פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 508)

סתם 

נראה לי ההשקפה והתפיסת עולם

מבחינת קיום תרי"ג מצוות - לאו דווקא הבדל מהותי

חרדי זאת חברה עם המון סגנונות פנימיים. אז קצת קשה להגדיר. אבל הם מובדלים בצורה ברורה מאד מ"דתי תורני" או "חרד"ל".

פשוט כי הם חרדים. זאת קבוצה אחרת ומובחנת מאד (כהכללה - אצל ספרדים זה יותר על רצף, אצל אשכנזים זה יותר מובחן), עם סגנון שלהם, תקשורת משלהם, שפה שלהם...

דתי לאומי תורני זה האגף של הציבור הדתי לאומי שמצהיר בגלוי על ההקפדה על מצוות, ועם ערכים שקרובים יותר לאלה של הציבור החרדי (הערכים האלה מגדירים את דרכו של הציבור החרדי, גם אם בפועל יש לא-חרדים שמקיימים יותר) - יותר דגש על לימוד תורה ועבודת ה', גם התחום שבין אדם לחברו לא מוגדר על ידי "מוסר" אלא יותר על ידי תורה ומצוות.

חרד"ל זה לפעמים פשוט תיאור של "דתי לאומי תורני", אבל הרבה פעמים משתמשים בזה כדי לציין קו נוקשה יותר, שהוא מובחן מהציבור הדתי לאומי הכללי - דתי לאומי תורני יכול להגדיר גם אדם בודד שמתנהל בחברה "לא תורנית". חרד"ל בדרך כלל יהיה חלק מחברה/קהילה שהיא כמוהו. זה משתקף בזה שחרד"ל יצפה מהאנשים בסביבה שלו להיות כאלה, ולכן הדימוי הוא בדרך כלל קשוח יותר.

ברור שזה המון הכללות, אבל זה פחות או יותר המשמעות של המושגים, גם אם כסטריאוטיפ

מבחינת ההבדלים של המנטליות בין ילד שגדל בבית דתי לאומי לילדה שגדלה בבית חרדי ולמדה בבית יעקב

וגם מה זה אומר רבני הציונות הדתית?

(אני מבין שאת כחרדית מבית מנסה להבין מה תהיה המנטליות של בחור דתי לאומי. מנסה, לפי ההיכרות שלי עם בתים חרדיים וההבדלים בינם לבין הבתים הלא-חרדיים שאני מכיר. כמובן יש חריגים לפה ולפה)

זה יכול להיות היכרות עם טלויזיה

שימוש במחשב שלא לצרכי עבודה, אינטרנט חופשי ברמות שונות

באופן כללי יחס יותר פתוח לתרבות הכללית (מודרנית יותר או פחות), והיכרות איתה - ברמות שונות

יש יותר יחס לערכים שיש עליהם דגש בציבור הדתי לאומי - עם ישראל, ארץ ישראל, שירות צבאי

ולפעמים על חשבון הערכים העיקריים בסולם הערכים החרדי - תורה, דעת תורה

יש הבדל מסוים בסגנון (כיבוד הורים, צדקה, תפילות, לבוש)

בדרך כלל פחות מחויבות לרבנים

דוגמה מאד מייצגת בעיני היא השאלה החרדית הנפוצה מאד "מי הרב שלך" שבציבור דתי לאומי פחות רלוונטית (בציבור חרד"ל לדעתי כן אבל זה הבדלים מאד דקים), כי שואלים רב רק כאשר: יש שאלה, ברור שהיא שאלה הלכתית או קשורה לערכי תורה ומצוות, וברור שאנחנו לא יכולים להכריע לבד בשאלה (מחיפוש בספרים וכדו'). וכיון ששואלים פחות, זה בדרך כלל פחות מצוי שיש רב מובהק לשאלות.

רבני הציונות הדתית הם אותם רבנים שמנהיגים את הציונות הדתית, ובאופן עקרוני שהערכים שהם מדגישים כוללים את הערכים של הציבור הדתי לאומי - ארץ ישראל וגישה "כללית" לעם ישראל. יש הרבה, לא בהכרח שלכולם יש עמדה זהה בכל נושא

(לדוגמה: הרב שמואל אליהו; הרב חיים דרוקמן; הרב טאו; הרב דוד סתיו; הרב שלמה אבינר. באופן כללי, רבנים של מוסדות דת"ל - ישיבות גבוהות/הסדר או מכינות. הדוגמאות שפירטתי הם רבנים שממש לא דומים אחד לשני בגישות שלהם)

לפעמים קוראים לזה ציונות. ומתוך הבסיס הזה החיים כולם שונים. מהביגוד עד האידיאלים והמידות.

השניים האחרונים הם שם דומה לאותו תת ציבור.

מהי כוונת המשוררת?

אך בהחלט חושבת איך להוסיף ולעלות

במה מתבטא אצלך זכיה בדין?

למה אתה מרגיש שיש פעמים שלא זוכים?

תכלס ה' פנקן הוא רואה כמה אנחנו משתדלים ורוצים

ותמיד בסוף מרחם ונותן שנה טובה ומתוקה

עם טוב גלוי, טעים ומתוק(כייפי כזה) ומענג

גם מי שנגזר עליו לסבול כל השנה, או למות בדרך מזעזעת יצא זכאי בדין וקיבל פינוק?!ז

וזה בטח לא טוב גלוי... 

מצטער שאני מבאס.

פשוט מתפללים כדי שזה לא יקרה כל הדברים האלה

(יצא לי תקיף מידי...)

גם לאנשים סובלים יש הרבה טוב גלוי. זה כמעט לא אנושי לחיות ולהישאר שפוי בלי כמות מסוימת של טוב גלוי

אני בהחלט מסכים איתך בזה, הרי אנחנו רוצים שנה מסוג מסוים ולא מסוג אחר.

לומר לפני ראש השנה "מה שתעשה, הכל לטובה" זה נוגד את האינטרס

ועכשיו אני שואל את עצמי למה נכנסתי בכלל לדיון שכזה..

אולי בדיוק המשפט שכתבת למטה זה מה שהיה לי בראש ולא ידעתי לשים את האצבע..

תודה!

אולי אצלך הכל טוב, הלוואי שכך ימשיך!! 

או שאת ממשיכת דרכו של ר' זושא

הרבה צריך אדם לעמול עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו.

בכל מקרה הייתי ממליץ לך לקחת איתך מישהו שמבין, גם אם תלכי לסוכן.

יש מישהו כזה (אבא/אח/דוד) שיכול לעזור לך?

נ"ב

היית יכולה לכתוב שזה קשור לכאן, כי לבחור רכב זה כמו לבחור גבר: הוא יכול להיראות על פניו סבבה והכל, אבל מה שבאמת חשוב זה מה שקורה מתחת למכסה המנוע, וגם אם תצליחי להציץ שם (אחרי שקודם פתחת את הבגאז' במקום ) - לעולם לא תביני מה לעזאזל הולך שם.

ה"גברים בחיי" (איך זה נשמע) עסוקים

כשחושבים על זה זה באמת משימה לא פשוטה.

גבר בשביל הסופר, זה מה נקרא סופר-מן.

בדיוק עכשיו חזרתי מאושר עד,

ודווקא עזרתי שם לגבר לסחוב.

(למה מוכרים מקררים בסופר? )

כאילו שאני כתבתי את זה

ואפשר שיהיה שלושתם ביחד

ואפילו מומלץ

זה לפנות את הקניות

מעדיפה לעמוד בתור ולסחוב

עריכה: בעצם לא, מעדיפה שיבשלו לי

תרימי מהרצפה לשולחן ויחשבו שפינית, אף אחד לא ישים לב שלא סידרת...

יש בראש העין טיילת נחמדה, ברחוב יהודה הלוי..

באמת נשמע שינוי קיצוני. אין לי הסבר.

כנראה שככה התקופה הזו...

תהיה חזק ובהצלחה בהמשך!

ואם אני אתן לך דוגמאות על גברים עם התנהגות כזאת?

ולא אחרי פגישה אחת מוצלחת? אלא אחרי כמה וכמה....

אולי תנסה לברר דרך השדכן?

תסביר לו מה אתה מרגיש ושחשוב לך לקבל הסבר כדי להמשיך

ולגבי מה יכול לגרום לשינוי-

אינסוף אפשרויות, לא תדע עד שלא תברר ואני לא בכרח ממליצה לברר ..

אולי היא גילתה שיצאת עם אחותה,

אולי סיפרו לה משהו עליך שפחות מתאים לה,

אולי היא נלחצה ומרגישה לא מוכנה

ואולי היא סתם פזיזה שזורמת עם הרגע הכאן והעכשיו ורק אח"כ שוקלת 

ואולי...ואולי..ואולי..

מבאס.

ולגבי איך בת תגיב לניסיון לחזור ומה יפעל-

תלוי בבת ובאופי שלה ותלוי בסיבת הפרידה. 

בהצלחה!

בחורה פזיזה שזורמת עם הרגע ורק אחר כך שוקלת

מה לעשות? חיבור רגשי זה לא הכל, אולי היה חסר לה משהו 

מהצד השני, של הבחורה.

היה לי מקרה דומה עם בחור, שיצאנו פעם אחת והיה מדהים. באמת מדהים. מבחינתי זו הייתה הפגישה הראשונה הכי טובה שהייתה לי ושהצלחתי להביא את עצמי כמו שאני בחיים האמיתיים.

ואני הפגישה הראשונה חתכתי ממנו. הוא היה מופתע.

אחת הסיבות היא שניבהלתי מכמה שהיה טוב. 

הייתה עוד סיבה שבגללה חתכתי, אבל זו העיקרית.

אני הייתי מציעה שתפסיק לחפש אצלך את הסיבה למה היא חתכה ממך. הרבה פעמים זה לא בגלל שאתה עשית או היית לא טוב. 

מה שכן, כדי לשמור על אופציות פתוחות, כדאי לך לשלוח לה הודעה שאתה מביע אמפתיה ומבטא ומדגיש כמה נהנית להכיר אותה ושחבל לך מאוד שהיא לא מעוניינת להמשיך.

והחלק החשוב הוא להוסיף שהיא יכולה לקחת את הזמן שלה להחליט ושאם היא מעוניינת לחזור ולנסות שוב- אתה פה, ואתה מעוניין.

וכשאתה משאיר לה ככה דלת פתוחה- קודם כל היא יכולה לקחת את הזמן לקבל החלטה עם שיקול דעת ולא מתוך סערת רגשות, וגם לזכור שאתה פה, ואם היא תרצה אתה תקבל אותה בחזרה. אתה נותן לה את הזמן ואמפתי כלפיה. זה מאוד חשוב. 

שאני חותכת.

אבל כמו שאמרתי הייתה עוד סיבה משמעותית בעיניי.

וגם ידעתי שיש לי את האופציה לחזור אם אני מתחרטת...

פוסלת כי הוא טוב מדי?

אני מרגיש ממש רע בשבילו. כאילו - כשאני לא טוב מספיק, היא חותכת. כשאני טוב - היא גם חותכת. מה את רוצה שאהיה?

אני רואה שאת אומרת שהיתה סיבה נוספת, אבל מהסיבה הזאת - זה פשוט עצוב

ואחרי שנה מישהו סיפר לי שהיא עברה באותה תקופה תהליכים לא פשוטים, שבעצמם היו מספיק כדי להחליט שהיא לא מסוגלת לנהל קשר תוך כדי, ובנוסף התוצאה של אחד התהליכים היתה כזאת שאני מניח שהיא הרגישה שהיא לא נמצאת באותה נקודה שאני הכרתי מראש ולכן היא לא יכולה להמשיך

בקיצור, יכול לגמרי להיות משהו שקשור אליה, ואולי משהו שהוא מתביישת לספר.

ואני אישית חושב שכן כדאי לפנות לשדכנים, אבל לא יותר מדי, ובעיקר אחרי שהמליצו לך עליהם

אני התחלתי בגיל 18 לצאת.. בהתחלה דיברתי עם חברים, בשלב מסויים הרצון שלי התחזק ואיתו ההשתדלות, פניתי לשדכנים וליותר חברים ופשוט הרחבתי את המעגל כמה שיכולתי.

נראה לי זה תלוי ברצון שלך אם את באמת רוצה להתחתן את גם תעשי השתדלות בהתאם.

בהצלחה רבה!

יכולתי להתייחס אלייך באמפתיה ולכאוב את הכאב שלך. אבל אני לא רוצה לעשות את זה. לא בגלל שאין לי אמפתיה למצב שלך - אני עצמי הייתי במצב הזה הרבה פעמים. מוכר עד כאב. אבל אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, ובאמת לא מאמין שהמקום הזה והכלה של המצב הנפשי שלך זה הדבר הכי טוב שאני יכול לתת.

אז אני מכיר את החוויה, לגמרי.

חוץ מחלק אחד: מעולם לא חשבתי לעצמי ש"אולי יש אנשים שלא נוצר בשבילם מישהו".

אני לא מקבל את הבסיס של ההנחה הזאת.

אפרט.

יש שתי דרכים לראות את העולם:

הגישה הראשונה מניחה שהשגחת ה' בעולם היא מצומצמת. הקב"ה זרק אותנו לעולם כדי לעשות דברים, אבל אם בן אדם יתחתן או לא, יגנוב או ישדוד, וגם אם יגנבו ממנו או ישדדו ממנו - זה לגממרי תלוי בבחירה אנושית. אם הוא ישים אזעקה בבית, הוא הקטין את הסיכוי לפריצה הביתה. זה הכל. לפי הגישה הזאת, לא נוצר בשבילך "מישהו". נוצר בשבילך עולם. והתפקיד שלך להתקדם, אם צריך לקחת יוזמה. ובטח אם "את יפה ואיכותית וזכיה" - אז כשתמצאי, וזה לא תמיד יהיה קל - אני מקווה שתמצאי מישהו שהוא ראוי לך. ותהיי מאושרת באמת.

הגישה השניה טוענת שהכל בהשגחה תמיד. בטח "מה' אשה לאיש". וארבעים יום קודם, הוכרז מי נועד בשבילך. וזה כולל גם אותך. ולא משנה כמה תתאמצי לא למצוא אותו, הוא יגיע אלייך בסוף. בעיני זאת דוקא גישה טיפה פחות אופטימית - כי אם הוא אדם שלא תרצי אותו, הסתבכת. כי אין לך איך להיפטר ממנו.

יש גישות מסוימות שמשלבות בין שתי התפיסות - הקב"ה גזר שתתחתני עם אדם מסוים אבל יש לך שליטה מסוימת על זה.

לא הארכתי כדי להלאות אותך ביסודות האמונה. ממש לא. הארכתי כי אני מרגיש שהכאב שנובע מהתחושה ש"ה' לא דואג לי ולא ברא בשבילי מישהו".

לדעתי את צריכה להשתמש בשתי הגישות:

קודם כל להשתמש בגישה השניה, אולי עם שיפור מסוים. הקב"ה ברא בשבילך מישהו, והוא מושלם בשבילך. הוא מחכה רק לך. ואת תהיי באמת מאושרת. זה רק לוקח זמן, ואת לא יכולה לדת מה הדברים שאת צריכה לעבור עד אז.

וגם להשתמש בגישה הראשונה. אחרי שנתת מקום לכאב ולדמעות. ולבדידות המייסרת, ולפחד שאולי לא תמצאי, ולתחושה ששום דבר לא עוזר. ואז למצוא משהו שיכול להוציא אותך משם. דבר אחד טוב בחיים שלך. שיתן לך מוטיבציה של יום אחד. יום אחד שאת באמת מוכנה להשקיע. ובאותו יום תשקיעי. יש המון כלים כדי למצוא - אני בתקופות של "להשקיע" אני עושה דברים מטורפים. מתקשר לחברים. פעם התקשרתי למישהי שארגנה אירוע לפנויים... ושאלתי אותה אם היא יכולה לשדך לי (מה קרה? היא הציעה מישהי, ולא התלהבתי. אבל לפחות ניסיתי). תבני מחדש קשרים עם חברות שיחזקו אותך בימים היותר קשים. תתכונני למסע שלא בהכרח יהיה קל, אבל את יודעת מה היעד ואת תעשי הכל כדי להגיע לשם.

כל הטוב הזה יכול להופיע בחיים שלך מהיום למחר. מנסיון, זכורים לי ימים של ייאוש עמוק שפתאום קיבלתי הצעה באמת טובה והם התהפכו להכי טוב שיש (מתקוה לייאוש זה בדרך כלל לאט יותר...)

שנה טובה!

------------

בהקשר של שנה, וראש השנה, ושינה - נזכרתי במושג שנקרא "שינה" בעבודת ה'. לפי מה שהסבירו לי, זה אומר כשמגיעים לשלב של ייאוש, שאפילו לא מאמינים שיש יכולת של התפילות שלנו לעזור. אדם שנמצא במקום כזה, פונה לה' ואומר לו "אני עשיתי את מה שאני יכול. אין לי כוחות נפש להמשיך אפילו להתפלל. אני מפקיד את מצבי בידך". 

המנהג למעט בשינה בראש השנה (יש שיטות שונות, לא נכנס לזה כאן), מתייחס לזה. בראש השנה שהוא יום דין, אני לא יכול לומר "אני לא יכול". בראש השנה אדם צריך להיות ראוי, ולכן הוא צריך לעבוד על "מה אני כן מסוגל לעשות". גם אם הוא יודע שהיום במקרה הוא מיואש, הוא צריך להסתכל על מה הוא כן יכול לעשות בעולם, ובמובן מסוים לומר "מגיעה לי שנה טובה, ונוכחות יותר טובה וממשית בעולם, ושתברא בשבילי את העולם מחדש" - ולהאמין שזה אכן נכון. להבין למה מגיע לו. איזה תפקיד יש לו בבריאה של הקב"ה, שבזכותו הקב"ה יתן לו שנה טובה.

אני בטוח שיש בך המון טוב. את כותבת את זה, וזה אומר שגם ברגעים של ייאוש את יודעת כמה את טובה. אז פשוט תתכונני לראש השנה, ותבקשי שבראש השנה תזכי לחיות מלאה בעולם הזה.

בהצלחה!

היה חשוב לי להדגיש תקווה ולא כאב, כי זה מה שהרגיש לי שנכון להדגיש. אי אפשר להדגיש הכל, כי אז אתה לא מדגיש כלום

חוץ מזה, אתה הדגשת את האמפתיה, אז לקחתי את מה שנשאר....

אני חושב שגם בתגובה שלי היה חסרון מהותי - והדיון הזה הוא הזדמנות לציין - כי היא מציינת שהיא מנסה הרבה ואני הצגתי את התקוה כ"תעשי ותצליחי".

גם האמירה של "אני לא רוצה להגיב באמפתיה" כמובן היתה בכוונה של "יש לי המון אמפתיה למצב שלך אבל זאת לא התשובה שלי". וזאת התחושה שהיתה לי. אתה לא יכול להיות אותנטי ולעשות המון חשבונות (אולי אתה כן, אני לא).

בכל מקרה, אני באמת מקווה שבסך הכל התשובות שכתבנו הן תשובות טובות ומועילות למי שיקרא/תקרא אותן

בוודאי שיש מי שמתאים לך.

תנסי לשבת עם עצמך - ולדייק מתוך ההצעות שכבר היו, מה הכיוון שמתאים לך לחפש.

ותמשיכי "לייצר הצעות" ולהתפלל. זו דרך נכונה.

תחדשי אצלך אופטימיות.. זה גם עוזר למצוא, ולמצוא חן...

מכיר מישהי שהתחתנה בערך בגילך (יש עוד הרבה. רק דוגמה שעלתה לי מיידית), הקימה בית טוב, עשרה ילדים בלעה"ר...

אבל היא בת 16, הוא יסכים להתפשר?

אמנם ידוע לי על אדם באיזור המגורים שלי שהוא באיזור ה- 50 ואשתו בת 25  

אבל עדיף לחפש בגיל שלו

ככה שזה בסדר, נכון? מעביר בפרטי!

לא יודע מה אני חושב על קשר שכזה באופן כללי, יכול להיות שבמקרים מסוימים זה כן יכול להיות ממקום בריא ואז יש לזה מקום.

אבל מישהו שמלכתחילה מחפש מישהי שיכולה להיות הבת שלו מבחינת הגיל, זה מעיד על משהו לא בריא ומניעים בעייתיים.

לא יודע מה הסיפור של הבנאדם, יכול להיות שהוא רווק ולכן חייב לשאת מישהי פורייה, אבל בשביל זה הוא לא צריך לחפש דווקא בת 20-30.

בקיצור, אני במקומך לא הייתי משתף פעולה עם זה (ואני לא קורא לזה לעזור כי זה נראה לי ההפך מלעזור).

אם יש לך קשר איתו ואכפת לך ממנו עדיף שתנסה לעזור לו לנטוש את הפנטזיה הזו שסביר להניח שתשאיר אותו בודד וככל הנראה תזיק לו אפילו אם יצליח.

אם אין לך מנוי את יכולה לשלוח הודעות רק למי שמנוי, ויכולה לקרוא הודעות רק של כאלו מנויים ששלחו לך. אין עניין של הפרש זמן. העניין הוא שלפחות צד אחד (או הכותב או המכותב) צריך להיות מנוי על מנת שתוכל להתרחש אינטראקציה. 

המנוי נותן לך את האפשרות לפנות לכל האנשים באתר בהודעות ישירות, ולקרוא את ההודעות שכל האנשים שלחו או ישלחו לך. 

אפשר לעשות מנוי לחודש, ואפשר אפילו ליום, אבל הם מנויים שכמובן יקרים יותר בסך הכללי, פר יום, מאשר מנויים לטווח ארוך יותר.

לעניות דעתי ניתן לבצע הקפאה של הכרטיס אבל לאחר מכן חידוש שלו והמשך התשלום, לדעתי לא ניתן להקפיא כרטיס ובמקרה של נישואין לקבל את הכסף חזרה על יתר הזמן - אלא רק, כאמור, אופציה אם אתה בקשר להקפיא את הכרטיס כדי שהמונה יפסיק לדפוק, ובמקרה הצורך לחדש אותו ולהמשיך את המונה ימים מאיפה שהפסקת בפעם האחרונה. 

כשאת לא מנויה את בהחלט רואה ששלחו לך הודעה, אבל כאשר את מנסה להיכנס אליה, קופצת לך הדעה המזמינה אותך לרכוש מנוי. כמובן, אם מי ששלח לך את ההודעה מנוי באותו זמן בעצמו, את כן תוכלי לקרוא את ההודעה ולהיכנס אליה וגם לענות לו. 

אם יש עוד שאלות מוזמנת לשאול כאן או בפרטי. 

ברור שלא אני ולא רוב החברים כאן מסוגלים להבין או להרגיש את הכאב. שילוב של כל כך הרבה כאב, יאוש, תסכול, פחד... בכל כך הרבה גוונים שרק משתלבים ביניהם ויוצרים מעטפת נוראה באמת של תחושות שליליות, שאפילו אין טעם להלחם בהן, כי הן אמיתיות, ומוצדקות, ומפחידות.

ובאמת אי אפשר לדבר. כי אף אחד לא יבין. ובטח שאני לא. במקרה הטוב יכולים להבין שלא מבינים, וגם את זה לא מבינים עד כמה - כי היכולת האנושית לחוש כאב, פחד וייאוש היא עמוקה כל כך. וכל עוד אנחנו שפויים אפילו אי אפשר לדעת אם הגענו לקצה - ואלו שעברו את השלב הזה כבר לא מסוגלים.

הדבר החיובי היחיד שאני יכול לומר זה להעריך את העוצמה שלך. את המבט שלך שעדיין מסוגל, גם מתוך הכאב הזה, לראות דברים טובים. ולדבר עליהם. ולהגיד לאנשים אחרים כמה החיים שלהם יפים וטובים. ולאחל להם טוב. והכתיבה שלך מאירה כל כך.

ואולי עוד משהו - אנחנו מטבע הדברים לא מתוודעים לסיפורים של אחרים. בטח לא סיפורים כאלה. אבל כן יצא לי לשמוע. היה לי חבר שכשסיפרו לי שנולדו לו תאומים אני באמת לא האמנתי - כי הוא כן סיפר לי משהו על מה שאשתו עוברת. אבל הסיפור הכואב שלו נגמר בסוף טוב. היום הוא לא שוקע בזכרונות של השנים ההן.

ובגלל שהכתיבה שלך כל כך חיובית וכל כך מאירה, אני באמת רוצה לומר שאת ראויה לא רק לכל הטוב שהיית ראויה גם בלי זה, אלא להרבה יותר טוב. המון שמחה ואושר וטוב ויופי בעולם הזה. שהעולם יאיר לך בכל כך הרבה יופי, שאנחנו לא יודעים כמה יפה העולם יכול להיות.

אני לא באמת יכול לחזק אותך. אבל אני באמת מקווה שתמצאי את הכוח.

תחל שנה וברכותיה

עצוב לקרוא.

נכון שיש יותר מתמודדים (אם נכון לקרוא לזה כך) בנושא לנ''ו, אבל גם כאן לכל אחד התמודדויות וקשיים משלו.

ועדיין אנחנו מבינים ומזדהים אחד עם הכאבים של השני, וכך גם עם הכאב שלך.

מאחל לך המון נחמה ושמחה והצלחה בכל!

ואם את רוצה לדבר עם מישהי את יכולה לדבר איתי למרות שאני רווקה חסרת ניסיון

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f325

אם אינני טועה הזיהוי המקובל הוא אבן אדומה, אולי רובי

לא מומחה גדול לסגולות, אבל זה יחסית מוכר

נראה לי שלזאת היתה הכוונה

קבלי חיזוק ועידוד.

הבעל כן מבין מן הסתם. אלא שלקלוט את עומק הצער של אשה שעוברת את זה - צריך נסיון חיים.. או להיות ח"ו מישהי כזו.

אל תתייאשי כלל וכלל.

תנסו לברר רפואית מה גורם.

אולי גם עניינים רוחניים סבירים מקובלים - תפילין, מזוזות ושאר דברים טובים.

תבשרו בשורות טובות בקרוב!

ותנוחמו בכפליים...