כשאנחנו מחפשים בן זוג, מה בעצם אנחנו מחפשים?
אני חושבת שאפשר לחלק את הדברים שאנחנו מחפשים בן זוג בצורות שונות.
יש דברים שממבט ראשון נראים שטחיים. חלקם נשארים שטחיים גם במבט שני. אבל לחלקם, אם ננסה להתבונן בעומק, נוכל אולי להבין מה עומד מאחורי זה.
נגיד, כשרק הגעתי לכאן, חשבתי שלפסול מישהו על גובה זה שטחי. לא חשבתי שכמות הס"מ שיש או אין לו רלוונטי לחיי הזוגיות. ואז הסבירו לי כאן שמעבר לסנטימטרים עומדים סנטימנטים, שהגובה יכול להעניק תחושות מסוימות, ומה שאנשים מחפשים זה לא באמת את הגובה, אלא את התחושות המסוימות האלה - ואני חושבת שלזה התכוונת כשכתבת "מרגיש נכון".
ואני חושבת שאותו דבר נכון גם כאן:
זה לא שמחפשים מישהו בגיל מסוים. אין דבר כזה שמישהו בן X יהיה בן הזוג המשולם, אבל מישהו בן X פלוס חודש או מינוס חודש הוא כבר לא.
אני חושבת שספציפית בנושא הגיל אנשים מגיעים מתוך עמדה סטיגמתית, שבנות יותר בוגרות מבנים, ויש לזה גם אחיזה במציאות בעניין של מסלול החיים - כשבחור דת"ל נמצא בסוף מסלול ההסדר בגיל 23, הבחורה הדת"ל כבר נמצאת אחרי ש"ל, מדרשה וסיימה\לקראת סיום של תואר.
אבל
צריך לזכור, שגם אם הסטיגמה הזאת נכונה - אנחנו לא מדברים על לצאת עם כלל, אלא לצאת עם אדם אחד מסוים. וצריך לבחון את האדם המסוים הזה, אם הוא רלוונטי. האם הגיל מעיד בהכרח משהו על האישיות שלו? על איזה בן זוג הוא יכול להיות?
האם כל החברות שלך הן חברות בגילך? האם יש לך חברות שמבוגרות\צעירות ממך בכמה שנים, ואתן לא מרגישות שאתם מתבטלות אחת מול השנייה? האם שם יש תחושה של מקובל ומרגיש נכון?
אולי דווקא בגלל שפער לטובת האישה פחות מקובל - בחור צעיר ממך מוכן לצאת איתך? כבר מעיד על משהו - הוא לא נכנע לתכתיבי החברה. יש לו בגרות, שמעניקה ערך גדול יותר למהות. הוא בעצם אומר, הגיל זה לא הדבר שחשוב לי לבניית קשר זוגי, יש בך דברים מהותיים ופנימיים יותר שאני מעוניין להכיר. שהוא לא מאוים מהמקום שלך בחיים, מזה (שכנראה) עברת יותר במסלול חיים שלך.
דווקא בגלל שזה משהו שנכנס לקופסה של "לא מהותי בהכרח לזוגיות" - השאלה היא כמה הפער הזה יהיה נוכח בזוגיות, ולדעתי השאלה הזאת היא סובייקטיבית. כלומר, אם את יוצאת עם מישהו, וכל מה שעובר לך בראש - איזה קטין הוא, מה יחשבו עלינו, זה ממש לא מקובל - אז באמת יש כאן משהו שאם רוצים להצמיח את הזוגיות צריך לעבוד עליו. אבל אם הגיל זה לא עניין כזה מהותי, אלא האישיות והתכונות של האדם - יש מצב שבכלל תשכחי בן כמה הוא, כי למי בכלל אכפת הגיל כשיש קשר טוב?
ואני חושבת שזה נכון לכל סטיגמה. אם את לא מסוגלת לשחרר מהסטיגמה (כל מי שלמד\גדל במקום X הוא כזה, עדה, גובה, מראה חיצוני וכו') - פוטנציאל הקשר יורד מהותית. אם את מסוגלת להשאיר את המחשבות האלה מאחור, ובאמת להכיר את האדם מולך - אז פוטנציאל הקשר חיובי. סטיגמות הן לא נכונות, אבל יכולות להיות יעילות - אני לא אומרת להתעלם מקיומן - רק להעניק את המשקל הנכון. להפריד בין המהות לבין הקליפות. להבין מה הצורך שיש בסטיגמה מסוימת, ולראות אם יש משהו אחר שיכול לענות על הצורך הזה.
(כתבתי פה פעם על יהודה רזאל (אח של...), שהתחתן בגיל 18 עם אלמנה בת 28+שני ילדים. זה חריג? כן, מכמה בחינות (נגיד זה נחשב גיל צעיר להתחתן. פער שנים גדול לטובה האישה. היא אלמנה. עם שני ילדים). הוא היה חבר של האח של הנפטר, וכך הכיר את האלמנה, התאהב בה והחליט להתחתן איתה, ויחד הם ילדו עוד עשרה ילדים... כלומר - הוא ראה את המהות של אותה אישה מעבר לכותרות, לפערים וכו' - והחליט שיש כאן פוטנציאל שכדאי לבדוק אותו.)
מעתיקה לכאן דברים שכתבתי בשרשור אחר (ואני ממליצה לקרוא את הדיון שם עם "נגמרו לי השמות", ופה העתקתי את הסיכום במילים שלי):
האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות
כשאנחנו מחפשים עובד, אנחנו יודעים אילו תכונות וכישורים נדרשים, ומחפשים מישהו שעונה על הגדרות וקריטריונים מאוד ברורים.
כשאנחנו מחפשים בן זוג, אין קריטריונים ברורים שהופכים אדם אחד להיות מתאים ואחר לא (הכל הרבה יותר אפור), ולכן גם ההגדרות שאנחנו מחפשים הם מאוד כלליות. אנחנו מחפשים כלבויניק, שיהיה איתנו בכל מצב, בלי שום דרך לדעת מהם המצבים שנעמוד בפניהם.
בנוסף, אנחנו רוצים להעמיס עליו את כל חלומות חיינו, כאילו הוא צריך להיות כפפה ליד כבר עכשיו - והיד מאוד קלה על ההדק לשלול הצעות - לא כי אני מכירה את האדם, לא שאני יודעת משהו על המהות והפנימיות, אלא ממקום אחר לגמרי - קודם כל, ובהבלטה, על סמך החיצוניות (תמונה), ודבר שני לפי איזשהם ציפיות שיש לנו בראש לגבי סוג מסלול החיים שהוא היה צריך לעבור ואיך הוא צריך להיות.
ולכן, אם אני אומרת שאני רוצה להתחתן עם מישהו שגבוה ממני, אז אני חושבת שצריך להבין שזה לא בהכרח משהו רדוד, אלא מעיד על זה שאני מחפשת מישהו שייתן לי בטחון ויציבות, והגובה הפיזי הגבוה יותר נותן לי את זה. אבל אני גם אומרת שבמקרה כזה, אולי אפשר לחשוב על מרכיבים אחרים שיעניקו בטחון ויציבות - הרי גובה זה משהו חיצוני ואין לאדם שליטה כ"כ על זה, לעומת הרגשה של בטחון ויציבות - שזה משהו שאפשר לעבוד עליו.
ולכן כשאני אומרת שצריך להבין ממה זה נובע - אם אנחנו מבינים את הצורך הפנימי שלנו באותו קריטריון, ומבינים שאפשר להגיע אליו גם בדרכים אחרות, אולי זה יעזור יותר לפתוח את העיניים למקומות שעד עכשיו לא היינו מוכנים להסתכל על זה בכלל. להבין שיש מרכיבים בקשר שהרבה יותר חשובים לזוגיות מאשר משהו חיצוני שלא ניתן לשינוי.
בזוגיות יש מרכיב של שותפות עסקית בניהול בית, ויש מרכיב של שותפות פנימית. שניהם חשובים, אך השני יותר, ובראשון אפשר לקבל לא מעט תמיכה תמורת כסף. לשותפות הפנימית, העמוקה - אין תחליף.
