פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 505)

וזה ממש לא מחייב אומללות.

התסמונת היא בגדול קושי בתקשורת.
ויש רמות שונות
יהיו כאלו שהקושי ברמה גבוהה ויהיו אחרים הרי נמוכה... להגיד על כל אדם בעל תסמונת אספרגר שחיים איתו הם אומללות זה חוסר הבנה.

בעז"ה אתה תמצא את המתאימה לך שאיתה תבנה את ביתך.
בעז"ה עוד השנה הבעל"ט!

במקרה שלי - הבעיייה היא תסמונת אספרגר

הם ה- מומחים

לא הצליחו לשמור איתי על קשר

סתם לידע
ובפועל אין מקרה אחד של אדם שמתמודד על הרצף דומה לשני.

ככה ששאלה כללית כזו יכולה רק להגרר למקומות לא טובים.

על ידי מומחה לעניין.

כדי שבת הזוג שלך תבין אותך ואת התגובות שלך, השונות לפעמים ממה שמצופה, אולי כשאתה יוצא עם מישהי, תגיד לה שאתה יודע שזוגיות אתך היא מעט מורכבת (כאילו שיש זוגיות לא מורכבת... אבל לפחות כאן מכירים ויודעים לקראת מה הולכים), ואתה לוקח על עצמך (תכין מראש) תקציב לליווי מקצועי, לפחות לשנים הראשונות. מקווה שזה מעשי (מקבל קצבה מבטוח לאומי, לא? אולי לשמור את זה למטרה זו).

מכירה זוג נשוי כזה. עד שהאשה קיבלה אבחנה שזו הבעיה שיש לבעלה, היא סבלה מאוד. לא הצליחה להבין אותו ואת התגובות שלו. ברגע שהם קיבלו אבחנה, הכל נהיה רגוע יותר, היא יודעת לקחת בפרופורציות התנהגויות מסוימות. 

שיש הרבה על הסקאלה ולא מודעים לזה אז כן יוצאים איתם .

יש להם גם הרבה יתרונות הם תמימים לא יודעים לשקר והבעיה שלהם בעיקר חברתית ..
זה גם מאוד תלוי כי כל בן אדם לא דומה לשני תלוי עד כמה זה נוכח

עכשיו לזה ששאלת אם הייתי יוצאת לי ספציפית מאוד מאוד מאוד חשוב שיבינו אותי בלי להסביר שזה כמעט בלתי אפשרי עם בנאדם בלי הבחנה כזאת,אז קשה לי להאמין שבנאדם עם אספרגר יצליח להבין אותי בלי לדבר ז"א לקרוא מה שעובר עלי מבלי להסביר מה המחשבות שלי מה הרגשות שפת גוף דימויים וכו

מה שכן רק בגלל זה הייתי חושבת לא לצאת עם אדם עם אבחנה כזאת למרות ששוב זה מאוד תלוי איפה הוא נמצא ב"ציר" ,חוץ מזה אין שום פסול מבחינתי בעיקר המון יתרונות ..
המון שכל וכו

חיים באושר ואושר

של הסתרה של התסמונת

אם יש שקיפות מלאה זה נושא אחר. ובהצלחה ממש ממש מגיע לך להקים בית

את לא נותנת ללב להרגיש
זה סוג של מגננה ... במיוחד שאת כותבת את זה שזה לא ממקום של התבגרות.
אני מבינה אותך יש לי קטע כזה עם מחמאות של בנים.
משום מה לא מזיז לי זה לא טוב.
האטימות הזאת לפי דעתי נוכחות בגלל הרגישות שלך
היא מנסה לשמור עלייך מלהיפגע שוב .
אולי אם תחשבי שיש סיכוי גם שיגיע לך טוב זה יקל?

אבל תני לי גם לנסות למה לא? חח

 

ברגע שבנאדם יודע שמשהו לא שלו הוא ממילא לא רוצה אותו.

ככה האבן עזרא מסביר את איסור לא תחמוד/לא תתאווה (לא זוכר איזה אחד מהם) שהתורה יכולה לצוות על ע"י הידיעה שהאדם ידע שזה לא שלו וממילא הוא לא ירצה בכך.

אמנם השיעבוד למחשבות שקשורות למציאת בן/בת זוג מהקטע של העצבים והתייאשות הם ממלאות את החלל כביכול של השכל לכמה זמן אבל הם בחיים לא מועילות או מקדמות למקום טוב. בין אם גורמים להתרגש או לא

לא בדיוק יאוש

 

יש כאן שני "רגשות" משמעותיים

 

הראשון הוא ויתור - את מבינה שלא תגשימי חלום מסוים שלך בדרך מסוימת, ואת מוותרת על להגשים אותו בכלל. או על הגשמה באופן כללי.

 

השני הוא קהות חושים - אחרי שעוברים סך מסוים של חוויות, את כבר לא מרגישה כאב מהדברים שהיית רגילה להרגיש כאב מהם. 

 

שני הדברים הם ענפים של ייאוש, אבל לא יאוש בדיוק.

 

שתי התחושות האלה הן באמת מתסכלות, וזה רק הופך את המצב לעוד פחות נעים - כי אז יש לך את התסכול בנוסף לזה. אבל לפחות יש לך מודעות עצמית, שזה ממש חשוב במצב כזה. ככה את יודעת איפה את נמצאת.

מה שכן, זה תהליך פנימי שמאפשר לך להתמודד עם כאב. אם היית חווה את הכאב בצורה מלאה, היית מאד רוצה לחזור למצב הזה, של ויתור וקהות חושים... במיוחד אם הסוגיה של חיפוש הזוגיות תופסת הרבה מקום בחיים שלך

 

זה יכול לעבור עם הזמן או עם חוויות חדשות - דייט טוב, או קשר טוב, הוא מצוין כדי להחזיר לעצמך את עצמך

 

זה יכול לעבור עם הרבה עבודה עצמית: 

 

בתחום התקוות והחלומות, לחזק את האמונה בעצמך, לחזק את האמונה שתגיעי להגשמה של חלומות, "לחלום אבל לא לישון", ולעבוד על האמונה שבאמת את יכולה להגיע לשם. יכול להיות שתצטרכי לעדכן חלומות, שבמקרים קיצוניים זה תהליך כואב מאד שאני חושב שאף פעם לא משלימים איתו. לא נראה לי שהגעת למקרים האלה - אם היית שם היית כותבת בסגנון קצת אחר... אבל כן יכול להיות שכדאי לעדכן חלומות

 

בתחום התחושה - לחוות, אפילו מתוך מאמץ. להתאמץ לשמוח בשביל אחרים ובמקרים שצריך להרגיש עצב של אחרים. באופן כללי לתת יותר מקום מודע לרגשות בחיים שלך

 

וכמובן לעבוד על אומץ ונחישות, כדי לעזור לך לשאת את התחושות. תצאי בסופו של תהליך הרבה יותר חזקה.

למה לא פשוט להציע לה בעדינות אם יהיה לה זמן ותשבו יחד לקפה מתישהו?

מה נשמע? רציתי לשאול אם יהיה לך זמן שניפגש ונשב יחד לקפה או משהו.. את בעניין?

יש את קפה תמרה והוא בתוך מבנה כזה שאפשר להיות בו. אבל לא מעניין במיוחד. סתם מקום נחמד ולא רותח

עכשיו הבנתי אותך.
תודה רבה!!

חחח כן...

אפשר גם לשבת 10 שעות... |(קצת בעיה עם זמני תפילות)

ודי נדיר (אצלינו..) שמצליחים למצוא ככ הרבה זמן ברצף..
לכן הגיחוך

או אפשר סתם מוזיאונים אחרים.

בהצלחה!

רעיון מעולה
אם לא למחר אז לפעם אחרת..

חח רק אל תקחו בעלות עליו

דווקא היינו בסינמה
אבל לא עלינו לשם..
תודה!

 

תנצלי את זה

 

באמת צעד אמיץ מאוד

מאחלת שבע"ה יגיע בקרוב ובשמחה

וגם אם זה לא יגיע משם, עצם ההשתדלות והעשיה למען היא מקרבת..

נשמע שזה הכיון שאת מחפשת

אני לומדת הרבה בבר אילן ועדיין לא יוצא לי להכיר

לפי מה שאני יודעת, היו פעם שיתופי פעולה בין הכולל למדרשה בבר אילן.
זה היה יוזמה של סטודנטים שהיו נפגשים אחת לכמה זמן ומנסים לחשוב (סטודנטים הי ניגשים אליהם ואומרים להם בכללי מה הם מחפשים, ובנוסף היה שאלון שהיה אפשר למלא גם בלי לגשת..)
השנה , באמצע שנה זה הפסיק.. ואפשר להרים את הכפפה ולהמשיך את העשיה הברוכה הזאת!

כניראה לא היה ביקוש ולכן הפסיקו עם זה

יצא לי לדבר עם מי שהתעסקה עם זה השנה, ולפי מה שזכור לי (יכול להיות מאוד שטועה..) שזה לא היה מהסיבה הזאת..

חשבתי שאולי זאת הסיבה
אם ככה מעניין למה הפסיקו

אומנם לא במרכז .. אבל קו 400 לא כל כך נורא ;)

קישור

פרויקט השידוכים - המרכז האקדמי לב

כי זה משפט דו משמעי.

להתחתן שש או שבע פעמים לפחות

איך מראים רגש?
סתם כי מסקרן אותי אם אני יודעת לעשות את זה

סורי על הנצלוש, רשאי להתעלם אם לא מתאים לך

שמחה לקראת הפגישה אפשר בסמיילי או כל מחווה אחרת, לא חסר

מכל מיני סיבות - אחת הסבירה לי משהו כמו שזה כי צריך בקשר כמות מסוימת של רגש, אז אם אני עושה את זה היא לא צריכה. או משהו בסגנון

מעבר לכך, אני יכולה להגיד שלפעמים בהודעות ובמיוחד בתחילת קשר אני פחות משתמשת באימוגים וכו'. אז זה גם יכול להיות קשור.

ולא משתמשת באימוגים חוץ מזה (:
ולא כי אין לי רגש, אלא כי אי אפשר לדעת איך כל אחד מפרש אותם
אז מקווה שאתה לא מצפה ליותר מזה

וחושבת שהפיתרון באמת הוא לשאול אותה על זה ואולי בעדינות לשתף אותה בהרגשה שלך לגבי זה שלא מביעה כלום

הבחור שאיתך צריך לדעת אם את בעניין שלו ואם הוא רצוי או שסתם מושכים את הזמן.
באמת מנסה להבין למה מפחדים להראות איזה ניצוץ.

ברור שאני מראה רגש, גם במילים בגבול המתאים.
הוא יודע שאני אוהבת לדבר איתו, וכשאנחנו לא מדברים אז פחות נחמד לי, ושאני מאוד מחכה לשיחות איתו ולהיפגש איתו. זה נקרא שאני מראה רגש?

אבל כשאנחנו מתכתבים, אז כמעט ואין אימוגים. לא מצידי ולא מצידו.
מצידו אין כי הוא לא הטיפוס.
ומצידי אין כי אני לא יודעת אם יפרש אותם כמוני אז נמנעת.

הכי הרבה רגש שאני מביע בצ'אטים זה - "חחחחחח". לא לכל אחד הפלטפורמה הזאת נוחה.

לא בכל שלב נוח להגיד שממש מחכים לפגישה או שהיית חסר
לפעמים גם להגיד 'לא נפגשנו הרבה זמן' זאת דרך להביע משהו, לדעתי
@יהודי פשוט=)

אימוגים זה דרך.
אבל נגיד אני שואל מה קורה?
והיא עונה אחלה!
זה נראה עפ רגש?
או אם היא הייתה עונה אחלה מה יותר נראה נחמד וכייפי? דווקא בגלל שזה הודעה צריך יותר להשתמש בסמיילים

למה שתענה אחלה ?

לא צריך עכשיו להשתגע פשוט לא לעשות טובה לבנאדם לאפחד זה לא כיף
והיא לא צריכה לשלוח סמיילים קורצים אפשר לענות אחלה! תודה איך לך?

אני יותר מייבשת, עונה
'בסדר ב''ה, מה איתך?'

אפילו בלי הסימן קריאה, שקצת מוסיף חיים להודעה

רגש לא מביעים בסמיילים
יודע כמה פעמים אני שולחת חיוך בהודעה כשאני בוכה? הסמיילים האלה לא אומרים כלום!

אבל למה להצמד לקטנות?

כיף לכם ביחד? דיבור זורם? אם התשובה היא כן - מה צריך יותר מזה?

מזה 

גם אני בקושי משתמשת..ואני אדם מאוד מרגיש. פשוט בוחרת איפה לבטא את הרגשות שלי ואיפה עדיף להמנע מכל מיני סיבות.

ובנוסף נרא לי הגיוני להיות בהתחלה יותר מרוסנים.

אם בחור היה מגזים מדי עם האימוג'ים לא חושבת שזה היה מוסיף לו בעיני ואני בעד שמחה והכל.

מה הכוונה לא מראה רגש?

 

אם יש אנשים שיחשבו שאת קרה לדוג כותבת
תודה
במקום תודה לך אהובה
למה לא קצת להכניס רגש גם להודעות?
אם את רגישה
וברור שעם בחור לא צריך אימוגים יותר מידי
אבל אפשר במקום תודה
תודה לך ממש
תודה !!
משהו לא יודעת ..
לא רוצה שהצד השני יפגע יחשוב מה הוא עשה לא בסדר
ואני נתקלת בזה הרבה פעמים שלפעמים אני בריצה או באמצע משהו אז אני כותבת יבש ואז שואלים אותי אם הכל בסדר
כי אני לא יבשה בדרך כלל אז כן באמת עדיף מלכתחילה לזכור שכותבים לבן אדם לנשמה ולא רוצים חלילה לפגוע בו .
לא?
מה את חושבת(:?

אדם כן ולא משתפך לכל עבר וסתם..

כשמדברים איתי רואים ומרגישים שאני אדם מרגיש ואף פעם לא חשבתי שאני צריכה לגבות את זה באימוג'ים.

זה לא שייך למשתפך אני כן שמה אימוגים אני פשוט מעדיפה שלא יפגעו ממני

מה אפשר כבר לעשות?

זאת נורמה חדשה ולא ידעתי??

 

בזכות המודרניזציה יוצא שאת משתמשת בפלא.
עדיף לכתוב בצורה ידידוית מאשר בצורה קרה
למה?
כי לאפחד לא כיף שעונים בצורה רובטית
ומה לעשות שאת כותבת הודעה לאדם עדיף להיות נחמדים.

אני הייתי עם מכשיר טיפש כנראה יותר מדי זמן..

בכל מקרה ,מי שבוחר בכח להיפגע משטויות בעיה שלו.

 

גם שמתקשרים אלייך אין לך סבלנות?
שחברה שלך שאמא שלך?

ומה הקשר?

אףפעם לא שמעתי תלונות בנושא הזה, אתם לגמרי מחדשים לי.

אני מכנה בכינויי חיבה את מי שאני אוהבת ומחבבת 

מבטאת את מה שאני מרגישה באמת.

מה שאני אומרת הוא שלא אמורים להפגע שהודעה שלא מכילה בתוכה 20 אימוג'ים. .זה ממש מרגיש מטופש בעיני וילדותי בלי לפגוע כמובן..

בוחנים אדם לפי מכלול ולא לפי דברים נקודתיים.

 

זכותך לחשוב מה שבא לך
ובכללי לא צריך להיפגע זה ברור אני מעדיפה להיות יותר חביבה זה הכל
ואין ספק שמה שבאמת חשוב זה פנים מול פנים

אגב את כן צודקת שלא צריך יותר מידי אימוגים לבחור שאת יוצאת איתו צריך איפוק וצניעות עם זה מסכימה לגמרי!!!

זה איך שנוח לה להתבטא. כל עוד האדם בגדר הנורמלי הוא יסכים להכיל 'יובש' כזה בהודעות.

תלוי אולי אם תתייעץ איתה זה יעזור

איך היא מרגישה ביחס לקשר..

אח"כ תחשוב אם אתה רוצה להגיד לה ומה להגיד לה ביחס להתנהלות

 

כמה עיצות.. מקווה שהן יוכלו להועיל בעהשי"ת..
קודם כל לענד כדאי כמה שפחות התכתבויות, יותר דיבור של פנים אל פנים או בטלפון.
יותר מידי קשר דרך מסך יוצר פער בפגישה עצמה.
דבר נוסף, אימוגים זה נחמד אבל זה חרטא.
יש סוגים שונים של בני אדם, וחלק מבני האדם רואים בזה דבר זניח... לא על האימוגי יקום בית.
הודעות, בעיני לא באמת משקפות. הן לא יכולות להעביר מבע, טון, כוונה, עיניים. כלום.
דיבור לעומת זאת יכול להעביר יותר.
לפעמים נוח יותר לומר משהו דרך הכתב, אבל לא להתרגל להפוך את זה לצורת הדיבור וההתקשרות אחד עם השני.
בכלל, ווצאפ למשל יכול להוציא מאיזון הטעם הטוב של התכתובת.
סמס עוד מילא.. ותלוי איך כמה ולמה.
כל קשר ומה שנכון לו.. כן? אבל חשוב לוודא מה נכון.
ואת זה ניתן לוודא אך ורק ע"י תקשורת! תקשורת! תקשורת!
אף צד לא מבין ולא אוהב רמזים ועקיפין. ל ד ב ר.
דיבור זו הזדמנות להעמקת הקשר.
עוד דבר, בפגישות ישנו הפחד להפגע, כל זמן שאין בפועל מעין איזו רשת ביטחון שמודיעה לך שזה לתמיד.. ולא תיחתך.. והלב לא יפתח וישבר לו שוב..
עד שאין ביטחון ושלמות בעניין, זה מתבטא בתסמינים שונים בקשר.
מי ואצלו זה בחוסר רוגע, בחוסר הבעת רגש, בחוסר שיתוף, בהיסוס לפני כל התקדמות, בחשש מחיבה, בלחץ בפגישות, בחוסר שקט ותוססנות יתר.. לא יודעת.. כל אחד ושלו.
בסופו של דבר בניית קשר זו עבודה ולמידה אחד של השני.
כדי להצליח להגיע באמת לחתונה, צריך לדעת להיות בסבלנות לתהליך, כשמרפים ומשליכים על ה' יתברך באמת (אבל באמת) זה מתחיל להתקדם בצורה שמפתיעה.. דברים מסתדרים, פתאום הרבה הופך לנראה לטובה.
סוד הקשר הוא נחת ולב.
דבר נוסף,
כמו שלאהבה יש כ"כ הרבה רבדים, פנים, צבעים, וצורות,
אהבה היא שפה.
כך גם שפת הרגש. זו שפה שלמה וכבירה! שפת הרגש זה לאו דווקא אהבה. זה פשוט עולם ביטוי שהוא פנימי וחיצוני במקביל.
העולם הזה זקוק לתחושה שהיא יכול להיפתח, להשמיע את קולו בעולם, לתחושה שרוצים בו ומחכים לו שיופיע, עולם הרגש זקוק לנחת. לחץ סוגר וחוסם אותו.
עולם הרגש הוא מיוחד לאין שיעור. יש והוא מסעיר, יש והוא שקט עד שבקושי ניתן להרגיש בו..
יש צורת ביטוי רגשית, שהיא מנעד רחב עד אינסוף.
ובנתיים,
ברכה והצלחה בעבודה.
אל יאוש.
ו.. נדמה לי שארגז הכלים אל עולם הרגש, מאורגן כך:
תפילה
אמונה בה', בי, בה, במפגש, בנו
נחת
חיוך
מחמאה
סבלנות
ראיית הטוב
שיתוף
יצירת חוויה
תמיכה
דיבור
רצון
המתנה
ציפייה.

ולא אמרתי שעל זה יקום ויפול קשר אבל כן מצפים מפרטנר שיראה שמחה,התלהבות, משהו..

את זה לא כתבת וזה הע-י-ק-ר!!

אגב, לא מעט פעמים דווקא האנשים הלא מורכבים מתחתנים מהר, זה לא אומר שהם יותר טובים אלא שהם אנשים בלי יותר מדי עומק. מה שיבוא לידי ביטוי גם בחוסר טאקט ואמירות די מפגרות.
(לפני שיוצאים עלי, אני מדבר על חסרי הטאקט. ברור שיש אנשים עמוקים ונפלאים שמתחתנים צעירים וכו וכו)

כי אני ערכתי אז מה השורה האחרונה

פה מתחיל ונגמר הכל, ביחס לאנשים תקינים. באת, השתדלת, בינתיים לא יצא. שחררו אנשים.

כי לפעמים נראה שהמטרה זה להתחתן .
מישהו שאל מישהו את נשואה באושר? כיף לך?
לא , אלא רק שאלות טכניות. נשואה או לא

מניחה שיש בנות שטוב להם ויש בנות שהם בעבודה על זה שיהיה להם טוב. ולצערי בנות שלא טוב להם.
מצחיק כי דווקא אחרי החתונה מתחילים לצוץ הפערים דווקא שם צריך המון המון אמונה ...

אז
זה כיף






אבל

זה לא כזה נוצץ כמו שזה נראה בהתחלה עם הכוכבים והלבבות


זה כמו לשתול שתיל
תמיד ההתחלה מלהיבה
וההמשך זה שגרה מבאסת...


תמיד לדאוג ל
מים
דשן
צל

וכו'


אבל אחרי תקופה של סבלנות והשקייה (השקעה)




הפרח פורח וזה שווה

איזה ראייה טובה של המציאות. ההבנה שאין שום קשר בין מה שקורה לבן אדם אחד ומה שקורה לשני (לגבי דברים שפחות תלויים בנו) זו הבנה מאוד גבוה, ואני תמיד מנסה להגיע לשם, אשריך שאת ממש רואה את זה.

התחזקתי.

זה משהו שמרגישים, פשוט קחי את הזמן

יש שלושה דברים שחייבים להיות בקשר כדי להתחתן והם:
מציאת חן
תחושה של כבוד הדדי
ותקשורת טובה


היסודות החשובים לכל קשר של חברות ובפרט לקשר הזוגי הם:
תקשורת טובה(וכנה), ערכים משותפים, רצון הדדי ללכת לדרך משותפת, וחשק פנימי להעניק ולתת לבן/בת הזוג.

באופן כללי, צריך גם להרגיש הערכה כלפי בן הזוג, וגם שאני מוערך/ת על ידו.


מקווה שיעזור! בהצלחה רבה! המון בהירות הדעת!

עם 90% מהבנות שיצאתי היה את שלושת הדברים, יש עוד דברים שחשובים...

זה בסהכ מעיד על בסיס, אבל להתיימר לדעת מה צריך בקשר בשביל להתחתן, לא ריאלי ולא נכון.

למעלה, אלא רק הוספתי ..



מזתומרת?
אלו דברים בסיסים שאם אין אותם בקשר זה צריך להעלות נק' אדומה

זה לא אומר שמתחתנים

זה תלוי בעוד דברים שאינדבידואליים לכל זוג.

מבחינה שכלית אם מישהו רוצה לבדוק אם הקשר מתאים לחתונה, אלו כן דברים שיכוחים לעזור .

אולי אני טועה, ויש כאלה שיגידו שבטוח, אבל אני לא מסכים עם השאלה שלך.

 

לפי ההבנה שלי, שלב החיפוש אחר בני זוג הוא לא תהליך של גילוי מי האחד או האחת שנועדו לנו. זה ממש לא מעניין. זה שלב של חיפוש אחרי אדם שנשמח להיות נשואים לו. ולכן זה הרבה יותר החלטה מאשר גילוי. ולכן השאלה היא לא אם "זה" "הוא", אלא אם בא לך להיות נשואה לבחור הזה. אם את רוצה להתעורר לידו אלפי בקרים. לגדל ביחד איתו את הילדים המשותפים שלכם. לשאת בדממה, או בתלונות, את השריטות שלו. ולאפשר לו להכיר ולסבול את השריטות שלך.

 

ולכן אותי לימדו שהשאלה היא אם כיף לכם ביחד ואם אתם חברים - כדי שתרצי אותו מסביבך. אם את מעריכה אותו מספיק, והוא מעריך אותך, כדי להבין שכל אחד מכם יצטרך לקבל את החסרונות של הצד השני כי בתוך המכלול הם לא משמעותיים - וכדי שכל אחד מהצדדים ירגיש שנותנים לו להיות מי שהוא בקשר. ואם יש לכם מטרות משותפות ויעדים דומים - כי אתם רוצים להקים בית משותף.

 

זה לא אומר שאת חייבת להתחתן עם כל אחד שעונה על התנאים האלה, אבל אם יש אחד כזה, ואת מרגישה שאת כן רוצה להיות בקשר איתו, אז התנאים האלה הם משהו שמבטיח מבחינה שכלית שזה בסדר.

 

 

נראה לי שהסיבה שאני לא מקבל את השאלה שלך היא בגלל הנחות יסוד שונות. לי היה ברור שאני צריך למצוא מישהי שארצה אותה והיא תרצה אות ולהתחתן. זה היה היעד מהרגע הראשון. השאלה היא אם אני אמור להתחתן איתה או להמשיך לחפש מישהי אחרת. אם השאלה היתה - "יש כאן מישהי. אין לך שום צורך להתחתן. בא לך להתחתן איתה?" התשובה ברוב, אם לא כל, המקרים, היתה "בשביל מה?" מנקודת המבט שלי, הכל מתחיל מצורך להתחתן (במקרה הקיצוני זה נקרא "לחץ לחתונה"). זה צורך בהמון מישורים - רגשי, נפשי, הלכתי, דתי, פסיכולוגי, חברתי. 

אם חתונה לא משרתת שום רצון שלך - השאלה היא לא לגבי הבחור אלא לגבי עצמך, מה יביא אותך לרצות להתחתן. כי בחור, כמה טוב שיהיה, לא בהכרח יגרום לך להתחתן (הוא אולי יגרום לך לרצות קשר איתו, אבל חתונה היא משהו אחר - וזה מה שאת עושה בינתיים). ואם יש לך רצון להיות נשואה (לא משנה הסיבה. יכול להיות שאת אוהבת טבעות נישואין) - אז השאלה היא לא אם "זה הוא", אחרי ששה חודשים שטוב לכם (?) ביחד, אלא אם את מעוניינת שהוא ימלא את תפקיד החתן בחתונה שלך. אם כן, אז אני לא מבין את השאלה.

 

 

השאלה שכן קריטית בעיני היא מה שאת מציינת לגבי משיכה. אני לא יודע מה המצב שלך, ואני גם לא יודע קריטריונים למדוד אם את נמשכת אליו או לא. לדעתי אחרי ששה חודשים שאלת המשיכה היא חשובה מאד (הרבה אנשים, אחרי ששה חודשי היכרות כבר נשואים...), ואולי היא המפתח לשאלה הראשונה גם כן. כי בלי משיכה - או עם המחשבה "אולי מה שאני מרגישה כלפיו זה לא נקרא" - מאד הגיוני להמשיך לתהות אם את "אמורה" להתחתן עם הבחור, במקום לומר שאת מאד מקווה שכן.

אם את לא מצליחה לקבל מהחברים כאן תשובות שיעזרו לך בשאלה הזאת, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם דמות שאת סומכת עליה ויש לה נסיון בתחום, ורצוי יותר מאחת. גם לגבי ההבנה של מה את מרגישה, וגם לגבי ההבנה עד כמה צריך להרגיש.

 

בהצלחה

אלא חודש אחד ושישה דייטים

זה קצת משנה ניואנסים בתגובה שלי

 

כי באמת אחרי שש פגישות בדרך כלל הגיוני מאד להתלבט מבחינת הרגש, ולכן הגיוני שלא יכולים לגבש תחושה כללית לגבי הצד השני

 

ואז השאלה אם "זה הוא" היא בעצם השאלה אם כדאי/רוצה להתחתן איתו. שהיא שאלה מאד סבירה בשלב הזה - בעצם השאלה שכולם עוברים, וזה שלב מאד הגיוני.

 

ולכן חוץ מאשר הדגשה של נקודות שחשוב לשים לב אליהן, פשוט צריך לתת את הזמן שצריך.

 

מנקודת המבט הזאת, השאלה היא האם שכלית היא יכולה לבטוח בו - שאלה הקריטריונים החשובים (יעדים משותפים, הערכה), והאם רגשית היא מעוניינת בו, שזאת שאלת המשיכה (ששוב, אחרי שש פגישות ובערך חודש, זה זמן מצוין להעלות את השאלה במידה והיא קיימת).

 

ומעכשיו אזהר יותר לבדוק על מה אני עונה

 

אני כן מציעה לך לאורך כל הדרך למצוא את האחת שאת סומכת עליה ולהתייעץ איתה כל הזמן, לי זה מאוד עזר

אני לא יודעת למה את קוראת משיכה, אבל אם אין דחייה זאת התחלה טובה (במיוחד אם את דוסית ששמרה נגיעה כל החיים וחונכה להתרחק מגברים)

על פי הכירותי רוב האנשים לא מתחתנים אחרי 6 דייטים. זה לא נראה מקרי. סביר להניח שזה לא מספיק זמן לרוב כדי להיות בטוחים. ומסתבר... שגם לך זה לא מספיק זמן. welcom to the club.

 

נראה לי שהשאלה שיותר תקדם אותך היא איך 'לקדם' את הקשר. איך להעמיק אותו יותר. 

בדרך כלל אני מאמין שהתשובה תהיה על ידי פגישות ברמה יותר גבוה כמו טיול, לימוד משותף אולי, 

אנשים נוטים להתחבר אחד לשני לעומק דרך חוויות משותפות שהם עברו, אם תוכלו ליצור בדייטים חוויות משותפות ברמה יותר גבוהה נראה לי שזה יעזור.

 

בהצלחה רבה!! 

כדאי אולי לשאול יועצת זוגיות..

לא כדאי לך להתעסק עם השאלה הגדולה הזאת עכשיו
כרגע תתמקדי בשאלה אם טוב לך איתו, מעניין, יש רצון להמשיך

צריך להיות הרבה יותר בטוחים לומר לא מאשר כן. להחליט שזה לא זה אומר שכנראה הקשר הלך (לפחות לתקופה מסוימת) ולהחליט שכן זה אומר רק עוד פגישה כרגע.

ויש רבנים שממליצים להיפגש 30 פגישות ואף יותר, וישנם שממליצים כמה שפחות, אז כל עוד את לא חושבת שבנית קשר שברור לך שזה כן, פשוט תמשיכי להיפגש את שתגיעי לנקודה מהותית שתביני כן או לא.

זה אכן מתסכל. מתסכל יותר לדעת שאין הצעות בגלל שאף בחור לא יודע עלייך.

 

מצטער אם זה לא עונה על השאלה שלך. אבל זה כמו שתכתבי פה שאת מחפשת עבודה אבל יש לך פחד מראיונות עבודה. אנחנו לא יכולים לשנות את המצב. אנחנו יכולים להגיד לך דברים שיגרמו לך להרגיש נעים יותר כשת עושה מה שצריך, אבל כדי להשיג תוצאות צריך לעשות.

 

ויש שדכניות שכן מבינות. אז תלכי להרבה ותקשיבי בעיקר לאלה שאת מרגישה שכן מבינות אותך

אפשר מספרים?שמות?

הם הרבה יותר מפורטים מהמאגר שלי, שמותאם אלי אישית

 

אם למישהו בפורום יש רשימה מסודרת של הדיונים כאן שעוסקים בזה, או של המסקנות שלהם, זה מה שאת צריכה

 

יש גם מיזמים כמו 40 יום, שגרירים בלב, ואחרים

 

באופן כללי כשאני פוגש שדכנים אני מבקש מהם שיפנו אותי גם הלאה לשדכנים אחרים שהם מכירים וטובים בעיניהם. זה בדרך כלל מפיק לפחות עוד איש קשר אחד.

לגברים באיזור גילך?
או להתנדב?

מבינה מאד את הקושי באתרי היכרויות ובשדכנים. צריך בכל השלב הזה של הלפני נישואין לדעת מה ויתור שאת מביאה לעצמך לעבור עם ידיעה שזה שווה את המאמץ ומה ויתור מוגזם מדי.
לדעתי שדכנים זה לא כזה פדיחה- אבל בחירתך

בהצלחה

המוכרים של המגזר (שליש/שבע ברכות).
מה אכפת לך? אולי הוא נמצא שם..?

מיזם שידוכים חדש - "40 יום" - לקראת נישואין וזוגיות

אם את מעוניינת שלחי הודעה בפרטי ואשלח לך מספר 

אולי תלכי לשיעורי תורה הקהל יעד שלך תכלס נמצא שם .. הרבה פעמים יש בחורים טובים. חברות שלך שהתחתנו יש להם בעלים וחברים.. אפשר לבקש מחברות לחשוב עלייך.
אז כרגע עולה לי שדכנים/שעורי תורה/חברות . לפעמים משפחה .

אלא אם היה משהו נקודתי שיש לבקש עליו סליחה

סליחה כללית לא מועילה

והאמת שזה היה מוריד לי מהלב אם הייתה מתנצלת

ומהצד השני, לא הייתי רוצה שמישהו יצור איתי קשר עכשיו

גם כי לא מרגיש לי אמיתי כל הבקשות סליחה האלה לפני יום כיפור, חושבת שאם מישהו באמת מרגיש שפגע ויש לו צורך להתנצל הוא לא צריך לחכות עד לכיפור שאז "חייב" להתנצל
וגם כי לא מעוניינת בהעלאת זכרונות ובהחייאת קשרים מתים

צריך לדאוג שכשמסיימים קשר, לסיים בטוב
לא להיפרד בטעם רע
אם פועלים ככה אז אין סיבה שיישארו משקעים
ולא צריך לחשוש שאולי מישהי נפגעה

לגביי מדויטים אני אף פעם לא יכולה לדעת בוודאות שלא פגעתי. עושה את ההשתדלות שלי.

הייתי שמחה שאם מישהו נפגע ממני ואני לא מודעת שיבוא ויאמר לי ואוכל לבקש סליחה.

אבל לגביי מדויטים יש דברים שעדיף לא להציף.
כמו ש@פה לקצתאמרה, לא מעוניינת בהעלאת זכרונות והחייאת קשרים מתים.
במיוחד לא לפני יום כיפור שזה הכי מאולץ שיש.

ולא מחכה לראש השנה/ יום כיפור בשביל זה..

ומהצד השני, קרה שביקשו ממני סליחה בערב יום כיפור, והדבר היחידי שזה יצר זה הצפת זכרונות, הקאות ושכיבה במיטה ברפיון במשך כל הצום😩

לנקות את המצפון

דוקא כי אני לא רוצה לנקות את המצפון אלא לסיים בטוב, חשוב לי שאנשים לא יכעסו עליי או ייפגעו ממני- רק שיהיה להם טוב..
זה בדיוק הקטע..

מסכים גם שלא צריך לחכות ליום כיפור.. אבל זה הזדמנות

שאני נפגעתי ממישהו..
ממש
באיך שהוא בחר לסיים
עדיין חושבת עליו מלא,
ואפילו מקוה שהוא יחזור אליי
למרות שעברה כמעט שנה
לא יודעת אם זה יקרה
הוא כנראה לא מעוניין.
אבל נפגעתי..
לצערי התפללנו החג באותו בית כנסת
וראיתי אותו בתפילה
לא יודעת מה יעזור אם הוא יבקש סליחה
אולי קצת יוריד את המועקה שבלב
הדמעות שירדו לי בתפילה
לא בהכרח היו קשורות למילים
איך אומרים ללב להפסיק לאהוב
ולמחשבות להפסיק לחשוב?
סליחה על הניצלוש

אם הוא רוצה לחזור?

ישירות..
והוא לא.
לא חושבת שזה נכון לנסות שוב
אם הוא ירצה יש לו את המספר שלי
אבל איך אני מפסיקה לחשוב עליו?
ניסיתי לצאת עם עוד בחורים
אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו

תחשבי שהוא מת

 

תיפרדי ממנו כמו שנפרדים ממישהו שנפטר

 

זה קשה בכל מקרה

 

הייתי גם במצב דומה

 

גם אם נורא כועסים/ מאוכזבים/ פגועים ממישהו צריך לזכור שהוא בן אדם. ויש מצב שהוא טעה, אבל מן הסתם הוא גם אדם טוב.
אוף, לא אוהב את העצות מהסגנון הזה (מצטער. זה לא אישי ח''ו..)

ולכן את לא מבינה את המשמעות של ההודעה שלך



אני מבינה את העצה שלך לשים את הבחור בצד ולהמשיך הלאה. אבל ההשוואה הזו פחות שייכת

נפטרו לי מלא אנשים קרובים

 

וגם נפרדתי ממישהו שאהבתי

 

אבל לא חשבתי שהוא מת, רציתי לאחוז בזה שהוא חי איפשהוא וטוב לו גם אם לא איתי

 

 

כבר אמרתי שזה הייתה עצה מפגרת?

אבל אני לא טוב בזה. ניתן לאחרים לענות..

זה קשה ממש!
אני חושבת שכדאי לך ללכת קצת דרך השכל-אני רוצה מישהו שלא רוצה אותי?
ולהתחיל להאמין ממש בזה שתמצאי מישהו אחר שיהיה לך טוב איתו ושיהיו בו את הדברים האלה שאהבת בו
אולי גם לנסות למצוא בו דברים שלא אהבת כדי 'להוריד' אותו ממך, לי זה ממש עזר פעם

לא יודע איזה סוג של בן אדם הוא, אבל אם יש לך הערכה אליו אני מקווה שיש לו מספיק לב טוב כדי שאם תגידי לו שאת מחכה להתנצלות הוא יבקש סליחה.

 

את לא יכולה לסגור את כל המעגלים, אבל למה לא לסגור מה שאת יכולה?

ולא כדי לבקש סתם.. אם היה איזה קטע ראוי מאוד.. שאלה איך לעשות תלוי בסיטואציה

אני יודעת שאם הבחור שחתך ממני היה מבקש ממני סליחה זה היה מציף אצלי רגשות שאני כבר מצליחה להדחיק וזה לא היה עושה לי טוב..

לעומת זאת היה בחור שאני חתכתי ממנו וממש הרגשתי צורך להתנצל, אבל ידעתי שזה לא יהיה נכון לשלוח הודעה וכו'
אז הקב"ה עשה לי נס ופגשתי אותו במקרה ממש יומיים לפני ראש השנה, אז ביקשתי בעל פה סליחה..

להתחיל להגיד כן להצעות. ואפילו לחזור להצעות ששמעתי ופסלתי כי לא רציתי לצאת
אבל לא עכשיו אחרי תהליך שאני צריכה לעבור עם עצמי בעז"ה


וחשוב יותר מהכל להקשיב לעצמי באמת פותר לי כל כך הרבה בעיות להקשיב לאינטואציה שלי.
וגם להבין שזה בסדר שיש בחורים זהב ושלא מתאימים לי זה בסדר גמור ולא להצטער יותר מידי ולא להישאר בקשר עם בחור שאת לא שמחה ונוח לך איתו. אפילו שהוא חמוד

בעיקר לא להצטער יותר מידי. להבין שמה שהחלטתי היה הכי נכון לי אז

שנה טובה ומבורכת
לכלל ולפרט

אשמח להרחיב באישי. אם זה אפשרי

להקשיב יותר לבטן לתחושות שלי בקשר להצעות. לתת צ'אנס אבל גם להקשיב לעצמי

כי אני לא רוצה להתחיל לצאת עד שזה יקרה
(להתחזק בדברים מסוימים שחשוב לי להשתפר, לא באופן כללי, זה עושים כל החיים כמובן)

שלוקחת לי אוויר לנשימה לתקופה הקרובה.

והספר מקסים! תהני ממנו!

סותר את העצה הראשונה בספר

ולבטא אותם באופן שיטיב עמו ועימי.

וכמובן עם הזולת באופן כללי

 

פשוט... להיות כלי פשוט.

בע"ה!

1. השנה אני מתחתן. וואלה מיציתי את הקטע של להיות רווק.
2. סומך על האינטואיציה.

רק את החלק הראשון, החלק השני צריך לעשות תוך כדי קשר..

ולדעתי הספר מכסה רק את הבעיות הנפוצות והמוכרות, ולכולם יש עוד בעיות שהם לא כל כך נפוצות... אז לא בטוח שזה יעיל.

אז זה עוזר, אבל בקטנה...

זה שינה לך משהו בדייטים?

אז קצת קשה לומר, מצד שני אני אדם שבאופן כללי עם קשיים שונים ממה שיש לשאר האנשים.

טוענים שהדור שלנו בררן, אני אומר יותר מידי כן להצעות.
יש אצל הרבה פחד מחתונה, אצלי זה פחד מפרידה.

בקיצור אני קצת הפוך מכולם במחסומים שיש לי, יכול להיות שזו הסיבה שהרגשתי ככה.

אם לא תהיה הצעה מתאימה תוך איקס זמן אני מתכננת לחזור לבחור האחרון ומתחתנת איתו בתקווה שלא יעיף אותי....

בהנחה שאת רצינית ולא כתבת בציניות..
אם הוא לא מתאים אוביקטיבית אז למה לחזור אליו אם אין הצעה אחרת?
ואם את כן חושבת שהוא מתאים, למה לא לחזור כבר עכשיו?

לפעמים בתקופות יאוש המחשבות האלו עולות, וזה סך הכל נורמלי אבל צריך להיזהר מזה
את לא תחזרי אליו כברירת מחדל אלא אם הוא באמת מה שאת רוצה וצריכה

התלבטתי ועדיין מתלבטת בגלל זה לא חזרתי אליו (או ניסיתי..הוא תמיד יכול לדחות..).

אני כבר לא יודעת מה מתאים אובייקטיבית ,פעם חשבתי שידעתי יותר היום פחות, אבל יודעת שיש עניין של בחירה והחלטה לעבוד כדי שיתאים. יכול להיות שאני צריכה לבחור לעבוד 

וחלאס נמאס כבר עם הרווקות הריקנית הזאת.

אני מכינה את עצמי לבחור את העבודה שלי, לפחות לקראת אופציה כזאת..

 

הרבה עבודת המידות ב"ה. צריך לראות בשלב מעבר הזה הזדמנות פז לתקן את המידות ע"י כל המפגשים והדברים מוזריחם והקיצוניים שקורים.

לנסות להיות טבעי, לזרום..

 

המתח בפגישות הוא שכביכול תוך כדי אתה צריך 'לבחון' את מי שמולך... אני ממליץ לא להכנס לזה.

תבוא כדי להנות וזהו. אל תחשוב מעבר. ממילא אם יהיה כיף ותהיה כימיה וזה יראה מתאים זה כבר יתגלה מאליו.

הכיוון למצוא נושאי שיחה משותפים. שזה אומר קודם כל לראות במה אם מתעניינת ולהתעניין בזה.. גם לשתף בהמשך..

הנושאי שיחה הם לא 'עליך' או 'עליה'. זה לא כיף שהופכים אדם לנושא ומדברים עליו. במיוחד אם הוא מדבר איתך באותו רגע.

 

והכי חשוב (וזה נראה לי מה שהיא רצתה להגיד לך) לא לקחת קשה עצות שנתנו לך או דברים שאמרו לך שצריך לעשות בדייטים (כולל הדברים הנ"ל). תפעל על פי איך שאתה מרגיש באינטואיציה.

 

בסופו של דבר אני חושב על זה- מה זה דייט ראשון? שני אנשים שלא מכירים אחד את השני שרוצים שירגישו כמו שיותר בנוח בסיטואציה הקצת מוזרה הזאת (שגם יכולה להיות כיפית).

בהצלחה!

 

לא שייך לכאן...

אולי שאתם ביחסים טובים לדבר איתו איך אפשר למנוע מצב כזה בעתיד..

 

חיכיתי שתעלה פוסט כזה..
אתה תמיד מייעץ ומחזק את כולם ושומעים שגם אתה עובר ושאלתי את עצמי אם נותן לדברים להתפרק גם.

בדיוק היום חשבתי כמה מיוחד הפורום הזה. אפילו שזה וירטואלי (והאמת באיזשהו אופן זה דווקא הקסם שבו), זה שיש מעין קהילה של אנשים שעוברים את אותו דבר ומבינים את השפה והתחושות והניואנסים, שכמו שאמרת זר לא יבין זאת, זה כל כך מיוחד בעיניי ולא מובן מאליו. במיוחד שיש פה כל כך הרבה הכלה, עין טובה ורצון לעזור ולחזק.

שמחה שגם אתה נשען ומאחלת לך שה' ימתיק לך כל רגע במסע הזה ובע''ה שאלו יהיו רגעים אחרונים ושנת תשפ תהא שנה של פתיחת כל הדלתות והחומות ושפע טוב וגלוי יכנס דרכן🙏

בדרך כלל לא בפורום הזה. יש לי כמה חברים עם לב זהב, ואנשי מקצוע שמכירים אותי היטב שאני נעזר בהם כשזה באמת כבד מדי בשביל חברים

בפורום הזה זה זר מדי בשבילי, וחשוף מדי בשבילי. זאת אחת הסיבות שמחקתי את הפוסט בהתחלה. וגם עכשיו העליתי אותו כ"פוסט שהעליתי בעבר ומחקתי", וזה מיקל על החשיפה

 

ולעזור לאנשים עוזר הרבה יותר מאשר לפרוק תסכולים

 

והמון תודה (המון). לך ולשאר החברים הבאמת מיוחדים שיש פה

כשאני מחזק אנשים אני עושה את זה כמעט רק כשאני מסוגל להתחבר לנקודה שבה אני מזדהה איתם ואז אני חושב מה אני הייתי אומר לעצמי, מה הייתי עושה, ומה היה יכול להוציא אותי משם

 

יש הרבה שרשורים שאני לא מזדהה (חושב שלא נכון) או לא מצליח להזדהות (לא מצליח להגיע לשם רגשית) עם הגישה של פותח השרשור ולכן אני נמנע מלכתוב

זה לא חייב להיות בכל מקום או כל הזמן, כי בסופו של דבר הכאב בונה בנו כלים, אבל חשוב שיהיה נתיב שאפשר לפרוק ולעבד את זה עם עוד מישהו.
ומעניין מה שאתה אומר, כי כמעט בכל תגובה שלך אתה משתף בדברים שעברת ובתחושות שהגיעו יחד, אולי זר לך בעצם שהמיקוד כביכול אלייך בשרשור?

מה שמפריע לי זה שהמיקוד הוא בי

 

לכן במובן מסוים כל תגובה שלי שבה אני משתף את הנסיון שלי היא גם פריקה מסוימת, בלי המחיר הנפשי של מיקוד בי

 

ויפה מאד האבחון שלך. מרשים

על העין הטובה למרות כל הקושי
שתזכה ונזכה כולנ"ו במהרה!

לא יודע אם יעזור לך, אבל לי לפעמים שאני רוצה לשאול או לפרוק משהו אישי, אז אני פשוט מדבר/כותב בגוף שלישי
אפילו אם ברור שמדובר עליי, זה עוזר

שנה טובה

באמת שמתי לב, שאתה משקיע מאוד בתגובות שלך ובעצות ש(לדעתי) מאוד מחכימות ויפות ושכמעט אף פעם לא כתבת משהו משלך.

הספקתי לקרוא את זה לפני שערכת, וראיתי שערכת
ועכשיו קראתי שוב. (וגם שמתי לב לכל התוספות)

אז תודה ששיתפת אותנו.

הכתיבה מיוחדת, ומצליחה להעביר את הכאב והחוויה שלך.

שתהיה שנה טובה, מבורכת.
שנה של גאולה פרטית וכללית.

תשומת הלב שלך למה שכתבתי - כולל תשומת הלב לפרטים - מאד משמעותית עבורי. גם זה שאת מציינת שקראת את המקור.

היכולת להביע את עצמך בדקויות כה חדות
היא מעלה עליונה ומיוחדת בעיני.

מי שהיא לא תהיה
מתי שזה לא יהיה
אין לי ספק
שהיא תזכה.

מתפללת ששנה הבאה תהיה טובה יותר בגלוי

רוצה להגיב אבל לא יודע מה.

אז רק מתפלל ממקומי הקטן שה' יתברך יאיר לך טוב שלם.

כי במקרה כזה אתה רוצה להגיב לא כדי לשכנע שאתה צודק או כדי להראות את חכמתך וכשרון הכתיבה שלך, אלא רק בשביל להתייחס. אז זה ממש יפה

בס"ד

יישר כוח לך!

שתהיה לך שנה טובה ומתוקה מתוקה!!

ותודה!

ונכון בכלל לחיים

מחשבות שליליות יש גם אחרי הנישואין
וזה פטנט טוב

ו בע"ה שתבוא שנה חדשה שנשמע כולנו
ונתבשר בבשורות טובות ומשמחות
מכל יושבי הפורום

תודה, שנה טובה!

כתבת יפה ונגעת בנקודה אמיתית ומשמעותית, שחשובה בכל תחום וזמן בחיים.

מאחלת לכולנו לשמוח השנה, ולזכות להקים בניין עדי עד בקדושה, מתוך בהירות ואושר.
שנה טובה ומתוקה ושפע טוב גלוי.
תודה רבה על השיתוף!

איזה רעיון מקסים!!
תודה רבה על השיתוף
שתהיה שנה טובה לכולנו!

תודה

אבל קשה לביצוע בזמן אמת.

ודימיון זה דבר חזק מאד. יכול לגמרי לשנות תפיסות

עכשיו צריך לגייס מוטיבציה כדי לעשות את התרגיל הזה..

הרעיון יפה בהחלט!

מה מפחיד אותך מלהיות בקשר?

מפחיד אותי שזה לא יצליח

מפחיד אותי להפגע

מפחיד אותי שזה לא יהיה מה שרציתי,

מפחיד אותי לעשות טעות

טעות גדולה

בחתונה

מה יקרה אם זה יצליח שמפחיד אותך?
מה יקרה אם לא יצליח שמפחיד אותך?
קרה פעם שנפגעת? אם לא אז למה את מפחדת מזה?
מה יקרה אם זה לא יהיה מה שרצית? למה זה מפחיד אותך?
ואיזה טעות יש בחתונה? למה זה מפחיד לעשות טעות?

לדעתי ההתמודדות אם פחד זה לא לשלול את הקיום שלו אלא להיפך, לחוות אותו  שהוא קורה ולהתמודד איתו במחשבה.

 

אפשר "לעבוד" על המוח שלנו

אפשר לגרום לו לחוות משהו שלא קרה רק ע"י המחשבה ואז זה קורה לו

זה מדהים

ופעם הבאה- אם זה יקרה באמת - זו לא תהיה הפעם הראשונה וכבר יהיה לו יותר קל להתמודד - הפחד היה פחות מפלצתי.

 

לדוגמה - את מפחדת שתיפגעי? 

אוקי. אז קחי בחשבון שתיפגעי

יהיו פגיעות

בכל מערכת יחסים יש פגיעות.

תנסי לחוות את עצמך בפגיעה עצמה

מה הנורא מכל?

שתבכי?

שתרגישי גרוע?

ואז מה?

מה תעשי?

איך תצאי מזה?

מה אפשר לעשות אחרי שנפגעים?

את תחפשי פתרון,

ואת תראי שאת מצליחה למצוא.

 

אם תעשי את זה מספיק פעמים את תראי שאת מצליחה למצוא פתרונות לדברים שקורים לך

את תסמכי על עצמך יותר כי הנה הוכחת שאת יכולה להתמודד עם הפחד.

ואז את פחות תפחדי

כי את תדעי שתוכלי לפתור את הקושי כשיגע הזמן שלו

 

אז לא צריך לשלול את הפחד

צריך לחוות אותו

לראות שהוא בר פתרון

רוב הפחדים הם  מהלא נודע ומהספק אם נוכל לצלוח אותם

ברגע שמוכיחים אחרת הם מתגמדים.

 

יצא ארוך..

מקווה שעזרתי

 

@השאלה.

בהקשר אחר, אבל תודה!

לפעמים פחד הוא באמת בצדק ולחשוב שהוא יוכל להתגשם זה בגדר נייטמר
לדוג את מפחדת שמישהו שאת מכירה ימות כן אולי לא עדיף לחשוב מה הכי גרוע .
או את מפחדת ללכת בחברון בלילה כי את מפחדת שיאנסו ייפגעו כך אז כן
וואלה לא עדיף לחשוב מה הכי גרוע
אולי זה עובד עם פחדים פחות מפחידים
העוגה לא תצא טוב ההרצאה לא תעבוד העבודה תהרס הקשר לא יחזיק
בסדר זה סביר

לי זה הדבר היחיד שעזר בתקופה של פחד נוראי מחדירה של מחבלים לישוב. כשאני אשה לבעל ואמא לילדים.
כשלא מסכימים לחשוב על משהו אז הוא עוד יותר נורא.
כשהלכתי עם הדמיון להכי נורא, וגם שם הצלחתי להתמודד עם זה למרות הקושי - זה עזר לשחרר.

מעניין

זה נקודה שאת חיבת לברר לעצמך ובשביל זה יעזור מאוד הדבר שביקשת שלא יכתבו לך ⁦⁩

ועוד משהו חשוב לא להילחץ! גם אם זה לא טבעי... אפשר לתקן

זה הכי הגיוני אני חושבת שלכל אחד יש חשש כזה או אחר בתחום הזה.
דווקא בזכות שאת רגישה את פשוט מנסה לשמור על עצמך אני מבינה אותך כל כך.

זה מרגיע בשעת לילה מטושטשת

הנחישות שלך (נראה לי שזאת המילה הנכונה) לכתוב מה את רוצה לשמוע ומה לא. זה אומץ, זה כוח אמיתי!

 

כתבתי תגובה רק כדי לכתוב שהאומץ שלך הוא מעורר השראה.

 

אבל אני גם מאד מבין את הפחד שלך. אני לא חווה פחדים ברמה כזאת, ואלה שכן זרקתי מזמן (לא טיפול ולא אימון. פשוט תפסתי אומץ) - אבל זה פחד מאד מובן.

 

אני חושב שאם ככה את מרגישה, אז תתני לפחד מקום. תקחי את הפחד שלך יד ביד, תשבי עם הפחד ותדברי איתו. תשאלי אותו ממה הוא מפחד, למה הוא צריך אותך ולמה את צריכה אותו, איזה הסכמים את יכולה לעשות איתו כדי שהוא יתן לך את האפשרות להתגבר עליו. תסבירי לו שלהגיע לטעות גורלית זאת דרך ארוכה, ובמהלך הדרך הזאת יהיו לו מספיק הזדמנויות לשבת איתך לקפה ולהפחיד אותך קצת. אבל תגיעי איתו להסכמות.

 

 

כתבת כאן, הצגת את הפחד שלך קבל עם ועדה.

זו ההוכחה הטובה והחזקה ביותר לכך שאת רוצה ומנסה להתגבר מעליו ולגדול מתוכו. ובטוחני שדרכך זו, הדרך הנכונה, היא תצלח.

בסוף לא משפט, אז לפחות את עצמי אציל; אל תלכי לטיפול.

לכי לטיפול
למרות שכתבת לא לומר לך

זה כמו שמישהו רעב אז הוא אוכל
זה צורך שיש לך

כתבתי פה בשביל לקבל "חיבוק" ןחום והרגעה.

זו המטרה שביקשתי משהו ספציפי. זה שאני הולכת לטיפול, לא צריך להוריד מכם את מה שאני מבקשת לקבל.

איכשהו כשכותבים הודעה כזו בפורום, הרבה פעמים במקום להכיל האוטומט הראשוני זה לשלוח לטיפול, ואני ממש לא מעוניינת בזה.

וכמו שכתבתי בהתחלה, מי שחושב להגיב לי ללכת לטיפול, עדיף שלא יגיב. תודה

בנים בנות שם שם

גם אם אתה גבר, אם אומרים לך "אני לא רוצה עזרה, אני רוצה חיבוק" אז אתה נותן חיבוק ולא עזרה

לפחות לא על כולם
לפעמים חושבים (ולפעמים זה בצדק) שגם אם הוא אומר שהוא לא רוצה זה מה שהוא צריך

בעיקר אם הוא לא מעוניין.

(ואם כבר כן, כי יש רצון לעזור, לדעת לעשות את זה באופן שיתקבל)

כשבן אדם כותב "אל תגידו לי ללכת לטיפול" ויש פה בערך שלשה שכותבים כן ללכת, זה מעצבן

 

הרי אם היא כותבת, היא יודעת שטיפול יכול לעזור. יכול להיות שהיא אפילו הולכת לטיפול. יכול להיות שהיא לא יכולה מסיבה כלשהי. אבל לא חידשת לה כלום. היא יודעת שטיפול הוא מענה הולם, והיא רוצה חיבוק. זה כמו שמישהו ייכנס לחנות נעליים ויגרשו אותו משם לחנות אוכל כי הוא בתת-משקל. הוא כנראה יודע שהוא בתת-משקל, אבל עכשיו הוא צריך נעליים. אם יתנו לו נעליים ואחר כך ישאלו בעדינות אם אפשר להציע לו אוכל זה סיפור אחר

גם איתך @חדשכאן
רק אמרתי שזה הבדל באופי בין בנים לבנות, לא באתי להצדיק
את התגובה שלי השתדלתי לנסח בעדינות וניסיתי בכל מקרה לעודד

מפחד ממש
בעיקר מההתחלה, מחוסר המודעות..

אז דווקא מעודד שכולם מפחדים..
צרת רבים..
(אני רציני לגמרי)

לחבק את הפחד ולדבר איתו?
פשוט לקבל אותו בשלווה ולשמוע מה הוא מספר לך... לא להיבהל ממנו. לא לשנוא אותו... פשוט לחבק.

בינתיים תמסרי לו חיבוק בשמי, וגם לך על הדרך... כי למה לא.

פחד נובע ממקום כל שהוא.

מאחל לך שתמצאי את המקום שהפחד הזה נובע ממנו ותתני מענה אליו.

בהצלחה!!

כי ציטטתם אותי...
(כתבתם בתגובה אליי...)

אבל כנראה שזה לפות"ש אז אתעלם (: