פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 439)

כל אחד והניסיון שלו, אסור לזלזל בדברים שלך הם נראים יותר קלים. את לא יודעת מה זה בשביל אנשים אחרים, כל אחד לפי הכוחות נפש שלו. וצריך לכבד את הניסיון של כל אדם. זה שיש אחרים שיש להם ניסיון יותר גדול לא מנחם את זה שעכשיו קשה לו, ולא אומר שאפשר לזלזל בזה ולהגיד את המשפט הכי מעצבן שאפשר להגיד למישהו שקשה לו: ''תגיד תודה, תראה עם מה X מתמודד, תראה איך הילד שלו חולה/ איך הוא פוטר מהעבודה וכו'''

מדהים שאת משתפת. המון הצלחה לך. מאד מבין את התחושה. גם סובלת וגם לא מוכנים לקבל את הסבל שלך כלגיטימי.

מבין את הסבל שלך, ומקווה שתצליחי להתגבר ולצאת מזה חזקה יותר.

אגב היכולת שלנו להתחבר לאמנות (שירים, סיפורים, אמנות) היא מה שמאפשר להתחבר גם למה שאנחנו עצמנו לא עוברים. במקום לדרג מבחוץ את רמת הסבל, להצליח להכנס לנעליים של האחר. וזאת תכונה אנושית חשובה מאין כמוה.

מי שחשוב לו הקישור היהודי, אז אצל חז"ל זה נקרא "נושא בעול עם חברו" (יכול להיות שהם התייחסו בעיקר לנשיאאה בעול מוחשית, אבל יש התייחסות גם לנשיאה בעול הרגשי)

בזוגיות זאת תכונה חשובה מאד, אולי #1. שווה ללמוד אותה

למקרים כמו שלך- שיש סבל ואנשים לא רואים ולא מבינים ושופטים..

אלא על מצבים כמו שכולנו מכירים בעצמינו מדי פעם  -שיש אמנם התמודדות אבל אם קצת מרוממים את המבט הכל נראה אחרת, בחלק לא קטן מדובר לגמרי בבחירה שלנו

וכן, יש גם מצבים שכדי לרומם אדם צריך להזכיר לו שיש דברים קשים יותר.

מבינה ומסכימה איתך ברמת העיקרון, גם לי עוברות מחשבות כאלה מדי פעם.

כדאי כנראה לדעת איפה לפרוק מה.

עוררת בי הרבה מחשבות.

לא יכולה להסכים איתך פחות, לא יכולה להסכים איתך יותר.

תודה

עם כל התחושות המעורבות שעוררת בי, אני כן חשה צורך להגיד שנראה לי שמותר לכל אותם אנשים להתבאס.
עם כל זה שיש אנשים עם 'בעיות אמיתיות' (מחילה, אבל נוראי בעייני דירוג הבעיות והקשיים הזה)- פשוט מותר.

שאי אפשר להשוות בין התמודדויות. בסה"כ יש צדק בדברייך, שצריך להסתכל על היש ולקחת דברים בפרופורציות. אבל סה"כ רגש זה דבר אינדיבידואלי, ותתפלאי אבל יכול להיות שלאדם שחתכו אותו בקשר יהיה קשה לא פחות ואולי יותר מאדם שנמצא בבית חולים עכשיו.. ה' נותן כוחות לכל ניסיון ולפעמים דווקא כשזה משהו לכאורה קטן זה כואב הרבה יותר דווקא בגלל שלא נותנים לו מקום רגשי ולא מקבלים את זה שיש כאב גם בזה.

לדעתי יכול להיות מצב שדווקא עם המצב של קושי בריאותי וכדו' יהיה לו יותר קל ויותר כוחות להתמודד ודווקא המצב של קושי במציאת זיווג יהיה לו יותר קשה ומשמתעותי ולא יהיה לו כח להתמודד עם זה

מבינה מה שאני באה לומר?

זה פשוט איזונים בין השכל לבין הרגש. כל אחד כאן דיבר מצד אחר..

השכל משפיע על הרגש ואם מרוממים את המבט- אז מה שאנחנו קולטים ע"י הרגש מהשכל גם כן מתרומם ומתאזן. זה מה שאת דיברת עליו. אפשר להרגיל את עצמנו לחוות את החויה בפרפורוציות יותר נכונות.

מצד שני האמת האובייקטיבית היא לא הכל- אם היא לבד היא חסרה, והצד הסובייקטיבי- הרגשי משלים אותה. והפרט חייב את הצד הזה! יש לו נפש, יש לו רגשות. וזה מה שהגיבו לך כאן, כי הצד הזה משתנה מאדם לאדם ואי אפשר לזלזל בו.

לכן אני מסכים עם שני הצדדים.

לנפילה ופתח לתפילה. תלוי באדם עצמו

מי שנמצא במצוקה אמיתית לא מתבכיין. הוא פשוט כואב את זה.

מי שהדמיונות שלו מציפים אותו מסיבות כאלו ואחרות יכול לפרוק את זה דרך התבכיינות..

ויש כאלה שהתבטלה להם החתונה (באולם וכולי) שבאמת כאבו את זה. זה באמת כואב.

צרות של עשירים במובן מסויים הם צרות יותר גדולות.

אבל כשאת מפספסת אוטובוס, כואב לך.

למרות שב"ה שיש לך רגליים וכוח לרוץ אליו,

את רואה את המספר

ושומעת אותו עוזב את התחנה.

ויש לך

בית להיות בו,

ומקום לחזור ממנו.

אבל,

כאב הוא כאב הוא כאב.

בלי קשר למידת הכאב של אחרים.

וכן השיר אני שומעת בלופיםםםםםם

תודה!

אולי 100 אלף זה מוגזם, אבל חז"ל אכן הקפידו שיהיה מדובר בהשקעה משמעותית. אפשר לתת לרבנים וחכמים לחשוב על הערכה מדויקת כמה צריך להוציא, אבל המטרה שחז"ל ציינו היא כדי שתהיה מודעות לזה שחתונה זה משהו רציני. הם דיברו על שלשה ימים של הכנת הסעודה, אבל לא ציינו את העלות של הסעודה - סביר מאד שהיתה סעודה עם עלות משמעותית. לא הגיוני שחתונה תיראה כמו יום הולדת בגן.

הדיון בע"ב לא קשור לימי השבוע, אלא לדחייה בגלל אונס

הר"ן שם- וכתב ה"ר יוסף הלוי ז"ל דהיכא דאמר חתן לא טרחנא וכניסנא לה בלא סעודה וקרובי כלה אמרי בסעודה כייפינן ליה עד דטרח ועביד סעודה לפי כבודו וכבודה דקי"ל [דף סא א] דעולה עמו ואינה יורדת עמו וכתב שכן היה דן רבו הרי"ף ז"ל.

משמע שאם גם הכלה וקרוביה מוותרים לחתן, הוא פטור

הרשבא כותב שאינו מעלה לה, לא שהוא חייב לעשות סעודה

האירועים המנופחים כל כך מיותרים, הם לא באמת מוסיפים משהו לזוג או לסובבים (מלבד ההורים). וזה רק עניין של נורמה חברתית.

לא חושב שזה יותר טוב ככה.

גם לא רואה חסרון.

בעיני שני הדברים טובים. אין הבדל. ההשקעה הכספית בחתונה מרהיבה מחזירה את עצמה, אבל יש יופי גם בפשטות. לא חושב שצריך לשלול אחד כדי לאהוב את האחר.

מה שחשוב באמת בחתונה זה עצם זה שמתחתנים. השאר זה רק לחגוג. ולכל חגיגה יש סגנון משלה

באתי לחזק את דבריך (אע"פ שאינך צריך כל חיזוק..).

אבל רוצה רק לומר שלא כדאי לקבוע על הציבור למה יש את המגיפה.. שלא יהיה ח"ו לה"ר על הציבור..

כי אע"פ שזה נכון, כמו שישעיה אמר "בתוך עם טמא שפתיים" וכו' ונענש על זה. זה לשון הרע. ודורו של אחאב (!) אע"פ שהיו עובדים עבודה זרה- כיון שלא היה ביניהם דליטוריא (= מלשינים) ניצחו במלחמה, בניגוד לדורו של דוד המע"ה שהיו דילטורין והפסידו.

הדור שלנו הרבה הרבה יותר מתוקן מדורו של אחאב.. והלב של עם ישראל היום הרבה יותר מסור לשמיים. ב''ה.

ועם כל זה- יש כמובן עוד הרבה מה לעבוד.

צריך להתחזק בזה כמובן, וללמוד ממה שקורה לנו. זה שהעולם סובל- בודאי- הכל בשביל הגאולה והכל בסופו של דבר הוא טוב, אבל עכשיו יש כאן דבר רע שעם ישראל והעולם כולו עובר, ומאוד אכפת לנו מהעולם (כמובן ע"פ העיקרון של "הקרוב הקרוב קודם"/ "עניי עירך קודמין" ויש הדרגה במציאות- לא דומה ישראל 'הלב' לשאר האיברים, אבל הלב הוא משפיע חיים לשאר האיברים ואכפת לו מהם). לכן אנחנו צריכים לעשות פעולות גשמיות ורוחניות ע"פ אופיינו המיוחד. להתפלל על העולם, לתקן את עצמנו.

ובמיוחד כמו שאתה אומר- בעניינים של בין אדם לחברו- לתקן את היחסים בינינו! את הדיבורים הלא טובים, את המחשבות, את "לא תשנא את אחיך בלבבך"- ולא מעניין אותי כלפי איזה הגדרה היא מופנית "דתיים לאומיים", "תורניים", "חילוניים", "ישיבת __ הליטאית/ חסידית". וא' ב' של זה- זה לשון הרע. זה מגיע מהנפש- ממקום לא טוב, כמו ש@אנונימי פלוס הסביר לנו..

שכמו כל הדברים- כשנתעמק בכל מידה ומידה שלילית נמצא שהיא מגיעה ממידת הגאוה. כדי שאני אהיה יותר שלם, בעיני עצמי או אחרים. וזה מגיע גם כן מחיסרון, כי האדם השלם בעצמו לא צריך להגיע כלל אל התחושה הזאת; מידת ההסתפקות ומידת הענוה קרובות זו לזו.

לשון הרע יכול להיות מאוד מאוד גרוע. ואפילו שבא מכוונות טובות.

מכיר סיפור מכלי ראשון (הסיפור לא מעניין.. וכמובן לא אספר כאן. מה שמעניין זה שנשתדל להתחזק בזה)

נתחזק כולנו באהבת ישראל!

לא הבנתי אותך נכון (התבלבלתי בגלל שכתבת שהטעם גלוי מאוד מאוד..). טעיתי.

אשריך צדיק!

משהו שראיתי עכשיו.

המהר"ל בספר נתיבות עולם (נתיב הענוה, פרק ג')-

הגמרא אומרת:

"אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל איכא דמתני לה אמספרי לשון הרע שנא' מלשני בסתר רעהו אותו אצמית"

כלומר יש כאן מחלוקת האם זה מדובר על הגאוה או על לשון הרע.

המהר"ל מסביר את המחלוקת שם ותולה את זה במחלוקת של ר' פנחס בן יאיר וריב"ל האם ענוה גדולה מכולן או חסידות.

אבל בכל אופן, לענייננו- לגבי לשון הרע אומר המהר"ל:

"ולשון הרע שהוא רע כמו שיתבאר שאין דבר נקרא רע כמו לשון הרע, והוא היפך החסידות שהוא טוב לכל. ולמאן דאמר ענוה על הכל סבר כי היפך זה הגאוה מדה מגונה על הכל (= יותר מכל), ולמאן דאמר חסידות על הכל- סבר שהפך זה לשון הרע הוא רע על הכל".

כמו שאמרת- לשון הרע בא ממקום שלילי מאוד בנפש האדם, ואולי אף מגאוה. ולכן "אין אני והוא יכולין לדור בעולם" (=ביחד), הוא לא זוכה להשראת שכינה.

מקווה שזה מוסיף לחידוד הענין. אמנם אלו שני דברים שונים- הגאוה והלשון הרע, אך אם נעיין בפירוש המהר"ל את המחלוקת לגבי ענוה וחסידות בפרק א' (בנתיב הענוה)- נראה שיש קשר מובהק ביניהם. שני צדדים משלימים

אני רק העתקתי..

אתה הרחבת, הסברת ועזרת לנו להוריד את זה למציאות

@ברוקולי יש מתנדבים? פורום לנ"ו או צמ"ע? אני קצת מבולבל..

יש לזה יתרון שזה משהו אחד שבהמשכים..

אחרת קשה מאוד לעקוב.

שלא להסס.

היתה לך הזדמנות להראות אומץ. הראית לעצמך שאת מסוגלת. זה היה אימון טוב, לקראת הפעם הבאה - שתוכלי ליזום ותהיי הרבה יותר מוכנה.

כל הכבוד לך, ובהצלחה, בלי אכזבות!

באמת מתלבט בזה.

ואם יש לך מקורות ספציפיים על זה (בטח יש אצל גדולי החסידות)- אשמח לראות

חפשי פרטנר

אמורים ללכת לסופר רק אם חייבים לקנות, לא להתחיל לבלות שם.

אם כבר נפגשים אז עדיף במקום פתוח, גם ככה יש הרבה אנשים בסופר.

סליחה שאני לא זורם איתך

אני חושב פשוט שצריך להתייחס ברצינות להנחיות כי מדובר על דיני נפשות

יכול להיות שצריך לא להפגש בכלל

אבל בטח שלא להפגש בסופרים

להפר בדידות זה חשוב. וזאת הסיבה שלדעתי בהחלט אפשר להחשיב דייט ב"צורך חיוני אחר".

אולי צריך לסייג ולצמצם אבל לא להגביל לגמרי.

מה שכן, זה פוטר אותנו מ"סך הכל בזבזת ערב" ו"רק כוס קפה"

זה כל היתרון בדבר אינטרנט - שאין שום מחוייבות לכלום (טוב, כמעט..)

להם את זה, כך שהן מוכנות לשנות כוון.. הכרתי בחורות כאלה..

ויכול להיות שהיא רוצה לפנות אבל היא מתלבטת

ויכול להיות שהיא סקרנית כי כתבת משהו שמעניין אותה

יכול להיות המון סיבות

מקסים!!

קודם כל שיהיה בהמון מזל טוב !!

אני מאחלת לך שמרוב השימחה שתהיה לכם בחתונה לא תרגישי שיש פה הבדל מהתכנון המקורי..

והלוואי ובאמת נתחבר למה שכתבת- להרגיש את הכאב של ה' שאין לו בית.

כתיבה ממש יפה, מרגשת ונוגעת.

מזל טוב!!

אהבתי את מה שכתבת.. שתיהיה לכם שמחה גדולה וסיעתא דשמיא מיוחדת

באמת כאילו מדובר בבחורה מדהימה מכל הבחינות, אבל משהו שם לא זורםם, משגע אותי!

אני לא יודע מה זה אומר, אני כן יודע שיש בה הרבה יותר ממה שהיא מביאה ובגלל זה אני ממשיך כאילו זה לא קיים.

אבל באמת: 

אותך אני רוצה ועלייך אלחם,
והקושי? יתכן שיעלם.
נתמודד, נתגבר,
נעשה מה שאפשר,
כי אותך אני רוצה
ורק אתך מאושר!

לא בהכרח האח יודע הכל. הוא אמנם רוצה בטובתך, אבל יכול להיות שהוא מסנן משהו שבסופו של דבר יכול להתאים. מכיר קרובות משפחה שהופתעתי לשמוע עם מי התחתנו.

ובקשר ל"איש העולם שבחוץ" - מסכים שיותר קל ללמוד איך להתעסק עם העולם שבחוץ מאשר עם מה שבישיבה.

אז אם העקרון של "יודע להתעסק" חשוב לך - לא בהכרח כדאי לפסול

אם את יודעת מנסיון, שבחורים ששקועים בעולם הישיבה לא התאימו לך וכאלה שמתעסקים בחוץ כן - אז אני יכול להבין את השיקול למה הבחור הזה לא. כמובן, אני אישית בעד להמר מדי פעם.

אני ממש מופתע ממה שכתבת...

מצד שני הוא בטוח יודע יותר על ה'הווה'..

כמובן שזה תלוי בכמה האח יודע ל'קרוא'

בכל מקרה אפשר לשאול עוד אנשים, אבל שדכנים מראש הם בד"כ פחות יודעים.

תדברי תכל'ס. תני דוגמאות.

מה זה 'העולם שמחוץ לישיבה'? מישהו שרואה סדרות סרטים? מישהו שרוצה לעבוד? יכול להיות לזה אלף פרשנויות שונות..

אחרי שהצלחת להגדיר את זה - זה חשוב מאוד עד כמה שזה חלק ממך. אם  הדבר הזה הוא חלק בלתי נפרד ממך - אין סיבה שתצאי אם מישהו שלא מחובר לזה.

סה"כ את רוצה מישהו שהוא מעורב בענייני העולם והתרבות והפנאי בכל מיני צורות ולא רק בקודש. אדם בעל תחומי עיסוק שונים שעוסק בדברים שמעניין אותו. לא מישהו מהארד קור של קריית משה.. זה סבבה לגמרי. את חושבת שהבחור הזה הוא כזה? הוא דוס מהסוג שרצית או לא? 

את רואה את עצמך מדמיינת את עצמך עם מישהו שמדבר רק על ספרי קודש?

"היי, רציתי לשתף שטיפה מלחיץ אותי המהירות בקשר.. ובאמת חשוב לי לבוא בראש פתוח. אז רציתי לשאול האם זה בסדר אם נמעיט מעט בשיחות? אולי פעם ביומיים-שלושה? פשוט חשוב לי להרגיש בנוח בהתקדמות מה דעתך?"

אם הוא ירגיש שאת לא בטוחה בעצמך, שאת בלחץ אז מאוד הגיוני שהוא ילחץ...

אם את תהיי נינוחה לידו ותסבירי לו בבטחון מה את מרגישה ביחס למצב שאתם בו, אז אפשרי.

גם עדיין לא נפגשת פעם שלישית! אתם בכלום מהקשר.. זה לא עניין מורכב מיוחד שקיים רק אצלך.

אלא זה עניין שהוא במורכבות שלצאת עם חייל (במיוחד בתקופה הזאת). הוא צריך להיות מודע לזה. שניכם צריכים להיות מודעים למצב המורכב הזה.

לפעמים דווקא כשבאים מתוך תחושה של קרבה (אני חייב לו אני קשור אליו) אז זה מונע מאיתנו להתחבר למישהו האחר, אך אם באים מתחושה של ניכור ואז מחוייבות ולחץ הרבה יותר קל להתחבר לאחר וליצור קירבה. הפוך על הפוך..

מסכן, לא נעים להיות במקום שלו.

לדעתי עדיף שתגידי לו בפעם הבאה שתדברו -שאת תתקשרי אליו

ואז תעשי איזה מרווח שבא לך וזה יעזור לו להבין לבד מה נוח לך..

ואולי זאת תהיה הזדמנות לדבר על הנושא בצורה טבעית יותר.

כדי לא להעליב אותו, את מציעה לקחת אחריות כביכול על הטלפונים, ואז לא להתקשר אליו שלשה ימים?

אם מישהי היתה עושה לי דבר כזה הייתי נעלב באמת, ואני לא נעלב מהרבה דברים. אבל לקחת יוזמה בקשר רק כדי לצמצם אותו זה באמת פוגע.

בחיים לא.

אם את רוצה משהו, *תגידי לו*. תסבירי לו מה את צריכה, והוא ישמח לעזור ולהשתתף בדאגה לצורך שלך. אם הוא לא כזה, את יכולה לוותר עליו מראש.

אבל בחיים אל תעשי משהו נגד רצונו מאחורי הגב שלו. יש אנשים שקשה להם עם הפתעות חיוביות, אבל דבר כזה זה ממש רע.

האחריות היא על שניהם.

למה זה נורמאלי בעיניך שרק הוא יתקשר שוב ושוב ועוד על בסיס יומי? הם כבר נפגשו פעמיים.

גם היא צריכה להתקשר.

הוא התקשר מתי שהתחשק לו, עכשיו תורה. מה הבעיה?

לדעתי זאת יכולה דרך טובה לדבר על הנושא בלי לפגוע באף אחד.

כמוני גם היא הייתה נעלבת אם היו אומרים לה דבר כזה ו"מה ששנוא עליך"..

זה לומר לו שעכשיו היא תתקשר והוא לא. כלומר לאסור עליו להתקשר. לקחת אחריות זה ביטוי יפה. הביטוי הפחות יפה הוא להשתלט.

הוא התקשר מתי שהוא חשב שזה נכון. הוא לא מנצל אותה, הוא דואג לה ואכפת לו ממנה ומהקשר איתה (יאא - לקראת נישואין וזוגיות). 

איפה בדברים שכתבת היה כתוב על "דרך טובה לדבר על הנושא בלי לפגוע באף אחד"? כתבת "תגידי לו שמעכשיו זאת את שמתקשרת, ותתקשרי אליו פעם בשלשה ימים" - הרי אם היא תסביר לו "אני מבקשת שנדבר פעם בשלשה ימים כי זאת סגולה להינצל מהמגיפה", הוא יגיד שהוא מסכים בשמחה. אז למה היא צריכה לעבוד עליו?

או שקראתי משהו לא נכון? אני לא מוצא דרך אחרת להבין את "תעשי איזה מרווח שבא לך וזה יעזור לו להבין לבד מה נוח לך."

מה הקשר להשתלט? 

זה לרמוז לו באינטלגנטיות למה היא זקוקה בלי לפגוע בו ובלי להרגיש נורא ואיום שאולי היא פגעה בו.

וזה שהיא תיקח יוזמה ותתקשר אליו בעצמה רק יעשה לו טוב שגם היא לוקחת חלק פעיל בקשר , שגם היא עושה ולא רק מקבלת.

היא מכוונת את הקשר כך שייטיב עם שניהם בחוכמה.

ואיפה ראית שכתבתי להיעלם שלושה ימים? רק יום אחד או יום וחצי ככה..

אם מישהי היתה עושה לי את מה שאת מתארת הייתי נפגע. וזה היה גורם לי לחשוד בכל דבר שהיא עושה.

לעומת אם היא היתה אומרת לי "לא מתאים לי טלפון כל יום. בבקשה תצמצם" (ואז יכול להיות שזה יקרה אהבתי את הניסוח, - לקראת נישואין וזוגיות) או "לא מתאים לי טלפון כל יום. אני יכולה לבקש שאני אתקשר אליך, כדי שזה יהיה במינון שמתאים לי?"

לקחת יוזמה זה טוב כשזה מחזק את הקשר. לא כשזה כדי לצמצם.

ואם היא מתכוונת להעלם ליום אחד - זה בדיוק מה שהוא עושה. מתקשר פעם ביום.

מוזר לי שאת אפילו לא מבינה מה הבעיה במה שכתבת

אבל אם חיזוק הקשר לטווח הארוך יבוא דווקא דרך צמצומו בהווה -עדיף וצריך לצמצם.

(מזכיר לי אחד שבשלב השיחות לפני פגישה ראשונה התקשר אלי שוב ושוב ובשלב מסויים הרגשתי שהוא מדבר אלי כאילו אני אישתו או משהו, זה הגעיל אותי ולא נפגשתי איתו בגלל זה).

אני מבינה מה אתה אומר , שאתה מעדיף שהקלפים יונחו על השולחן ושהכל יהיה גלוי.

אבל כאן ש מצב שיכול לגרום לפגיעה בבחור ולהרגשה רעה של הבחורה ובצדק גמור לדעתי, לכן בשלב ראשון עדיף לעקוף את הבעיה.

זה כמו להגיד "אני לא רוצה להעליב אותך ולומר לך שדרכת לי על הבוהן, אז אתן לך מכות שתברח. סך הכל זה כדי שתרגיש יותר בנוח בחברתי, אז אתה לא צריך לראות את זה כדבר שלילי".

את עוקפת את הבעיה ומציעה דבר גרוע בהרבה.

אם משהו מפריע לך, תגידי מה מפריע לך. הוא לא רוצה את רעתך. הוא באמת מנסה להתנהל בצורה הכי טובה לשניכם, ואולי הוא עושה טעויות. אם הוא ידע שזאת טעות, הוא ישנה אותה. אם הוא לא ידע, ובמקום זה תסובבי אותו בכחש, אני חושב שאם הוא יאהב אותך אחרי זה את צריכה לחשוד

אנחנו מתדיינים על הנושא 

אבל תנסה לראות איך זה נראה מבחוץ מבלי שאתה יודע מה הבחורה חושבת-

הבחורה אומרת לבחור שהיא תתקשר אליו

ובאמת מתקשרת רק שלא כל יום כמו שנהג הבחור אלא במרווחים קצת יותר דגולים,

הבחור בלי לשים לב אפילו לאט לאט קולט את המסר

בלי דרמות ובלי בעיות 

טוב לבחור וטוב לבחורה. מה רע?

מה שהבחור חושב זה "היא החליטה להשתלט על הקשר כדי לסנן אותי. למה? עשיתי משהו לא טוב? למה היא לא יכולה להגיד? אני כל כך מפחיד אותה? או שהיא לא סומכת עלי? היא חושבת שאני מטומטם? שלא אקלוט? איזה חצופה. והיא עוד מדברת איתי כאילו הכל בסדר". אז הוא קולט יופי את המסר, אבל לא היית רוצה להתחתן עם בחור שזה המסרים שעוברים ביניכם.

ולמה לדבר ולהסביר "לא נוח לי לדבר כל יום" זה דרמות ובעיות? לעשות מכל בקשה קטנה דרמות זה מתכון לאסון.

סביר להניח שהבחור היה חושב

"איזו בחורה מתחשבת, דואגת. רגישה ואיכפתית- היא רואה כמה אני מתאמץ ומעריכה כ"כ ועכשיו היא רוצה להראות לי כמה שגם היא בעניין. אני אשמח לראות את זה. אשתוקק לזה. זה רק נותן לי חשק להשקיע בקשר יותר לטווח הארוך וכדי שזה יקרה כדאי לי ללמוד אותה - מה עושה לה טוב ומה רע. תודה לה' שהפגיש אותי עם הטוב הזה!".

אמרתי לך שגם בעיני וגם בעיני הפותחת זה מאוד מעליב לשמוע ולהבין שהצד השני מרגיש שמתעלקים עליו או לחשוש שאולי גרמנו לצד השני לחשוב שהוא מתעלק עלינו..

נראה לי שנסכים לא להסכים

את בונה את המגדל.

אבל אולי לא מסכן? אולי בחור גבר גבר שגם עם בחורה שיצאה איתו פעמים ודיבר איתה בהתלהבות הוא יתבאס וימשיך מהר הלאה? אולי יש לו ים של הצעות והוא בטוח בעצמו?

בדר"כ איך שאתה משדר לבנאדם ככה זה משפיע על התדמית שלו בעיני עצמו.

לכן כדאי שהיא תשדר בטחון וממילא הבחור יתפוס את עצמו כבנאדם רציני ולא כמסכן.

ובכלל לפי ההסתכלות שלך - נראה שכל בחור בצבא שיוצא הוא צריך לחשוש מלהיות מסכן..

אלו החיים, היום אתה יוצא עם מישהי ומחר היא עוזבת אותך, כל אחד צריך לדעת להתמודד עם דברים כלאו.

לתייג בנאדם כמסכן זה ממש מסוכן.

אם בנאדם מתייג את עצמו כמסכן... וואי כמה שזה מזיק לו.

אני הייתי נפגעת. 

נכון, יכול להיות שאולי הוא לא היה נפגע , אבל אין לדעת וזאת הבעיה.

אם היינו יודעים דברים כאלה מראש היה הרבה יותר קל לכולנו.

ההפך - מי שלא נפגע הוא מוג לב והוא לא גיבור.

אבל חשוב מאוד לתת לגיטמציה לאפשרות של אחד הצדדים לנתק את הקשר, זה הופך את העניין להרבה יותר נעים.

התווית של המסכן זה מה שדיברתי עליו.. זה מסוכן מאוד להתייחס לבנאדם ככה, זה יכול לפגוע בו הרבה יותר.

גם שאתה עושה את זה ולא נעים לך אתה נזכר שאלו הן חיים וזה גורם להתמודד באופן חיובי עם פגיעה, כשהיא לעצמה - ברור שלא נעימה.

אין תווית של מסכן-

כשכואב לנו לחשוב שאדם עלול להפגע אנחנו נעשה את מירב המאמצים לא לפגוע בו 

ולהרחיק את הסיכוי שהוא יפגע.

אז גם שתגיד לו דבר שיפגע בו ויהיה לא נעים אתה תשדר לו בטחון וזה יקל עליו פי 100 מאשר שתשדר חולשה וחוסר בטחון.

לשדר בטחון זה לא אומר שצריך לשדר עזות או גסות רוח אלא פשוט להיות שלמים עם ההחלטה והפנים כי בעצמה נכונה לשני הצדדים. ככה זה הכי פחות יפגע בו. ברגע שמישהי ש'חותכת' משדרת לצד השני שהוא מסכן זאת התנשאות עליו והוא ירגיש מושפל.

לגרום לו ח"ו לפגיעה, זה ביטוי של רגש אותנטי, זה מראה על רגישות.

דווקא זה יאלץ אותו להיות הגיבור והחזק וככה השגתי את המטרה.

אם את ביחד עם הרגישות את מראה בטחון בהחלטה זה אחלה.

לאורך כל ההתכתבות הזאת הציקה לי המילה מסכן שכתבת בתגובה הראשונה ותפסתי אותך על המילה כי אני חושב שמייצגת מעבר. ברור שצריך רגישות והזדהות עם החוויה הלא נעימה אך אני חושב שהבטחון עם ההחלטה זה דבר מאזן. 

נקרא מסכן אצלי.

אתה מנתח מה שלא צריך לנתח חח

לכולנו יש התמודדויות...

זאת הסתכלות מאוד פסימית לקשור בין התמודדות למסכנות.

אפשר גם לקשור בין התמודדות לאנושיות או בין התמודדות להצלחה (הרי כל מי שהצליח פעם במשהו היה צריך להתמודד) וכן על זה הדרך.

מצחיק לנתח ניואנסים, אבל זה נכון...

הכאב שלך הוא לא קשור לזה אם הוא מסכן או לא, ואני מניח שגם את יודעת את זה.

יש אנשים שאת פחות רואה קשר אליהם ומאליהם פחות כואב לך עליהם, זה לא משנה את מבטך עליהם האם הם ברי מזל או מסכנים.

אולי את מסכנה אם את רואה משהו שכואב לך עליו שאין לך אפשרות לעזור לו. זה אכן חוסר אונים.

לאן הגענו עם החפירות האלה..

הקב"ה הוא הרחמן הגדול שנותן לכל אחד מה שהוא צריך לפי התיקון שלו.

כבת אדם ה' מצפה ממני כמה שיותר לרחם ולהקל על הכאב של האחר עד כמה שידי משגת, ולא להטיח את האמת.

טוב, אז אני גם מסכנה, סבבה? לא טוב לי שלא טוב לאחרים.

כל העולם מסכן.

לכי על זה הסוף שיהיה לך בהצלחה! (בלי ציניות)

אני אישית חושב שכדאי להיות פתוח לשמוע גישות שונות שמתבטאות באופן אחר.

בכל אופן, בהצלחה.

וכדאי אולי - אם לך זה מתאים - להוסיף כמה מילים על זה שבאמת את מעריכה את ההשקעה שלו, ומעריכה אותו וחושבת שהוא טוב, אבל זה רק תחילת קשר וקשה לך לבנות את הקשר נכון בצורה כזו, ולכן את מציעה לצמצם שיחות טלפון או כל פתרון אחר. ואולי כדאי שתתני לו מקום להתבטא.

הייתי מציע עוד משהו - יכול להיות שיש דברים שהוא רוצה להגיד אבל מתבייש, כמו "את מאד מצאת חן בעיני ובתןך כל הבדידות של עוצר יציאות זה טוב לי לדבר איתך כל יום". אם את חושבת על דרך לרמוז לו (רמז של בנים, כן? לא של בנות, "אמרתי שאני אוהבת פסטה והיית צריך להבין שלא נוח לי לדבר כל יום") מה הוא יכול להגיד והוא לא צריך להתבייש, זה יכול לתת לו לבטא את עצמו יותר טוב, את אולי תשמעי דברים שאולי יחמיאו לך, הוא ירגיש שאת מבינה את הצורך הרגשי שלו....

ותבהירי לו שהיית שמחה להתקדם בקשר בצורה נורמלית, רק שעכשיו זה לא צורה נורמלית ואת צריכה למצוא מסלול שנכון לך