פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 245)

העלת לי רעיון. תודה!

אקנה לעצמי תכשיט

לכאורה הייתי אומר שזה דווקא מבאס. כל מה שאני עושה זה חסר משמעות ולא קשור לתוצאה אז הכל סתמי בעולם.

ההשתדלות היא משמעותית לא בגלל התוצאה אלא בגלל האמונה שבאה לידי ביטוי בהשתדלות. בדרך. בתהליך.

זה יבאס אותו. אבל מי שקשור לנצח, שיודע שהעיקר זה שם- אז כל העבודה מבאסת אותו, הוא גמור מכל השטויות של האנשים- למה הוא בכלל צריך את זה?

כדי לחזק את האמונה ולהרוויח שכר נצחי שאפילו מלאכים לא יכולים לזכות אליו..

(חוץ מזה לא אמרתי שתורה ומצוות זה סתמי. מה שהבנת ש"אז הכל סתמי בעולם" זה היה רק לגבי העבודה וההשתדלות הגשמית ועל זה עניתי עכשיו ב"ה)

למה הרעיון הזה מחזק? אוקי, אין קשר בין השתדלות לתוצאה למה זה מחזק אותי?
אני יכול לומר שיש קשר בין השתדלות לתוצאה ועדיין לחשוב שה' עשה זאת כדי לנסות אותנו והעיקר הוא בעולם הנצחי.

@advfb

ואין קשר בין השתדלות לתוצאה הכוונה שאין בכלל בכלל קשר

אבל אם האמירה ש"אין קשר" היא שזה עניין של שפע שיורד מלמעלה בלבד והוא עובר דרך הצינור של ההשתדלות אז גם ההשתדלות נראת באור חיובי הרבה יותר. השתדלות שהיא ביטוי של אמונה שהוא חלק מהתהליך שהאדם צריך לעבור כדי שהוא יהיה ראוי לשפע ויהיה באמת מחובר אליו מתי שהקב"ה יוריד אליו אותו.

יש פסקה בענייני תפילה בעולת ראי"ה שמדברת על כך שבגלל זה תפילות לא נענות על ההתחלה וצריך להתפלל שוב ושוב ושוב (על בסיס הדרשה על "חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'") כדי שהאמונה שלו תגדל והדימיון שלו יזדכך עד שהוא יהיה גם רק לקבל את המבוקש.

שאתה מתנהל באמונה ולפי התורה במשא ומתן.

ומצד שני אתה לא צריך לדאוג לכמה תרוויח אלא לדעת שאתה תלוי בקב"ה

 

אתה רק מרוויח פה

win win situation!!

 

רק מעיר משהו @שמינייייייסט

לפי מה שהבנתי מחובות הלבבות,

שאדם כן מחוייב לעבוד כך שבצורה טבעית הוא יוכל להרוויח את הסכום שהוא צריך כדי לפרנס את עצמו ומשפחתו

(אלא אם כן הוא צדיק גדול ובעל אמונה גדולה שהוא יוצא מהכלל)

זאת אומרת, אמנם אין באמת קשר כי הקב"ה גזר מה שגזר, אבל מצד ההשתדלות זה החיוב

כלומר ממילא אחרי שהקב"ה גזר שע"י השתדלות (מאוזנת/ נכונה) נוכל לקבל את השפע - 
המציאות הטבעית מתיישרת על פי גזירותיו.

פשוט זה לא מתחיל מהענין הטבעי, זה מתחיל מהענין האלוקי

(מהר"ל תפארת ישראל, פרקים ו'-ז' בסוף הענין, לאחר המחלוקת מול הרמב"ם והרמב"ן)

זה רק בעקבות העבודה..

(כחוק שהקב"ה קבע בעולם לקבלת השפע האלוקי),

אלא שאין התאמה מוחלטת

ההתאמה היא בין ההשתדלות לבין חובת האדם בעולמו

החוסר התאמה הוא בין ההשתדלות לתוצאה.

כלומר, הקב"ה קבע למשל שאם תאכל בצורה מאוזנת ובריאה ותעשה כושר וכו' אתה תהיה בריא.

למה? כי ה' מנהיג עולמו בדרך הטבע (התורה לא תסמוך בכל מעשיה על הנס, כדברי הרמב"ן). 

אמנם יכול להיות שאדם ח"ו יהיה חולה גם בלי קשר להשתדלות, אז לכן אמרתי שההתאמה היא חלקית

 

(אני לא חושב שהפותח טוען אחרת, אני רק מדייק את הדברים)

את השפע לחו"ל, זה בא מאחורי פניו של ה'.
גם אסור להתפלל ולסמוך על ניסים. כדאי לקרוא את המבי"ט בראש שער התפילה.

אני כן טוען שאין שום קשר בין ההשתדלות לתוצאה, אני לא חסיד כ"כ גדול של דרך הטבע... (כתוב במפורש כמה פעמים בליקוטי הלכות "אין שום טבע בעולם כלל")

אז מי שזה יחזק אותו- מעולה. 

מי שלא- שרק לא יחליש..

(בסגריים אוסיף שמי שיתבודד ויתחיל לראות שהוא מונהג בניסים גלויים מעל ומעבר לכל טבע כבר יהיה לו פחות קושיות ומימלא הוא יהיה יותר שמח ומאושר גם אם לא כ"כ מוצלח בעיני חסידי הטבע..)

וזהו. אני שונא ויכוחים אז יותר מזה לא אענה הבוחר יבחר והמתחזק יתחזק ושלום עלינו ועל כל ישראל אמן!

אין בזה שום היגיון בעצם?

 

(אני חושש שאתה משווה בין ההנהגה האלוקית שנוהגת כלפי רבי נחמן לבין ההנהגה שאנחנו ראויים לה..
אחד היסודות בעבודת ה' זה להכיר את מקומנו.

אם לדוגמא ניקח את זה לדברי הרמב"ן על הרופאים - זה כמו להשוות בינינו לבין דור המדבר שהשכינה היתה נוכחת בקרבם בצורה בלתי אמצעית ולכן לא צריכים לדרוש ברופאים, דבר שהרמב"ן בעצמו אומר במפורש שהוא לא נכון לגבינו. אז יש יחידים שלא סומכים על הטבע בכלל אלא על הנס, זו לא הנהגה להמון)

עצות המבוארות ערך- ממון ופרנסה אות ז'

ליקוטי עצות ערך בטחון אות ד'

ויש עוד כשאזכר אשלח..

 

 

ראיתי את ההפניה לליקוטי עצות.

באמת דברים חשובים ומחזקים.

 

ר' נחמן כותב שם:

 

"וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים, וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמֹר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחְרָא. אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן חָזָק שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִנְהֹג מַשָּׂא וּמַתָּן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי"

 

לעניות דעתי אפשר להבין את זה על שני פנים:

1. הבעיה היא שהאדם מגזים בהשתדלות שלו, למשל הוא משקיע ביותר מדי השקעות, "בגדולות ממנו הרבה". זה מראה על חוסר ביטחון בה' יתברך,

וגם אם הוא בוטח שה' יעזור לו - הרי במעשיו הוא מראה שאין הוא בוטח.

ולפי זה - מה שכתב "שאפילו אם לא ינהג משא ומתן גדול" הכוונה אבל כן ינהג משא ומתן כפי שראוי לו, לא יותר אבל גם לא פחות.

 

2. ר' נחמן מכוון לכך שעל האדם מוטל לעשות את ההשתדלות המינימלית. ויש דעות שאכן סוברות כן. וזה מה שכתב "שאפילו אם לא ינהג משא ומתן גדול".
 

איני מכיר את שיטתו הכללית של ר' נחמן לגבי השתדלות, אם הייתי מכיר ככל הנראה הייתי יודע להכריע בין האפשרויות.

אך על כל פנים, נראה מדבריו "שעוסק במשא ומתן בגדולות ממנו הרבה", שאין פגם בעצם ההשתדלות. היא לא נוגדת את הביטחון בה'. מתי זה נוגד את הביטחון בה'? כאשר הוא עושה יותר מהראוי - או לפי האפשרות הראשונה יותר מהשתדלות נורמלית (אבל לא מינימלית) או לפי האפשרות השניה - ההשתדלות המינימלית.

א'. אחרי עוד מחשבה בענין,

אני חושב שהמקור לדברי ר' נחמן בליקוטי עצות הנזכר הוא דברי ר' מאיר במסכת אבות (ד', י') :
"הווי ממעט בעסק ועסוק בתורה".
וכן "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי".
 

לאורך כל הפסקה הוא מדבר על השתדלות בפרנסה לעומת לימוד תורה,

ואומר שאם יש לך יכולת רק ללמוד תורה זה עדיף, כמה שיותר למעט. ואם לא - בכל אופן תקבע את את עיקר עסקך בתורה ולא בפרנסה, ולגבי הפרנסה תבטח בה'.

 

אם ככה - הרי שוודאי לפי זה שהמטרה של ר' נחמן אינה ללמד אותנו שהשתדלות לא חשובה בשביל התוצאה. זה לא שייך.
הענין הוא מה עיקר החיים של האדם.

ב'. עלתה לי פתאום מחשבה מקודם שאולי אפשר לפרש את מאמר חז"ל "מרבה נכסים מרבה דאגה" שהכוונה שכאשר הוא "עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים, וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמֹר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן" -

 

הוא הוא מרבה דאגה, לא ביטחון בה'

ו "גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחְרָא"!

זה בדיוק מה שהוא אומר, האיש הזה בוטח בה' אבל זה ביטחון של שקר, כי במעשים שלו הוא מוכיח ההיפך הגמור! הוא מרבה דאגה, לא ביטחון.
אם היה בוטח בה', הוא היה עושה השתדלות מקסימלית, כפי שהוא צריך לחייו. אבל לא יותר מכך. הוא לא צריך לעסוק בגדולות ממנו הרבה.

 

אח"כ ראיתי שהדברים מקבילים לדברי ר' נחמן עצמו בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ג, וזה לשונו:

"וזה שסיים ואני אבטח בך, שהוא ההיפוך מתאוות ממון. כי המשוקע בתאוות ממון, אינו בוטח בה', כי הוא עובד כל עכו"ם. אך ואני אבטח בך, שתוכל להזמין לי פרנסתי בסבה קלה, ואהיה שמח בחלקי, ולא אהיה משוקע בתאוות ממון.

וע"כ אלו המשוקעים בממון, כל מה שיש לו עשירות יותר, יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר..
וזהו שארז"ל (אבות פ"ב) מרבה נכסים מרבה דאגה. כי בוודאי הוא מרבה דאגה ועצבות ע"י ריבוי הנכסים והעשירות. כי הנכסים שלו הם בעצמו בחי' עצבות כנ"ל, וע"כ כל מה שמתרבין יותר נתרבה העצבות והדאגות ביותר כנ"ל"

אם כן, מי שמרבה נכסים יותר מהראוי הוא לא בוטח בה', גם אם מראה בעצמו שהוא בוטח בה'. לא שההשתדלות סותרת ביטחון בה', אלא שההשתדלות שאינה ראויה (כלומר יותר מדי, מתוך תאוות ממון, שהוא משוקע בממון) סותרת ביטחון בה'. אבל אם אדם משתדל כפי שראוי לו לצורך מחייתו ולמחיית משפחתו - וודאי שזה לא סותר.

אני לא הדובר שלו... (באמת אם אין לך קשר ישיר אליו בשפתך האישית, מה שקורין "התבודדות" קשה עד בילתי אפשרי להבין את זה כך שהדיון הוא חסר סיכוי.) 

היי ה' אוהב אותך ומחכה לשאלה שלך קדימה.!

אני סומך על דברי המהר"ל בספרו תפארת ישראל (פרק נ"ח), שר' נחמן בוודאי למד אותו ישר והפוך (אין מה לעשות, המהר"ל הוא הבסיס לרבים מגדולי החסידות, וכן לתנועת המוסר ולרמח"ל ועוד), כפי שלמד בבלי וירושלמי וראשונים ישר והפוך.
 

שכתב על הסיבה למה עוה"ב לא מוזכר בתורה כך:

"וגם יש להשיב כי התורה האמיתית לא זכרה עולם הבא בתורה, בשביל דבר זה, כדי שיהיו כל דברי תורה מבוררים נכרים לכל אדם בחוש העין, דבר שהוא יסוד התורה. ואין אתה צריך להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כי כך ראוי אל כל שנקרא בשם "תורה". כי אם באים להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כל אחד יוכל לכתוב תורה ומצות מלבו, ויאמר שבשכר התורה יהיו לו כך וכך לעולם הבא, דברים בלתי ידועים, ולא יהיה ניכר האמת מן השקר"

כלומר אי אפשר 'להאמין' למשהו שהוא יסוד התורה, הכוונה לאמונה לא שכלית. כי אם התורה לא מבוססת אצלנו על ההיגיון, אז למה אנחנו מאמינים? על בסיס מה? אין שום בסיס, כל אחד יכול להמציא או להאמין בדת משלו.

והוא ממשיך:

"ולפיכך ראוי לתורה שיהיו דבריה מבוררים ונכרים לחוש העין, עד שלא תוכל לדמות לה אחד מן הדתות מכחישי ה', שרוצה לשקר, שתבטיח דברים גם כן, כמו שעושים הדתות הנ"ל מבטיחים שכר עולם הבא, דבר בלתי מבורר ובלתי ידוע לחוש.
אבל דבר הבלתי ידוע לאדם, והם בלתי מבוררים, אין ראוי שיכנסו בגדר התורה, כיון שכל אחד יוכל לומר שבשכר תורה זאת יגיע לכם כך וכך. ובשביל כך זכר התורה הטוב הגופני, במה שהוא דבר נראה וברור. ואין ראוי להזכיר בתורה שכר רוחני, שאינו מבורר לאדם, והוא צריך להאמין. ודבר זה אין ראוי לתורה, רק שיהיו דבריה מבוררים, כי דבר שהוא בלתי מבורר אין שם "תורה" ראוי עליה, כיון שכל אחד יכול לחדש דברים בלתי ידועים, ולמה ישמעו..

.. ואדרבא, דבר שהוא בלתי ידוע ומפורסם, אדרבא מחליש האמונה (!), כמו שאמרו 'הרוצה לשקר ירחיק עדותו'. והתורה היא "עדות ה' נאמנה" (תהלים יט, ח), ולא רצה להרחיק את העדות, רק לקרב את העדות, שהוא נגלה ונראה, לא עדות שאינו נגלה 

 

במילים אחרות, אמונה זה בירור. מה שלא מגיע מתוך בירור שכלי - לא נקרא תורה, זה יכול להיקרא מיסטיקה או הרבה דברים, לא תורה. זה לא שייך לעם ישראל. נוצרים מאמינים בזה, כנ"ל מוסלמים - דתות שלא הושתתו על דבר חד משמעי אלא על סיפורים ומיתולוגיות (מכאן גם המשפט 'במקום שם נגמר השכל - שם מתחילה האמונה' על הווריאציות השונות שלו - הוא משפט נוצרי ממקורות קדומים של ראשית הנצרות).
 

ור' נחמן עצמו אומר שצריך לחפש את השכל בכל דבר.

 

אז במחילה, אני לא מבין את כל הענין הזה של לזרוק את השכל, או אמירות שאין לי איך להבין בלי שה' יגיד לי.
הקב"ה אומר לנו בתורה, ע"י חז"ל, בשכל. הוא נתן לנו כלים נפלאים להשתמש בהם, וראש לכל הכלים זה מה שמייחד את האדם, 'צורת האדם', השכל שלנו שמוציא את הכל מהכח אל הפועל (באמצעות עמל תורה). זה הצלם אלוקים של האדם על פי דברי הרמב"ם המפורסמים בפתיחה למורה נבוכים. אז לא להשתמש בזה, כלומר ע"י לימוד תורה על חובת השתדלותו של האדם בעולמו, נראה לי מאוד זר ולא נכון. אין דבר כזה שר' נחמן יחלוק על רוב ככל הראשונים והאחרונים!

צריך להבין שר' נחמן מדבר על הרבה מדרגות. לא כל מדרגה שייכת אלינו. אנחנו בוודאי לא בדרגת ר' נחמן, ומה שאני אומר זה לא ענווה פסולה, זה נקרא ענווה. כי כמו שצריך לאזן את הענווה הפסולה, ככה צריך לאזן גם את הגאווה.
אבל גם הנהגות שהוא אומר לתלמידיו, לא כל הנהגה מתאימה לכל אחד. וחשוב שנדע את מקומנו האישי כשאנחנו למדים את דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א.

 

ובאשר לנושא הספציפי, אביא דוגמא נוספת-

 

בפרק ס"ב כתב המהר"ל על 'החש בראשו יעסוק בתורה':

"ויש שואלים, כי דבר זה לא נמצא, שכמה הם חולים, ולא מועיל להם למוד התורה. כי דבר זה לא קשיא, כי לא אמר רק 'חש', והיינו קודם שחלה, אבל נפל למשכב, צריך כאן זכות גדול לשנות הטבע, והוא כמו נס, ואין כל אדם זוכה לנס גמור, וזה פשוט"
 

וזה חוץ מהמשפט יגעת ומצאת תאמין.
אדם שלא עושה השתדלות אין לו כמעט שום סיכוי להצליח, אדם שכן יש לו הרבה יותר סיכויים להצליח(לא עובד תמיד, אבל עדיין, לאדם שעובד יש יותר סיכויים להרוויח כסף, נכון?)

את מפציצה היום 👌🏻

מה נראה לך, איך עשיתי את הכסף שבזכותו אני יושבת בבית כבר שנתיים? מהאוויר?

😁

אני בהחלט לא רוצה לעבוד, ותכלס יש לי מספיק כסף בשביל לא לעבוד עוד שנתיים לפחות
הבעיה היא שאני מתחתנת👎🏻 ועוזבת את הבית👎🏻👎🏻

פחות מעציב מזה שאת עוזבת את הבית.
זה גם משהו 😁

בעולם אמפירי מתכנת כופר מצוי מרוויח הרבה יותר מאברך יר"ש מצוי (או מפרופ' למדעי הדשא). ה' ברא גם את חוקי הטבע וגם את חוקי השוק החופשי.

אלגוריתם שידוכים אנונימי- עובד או לא? - לקראת נישואין וזוגיות

כן, בטעות שלחתי את זה ואת הסיפור הקודם שהוא מתאים לפה פה בלנ"ו, ושכחתי להפריד ביניהם...

תודה על ההערה וסליחה...

החיפוש אחר חבר נפש קרוב מגיע מאותו מקום בנפש שמחפש לא להיות בודד ורוצה זוגיות.

 

אני לא אומר מידיעה, אבל נראה לי שלרוב אדם נשוי שטוב לו בזוגיות לא מחפש את הידידות העמוקה הזאת אצל חבריו. יש לו את אשתו, הם החברים הכי טובים בעולם ותמיד דואגים אחד לשני, וגם בזמני משבר הם יודעים שהם ביחד לתמיד (שאגב זאת עוד נקודה מופלאה לטובת הזוגיות, ההבנה של המחויבות ההדדית גם כשיש מריבות). הוא כבר לא צריך יותר מזה.

 

היה חשוב לי לחדד את זה (גם לעצמי..)

אבל אלו שני קשרים שונים, זה סוג שונה של קשר, ויכול להיות שמי שנשוי עדיין ירצה את הסוג השני, כמו שדוד למרות שהיה נשוי עדיין היה חבר נפש של יהונתן בן שאול...יש בזה בחינות שיש יתרונות בקשר כזה, וכמובן, לקשר עם אשתך כלולים בו הרבה יתרונות ודברים ואי אפשר לחיות בלי זה, אבל מסתבר שגם בקשר של חברי נפש יש יתרונות, ואפילו יוצא מהפסוק שיש בו יותר יתרונות מאשר בקשר של זוג נשוי, אלא אם כן זה כמו שאני פירשתי, שזה רק בא לבטא אמירה מסויימת, שהקשר הזה תמוה, ותו לא. מעניין אם יש מפרש שמתייחס לזה...

גם לי לא מספיק ברורים הדברים...\

שכוייח...!!

@ברוקולי

באופן כללי, בלי קשר אליך

ובורא עולם קבע שלא יקבל?

לכן אין כזה דבר למצות הכל

 

מה הקשר בין הפורום לקבלת הצעות?

אמרתי ננסה למה לא..

לא חושב שבנות יפנו כאן למישהו בגלל התגובות שלו... אם כבר רק בנים כאן יפנו לבנות (ככה טבע העולם...)

 

אם יש כאן איזה בחור שפנו אליו, מאוד יפתיע אותי לשמוע. ככה שאתה לא היחיד שלא פנו אליו, לדעתי לאף אחד לא פנו אף פעם. 

 

מנהלת הפורום מנסה לשדך. אם אתה מעוניין תפנה אליה.

ואי עכשיו באמת נעלבתי מבטיח לכם..
אני יותר זמן ממך כאן נשמה

נקרא מזל

קראתי הכל ולא הבנתי אם זה סיפור אמיתי.
מה קראתי שם? ומתי זה התרחש? ושנת ה’תשפ״ט עוד לא היתה. מה קורה כאן למען ה׳?!

חותם לך בעלים של ברוקולי

מתי הספקתם להתחתן?

מנסה לחפש אישה בפורום של פריקות תסכולים ושאלות בסגנון "היוש, צריכה מקום לדייט בהר נבו."

שמע, מישהי סיפרה לי לפני כמה ימים שיש

דבר כזה שנקרא 'לזמן'. אתה יכול לזמן לעצמך

דברים שאתה רוצה.

 

אז כמובן ששאלתי אותה אם את הקנס על חניה משבוע שעבר

זה היא זימנה או שהוא הזדמן לבד

 

מפה לשם לא צחקה. אבל נסה.. זה ממש פשוט

אתה צריך לפרט במילים מה אתה בדיוק מחפש וזה יגיע 

אליך עוד לפני טו באב. בדוק

אז תתחיל עכשיו, תכתוב מה אתה מחפש ותראה נפלאות.

 

(ואני קורא מכאן לעלמה שיש

בה את תכונות האופי

ש'בנות יאלה לריב' מחפש ואומר לה..

תברחי את על הכוונת)

 

רק אל תשכח להחמיא המון, תגיד

לה דברים מרגשים שכל אחת אוהבת לשמוע, תגיד

לה- את אפילו מסורבלת בצורה מושלמת. כמו לנסוע במעלית עם גורים.

 

מת על ההומור שלך הוא כמו משרוקית כלבים, הסביבה לא קולטת, אבל אלה שכן, נטרפים מזה.

 

למרות שאת לא תמיד מובנת ולפעמים כמו הגרסה האנושית לקוביה ההונגרית את מקסימה רצח

 

 

שיהיה במזל

 

 

 

מקוה שאתה מוציא תכשרון שלך..
למרות שגם בפורום זה מספיק
(המשרוקית כלבים🤭)

הכינוי שלך מזעזע תמיד לא היה לי נעים להגיד אבל אם כבר שאלת..

מתה לראות כבר מי יזכה בך!

מהממת בטירוף! עם לב ענק, חברותית, מצחיקה

אמאאאאא תחטפוו אותההה כבר

 

מקפיצה.. 

ותודה לכל הבחורים והבחורות ששלחו לי הרבה רעיונות וכיוונים בפרטי. 

 

המשיכו כך! 

 

 @לב אוהב ההשתדלות שלך תשתלם 

הולכת לבדוק לך הכל 

לא הייתי רוצה לקבל.
כל עוד לא מאורסים לא מרגיש לי שייך.

אבל קניתי* לו כיפה

*הוא שילם על הפיצה לפני כן, סתם נורא אוהבת את הסיפור הזה.

מבחינתי די קריפי והיה גורם לי לעזוב..

הייתי מרגישה לא בנוח.. לא חושבת ששייך
אבל נראלי שהייתי קודם מודה לו ואומרת לו שאני ממש מעריכה אבל חושבת שעדיף לשמור את זה לשלב יותר מתקדם..

 

*כמובן שאם זה בקשר שהוא מתקדם ולא אחד שמביא בפגישות הראשונות

לא הייתי קונה תכשיט. נראה לי מאוד מוזר לקנות תכשיט לפני האירוסין. 

 

לדעתי תכשיט זה לא לחברה, זה רק לאישה.

 

וזה גם נראה לי היה מלחיץ את הצד השני. זה כאילו אני מביע את הרצון שלי ללכת לכיוון חתונה, כשהיא עוד לא סגורה על זה. 

ככה- 💎🖐🏽✊🏽

 

ואו איזו המחשה גרועה

 

נראלי שהייתי לוקחת, אומרת תודה רבה.

אבל

אם זה קשר לא ודאי, ואני עדיין מתלבטת, מניחה שזה היה גורם לי לקחת עוד צעד אחורה. סתם כי תכשיט לרוב מייצג משהו רגשי יותר.

אני חושבת שמתנה גדולה אחרת פחות הייתה גורמת לי להגיב ככה (ואולי אני דווקא בעד, כי זה משהו שיכול לקרב ולחזק את הודאות). 

 

הוא אמיתי בכלל?

ולפי ההגיון הזה יש סכנת קידושים בטבעת של הצעת נישואין- מתן חפץ השווה פרוטה תוך כדי קביעת חתונה בדיבור.

אבל לא מדמיינת את עצמי בסיטואציה שמישהו יקנה לי סתם ככה טבעת, רק לשם המתנה, ללא הקשר 😅

יש מתנות מתאימות יותר

זאת נראה לי מחווה של אחרי אירוסין.

וגם בלי קשר להשקפה - עניין של סיכון מול סיכוי.

יתכן וזה תלוי מגזר?

קשור לגילוי חיבה לפני קשר הנישואין

איך תופסים קשר זמני

מי שרוצה לצאת נגיד חצי שנה שנה לפני החתונה כאידיאל - סביר להניח שיראה צורך יותר בהבעת חיבה מאשר מי שמסתפק בשלושה חודשים לצורך העניין

 

אולי באמת קשור לכאלו שרואים מקום שקשר יעמיק יותר לפני חתונה ולא שלושה חודשים וזהו. נניח דתיים לאומיים פתוחים כאלו(עירוני מודרני איך שלא תקראו לזה) וכמובן לייטים ומסורתיים וכו׳…

לא יודע לגבי קשר מתקדם אך לא וודאי. אני חושב שאם אגיע לקשר מתקדם אז אני אהיה באיזשהי וודאות ומן הסתם אחפש להעמיק יותר את הקשר וההיכרות, בשלב כזה נניח, אני חושב שזה היה עולה לי בראש ויש מצב …

אם אני מתלבטת זה מלחיץ ומפחיד
אם אני רוצה את הקשר, אולי יחד עם הלחץ(בגדול) זה נותן גם מימד של ודאות.

אבל בכל אופן אעדיף שזה יהיה אחרי שהקשר ודאי
 

סתם כדי לא לתמוך בדעתך 😁

האמת? אין לי תשובה. מאמין שאם רצון כזה יגיע, זה יהיה בקשר מיוחד. ואז? מי יודע איך זה יהיה 🤷🏻‍♂️

משהו שהוא לא מתכלה, אחרי ההחלטה- הכל עניין של טעם ואופי.

גם הלכתית, וגם מבחינה רגשית חושב שפחות שייך לפני אירוסין.

אז ברור לגמרי שזה משפיע על החיים.
השנתיים הראשונות הן המשפיעות ביותר על ההתפתחות.
ותינוק צריך את החום הזה והמגע כמו שהוא צריך אוכל. זה לא מותרות מבחינה התפתחותית.
לוידעת אם זו הסיבה במקרה שלך. אבל זו יכולה להיות הסיבה.

 

פורום אינטרנטי הוא לא מקום לאבחן ולפרשן בעיות שמבוססות בעינייך על חוויות ילדות. 

אם אתה מרגיש שהחוסר בביטוי אהבה הורית משפיע על חייך הבוגרים 

למה לא ללכת לקבל עזרה מקצועית כדי לעכל, לעבד ולהתמודד?

 

אני מניחה שאתה יודע לענות בעצמך שקשר הורה- ילד 
ברצף החיים משפיע על ההתפתחות לחיוב ולשלילה

 

תצליח

לענ"ד היום אוהבים לתלות כל מני בעיות בהורים.. אני מעדיף להסתכל על זה שהם הביאו לי את הילדות הכי מתאימה שהייתה יכולה להיות לי. אם אתה מרגיש שיש לך מחסומים זה משהו אחר.. יש אנשי מקצוע שמטפלים בזה וחלק מתפקידם למצוא גם את מקור הבעיה

אתה יכול פה בפורום 

אתה יכול מול עצמך 

 

אבל כל הדיונים על ילדות וכולי נראה לי פחות יעזרו לך בנושא

למה לא לדבר על הבעיות כשלעצמן?

לדעתי פחות כמות של חיבוקים ונשיקות
יש סגנונות ביטוי שונים, העיקר שתהיה אהבה גדולה

אז אני מניחה שכלום?

זאת פעם ראשונה שאני בזוגיות ביום הזה, אבל ממילאאני לא מבינה למה הפכו את זה ליום האהבה בלה בלה

בסוף מסכת תענית כתוב שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, ומתואר שם שבנות ישראל היו יוצאות לרקוד בכרמים, והבחורים היו באים והיה יוצא הרבה שידוכים

לא למי שכבר מצא. היום זה דיי הפוך

"יום שידוכים".

וכן- יש הבדל גדול בין השניים.

לרווקים למציאת שידוך, לא לבעלי זוגיות

אם רוצים אפשר כמובן לעשות איזה דייט מיוחד, אבל אין איזה חובה כזאת...
או להציע נישואין;)

מכל מה שנקרא פה...

אני מוכנה להשאיל אותה למי שמעונינת😬

אולי ככה נמציא סגולה חדשה

אלא סתם שמלה לבנה.
וזו לא סגולה.. אני חושבת שזה מה שעשו במקור בט"ו באב..

רק אומרת

ותראי אם היא מתאימה לך לחתונה

במידה ותלבשי אותה יום אחד ואני אראה אותך

ונראלי שמעולם לא לבשתי סתם שמלה לבנה

לבטחון עצמי שלך לעלות.

התחקות אחר דפוס מסויים לא תועיל בקשר בניכם.

כמה שהתשובה מעצבנת היא נכונה..

 

אתה רוצה לפרגן לה במחווה לצורך העניין?

יאללה תפרגן לפי איך שנראה לך שהיא תרצה (עד גבול היכולת שלך, אתה לא נביא ולא קורא מחשבות)

זה תקף גם לגבי בנות, נכון?

כל דבר במידה.. בהתאם לסיטואציה..

אחת לחמש שיהיה מחוספס וארבע מחמש רגיש??
די ברור לך שזה תלוי סיטואציה-יש פעמים שככה ופעמים שככה.
מה גם שאין סתירה בין קשוח לרגיש ואכפתי.

לוקחים את הנתח השלם ומחלקים ל100 חלקים שווים.
וכל אחד מהחלקים הנ"ל נקרא "אחוז"
אולי בסרטון זה יהיה יותר ברור:

איך מחשבים אחוזים? - איך עושים

פספסת את הנק' של מה שרציתי לומר.

מה שהוא אמר. זה עניין של איך מרגיש בסיטואציה. לא של מינון ריאלי מתמטי מדוייק 

 

לא יכול לדייק, אבל האחוזים של גבר קשוח יהיו משמעותית יותר מרגיש ואכפתי.

 

למרות שרגיש ואכפתי זה בהחלט פלוס, אבל המשיכה היותר חזקה מצד הטבע היא לראשון

לרוב ככה זה עובד..

אני לא חושב שהעניין זה דווקא "קשוח ומחוספס", 

לא מוצא את המילים.. אבל זה משהו אחר.  

מנסתם בכוונה הקצנתי..

אבל בכל זאת, לדעתי:

30% קשוח, 70% רגיש וכו'

אני אישית יותר מתחברת למישהו שיהיה עדין, מקשיב, אכפתי, רגיש...
חשוב לי גם שיהיה "קשוח" אם לוקחים את זה למקום של ביטחון ואמונה עצמית, ואפילו חזק, אבל עדיין זה פחות חשוב לי

לא חושב שהמילים "תלוי סיטואציה" נכונים...

אשאל זאת כך: מיהו "גבר החלומות" שלך מהבחינה הזאת?
בסוף של דבר צריך להתחתן עם מישהו ספציפי, עם תכונות ספציפיות...

למרות שבכל זאת בעיניי יש מצבים בהם אני מצפה מגבר להיות יותר רגיש ועדין, אם מדברים על נושאים עמוקים וכו' ויש מצבים שהוא יכול לשים את הרגישות בצד ולהיות "קשוח"...

ולשאלתך, פירטתי בהודעה הקודמת (:

גם אף פעם לא חשבתי על זה, זה די מיותר כשמכירים

סתם מיתוס מהסרטים

בפועל יש אופי של אדם חזק יותר למול אופי של אדם פחות חזק... 

רגישות יכולה להיות לשניהם.

 

שמשחק אותה קשוח ומחוספס ברגעים הנכונים. יעני טוב לב באמת, וקשוח ומחוספס בכאילו.
זה אבולוציוני הצורך המוזר הזה.

מה לעשות, רגיש ואכפתי - גורם לך להתאהב, שזה חלק בלתי נפרד מהמשיכה אצל אישה ובכלל...
וקשוח ומחוספס - מוסיף פלפל למשיכה.

כמובן שיש סטיות תקן, אבל ככה זה בגדול...

צריך את זה גם אחרי שמתחתנים.
והכל צריך להיות בטקט, אחרת זה מפספס את הפואנטה...

ומי שתמשך אליו תמשך אליו ומי שלא לא

הוא בעיקר צריך להיות עצמו...

וכשהוא יהיה עצמו, רוה הסיכויים שגם אישה שנדלקה על גבר רגיש ואכפתי בעל לב טוב, תרצה וימשוך אותה לפני ובמהלך הנישואין שידע גם כן להיות אסרטיבי ומחוספס כשצריך...

שרוצות גבר קשוח ומחוספס. 

 

אני יכול להבין בחורה שמחפשת גבר עם ביטחון, עם יציבות, עם דרך. גבר אסרטיבי, ודומיננטי.

אך למה לחפש גבר קשוח ומחוספס? לא חשבתי שיש בנות שמחפשות את זה. 

אבל יציב מנגד שאני ארגיש שהיא יכול לתת לי ביטחון.
בנוגע לאחוזים וואלה לא באלי לענות

הצחיק אותי הסיומת...

קבלי אותי כמו שאני.

את לא רוצה? לא חייבת.

ב"ה חסכת ממני פגישות מיותרות

הרי באמת זה תלוי סיטואציה, כל אחת רוצה שהגבר שלה יהיה חזק כשצריך, ורגיש כשצריך, ולכן נראה לי יותר נכון להגדיר את השאלה ככה-
לאלה שמחפשות באחד שלהם בעיקר את החוזק-
בשעה שבה יש קצת יותר מקום לרגישות מלחספוס, כמה מהר הייתן רוצות שהגבר שלכן יעבור ממצב של 'חזק ומחוספס' למצב רגיש, לעומת הרצון שיישאר חזק גם במצבים פחות פשוטים.?
ולאלה שמחפשות בגבר בעיקר את הרגישות, אז כמה מהר הייתם רוצים שיידע לעבור למצב החזק בשעת הצורך, למרות הטבע שלו להשאר במצב רגיש?
מקווה שלזה הייתה הכוונה

שאני רוצה יכול להיות הפוך מרוב הבנות..

באמת אני שומעת הרבה מבנות על הצורך בסוג של חוזק וחספוס מסוים- ולזה הן מתכוונות כשהן מדברות על "גבריות" 

(100% בדקתי איתן עשרות פעמים ולא האמנתי...)

אבל אולי כי ראיתי כמה גברים גסים בחיי (ב"ה לא אבא...) ברחתי לקיצוניות שניה, אפילו שזה לא תמיד התאים לי באמת הרגיע אותי שהוא אפילו לא יודע לשחק את השרירים והחוזק הזה...

היום זה יותר מאוזן ואני לא אדחה על הסף מישהו בעל חוזק אבל הוא חד משמעית יעבור מבחן עדינות... זה הרבה יותר קונה אותי כשאני מזהה רכות ועדינות... 

קשוח ומחוספס מבחוץ,

רגיש ואכפתי מבפנים! 

 

שיעשה ספורט בשביל הקשיחות החיצונית 😜
ויהיה אדם טוב ורגיש מבפנים

כלפי אנשים שמחכים לניסים.

המסלול הזה יכול לכלול כאבי תופת ואני לא שופט בכלל בכלל אף אחד ואחת.

אבל הדרך היחידה לצלוח היא סבלנות וגם הסיכון הכרוך שבכל שלב בתהליך.

זה לא פשוט להשתדל אבל אני ממש מתפלל שירדו לך המחסומים שקשורים לזה

סתם. תעשה מה שבא לך

אשמח אם תפסיק

זה לא תפקידך

מאחל לך שהשם ישמע את תפילותיך ויביא לך את הטוב ביותר.

בהנחה שכיף לי עם הבן אדם... 

למרות שאם זה היה זמר שאני ממש אוהבת, אז הייתי מתבאסת שאנלא יכולה לשיר..

הבחורה לא יכולה לשיררר!
אז מה הקטע להופעה בכלל אם אי אפשר להצטרף לשירה?
מבחינתי זה יכול להיות ממש עינוי 😅 (בטח ובטח כמדובר בזמר אהוב!)

אבל בעקרון רעיון מגניב בהחלט

וגם אם הייתי יכולה לשיר, יש מצב שהייתי מתפדחת..

אבל טרם נתקלתי בבחור שהתחשב בזה, למרות שאני תמיד מביעה בקול את תסכולי (במקרה הטוב הוא השתתף בצערי).

טוב זה נשמע מבאס, אני לא כ"כ יכול לשפוט כי לא הייתי אף פעם בסיטואציה

להסיט קצת את הפנים ואז לא שומעים.
לא ניסיתי אז לוידע איך זה

בכל מקרה, אני לא מכיר את התחושה הזאת שאי אפשר לשיר.

אבל נראלי מוזר שהגבר לא ישיר כהתחשבות.
כמו שבמקרה שהאשה יכולה לעשות והאיש לא (שירת נשים/הצגה וכד'), אני לא מצפה מהאשה שלא תששתף בגלל הגבר..

כמובן שיש הבדלים בין המקרים ואפשר להחליט מראש לא להגיע למקומות כאלה

זה משתנה מאדם לאדם, אלה לא דברים חד משמעיים

הרעיון הזה יותר פוגע ממועיל לטעמי



אבל אני לא מוזיקלית
אולי הן יאהבו אותו יותר 😶

אבל אני סומך עליו מוזיקלית והלכתית

אם זה מותר או אסור

בעיני יש בזה אלמנט שרוצה לכבד ולתת מקום
אבל בסופו של דבר יוצר אחרת

אני ממש בעד

אחלה רעיון בעקרון
הבאסה שאי אפשר לשיר..

אז רק אם בטוח הולך לכיוון של חתונה

אבל ענין של סגנון, 

לפחות לטעמי יש בדבר כזה משהו מאוד פסיבי.. וקצת משהו שהייתי מעדיפה לעשות (אם בכלל) אחרי אירוסין

בשלב הדייטים, בעיקר מתקדמים הייתי הולכת על משהו שהיינו פיזית עושים יחד ממש.. ואפשר גם לעשות דברים באמת שווים ומשוגעים שניסיתי.. ישלי רשימה

הדגש בהם שהם משוגעים באמת ואנחנו פיזית ממש עשינו אותם ביחד וחווינו אחד את השני בעשיה.. זה הרבה יותר משמעותי מלצפות יחד במופע ולצאת מזוגג מחוסר מעש.. בעיקר היא, כי היא באמת בבעיה של שירה אז...

אולי תשתפי את הרשימה?

-מסלולים רציניים לחובבי הטיולים שבינינו...

-בוחן מסלול בפארק שבונים ביחד (עשיתי כמה פעמים וחוץ מזה שזה נורא מצחיק זה גם פותח את הלב.. צריך לצאת מהקופסה לרגע ואז זה טס)

-מאסטר שף בטבע (או לא דווקא בטבע אם יש מקום בנוי יותר..)- צריך בשביל זה פקל וכלים ולהביא בלי תאום כמה שיותר פריטים שאפשר ליצור מהם משהו אולי אכיל;)

-טיול אופניים

-קטיף או עבודה בחקלאות שאפשר לעשות ביחד (חזק ביותר)

-ביקור מוזיקלי בבי"ח

-אם לשנינו יש כלי נגינה לג'מג'ם ביחד (אפשרי ממש בלי לשיר)

-התנדבות עם בע"ח בחווה וכדו'

-שאלון רחוב (קצת מביך אבל גדול.. לאמיצים שבינינו)- בוחרים שאלה ואז יוצאים לפגוש את החברה הישראלית;)

-טיול חמורים או סוסים

-כתיבה נבנית משותפת

-משחקי שליפה ואסוציאציות

-ועוד...

 

*חשבתי עלזה ובעצם גם ברשימה הנ"ל וגם בכל רעיון אחר שלא נכתב כאן ושאולי לא חשבתי עליו- בסוף הכל עניין של ליצור ביחד את הדבר, לחשוב ביחד על רעיון שיתאים לשנינו או משהו ששייך לעולמו של אחד מאיתנו והמטרה קצת "לארח" את השני בתחום שקרוב אליו. במה שכתבתי אפשר לראות את הצלילים שלי ושל הפרטנר לאותה חוויה, וברשימה שכל אחד יכול לייצר יהיו צלילים ונושאים אחרים.. העניין הוא פשוט אירוח. יצירתיות שיכולה להפוך כל תחום עניין לעשיה וחוויה משותפת. 

*בערך בכל רעיון שכתבתי עולות לי תמונות משמעותיות שהדבר הגדול שבהן הוא שהלכנו עלזה ביחד. זה יכול להיות מאוד משעמם ולא ממצה אם זה לא מעניין את אחד הצדדים/ אם לא נתתם לעצמכם להזרק לתוך זה (הדוג' הכי חזקה היא בוחן מסלול..)

*אז קיצ- לא באמת משנה הרשימה הספציפית הזאת, שבו ביחד, תחליטו על תחום או כמה שבא לכם לעשות ממנו עשיה משותפת, (גם בכתיבה/ אומנות/ בניה/ נגרות) ותכניסו לשם את מלוא היצירתיות והמעוף שלכם;) 

*ובשם השם נעשה ונצליח!

*חוץ מסרט@@@ ודומיו שלא עשיתם בעצם שום דבר ביחד...

 

 

 

פחד , שיקפצו לכביש, נראלי הורים צריכים לקחת רקסיו באופן תמידי

על הפנים.. הייתי רוצה שיהיה משהו שיאסוף לי תשיער... 

אני מאוהבת ..
אבל עדיין מה כיסוי ראש עוזר לפוני?

כי הפוני נכנס לכיסוי ראש..

 

תכלס זה האקססוריז הכי יפה 

 

 

ואיכה- 

 

 

 

 

אתן לא אוספות? 

 

 

לא יצא לי לחשוב על זה בכלל

לק"י

וכנראה ששאלו אותה אם היא חוזרת בתשובה/ התחילה לכסות את הראש, כי היא כתבה הודעה בווצאפ של העבודה שהיא פשוט גילתה שזה נעים בימים חמים.....

בעיקר כשאני רואה את החברה שלי מבכה על השיער שהיא קולטת שהיא מכסה עוד פחות מחודש ואז אני קולטת שעוד נשאר לי זמן מאושר לחוות עם השיער שלי לפני שנתכסה כידידים...

מסתכלת על כיסויי ראש של בנות וחושבת לעצמי מה יהיה הכי נוח ונעים בעתיד😁 אבל נראה לי מהבובי אין מנוס, הוא חם בטירוףף

לא יודעת, תעשו תספורות משוגעות, תחייכו לעצמכן במראה, לא יודעת, כל מה שאפשר לעשות עם שיער תעשו, תכייפו. אתן תתחרטו אח"כ אם לא...

אבל כן, מבינה אותך... לפחות תנצלי את זה כרגע ועופי על השיער שלך. ובחתונה, תקדישי מחשבה לתסרוקת שאת באמת אוהבת כמסיבת פרידה ממנו... אני חיפפתי בזה, אח"כ התחרטתי.

כאילו אם אני ארצה להביא ערגליות והיא לא תרצה לאכול?

 

א-תבדוק ממה זה נובע?

 

ב- האם זה עלול להסלים? האם יש גמישות? 

 

ואחרי זה תוכל להחליט אם זה מפריע לך או לא בהתאם לאמות מידה של החיים שאתה רוצה לחיות 

 

-- 

 

נשמע כמו אורח חיים בריא, לא 'דיאטה קיצונית'.

מזכיר שיש הרבה על מה לעבוד ;)

אם יש לבחור/ה משמעת עצמית חזקה מספיק בשביל לעמוד לאורך זמן מול פיתויים, זה עצמו ראוי להערכה גדולה בעיני.
אם נוסף לזה גם ערך של שמירה על הבריאות כמו בדוגמאות שנתת, עוד יותר טוב.

(היתה לי תקופה די ארוכה שנמנעתי מרוב המאכלים המתוקים. תמיד היתה התלבטות אם לסרב בדייט לכיבוד או שזה מעליב.
כששיתפתי זה בדכ גרם להערכה מהצד השני וגם לכיבוד מגוון יותר בפעמים הבאות, כמו פירות חתוכים וכאלה )

גם את זה היא לא אוכלת?

 

הלוואי עלי שהייתי מצליח לאכול רק את הדברים המתוקים הטבעיים ולא שאר מרעין בישין.

ישאר לי יותר

במודל הפטריארכלי האישה היא אחראית על ענייני המטבח, כך שאם יש לה גבר מאותגר תזונתית, חייה מורכבים הרבה יותר. 

ועכשיו ברצינות: זה מגביל. אבל לא משהו שאפסול בגללו, (ושלא יעיזו לפסול אותי בגללו) אם מדובר במשהו קיצוני מאד, אוודא שאין בעיה בריאותית משמעותית שבגינה הוא נוהג כך.

וסתם אנקדוטה מהזמן האחרון, אני שומרת על תזונה בריאה, אבל חוטאת הרבה, יצאתי עם בחור שקיצוני בעניין הזה, וממש התייבשנו. הפשרה היתה על לעיסת מסטיקים....

בפגישה האחרונה נשבר לי, ומצאתי מתכון אלוף לעוגיות בלי קמח ובלי סוכר. (הן היו טעימות. ממש. אבל כנראה הבריחו אותו)

אז... אם רוצים- הכל אפשר.

אני גם פחות או יותר שומר על תזונה בריאה. אם אני אתארח או בדייט פחות אעשה חשבון מהבחינה הזו, סך הכול עוגייה או שניים הם לא מה שיפילו. ומבחינת הגברת פשוט מביאים פירות, הכי קל וגם נראלי הכי טעים.

זה ממש לא קיצוני..

שאלת אותה למה היא עושה כך ? אולי זה זמני
יכול להיות שהיא סתם בריאה ..
יכול להיות שמי שלא מודע לבריאות זה נשמע מוגזם.

בכל מקרה תקשורת ...

אני יצאתי עם מישהו שלא אכל בשר תקופה .. נו ו? שרדתי הכל טוב (;

למרות שלחלוטין נופל כשאני צריך קצת סוכר בדם

ותפנק אותה במה שהיא כן אוהבת. לא יודעת, תביא לה מיץ תפוזים סחוט מהעץ שבגינה שלכם

שאני מקווה שממש בקרוב נבין מהצד השני כשנזכה לגאולה הפרטית והכללית.

קולט עכשיו שאני בלנ״ו ..
כן..... בוקר טוב לכולם

איכשהו זה גם מחזק אותי קצת..
תודה!

כי לא היה לנו עדיין אף פעם בית שלנו ממש. אז הוא גם לא חרב.

הבית שלו- היה וחרב.

זה שונה.

אבל התחושה הזו, של חוסר מקום, ובית בהחלט יש בה כדי להבין מעט את צער השכינה.

שנזכה לבנות עוד מחורבות ירושלים, ולראות בבניינה, ובבנינינו,

השנה.

נראלי שכל מי שיש לו קושי אמיתי (גם נשואים ) יודעים באמת זה חורבן .
אבל מסכימה בקטע שכמו שלו אין בית אנחנו בהחלט יכולים להבין את זה אז בקטע של זה באמת יש לנו פור.

אין דומה לכאב ולצער של חורבן 

מאשר למה שעוד לא היה. עם כל הכאב של הרווקות והלבד והציפייה- אני גם שם עכשיו מרגישה את הכל (וגם לפני החתונה הרגשתי את זה)

ועדיין הכאב של הגירושים, של בית שנחרב, של זוגיות אוהבת והשכינה של איש ואישה זכו, כשזה נחרב זה ממש חורבן. זה ממש השכינה של הזוגיות שהולכת בדיוק כמו השכינה בבית המקדש שהלכה

אין כמו הכאב לפנות את הדברים מהבית שלך, להבין שהמקום שטיפחת בו התחלה של משפחה כבר לא יהיה, זה אפילו לא להתגעגע לבן זוג אלא לכאוב את חורבן הבית הפיזי אשכרה

לעזוב לאט לאט כמו השכינה שהלכה 10 מסעות מקודש הקודשים עד להר הזיתים 

לזרוק מכתבי אהבה, תמונות, להסתכל בכתובה, להרגיש את החוסר של בדיקות טהרה כל חודש בזמנן

זה כאב שלא מאחלת אותו לאף אחד, אפילו ששלמים עם הגירושים ומבינים שזה הכי טוב בשבילי

מרגישה שזה פעם ראשונה על עצמי שאני באמת מבינה את הכאב של ה', לא שאין לו בית, אלא שהיה, והייתה ברית עם עמ"י והיו ניסיונות חזרה בתשובה ובכל זאת הייתה פרידה. והכי קשה שנפרדים באהבה למרות האהבה, בדיוק כמו ה' ואנחנו.

אז מאחלת לכולם להתחתן במהרה והשמחות למטה יובילו לשמחה למעלה ולבנין בית המקדש השלישי (או הפוך לא משנה רק שיקרה כבר לכל המחכים והמחכות ולה') ולא מאחלת לאף אחד להרגיש מה זה חורבן של בית שהיה ואיננו

"אין דומה לכאב ולצער של חורבן

מאשר למה שעוד לא היה"

גם רווקים יכולים להרגיש בלב שלהם מזה חורבן .
באופן כללי אני חושבת שכל אדם שיש לו קושי מהותי ומשמעותי רווק גרוש וכו'..נשוי.
יכול להזדהות אם באמת אי אפעם כאב לו עמוק..
מאוד.
והוא הרגיש ממש בגלות
הוא הרגיש נסתר מה".

תודה רבה ששיתפת מאחלת לך רק אהבות והמון הצלחה באמת מהלב , שה' יאיר את דרכך ושהכל יתהפך לטובה .
(היה חשוב לי להביא גם נקודת מבט אחרת שבו כל אדם אם יתחבר לנקודה הכואבת שלו באמת באמת יבין מזה חורבן).

כי גם כאב הרווקות הוא בדידות גדולה שאולי לא התנסיתי בה מספיק כדי לכאוב

בטמינולוגיה הפשוטה זה היה נראה לי יותר מתאים גירושים כמו חורבן (לא סתם כתוב כל המגרש אישתו הראשונה מזבח מוריד דמעות) ופירוק בית כמו פירוק בית מקדש 

 

ובכל אופן המסקנה שלי היא שאי אפשר באמת להתווכח מה יותר כואב, גם להיות נשוי בסבל זה חתיכת סבל!

 

ותודה רבה לך אני באמת טוב ב"ה עם כל הכאב במקרה שלי בסוף זה עשה לי טוב

(מה שמוביל אותי לעוד מחשבה שאולי גירושים זה כאב נורא ממש כמו חורבן אבל זה עובר מתישהו, לעומת רווקות שקשה לראות אותה עוברת עד החתונה בעז"ה)

גאולה שלמה בקרוב אמן

בע״ה תזכי להקים בית חדש ואיתן מההריסות לעד
וכמובן בית המקדש במהרה

הארת לי. שנתבשר בשורות טובות!

שמדברים על צער השכינה ולא על ה' . כי "לית מחשבה תפיסה ביה כלל" (אין מחשבה תופסת בך כלל, כלומר, איננו מבינים כלום על אלוהים) . לפי המקובלים. וגם לפי הרמב"ם ניתן לומר רק הגדרות שליליות.

לפעמים עוזר לאדם לדעת שהוא לא היחיד בקושי הזה.

❤

 

(ואולי אם זה לא מתאים עדיף שהם יפסלו בלא שנדע מזה בכלל).

ובלי קשר.. -
זה קרה לי כ"כ הרבה פעמים, והתבחבשתי במחשבות האלו המון.. ואוף. התחושה מבאסת וקשה מאוד, והלב ממש איתך.

מנסה להציע כמה נקודות שעוזרות לי :
א. פסולים זה בקרבנות ובמשחקי ילדים(;
וברצינות- המילה לפסול (כמו המילים לחתוך, או להוריד) נראית לי פחות שייכת כאן.
כן יכול להיות שיש כאלו ששומעים פרטים ונראה להם שלא מתאים.
אבל זאת לא סתם סמנטיקה.. לדעתי זה משמעותי לאופן שבו אנחנו חווים את הדברים.
החיפוש גם ככה מורכב לפעמים, ואין עניין להקשות על עצמינו עוד יותר עם מילים מקטינות.

ב. אם אכן הצד השני הגיע למסקנה שלא מתאים עוד בשלב הבירורים- עם כל הבאסה שבדבר, כנראה שנחסכו ממני בירורים וציפיות מיותרות, כמו גם ערב עם מישהו שהוא ככל הנראה לא בעלי המיועד.
שנאמר "מי שבא- ברוך הבא, מי שלא בא' ברוך ה'!! " (;

ג. חברה שאלה אותי פעם מה הייתי מעדיפה שיקרה מעכשיו עד שאפגוש את בלי-
שיהיו הצעות בינתיים, או שלא יהיה כלום עד שהוא יבוא?
לא בטוחה שבאמת יש כאן תשובה חדמ"ש כמו שנראה באוטומט, כי לכל החלטה יש השלכות מסוימות שחלקן כואבות.
וכמובן שזה לא באמת בשליטתי.
אבל אחרי המחשבה והדיבור בינינו על הנושא הצלחתי לראות את היתרונות גם בתקופות היובש, להודות עליהן, לנצל אותן, אולי גם לשמוח בהן לפעמים.

ד. מרגישה שמאוד עוזר לי בזמנים כאלו דווקא למלא את עצמי- ברוח, בלימוד של משהו חדש, במפגשים עם אנשים שאני אוהבת, בטיולים וכו'..
חוץ מזה שזה עוזר להסיח את הדעת מהמחשבות האלו, זה גם עוזר ליצור איזה מרכז פנימי יציב, ומזכיר לי שיש בי ערך ודברים טובים שלא תלויים בכלל בעניין ההצעות.

ה. (בגדול זה היה צריך להיות הראשון) המון שיח עם ה'-
שיעזור לי למצוא אותו, שישמור עליו, שישמור עליי, שיחסוך משנינו הצעות לא קשורות וכאבי לב מיותרים, שישמור עליי שמחה לאורך הדרך, שיוציא לי מהראש מחשבות של קטנות, שיעזור לי להרגיש אותו (את הקב"ה) איתי לאורך הדרך, שיזכיר לי שאני אהובה ושחושבים עליי גם אם אין הצעות, ועוד כלמיני דברים על זו הדרך.

עד כאן חפירותיי.
המון הצלחה בעז"ה!

ככה הרגשתי בתקופות יבשות

עופי על עצמך ותחשבי על עצמך רק דברים חיוביים.

הדבר היחיד שגורם למישהו לא לרצות אותך, זה זה שאת חושבת שיש סיבה לא לרצות אותך.

למשל, אני ממש לא מושלמת, ממש לא. אבל אף פעם לא חשבתי שיש למישהו סיבה אמיתית לא לרצות אותי.
וצדקתי. ושוב, לא כי אני מושלמת יותר ממישהי אחרת.

אז עופי על עצמך בענווה,
תחשבי על עצמך מחשבות חיוביות,
ואף פעם אל תהי נואשת לקשר.

תחכי, אבל בסבלנות.
ותהני מהסטטוס הנוכחי שלך... החיים דינמיים. והרווקות לעולם לא תחזור, ויש בה הרבה כיף שאין בנישואים, גם כשהנישואים טובים.

ואל תתעסקי במה שאת לא יודעת. הרי יש סיכוי גדול שאין לך הצעות כי פשוט לא חשבו עליך או שלא היה משהו מתאים. חבל להתבאס סתם.