יש שני מצבים של קושי
האחד הוא כאב. כאב נורא, חד, מקיף, ייאוש מהותי, תחושה שהעולם נגמר.
אבל אני מתרשם שהמצב שלך הוא המצב השני. שאפילו כבר אין כוח להרגיש כאב. ייאוש תהומי, תחושה שלא משנה מה נעשה זה לא יועיל. כי כבר ניסינו. העולם לא נגמר - הוא אפילו לא התחיל. ריק מוחלט.
עברתי את שניהם. יותר מפעם אחת. ואם זה יותר מפעם אחת, זה אומר שהצלחתי לקום בינתיים.
אז אתאר מה שאני עושה, בהתייחסות למה שאת מציינת.
את אומרת שנגמרו לך הכוחות, וכבר לא מאמינה בכלום.
מה שאני מאמין - שממש לא נגמרו. נגמר לך רק כוח אחד, הכוח לאסוף את הכוחות שלך ולהשתמש בהם. לקום, לנער את האבק, ולהסתכל מסביב. להתיישב, לחשוב הלאה. לא לתכנן איך לשפר את המצב שלך - הרי באמת אין לך אמונה ביכולת שלך לצאת מזה. במקום זה, תעצמי עיניים ותחשבי מה יכול להיות יום מושלם בשבילך. לא אחרי שתסדרי את עצמך ותהיה לך עבודה. הרגע. אם את מחפשת מישהו שיאהב אותך כמו שאת - אז תחשבי איך הוא. לא למה הוא יאהב אותך. רק תחשבי שהוא קיים, והוא מחכה לך מעבר לפינה. אם את מחפשת יום מאיר ושמח - תחשבי על היום הכי שמח שיכול להיות. חברות? טיול? כיף? עבודה מספקת? תחשבי מה זה יכול להיות, ותחשבי איך זה קורה. שוב, לא איך את יוצאת מהמצב הנוכחי לשם - לא לפני שאת מרגישה שיש לך את הכוח לזה. פשוט איך זה. מה את רוצה שיקרה, כאן ועכשיו.
יש לך דרך לפרוק מתח? לכתוב שירים, לנגן, לצייר? ללמוד אחד מהם? ספורט? זה יעזור בכל מקרה, בכל שלב.
עכשיו תחשבי מה מפריד בינך לבין אותו יום הכי יפה שיש שיכול להיות לך. ללכת לטיול? לים? לבקר חברה ולבכות לה? ללכת לקנות משהו שאת אוהבת? (יש לך תקציב לזה? אל תתעלמי, כדי שלא תיכנסי למערבולת של הוצאות-יאוש-הוצאות גדולות יותר. אבל תקחי בחשבון שלפעמים הוצאה קטנה יכולה לחסוך הוצאה גדולה. תתנהגי בתבונה). רק יום אחד יפה. תחשבי מה את צריכה לעשות
מה מפריד בינך לבין אותו בחור חלומות - את צריכה לדבר עם שדכניות שיעזרו לך? רוצה להכיר אנשים שיקדמו אותך? יש לך הכח הנפשי להציג את עצמך בפני אנשים? הכח להכיר אנשים הוא קל, כי אינטראקציה חברתית עם אנשים טובים היא דבר מעודד.
כשאת עושה את כל הדברים האלה, אל תסתכלי אחורה - את לא עושה את זה כדי לצאת מהמצב שלך. את עושה את זה כדי להגיע כמה שיותר קרוב ליום מושלם. את תחשבי "מה אני עושה מהמצב שלי", תחשבי "אם הגעתי לשם - מה עשיתי בינתיים", תסתכלי לשם ותפעלי.
(מקיאוולי ["הנסיך", פרק שישי, נראה לי] כותב שאם יורים חץ למקום רחוק, צריך לכוון גבוה. ככה כשהחץ מאבד גובה עם הדרך הארוכה, הוא עדיין יגיע למטרה. אז תכווני גבוה, הכי רחוק שיש, ותשתדלי לעשות מה שיש בדרך לשם)
אל תתמודדי. כי את מתייאשת. פשוט תמשיכי לרוץ קדימה. תעשי דברים שעלולים לקדם אותך, כמה שיש לך הכח לזה. בסוף משהו גם יצליח.
אני עברתי דברים כאלה יותר מפעם, וקמתי. בעזרת חברים טובים באמת, או כשהתאמצתי ואספתי את הכוחות גם כשלא רציתי
אעצור כאן כדי לא לאבד את חוט המחשבה. מקווה שעזרתי במשהו. המון הצלחה. הלב איתך
)
אבל זה היה כשהייתי קטנה יחסית, אז זה הגיוני שלא ראיתי 
עצמי
אם צריך עזרה אשמח לסייע