פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 670)

מישהו יכול למצוא לי את זה?

מצד אחד אני משתוקק לזוגיות. מרגיש שהנפש שלי רוצה וצריכה את זה.
ומצד שני...
כל כך הרבה מצד שני.

אני מצרפת פה לטובת כולנו- מתוך האתר של הידברות על מה לוותר בשידוכים, והאם ראוי לעקוף? תשובותיו המצמררות של הרב שטיינמן זצ"ל

 

בשורות טובות וגמר חתימה טובה!

 

 

דברי הרב שטיינמן זצ"ל על שידוכים:

 

1. "הרבה שידוכים יורדים רק בגלל גאווה", אמר הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל. בעת שניגשו אליו משודכים, בשאלה על מה לוותר כשניגשים לשידוכים, השיב הרב: "לוותר על מה יאמרו הבריות"...

 

2. הרב זצ"ל סיפר אודות שידוך מעניין, ובו בת 30 נישאה לאלמן, אבל לילדים כבן 60. "והאלמן לא היה אדם חשוב, שהיה כדאי להינשא לו בשל שמו", ציין הרב והוסיף: "לזוג הזה נולדו בן ובת. הבן גדל וכיהן כראש ישיבת פוניבז', והוא הגאון הרב מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, והבת נישאה לגאון רבי שמואל הכהן רוזובסקי זצ"ל, ראש כולל ללימוד סדר קדשים בביתו של הרב שמואל סלנט בעיר העתיקה ומחבר הספר 'אמרות שמואל'.

 

3. בנושא גיל הבעל וגיל האישה, השיב הרב שטיינמן כי אשתו (הרבנית תמר ע"ה) היתה מבוגרת ממנו ב-5 שנים, "והיה טוב מאוד", השיב. עוד ציין הרב כי נח נשא אישה שהייתה מבוגרת ממנו בכ-1000 שנים, ו"כל העולם נבנה מהם".

 

4. בנושא הדילוגים, אם לוותר לאח או לאחות להינשא קודם, השיב הרב שטיינמן כי מצד הדין אין כל בעיה, ואין קשר בין אח אחד לאחיו. "אך, היות שבדרך כלל מצטערת הגדולה", הוסיף הרב במתק שפתיו, "יש לפייסה ולהסביר לה שלא יקשה עליה אם אחותה תתארס, כי הרי לכל אחד נגזר מי תהיה הזיווג שלו, ואדרבה - דווקא על ידי הוויתור יכולה להיות לה זכות שתשתדך". עוד השיב הרב בנושא הכואב של הדילוגים, כי "לא ייתכן שכולם יתעכבו בגלל בת אחת. לאחר מכן הם נעשים מבוגרים כולם".

 

5. הרב שטיינמן על ידי משפחה, בה מספר ילדים מצפים לזיווגם, במה להתחזק על מנת לקרב את השידוך. השיב לאחר מחשבה: "ברכת אשר יצר בכוונה מילה במילה". הרב הוסיף והסביר כי "כיוון שאומרים ברכה זו פעמים רבות במשך היום, ואדם כבר רגיל בזה ויכול לבוא למצב שאומרו ללא מספיק תשומת לב... מה שאין כן, אם יתבונן ויקדיש לזה זמן קצר ויאמרו בכוונה – זה דבר גדול, וניתן לעשותו כמה פעמים ביום".

יצאתי עם מישהו פגישה אחת, כבר בהתחלה שמתי לב שזה לא הסגנון שלי/מה שאני מחפשת אבל רציתי לתת צ'אנס אמיתי ונפתחתי והפגישה די זרמה (ייתכן בגלל יותר מדי דיבורים שלי..) אבל גם שהפגישה היתה סה"כ נחמדה עדיין כשחזרתי הביתה לא חשבתי שזה מה שאני מחפשת כך שאם היה מחליט להיפרד לא הייתי מצטערת.. למחרת הוא התקשר אמר שנהנה ויישמח להיפגש שוב ואמרתי שכן (מי יודע, אולי לא תפסתי אותו נכון בפגישה ראשונה..) עוד לא התקיימה הפגישה ובינתיים דיברנו עוד פעמיים בטלפון ויותר ויותר מתחזקת אצלי ההרגשה שזה פשוט לא זה... 
השאלה שלי היא אם כן לתת צ'אנס לפגישה שנייה או אם כבר עכשיו בשיחת טלפון לומר שלא? (ואם כך אז איך אומרים את זה כמה שפחות פוגע..) השיקול הוא שמצד אחד ההרגשה שלי שלא יתפתח מכאן משהו ואין סיבה לעשות פגישות סתם אבל מצד שני אולי ואולי.. וגם לא נעים לי פתאום לבטל את הפגישה אחרי שכבר קבענו:/
בהערת סוגריים רק אומר שאני לא חושבת שזה משהו שאפשר לדבר עליו ולדון אותו מולו כי זה לא שפתאום הוא ישתנה, זה יותר סגנון/מנטליות שונה שאני מזהה כפחות מתאימה לי.. 
תוודה לעונים 🙂

התנהגות/"פדיחה" בדייט שאת/ה מתחרט/ת עליה? או לחילופין משהו שחוויתם בדייט וממליצים לנו להיזהר כדי שלא לפגוע בצד השני?

 

גמר חתימה טובה!

נפגעתי מחברה מאורסת..
התרגשתי, שמחתי, התלהבתי, הכנתי דברים מיוחדים כדי לשמח אותה.. והיא בלי לשים לב פגעה בי (משהו שקשור לחתונה..).
בהתחלה החלקתי והעבברתי את זה כאילו לא קרה כלום.. ואחרי כמה זמן הצער נכנס ואיתו גם העצבות, אני מרגישה שהשקעתי לשווא.
היא הפכה מחברה שאני משתפת אותה בהכל למישי שלא דיברתי איתה כבר זמן מה (היינו מדברות על בסיס יומי!!)

אני לא רוצה לצער אותה ולהאיר את עיניה על כך שפגעה בי כדי שתהליך החתונה לא יפגע, ושלא תיהיה עצובה.
אבל יש לי איזו אבן על הלב- ממאנת לסור, מכבידה.
ויום כיפור היום ה'!!!!!! ואני מרגישה שאין בי כוחות לסלוח לה!

[תודה על הפלטפורמה לשתף באנונימיות]
צום מועיל ומשמעותי לכולם.
אשמח לחיזוקים!!

לכל יושבי הפורום היקרים  

 

שתהיה שנה טובה ומתוקה, 

שניכתב וניחתם לספר חיים טובים ומאושרים בע"ה 

 

ושנזכה לשמוע בזה הפורום "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" 

 

ובהזדמנות זאת, 

 

אם חלילה פגענו, באי מי מהאנשים כאן, בין בכתיבה על גבי הפורום 

או במסר אישי 

 

אני מבקשת סליחה 

 

שיהיה צום מועיל ושיעבור בקלות  

 

 

 

בס"ד

 

שיתוף כשלוש שנים אחרי כתיבת השרשור הזה

התלבטות בנוגע לרווק שיש לו בעיית פוריות - לקראת נישואין וזוגיות

 

 

שלוש שנים לאחר שכתבתי כאן את התלבטות זכיתי להתחתן עם בחירת ליבי (נשוי באושר ושמחה מעל שנה)

אומנם זה לא היה קל לעשות את הפרדה בין מי שאני והאישיות שלי לבין בעיית הפוריות שתמיד ריחפה מעליי וגרמה לי לפסול כל הצעה שהציעו.

אך לאחר שיחות שעשיתי הבנתי עד כמה ש-כשסיפרתי על עצמי אמרתי קודם שיש לי בעיית פוריות במקום להבין שיש לי אישיות בפני עצמה והבעיה הזו היא נלוות אך היא לא חלק מהתיאור אופי שלי.

 

דבר זה עזר וסייע לי לאזור אומץ וכוח להסכים לצאת עם הצעות רגילות . אומנם בפעם הראשונה שהסכמתי לא הצלחתי לעמוד בלחץ שלפני הפגישה הראשונה מהמחשבה של "איך אשרוד את המפגשים עד הפגישה הרביעית שבה אספר".. והיה לי מצפון שאולי זה לא תקין ..למרות שקיבלתי היתר מרב גדול שמותר להיפגש ולספר בפגישה הרביעית.

 

לאחר כמה חודשים חבר שלא ידע על "הבעיה" הציע לי הצעת שידוכין והסכמתי מתוך אמירה שכעת נראה שאני יותר מוכן ובעז"ה יהיה בסדר.

 

כמו כן אמרתי לעצמי שאני מהשיחה הראשונה והפגישות בודק "האם היא מתאימה לי?" ולא חס וחלילה להעביר את הזמן עד הפגישה הרביעית ואז אם היא תסכים אז לנסות לראות אם זה מתאים לי.. אומנם זה דרש ממני עבודה פנימית גדולה מאוד כי זה להיפתח ולהביא את עצמי לכל מפגש אך "להשאיר את השק הכבד של בעיית הפוריות בבית"..וזה היה מאוד מאוד מאתגר רגשית ונפשית.

 

אני זוכר את תפילת שחרית של אותו יום לפני הפגישה הרביעית כ- תפילת יום כיפור כי הרגשתי שמצאתי את האישה שאיתה ארצה להיות ושיש כימיה מדהימה ועוד.. אך כל זה עלול להיפסק רק בגלל משהו שלא תלוי בי .. אלא זה משהו שאתה ריבונו של עולם יצרת.. אז תעזור לי !

 

וה' יתברך אכן עזר ..

 

וב"ה לאחר שסיפרתי בפגישה הרביעית הדברים התקבלו באופן אצילי מצידה והאמירה הייתה אני אבדוק ונלך גם לרופא שמכיר את הנושא הרפואי שלך , אך כרגע אני במצב שטוב לי איתך ורוצה אותך כחבר ורק אחר כך כבעל ..(כלומר זה חלוקת שלבים בקשר זוגי שאט אט מבשיל לחתונה קודם כל מישהו/י שכיף לך להיות איתה/ו ורק אחר לראות את המשך כבעל ואבא לילדים)

 

מצד אחד הרגשתי הקלה שהשמיים לא נפלו והבחורה לא נבהלה מזה.. אך מצד שני נזכרתי בנבואות השחורות שיועצים ורבנים אמרו לי שגם אם הבחורה תסכים ההורים שלה יורידו אותה מזה מהר מאוד.

 

אך ב"ה לריבונו של עולם היו תוכניות אחרות ..

 

וההורים שלה לא הורידו אלא אמרו שאם טוב לך איתו אז אין סיבה להיפרד .. אבל כן את צריכה להיות שלימה עם ההחלטה ולהבין את ההשלכות.

 

לאחר שיחה שלי עם הרופא ולאחר מכן יחד עם הבחורה (אשתי כיום) החלטנו להמשיך .. והתחתנו וב"ה היום אנחנו נמצאים במסע להביא ילדים לעולם ומאמינים שיש בורא לעולם שרק רוצה שנתפלל ונאמין בו שהוא מסוגל להכל ולכן השמיים הם הגבול.

 

המטרה שלשמה כתבתי היא קודם בכדי לתת תקווה ואמונה למי שמתמודד עם דבר דומה.. תקשיבו ללב שלכם ואל תתנו לרבנים ויועצים להפחיד אתכם שהבחורה לא תסכים /בחור לא יסכים .. "כי מי רוצה להכניס את הראש למיטה חולה".. ועוד משפטים שנכונים בתיאוריה אך לא במציאות שיש בה השגחה אלוקית .

 

צריך פשוט להאמין ולבקש מה' שידריך אותך ושאתה רוצה למצוא מישהי שתהיה אשתך  ושתאהב אותה באמת /שאת רוצה מישהו שיהיה בעלך שתאהבי אותו באמת.. ניתן להתגבר על כל מכשול צריך לאזור אומץ (כמו נחשון בן עמינדב ) ולממש להרגיש איך ה' נמצא איתך בכל רגע .

 

אני זכיתי להרגיש אותו בכל מפגש ומפגש וגם כיום כשיש קשיים סביב הנושא הזה אני נושא עיניים אליו ויודע שהוא מסובב הכל , והכל לטובה.

 

 

                            אני כאן לנסות לתת עצות מניסיוני האישי ולחזק מי שנמצא/ת במצב דומה ..ושיהיה בשורות טובות לכולם!

 

** הדברים נכתבו הרוב בלשון זכר אך מתייחסים לשני המינים.

אני מבקש סליחה ומחילה, אם פגעתי, כתבתי לא יפה, כתבתם משהו שלא אהבתי (בצדק או שלא) והגבתי יותר מידי חריף, או שכתבתי משהו בלי להתחשב בקורא/ת. סליחה ומחילה ואני מאחל לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, וכן הוא אומר: (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו - זו מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן "

אז גמר חתימה טובה לכולם, בשורות טובות בקרוב, ובע"ה גאולה ובניין בית המקדש בקרוב בימינו!
חג שמח!!!

חתכנו מלפני בערך חודש וזה נגמר רע. משהו שהיה כל כך טוב נגמר כל כך רע ואני לא רוצה להיכנס ככה ליום כיפור ולשנה החדשה אבל עדיין פוגעה, עדיין כועסת (למרות שפחות מבעבר) יש למישהו או מישהי עצות? איך לסלוח למישהו שאתה אפילו לא יכול לדבר איתו על זה
עובדת עצות..

סיפתח משמח לשנה החדשה
עוד שמחה ועוד בשורה על חברה שהתארסה.
לב שמח לב מתרגש
את יודעת כמה היא עברה
ורואה בעינייך איך חסד ה' מתממש.

ועוד וי אחד על מישהי שהתפללת עליה הרבה זמן
והרשימה מצטמצמת ובלב יש תקווה
עוד תפילה ועוד פסיעה אחת רכה
תראי, יש עוד סיכוי לאהבה.

ומרגישה זכה ותחושת התעלות
כי גם כשאני בתקופה קצת ערפילית
אני מצליחה לשמוח בשביל אחרות
ואני רואה מהצד ומסתכלת,
ומביטה לשמיים עוצמת עיניים ומבקשת.

אלוקיי, היגלה נא אליי
נפשי כואבת ומחכה לתשובה
שכל ספקותיי התפוגגו במהירה
ובמן רגע שאני מרגישה הסתר פנים
ישי ריבו מוציא שיר- הוא לא נעלם,
הוא שם תמיד, מציץ מבין החרכים.

ועוד תקווה לליבי ההומה
המשתוקק להוציא אהבתו
לתת מימוש לכוחות נתינתו
לשפוך לכל עבר עוצמות חיים שקטות.

ודמעותי היורדות ואלו שכבר זלגו
שוטפות פניי מנקות כל סדק חשוך
חשה שזיככו את נשמתי הדקה
ואני כאן, עומדת שוב ערב יום הדין,
ומרגישה טהורה ונקייה יותר מתמיד.

ותפילה זכה יוצאת מבין שפתיי,
אנא אלוקיי, אל נא תפסח עליי
זכור אותי, קרב תשועתי
שהשנה זה יהיה הזמן הכי נכון ומתאים.
ואזכה לעמוד תחת החופה עם האחד
שנפשו קשורה בנפשי.

אנא אלוקיי, שמע תפילותיי,
אני יודעת, אני בטוחה.
למרות הכל,
יש עוד סיכוי לאהבה.

גמר חתימה טובה לכולם

לא הצלחתי למצוא בשאר הפורום

שנה טובה, השאלה מופנית בעיקר לדוסיות שפה, ידוע לי שקשר עין הוא חשוב בכללי בתקשורת בין אנשים, כמה זה שייך במהלך פגישות כאשר הצדדים גדלו בסביבה צנועה יותר וכנראה שזה יכול להיות מלחיץ או לא מתאים בהתחלה? או שזה לא משהו כזה מוגזם? והאם זה מותר בכלל מבחינה הלכתית וראוי מבחינת צניעות?

היחיד ששומר עצמו בטהרה לחתונה?

תודה רבה אנשים יקרים!