כבר תקופה אני נפגש עם בחורה מקסימה והכל הלך מצוין כבר התחלנו לחשוב הלאה אבל ההורים שלה התחילו להתנגד לחתונה עכשיו בטענה שהיא עוד צעירה וזה מהר מידי להתחתן וכו'.
כרגע לקחנו הפסקה מהקשר כדי לחשוב, ואני מנסה לחשוב האם אני רוצה את הקשר הזה מספיק כדי להילחם עליו או שאולי זה עצם זה שיש לי מישהי לדבר איתה זה מה שכיף לי, וזה יכול להיות בעוד בחורות ולא דווקא בה, מה אתם אומרים?
הבירור האמיתי הוא בלב שלך
אם אתה שמח לקבל ממנה הודעה
אם נעים לך בלב לראות אותה
אם במשך כמה ימים לא דיברתם וזה קצת ירד, זה לא דווקא אומר שהיא לא הנכונה זה לגמרי לגיטימי בעיקר אם הקשר עד עכשיו היה יחסית אינטנסיבי המון פגישות ושיחות והודעות
בהצלחה יאח ה' איתך
מה שכן -
בטוח שעם בחורות נוספות תוכל לדבר ושיהיה לך כיף. ב"ה הקב"ה ברא את העולם ככה.
אבל
כשאנחנו מחליטים להתחתן, אנחנו מחליטים שאת הדיבורים והכיף נעשה דווקא עם הבחורה הזאת - לא כי אין עוד אחרות, אלא כי בחרתי אותה על פני האחרות.
לפי ההודעות האחרות שלך פה, גם אתה יחסית צעיר. להתחתן בגיל צעיר זה בהחלט אפשרי, אבל צריך להיות מודעים לקשיים שיש בכך - ושלא לכולם זה מתאים. יש דבר כזה נישואי בוסר (וזה לא קשור רק לגיל, גם למוכנות הנפשית).
מתחתנים לא רק עם האדם, מתחתנים עם המשפחה. האם אילו היחסים שאתה רוצה עם חמיך וחמותך? האם זה בר שינוי? האם ניסית לשוחח איתם ולהבין מה מפריע להם? האם זה ספציפית אתה, או הקשר עצמו.
לדעתי, הדבר הנכון לעשות זה להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך באופן אישי ושיש לו ניסיון חיים.
רב או מנהלת הפורום בשם ברוקולי או מישהו שאתה סומך עליו במשפחה (בן אדם מבוגר)
לתת לו יותר פרטים
ואז הוא יתן לך את דעתו ואז תדע לאן אתה הולך :
משקיע מיליון אחוז בבחורה ומקבל כן או לא -סופי- ממנה או ההורים שלה,
או ממשיך הלאה ומחפש בחורה אחרת.
מה שסיפרת כאן זה מעט מדי כדי לתת תשובה נכונה. כיוון נכון.
ברגע..אבל יש בחורות אחרות .. תמיד יש אחרות וזה לא פקטור לכלום .
השאלה היא מה מיוחד בה? אתה רואה משהו מיוחד? משהו שאתה מאוד מעריך ?
יש לך רגש להגן עליה לשמור עליה?
היא בעינייך מיוחדת?
היא יפה בעינייך ?
אתה מרגיש אליה משהו מיוחד/ אחר מהשאר?
מה התכונות שאתה מחפש? האם הם נמצאות בה?
האם יש לכם פחות או יותר מטרה משותפת - זה יכול להגיד גם ..להקים בית דתי עם לב טוב .
האם היא רואה אותך?
אם כן יש פה מלא דברים טובים ..
בכל מקרה עדיף להתייעץ
בהצלחה
יכולה להסתיר משהו יותר עמוק . איזשהו ספק האם היא באמת האישה שאתה איתה רוצה לקשור את חייך, או שיש משהו שמפריע לך בה, איזשהו פער שלא הצלחתם לגשר עליו, ואולי אתה דווקא שמח בה אבל אתה חושש מהתגובה של המשפחה שלה עכשיו ואולי גם מתגובות שלהם בהמשך לגבי דברים בעתיד.
אם הגעת למסקנה שטוב לכם ואתם מתאימים ואוהבים, כל אתגר או אפילו משבר - יכול להיות פתיר.
אחרי שמחליטים קודם כל בפנים, וגם עם בן הזוג שזה זה ואתם יחד , אתם ניגשים לכל משבר שעולה כזוג ומתמודדים איתו כזןג. ממש כמו זוג נשוי. תברר את הדברים בינך לבין עצמך, לאחר מכן איתה. תספר לה מה גילית, ואחר כך תוכלו לדבר עם ההורים אם צריך, או לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל יותר הכוונה וכלים. בהצלחה !
לא ברור לך שאתה רוצה אותה.
ראוי בכל אופן שכשאתה בוחר מישהי שתבחר אותה באמת.
ושיהיה ברור לך שאתה רוצה אותה ספציפית.
ותן לה להלחם עם ההורים שלה, על הקשר איתך
זה עדיף לך מאשר להלחם עם ההורים שלה
שאין רק התאמה אחת.
כלומר, תיאורטית יכולתי לבחור מישהו אחר, אבל בחרתי בבעלי.
היום אנחנו מתאימים מאוד ויש בינינו קשר חזק ועמוק מאוד, אבל זה לא דווקא בגלל ההתאמה הראשונית (שהייתה התחלה טובה) אלא הבחירה החזקה שלנו אחד בשני, הנתינה ההדדית, החוויות המשותפות וכו'.
* אם אתם צעירים מאוד (מתחת ל20) אולי הסתייגות של ההורים לא קשורה אליך אישית שכדאי לשקול ברצינות להמתין, אבל לא לוותר.
* למצוא מישהו שהוא "התחלה טובה" זה משהו שבפנים עצמו בעל ערך גדול ולא תמיד קל.
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
ואני אשאר האחרון מכל המשפחה הענפה
ולא
זה לא מפחיד אותי
אפילו משמח משום מה
לא אומר שאני לא על סף חירפון מהרצון להתחתן
רק בהלם מכמה משמח אותי המחשבה שהוא הולך להתחתן
אולי היה לי תמיד בראש תחושה שאני אחראי עליו ואם אני אתחתן לפניו הוא ישאר לבד ויהיה לו קשה מידי
קיצור כמה שמח
כמה געגוע לאישה שלי
אז פינקתי אותו בטקסט משלי
אני יודעת שאצל בנים זה קצת אחרת.(תקנו אותי אם אני טועה)
מכירות את זה שהחברות הטובות מתחתנות והופ נעלמות? צריך לרדוף אחריהן בשביל יציאה פעם בחודש. או שאם הן מאורסות הן אוכלות את הראש רק על החתן ואין דיבור על משהו אחר..?
איך מתמודדים עם זה?
סתם פתאום מוצאת את עצמי לבד אחרי גל של חתונות של חברות טובות. או לפחות חשבתי שהיו...
בדרך כלל מאורסות זה כל מה שעומד להן בראש וגם אם מנסים ליצור שיח על משהו אחר, בסוף הן חוזרות לזה. הגיוני כמובן.
מעניין לשמוע שלא כולן ככה
אחרי כמה חודשים של קשר טוב, צד אחד עדיין לא מצליח להגיע להחלטה אם לסגור או לא. אתם בעד לקחת שבוע/ שבועיים הפסקה כדי לתת לו זמן לחשוב עם עצמו?
הפסקות תמיד נגמרות בפרידה? או שהן גם יכולות להועיל ולהעלות את היתרונות שיש בקשר ובאדם שמולך?
ברגע שיוצאים להפסקה זה אוטומטית קובר את הקשר ומסיים אותו?
אבל אולי לפני הפסקה, שווה ללכת לאיש מקצוע - לאיזשהו ייעוץ זוגי (יחד ו\או לחוד) כדי לנסות לתת את הכלים לבצע את המחשבות האלה?
אני חושב שהפסקות בדכ הן לא טובות בכלל. יכול להיות יוצא דופן אבל בכללי זה לא מעיד על משהו חיובי.
אף פעם לא הצלחתי להבין את הקטע של "לא מגיע להחלטה" כאילו, יצאתם כמה חודשים הכל בסך הכל הכללי בסדר? כי אם לא למה לא חתכת עד עכשיו? ולרוב גם יותר מבסדר ממש כיף..אז על מה ההתלבטות? בעיניי מעיד על זלזול וחוסר בשלות ושוב, אני לא מדבר על מקרים יוצאי דופן..
קרה לי פעם ככה, ופעם ככה.
השאלה החשובה היא: בשביל מה ההפסקה?
שיהיה מוגדר מה רוצים/חושבים שאפשר להשיג בה.
לפעמים גם אפשר להגיע להבנה שדווקא עזרה חיצונית היא מה שנצרכת כאן ולא הפסקה.
בהצלחה רבה!!
ומתוך כך אפשר להתייחס לטיב ההפסקה ולמטרתה
לעיתים חייב שינוי, ממש לדרוך שם על מנת להגיע לטוב
אם פתרנו את זה מול עצמנו / מול בן הזוג ותיאמנו ציפיות
הקשר רק יעלה דרגה יתחזק ויוביל לחתונה! וזה ממש חלק בלתי נפרד מהתהליך אז לא לפחד.
ולפעמים חייב שינוי גם אם הוא כואב והוא מסיים את הקשר( אבל גם זה לטובה ) גם זו דרך פשוט של סיום.
אם מפסיקים ואחרי ההפסקה כלום לא השתנה (לא בחשיבה / לא בהתנהגות) זה כמו לופ שחוזר על עצמו ולא מומלץ להגיע לזה .. זה מיותר
ברגע כזה מומלץ לסגור את הדלת של הלב
לדבר על הכל לסגור דברים כמו שצריך על מה שהפריע או יושב ,להודות אחד לשני .. על מנת להמשיך הלאה בצורה חדשה נקייה ובריאה.
צריך להיות מאוד רגיש וחכם כדי לדעת מתי זה פחד של הולדה ועליית דרגה
ומתי זה פחד אמיתי שיש מלא חסרונות שבלתי אפשרי לבנות כך קשר
יש מצב לערוך ולרדת שורה מדי פעם ? רווח בין קטעים.
קשה לקרוא ככה.
תודה.
נשמע שאת באמת עושה את הכי טוב שלך !!!!!
גם אם מרגיש לך תקוע ,את לא באמת חוזרת אחורה .
פעם רב אמר לי שיסורים באים בצרורות
זה כדי לפתור לך דברים בקלות בעתיד ..
וזה נשמע באמת לא קל, גם בעבודה וגם פה בזוגיות ואולי גם דברים אחרים ..
ה' רואה אותך והוא מאמין בך .
זה בסדר גם להרגיש קנאה, לפעמים ,לא כולם חווים מה שאת חווה ,אל תהיי קשה עם עצמך 
אבל באמת תעריכי את עצמך מלא שאת כל כך טהורה וטובה למרות הכל ..
אני מקווה שעזרתי קצת ואם לא שולחת חיבוק ♥
(מקווה שמותר לי למרות שאני נשואה)
בע"ה שיאיר ויפרח לך בקרוב בקרוב, late bloomerית
ותבנו את עולמכם!
שמתנהל לאט: "וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י".
ככה מניחים יסודות איתנים וחזקים לתיקון האישיות כדי להיות ראוי למשפחה לתפארת בעז"ה.
העיקר כל הזמן להתקדם בענוה וביטחון גמור ב-ה' ולהרבות חסד ונתינה לאחרים, וככה האישיות מזדכככת כדי להתחבר עם בעלך פנים בפנים.
יש סתם זוגיות, ויש זוגיות שיושב הכרובים בא ושוכן בקרבנו.
קשהתחושה מובנת ומוכרת לצערנו ליותר מדי אנשים. לא יודע אם זה מנחם או מצער לדעת שאת לא היחידה.
הנחמה היחידה שלי היא שאני יודע שאת כל החוסר הזה אני הולך להשקיע באשתי. היא באמת תהיה כל עולמי והיא תשקיע בי את כל החוסר שלה ואני אהיה כל עולמה.
מאחל לך שמחה ואושר שלם בקרוב ממש!
לגיטימי?אחרונהיש לך כשרון כתיבה אדיר!
את מצליחה להעביר את התחושות והרגשות בצורה מדהימה.
וכשאני קוראת את זה, אני מרגישה שאת מטילה לי עול על הכתפיים - במיוחד שאני יכולה להזדהות עם הרבה ממה שכתבת.
הלוואי שתמצאי הקרוב את האחד שייתן לך להרגיש שכל מה שעברת עד עכשיו היה כימים אחדים, לעומת הימים המלאים והארוכים שעוד מחכים לך איתו, בעולם המשותף שתבנו יחד.
אבל גם ההודעה הזו מזכירה לי גם הודעות ישנות יותר שפרסמת, ויחד עם המשפטים: "ניסיתי להטעין מצברים בכל דרך שהכרתי והמצבר עדיין ריק", "אבל המרחק גדל והתעצם ואני לא יודעת איך לגשת כמעט.". - אני רוצה להציע לפנות לעזרה מקצועית.
האסון הנורא שכולנו עברנו לפני כמה חודשים, יחד עם הקשיים שיש לך בעבודה, והרגש החדש הזה של הקנאה - אל תהיי בזה לבד. יש כלים ויש דרכים, וחבל שלא לנסות. ואם ניסית בדרל אחת - לנסות בדרך אחרת.
הרבה זמן שלא כתבתי משהו בסגנון, אבל עקרונית - עובד על חוברת שמאגדת 'סיפורי דייטים' שלא באמת קרו והם בעצם משלים לרעיונות מפרשת שבוע ויהדות. אשמח לשמוע חוות דעת. מקווה שאצליח לרגש קצת..
כבר תקופה ארוכה שהוא לא עמד בתחנת האוטובוס הזו בירושלים, תקופה ארוכה שהיה מנותק מפגישות ושקע בד' אמות של הלכה. אבל התחנה נשארה אותה תחנה, העמוד הקבוע, עליו היה נשען בהמתנה לקו שלו אל נבכי יהודה ושומרון, נותר עומד במקומו והאנשים... כדרכם של אנשים.
כל זה היה נכון עד הרגע שראה אותה, דוחפת את עצמה במין עז שכזה על כסא הגלגלים אל מרכז רחבת התחנה הצרה. היא עצרה די קרוב אל אחד העמודים הנמוכים, הורידה את תיקהּ מחיקהּ אל האספלט הדהוי, והמשיכה להתעסק עם שאר הדברים שהיו מונחים לה שם. זה אכן היה מראה לא כל כך שגרתי בעיניו, אך גם לא אחד כזה שישבה לחלוטין את תשומת ליבו, ולאחר מבט ארוך אחרון הוא החזיר את עיניו אל הגמרא, מידי פעם נשלף מריכוזו העמוק ומעיף מבט, רק שלא יפספס את הקו.
לאחר מספר דקות נשמע צחוק עליז וקצר ששלף אותו מהרהוריו בדיני רוצח בשגגה, וגרר את עיניו למתרחש בימינו. אל הנערה על הכסא הצטרפה בחורה נוספת, שעמדה לשמאלה כשגבהּ מופנה אליו, מסתיר ממנו את רוב גלגל הכסא ומשאיר לו זווית צרה בה יכל רק לראות את פניה של הנערה היושבת, שפנו למעלה אל עבר פני חברתה, נסוכות בחן של חיוך עדין.
מבטו השתהה על השתים עד שהנערה על הכסא פנתה לאחור ונטלה את הקביים שנתלו על מושב כסאהּ. הוא הפנה את מבטו אל האופק, לראות אם הקו שלו מגיע, וכשהשיב אותו אליהן שתיהן כבר עמדו ושוחחו, והבחורה שזה עתה נעמדה החלה מקפלת את כסא הגלגלים. משהו החל להתעורר בתוכו, משהו ברצון הזה שלה לעמוד בשווה..
לפתע ידה של הבחורה עזבה את אחד הקביים ונופפה, כמו מסמנת למישהו לעצור. סובבתי את מבטי אל הכביש וראיתי את הקו שסמנה לו מתקרב אל מדרכה. אוטובוס עירוני.
בשלב זה חברתה של הבחורה עם הקביים החלה להכנס לפעולה, נטלה את הכסא המקופל והעלתה אותו אל החלק האחורי של האוטובוס, בעוד שחברתה, בעלת הכסא, תלתה את תיקה שלה על כתפה ועשתה בזריזות את צעדיה, כפי שניתן עם זוג קביים, אל ראשו של הקו. כשהגיעה אל קדמתו היה נראה לרגע כאילו עשתה צעד שלם בלעדם ואז נעלמה אל תוכו.
הדלתות החלו להסגר, ובהחלטה של רגע הוא חטף את תיקו מהאספלט ורץ אל עבר האוטובוס שכבר נפרד מהאבנים הצהובות-אדומות. הוא דפק על דלתותיו הקדמיות, מעיף מבט מבקש אל הנהג שעצר ובאדיבות פתח לו את הדלתות. כשעלה, קצת מתנשף, החל הקול המכני מכריז, "קו 48, לגאולה".
'מעניין', הוא הרהר לעצמו כשפסע אל עבר סופו של המסדרון שהחל מאיץ, 'אוטובוס לגאולה...'
מעריך את זה מאוד!
@מחפשת111 - תודה רבה!
מזהה את התחנה המדוברת..
(ושכחתי למה בחרתי דווקא את המספר 48 כקו לגאולה 🥴. אם יש למישהו רעיון...)
גשר המיתרים ? גבעת התחמושת ? בנייני האומה? ?
נחמן? כאילו 148?
גשר המיתרים, מאיפה שעולים על 140 לכיוון בית אל.
מי שמעוניין/ת ב"ה אשתי ואני זכינו לשדך כמה שידוכים וחשבנו לפתח את זה לפרוייקט שידוכים נחמד, מצורף פה קישור למילוי הטופס, אומר מראש שאנחנו בעיקר משדכים סביב הכיוון החרד"ל - חסידי, אבל לא רק.
בהצלחה!
אני שלישית במשפחה. יש לי אח ואחות שמבוגרים ממני (ועוד כמה אחים צעירים).
אחי הבכור גדול ממני בשלוש שנים (הוא היה שמינסט כשאני הייתי חמשושית), ואחותי בערך בשנה וחצי. אחי התחתן עם מישהי שטיפה מבוגרת מאחותי, ואחותי התחתנה עם מישהו שקצת יותר מבוגר ממנה.
לאחי הבכור יש מעמד מיוחד בבית. זה מתבטא בהמון דרכים, הנה כמה דוגמאות (גם אם הם לא רלוונטיות להיום, רק כדי שתבינו):
הוא עושה הכי פחות בבית. לא יוזם. לא מנקה. לא מסדר. לא עורך. לא מגיש. לא שוטף כלים. לא כביסה. לא בישול. לא אפייה.
אם יבקשו ממנו להוציא את הזבל, הוא יוציא, אבל אף פעם לא יעשה את זה מעצמו.
כל שאר האחים והאחיות - שותפים בכל הדברים הנ"ל. לפני פסח, אמא מכינה רשימה של מה כל אחד אחראי לנקות - הוא אחראי רק על החדר שלו (אה, והוא היחיד מהילדים עם חדר לבד).
לכאורה, זה סוג של מעמד יותר מההורים שלי - כי הם כן שותפים במלאכות הבית.
אבל גם מעבר לצד של החובות - הוא תמיד היה מקבל את המושב הכי שווה באוטו. מחליט החלטות לכולם. כאילו מעין מנהיג מורם מעם.
ושיהיה ברור - אני אוהבת אותו מאוד, מעריכה אותו מאוד, מכבדת אותו מאוד. ב"ה הסתדרנו בלי השותפות שלו, וכשהיה צורך ספציפי לעזרה - ביקשנו, והוא תמיד הושיט יד. ועדיין, יש לו את הסמל סטטוס של הבכור.
ועכשיו אליי: כאשר מציעים לי לצאת עם מישהו שמבוגר מאחי הבכור - אני נוטה לפסול על הסף, כי אני 'מפחדת' לערער את המבנה המשפחתי שלי, פוחדת שאחי הבכור ירגיש שזה יאיים על המקום שלו, כאילו שהבכורה תעבור למישהו אחר. אולי זה משהו שאני מדמיינת, ואני לא רוצה לדבר על זה עם אחי ולפתוח מולו חזית כלשהי, אז בנתיים אני מסננת הצעות מבוגרות מידי.
אתם חושבים שאני מגזימה? זה נשמע לכם הגיוני? או שזה משהו שאני צריכה לעשות איזשהו עבודה עצמית כדי לשנות את התפיסה שלי?
זה לא שיקול שצריך להיות משפיע. אם לא מפריע לך עצמך אל תתני לזה משקל. נכון שיש חשש אבל אם הוא יתממש יהיה צורך לחשוב איך להתמודד איתו.
באמת לפעמים יש כל מיני עניינים שעולה לראש איך הבחור יסתדר עם אישיו משפחתי כלשהו... את אל תחסמי את האופציות, מה שיהיה- משמיים.
חוץ מזה, הכבוד של אחיך לא נפגע. כולכם נותנים לו כבוד בתור הגדול, וגם הוא ידע לתת כבוד למבוגר ממנו, זה לא שהכבוד יעבור ממנו אליו, זה שאתם תכבדו עוד מישהו בנוסף. רק ה"בלעדיות שלו" תופר וזה נשמע כמו דבר שעשוי להיות חיובי אפילו...
וגם , לפעמים אנחנו ממש חוששים ממשהו ובסוף מופתעים... את חוששת מאיך זה יהיה אבל תדעי שיכול להיות שהוא ישתלב בצורה מעולה עם המשפחה ויהיו לו תכונות שהוא יתקבל במקום הכי טבעי בלי שום בעיות. אז שימי את הדאגות בצד ושיהיה הרבה ס"ד!
לאף אחד לא אכפת ואין משמעות מי גדול יותר, אחי או גיסי.
הפרש של כמה שנים משפיע בגילאים צעירים ותופס מקום רק לאנשים שגדלו יחד.
אבל אל תתני לו יותר מדי מקום, אם תחשבי קצת לעומק תביני שאין בזה כלום, כל הפחד שלך זה לערער את העולם *שלך* כי ככה גדלת, שהאח הבכור הוא ה-
אבל אם תחשבי שניה תביני שאם יבוא מישהו שאת אוהבת ומה לעשות הוא יותר גדול מאחיך(דרך העולם אין לנו שליטה על זה🙃) אז הוא יצטרך להתמודד, וזה שלו, הפחד שלך מובן ולגיטימי אבל לא נצרך..הכל בסדר הוא יהיה חזק ויפרגן לך🙂
אני חושב שזו הגזמה,
בכורה היא מולדת ולא תלוית גיל.
משהאני חושב שאם זה נמצא אצלך בתודעה כדאי לשבת ולהתייחס לזה ברצינות גם אם זה לא הדבר הכי מדויק בעולם מבחינה שכלית.
בעיקר כי הוא התחיל בייניש קצת מרובע ואני (והאחים שלי למעט אחד) עוסקים במחשבים לסוגיהם. הוא לא מהווה איום.
היום גם הוא וגם הגיס השני שלי עובדים בהייטק, אבל בהייטק אחר מזה שאני מתפרנס ממנו.
לגמרי מובן החשש.
אם את יכולה להתגבר על זה, אז נראה לי עדיף
נראה שזאת נקודה שצריך לפתור בלי קשר לזוגיות וחתונה...
פשוט הנושא הציף את זה, אבל זה ישב עלייך גם לפני
כדאי לעבוד על זה, זה לגמרי עניין של תפיסה
כי בכל מקרה זה מפריע לך גם בלי קשר לדייטים.
ואז גם אולי הם ידעו לומר כיוונים
והאמת שגם הוא מורם מעם
וזה ממש לא העסיק אותי
כן, אני יודעת שהוא 'מועדף' בגלל כל מיני דברים, וגם בגלל מנטליות של בכור במשפחה שלי, אבל לגמרי הייצי יוצאת עם מישו גדול ממנו
בעלי קטן ממנו בשנה, אבל ביומיום שלי הוא לא מעסיק אותי יותר מדי האמת. כאילו, אחים, אבל ממילא כשמתחתנים יוצאים לבית משלך.. אז לא ברור לי החשש ככ.
מה גם, שהמעמד הוע יותר עניין של ההורים מולו. אצלנו לפחות. אז ממש לא היווה השפעה והוא נשאר מועדף
אבל עדיין אם תהיה לך הצעה טובה
מעל הגיל שלו, אפשר לסכם עם הבחור
להוריד אותו בשנתיים בגיל
ולא לגלות לאף אחד
שיגיד שעכשיו הוא סיים טרום חובה
ואז לא תהיה בעיה
יכול מאוד להיות שאח שלך לא תופס את זה כמו שאת תופסת
יכול להיות שהוא לא עוזר כי הוא עמוס בעבודה / תואר
וזה לא מכוונה רעה יש מצב שהוא גם עוזר פשוט בדרך שלו (לוקח את הקטנים טרמפים , עצות, שומר עליכם,)
באופן כללי יותר בריא לא להשוות
יכולה לשתף אותך שאני לא משווה את עצמי בין האחים שלי כי אין מה לכל אחד יש צרכים אחרים
אם אני מרגישה צורך רב יותר לעזור מהמם שיש לי את זה באופן טבעי ..
גם אצלי שהיינו קטנים אח שלי בחר את החדר הכי גדול.. כי פשוט הוא בחר וקבע עובדה ובידיוק השבת אמרתי לו שהוא פשוט עשה מה שבא לו והוא צחק שאני מפונקת והוא ראה את זה אחרת..
את רואה כל אחד רואה את זה אחרת ..
להגיד לך שאני לא אקח מישהו שיותר גדול ממנו?
לא חושבת שבאמת אכפת לו מאגו ילדותי ובסופו של דבר עם כמה שאני אוהבת אותו ואני מאוד אוהבת אותו את הבחירות שלי אני אעשה בעצמי בלי קשר אליו.
ואם אח שלך אוהב אותך ואני מאמינה שהוא אוהב אם הוא יראה שהבאת בחור טוב הוא יפרגן .
אם תמשיכי לתת לו את המקום שלו, ואת הכבוד שלו זה ימשיך להיות ככה.
(אגב, אחותי שקטנה התחתנה עם מישהו שיותר גדול מאחי הבכור וממני. אבל משום מה אבא שלי ניתן להם מהקידוש /חלה לפני. לא ברור לי למה, זה פוגע, אבל אני מכבדת את ההחלטות שלו גם אם הם לא ברורות לי ולא אומרת כלום (פעם חשבתי שבגלל שהוא כהן, אבל אחרי זה הצטרף עוד גיס כהן וזה לא קשור))
יותר קטן ממנו ומקבל לפניו..
ולדעתי חתן/כלה לא משנים את סדר הילודה של מי שהם התחתנו איתם.
לצורך העניין עכשיו שנה ב בלימודים, שיא העומס, והחלטתי על הפסקה מדייטים לתקופה מסויימת.. לא בגלל שאין לי כוחות לצאת, פשוט כי לא רוצה לבזבז זמן של למידה..חלק אומרים לי שלא כדאי לשים את הלימודים במקום הראשון, וכדאי לשלב בקטנה גם דיטים בזמנים האלה, חלק אומרים שכדאי לעשות הפסקה.. בסופו של דבר מה שאני החלטתי זה לקחת הפסקה.. אבל שמעתי שיש איזה קטע שאם אדם לא עושה את ההשתדלות שלו ודוחה זה יכול לעכב את הזיווג שלו (לא מבינה בזה בכלל פשוט פעם דיברו על זה לידי- שמא יקדימנו אחר וכו' כאילו שצריך לעשות ממש השתדלות..
השתדלות לפי הכוחות שלך .
אם תצאי לדייטים ולא תהיי נוכחת בדייט ובתהליך
זה אולי יעייף אותך / יהיה זלזול בבחור..
אם את יודעת שתצאי וכן תצליחי לשלב אז ברור שאפשר לתת צ'אנס .
בסופו של דבר לא משנה כמה תגובות נכתוב לך פה.
רק אם יודעת אם באמת עשית את ההשתדלות שלך ופתחת את הלב באמת, ולא רק במעשה ..
תחשבי על זה
וואי, אין מה לחשוב שזה מעכב את הזיווג!
בסוף מי שהקב"ה ייעד לך יגיע מתי שהוא צריך להגיע.
אם את בתקופה ממש עמוסה אז לפי דעתי כדאי לקחת הפסקה, היא לא צריכה להיות ממש רשמית. אם יש הצעה ממש מעולה אז לא כדאי לדחות אבל אם לא משהו חריג אפשר לומר שכרגע את בתקופה קצת עמוסה ויהיה יותר רלוונטי עוד חודש...
כי בסוף אם מתחילים קשר בתקופה עמוסה אז אפשר לפספס גם את ההצלחה במבחנים וגם את ההשקעה בקשר.
*ו* כל עוד אתה בשלה *ו* רוצה *ו* מוכנה להקים בית נאמן בעם ישראל
אז אין שום סיבה *הגיונית* לעשות הפסקה בדבר הכי משמעותי ומשפיע בחיים שלך.
מה שכן, אולי את צריכה לשכלל את זה. כדי לא להתיש את עצמך. לסנן טיפה יותר בתקופות מסויימות. אבל תמיד להשאר בזרם. לא לעצור.
ואפילו לא להכניס את עצמך למצב תודעית ״אני בהפסקה״. מילא, היית בקשר של שנתיים ואת צריכה הפסקה, זה כן. אבל זה לא המצב.
אבל זמן ואנרגיה ? ברור שיש לך לזה.אין בכלל ספק וגם אל תכניסי לעצמך -לעולם- את הספק הזה. זה יצר הרע.
אף אחד לא מפסיק לאכול ולשתות. זה על אותו משקל (כן, כן. היצר הרע יגיד לך ״מה ? זה בכלל לא אותו דבר״. זה כן)
(שוב, כל עוד את לא מלכת אנגליה או ראש ממשלה).
הצלחתך הצלחת כל עם ישראל.
בהצלחה.
עשיתי החלטה דומה לחכות לאחרי הלימודים בגלל העומס וזו אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי בחיים.
תחשבי על זה ככה, עצם זה שתהיי במצב אחר מצד הלימודים יאפשר חיי נישואין רגועים הרבה יותר בהתחלה
משהי שאני יוצא איתה אמרה לי שעברה הפסקת הריון..איך אני אמור להתייחס לזה?
מה אתה חושב על זה?
מה ההלכה אומרת במקרה כזה ?
נניח שזה מקרה אמיתי.
זאת אומרת, בחור כזה מגיע לרב ומספר את זה.
מה הרב יענה לו ? לשחרר בכל מקרה ?
אפילו בנישואין אזרחיים לדעת רוב ככל הפוסקים לא צריכה גט..
לא להלחיץ סתם.
אנחנו לא מכירים אותך ואת ההשקפות שלך...
מניחה שאתה אמור להתייחס לזה איך שאתה חושב, איך שאתה מרגיש... ואם קשה אז אולי כדאי להתייעץ באנשים שמכירים אותך יותר, או דמות רבנית כלשהי (שוב, לא מכירה אותך, פשוט מנסה להבין)
שהיא התחילה ושהיא הפסיקה.
שיש לכל אחד מהאירועים השלכות/משמעויות הלכתיות, נפשיות, רגשיות...
אז אחרי שתבין את הסיבה שהיא התחילה ותחליט מה היחס שלך לזה ואיך זה משפיע עליך ועל הקשר ביניכם
ואחרי שתבין גם את הסיבה שהיא הפסיקה ותחליט מה היחס שלך לזה ואיך זה משפיע עליך ועל הקשר ביניכם
תחזור ותשאל מה אנחנו חושבים על זה
האם אתם שומרי הלכה?
(בהנחה שכן, כי זה רוב הציבור כאן)
האם ההריון הוא תוצאה של רצון להביא ילד לבד לעולם (מתרומת זרע)?
או אולי ח"ו ההריון הוא תוצאה של אונס?
אולי מדובר בחוזרת בתשובה?
בקיצור, יש אופציות שונות. כנות לדעתי היא מרכיב חיוני בקשר. אם אתה לא יודע מה הפרטים, אולי כדאי לדבר איתה ולשאול איתה. ואחרי שיש לך אותם, אתה צריך להחליט איך להתייחס אל זה. מה שאנחנו נגיד לא רלוונטי. (זה כמו שתשאל אותי איך להתייחס למלפפונים בחומץ. יש אנשים שמתים על זה ואנשים שלא סובלים את זה.).
הייתי מברר לעומק..וכשהייתה לי תשובה ביד(בהנחה שהייתי מאמין למה שהיא אומרת) הייתי מחליט מה לעשות, אבל איך שאני מכיר את עצמי הייתי חותך כנראה.
עם השקפת עולם דומה לשלי, ושבטח יהיה מעניין.
ושאולי זה יהיה האדם שאיתו ארצה לחלוק את שארית חיי..
את הטוב תקרב את הרע תרחיק ואת הטוב בעיניך תעשה
עושה מה שאני יכולה ,כלומר ,את ההשתדלות שלי גם אם קשה זה רצון ה'..
להגיד לך שזה פשוט? לפעמים התחלה זה לא פשוט בכלל אבל לזכור שה' איתי ולא משנה מה קורה, זה צריך לקרות ,זה מקל עלי.
הידיעה שלפעמים אני לא מבינה כלום, אבל זה לא סתם ...
שטוב אז קל לי יותר להודות ולהגיד תודה ה'
(כמו אנשים שקיבלו מה שרצו בלי הרבה אי הבנות /תפילות/ אכזבות) קשה מאוד קשה לשחרר ולא להגיד , למה זה קרה?
נניח שבחור אומר משהו שפגע לך ,למה זה טוב?
שאת פגעת באחר.. שהיה לך טוב אבל נהרס בלי הסבר רציונלי , יש דברים נסתרים .. צריך לבטוח בה' באמת ולא סתם .
גם שהכל נראה לך מתפרק וממש לא לפי התוכנית שלך.
ועכשיו ..בטח שאין לך/ בחוסר/ בהתחלה
יש לך הזמנות לאמן את האמונה שלך כמה היא באמת חזקה? .. גם שמנסים אותך .
וזה ישאר איתך גם שיהיה לך טוב ויבואו ימים טובים
בהצלחה יקרה
בחור שמגיע עם נעלי ספורט לפגישות- איך אתן עם זה?
אמאלה נקודה רגישה מאדד
זה אחד הדברים המכוערים בעיני.. כאילו אם אני רואה את הבחור מרחוק והוא עם נעלי ספורט זה פשוט מוריד לי.. בעיקר אם הוא גם עם תיק גב זה בכללללל
לא מורידה כמובן על דבר כזה אלא אם כן נגיד הוא מגיע ככה כי הוא חנון/ חסר מודעות/ חסר טאקט ואז זה כבר משו באופי...
לא נותנת לזה חשיבות יותר מידי
וגם לי זה מפריע..מתכוונת שלפעמים אנשים מתלבשים בצורה מסויימת וזה נובע מחוסר טאקט/ מודעות וצריך לשים לב.. (כמובן אם זה סבבה בעינייך אז אין שום בעיה)
איך את מגדירה נעלי ספורט? כי יש גם נעליים נוחות שטובות לריצה, הליכה וגם מכובדות.
אז עם איזה נעליים את מצפה שהוא יגיע?
לא מצפה משום דבר, כמו שאמרתי בעיקרון ברור שלא מורידה על דבר כזה, שוב אלא אם כן זה מתכתב עם התנהגויות שמראות על חוסר מודעות וכו.. אבל ממש לא אוריד על דבר כזה.. אם בחור מגיע עם נעלי ספורט בצבעים נורמאליים, עדינות ולא בולטות מידי אז סבבה.. לא יפה בעיני בכלל אבל נסתדר לגמרי. מה שכן הרבה פעמים הן לא עדינות וחמודות אלא יותר עם סוליות ענקיות וצבעים בולטים ואז זה כבר ממש מכוער (מחילה) וזה קרה שבחור הגיע ככה לפגישה.. בכללי יש מלא סוגים.. רדבק, בלנדסטון, סתם נעליים סגורות, בכיף נעלי ספורט שחורות וקצת יותר אלגנטיות
<צ>
בתור גבר, אם בחורה תגיע לדייט עם נעלי ספורט אני אהיה לגמרי סבבה עם זה.
אני חושב שזה באופנה וכל המלצריות הולכות ככה.
(רק מציין שזה בעיקר עבור vans מסוגננת בצבעים ופחות לניו באלנס שחורות או לרדבק משופשפים, ואפילו אם היא תבוא לדייט עם נעליים מהסוג השני יש לבנים קטע כזה שלא כל כך חשוב לנו דברים כמו נעליים או גבות, וכמו שציינתי באופן ציני בכותרת, אנחנו פחות טובים בלהתאים פריטי לבוש אחד לשני. אני מקווה שאת בסדר עם בחור עם שיער קצר)
כל עוד זאת לא הזנחה קיצונית, אין יותר מידי מה לשפוט בנים על הנראות שלהם.
כמו שכבר למדתי שאין מה להוריד על תמונה, כי יש בחורים שנראים במציאות אחלה, אבל הם בעלי איזה כישרון מיוחד לבחור תמונות מאוד לא מחמיאות של עצמם.
לא רואה בנעלי ספורט כקטגוריה משהו שהוא לא יפה/לא מקובל
בכל קטגוריה של נעליים יש יפות יותר ופחות, זה עניין של טעם
יכול להיות שאני אחשוב שהנעליים שלו מכוערות, אבל זה לא בגלל שהן נעלי ספורט/בלנסטון/וואטאבר אלא כי פשוט הנעליים האלה ספציפית לא יפות
בינייש פתוחאת ההיא שכמה יגעתי עד שהצלחתי להתחיל איתה ולהזמין אותה לצאת
פתאום באה לפגישה עם סנדלי שורש... חשכו עיני
בינייש פתוחהעיקר שאנשים נהנו.
לא חושב שהיה מה להוסיף ולדון על הכותרת כי לא דנים על טעם וריח.
יש אנשים שמרתיע אותם סנדלי שורש בדייט.
מה שהרתיע אותי בדייט האחרון היו נעליים עם שפיץ מקדימה.
ההבדל ביניהם לדעתי הוא שאי אפשר לבקש מבחורה להשקיע יותר במראה שלה.
אבל אם היא משקיעה בדברים לא נוחים שאתה לא אוהב, אפשר לבקש ממנה להוריד הילוך בשביל שלא תשקיע סתם.
בהנחה כמובן שהיא לא אמורה להשתנות יותר מידי ממה שהיא וממה שהיא אוהבת.
בתור מי שמגלח את הראש, אני מוכן להסתפר על 1 במקום 0, בשביל מישהי שלא אוהבת קצר מידי, אבל אם היא בקטע של שיער ארוך וג'ל, אז נצטרך להיפרד.
מילא בטיול איכשהו, אבל בכל סיטואציה אחרת אני לא יכול לראות את זה.
בקושי על גברים, אז בטח לא על בחורה
עכשיו חשבתי על זה, שבעיקר מה שמפריע לי זה שרואים את האצבעות של הרגליים
זה ממש לא יפה בעיני במיוחד לבחורה. שראיתי אותה ככה זה הוריד לי את כ-ל המשיכה לאפס
אגב גם בלנדסטון לבנות לא יפה בעיני, לא כל כך נשי, אבל זה לפחות מכסה את הרגל
הדגם לא יפתור את הבעיה 😏
שבוע מבורך לכולם!
אני רוצה לדבר על הפער.
הפער העצום בין מה שמחפשים לבין מה שמוצע או קיים בפועל..
מה עושים עם זה??
מוכרחה לציין שאני לא בוחלת באף פלטפורמה/דרך להיכרויות ומנסה הכל. באמת הכל!
שדכנים מציעים לעיתים רחוקות מאוד וכשזה קורה אחת ל-- זה רחוק שנות אור ממה שאני באמת מחפשת (וזה לאחר שפירטתי והבהרתי בפניהם מה אני רוצה וכו'..)
אתרי היכרויות הם כבר סיפור בפני עצמו וקצרה היריעה מלהכיל.. מרגישה מותשת מעצם החיפוש בהם שאף פעם לא מביא איתו בשורה או משהו ששווה לנסות או לבדוק.
חושבת שהצעות שמגיעות מאיזשהוא מעגל חברתי קרוב עשויות להתאים יותר, אך הקשרים שלי עם חברותיי אינם משמעותיים והדוקים כבעבר ובכלל, מרגישה שאנשים פחות מציעים ודי מרוכזים בעולמם
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא...קצת אבודה האמת...
דבר ראשון חייבת לומר שאני ממש מבינה. שלוש אחיות שלי התחתנו בשיטת חבר מביא חבר.. חח פשוט גיס אחד היה לו חבר וכו וכו.. ואיך שהוא כשזה אני הוחלט מלמעלה שלא יהיו חברים רלוונטיים.. אז אני מקבלת הצעות רק משדכנים וחייבת לומר שזה הרבה הרבה יותר מורכב.. אם אחיות שלי יצאו עם מקסימום 4 חברה, אני כבר עברתי אותם די בהרבה.. (לא שחלילה אני מתמקדת בלהשוות אותי אליהן, אבל רק מדגישה את ההבדל בין לצאת עם חבר של, או דרך שדכן..) בנוסף הקטע עם החברות, גם העניין של המספרי טלפון להצעות, באיזשהו מקום מרגישה כבר קצת לא בנוח עם הקטע הזה, כי החברות שהבאתי את המספר שלהן הם אלה שמכירות אותי הכי טוב והן כבר נשואות ועסוקות בענייניהן..
לגבי שדכנים, אם יש לך אפשרות להפגש עם השדכן/ית תנסי, זה יכול ממש למקד אותם על הסגנון שלך, ודבר שני תנסי אולי את השדכנים כדרך עיקרית יותר כי בד"כ כשאת יוצאת עם כמה הצעות מאותו שדכן, ההצעות מתמקדות יותר ויותר עם הזמן.. מניסיון..
האם את מחפשת משהו מיוחד ויוצא דופן?
האם מה שאת מפרטת ומבהירה, אילו קריטריונים ברורים (לדוגמה: קל מאוד להגיד מה הגובה שלו, קשה מאוד להגיד אם הוא ברמה רוחנית כמו שלי)?
למה לדעתך אנשים שמכירים אותך מצליחים להציע אנשים שיותר באיזור חיוג שלך, לעומת שדכנים שמציעות במרחק שנות אור? למה הם כל כך רחוקים ממה שאת מחפשת?
האם את יכולה לפרט מהו הרצוי מבחינתך, ומהו המצוי?
לגבי מקור ההצעות:
אולי תמצאי את השרשור הזה מעניין:
איך הכרתם את שלושת המדוייטים הטובים ביותר שלכם? - לקראת נישואין וזוגיות
מה שאני חושבת, זה שלמשפחה\חברות יותר אכפת ממך - כי הם יותר קרובים אלייך, יותר רואים את הצורך שלך, לעומת שדכנים ששם את אחת מרבים - ולכן, כל עוד את לא עושה עבודה של לתזכר - אל תצפי לקבל מהם יותר מידי. אבל זה לא אומר בהכרח שההצעות שלהם יותר טובות.
א. את חיה בסרט (קורה לכולנו) ואת מחפשת הרבההההה מעבר למה שיש לך להציע בתמורה. (זה נאמר בהקצנה, כדי שיהיה ברור)
זאת אומרת את יכולה לנחות -עכשיו- או לעשות מה שקורה להמון אנשים שהמציאות מנחיתה אותם, רק חבל כי זה סתם לבזבז שנים.
ב.אם את יודעת באמת מי את ומה את שווה ומה מגיע לך, אז...אין ברירה, את תצטרכי לאתר אותם בעצמך. וליזום בעצמך (גם בעזרת צד שלישי)
וברגע שאת מזהה מישהו שאת חושבת ששווה בדיקה ולא רק שהוא מתאים לך, אלא שגם את מתאימה לו, אז את צריך לפתוח מבערים במצב כזה ולדאוג
שמישהו או מישהי פונים אליו עם תמונה שלך עם פרטים כללייים ושואלים אותו, ״מעוניין ? אם כן, זה הוואצאפ שלה״.
האתרים בעייתים מאוד לקבוצה מסויימת של אנשים.
אם את לא מסתדרת שם, אז אל תמשיכי להיות שם ולצפות לשינוי. הוא לא יבוא. את צריכה לשנות את הדרך וזה להפסיק עם האתרים. לגמרי. לדמיין שאין אתרים. בכלל.
בהצלחה.
אבהיר.טוב להודות!אפתח בנתון הטכני שלא, לא נתליתי על אילנות גבוהים מידיי. אני לא מחפשת את ה'אביר על הסוס הלבן' או את נסיך החלומות בפנטזיה לא מציאותית. אני לגמרי חיה את המציאות, ומחפשת סגנון מנטלי/השקפתי/אינטלקטואלי *מתאים*. הסטדנדרטים שלי רחוקים מלהיות מוגזמים ולא, לא נסחפתי איתם ב"ה חיה בפרופורציות בריאות ונכונות.
אני בעיקר מדברת על האתגר בלהגיע להצעות מתאימות המשדרות על אותו התדר שאני משדרת... בפשטות ובבהירות.
אם היית מספיק זמן באתרים ואת מרגישה שזה סוחט ממך המון אנרגיה והתמורה מאוד קטנה -עבורך-,
אז קחי החלטה לא להכנס לאתרים האלה יותר.
עצם ההחלטה הזו, כבר תשפיע על התת-מודע לשבור את הראש למצוא פתרונות אחרים
וגם תעלה לך את המוטביציה לתת 150% בכיוונים אחרים , כשתתקלי בהם או ברגע שתקחי יוזמה בינהם.
ואל תשכחי :
אם את הולכת ברחוב ואת רואה מישהו, שכל הסנסורים שלך אומרים *זה* הכיוון. אם רק היתה לי דרך לקבל את הווצאפ שלו או לתת לו את שלי,
אז פשוט תעצרי אותו ותשאלי : ״סליחה איפה יש כאן סניף של שיפודי בצלאל ? ותמצמצי 3 פעמים״.
בהצלחה
וכמובן, מקווה שפנית למנהלת של הפורום, ברוקולי, שתמיד טוב שיהיו אצלה הפרטים שלך ולהתייעץ איתה אם צריך.
שמירת נגיעה?
זה לאט לאט הופך ליותר קשה...
הרצון רק גדל, אבל אני לא באמת רוצה את זה *עכשיו*. זה רק רצון רגעי, כי מה שבא לי זה לחכות לאחרי החתונה, כדי שירגיש לי טהור וטוב, ולא חטא, וזה פשוט קשה לאותו הרגע.
אין על התורה שלנו חכמה ביותר
מעבר למה שהזכירו למאמץ ושמירת ייחוד שזה בוודאי נכון
שלא לשמור נגיעה זו בכלל לא אופציה.
זה איסור מדואורייתא שעלול בקלות להביא לאיסור כרת.
הצורך בריא.
צריך לעבוד עם הצורך ולנתב אותו.
ולעבוד על דחיית סיפוקים. ולראות את זה כמשחק כיפי עם עצמך.
תחשוב איזה כיף יהיה לך להיות בחופה של עצמך ולדעת שניצחת את המשחק הזה.
ממש מרגשות התגובות כאן, בשיא הרצינות.פשטות ושלימות בעבודת ה' אשריהם ישראל!
נשמע שכבר בניתם קשר ונוצר חיבור ביניכם וזה לא נובע רק ממשהו חיצוני...אם כך כדאי להתקדם ולא לחכות...גם כדי לא לעמוד זמן ממושך בניסיון(למרות שכמו שכתבו יש דברים ברורים שעל ידם האדם לא יבוא לידי חטא) אבל מצד שני עצם המציאות של מצב נפשי כזה הוא לא דבר שכדאי למשוך אותו...כי זה לא בריא לנפש להיות במצב כזה לזמן ממושך(זו למרות שחשוב לדעת לדחות סיפוקים).
תפילה לרבונו של עולם.
הייתי משתף אותה בזה שאני מרגיש שנוצר חיבור ואתה מרגיש מאוד קרוב אליה ושחשוב שדווקא כעת נשמור על הקשר בקדושה ובטהרה ועם זה לבנות את הבית...
ולעשות סייגים כמו שכתבו...
דרך אגב ראיתי בספר של הרב אליהו זצוק"ל שזוג לאחר אירוסים ישמרו דיני הרחקות למרות שלא התארסת אבל אולי זה דבר שגם תמיד יעורר ויהיה לנגד עיניך להתרחק מן החטא....
מצד שני להיזהר גם לא להוריד את השמחה ואת הקשר עבדו את ה בשמחה וגילו ברעדה...
שעולה לך תחושה רצון כנ"ל תצייר בדמינוך שלידך עומד איזה אדם צדיק מהעבר או מהווה שאתה מחובר אליו.
תדמיין לעצמך איך בשמים מכריזים עליך מתפארים ושמחים בך(עי' פסחים קיג)
כל הכבוד על הרצון וההתמודדות! לא פשוט.
בינייש פתוחאני איתך לגמרי
מכל המשחקי כבוד האלה חתונה לא תצא
מי שרוצה בקשר שיתגבר ויגיד את זה
ויציע תציע את עצמו עצמה
ומקסימום נקבל דחיה
עדיף מלא לנסות
רחמנא לצלן למה להתלות את החתונה שלנו בתפקוד של אנשים אחרים?
וכי לא כתוב בשולחן ערוך
חייב כל אדם לישא אישה
האם גם בתפילין נחכה שמישהו יבוא ויציע לנו
ולא נחתור לקיום המצווה מיוזמתנו
אין בזה שום פחיתות כבוד
יש בזה קיום מצוות עשה ולא תעשה מדאורייתא
אלא יש אנשים שבאמת חושבים שאם הם יהיו קרים עם הצד השני זה יגרום לו לרצות אותו יותר, לכן הם פועלים מטעמי פרקטיקה שגויה ולא משחקי אגו.
אגב יותר נכון להציג את זה בתור *יוטיוב* מייעץ לגברים/נשים.
לא חושב שיש הרבה נשים או גברים שמייעצים כאלה דברים לחברים שלהם.
זה הבן אדם הבריא לפי דעתי.
ומי שרוצה דווקא את מי שלא רוצה אותה..
שתתחתן איתו והיא והוא יעזבו אותנו בשקט
עם התיסבוך שלהם
בינייש פתוחאחרונהואכזבה ענקית בכל התחום הזה? והפחד?
לפעמים מרגיש שזה גדול עלינו וכל מה שיש זה ליפול לעצבות ולייאוש ופשוט לחכות שהתקופה הזאת תעבור כבר
או על זוגיות?
כן זה קשה לא אשקר ולפעמים העצבות והייאוש קורצים, אבל אין מה לעשות פשוט להמשיך..
זה נשמע קל אבל זה קשה אני יודע
מה שמרים אותי הרבה פעמים זה באמת לחשוב חזק על בורא עולם, ממש ממש חזק, לעצור שניה להבין שכל העולם שלו, הכל מהכל פשוט שלו כל מה שקורה כל מה שיקרה כל מה שקרה וגם אני שלו, ואני יותר משלו, אני הבן שלו אז אין סיבה שלא אקבל(לא כי מגיע לי אלא כי הוא אבא שלי)..
במסכת קידושין בסוף יש ברייתא יפה שהגמרא מביאה אותה, מובא שם לגבי פרנסה(ואני מקיש לזיווג), כתוב שם מימיי לא ראיתי צבי קייץ(מייבש ביצות) ארי סבל ושועל חנוני, והם למרות שאין להם מלאכה הם מתפרנסים שלא בצער והם נבראו לשמש אותי(כל מה שברא בורא עולם ברא בשביל האדם) ואני שנבראתי לשמש את קוני לא כל שכן שמגיע לי להתפרנס שלא בצער?
ואני מקיש מפרנסה לזוגיות, מה אצל החיות אין להם טורח וצער בזיווג(להבדיל כמובן מזיווג של אדם), והם נבראו למה? למה הם מתרבים? בשביל לשמש אותי, ואני שנבראתי למה נבראתי? לשמש את מלכו של עולם, לא כל שכן שקיים לי זיווג שמגיע לי? לא כל שכן כשזה למען מצווה של קיום העם היהודי?
רק אוסיף שבברייתא שם כתוב אז למה הפרנסה בדוחק? כי הרעותי את דרכי(היינו עברתי עבירות חלילה) ובגלל זה לא מגיע לי, אבל בורא עולם יודע לליבנו ואפשר לעשות תשובה תמיד אז אין סיבה ליפול לייאוש ובעזרת ה' בורא עולם ישלח לכולם את הזיווג הטוב בעיניו שהוא הוא הטוב בעיניי.
ככ צריך להזכיר לעצמינו כמה כל התהליך הזה לא תלוי בנו בשום צורה, וכולו תפילות והשתדלות.. תמיד כשמשהו יורד אני פשוט אומרת לעצמי שזה עוד שלב שאני עוברת בדרך למקום האמיתי...
סמים @בנות רבות עלי
אם הוא יקח קצת במבחן, אף אחד לא יגיד לו כלום...
הבנה יותר ברורה של מצבי: מה אני עושה טוב ומה לשפר. ואז אפשר להבין מה אפשר לעשות וזה מחזיר את ההרגשה שיש סיכוי כי עכשיו נעשה את x y z אחרת
לפעול ולהתפלל
שאלה, אם הייתם בדייט ראשון והבחורה/גבר היה מזמינ/ה שתייה וקינוח או אוכל למשל, לדעתכם מתאים?מוזר?
אשמח לשמוע דעות
מראה שהיא דווקא נהנת..
אם את יוצאת עם בחור דתי,
לדעתי כדאי לקחת בחשבון שהוא יתעקש לשלם עליך + זה שבמקרים מסויימים הוא בייניש/חייל ואולי אין לו מספיק.
ואז אנחנו לא רוצות להעמיד אותו במצב שהוא מרגיש דחוק כלכלית.
אז לפחות בדייט ראשון הייתי לא מזמינה שום דבר מיוזמתי, אלא נותנת לו ליזום.
בכל אופן, אף אישה כמובן לא חייבת ובפרט שלא בדייט ראשון לתת למישהו זר לשלם עליה.
זה מדבר רק למי שמתכוונת לאפשר או לשקול לאפשר לו.
כגבר -
אם יש לך את היכולת הכלכלית, לדעתי כדאי מאוד להציע בנימוס בלי ללחוץ.
זה מכבד אותך ואותה.
אבל כן להביא משהו קטן כמו שתיה או נשנושים
בדייטים מתקדמים זה מעולה וטוב
יצאתם לאכול/ לשתות בבית קפה/ מסעדה …מה ציפית? שהיא תעשה מהתפריט מטוס או שתסתפק באוויר?
כשיצאנו הוא היה ביניש ואני כבר אחרי הלימודים, ועבדתי.
לא היתה לי משפחה לפרנס אז מה הבעיה שאני אשלם..
חבל על חשיבה מקובעת
יש דברים שחשוב יותר לבדוק. במיוחד פגישה ראשונה שזו ממש התחלה
ויודע להגיד איזה מקומות אפשר להיכנס ולשבת שם?
היינו בכמה ולא הסכימו אז צריך משהו שהייתם לאחרונה..
וגם המלצה למקום סגור שהוא לא בית מלון, יעזור מאוד..
תודה!
לא יודעת מה זה אומר מקום סגור שהוא לא בית מלון, אבל יודעת על 'שערי ירושלים' ליד המרכזית שאפשר לשבת שם
אחד הדברים שעשינו בשביל בידור זה לספור כל ערב כמה דייטים יש.
הערב הכי פופולרי הוא מוצאי שבת, אגב
מקומות סגורים אחרים- תלוי איפה. אפשר ללכת לסינמה ואפשר לבאולינג ואפשר בית קפה. צריך מיקוד לענות על השאלה...
