שבע שנים של תפילה
שש שנים של עולם הדייטים
חמישה כאבי לב
ארבע שנים ישיבה
שלושה קשרים של כמעט
שני עולמות
אחד אלוהינו
ואיפה את האחת?
הכנסי כבר לאוטו וניסע
כואב ויפה כאחד.
זה בכוונה השורה האחרונה שהורסת. כאילו כל השיר בחרוזים והשורה האחרונה שוברת ואומרת- יאלה כנסי לאוטו..
שיר יפה מאוד! בעז"ה הלוואי שתמצא את האחת!!
ככה אשתו אמרה?! על זה לא שמעתי...
זה בהחלט תיאור מדויק של גבר חסר אונים,
מול אשה כועסת שבאמת לא יכולה להיכנס לרכב..
השיר שלך מתוק מאוד
זה פחות גס, בעיקר מתוסכל..
מביע את זה יפה מאוד
ואאוצ'
איחול רגיל לא מספיק
אין יאוש בעולם כלל!!!!!!!!!
אז אחרי שחידשתי את השיחה השאלה הבאה הייתה "אתה מתכוון לקנות רכב?"
פה כבר החלטתי לשים לזה סוף
עניתי "לא. אין לי רכב, ואין מצב שאני קונה, וגם יש לי בעיה בריאותית שאני לא יכול לנהוג"
במילים אחרות "שחררי ממני"
וזהו, הסתיים סופית חחח
בוגרת קטנהגם אני עושה דברים כאלה לפעמים
מישהו שאל אם יש לי פייסבוק אז אמרתי לו
לא, אין לי פייסבור , אני דוסית אש ויש לי טלפון פשוט
נקווה שיפנו אלי בחורות עם פחות חיצוניות...
אולי כדאי לכתוב בפרטים שאני לא גט טקסי וזהו חחח
מזל שהיא לא ביקשה תלוש משכורת..
כמובן שזו לא הסיבה היחידה אגב...
ברוך ה' הפורום הזה עוסק בהם לעיתים רחוקות ויש לפרגן על כך בעניין
ובכל זאת... למיטב זכרוני כשהייתי חדש בפורום לפני כמעט 3 שנים, זוכר פוסט אחד, והבא אחריו היה שנתיים אחרי. ולעומת זאת, בחצי שנה האחרונה זוכר 3-4 פוסטים כאלה. נראה שיש עלייה מדאיגה. לדעתכם זו סיבה לדאוג? לשאול את עצמנו מה המניע לכך?
יש שידרשו ממני ליטול קורה מבין עיניי. והרי אני בעצמי פתחתי בצמ"ע פוסט לבנים בלבד. אז המקרה שלי מאוד חריג וקשור לעובדה שכל השנים בהם הייתי נער מתבגר האמנתי שאני גרוע מהיטלר וסטלין ביחד ללא סיבה מוצדקת והרגשתי חובה להפיץ זאת לרבים למנוע זאת מהרבים, עם אזהרה בכותרת לבנות (שמי שנכנסת תדע למה לצפות, ותוכל לצאת מייד אם היא לא אוהבת לקרוא על זה, ותוכל להיות בטוחה שלא תמצא את זה בפוסטים אחרים בפורום כי לפוסטים כאלה יש אזהרה בכותרת) ובקיצור מה שחשוב הוא למה לרווקים כמונו יש התלבטויות בעניין הזה? ויותר מפעם?? (והפוסט שלי לא עוסק בהתלבטות בעניין שלא אמורה להיות בכלל בתור רווק אלא בחינוך שגוי מצד הורים ומורים למשהו טבעי שקורה אצל כל גבר)
פעם בכמה חודשים מעלים את הנושא, ואז במשך כמה ימים נפתחים עוד שרשורים עד שנרגע שוב.
שבהתחלה שלי בפורום לפני 3 שנים זוכר פוסט אחד בעניין והבא אחריו היה אחרי שנתיים? אשלח לך את שני הפוסטים בפרטי (כי הצנעה יפה להם) ותגיד לי אם היו עוד כאלה בנתיים
יכול להיות שהיו עוד, לא זוכר.
בנושא הזה לא מדובר על גלים, ואני לא חושב שאפשר להסיק מסקנות משניים שלושה שרשורים.
כל מי שפותח פה מרגיש רע עם עצמו מאוד מאוד... גם אני בזמנו פתחתי בדיוק עם אותו דבר
אין דבר עצוב יותר מלהתבגר כנער דתי.
אבל התופעה לא חריגה אחרת לא הייתי כותב עליה
לא זוכר גל אחד בין הפוסט הראשון כשהייתי חדש יחסית בפורום לבין השני שהיה שנתיים אחריו
בנושא שיתוף על וסת והיה עוד כמה כמוהו שאני לא מוצא, והיה אחד מאורס ששאל האם זה הזמן לדבר על הדברים האלה. לא זוכר עוד גלים חוץ מלאחרונה. ואני לא מדבר על פוסטים על נפילות באינטרנט, אלא על התלבטויות שקשורות למין שלא צריך להיות בכלל לרווקים דתיים
אתה מחייה הכל מחדש..
מה המטרה של השרשור בעצם? לא הצלחתי להבין
המנהלים מבהירים את הקווים האדומים של הפורום, בד"כ בשרשור נעוץ
ובפורום לא תגדל התופעה
כשיש דבר שלא מדברים עליו והוא מלחיץ, אנשים מרגישים שהם חייבים לקבל מידע כדי לדעת שהם נורמליים. קרית פעם ספר פסיכולוגיה שדיבר על זה, שבנושאים האלה מה ש"נורמלי" זה דבר מאוד חשוב לבנאדם בגלל שהוא לא יודע מה המצב אצל אחרים כי זה סודי.
לא שזה אומר שזה המקום לזה (זה לא) אבל אני מבין למה אנשים חשים דחף לשאול את זה אנונימית, זה באמת עסק מלחיץ כשלא יודעים שום דבר
והבנתי שלא הבנתי את הנושא שאתה מדבר עליו בכלל...
(אני הפותח של האשכול על הווסת וכרגע לא מבין את הבעייתיות שעליה אתה מדבר)
אם תוכל לחדד אשמח
ואם מעדיף בפרטי, גם אפשרי
ויש עלייה (לענ"ד) בכאלה דברים ובסיפורים שלך שקשורים לוסת
אתה גיבור, ובע"ה היא תגיע...
אתה צדיק אמיתי, תעבור את זה בעזרת ה'
אני מרגיש שאתה ממש מעמיד את הפורום על רגליים עם השרשורים האלה. כמה אנרגיות, וואו.
ממש מרשים גם הסדר יום שלך באופן כללי. הרבה לימוד לימוד ולימוד... המילה 'למדתי' היא ממש מוטיב חוזר חח
י"ר שהלימוד ימשיך לתת לך הרבה כוחות כמו שהגמרא בסוף מסכת קידושין (אפרופרו קידושין) אומרת -
"תניא רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב אבל תורה אינה כן עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו בעת ילדותו מהו אומר (ישעיהו מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים בזקנותו מהו אומר (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו:"
עוד דבר שראיתי חוזר -
אתה מדגיש את הלילות הקשים. באמת הלילה זה הזמן שהנפש הכי רושמת את רישומיה -
המצודות דוד כותב על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" - "בהיותכם על משכבכם שהיא עת אשר מחשבות האדם פנוים מן הטרדה אז חשבו בלבבכם אשר הכזב הוא רע בעיני המקום ושתקו לעולם מדבר כזב"
אחרי כל החיבוקים והחיזוקים, אני חושב שזה תהליך במחשבה שעובר עליך ואפשר למשוך אותו לכיוון מסויים. לא ע"י הדחקות שרק תוקעות את התהליך (פעולות שמסיחות את הדעת), אלא על ידי דמיון מפותח מאוד. הדמיון הוא יוצר אצלינו את כל המורדות ואת כל העליות.
ממש בהצלחה רבה!!
רק יכולה לומר לך שמדברים אחרים קשים מאוד שעברתי, כשאני מסתכלת אחורה ,אלו הדברים שעיצבו את מי שאני, הם אלו שקידמו את האישיות שלי
עם כל הצער שבדבר, וקשה לראות את זה כשאתה בתוך הצער, אבל אני כ"כ גאה בעצמי על שעברתי ועוברת אותם.
תהיה גאה בעצמך,אתה צועד במסלול חייך בגבורה
אתה ממש גיבור
בהצלחה
בשורות טובות ומשמחות בקרוב!
את חסידים צוחקים מזה אבל יש עוד קצת ספרים קצת יותר רציניים (לא יותר מידי חח) -
- דין חשבון על השגעון (שירים)
- אדם מן הארץ (שירים)
- שחקי ארץ (אוסף מאמרים שכתב לאורך השנים)
- תן לי זמן (דברים קצרים על החגים)
ואשתו אמרה שעוד לצאת עוד מעט עוד ספר..
בוגרת קטנהתודה בכל אופן. יפה
כמו שאמרו כאן, גם חסידים צוחקים מזה זה ספר יפה. פחות אהבתי את שאר הספרים שלו (מה שניסיתי). יש שם דברים שאני בהחלט לא מסכים איתם אבל יש לו זווית ראיה מיוחדת ומחדשת

מאמצת לי, גם אני חשבתי ככה אבל לא ידעתי לנסח את זה כל כך יפה
ואני גם מזדהה
יאיי, שומרת לי
תודה
אם כן למה? ומה החסרונות?
אם לא, למה לא?
אני לא שואלת כי עלתה לי לראש שאלה סתם;)
אם אני יודעת שהוא בנאדם ממש טוב וזה לא היה באשמתו.
בשכל אין לי שום בעיה לא רואה סיבה טובה לפסול.
אבל ברגש.. לא יודעת מבאס אותי.
מה אתם חושבים? לנסות?
מה הוא גורם לנו לחשוב הרבה יותר חשוב.
לא חושב שזה מקדם בנאדם לחשוב שהוא סוג ב' אם הוא עבר מורכבות כלשהי.
לא חושב שזה מקדם אותנו לחשוב על מישהו שהוא לא כמונו שהוא סוג ב'.
גרוש/ה הוא כמו כל בנאדם בסוף. זה סטטוס שמעיד על דבר הסיטורי ולכן הוא כמו כל בנאדם רק שבר משהו פחות נעים.
לא חושב שהעובדה הזאת צריכה להשפיע על קשר עם בנאדם.
לגבי חשדנות על תהה על האדם כשלעצמו? - כל אחד יבחר את הגבולות שלו. ובסופו של דבר ברור שכל מקרה לגופו.
שיהיה לכם בהצלחה,
שתהיה בהירות בע"ה
אני לא חושבת לא שזה הישג ולא שזה חסרון מי יודע מה..
למה אתם כן...?
הבחור הקודם שנפרדתי ממנו והוא ממשיך לרדוף אחריי חתכתי כי הם אמרו שלא מתאים
אבל זה לא אומר שאני לא צריכה להקשיב להם, אני גם חשבתי את זה ואחרי שהם אמרו נהייתי בטוחה בזה
טוב ,הורים זה בעיה, הם גם לא הרשו לי לצאת עם גר והוא היה ממש חמוד
אבל בד'כ הם צודקים וגם אין לי כח להסתכסך
בלי לחשוש מה יגידו
ובלי לקבל הטפות מאף אחד
כל החלטה שלך נכונה ולגיטימית.
יהיו לי שאלות בראש
למה התגרשה?
אולי זה אשמתה ואני הבא בתור לקבל את זה
המטיילת בארץ( מי שלוקח את ה"יהי רצון" בסוף צריך לשים לב שהשלימו ספר..)
המטיילת בארץ
המטיילת בארץתהיה סרט למשל
וכיאה לסיפור מורכב שמעורבים בו המון אמוציות רגשיות
חיוביות ושליליות מכל כיוון
צריך לזכור להיות חכמים וללכת בין הטיפות.
וכדאי להתייעץ עם גורמים שמכירים את הסיפור אך ניטרליים לסיפור
שיהיה לך טוב , לאחותך טוב ולזוגות ההורים מכל כיוון
אין לי ככ עצה אבל מחשבה שעלתה לי
אם הגירושים היו לאחרונה הגיוני שהם מאוד רגישים ושירגע אחרכ?
רק החלטה על חתונה זאת המבחן.
כל עוד אין חתונה הזוגיות לא מחייבת.
בהחלטה על חתונה בן הזוג שלך יעשה את ההכרעה שאת כל כך מייחלת לה.
הכרעה קשה מאוד גם אם היא נכונה מאוד.
מה זה משנה הגיל
אני פעם שמעתי על ילדה בגן שהחליטה שהגננת שלה מתאימה לאיזה דוד או משהו, החליטו לבדוק את זה ובסוף הם התחתנו, הם היו חרדים אז הילדה קיבלה גם דמי שידוך ושמרו לה את זה לכשתגדל
אז כן, בטח
ואת בת 17, למה לא?

אין לי בעיה לענות לשום הצעה. גם מילדה בת 17...
כל עוד אני עושה את הבירורים שלי - מה אכפת לי ממי זה?
😅אני מניח שלא הייתי מפסיד כלום מלבדוק את ההצעה באופן רציני
אבל שימי לב שאת יודעת את הפרטים הבסיסיים-
מי שתציעי לו ירצה לדעת את הגיל, מה הוא עושה בחיים, סגנון, אולי גם תמונה. צריך לברר את הפרטים האלו לפני שבכלל מציעים כדי שיוכלו להתייחס אליך ברצינות(בלי קשר לגיל) רוב ההצעות נופלות בשלב הזה.
בהצלחה!
אם בת ה17 היא בחורה בוגרת שאפשר לברר איתה באופן רציני על ההצעה אז כן, אם לא אז לא הייתי שש על זה.
ללמוד משהו יחד זה אחלה.
אממ... אתם יודעים כבר מה הקונפליקטים ביניכם,
כבר דיברתם על פערים, קשיים?
ולדעתי תלמדו יחד זה כן דבר שיכול לקרב
השתדלות !


אם הבנתי אותך נכון אז פגישה בזום היא טובה אבל אי אפשר באמת לפתח ככה קשר.
ומה אם בחודש/חודשיים הקרובים עדיין לא יהיה אפשר להפגש?
זה נראה לי באסה להתחיל קשר חדש ואז "להקפיא" אותו להרבה זמן.
השתדלות !

ברוקולי
השתדלות !
מעודד ממש!
כי אני חושבת שזה פשוט לא נכון להפסיק את כל עולם השידוכים עכשיו...
ודווקא עכשיו לפעמים הרצון יותר חזק...
אז מהמם שניסיתם וזרם לכם טוב!
השתדלות !
כל הכבוד על השיתוף ועל הבחירה להכיר גם בתקופה הזאת
ואותי אישית זה מחזק ממש.. אני גם כרגע בקשר דרך הזום
כיף לשמוע שזה השפיע אפילו קצת.השתדלות !
בדיוק הדילמה שלי.. כמעט נפלתי כשאמרו לי את זה בתור אופציה.. אבל אם את באמת ממליצה ויש לך עוד מה לומר על זה אני עדיין בהתלבטות
ותבנהו מהרה!!אני לא מאמין שאני כותב את זה
אבל אני לא רוצה (ולא אוהב) ילדים.
2 אחיינים שלי נמצאים אצלנו בימים אלו, ואני פשוט לא מבין איך אפשר לשרוד את זה כהורה.
אחותי ובעלה "גמורים" מלטפל בהם ולהתעסק אתם, הם בוכים ללא הפסקה, ואין להם רגע של פרטיות ושקט.
אני פשוט מרחם עליהם.
כשחשבתי על זה קצת יותר שמתי לב שתמיד כשדמיינתי זוגיות לא הבאתי בחשבון את הילדים והטיפול בהם.
אני מאד רוצה להתחתן ולשבת עם אשתי בשקט ושלווה ולתחזק זוגיות מדהימה, אבל פשוט לא רוצה ילדים.
זה נורמלי? זה הגיוני? או שאולי זה סימן שכל ההתייחסות שלי לנישואין מוטעית😕
לפעמים
אבל לעניות דעתי מי שאתה רואה כעת זה לא משקף
ולמה?
בלי שום קשר לתקופה הנוכחית יש אכן תקופות של ילדים שהם בכלל משגעים אותך
ובקשר לתקופה הנוכחית הילדים נמצאים בעיקר בבית, לא בסביבה הטבעית שלהם וכנראה ישנים באותו חדר עם ההורים מה שמטריף את כל הצדדים
לגבי הדמיונות שלך על זוגיות יכול להיות שלא היית ער לזה שיש ילדים בזוגיות נראה לי זה דבר הגיוני
אז כן. ילדים יכולים לשגע אותך אבל להביא לך אושר מעבר לכל דמיון. שילד בוכה בלילה ומשגע אותך ופתאום הוא נותן לך מבט חמוד כזה אתה נמס במקום או שילדה פתאום מחבקת אותך ונותנת לך נשיקה זה שווה את כל השגעת שמביאה לך לפעמים
(פורסם בפורום הסגור של הבנים והכותב ביקש ממני להעביר לכאן בשבילו)
ואני מניח שהוא לא יגיב מאותה סיבה שבגללה הוא לא כתב בעצמו.
אנחנו סקרנים לשמוע את הסיפור הזה.
עקרונית אני חושב שאם יש התאמה אז בכל מקרה זו לא סיבה לפסול.
זה יכול להיות גורפ חיובי (ביחס לגרושה עם ילדים שלא מחבר) וזה יכול להוות אתגר - תלוי באופי של החבר ותלוי ביחסים ביניכם.
הוא רוצה? הוא מסוגל?
תלוי בו.
בעצם אם הוא שואל זה אומר שהוא כן רוצה או לפחות חושב עלזה.
שיקח בחשבון שהקשר עם החבר עלול לא להוסיף להיות חברי כפעם.
ומה איתה?
היא רוצה? היא מסוגלת?
נראה ששניהם מאוד צריכים לרצות כדי ללכת על זה,לא?
לא פשוט בכלל.
שהגרוש מאוד רצה לעבוד על הנישואין והאישה פחות..?
מה אם הגרוש יחשוב שהיא התגרשה ממנו כי היא "נדלקה" על החבר ח"ו תוך כדי הנישואין..?
והכי מפחיד לדעתי זה שיש ילדים, ילדים של החבר, שקושרים את שניהם לתמיד.
ועוד נק' שצריך לחשוב עליה זה-
אם מבחינת הבחור זאת עוד הצעה מתוך שלל הצעות פוטנציאליות שיכולות להיות
או שהוא מרגיש שאיתה זה באמת באמת משהו מיוחד..
סליחה שאני קודרת,
פשוט לא חושבת שזה בהכרח "רגיל" כמו שאתה מציע להסתכל על זה..
לפחות מקווה ככה.
בסופו של דבר כל אחד אחראי על עצמו.
ובוודאי שהם לא פסולי חיתון
מי אמר שכן?
יודע מה? צודק.
ואתה מרגיש סבבה להיכנס לקשר כזה ולגדל ילדים שלא שלך אז כן.
לא רלוונטי מה שהסביבה אומרת. בסופו אדם חי לעצמו ובוחר לחיות עם מי שטוב לא והסביבה תלמד לקבל את זה ברגע שאתה מקבל את זה.
ואם חשוב לך לשמור על יחסים טובים עם החבר (בהנחה שאתם מספיק קרובים), אז תגיד לו את זה מראש ואל תלך מאחורי הגב או שאפשר להתחיל ואז להגיד לו.
ומי יודע מה עוד אני חושב שלא הההיתי הולך אלא אם אתה ממש ממש ממש חשוב שהיא הכי מתאימה לך בעולם אבל לכתחילה מה הקטע ללכת על גרושה של חבר
אז בעיני ה' אין לאף אחד שמץ של מושג
אבל כמה זה נראה מגעיל מבחוץ? אם זה חבר\מכר שנגיד אפילו לא היה בחתונה שלהם ולא ממש בקשר אז אפשר להבין אבל אם זה חבר מהשכונה שביקר אצלם בבית לדוגמא זה נראה מאוד מאוד מאוד מחשיד
ודביליות לגמרי,
ואחרי תקופה כשרציתי לחזור, שניהם התארסו כבר,
יכול להיות שפספסתי אותם? שהם היו אמורים להיות הזיווג שלי ופספסתי?
הרי אם יש לאדם זיווג אחד ויחיד שמתאים לו..
והמעשים שלנו בסוף משפיעים על האם נזכה בו או בה או האם לא,
אז האם זה אומר שיכול להיות שפספסתי את הזיווג שיועד לי במעשים שלי? בהחלטה המטומטמת שעשיתי?
ועכשיו הזיווג שאמצא יהיה פחות מתאים או פחות מהם?
זה אוכל אותי המון זמן, אשמח לתשובות מנשואים ורווקים..
אם ההנחה היא ש"הרי אין לאדם זיווג אחד ויחיד שמתאים לו.."
איך ייתכן ש"הם היו אמורים להיות הזיווג שלי ופספסתי?... יכול להיות שפספסתי את הזיווג שיועד לי במעשים שלי? בהחלטה המטומטמת שעשיתי" ?
או שיש זיווג שמיועד לך משמים וה' יסובב שלא תפסידי אותו גם אם תעשי טעויות, או שאין זיווג אחד מיועד ואם 'הפסדת' בחור אחד זה לא שפספסת את 'הזיווג שלך' כי אין דבר כזה.
הנקודה היא כזאת-
אם יש זיווג אחד, ולנו יש השפעה עליו כמובן (כמו כל דבר בעולם הזה), אז אולי פספסתי במעשים שלי את הזיווג שלי? בסוף ה' נותן לנו את הבחירה.. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך.. ואני מפחדת שהרסתי לעצמי..
{ואם אין זיווג אחד שמתאים, אז הבאסה בכלל יותר גדולה, כי אז אמרתי לא לאחלה פלוס פלוססס אופציות שהיו לשידוך..}
מה המשמעות של "יש זיווג אחד ולנו יש השפעה עליו" - אם יש לנו השפעה אז אין זיווג אחד.
(אגב, זו בדיוק הסיבה שהרמב''ם אומר שבגללה לא ייתכן שיש זיווג אחד)
אולי את מתכוונת לומר שיש אחד אידיאלי שהוא המתאים מכולם?
ייתכן שכן, בלי קשר לחשבונות שמים אלא בהיגיון פשוט שאם תשווי בין כל גברי היקום תמיד יהיה אחד שקצת יתאים יותר. אבל גם על זה אני אומר שזה תלוי במצב שבו את נמצאת והתאמה יכולה להשתנות כך שבזמן נתון X יהיה אידיאלי בשבילך וכמה שנים אחר כך Y. וכן, לבחירות יש השלכות - מבאס אבל ככה זה בחיים.
לחיות אם ככה?
אם בנאדם מפספס את הזיווג האידיאלי שלו בגלל החלטה טיפשית, למה לרצות לחיות את חייו בצורה לא אידיאלית?
למה לרצות להתחתן?
למה לרצות להמשיך לחפש?
עשיתי החלטה, פספסתי, התחתן,
יאללה ביי.
אבוד.
למה להמשיך לחיות ככה?
אם לא השגתי את העבודה שהכי רציתי אני לא אעבוד בכלל? אם אין לי את הבית המושלם אז אגור ברחוב?
זה נורא נחמד לחשוב שיש את "האחד/ת" שמיועד לי ומושלם בשבילי ובמקרה גם אני מושלם בשבילו ושגם מובטח באופן שמימי שזה ילך בינינו רק שצריך למצוא אותו/ה, אבל המציאות יותר מורכבת מזה ולכן גם צריך להתפשר לפעמים.
צהריםלא?
כלומר במקרה של ח"ו גירושים או פטירה..
כשאנחנו טועים הקב"ה כל הזמן מחשב מסלול מחדש - כמו הווייז.
Half a manאם אין זיווג אחד שמתאים, אז הבאסה בכלל יותר גדולה, כי אז אמרתי לא לאחלה פלוס פלוססס אופציות שהיו לשידוך..
ושמאז לא מקבלת הצעות קרובות אליהם אפילו
לפעמים אנחנו מפספסים הזדמנויות טובות בכל דבר, בעבודה,בזוגיות וכו
זה מבאס
אבל לפחות תלמדי מזה משהו להבא
תקחי את זה למקום הזה, לא יעזור לשבת ולבכות
מזה, רואה כל הזמן מול העיניים פספוס-פספוס-פספוס-פספוס-פספוס זהו, לא מצליחה לחשוב על משהו אחר.
ויגיע משהו טוב בטוח
מחשבות חיוביות
שום כלום.
נשאר להאמין שהכל היה לטובה ,להתפלל על העתיד ולא לפספס את הכאן והעכשיו.
הצעה אחרת שקרובה באיכות או בדיוק של מה שאני מחפשת..
אז איך אפשר להתקדם ככה ולהגיד יאללה ממשיכים?
אותך דיי להתפלסף על שטיות איבדתי אותן וכו וכו הכל בסדר מי שמתאים לך ושלך אז הוא שלך נקודה ואת תקבלי אותו
אנשים שהכרתי
שהולכים לפי ההרגשות שלהם
בשידוכים כל כך קשה להסביר את זה לאחרים.
ואז פגשתי בחור שמדבר בשפה הזאת.
זה מעניין לראות את המראה שלך דרך הגבר.
"תראי ישר שראיתי אותך משהו בפנים זעק לי שלא"
טעטע זאת השפה שלי, היי!
ועכשיו היא נגדי כאילו חח
והקטע החמוד, שזה היה הדדי.
כאילו ואי, זה מדהים, זה הזוי.
שנינו נפגשים. אוקי. משהו בפנים לא לא לא.
שנינו נחסמים כי משהו בפנים לא לא.
קשה לדבר, קשה להיפתח.
ואז פותחים את זה. וואלה שנינו מרגישים ככה.
מצד אחד כל כך דומים.
מצד שני משהו כאן לא יכול לעבוד.
לך תסביר למי ששידך מה הרגשתם.
ברור לי שאם היינו נפגשים עוד, כנראה שגם השכל היה מתגלה ומסביר.
השפה של הלב.
לא ברור לי עדיין עד כמה היא מדויקת.
אם היא מנחה אותי נכון.
ולמה היא רק עוזרת לי לפסול ולהבין למה לא.
אני רוצה להבין למה כן. למה כן. ה' למה כן.
שיהיה כן!!!
למה אני פוגשת כל כך הרבה לא לא לא.
זה מתיש אותי. מתיש.
ואז פגשתי כן. אבל השכל לא ואז בעקבות זה גם הרגש לא. בקיצור לא.
הסתבכתי.
אבל לא ברור לי עד כמה זה באמת נכון לי ועד כמה אחזיק מעמד
אני לא מסוגלת ללכת נגד האינטואיציות שלי.
רק בבקשה, שהאינטואציה הזאת תזהה גם את החתן שלי בבקשה.
פליז.
היה לי משהו דומה פעם, מבינה קצת...
חחלב אוהב
כשנותנים צ'אנס זה לא אומר שהלכת נגד האינטואיציה, זה לא שבחרת כבר לקשור את חייך עם הבחור..
אני חושבת שאולי כן יש מקום ללכת קצת יותר עם השכל ולהשקיט זמנית את האינטואיציה ,כי בהמשך האינטואיציה יכולה להצטרף, זו דעתי.
ואני כותבת את זה כאחת שאף פעם לא הרגישה בהתחלה ש"זה-כן!" ובדר"כ יש לי אינטואיציה לא רעה בכלל, ובהמשך דברים השתנו.
גם אם צדקת בעבר ויותר מפעם אחת לא חושבת שצריך לתת לאינטואיציה הראשונית להנחות אותך בצורה מוחלטת כ"כ.
בהצלחה ושתזכי
לב אוהבבעז"ה אולי אם אעבור את התתקופת אימון לאינטואיציה שלי בלי חתן אעבור לטכניקה השניה של לתת צ'אנס
אולי חח
ותודה!!!
ורגע,
השיחה עם הבחור הייתה כבר בדייט ראשון או בשלב מאוחר יותר..?
זה מצביע על חוסר טאקט לומר דבר כזה אבל אולי זאת אני..
חחח אבל זה בסדר, זה הרגיש נוח... זה אכן חריג אבל היה שם משהו שאפשר את זה...
זה כיף שאפשר להשתחרר ולומר דברים שלפי הפרוטוקול הם חסרי טאקט בעליל חח
ושנינו כאלה, קצת אומרים דברים בפרצוף ובצורה ישירה...
אז לי זה היה חוויה מעניינת
י.עלצריך להזהר מאנשים לא כאלה..
ואי את נשמעת מזה חמודההה
ברוכה הבאה לפורום (או שאת כבר היית פה ממזמן? ולא שמתי לב חח)
לא חדשה.
לב אוהב
לב אוהבנראה לי שאת מערבבת בין השתיים. הם קשורים זה בזה אבל הם לא אותו דבר.
אחרי שחוויותי והרגשתי את היחס שלי כלפי משהו מסויים אני יכול לקחת את הרגש הזה ולנסות להסביר אותו שיכלית. לפעמים אפשר לטעות בהסדר השיכלי אבל מ"מ ההסבר השיכלי הוא קיים.
נראה לי שיעזור לך מאוד שאחרי השלב החשוב של האינטואיציה תעבירי לשלב השיכלי. צריך לדעת לקרוא לילד בשמו.
לרדת להגדרה. גם אם היא פיוטית או שירית היא עדיין נותנת איזו משמעות, איזה רוהבד שיכלי הגיוני מסויים. שממנו התמונה יכולה להתבאר וגם אפשרי להסביר אותה לאחרים.
אפילו נבואה שזאת רמה מאוד גבוהה בדמיון של האדם בסופו של דבר מתורגמת לרובד השיכלי. למילים.
כך גם רגש עליון ונעלה ככל שיהיה אפשר להסביר אותו באופן כלשהו.
תנסי לחשוב מה מרגש אותך? מה נותן לך אור בעיניים? מה גורם לך להפתח לאדם אחר? מה גורם לך לתלות תקוות?
כולנו, גם בנים וגם בנות, בני אדם בסופו של דבר ולכולנו יש שכל ורגש וכדאי לכולנו שנשתמש בשניהם, אחרת נלך באפילה.
בהצלחה רבה!
קודם זה זה ממש נכון מה שאתה אומר...
באמת אחרי מעשה מגיעות המחשבות, השכל, למה הרגשתי ככה, ומזה אומר, ומה מסתתר מאחורי זה...
אבל אני חושבת שכדי שהאינטואציות יפעלו טוב, צריך להתחלה לתת להם מקום נקי בלי שכל...
ולתת לה לשתולל. לעצור בזמן מסויים ולחשוב. "עת לכל חפץ".
בהצלחה רבה!!
להתחתן בלי אינטואיציה זה באמת לא לעניין
כי זה לא לבחור שותפה לעסק או לדירה.
ואינטואיציה- זו מתנה מאת ה' ואין צורך לוותר עליה.
אבל כמו כל מתנה
כדאי להשתמש בו במידה הנכונה.
אחרת כמו שכתבת היא רק מראה לך למה לא..
כדאי לך לדמיין עם כל הרגש שלך
תמונות מהחיים עם בעלך
ואז לשים לב איזה רגשות עולים בך. ולרשום.
ואחכ איזה בחור יכול לספק לך את הרגשות הכי חשובים שעלו בך.
תוכלי לבחור איזה תכונות הכי קריטיות שיהיו בבעלך
כדי שהרגשות האלו יתמלאו.
וככה תוכלי לספר עליהם לאחרים ולקבל הצעות יותר מתאימות.
כדאי גם להסתכל אחורה על בחורים שיצאת איתם
לעצור ולהרגיש אותך איזה רגשות עולים בך
ואז לראות איזה צרכים שלך לא סופקו שם.
הבירור הזה יעזור לך גם בפגישות עצמן.
אם תביני אחרי לפחות 2 פגישות איזה צרכים שלך לא סופקו
תוכלי להחליט עד כמה הם קריטיים לך
ואולי בכלל יהיה אפשר לדבר עליהם איתו ולבנות יחד.
זה טוב האינטואיציה ממש! ולא תתחתני בלעדיה!
אבל חשוב שתדעי שרק ל 11% מהזוגות
יווצר הרגש הזה של אהבה ממבט ראשון.
(במיוחד שהרבה פעמים אנשים לא מתנהגים הכי טבעי בהתחלה..)
והאמת גם הם יצטרכו לעבוד עם השכל והמידות
ולהיות יכולים להסביר את עצמם לבן הזוג
כדי ליצור אהבה יציבה יותר שתעמוד בכל סערות החיים.
כשמסתכלים על זוגיות כחיים משותפים עד 120..
אז השאלה אם שווה לך להמשיך לחכות לאהבה ממבט ראשון
ולהיות במין מקום של חוסר הבנה ושליטה על המתחולל בתוכך
או שתרצי לנסות להבין מה בשכל שלך מייצר את הרגש שלך
כי הרגש הוא תוצר של השכל
וככה תוכלי להגיע לרגש הגדול הזה שאת כ"כ מחכה לו.
וכמובן בסוף להחליט גם עם השכל וגם עם הלב..
ה' איתך! שתהיה הרבה הצלחה!
באלי לנסות את מה שכתבת... נשמע שיא המעניין לבדוק את זה!!!
ולגבי אהבה ממבט ראשון רק אומר שזאת לא אינטואציה.
הדלקות זה הדבר הכי מבלבל שיש והאינטואציה דווקא יכולה להתריע על זה...
אינטואיציה של כן זה בעיקר הרגשה שזה כן יכול להוביל לחתונה. שיש שם התאמה והרגשה שזה נכון, טוב ובריא לי.
כדאי לך גם להיזכר בקשר שהרגיש לך טוב.
וגם שם לזהות איזה רגשות שחשובים לך היו שם.
ומה היה בו ובך שאפשר את הרגשות האלו.
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי בקרוב ממש!
ושתצליחו יחד בנחת ואמונה לבנות את הרגש הגדול הזה שאת רוצה!
אהלן, השרשורים פה אנונימיים לגמרי?
תחת כינוי כן?
האם זה אומר שזה אנונימי- סביר שלא
האם אפשר להתייעץ? כן
תמיד אפשר לשנות
אתה לא יודע מי קורא כאן, מי יזהה
ומי יקשר
מזכירה שרשור חשוב בעניין-
וואלה כתבת אחלה פוסט! - לקראת נישואין וזוגיות
הפצלשים גלויים לפני המנהלים?
(ברור לי שאפשר לזהות לפעמים לפי צורת כתיבה וזה)
אז נראה לי שהפותח יכול להיות רגוע,
אולי כדאי לשנות פרטים ולהשאיר רק את הסיפור עצמו.
במהלך השנים פניתי לשדכנים ושמתי לב שהרבה מההצעות לא מתאימות למה שאמרתי שאני מחפש.
להרגשתי השדכנים המבוגרים מהדור הישן מגדירים אותי לפי מה שעשיתי בעבר ולא לפי מה שאני ומה שמחפש. וכך גם ההצעות.
לפני כמה חודשים הייתה כתבה באחד העיתונים הדתיים שאין ערבוב של הבנות בשירות לאומי כמו שיש לבנים צבא.
לפי המאמר הרכזות הפרדה בין בנות שלמדו באולפנות ולבנות שלמדו בבתי ספר רגילים וכל קבוצה נשלחת למקומות שירות מסוים בלבד.
אני מרגיש שזה כך גם בשידוכים. אם הייתי אומר שעשיתי שירות בנחל ומכינה לפני אבל נשאר אותו אדם כנראה הייתי מקבל יותר הצעות ויותר הצעות איכותיות (בשבילי).
מה דעתכם?
חלק מהעובדה הזאת היא שיש להם קצת שכל ואם זה נוכן אפשר גם לייצר איתם שיח משמעותי שתגיד להם מה את חושב והם יקשיבו לך וזה יעניין אותם. במידה ושדכן לא קשוב אליך עזוב אותו, תפנה לשדכן אחר שקשוב. אני בטוח שיש כאלו.
אם כמה אפילו נפגשתי פנים מול פנים.
אולי מתאים לי יותר שדכנים צעירים יותר.

בוגרת קטנה
הוא בטוח יהיה מהמם בעז"ה!תפוחית 1
בוגרת קטנהאני כבר לא יודעת מה הלב שלי אומר
אני רק יודעת מה ההורים שלי אומרים
מה השכל אומר (מסכים איתם שלא, פשוט לא)
והלב שלי בכלל לא שם
אבל הוא, ממשיך לרדוף אחריי ואני די אדישה לעניין, זה לא יפה
אני לא יודעת מה הוא רוצה ממני לעזזל
חסמתי אותו וביטלתי את החסימה, אולי כן כדאי לשמוע מה הוא רוצה?
לא יודעת מה לעשות
את הבחור
בוגרת קטנה
בוגרת קטנהאחרונה
אעשה זאתבוגרת קטנהולמי כדאי להקשיב?
ללב או לשכל?
והסתדרתי בסוף
בוגרת קטנההרבה פעמים אנחנו נמנעים מלחלום בגדול בגלל חששות שהמציאות שלנו תכיל אותם או שנצטרך להתמודד עם דברים שאנחנו רוצים להמנע מהתמודדות איתם, אבל זה פועל לרעתנו.
ממליץ לנסות לעצום את העיניים (להתנתק לרגע מההווה) ולחלום את החלום הכי פרוע והכי נעים (חלום זה הקטע שהלב חזק בו, לא?) בבלי לבוא בדין וחשבון להורים ובלי לבוא בדין חשבון לשכל למוסר ולוואט אבר...
אחרי שנתת ללב את כל הביטוי שלו, אח"כ שתפתחי את העיניים ותצטרכי לבוא בדין וחשבון עם הדברים הנ"ל את לא 'תגמדי' את החלום בשביל הדברים הנ"ל. תשאירי את החלום הבומבסטי כפי שהוא ומתוך כך באמונה גדולה בעצמך וקב"ה שנותן לכל בריה ובריה כדי צורכה תבואי להתמודד עם הדברים הפרקטים.
זה כיף להיות שלימה עם עצמך (עם הלב שלך), תנסי את זה.
אני חושבת שעשיתי את זה פעם
הוא לא החלום שלי זה מה שבטוח
בוגרת קטנההתשובה תבוא (אני מקווה) מאליה.
בוגרת קטנה
הוא פשוט מציר לי אבל שמתי אותו ברשימת דחייה
מתה כבר להתארס ואז אוכל להגיד לו אני מאורסת תפסיק להציק
(אמרתי לו כמה פעמים אבל הוא פשוט לא קולט)
אם הסברת יפה באופן ברור לבחור שזה לא שייך, תמשיכי הלאה, אין סיבה שתחשבי שעשית משהו לא יפה. זה אתגר שלו להתמודד עם החוסר שלו לא שלך, אל תקחי את זה על עצמך.
את יכולה להתפלל עליו בתוך שאר מחפשי הזיווגים, זה בטוח 
המטיילת בארץ
המטיילת בארץ