ב"ה
תשמעי,
זה לא המכתב הראשון כן,
זה קשר ארוך יחסית למונולוגים,
ואני שמח שאנחנו ככה יציבים.
חשבתי על זה שאת תהיי מיוחדת בקטע הזה, שרק לך אוכל להראות גם כמה אני חזק וגם כמה אני זקוק.
וגם חשבתי על זה, שאני מקווה ששנינו נעשה כסף כראוי, למרות שלשנינו ברור שזה מה זה לא העיקר.
וחשבתי גם על הקטע הזה, שאולי אזכה אפילו להרגיש שהיה שווה לחכות לך, בגלל מה שאת.
וחשבתי על זה שגם אם לא ארגיש כך בדיוק, אלא רק שמחה על זה שעברתי שלב,שהחלפתי חלום,
שהתחלתי להתחדש, ובאמת באמת אני כבר לא לבד, זה עדיין ממש יימלא אותי, ואני לא צריך דיסני כדי להיות מאושר.
חשבתי גם על זה שאני מתפתח בהרבה דברים, ובלא מעט מהם אני אוסף הבנות והרגשות ודיוקים שיהיו ממש רלוונטיים
לזוגיות ולחינוך ולבית, וזה יהיה נחמד להביא את כל המתנות שלי לבית אחד. וזה יהיה ממש נחמד אם תדעי לקבל את חלקם לפחות.
אני אפילו חושב שזה אחד הדברים שיהיו מהותיים כשאני אשאל את עצמי אם זו את. שתדעי לקבל מתנות שיש לי לתת.
לא לתת תחושה שזה נחמד וזה, אלא באמת, כמו מפתח - שהפיקים בגרף שלי יכולים למלא חורים אצלך.
ואז חשבתי על זה שזה יהיה נחמד אם הפיקים שלך ימלאו את החורים אצלי.
ולא צריך הכל רומנטי כזה, רק שונות כזו שתייצר הפרייה, שיתוף פעולה.
ואז חשבתי על זה שזה בטח לא תמיד יהיה פשוט השונות הזו, ואולי אף יעלו תחושות קשות מדי פעם, ואני מקווה שבאמת אדע תמיד
להיות פתוח להזדמנויות הללו לגדול, להתחדש, להתאחד.
אני מקווה שחכמתי לא תהיה מרובה ממעשיי,כדי שתורתי תתקיים. תתברר כרלוונטית.
ואז התחלתי לחשוב עוד,
ומשהו נחסם בי,
כי יש תקווה וכאב,
ואין לי פנאי לעוד מזה הערב.
מקווה שאת בטוב,
שאת נושמת לרווחה מול שמיים לעתים.
שאת סומכת עלייך.
חיבוקים ונשיקות.
