אני לפעמים מרגיש שאני בן אדם משעמםאנונימי (פותח)
מבינה אותך 

אני12345
אבל כשלי זה קורה אני מנסה לצחוק על משהו (מה שקורה לי ברוב הפגישות...
) ואז השני מחייך או צוחק או מקסימום יישאר בול עץ..אבל לפחות זה הוסיף משהו לאוירה....
עכשיו כשאני חושבת על זה...האם באמת הצד השני תמיד מקשיב לך ב-100 אחוז...

יכול להיות שגם היא מעופפת בין המחשבה מה להגיד לבין שליחת מבט חטוף למדידת גודל כיפתך..........בנדה היקריהודית פוגל
לבנדה, כתבתי על כל לעייל. תקרא בתשומת לב, ותשאל נקיהודית פוגל
לא לפחד משתיקות ולהשאר פשוט אתה.מה ידידותאחרונה
אני פשוט מאחלת לך שלא תצטרך להשתנות בהרבה לפני המיועדת שלך.
שהיא תדע לקבל אותך עם ה'התרגשות' והמפודחות הזו..אם אתה טיפוס הדורש זמן על מנת להסתגל ולחוש בנוח-קח את הזמן! אני חושבת שקיימות לא מעט בנות בעלות מידת סבלנות לצורך זה.
לגבי השתיקות-זה קורה לכולם..גם לדברנים הכי גדולים. וזה לא נורא בכלל...
יש כאלו שיטענו שזה אפילו מבורך. יש אנשים שדוחפים הרבה 'כאילו' למשפטים שלהם-זה מהפחד.זה כדי למלות את הזמן הריק והלא מדובר.
שתיקות הן בריאות,תורמות והן חלק מהפגישות ומהחיים בכלל.
אני מאחלת לך שגם תמצא מישהי נפלאה לשתוק איתה ביחד.
בשורות טובות והצלחות
שאלהאני12345
מה קורה כשאתם מגלים שאתם ממש בסדר באופן כללי, כי אתם כל הזמן עובדים על עצמכם מוסרית ערכית, אפילו שכלית ופתאום כשנחמד לכם ואתם משחררים את הרסן אתם מגלים שאתם פחות מכל דבר..? האם יכול להיות שזה מראה שהאישיות של אותו אדם עוד לא ממש מגובשת?
מה הכוונה?..אנונימי (פותח)
למה את מתכוונת ב"משחררים את הרסן"?
ומי זה "כל דבר"..?
ייתכן בהחלט שאישיות לא מגובשת לגמרי.. כל החיים נתקלים בדברים מגוונים
וגם שחושבים שאישיות שלי מגובשת לגמרי פתאום מגלים שלא בדיוק..
כי מישהו אמר משהו שפקח לי את העיניים במשהו, מישהו עשה לי משהו וכו'... ומשנים משהו באישיות או מחזקים..
זה בסדר גמור!! ואת ממש לא היחידה.. (ככה גם אני עוד מגבשת את אישיותי, למרות שאני ד ימרגישה שהיא מגובשת חזק..)
ובנוסף, אין סיבה לחשוב שאת פחות מכל דבר.. מי אמר את זה?..
אני בטוחה שיש כאלה שאומרים את אותו דבר..
אבל בעצם כל אחד מיוחד במה שהוא, במה שמיוחד לו!
אין מישהו שהוא הכי פחות...אין עניין כזה!
מקווה שעניתי קצת..
יום מעולה ושמח
אני חושבתruthi
זה לא משהו שנעצר בגיל מסוים, ולאורך כל הדרך יש עליות וירידות, ולכל אחד יש תקופות שבהן הוא יותר ויש תקופות שבהן (לא עלינו..) הוא פחות,
אין צורך להבהל מזה. זה נורמלי, וזה יעבור...
אם זה לא נעצר-אז מתי זה יעבור...אני12345

זה לא יעבור,ruthi
תוספתruthi
חח
אני12345
אדם הוא יצור מורכב כוחות חיובים שבונים עולם וכוחותאנונימי (פותח)אחרונה
קטן ממני בשנה ורוצה לצאת איתימה ידידות
בס'ד
איך זה קורה לי?
היום זה קרה לי כבר בפעם השלישית-בחור בן 18 מעוניין לצאת איתי.לפעמים אני תוהה האם נבראתי בצורת מגנט לבחורים הקטנים ממני בשנה?(זו כבר הפעם השלישית שבחור בגיל הזה מתעניין,דרך הפורומים מהתרשמות מהודעות).
. מילא רק הגיל היה מכשול אבל מדובר איכשהו גם בקבוצה של בחורים פנאטיים. זה לא מתבטא רק ב18 לחופה אלא גם בלא לומר את ההלל ביום העצמאות.
ואני מנסה לא להיות 'בררנית', ויש בחורים עם בגרות ראויה. אבל כמה עוד אני יכולה להתפשר?זה קשה..בחור בן 18 נמצא עוד בשיא של שיעור א'!הוא עוד מולהב ומגלגל על לשונו את המנוני הישיבה ללא הרף!
מה העניין איתכם,בחורים צעירים...?אתם פותחים בפני עוד אופציה שהחשבתי תמיד ללא מקובלת בכלל!
והיותר גדולים?מה דעתם?אתם הייתם מוכנים להתחתן בגיל הזה?יש באמת כזה דבר 'כל מקרה לגופו'?
____
עריכה: כותרת ראויה להודעה / משה
למה לי זה לא קורה?????????אני12345
מסכימה. אבל-אני12345
אין הפרדה - יש חתונותמשה
התייעצות בנושא מימוןאנונימי (פותח)
אנחנו הולכים לחתן בת בגיל 20 בכורה עם בחור בגיל 22 בכור
בפגישה הרישמית אחרי מפגש משפחתי חביב להכרות אצלינו בבית. ניפגשנו בבית מלון רק ההורים ותחלנו לדבר כמה כל צד נותן.
אמא של החתן הציעה משהו כמו 50000 שקל +5000 לקניות ראשונות לבית ריהוט וכלי חשמל.
אני מיד הסכמתי אמרתי נתאמץ אבל נחמד שהם הציעו סכום שניראה סביר. ופתאום אמרתי שכמובן המתנות בחתונה נשארות אצל הילדים לא נוגעים בזה זה לילדים , הם צעירים ורוצים ללמוד והם חייבים קרן שישאר לה שלא תהיה להם דאגה כלכלית.
פה קיבלתי התנגדות צולבת מצד הורי החתן מה פתאום אנחנו ניקח הלוואות? ואז לא הבנתי מה היתה ההצעה של55000 שקל ? לתת ולקחת את הכסף מהמתנות של החתונה?
אני ממבקש מכם לייעץ לי על מה להתעקש?
איך זה מקובל היום בחוגים הממוצעים של משכורת של12000 לשני בני הזוג+5-8 ילדים
הורים בגילאי 45-50
מה עושים מי ממן מתי אומרים זהו לא מסוגל יותר
בתודה
אני די חדש כאןקשלש
נראה לי שרוב החבר'ה כאן יחסית צעירים וגם הרב רווקים
(יש נשואים אבל מעט ולא נראה לי שעם בנים בגילאים כאלו)
תנסה אולי בפורום הורות כאן בערוץ 7
או אולי כאן
http://www.kipa.co.il/community/all.asp?id=41
זה של כיפה ואני יודע שיש כאן הורים אפילו מבוגרים ומנוסים יותר
בהצלחה ומזל"ט
בהצלחה. אולי תפנו לארגון "פעמונים"? שייך?אני12345
אולי גם במכון בניין שלם עוזרים בזה..??
באופן כללי,קומפית
המון מזל טוב, העיקר שיהיה בשמחה ובהצלחה לכולכם
מצד הדין הורים לא חייבים בפרנסת בן\בת גדוליםmoson
מצד שני המתנות של החתונה ניתנו לזוג ולא להורים(בדרך כלל כתוב עבור הזוג ולא עבור ההורים).
לכן לדעתי אם ההורים יכולים לממן את החתונה בצורה שקומפית אמרה - שיממנו והמתנות יכלו לזוג ולאחר החתונה כל אחד יעזור כפי יכולתו.
במידה ואין באפשרות ההורים לממן חתונה - אפשר לממן אותה מן המתנות אבל אז מי שיקבע את המיסגרת הם הזוג הצעיר כלומר הם יחליטו על תקציב לתיזמורת תקציב לצלם מספר מוזמנים לכל צד ועלות מנה, ואם ההורים רוצים לשדרג - שיוסיפו כסף.
לדעתי במקרים מסוימים של לחץ בנושא הכספי יכול לפגוע אח"כ ביחסים של ביני הזוג עם משפחת החתן או הכלה דבר שבטווח הארוך לא שווה.
לדעתי מבחינה כלכלית הדבר הכי חשוב לזוג צעיר הוא העצמאות לכן יותר חשוב שיהיה להם את הידע להתנהל נכון מאשר קרן של נניח 50 אלף. בנושא הזה אפשר לפנות לפעמונים ולקבל המלצות על התנהלות נכונה.
מניסיון העצמאות הכלכלית (שבאה בעיקר מהתנהגות נכונה) תורמת לבני הזוג יותר מכסף שבא מההורים.
למה להוציא כ"כ הרבה על ערב אחד?!?!?!?!?!עמישב
עדיף ששהכסף ילך לזוג במקום לשרוף אותו סתם על מנות יקרות שבמילא לא תמיד הכי טעימות??????
אפשר בקלות לסגור חתונה בארבעים אלף אם מתאמצים קצת (אני מכיר לא מעט זוגות שהתחתנו בחתונה סבירה לחלוטין- 500 מוזמנים, כמאתיים מנות משמחם, אולם נחמד, תזמורת טובה, צלם גם כן, שמלה מגמ"ח, וכל זה בשלושים אלף שקל בלבד!!! ותאמינו לי שלא מרגישים בכך שזה זול, אם מתאמצים קצת).
זה מדהים עד כמה אנשים שורפים חודשים של עבודה על ערב אחד... ערב חשוב, לא אמרתי שלא, אך עדיין, יש גבול לכל תעלול...
ועוד על מה מוציאים? על אוכל שנזרק, על האבסת אנשים מיותרת? תתנו את הכסף לחתן ולכלה במקום זאת, מועיל יותר וחשוב יותר, זה בטוח!!!!
לענ"ד...משה
אני לא חושב שהוריי צריכים לממן את חיי העצמאיים. ואם צריך לעבוד 16 שעות ביום - יהי כך.
ומצטרף לתהיות של עמישב על עלות הבזבוז הזה.
מימון נישואי ילדיםיהודית פוגל
לכן הכי טובאני..
זה כמובן בצחוק. אבל אני באופן אישי חושבת, שחתונות פשוטות וצנועות, מעבר לחיסכון של העלות הכלכלית, הם באמת חלק מחיים של עובדי ה'.. מה קרה? קצת פשטות וחוסר ראוותנות מנקרת עיניים, לא תזיק לאף אחד. כן, גם אם מתחתנים רק פעם אחת.
אצלנו נניח, ברור לי שההורים שלי לא יתנו יותר מדי. לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל חוסר מסוגלות כלכלית. אבל גם אם הם היו רוצים לתת עבור חתונה מפוארת, היתי מתנגדת נחרצות( בשאיפה ובתפילה וברצון שגם בעלי בע"ה יתנגד לכך) לחתונה מפוארת ורוואתנית. כמה שיותר פשטות וצניעות, ושמחה של אמת בעיקר.
יש לי מישהו להכיר לך..עכשיו אני באמת צריכה לדעת בתמה ידידות
כמה את...?חחח
תודה, אבל אין צורך.אני..
שכחת דבר אחד - ההורים לא חייבים לפרנס ילד בוגר.moson
דרך אגב גם במשא ומתן רגיל (קנית דירה, עבודה) לא כל לחץ לגיטימי - למשל לפי ההלכה אסור לפועל לשבות בדבר האבד - כלומר אם בעקבות השביתה יגרם לבעל הבית נזק בלתי הפיך ובגלל זה הוא יקבל את דרישות הפועל זה אסור לפי ההלכה(קצת דומה לאיום" לפוצץ" שידוך בגלל כסף).
לחילופין הרוב מבינים שלא לגיטימי לתת לעובד פחות ממה שמקובל (למרות שכביכול הוא מסכים) רק כי הוא לחוץ על העבודה (למשל עובדי קבלן).
נושא נוסף הוא - האם זהו הדימוי של בנין משפחה שאנחנו רוצים? האם בתור חברה דתית שרוצה לחיות על אידאלים אנחנו אומרים שאם אין להורים של אדם סכום מסוים אז נפסול (במקרים מסוימים) את האפשרות להתחתן?
באופן אישי כשאישתי ואני החלטנו להיתחתן באנו ודיברנו עם ההורים כשהיה ברור שכל אחד יעזור כפי רצונו ויכולתו. ב"ה גם ההורים שלנו חשבו כך ואחרי החתונה כל אחד עזר לפי דרכו (עזרה זה לא רק כסף) בלי תלות בצד השני.
לסיכום הדבר שהכי משמח אותי בדיון הזה הוא שדווקא המגיבים הצעירים (לפני וקצת אחרי חתונה) חושבים שעל זוג צעיר להיות עצמאי ולא להיות תלוי בהורים.
קצת הגזמתאנונימי (פותח)
ההורים יכולים לעשות שיעורי בית בעלויות ולהחליט מה מתפשרים ומה לא
ואם הורי הצד השני רוצים להשקיע הרבה כסף על חשבון הכסף שמקבלים בחתונה זה צריך כבר להיות בהסכמת בני הזוג
כי זכותם הלגיטימית להעדיף חתונה צנועה ולשמור את הכסף להמשך דרכם ולא לבזבז הכל על ערב אחד.
מזדמן משהו טוב ובע"ה אפשר להתחתן ולחתן גם בלי להיכנס לחובות .
קודם כל נותנים רק אם יש.אנונימי (פותח)
וחצי חצי בצלם והתזמורת והטיפ למלצרים (אם נותנים)
הכסף של החתונה בד"כ הולך לחתן והכלה כך נהוג כי באי החתונה מביאים את המתנה לזוג הצעיר ולא להוריהם.
הורי החתן צריכים להחליט כמה כסף הם מעצמם יכולים לתת, ואם הם לא יכולים לתת שלא ינדבו את הכסף של החתונה זה הזוג הצעיר יחליט.
אם השיחה מפסיקה להיות ברוח נעימה ניתן לשוחח דרך החתן שהוא ישוחח עם הוריו.
מי שמתחתן זה הזוג , אם הורי החתן בוחרים לעזור או לא הזוג יצטרך להתמודד, ואתם תחליטו כמה אתם מוכנים ויכולים לתת בהתאם למצב.
ברור שבאידאל ההורים מגיעים ביחד להסכמה, אבל גם אין כזו זה לא מונע חתונה.
ואני חייבת להוסיף שאכן להוציא 100,000 ש"ח בערב אחד נשמע מוגזם.
מסכים - אי אפשר לסכם את הדברים בצורה יותר טובה.moson
בסופו של דבר הזוג צריך להיות עצמאי ולבנות את עצמו לבד.
לצערי ראיתי זוגות שגם אחרי כמעט 10 שנים אינם עצמאים - גם כלכלית (אבא\ אמא ישלמו - ראיתי את זה גם בזוגות שמרוויחים טוב וחיים ברמת חיים גבוה ) וגם בהתנהלות - מערבים את ההורים בכל בעיה ואת ההחלטות החשובות ההורים מקבלים.
לדעתי בתור הורים הדבר הכי חשוב שאפשר לתת לילדים זוהי העצמאות - היכולת לעמוד על רגליהם. ואין הזדמנות יותר טובה מאשר כבר עכשיו להתחיל להיחס אליהם בתור זוג שמקבלים החלטות לבד ולדעתי ברוב המקרים אין צורך לדבר בשמם או לדאוג להם.
כמובן שטוב יהיה שתהיה אווירה טובה מצד ההורים בה לפני צעדים משמעותים אפשר להתיעץ עם ההורים (אני עושה זאת - ולדעתי זה רק עוזר) ולשמוע עוד דעה שמבוססת על ניסיון.
מסקנהאני12345
תגובההלל55
?אני12345
תגובההלל55
אדם צריך לדון גם את עצמו לכף זכות...
המסקנות שלי הם בדרך כלל שאני לא תמיד מבין משהו ותמיד לא מבין עד הסוף איך העולם עובד אני עושה מה שהקב"ה אומר לי ולא מנסה לעשות איתו מסחר... או לבדוק כל הזמן אם הוא פייר איתי
סבבה. את רוצה עזרה?
עמישב
למה? יש לך משהו קןנקרטי להציע?ruthi
תפקידך..אנונימי (פותח)
יקירתי!
ה' שם אותך כאן בעולם לעשות תפקיד מסוים
הוא מעמיד אותך בניסיונות כמו הרבה אחרים
אבל תאמיני או לא- את יכולה לעמוד בהם!!!
כגודל הניסוין- כך הכח שה' נותן לך!
רק שלוקח לנו זמן להכיר בגודל הענק של הכוח שיש לנו!
ושאלה- למה את שונאת את עצמך? מה עשית רע?
אם קצת תיכנסי לרדיו ברסלב (הנה קישור- ולשידור חי צריך ללחוץ על שיגור חי)
http://www.radiobreslev.org/forum/login.php?sid=21cb279b3ed58617b4c6256ad4396077
תראי איזה מתיקות יש שם
ואיך את מעלה תוך כמה שניות חיוך ענק על השפתיים
איך הם מחזקים את כל מי שמרגיש כמוך
ויש שם המו ןכאלה
וכאלה שבאמת כביכול יש להם סיבה לשנוא את עצמם
(מי שחזר בתשבה וממש כואב על הדברים הנוראיים שהוא עשה..)
והם יוצאים מחויכים ושמחים באמת בכל הלב!
אשרינו שיש ביהדות שמחה כזו גדולה!
ואני מדברת אלייך גם מתוך עצבות קטנה
אני סתם אשתף- התכוננתי כ"כ ליציאה והבחור אמר לי שניה לפני שאני יוצאת
שמזג האוויר סוער אז אולי נדחה את הפגישה...
ואני מתכוננת לפגישה נפשית וגשמית
זה באמת קשה לי
כל אחד והניסיונות שה' שם בפניו
אבל הם במטרה להרים אותך
אמרו שרדיו ברסלב שכל שעובר הזמן שאתה מחכה למשהו
הוא יבוא בסוף יותר ויותר גדול
כלומר, ככל שמחכיםיותר זמן- כך הדבר שיבוא יהיה יותר גדול (רוחנית)!!
אם נאמין בזה בכל לבבנו - באמת נשמח!
מתפללת עלייך שה' יכניס בך כזו שמחה
שבאמת בזכותה תזכי לזיווג שהכי מתאים לך
ו- מ- ה- ר בע"ה!!
מאחלת כל טוב ומחזקת אותך...
תשובהאני12345
תודה.
ב"ה שהתאוששת.אני..
אני באמת לא יודעת, חסרים לי הרבה פרטים. ואני לא רוצה סתם להתחיל שוב לכתוב ולהאריך על השלמה עם עצמך, על קבלה של עצמך, על שמחה בעצמך.
יש לי שאלה, אם תרצי, עני כאן או בהודעה פרטית- אני אשמח-
את באמת שונאת את עצמך? זה נשמע טיפשי, אני יודעת. אבל אני פשוט מנסה לחשוב, אם זאת באמת שנאה עצמית אמיתית, או שזה סתם להרגיש לפעמים עם עצמך לא מספיק יפה-חכם-או מה שזה לא יהיה.
אם הבנת, מעולה. ואם לא, לגיטמי. אני לא בטוחה שהבהרתי את מה שאני רוצה לומר.
לאני..אני12345
אני מבינה..אני..
למה בכלל להגיע למצב שאת צריכה להשתמש במילים שכאלה?
שלא תביני אותי לא נכון, אני מאוד מבינה אותך. גם לי לפעמים קורה שאני מרגישה לא משהו עם עצמי, לא מספיק בנוח, לא מספיק שלמה, לא מספיק במקום שלי. אבל אני בוחרת להלחם על ההרגשה הזאת, לא לבטא אותה בכלל במילים, כי בעיני, זאת לא אופציה לגיטמית כדי להתפרק. אם את מגדירה את זה במילים, את נותנת להרגשה תוקף, ממשות. וגם אם זה יעבור, זה מעצים את החוויה שאת חווה, ומבטיע חותם כלשהו בנפש.
לאניאני12345
תחשבי, שאת הולכת והולכת וחושבת שהנה, את בדרך העולה ..ופתאום מציבים לך מראה (אולי היא קצת עקומה..) ואת רואה שאת די מסתובבת סביב עצמך.....
את בטוחהאני..
זה ממש קורה לפעמים, שתוקפת הרגשה שכזאת, אבל אני לא חושבת שהיא בהכרח מעידה, שאת באמת מתסובבת סביב עצמך. יכול להיות שטיפה סטית מהדרך, אז את מרגישה קצת אבודה ומבולבלת. אבל חשוב, לא לאבד עשתונות. במיוחד במצבים כאלה. וככה לחזור לתלם, לדרך, יותר מהר.
יקירתי-הגעתי למסקנה שאת זקוקה בדחיפות ליום כיף=)מה ידידות
אבל לא סתם יום כיף,אלא יום שימשך כמה חודשים או שנים...
יש סיבה ספציפית שבגללה את שונאת את עצמך?
כי סתם שתדעי..כמעט ה-כ-ל בר תיקון.
זה בסדר.אני12345
לפעמים זה ממש הולך.
לפעמים ..ממש לא.
מה לעשות? זו המציאות. ככה זה
אבל בסדר. אני לומדת .

אני נשמעת יותר טוב. ברוך ה' =)מה ידידות
אוקיי.אני12345
ובכ"ז, עוד משהו חשוב-אני..
בתחילת שנה דיברתי עם חברה טובה שלי, על משהו שכ"כ הציק לי בעבודת ה' שלי, ובכלל בעצמי. ובכיתי לה המון על זה. והיקרה שלי, פשוט ידעה, מה הכי נכון בשבילי אז, היא הקריאה לי משהו מתוך "אומץ" ( שאגב, מאוד מומלץ. קליל פשוט ויש בו כל כך הרבה אמת.) ובכל אופן, קוראים לזה "המתן". וזה כ"כ התאים לי אז. ואני זוכרת שהיה כתוב שם, מה שציינתי למעלה, וזה פשוט נכנס לי לתוך הלב, חלחל לתוך התודעה שלי, ומאז הדברים הללו פשוט ניצבים שם ומהדהדים כל פעם שאני רק מתימרת להרגיש שאני רחוקה, מעצמי, מהקב"ה- שאני על סף לשקוע בתוך הים הזה של המחשבות השליליות על עצמי, או בכלל, על כל המציאות שאני נתונה בה, באופן כללי.
אל תטעי. לפעמים ההרגשה הזאת של איבוד עצמי, לא באמת אמיתית. אבל מצחיק שדווקא בגלל ההרגשה שהלא אמיתית הזאת- אנחנו עלולים באמת להאבד.
לכן, חשוב לא לאבד עשתונות גם במצבים שכאלו, לקחת נשימה עמוקה, ופשוט לחשוב נכון ובהיר וברור ואמיתי.
ולאט לאט, אני מניחה שבסופו של דבר, גם כאן זה ענין של עבודה.
הכי חשוב- באמת הכי חשוב בעיני, וזה כבר לא קשור כ"כ- תאהבי את עצמך! תשלימי את עצמך! תרגישי טוב עם עצמך!
תעבדי על זה. אם את לא תאהבי את עצמך, לא יהיה לך כח להתמודד עם כל מה שאת חווה, מרגישה וכו'.
את חייבת לצאת מנק' של אהבה עצמית, של הערכה העצמית.
בדיוק חברה שלי סיפרה לי אתמול, שמישהי מהמושב שלה, שקוראים לה סלעית, נרצחה בפיגוע לפני כמה שנים- סיפרה לאיזה מישהי, ממש לפני שנרצחה, שלפעמים, כשהיא מרגישה חסרת ערך, או לא טוב עם עצמה או בכלל- היא הולכת אל המראה, מחייכת את החיוך הכי יפה שלה ואומרת לעצמה- "סלעית, את נהדרת. סלעית, את מקסימה סלעית, ה' אוהב אותך." וכנראה שזה חודר למודעות, כשמשננים את זה לעצמך. חשוב לא להקפיד על עצמך, במיוחד בתקופה הזאת, להיות יותר עדינה עם עצמך, יותר קשובה לעצמך, להתנהג אל עצמך בסלחנות, בסבלנות, באהבה, בהבנה.
כל הישועות!
התכוונתי א-ת כמובן..מה ידידותאחרונה
מה זה "יום כיף" מבחינתך?אני..

האמת היא שזה באמת לא מספיק-יש צורך בתחדשות מדי פעםמה ידידות
עבודת ה' הארצית...אני12345
אני בעד חיים שלמים של עובדי ה'. למה לא? רק שאולי מה שמתפרש אצלי כך, אצל אחרים זה אחרת..
למשל, ממש בא לי לנסוע לחרמון , מזל שהוא סגור, כי אחרת, אם לא הייתי מצליחה לגייס משהו שיבוא איתי הייתי מרגישה קושי בעבודת ה'..
את רואה.. אצלי עבודת ה' מקבלת כל מיני משמעויות...
מה? מה ידידות, מקסימונת,אני..
כל יום ויום יהיו בעינך כחדשים, לא?(:
אני12345, מה זאת אומרת "קושי בעבודת ה'?" זה היה מבאס אותך, אז היית כועסת על ה'? היית מרגישה שהקב"ה קצת לא פייר איתך?
בעצם את אומרת, שכשדברים לא מתנהלים כפי שאת רוצה או שואפת, או מתכננת- זה גורם לך ירידה רוחנית כלשהי? היחס שלך לקב"ה משתנה?
כןאני12345
כלומראני12345
סלחי לי,אבל נשמע מדברייך כאילו החיים זורמים בצורהמה ידידות
מונוטונית לחלוטין...
והרי ידוע לנו, כי לא כך הדבר!
גם עבודת ה',הקדושה מכולן נדרשת לה התחדשות.
"..יהיו בעיניך חדשים.."-אפשר לתת מס' פירושים על משפט אחד(כמו בדר'כ ביהדות). וחדשים הם לא נהיים מעצמם-דרושה עבודה.
את אומרת דברים יפים ממש,רק שהייתי ממליצה לך להוריד אותם קצת אלינו-פשוטי העם, שיום יום חווים על בשרינו ורוחנו את הקושי שבשיגרה..
אני לא יודעת מה איתך,אבל לי קשה מאוד שכל תפילה שלי תראה/תרגיש כמו זעקה עצומה השמיימה בליווי דמעות של אושר וכמיהה.
יש סיבה לכך שאנו משנים לפעמים את 'יחסנו' אל ה' יתברך-
אם היה כ'כ קל וזורם אז הכל באמת היה נראה שיגרתי ולא היה נולד שום אתגר.
לשם מה הנסיונות?
על מנת שנראה את הכמיהה,נשפריץ אותה, נתגעגע אל ה'! אז כן-היחס משתנה והוא תמיד בשאיפה להיות ברמה הכי גבוהה שלו!
ואוו. למען ה', למה זה שהסקת מדבריאני..
לא אמרתי בכלל שחיים של עובד ה' אלו חיים שמתנהלים על מי מנוחות, שימי לב שכמעט בכל הודעה שלי טרחתי לציין שמאוד קל לכתוב, והרבה יותר קשה ליישם- וזה נקנה בעמל, ועבודת ה' לא סתם נקראת עבודה.
איפה ראית שכתבתי משהו על תפילה?
חמודה, אל תסלפי את דברי. זאת הפעםהשניה שאת עושה את זה, ומסיקה דברים ש- אין לי מושג מאיפה בדיוק הסקת אותם.
אני כתבתי בסה"כ בהקשר לדברריך בדבר יום כיף לכל החיים- שחיים של עובד ה', אם יודעים לחיות אותם כך באמת, יכולים ואמורים להיות דבר מספק לחלוטין. ההתמודדויות והקשיים לא מעכרים את החיים הללו, אם יודעים לתת להם מקום נכון, ולהתייחס אליהם בצורה אמיתית וראויה, בלי להוציא מכלל פרופרציות.
סה טו.
לאניאני12345
אני שמחה בשבילך שאת מרגישה ככה.
קשיים והתמודדויות- מעכירים מ א ו ד למי שאין לו משהו אמיתי קרוב אליו. מ א ו ד.
מה זאת אומרת "משהו אמיתי?"אני..
חתן
אני12345
אני לא מסלפת ח'ו אלא מביאה דוגמא אישית..מה ידידות
עניין התפילה היתה פשוט דוגמא לשיגרה שבעבודת ה'. לא ציטטתי מדברייך כלום ובודאי שלא סילפתי אף מילה. ואם כך הרגשת-אני מתנצלת.
איני מסכימה עם הסיפא של דברייך"אם יודעים איך לחיות באמת חיים של עובדי ה'..."- בעיניי אין איזו נוסחת פלא ספציפית לחיים המושלמים של עובדי ה', למה לא להתעמת עם הת'כלס? קשה לנו. ואכן,יש דרכים רבות להתמודד אבל לא הייתי יוצאת בהצהרה שאם יודעים לתת לחיים האלו מקום,הכל מסתדר בראיה ובעשיה.
אני דווקא כן..אני..
מי לא התעמת עם התכלס? קשה לנו? נכון. נו, אז מה אם קשה? הקושי לו מונע ממני לעבוד על עבודת ה' שלי. ואגב, הזמן של קשיים, אולי זה באמת מבאס קצת. אבל אחרי שאני רואה נניח, מה הם נטעו והטביעו בי, ועד כמה צמחתי והתקדמתי דווקא בזכותם, אני לא יכולה שלא להיות מאושרת מזה.
כתבתי פעם על זה משהו, שגם פסיעה של צעדים מדודים של כאב היא עדיין פסיעה, צעד, שמקדם אותי. וגאולות פרטיות, גם הן קמעא קמעא.. אבל זה כבר לא קשור.
בברכת- סליחה על הבורות, אבל מה זה סיפא?
אני(:
ריחות לא נעימים אצל בן הזוגאנונימי (פותח)
בעלי מאוד רגיש לאוכלים שונים כגון קטניות וכו', ובכלל כשהוא אוכל ארוחה עמוסה כמו בשבת, מהר מאוד יש לו הפחות גזים עם ריח לא נעים...
לי זה מאוד מפריע, ביחוד כשזה בערב שבת אחרי האוכל (-) ובכלל כמובן שזה לא נעים לאף אחד.
הוא משתדל ללכת לשירותים כשיכול, אבל בד"כ לפיו זה לא נשלט והוא טוען שאני צריכה להתרגל ולא נעים לו לשמוע הערות חוזרות ממני.
זה נכון, אם מישהו היה מעיר לי כל הזמן על מהו בי שלא נעים זה היה מעליב והיתי מגיבה הרבה יותר גרוע ממני.
הוא ב"ה בעל עדין מעין כמוהו ועושה הכל למען הזוגיות.
מה לעשות??
אשמח לרעיונותכם- גם פרקטית, וגם מחשבות שיעזרו לי לעבוד על עצמי.
תודה, שיר
שאלה קשה שאלת,קומפית
דבר שני, חייב להיות איזה שהוא טיפול רפואי לזה כי העובדה היא שרוב רובם של האנשים כן שולטים בזה. בטח כשהם בסביבת אחרים.
"עושה הכל למען הזוגיות" - מה זאת אומרת? יש פה משהו שפוגע בך, נכון, זה לא הדבר הכי נורא בעולם, אבל זה דורש טיפול אם הוא בעצמו לא מצליח לעבוד על זה. זו דעתי, המון הצלחה ואושר
יהודית, אשמח גם לתשובה ממךאנונימי (פותח)
אני בטוחה שגם אני צריכה לעבוד על עצמי במשהו פה.
(אגב בעבר היתי הרבה פעמים זורקת לו מילים על זה שהוא מכוער והפסקתי. צריך להכנס לנעלים של השני ואז אתה מבין כמה מכוערים מעשיך...)
בבית צריך להרגיש בנוחקומפית
בשביל עצמו שילך לטפל בזה, לא רק בשביל שלך יהיה נעים יותר בבית. הוא יכבד את עצמו יותר וגם את תכבדי אותו יותר ברגע שיתחיל לטפל בבעיה הזו.
לשיר שם בדוייהודית פוגלאחרונה
מעוניין לשדך - נא ליצור קשרtzvib
אני מעוניין לעזור לרווקים ולרווקות למצוא את זיווגם. ב"ה יש לי כבר הצלחות. נא ליצור קשר במסר אישי.
צבי ברש 
חזק וברוך - הצעהקשלש
שלא סתם יפנו..
אקדמיים\ בני ישיבות \ מדרשות \ אולפנות כד'
חוזרים \ חוזרות מחזקים
משהו כדי שידעו מי שבסגנון לפנות אליך
ושוב יישר כח גדול
בן 18 לחופה - בקיצור כל הגילאים לציבור הדתי-לאומיtzvibאחרונה
תפילה נפלאה לכל הרוצה...אנונימי (פותח)
בס"ד
מלך מלכי המלכים, הקב"ה אדון עולם, ריבונו של עולם תודה
תודה על רוב ריבי רבבות פעמים שעזרת לי , תמכת בי, הושעת אותי, הצלת אותי
שמחת אותי, ריפאת אותי, שמרת עליי, עודדת אותי
תודה שאתה תמיד איתי
תודה שאתה נותן לי כוח לעשות מצוות, כוח לעשות מעשים טובים, כוח להתפלל
תודה על כל הפעמים שעזרת לי ולא ידעתי להגיד תודה
תודה על החסדים שאתה עושה עימי בכל רגע ורגע
תודה על כל נשימה ונשימה שאני נושמת.
ותודה לך מלך מלכי המלכים גם על הדברים שאין לי, תודה לך שקשה לי לפעמים
תודה שקצת עצוב לי לפעמים, כי הכל לטובתי, ואפילו לא תמיד ראיתי שזה לטובתי
עמוק בלב אני יודעת שכל מה שמגיע ממך, הוא הדבר הטוב ביותר עבורי ,והוא
נעשה במיוחד בשבילי, בהשגחה פרטית מדויקת ומושלמת, כמו שרק מלכי
מלכים יכול לעשות.
תודה שלפעמים קשה לי, כי רק ככה אני יודעת להעריך את הטוב, רק אחרי שנמצאים
בחושך, אפשר להעריך את האור, תודה על החיים הנפלאים שנתת לי.
תודה על כל דבר הכי קטן שיש לי, כי את הכל אתה ננת לי, ולא אף אחד אחר
תודה שאתה תמיד שומע את התפילות שלי
בורא עולם אני מבקשת סליחה מעמקי ליבי אם היו פעמים שלא הערכתי את מה
שנתת לי , ובמקום לומר לך תודה רק התלוננתי.
אני עפר ואפר
ואתה כל העולם
אנא אל תרחק ממני לעולם.
האומר תחינה זו מהלב הופך מידת דין לרחמים
ויזכה לראות ניסים גלויים מבורא עולמים.
עצה לדייטאנונימי (פותח)
רק רציתי לומר שלפני דייט יש לחץ מטורף אצלי בפנים בחוץ בכל מקום ועכשיו כשאני אחרי אני יכולה לומר כמובן אחרי עבודה של הרפיות ונשימות שב"ה נרגעתי ממש בדייט, וסתם עצה טובה, לפחות לי זה עשה טוב.... מאוד נחמד לומר את זה למי שיושב מולך בדייט שאני קצת לוקחת את כל העסק חזק, זה מרגיע. (כמובן שגם את זה צריך לומר מתוך מקום נעים ולא רק בשביל לומר....) בקיצור אחד הדברים שרצים היום ב"שוק" זה 'מודעות עצמית' ולאט לאט אנשים נפתחים לזה בכל מיני דרכים ומתחילים להקשיב לעצמם כי זה פשוט פותר בעיות ומזרים את החיים בצורה יותר שלמה וקרובה לעצמך.
אז שיהיה לכולנו בהצלחה רבה ובשמחה ובבריאות. 
את ממש מותק ואני שמחה שהוטב לך!מה ידידותאחרונה
כיף לשמוע ששרדת את ה'לחץ' העצום הזה...הלוואי על כולנו!!!
בשורות טובות
למסר"שאני12345
נראה לך? כלומר, סליחה.. נראה לה?
ת'אמת לא חשבתי על זה אני אציע לה...נ נח בנשמה-בת
לא מכיר את החברהמשה
מה שנקרא:אני12345
ישר ולעניין...
אני12345אחרונה
משהו חשוב ובסיסי (מוקדש בעיקר לאני12345)צביקוש
מהתבוננות קלה בהודעות כאן בפורום (וגם מהכרות פשוטה עם מציאות החיים) נראה שלא הכי פשוט ומשמח להיות רווק\ה, וכמובן, ככל שהגיל מתקדם זה נהיה פחות משמח.
היו כאן כמה וכמה אשכולות סביב יאוש של אנשים, אמנם לא תמיד היאוש נובע דווקא מתוך הרווקות, אבל כנראה שהוא סובב סביבם (ולכן האשכולות האלו נפתחו דווקא כאן ולא בפורום "רכב יעוץ והמלצות" למשל...).
יש סיפור מפורסם על יהודי שהיה עני מרוד, אותו יהודי בא לבעל שם טוב וביקש ממנו ברכה לפרנסה.
השיבו הבעל שם טוב: "תשמח! להיות שמח זו סגולה נפלאה לפרנסה, והסימן לכך הוא שיש שם קדוש שהוא שם של פרנסה: סופי התיבות של המלים: "פות'ח א'ת ידי'ך", אותו שם גם יוצא מסופי התיבות של "והיי'ת א'ך שמ'ח"
היהודי ששמע את הדברים נפנה וטען: "אבל איך אני יכול להיות שמח כשאין לי כסף בבית, כשאין אוכל לילדים, כשיש מינוס בבנק, כשצ'קים חוזרים וכו' וכו'???"
השיבו הבעל שם טוב: "נו, מה לא עושים בשביל פרנסה..."
אני מביא את הסיפור כי אני יודע שיהיו כאלו שיטענו: איך אפשר לשמוח במצב שלי??? (ע"ע הודעות של אני12345 למשל), והשובה היא שזה אמנם קשה - אבל לשמוח זה כלי לצא מהרווקות.
אחרי הקדמה ארוכה זו אני מצרף פרק חשוב מאד מתוך הספר "יין משמח" כרך ב' (מאת הרב יצחק גינזבורג), למי שרוצה - אפשר וכדאי לקרוא את זה במקור בספר הנ"ל, עמ' קמ"ה. זה טיפ-טיפה ארוך אבל ממש שווה את זה, ואם זה מה שיגרום לרווקה להתחתן (או לנשואה להראות טוב יותר בעיני בעלה) אשרינו.
תקבל את עצמך – תראה יפה.
במחלוקת בית שמאי ובית הלל "כיצד מרקדין לפני הכלה" סוברים בית שמאי שיש להתיחס לכלה "כמות שהיא", ואין לשבח כלה "חיגרת או סומא" כ"כלה נאה וחסודה" משום ש"התורה אמרה 'מדבר שקר תרחק'".
לעומתם, בית הלל סוברים שיש לשבח את הכלה תמיד כ"כלה נאה וחסודה" משום "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות" ויש לשבח את המקח על לוקחו.
כמתאים לאופים, בית שמאי נוקטים בגישה שעיקרה אמת ואילו בית הלל נוקטים בגישה שעיקרה חסד.
והנה, המחלוקת העיקרית ביותר בין האמת והחסד היא על עצם בריאת האדם – "חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים". חז"ל לימדו כי כל הברואים "לצביונם נבראו" – צביון הן במשמעות של רצון והן במשמעות של יפי – ולפי זה יש לומר כי יפיו של הנברא תלוי ברצונו שלו להברא.
כיעורו של האדם נובע מהזדהותו עם התחושה ש"נח לו לאדם שלא נברא" – כדעת בית שמאי – וככל שהאדם שלם יותר עם בריאתו (בתחושה ש"נח לו לאדם שנברא" – כדעת בית הלל) הוא נראה יפה יותר בעולם הזה.
אם כן, ככל שמשבחים את האדם ביפיו ומעודדים אותו לקבל את עצמו ולשמוח בבריאתו בעולם – מיפים אותו יותר ויותר.
ככלל, ידוע בחסידות כי כאשר מפארים אדם בתכונות מסוימות מעוררים אותו לחשוף אותן, ומתברר שבפרט
נכונים הדברים ביחס למדת התפארת-היפי עצמה.
ובפשטות: שמחת החיים מגלה את יפיו של האדם. כך מבאר רבי דוד מלעלוב כי יעקב אהב את רחל משום שהיתה אשה שמחה – וטבעם של גברים להמשך אחר נשים שמחות ולאהוב אותן – בעוד שלאה היתה עצובה ועיניה היו רכות מבכי. בתורה מפורש כי רחל היתה יפת תאר ויפת מראה (ונראה בפשטות כי זו סיבת אהבתו של יעקב, שמדתו תפארת והוא רגיש ליפי), ומתברר כי הא בהא תליא – יפיה של רחל תלוי בשמחתה.
אכן, השמחה עצמה תלויה בקשר הבריא והפורה עם הבעל – רחל נתעצבה כאשר לא זכתה לילדים (ובכך גרמה ליעקב אוהבה לכעוס עליה), ואף נפטרה מן העולם כשצערה הגיע לשיא (בלידת בן-אוני – בן צערי-אנינותי), ואילו לאה היתה עצובה משום שחששה ליפול בגורלו של עשו, אך משנישאה ליעקב החלה לפעם בה שמחה (אשר הלכה וגברה עם כל לידת ילד נוסף, כפי שניכר בשמות שהיא נותנת לילדיה).
מכך נלמד שעל כל בעל לשמח את אשתו – שבטבעה שייכת לקו הגבורות הבקורתי, ואיננה מרוצה מאופן בריאתה – ולעודדה לקבל ולאהוב את עצמה. בכך ימשיך הבעל לאשתו יפי פנימי וחיצוני רב.
בהצלחה!!!
זה ממש יפהקומפית
גם זה כמו מעגל סגור כי גם אישה שמשקיעה ביופי שלה זה גורם לה בעצמה להיות שמחה מעצמה כי היא תרגיש טוב יותר עם עצמה...ואז היא תהיה שמחה ואז יהיה לה יופי עוד יותר גדול....בקיצור, בהחלט שווה השקעה...
תודה לך על הדברים היפים
כאמורצביקוש
שמח שנהנית לקרוא, מקווה שזה יעזור לאנשים.
לצביקוש. אי אפשר שלא לחייך כשכותבים את שמך...אני12345
הרבה יותר קשה לייצר שמחה מאין. עכשיו למשל טוב לי. אבל מה יהיה בשבת כששוב אהייה לבד? מה אגיד לעצמי כדי להרגיש שמחה אמיתית? שקשורה לארץ ולא רק לשמיים? הרי אני יכולה כל הזמן להיות "רוחנית" כזו, כי אין בררה, כי זה מה שיחזיק אותי. אבל אתה יודע כמה זה מפיל כשאתה ככה מנסה לשמוח ורואה פתאום חברה מדברים בינם לבין עצמם ולך אין את זה? איך השמחה לא תצנח?
ל-12345יהודית פוגל
ליהודית.אני12345
זה משהו כמו: צריך להיות חזק כזה בדיוק כשנמאס לך להיות כזה, אבל זה בסדר כי באמת אם אסתכל כללית כל המצב שלי לעומת רווקות אחרות באמת ב"ה טוב. ובכך אחזיק ולא אגיד "אבל".
שבת שלום!
הבהרהאני12345
תודה!
ברורצביקוש
שבוע טוב.
לא בשמים היאאנונימי (פותח)
את חושבת שאין קשיים אחרי הנישואין? אף פעם לא שמעת נשים מקטרות? כל הנשים הנשואות שאת מכירה כל היום זורחות?
שמחה היא עבודה פנימית שלנו, היא הכרת הטוב על מה שה' נתן לנו
ה' נתן לך בריאות, נתן לך פרנסה הורים חברים? לא יודעת מה יש לך אבל כדי לשמוח צריך לרצות והנה כמה טיפים:
א. קחי דף ורשמי עלךיו 10 דברים טובים שיש לך עכשיו בחייך, תתעקשי על 10 דברים לא פחות תתלי על המקרר וקראי כל יום לפחות פעם ביום את הרשימה.
ב. כל יום בסופו של יום מצאי שלושה דברים טובים שקרו לך באותו היום, לפחות שלושה וכל יום.
ג. קני לעצמך מתנה
ד. צאי לבלות עם חברותיך, קראי ספר טוב או לכי לסרט טוב, תעשי מעשים שאותך משמחים, רק נתתי דוגמאות את יודעת מה גורם לך הנאה.
ה. זכרי לכולם יש קשיים, לכל אדם יש את החבילה שלו , הקושי שלך הוא אכן קשה, אבל בע"ה הוא יעבור , יש לו פתרון, יש אנשים חולי סרטן למשל שלקושי שלהם לא תמיד יש פתרון.
והכי הכי חשוב זה תפילה, הקב"ה נתן לך את הקושי של שמחה ואת הקושי של מציאת הזיווג
בקשי ממנו את הכלים והכוח להתמודד, בקשי ממנו את זיווגך, אין כמו תפילה.
המון המון בהצלחה.
לא בשמים היאאני12345
אז זה צריך להיות ככה:
אני שמחה במה שיש לי, במה שאני מצליחה. אני שמחה במה שקיים אצלי עכשיו ולא במה שחסר.
בואו נתקדם. מה קורה כשאני מגלה קשיים? להגיד לעצמי: אוקיי. עכשיו את שמחה שאת חושבת איך להתקדם. אוקיי. אז אני מנסה להתקדם. אבל זה לא ממש חלק כמו שחשבתי: אופס-נפלתי, זה לא היה נכון. אופס-טעיתי, משהו התעצבן עליי, אופס -התגובות שלי הן לא כמו שאני מצפה, אופס-העבודה שעשיתי יצאה ממש רדוד, אופס-אני לא מוצאת עבודה במה שרציתי, אופס-אין לי כסף, אופס-אני לא יודעת מה לעשות שנה הבאה...
אחרי כל האופסי'ם האלה את אומרת לעצמך: רגע, רגע, רגע! תרגיעי.. תהייה שמחה עם זה. כי יש אנשים חולים מחוברים לפרוטזות ואינפוזיה וסרטן ומחלות מעיים וטיפול נמרץ. תהייה שמחה בחלקך. בזה שקיים. לא הצלחת? אוקיי. אז או שתנסי שוב ושוב ושוב או שתגלי שזה לא זה.
אני בדרך?
אז נתקדם הלאה: אוקיי. גיליתי שזה לא זה. זו לא אני בעבודה הזו, זו לא אני בעבודה אחרת, זו לא אני באופי הזה ולא האופי אחר. מה אני? אני- מתאים לי להתחתן ולהשקיע בבית ובבעלי. זהו. זו אני. ואז מה? אז אני מגלה שמה יש לי?
כלום.
אני בגלגל ענק שמסתובב ומסתחרר וכל בקר חוזר על עצמו כמו בסרט "האסיר", (מי שזקן ביננו ומכיר.. או המופע של טרומן- לצעירים יותר.)
אוקיי, אז נעבור שלב נחפש חתן. אופס-בום-טראך- אני לא יודעת איך למצוא אותו. אוקיי. אז נלך שלב שלב, אתר אתר, שדכנית שדכנית, תפילה ותפילה
הקיצר, הבנתי-העולם בנוי על סבלנות.
אז אני צריכה להיות שמחה ושלמה בליבי שאם אחרות מתחתנות, זה בכלל לא צריך להלחיץ אותי או להעציב אותי כי יש לי תוכנית מלמעלה.
חברה, תקשיבו, אני לא יודעת מה אתכם, אבל לי כבר נגמרה הסבלנות מכל ההשתדלות הזו, שרק לכתוב אותה כבר מעצבנת אותי. אני בן אדם, ואני לא יכולה לשמוח כל הזמן! השמחה שלי היא גם להתעצבן, לכעוס, להיות שיפוטית עד הצוואר,ואז-הו!כמה שאני שמחה! אין מאושרת ממני!!
אז מה קורה כאן?
אולי נגיד- שהכל טבעי וכך הוא האדם וזהו??
להיות שמח בחלקו.moson
הסבר: כל אחד מתחיל בחיים מנקודת שונה - אחד יותר יפה אחד יותר חכם אחד נולד למשפחה עם כסף ...
לדעתי לשבת ולבכות למה השני יותר יפה ממני \ חכם ממני זה חסר תועלת אלא צריך לקבל את מה שיש לנו בשמחה.
לאחר שאנו מכירים במקום שלנו ושמחים בו - מתחילה העבודה הקשה להתקדם משם הלאה ולהשיג מה שאפשר בהתחשב בנקודת המוצא שלנו.
לצורך העניין אני ממליץ לך לעשות נקודת איפוס - כלומר להחליט שעכשיו זה נקודת המוצא שלך - ואז:
1. נקודת המוצא -לשבת ולעשות לעצמך סיכום מה יש לך - תכונות , ידע , נכסים , יכולות , חברים ועוד.
2. מטרות - לחשוב מה את רוצה להשיג (בהתחשב בנקודת המוצא שלך).
3. תיכנון - לחשוב איך את רוצה להשיג את המטרות שלך ומטרות ביניים (milestones ).
4. ביצוע.
5. הפקת לקחים - פעם בכמה זמן או לאחר אירוע משמעותי - לשבת ולהפיק לקחים האם המטרות שלי רלוונטיות האם בחרתי דרך נכונה להגיע אליהם מה אפשר ללמוד כדי להשתפר. והכי חשוב להחמיא לעצמך על מה שעשית טוב.
לדעתי שלבים 2 ו 3 הם הקריטיים ביותר שכן ללא מטרות ודרך עוברים ממטרה למטרה כמו שאת מתארת.
תודה. אבל זה באמת לא קל.אני12345אחרונה
א.כי זה כמו עבודה ענקית סמינריונית, שאין לך מושג מה לכתוב בכל דבר מרוב בלגן טוטאלי.
ב. כי צריך למצוא זמן שאתה פנוי רגשית לחשוב שקול. ועכשיו אני ממש לא.
אז בינתיים אשים את זה בסימן אדום ונראה.
איך אפשר להציל את הנישואין והמשפחה מפירוק? הצילואנונימי (פותח)
שלום לכם
אני אבא ל 4 ילדים, ואישתי פתחה בהליכי גירושין לאחר שלטענתה נהגתי בה באלימות נפשית, מילולית, ולאחרונה טענה שהיתה לי חברה ולכן היא רוצה גט ולפרק את המשפחה.
היא דאגה להרחיק אותי מהבית ע"י צו הגנה וננעלה על הגט ולא מוכנה לשמוע שום דבר!!
אני לא רוצה להתגרש, אני אוהב אותה ואוהב את הילדים שלי מאוד.
הצעתי לה ללכת ליועצת זוגית ומשפחתית אולם היא לא רוצה לשמוע, " אני רוצה להיפרד ממך, רוצה רק גט..." כך אומרת לי במין מנטרה שחוזרת על עצמה.
הצעתי לתת לה אפילו גט על תנאי שאם היעוץ לא יעזור ,אז נפרד. גם על זה היא לא מוכנה לשמוע.
אולי יש למשהו רעיון/עצה או מה עוד אפשר לעשות או לומר?
אני בולע כל יום כדורים נגד דכאון כי קשה לי ולא רוצה לאבד ולפרק את המשפחה שלי.
יש משהו שאפשר לעשות ולא עשיתי?
הצילו.
אני.
האמת שקשה מפה לתת עצות בנושא כזהאודי-ה
אולי תנסה ללכת רק אתה לייעוץ?
בהצלחה רבה בע"ה!
למיקי 37יהודית פוגל
למה היא כ"כ נחושה?אנונימי (פותח)
היא נחושה מכמה סיבות :
א. היא לא מאמינה שיעוץ יעזור וחושבת שהמצב יחזור לקדמותו בעוד שנתיים שלוש.
ב. אני כמעט וחזרתי בשאלה ולמרות שיש בי רצון להתחזק ולהיות דתי יותר היא לא מוכנה לשמוע.( היא בעצמה לא הכי הכי מקפידה בקיום מצוות)
ג. היא משוכנעת שהיה לי קשר אינטימי עם אישה אחרת .
ד. לי ניראה שהיא שהיתה מאוד תלויה בי ושאני הייתי הדומיננטי ביחסים בינינו, ועכשיו היא מנסה להוכיח לעצמה ולאחרים שהיא "חזקה" ושהיא הולכת על זה עד הסוף נקודה. היא לא מסתכלת ימינה או שמאלה ותנהגת כאילו היא התבייתה על מטרה ושום דבר לא מעניין אותה, לא משפחה לא ילדים.
דעתייונה
על פי מה שכתבת, נראה שאשתך זקוקה לקצת זמן להיות לבד עם עצמה.
ישנו משפט חכם שאומר "בכביש אל תהיה צודק,תהיה חכם" - וזה נכון שבעתיים(והרבה יותר) במשפחה וזוגיות.
חביבי,אם תלך איתה "ראש בראש" ו"ראש בקיר", אתה בהחלט עלול למצוא את עצמך,בלי משפחה,ומסובך במלחמות נגד כל העולם....
מה שאני מציעה לך עכשיו זה,"להוריד הילוך",ולתת לה את ההרגשה שאתה מוכן לתת לה כ ל מה שהיא תרצה (כולל גט)
כאשר היא תרגיש שהיא לא צריכה להלחם כדי לקבל את העצמאות והמרחב שלהם היא זקוקה, היא תוכל להזכר שבעצם,גם היא אוהבת אותך ורוצה משפחה מאוחדת.
במידה מסוימת,זה דומה להתמודדות עם ילד מתבגר,שבודק את גבולות העצמאות שלו לעומת הקשר שלו למשפחה,.....
(אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי)
זה עלול להיות תהליך ארוך ,עליות וירידות,ודורש המון המון סבלנות,אבל ,זוהי "דרך ארוכה שהיא קצרה",מי שמגיע לסופה,זוכה בקשר הרבה יותר טוב מאשר זה שהיה בתחילה.שווה לנסות ,תאמין לי...
בהצלחה :
(אגב,
כדי לנסות להעביר לך מה היא מרגישה,כדי שתוכל אולי להבין אותה,ולהיות פחות מתוסכל,
אני מביאה שיר יפה ששמעתי פעם...)
היה פעם שיר שתיאר את זה יפה:
אוהבת אותך עוזבת אותך
מילים ולחן: שלום חנוך
לא יודעת איך להתחיל
מה לכתוב, איך לא להבהיל
אוהבת אותך, עוזבת אותך, אין לי אויר.
סוף הלילה אתה עוד ישן
כל כך שלו שזה לא יאמן
בדרך שלך הלכתי איתך מגיל כה צעיר,
רוצה להסביר, רוצה שתבין
אין שום רע בך, הכל בי...
כשאתה על ידי אוחז בידי
זה עוצר בעדי, רוצה לבדי...
רוצה לרקוד, רוצה לשיר
לפרוש כנף, לעוף מעל העיר
ולשוב אל חושי
שוב להדליק את נשמתי
ולבדי, לדעת מה איתי
להציל את חיי...
אם בכל זאת אני לא טועה,
אולי כמו כל אישה נשואה,
חשוב שאדע אם אני מפסידה ומה המחיר.
רוצה להשלים עשר שנים
ולומר לעצמי זאת אני.
כשאתה על ידי, אוחז בידי,
זה עוצר בעדי, רוצה לבדי...
רוצה לרקוד...
תדע שאתה זורם בעורקי
אין לי כמותך חבר
תדע אתה הטוב מכולם בחיי
הכל יעבור אתה תישאר
אתה יקר לי איך אסיים
הדף נגמר והכתב מתעקם.
אוהבת אותך עוזבת אותך
והבוקר מאיר...
רוצה לרקוד...
תודה לךאנונימי (פותח)
מעריך מאוד מה שכתבת ואת ההשקעה.
מאוד אוהב את אישתי ואת ילדיי
לא רוצה לוותר עליהם ועליה
מוכן לעשות הכל בכדי להוכיח לה שאני רציני מאוד.
לשיטתך עדיף לעשות סימנים של היפרדות ואולי היא תחזור בה מהחלטתה.
כמו שזה ניראה לי, והנחישות שלה וחוסר האיכפתיות שלה שאני גר באוהל בגינות הציבוריות אצלינו בישוב גם בימי סערה וגשם לא משאירים ספק בקשר ללב שלה, לא?
תודה לך בכל זאת
אני
לא משאירים ספק???אנונימי (פותח)
היא מרגישה שאין לה פרטנר , שותף.
ואיכשהו מהודעותייך פה נראה כי אתה עדיין לא מפרגן לה ומבין את הקושי שלה.
לא נשמעת אמפטיה
היא חושדת שבגדת בה, והרי זו השפלה והרבה נשים היו דורשות על כך גט
תוכיח לה שהיא טועה.
תראה לה שאתה אוהב אותה ואיכפת לך ממנה.
אל תעביר עליה שום ביקורת ולו הקטנה, על כל פשעים תכסה אהבה.
אתה נמצא במצב כ"כ רגיש ועדין שאין לך מקום בכלל לכלום ביקורת, כי היא מבחינתה רוצה לחסל את החבילה ואין לה יותר מה להפסיד
ביקורת מצידך ולו הקטנה רק משכנעת אותה בצידקת דרכה.
אל תפנה אל רחמיה, תפנה אל ליבה, הענק לה אהבה אמפטיה.
קבל אותה כמו שהיא, תגיד לה עד כמה אתה מבין אותה, תגיד לה על מה אתה מתחרט שעשית דבר, דבר
תגיד לה איך אתה מתכנן להיות שונה ופרט כפי יכולתך.
אכן ייעוץ אישי זוגי זה רעיון מצויין, כי יועץ הוא א. יותר מקצועי וב. אצלו תוכל לספר את כל פרטי המקרה
ככל שיש יותר פרטים התמונה ברורה יותר ואפשר לתת לך עצות מדוייקות איך לפעול.
בהצלחה ובשורות טובות.
למיקי 37יהודית פוגל
תשובה ליהודיתאנונימי (פותח)
כניראה שהחויות שלה אכן קשות יותר ממה שחשבתי והבנתי.
היא לא מאמינה שיש מצב בו אני אהיה "אחר" ואשתנה,
לא מאמינה שטיפול יעזור.
מוכן להשאיר לה כל ערבות שתרצה להוכחת רצינות כוונותי אבל היא לא מוכנה לשמוע.
כמו שכתבתי, בכדי שיהיה לה קל לנהל את סכסוך הגירושין ביננו היא הרחיקה אותי מהבית וכבר נפסקו לי מזונות זמניים לבקשתה.
והריחוק המלאכותי ביננו שיצר בית המשפט גורם לריחוק אמיתי מצידה והיא מתנהגת כאילו היא כבר גרושה או אלמנה.
אני רואה את המשפחה מתפרקת לי לנגד עיניי ואני חסר אונים ןלא יכול לעשות כלום.
למי הפתרונים?????????????
התעייפתי ונחלשתי
חג שמח לך
חג עצוב לי
למיקי 37יהודית פוגל
מיקי 37אנונימי (פותח)
יכול להיות שלזוגתך יש מישהוא שבכל מחיר רוצה פירוק/שבאמת נישבר לה ממך קח פרק זמן ממילא אתה לא נימצא בבית תשנה כוון וגם משלם מזונות
ותיראה לאן הרוח נושבת איך מגיבים הילדים גם לילדים יש משקל בנושא ויכול להיות שהם גם מורעלים אני מכיר משהיא שמוכנה לוותר אפילו על מזונות ולחיות על לחם צר ומים העיקר שהגהינום לא יחזור לבית סבלה מאלימות פיזית ואלימות מילולית שעכשיו אם כל המצב זה גן עדן ולא מוכנה לישמוע שום דבר בכוון למרות שבן זוגה מבקש שלום בית גש לטיפול ותנסה להוכיח את ההפך ולא זה מה יש לפעמים האמת כואבתתתתתתתתת בהצלחה
בנתיים תלך ליעוץ לבדך.יונה
ב. אולי תלמד דרכים חדשות להראות אהבה ולבנות קשר.
ג. אתה גם מוכיח לה שאתה רציני ובאמת מעוניין להשתנות.
דבר אחד בטוח, במלחמות אתה רק תפסיד.
לכן, כרגע,עזוב אותה ותטפל בעצמך.
בהצלחה.
חיפוש קצר בגוגלאנונימי (פותח)
אחת התוצאות הראשונות:
http://www.yeladeinu.info/content/view/97/1
גב' פוגל היקרהחגי סרי
מה שהכי גרוע זה שאותן נשים שעושות כך, פוגעות לא רק בגברים אלחא בעיקר בנשים שבאמת סובלות מאלימות שאף אחד לא יאמין להן יותר וזו כבר בכיה לדורות!!
בכל מקרה, האיש במצוקה. כל מה שהוא כותב משדר מצוקה.גיל רונן
הוא ישן בגן ציבורי, אם לא שמת לב. איפה הרחמנות? איפה המקצועיות הטיפולית?
ליהודיתכמעט אמא
לצערי הרב אני מכירה באופן אישי יותר ממקרה אחד כואב מאוד שזהה למה שתיאר חגי סרי - לנשים יש עדיפות בלתי ניתנת לערעור בכל ענייני המשפחה במשפט האזרחי. אלה לא דמעות תנין של גברים שלא יודעים להודות בטעותם. זו מציאות שנובעת ממדיניות מוצהרת של המחוקק, השופט ורשויות הרווחה המעדיפים את טובת האשה בוודאי על פני טובת הגבר ובמקרים רבים גם על פני טובת הילדים.
היה חשוב לי שלא יראה כאילו רק גברים מכירים במציאות המעוותת הזו (כי עד עכשיו הגיבו לך רק גברים) אלא גם נשים.
קשה לי לומר זאת אבל אנסה...חגי סרי
אם אתה גבר אלים ומכה ואם אתה נואף אז מגיע לך שיתגרשו ממך ולא ישאירו ממך שריד אבל בוא נצא מנקודת הנחה שאתה לא.
לכן דבר ראשון שאל אותה בשקט האם אתם הולכים להתגרש והאם אין סכוי שהיא תשנה את דעתה. אל תתחיל להכנס ל"למה".
אם חלילה קבלת תשובה סופית אתה צריך להתחיל לעכל שאתה הולך להתגרש ככל הנראה ואתה צריך לצמצם נזקים.
דע לך שאם תמרח את הענין תינזק פי כמה וכמה כי היא תרצה להשתחרר ממך והיא עלולה להפעיל תותחים כבדים נגדך. לפי מה שאתה כותב היא כבר נקטה נגדך בהליך כלשהו של צווי הרחקה וסביר להניח שזה בעצת עורך הדין שהיא כבר בקשרים איתו מכיוון שבמדינת ישראל זה הצעד הראשוני שבו נוקטות נשים רבות כלפי גבר כאשר הן רוצה להתגרש
אתה חייב לפנות ליעוץ ראשוני אצל עורך דין שמתמחה בנושא זה. וכדי להבהיר את חשיבות הדברים אכתוב זאת שוב. אתה חייב לפנות ליעוץ ראשוני אצל עורך דין שמתמחה בנושא גירושין. לא נוטריון, לא עו"ד של חוזים ולא עו"ד פלילי אלא כזה שעוסק ב"מעמד אישי".
המצב של גבר מתגרש מבחינה משפטית נחות ואין לו כל סכוי בהתמודדות בדברים החשובים דהיינו ילדיך שילכו אוטומטית לאשתך ומזונות שתצטרך לשלם עבורם גם אם לא ישאר שקל אחד ממשכורתך. זה המצב וכדאי שתפנים את זה. בכל שאר הדברים ישנה חלוקה וכמובן ללא ספק לאשתך מגיע חצי מהרכוש והכסף המשותף. (יש גם חקיקה ברורה בנושא זה)
אם לא תנסה שהליך הגירושין יהיה קל ככל שניתן (אני יודע שזה קשה עברתי גירושין בעצמי) המצב ילך ויסתבך ולמעשה אתה עלול למצוא את עצמך בכלא, במעצרים, ללא ילדים בכלל או שתפגוש אותם תחת פיקוח כי יטענו שאתה לא שפוי ומסוכן או שתמצא את עצמך ברחוב או באיזה סדור ואולי בבית ההורים כי לא יהיה לך איפה לגור. אתה גם עלול לאבד את עבודתך. סליחה שאני יורה לך את זה בפרצוף אבל תתעורר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לכן הכי שווה לך זה לנסות להרגיע את המצב ולבקש להגיע להליך של גישור לגירושין או לפחות להסכם בין עו"ד שלך ושל אשתך . בהליך של גישור לגבר יש איזשהו סיכוי להליך הוגן. בבית משפט אין לו צל צילו של סכוי כזה כי כאמור החקיקה היא נגדו ומפלה אותו באורח שיטתי וגם מערכות הרווחה והאכיפה לא יעזרו לו.
אבל הכי חשוב זה הילדים !!!!
תנסה להרגיע את המצב ולקבל אותו ולא להביע את תסכוליך כי אז אתה עלול לחטוף עוד ועוד תלונות וילדיך יעמדו בתווך.
עם זאת דע לך שבגישור לגירושין עשויים להתברר דברים ולפעמים יש משם דרך חזרה.
אל תילחם באשתך !!!!! היא יותר חזקה ממך כשמדובר בגירושין. זכור את זה ויותר מהכל זכור את הילדים . רק שתוף פעולה ויחס מכבד יובילו אותך למטרות טובות.
ואם תרצה הבהרות נוספות פנה אלי במסר אישי.
מיקי, מותר לשאול משהו?גיל רונן
א. לא כתבת אם אכן בגדת בה.
ב. האם זו לדעתך הסיבה להתנהגותה או שאולי להיפך, משהו אחר גורם לה לחשוד בך וכו'?
גיל
בקיצור נשמות טובות הרעילו לה את המוח...גיל רונן
מי השפיע עליה? ואיך ההורים שלה בתוך התמונה הזו? בני כמה הילדים?
מיקי ידידי, מצבך לא טוב.גיל רונן
לעניות דעתי אתה צריך להתחיל לחשוב יותר על איך אתה מציל את נפשך. תבין משהו - לילדים שלך יש אבא. אתה אוהב אותם והם יודעים את זה. אי אפשר יהיה לשכנע אותם אחרת. הם ילדיך והם זקוקים לך, ואתה זקוק להם.
לכן אתה חייב לשמור על עצמך. אתה לא יכול לישון בגן ציבורי. אשתך נהנית לדעתי מההשפלה שהיא משפילה אותך, היא נמצאת פתאום בעמדת כוח, היא מרגישה כמו גבר (או כמו שהיא מדמיינת שגבר מרגיש) וזה משכר אותה.
לא רואה דרך שתשנה אותה, לא רואה דרך שתגרום לה לחזור להיות מה שהיתה, ודאי שלא בדרך הזו. אתה צריך לדאוג לעורך דין ולהיערך לסיוט מתמשך שעלול להימשך כמה שנים. גירושין הם אסון בכל מקרה והחיים משתנים לנצח. אבל עם הזמן אפשר להתרגל ולפעמים יש הפתעות, אתה מגלה שהקב"ה דווקא ייעד לך גורל אחר מכפי שציפית.
מה שאסור שייקרה זה שאתה תתמוטט ולא תוכל לקום, או שילדיך יתמוטטו. לסבול אתה תסבול בכל מקרה, וגם הם.
זו דעתי ודעתי בלבד.
האם אני מקבל הצעה מפתה? או תרגיל מבריק?אנונימי (פותח)
קןדם היא רוצה שאלך להפקיד גט בבית הדין הרבני ובו אני מתחייב שאם היועצת תאמר ותקבע שהיא לא רואה מצב שנחזור, אזיי הגט יכנס לתוקפו!!!
ניראה לי שאישתי עושה לי תרגיל בו הגט יהיה בידה ואז אין לה שום כוונה אמיתית לנסות לפתור ולשפר את הזוגיות ביננו ולמנוע את פירוק המשפחה.
גם לאחר שהסכימה לבקשתי ללכת ליעוץ ניראה לי שהיא לא עושה את זה מכל הלב ומכוונה טהורה אלא לקבל גושפנקה של היועצת שתאשר את זה שאישתי נחושה להתגרש.
מה לעשות?
איך אדע שהיא רוצה באמת ללכת ליעוץ בכדי לנסות לשקם את המשפחה?
איך אדע שהיא לא עובדת עלי?
תודה לכם
לא נראה לי שיש דבר כזהיונה
אני לא רב ולא מומחית לעניני גיטין,אבל נראה לי שהמכסימום שהיא יכולה לקבל בבית הדין,זו התחייבות שלך שתיתן גט בעתיד ,ולא גט ש"יכנס לתוקף אם ..." בכל מקרה בשביל גט,צריך את כל הטקס.
ולכן,אני דוקא ממליצה לך,להענות להצעה ו"ללכת על זה " .בלי החשדנות שאולי היא עובדת עליך ,אלא עם רצון טוב ונכונות לעבודה קשה.
אין פתרונות קסם.זה יקח הרבה זמן ויהיה קשה,אבל זה אפשרי.
חז"ל אמרו "טב למיתב טן דו מלמיטב ארמילו" -
אשה באופן בסיסי רוצה להיות נשואה ולקיים משפחה מאוחדת.
מאז שהתחתנתם ועד לא מזמן,היתה זו היא שבאה לקראתך ,עכשיו התור שלך.
אגב,בהודעות הקודמות שלך כתבת :
"מוכן להשאיר לה כל ערבות שתרצה להוכחת רצינות כוונותי "
"סה"כ מבקש ממנה כמה מפגשים עם יעוץ.....
איך אפשר להביא אותה להסכים ללכת לשבת ולדבר.
רק לדבר."
אז,בבקשה ,ידידי, עכשיו הזמן "לפרוע את הצ'ק" ולעמוד מאחורי דבריך,
רצית שהיא תבוא איתך ליעוץ,והנה היא מסכימה (זה יותר טוב אפילו ממה שאני צפיתי שיקרה).אז ,קדימה, לך על זה.
ברכה והצלחה !!!!
יש כזה דבר גט על תנאיעמישב
בכל מקרה, אתן עצה (אני לא בעל ניסיון גדול), בע"ה.
ברור שהאמון ביניכם נסדק ואף נפגע קשות. היא לא מאמינה לך שתשתנה, ואתה לא מאמין לה שהיא באמת מוכנה ללכת לייעוץ. אני לא בא להגיד שתהיה פטי, אך חשוב שתשים לב לקרע הזה.
נדמה לי שזה אחד הדברים העיקריים שנשבר אצלה, האמון.
א. היא חושבת שבגדת בה.
ב. זו לא הפעם הראשונה שהבטחת.
ואני משער שאם תחפש עוד קצת, תוכל למצוא עוד כמה סיבות למשבר האמון החזק.
אגב, יכול להיות, שאם אכן היא עושה תרגיל, היא עושה את זה בגלל זה, כי היא לא מאמינה שתסכים לתת לה את הגט... אך שוב, לא בטוח שיש כאן תרגיל.
לענ"ד, השאלה הגדולה היא, כיצד ניתן לשקם את האמון.
שאלה גדולה, וראשית כל, הרבה תפילה ואמונה (אמון...) בקב"ה ששמכוון את המציאות, שיעשה הכי טוב, כי הרי "טוב בעיניך לברך את עמך ישראל בשלום"...
דבר שני, זהו תהליך שמתחיל מצעדים קטנים ומהוססים. טיפין טיפין. זה דורש מאמץ עילאי, וכמעט על טבעי, אך אם אתה רוצה לשמור על המשפחה, זהו המחיר.
זה מתחיל מהנקודות הקטנות וממשיך, אח"כ בגדולות.
מן הסתם, יש לך עוד קשר איתה, גם אם לא ישיר. נגיד דרך ילדים וכו'. היא יכולה בקלות לקלוט דברים שאתה עושה, בצורה עקיפה.
לענ"ד, שם הדרך מתחילה.
אצלה היא מרוסקת. אם תתחיל להראות שינוי משמעותי בדברים אחרים שהיא כן יכולה להבחין בהם, היא תתחיל לגשש. לראות שמשהו זז.
לאחר מכן, אתה עובר לשלב הישיר. שבו אתה משקם את האמון ביניכם, בצורה הכי ישירה שיש. ושוב, מההבטחות הקטנות.
מללכת לקנות חלב בסופר ולהוריד את הזבל, ועד חודשיים בלי מריבה בכלל. שתיקה מוחלטת!!! (כמובן, שתיקה במריבה, ולא שתיקה ביחס הכללי אליה...).
כך, לאט לאט, תבנה את האמון האמיתי והטוב מחדש (מן הסתם יש עוד דרכים, זו רק אחת מהם). ובע"ה, תצליח למנוע את הפירוק.
יהי רצון שה' ישלח לכם הרבה עזרה ושמחה ואמון אמיתי, עזרה אחד לשני, והכי הכי חשוב, שלום ושלווה, אהבה ואחווה ורעות, אמן!!!!
למיקי.moson
אפשרות אחת היא שאין כאן תרגיל ואשתך רוצה לנסות פעם נוספת ואת הגט היא רוצה או כי היא מפחדת מה יקרה אם זה יכשל או כדי ליגרום לך להיות רציני - שתבין שזו האפשרות האחרונה שלכם לשקם את הנישואים - לכן במקרה כזה זה מה שרצית ושווה לך ללכת איתה.
אפשרות שניה היא כמו שאתה חושד שיש פה תרגיל - היא רוצה להתגרש וזה הדרך הכי פשוטה מבחינתה.
במקרה כזה:
א. עצם זה שיהיה בינכם דיאלוג יש לך סיכוי לשכנע אותה.
ב. יש סיכוי שהיועצת תשכנע אותה.
ג. במידה ותסרב היא יכולה לפנות לבית משפט\דין ובסופו של דבר יחיבו אותך בגט.
במקרה כזה לדעתי חשוב מבחינתך שתהיה יועצת אוביקטיבית כלומר שהיועצת לא תהיה אחת שאשתך דיברה איתה מראש וזה הכיוון שלה לכן כדאי לבדוק שהיא מקצועית ושווה להתעקש על זה.
נקודה נוספת היא שבתמורה לגט אתה יכול לקבל גם משהו - במידה ולפני שקיבלת צו הרחקה לא היית אלים ולא הפרת את הצו תבקש מאישתך תצהיר על כך -( זה יכול לעזור לך מול מעסיק פוטנציאלי או ח"ו כדי שתוכל לראות את ילדך אחרי גרושין) במידה ולא - אין לך הרבה ברירה אם תסרב מצבך יהיה יותר גרוע.
לסיכום לדעתי בשתי האפשריות כדאי לך להסכים רק תוך הקפדה על יועצת מקצועית ותצהיר מיאשתך שאתה לא אלים (במידה וזה נכון).
כמו כן כמו שיונה כתבה יש פה בעיה של אמון כמו שאתה חושב שאישתך עושה לך תרגיל - כנראהשהיא לא סומכת עליך - אם תיתיחס להצעה שלה בתור מחווה כשהבקשה לגט היא מבחינתה רק הוכחת רצינות שלך או הגנה עליה. אולי תחזיר חלק מהאימון שלה בך.
מניסיון מי שמאמין לאחרים (בלי להיות תמים ועם להגן על עצמו) - מקבל אימון חזרה - ואולי אישתך גם תאמין לך.
אינטרסים ;שונים להליכה ליעוץ.אנונימי (פותח)
אני מזכיר לכולם שאני מורחק מהבית ואסור לי לדבר עם אישתי בצו של בית משפט.
למעשה הצווים של בית המשפט הם הם אלה שגורמים לריחוק אמיתי ביננו.
בכל אופן, אישתי כל הזמן אמרה שהיא מוכנה ללכת ליעוץ אבל..........
היא מוכנה ללכת ליועץ אך ורק בכדי שידריך אותנו איך להתגרש יפה ואיך למנוע או להקטין נזקים לילדים , שום דבר מעבר.
לעומת זאת אני רוצה ללכת ליעוץ לנסות לדבר על הדברים שגרמו לנו להגיע לאן שהגענו ולנסות באמונה ובלב שלם לטפל בבניית הקשר והאמון ביננו. ואת זה אישתי לא רוצה.
כעת היא העבירה לי מסר בזאת הלשון.....רציתה ללכת ליעוץ רצית לשוחח, אז בבקשה.
קודם תפקיד גט בבית דין רבני ורק אח"כ נלך ליעוץ, כאשר היועצת היא שתקבע אם יש סיכוי שנהיה ביחד ושיש סיכוי לשקם את הנישואין.
כלומר, היא תמשיך בשלה , תמשיך לבקש לפרק את המשפחה ואני ימשיך לבקש לחזק את הקשר ולא לפרק את המשפחה.
כמובן שלאחר כמה פגישות תאמר היועצת שאין סיכוי, למה? כי אישתי בכלל לא מתכוונת באמת לנסות לשקם את הנישואין.
אז מה עשיתי בזה שהסכמתי מראש להפקיד את הגט כבקשתה?
מסובך, נכון?
עם מי אתה רוצה לחזק את הקשר ,מיקי ?יונה
,או עם איזו אשה דמיונית שמתפקדת ומגיבה בדיוק איך שאתה היית רוצה שהיא תתפקד ותגיב?
אם אתה רוצה להתחבר שוב לאשתך,פקח את העיניים ותראה מי עומדת מולך !
פתח את האוזניים ותקשיב לה !
זה מה שהיא רוצה,"זה מה שיש ,ועם זה ננצח".
מה יש לך להפסיד?
אם לא תיענה למה שהיא מבקשת תגיע לגט בכל מקרה.....
מסכים עם יונהmoson
דבר ראשון כל הכבוד על הרצון שלך לשמור על המשפחה - רוב הגברים והנשים במצב שלך היו מוותרים.
מעבר לזה כמו שיונה אומרת אתה צריך לראות את המצב:
אתה לא בבית אישתך הציעה שתפקיד גט ואז תלכו ליעוץ.
אם לא תסכים מה שיקרה באיזה שהוא שלב אישתך תיפנה לבית דין ובגלל המצב כנראה שהוא יפסוק שאתה צריך לתת גט - ואז תלך ותפקיד גט בבית דין - כלומר המצב לא יהיה יותר טוב.
אתה טוען שהריחוק בינכם נובע מצו ההרחקה - אבל את צו ההרחקה יזמה אישתך.
מה שאני מציע שתסכים - כך תוכל לדבר עם אישתך ולשפר את המצב (אולי במסגרת יעוץ יבוטל הצו או לפחות תוכל לשבת ולדבר איתה).
לדעתי במסגרת יעוץ אם אישתך תראה שאתה מתחשב בה יכול להיות שתשנה את דעתה (תנאי הכרחי לשיפור המצב) ובנוסף כשתוכיח לה שהשתפרת ומצד שני היא תראה את המחיר של הגרושין אולי היא תשנה את דעתה.
בכל מיקרה בהצלחה.
זה עצוב לכתוב את זה, אבל אם הוא גר עכשיו בגןקומפיתאחרונה
אפשר אולי לקוות בשבילו שהדברים יסתדרו לו על הצד הכי טוב שיכול להיות במקרים כאלה. אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יעמוד במקומו. כלומר, יעבור מה שהוא עבר ועובר... ושוב, בתקווה שעכשיו אולי בכל זאת יותר טוב לו.
לא קשור לנושא הפורום אבל ממש דחוף סליחה מראש ותודהשם היה לי
תשובהאני12345אחרונה
בהצלחה!
לפני דייטאנונימי (פותח)
בס"ד
שלום לכולם,
רציתי לומר שתמיד לפני שאני צריכה לצאת עם מישהו אני מרגישה נורא המצב רוח שלי ירוד יש לי בחילות אני לא אוכלת אני בלחץ וכד' ואני שונאת שזה קורה לי!!!
תגידו זה קורה גם לכם?! וחוץ מזה איך אפשר להתגבר על זה?! זה משגע אותי! אני מנסה להרגיע את עצמי במחשבות ולעשות דברים שמורידים את הלחץ אבל יש משהו שלא עוזב אותי בהרגשה...המתח הזה...
ראי את הצד הבהיר בעניין-את מרזה!!=)עכשיו ברצינות-מה ידידות
זה טבעי לגמרי..אני בטוחה שזה אפילו יותר נפוץ אצל בנות כי הן בדר'כ נוטות יותר לחשוב ולהרגיש דרך הבטן.. אצלי למשל כשזה קורה(וואי,הרבה זמן לא יצאתי..כבר שכחתי איך זה!) אני מנסה להתרכז בדברים אחרים..יותר מזה אני לא חושבת שיש בידינו לעשות.
חוסר הוודאות הזו,ההליכה אל הלא נודע,המחשבות של 'האם יצליח הפעם'? הכל פועם בנו ממש.
זה כ'כ נורמלי להתרגש,הרי דייט זה לא משחק!אז תתרגשי לך...בנ-ח-ת כמובן!
בהצלחה
מחכה לך כאן, שתחזרי עם בשורות משמחות בעזרת ה'.
שבת שלום
גם לחברה שליאנונימי (פותח)
טליה יקרה
שמעתי על זה פעם ראשונה כשחברה שלי
סיפרה שגם לה זה קורה
וממש לא ידענו מה להציע לה...איך זה יעבור?..
אבל יתברך שמו הנה עכשיו היא מתחתנת

אז מתברר שזה עובר ב"ה
רק יקירתי ביטחי בה' תאמרי לו שזה מקשה עלייך
ובע"ה תזכי במהרה כמו חברתי
למצוא את זה שמחכה לך כ"כ...
וכמובן שלכל אחת יש סמפטומים כאלה ודומים להם
אצלי זה באכילת יתר (וכשיותר מדיי לחוץ- אז בכלל לא לאכול)
וכאבי בטן..
הרבה בריאות וישועות
שבת שלום
מאחלת לך
טבעי לגמרי והגיונימשה
אישית - מתכנן מראש למלא את סדר היום שלי כך שלא אחשוב כל הזמן על איך והאם, אלא על משימותיי המיועדות לביצוע. לא שזה יותר מדי עובד.
_
אני בכלל בכלל לא אוהב את השיטה הזו. היא תובעת המון ושוחקת את האדם עד דק בלחץ מטורף פגישה אחר פגישה חסרת תועלת.
אבל אין ממש אפשרויות למי שעבר את גיל עזרא ובנ"ע, שהן השדכניות הכי טובות שיש.
משה, אתה לחוץ.מדי.אני..
ובכל זאת, לא צריך להלחץ מזה בצורה כזאת מטורפת. הכל ענין של יחס וגישה. פעם חברה שיצאה הרבה אמרה לי, שמלכתחילה היא חושבת לפני כל שייט שמקסימום אם לא- זה מקרב אותה עוד צעד משמעותי בע"ה, לאחד האמיתי שלה, ושזאת דרך שהיא מוכרחה לעבור.
או חברה אחרת שאמרה, שכל דייט הוא הזדמנות להכיר אדם חדש בעולמו של הקב"ה(: סתם, גישה מצחיקה. אני אמרתי לה' יתברך, שאני אוהבת אותו מאוד, ואת כל בריותיו, אבל אשמח אם הוא יחסוך לי מפגשים מיותרים עם הבנים שבהם(: והכל מתוך ענווה.
ובכל אופן, למרות שזה שוחק וכו', זאת נראה לי הדרך הכי נכונה להכיר. שלא כמוך, אני לא חושבת שהכרות דרך בנ"ע- עזרא או בכלל הכרות דרך תנועת נוער היא כ"כ טובה, כי בדר"כ חברויות שכאלו מתחילות בגילאים צעירים, ומורחים וסוחבים( וחוטאים לפעמים) עד שמתחתנים. וחבל.
אני זוכרת שפעם חשבתי כמוך.. אבל הרב אריאל שליט"א כתב פעם שמי לא היה רוצה לפגוש את בן הזוג או בת הזוג שלו בצורה אחרת שהיא לא דייטים? אבל בסופו של דבר, יש משהו מאוד טוב ואמיתי בדייטים. נפגשים, בודקים, בוחנים זה- סבבה, לא זה- ב"ה, טוב שמתברר שכך ועוברים הלאה. ותאמין לי, מנסיון, זה הרבה פחות סוחט מבחינה ורגשית וגוזל כוחות נפש מקשרים שנוצרים לא בזמנם בתנועות נוער( גם אם בסופו של דבר מתחתנים..) אז שוב, בע"ה, שכולנו נמצא בקלות ובשמחה. אבל צריך לדעת להכניס הכל לפרופרציות.
הערה לגבי תנועות הנוערמשה
הדגש שלי הוא פחות על החניכים/מדריכים ויותר על חג"ס בסניף וכיוצא באלה, אם כי לא חסרים זוגות שיצאו מצוותי הדרכה.
___
אמא שלי פעם אמרה שאילו הייתה בבנ"ע, סביר שלא הייתה מתחתנת בגיל שלושים..
הנ"ל בוגרת "אריאל" בגירסא קצת מיושנת - בתיה.
תגובהאני12345
מעניין מה זה אומר גם לי.אני12345
באמת כשמציעים לי פתאום אני מרגישה רע. ותמיד חשבתי שזה בגלל שאני לא מתאימה לזה או משהו.
אחשוב על כך.
אני חושבת שבני עקיבא זה גרוע! בטח בשבילקומפית
אין כמו תנועות נועראני12345
הלוואי ויכולתי להקים משהו כמו גרעין של חברה שמוכנים כמו פעם, להתחבר לאיזה אידיאל. הלוואי!!!
לבני עקיבא שהיו בזמן שלי, לא היתה שום התחברותקומפית
נראה ליאני12345
זה הוצאת שם רע על תנועה. ואני חולקת עלייך.אני..
לא, לא ברחוב חלילה. אבל ההתקדמות הרוחנית שלי נעשתה הרבה אם לא בעיקר בגלל השייכות לתנועת נוער, ההדרכה בתנועת נוער, הפעילות, העשייה. ואני יכולה להגיד לך בתור אחת שעדיין בנפים, שאמנם יש המון בעיות עם הפעילות המעורבת(שאפשר לפתור אותן, ואני מניחה שב"ה, יש הרבה סניפים בארץ שהם במגמת התקדמות) ובכל אופן, מלבד הבעיות הללו, זאת תנועת חזרה בתשובה פשוטו כמשמעו. וראיתי כ"כ הרבה חבר'ה מהסניף שלי, שהתקדמו כ"כ בגלל התנועה, שהלכו לישיבות הסדר, ולשרות במקום צבא( בנות)
ובכלל, אני חושבת שמבחינת עשייה עמישראלית נקרא לה, זאת אחת התנועות המשמעותיות. באמת. אני לא סתם אומרת..
ואידך זיל גמור כמו שאומרים..
התכוונתי שמבחינתי זו היתה תנועה גרועה, ושבזמניקומפית
מה יהיה איתי?!אנונימי (פותח)
היי לכולם.
רציתי לשתף אתכם ברגשות שלי אולי תוכלו לכוון אותי לעבר האושר..
אני בת 21 שלא מוצאת את הכיוון שלה מבחינת זיווג, אני מרגישה שאני כ"כ מוכנה שזה יגיע, כ"כ מפנטזת איך יראה כל רגע. אני משתדלת להתחזק עד כמה שאני יכולה מבחינת אמונה לקב"ה. אני רואה את החברות שלי מתארסות ועוזרת לחברה הכי טובה שלי לתכנן את החתונה ומשכנעת את עצמי שהנה אני הבאה בתור! נתלית בכל סימן שיכול הקב"ה לשלוח לי ומתפללת שכבר יפול עליי איזה בחור הגון שמתאים לי מכל הבחינות!
היו זמנים ועדיין גם היום שאני מרגישה שאני אשמה שאני עדיין לבד! אני מאמינה שהקב"ה ישלח לי אותו בדרך לא דרך, אני מתעקשת להאמין שאני לא צריכה לפנות לשדכנים שאני לא מכירה או להכרויות בנט, כל יום אני חושבת אולי היום אני אכיר אותו, משתדלת להראות הכי טוב שאפשר כדי שאם באמת הוא יקרה לדרכי אז הוא יבחין בי ( אני נשמעת לעצמי דיי פתטית עכשיו!)
אני חושבת על עצמי שאני בחורה אינטילגנטית, חכמה, מצליחה וגם נראית טוב. אני משתדלת להקפיד על הרבה דברים והאמונה שלי בקב"ה היא עצומה!
אולי תגידו לי למען השם מה עוד אני צריכה לעשות?? אני קוראת את מה שאתם כותבים לאני12345 ומנסה לשאוב משם כוחות!
ממתינה לתגובתכם.
מה עוד לעשות?אנונימי (פותח)
את יכולה לבקש מחברותיך שיכירו לך את יכולה לבקש מהוריך שכנותיך אם יש מישהו
ואם כל הכבוד שאת יחסית צעירה
אם אכן בנפשך הדבר להתחתן, אז כדאי לפעול ביותר מישורים כולל פניה לאנשים.
דרך "רגילה"יקרה לדרכך ויבחין בך? מה זה סרט סליחה על הבוטות אבל מי שרוצה להשיג מקצוע לא מחכה שאיזה בוס מוצלח ייתקל בכשרונו ויעסיק אותו., למרות שיש כאלה מקרים אמיתיים, מי שבאמת רוצה לא עומד בצד.
(לגבי החברות האם את פוסלת בחורים מהר? אולי הן לא מציעות כי הן לא מוצאות משהו שיספק אותך.
וחוץ מזה זה שאנשים נשואים לא אומר בהכרח שיש להם מלאי של הצעות.
האמונה הזאת שאם אתה נשוי אז בטח אתה מכיר אנשים שמתאימים לי לגמרי מוטעית.
אף אחד לא מחביא את הבחורים או הבחורות תאמיני בטוב שדבחברותיך שאם היה נראה להן היו מציעות.)
אז ההשתדלות הכי חשובה זה תפילה, ובתחום המעשה תבחרי לך ...
הדברים נאמרים כנקודות למחשבה
המון בהצלחה
אני ממש מודאגת!אני12345
תקשיבו. נראה לי שאני ממש רוצה לפתור ת'עניין. נראה לי שרק התכתבות פה לא תניב לאף אחד תוצאות של חתונה. האם יכול להיות שאנחנו מתרגלים למשהו ובעצם נגלה שעוד חודש היה חבל על הזמן שהשקענו בכתיבה במחשב?
זה כ"כ מדאיג אותי.
אל תהיי מודאגתקומפית

מממ..תודה .אבלאני12345
זה לא סותר!קומפית
לקומפיתאני12345
למה? למה אצלך זה ככה או ככה? באמת למה?קומפית
לקומפית חברתי היקרה!אני12345
הקיצר, אני באמת צריכה לתפוס את עצמי.
תודה!
אבל...אני..
אני מקווה שאת לא מונעת מעצמך לצאת נניח, רק בגלל שאת כותבת כאן ומקווה שיצא משהו עם מישהו באופן כזה או אחר.
תצאי, תמשיכי בחייך. הכתיבה כאן לא מהווה מחסום לשידוכים או משהו מעין זה.
אם היא כן מהווה, זה בעייתי וצריך לעבוד על זה..
לא ירדתי לסוף דעתך-מה ידידות
כתיבה בפורום תביא אותך לידי חתונה?
אולי..
ואולי ממש לא.
אם את בגישה שהזמן הזה מוקדש לטהרת החיפוש חתן,טעות בידייך...
הכוונה טובה באמת!אבל לא ממש מציאותית.
אל תהיי בטוחה שכולם כאן על מנת להתחתן..
אם את מרגישה שזה בזבוז זמן-שווה לעשות חושבים.
בהצלחות
ישועת ה' כהרף עין
בשורות טובות
נכוןאני12345אחרונה
גמ''ח שידוכים - משפחת לויאנונימי (פותח)
בס''ד
שלום!
נפתח בסיעתא דשמיא גמ''ח שידוכים שכולו לשם שמיים ללא שום תמורה כלשהי
תאי ההשתתפות:
א. כל מטרת הגמ''ח הוא לשם נישואין בלבד ולא למטרה אחרת.
ב. ע''ג הטופס מופיעות שלוש אפשרויות התקשרות
1. ת.ד 2. דואר אלקטרוני 3. טלפון לברורים.
ג. לאחר מילוי הטופס ושליחתו אנו נצרף אתכם למאגר וניצור קשר להתאמת בן/בת זוג (במידה ותמצא התאמה).
ד. נא לשמור על אמיתות הפרטים במילוי הטופס .
ה. רישום הפרטים יעשה באופן אישי ולא ע''י אדם אחר.
מצורף קובץ למילוי פרטים בקישור.
בהצלחה.
20080127222111.doc