פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 692)

ממש אשמח אם מישהו יוכל לסייע!!

קחי גם את זה בתור אופציה... ויש קבוצות בוואטספים של שידוכים, אם את מכירה מישהי שנמצאת שם....

דברים יפים.



כמובן להיזהר היטב ולבדוק טוב טוב.

בת אל גרינשפן
חיה ויינר

בחורים אקדמאיים.. מספר האישי.

אני עדיין לא יכולה להגיב באישי אבל אני יכולה לראות.. 🙂 תודה!

הביאו לי פעם מספר של בחור ממכון לב שמכיר הרבה חבר'ה איכותיים (לא רק ממכון לב). למי שמחפשת דתי לאומי תורני.. בחורים שמשלבים תואר עם בימ"ד..
(לא מניסיון אישי.)

לא חשבתי שאזדהה
אבל הזדהיתי עם 99 אחוז ממה שכתבה.
מה שנכון נכון, אין מה לומר.

תראה בפורום של הנשואים הרבה אנשים ש'תקועים' עם בלאגינסט וכדו', ונהנים להתלונן על זה, אבל וואלה - טוענים שבסך הכל הזוגיות שלהם מצוינת. רביטל ויטלזון יעקבס לא קוראת לטור שלה 'הפולניה' ללא סיבה. כשהיא מתחילה לקטר זה מוציא את הנשמה לכל מי שסביבה, ולכן לה אישית היה חשוב מישהו מתוקתק, שלא יהיה סיכוי אפילו לרגע אחד של קיטורים.

ואני אומר את זה בתור מישהו שעונ, למיטב ידיעתי, לכל הדרישות שהיא כתבה שם. עדיין אני מבין את הבחורות היותר דוסיות ממני שחתכו אותי וכו'.

ודבר אחרון - היא כותבת לגמרי מנקודת מבט נשית, כך שזה באמת לא יועיל לגברים המעוניינים לדעת מה לחפש בבת הזוג (בניגוד למשתמע מהכותרת של הודעתך).

(קראתי בספריה שקטה להחריד וזה לא היה רעיון מוצלח )

*פסק זמן לעצמי
*הפסקה כדי להתחדש
*משהו אובייקטיבי שגורם לכך

תחושה נפשית שצריך מנוחה, אחרי רצף של קשרים קצרים.. כשמרגישים שמתחילים להתחספס..

כתוצאה מקשר ארוך תקופת מבחנים או סתם תקופה עמוסה

אבל כל שבוע מחדש אמרתי לעצמי עוד שבוע אני חוזר, ומה שהפריע לא עבר...
לא רואה את זה קורה לי אישית. זה פשוט לא מתאים לאופי שלי.

בגלל אכזבה גדולה או תחושה שאני לא פועלת נכון וצריכה רגע לחשוב ולהתחדש

לימודים ומבחנים
חוסר חשק
מקרה שצורך את כולך
בלחיזם סביבתי שגורם לחוסר רצון
השקעה באני הפרטי (חיי הרוח/ חיי שעה)

כמה בקרוב אצלך שמעתי בתקופה האחרונה, נותנים את התחושה שאני חייבת להתחתן החודש.

אם הגעת למסקנה שאתה צריך.
אם לא הגעת למסקנה אז זה סתם בזבוז זמן(אאכ יש סיבה אחרת בחיים)

חושבת שלכל אחד העייפות תיגרם ממשהו אחר.. אותי מעייפים הקשרים הקצרים יותר מהארוכים...ז"א אחרי 3 היכרויות קצרצרות כבר ממש ארגיש מותשת מעסק. ובד"כ גם אפשר מרגישים שאיבדנו כיוון של מה אנחנו מחפשים וצריך להתאפס. 

 

אבל ההפסקה לא תהיה לכמה חודשים.. גג חודש. ותמיד אפשר לעבוד על הרצון אם מאד רוצים.. 

(שרוצים כבר למצוא ולהמשיך לחפש גם כשאין חשק לכל התהליך)

לחשוב עוד פעם מה מתאים  לי בעקבות דברים שעוררו אותי.

זה בעיקר להתחבר לעצמי.

אולי זה איזה קשר קודם מלפני שנים שהשאיר צלקת על ליבו של אדם... אולי מישהי בגדה בו פעם או שברה לו את הלב... אולי הוא סובל ממחלת דיכאון... אולי הוא מפחד מקשר כזה... אולי הוא דו מיני.. ואז זה בעיה אחרת... עדיף להיתיעץ עם אדם חכם יותר ולקבל עצות... 

מציאות חיים טכנית.
צורך זמני יותר או פחות, לבנייה עצמית שקטה.

בהחלט.

- עומס פיזי (למשל זמן לחוץ בלימודים..).
- עומס נפשי. כשאין נחת ופניות בנפש. לפעמים כשאני מרגישה בתקופה לא טובה נפשית- מהורהרת, מחשבות וכו'.. בסופו של דבר אני רוצה להגיע במיטבי
- כשאני רוצה להקדיש תקופה מסויימת למשהו מסוים ולהתמסר אליו. (למשל אלול במדרשה..).
- אחרי קשר ארוך או כמה קשרים קצרים שקצת מורידים כוחות..

עומס קיצוני של מבחנים או עבודה שיכול לקחת שבוע בהכי מקסימלי שאפשר. או מילואים. אי אפשר לצאת לדייטים בזמן מילואים.

בעיקרון- אני הייתי מפסיקה אחרי  קשר ארוך, או בתקופה עמוסה ממש...

למרות שהחברה מעקמת את האף? אני חושב שבמקרה זה לא צריך לשים על החברה ופשוט לעשות שטוב עבורך. החברה יכולה לדרבן אותנו לא לפחד ולצאת מהקבעון מתי שזה נכון, לא מתי שזה לא נכון. זה קשה ללכת נגד, אך זה נכון במקרה זה. זה טוב אגב לחסוך תסכול מהבחורה שתיפגש איתך בזמנים כאלו. אתם תוכלו לתת את עצמיכם בדייט בזמן זה? 

בהצלחה לכולם.

להתחיל ולשתף שמה שאני מחפש במי שתהיה אישתי הוא יראת שמיים, גמילת חסדים, עין טובה ואהבת הבריות

שהיא תהיה עם מידות טובות, דוסית וחכמה,כדברים שהכי חשובים לי כל השאר בונוס טוב ואפילו טוב מאוד.

ענוה, עדינות, סבלנות, חסד, יראת שמים, אהבת ישראל, עין טובה.
כל השאר פחות מעניין אותי

פעמים רבות זה בא ביחד.
אני בררן מדי? ⁦⁩...

בס"ד

זה להבין מה כל ניק פה מחפש באשתו.
אבוי לנו אם בנות יראו את השרשור ויתמלאו חרדה כי לא כתבו את מה שהן. יש עולם שלם בחוץ וכל אחד כאן משקף את דעתו האישית שממש אי אפשר להסיק ממנה לאוכלוסיית הגברים בכללותה.

למה שיתמלאו חרדה? לא כל אחד מתאים לכל אחת, והאמת לא נמצאת בשלימותה אצל אדם אחד...
מה גם שכותבים כאן ממש בכלליות. אם אני כותב למשל "אכפתיות"- הרי כל אחד מגדיר את זה בצורה שונה, ומי אמר שאותה בחורה שתקרא את זה היא לא כזאת?

לכן אני לא רואה סיבה שזה יגרום לחרדה... ובאותה מידה זה נכון גם הפוך לגבי השרשור שמופנה לבנות.

מה שכן, אני מסכים לחלוטין שאי אפשר להוציא מכאן סטטיסטיקה

זה לגמרי פרטי ולא מראה שום צורה של סטטיסטיקה, זה, לדעתי לפחות, להראות את הלך הרוח של צעירים במגזר הדתי לאומי ומה הם מחפשים....

הכוונה של השיח הזה הייתה לפרוק, לשתף ולהראות, לי לפחות, איפה אני עומד ביחס לשאר מבחינת השאיפות שלי בהקמת התא המשפחתי...
לא הייתה חלילה כוונה להכניס לחרדה בנות שלא עונות לתכונות שציינו פה...

והסטטיסטיקה קצת יותר יציבה , פחות או יותר .

בס'ד

ולהציג תמונת מראה של התכונות אותן מחפש הרווק הדתי המצוי. נגד הטענה הזאת יצאתי. לא באמת חשבתי שמישהי תקרא את השרשור ותיבהל אם כי אין ספק שכבר היו מקרים בעבר שאנשים חשבו שהפורום מייצג את המיינסטרים הדתי (רמז: הוא כל כך לא)

אפחד לא צריך לשנות את עצמו בגלל כל מיני סטטיסטיקות ..
מה שכן אפשר לפתוח זה מה יעשה טוב לצד השני.

@חסדי היםכדי שיהיה גם משעשע..אחרי השרשור ההוא.
כנל @והוא ישמיענו.
@נפש חיה.כי מענינת אותי תגובתך..
@זמרת מיוחדתכי..ככה..
ו@מישבאלו

האמת שגם אני.. פעמיים

היית מסיים..
הסוף מצחיק.

חוץ מזה שלא ראיתי את הסרט (מעדיף לא לראות סרטים). ומה כל כך משעשע בי??

מי אמר שאתה משעשע?

את:

מתייגת..? - לקראת נישואין וזוגיות

(כתבת כנ"ל)

שצריך משהו קצת משעשע אחרי התגובות והשיח בשרשור של חסדי

לשון ראשון ברש"י שם.

קוסמים, וזה מתחבר לי למה שהיה בסרט שכיפה הוא כמו קסם.

את ההפקה.

סך הכל רמה גבוהה של משחק ובימוי.

יותר התלהבתי מהרעיון..

מעדיפה לגור באחת מדירות שהורישו לי אבות אבותיי ... אבל מתלבטת איזה מהן.. ממ...

 

 

ועכשיו ברצינות...

 

חח זה אמיתי? מה הבעיה לגור בדירה כבר קיימת? מאוד קשה היום לקנות בית... 

שיהיה בקלות ובשמחה.

ועד אז, ירחם ה׳.
אם אכן תתחתן, מאחלת לך שכן, אולי בעל הבית יסכים לבוא לקראתך. אולי האישה תסכים לגור בדירה בידיעה שזה לתקופה קצרה ואז לעבור לדירה חדשה.

אני חושבת שזה ממש טוב אם לאחד מבני הזוג כבר יש דירה כי זה לא פשוט למצוא עכשיו...



ולגבי טביעות אצבעות... תמיד תוכל לעשות משו כזה:

יכולים להיות גם אילוצים של מקום מגורים, בגלל מקום עבודה/לימודים.

כי אין לנו יכולת להשיב בשם העלמה, שאולי עובדת בקרית שמונה בתקן שקיים רק שם- ואם היא אשת חייך יתכן שתרצה לעבור לשם.
ובקשר לחוזה: א. נהוג להכניס סעיף של יציאה עם התראה מראש. לפעמים יש עוד תנאים כגון מציאת שוכר חלופי/תשלום קנס וכד..
ב. החוזה הוא מולך (תקרא אותו, לרוב יש סעיף שאתה לא יכול להכניס אדם נוסף לישון שם וכיוצ"ב), לכן יש סיכוי (לדעתי קלוש מאוד) שבעל הדירה ירצה שתחדשו או תעשו נספח לחוזה ויתכן שהוא בכלל לא יסכים לכך ואז תחפשו דירה אחרת.

ובקיצור, שאלו יהיו הצרות שלנו

אני במקומך לא הייתי מתחייבת לשנתיים

זה לא קשור לתוכן של הדירה ומה יהיה בה כי דברים כאלה אפשר לשנות..
הבעיה בעייני היא המיקום כי זה הופך למאוד מגביל.
זה יחייב אותה להתפשר על המיקום וזה אומר שזה יכול להיות על חשבון עבודה/מקום לימודים שהיא תיהיה בהם.
אין לי מושג מה המיקום שאתה מתכנן אבל תחשוב אם אתה באמת רוצה להתחתן בזמן הקרוב אם יהיה בשבילה מקומות עבודה/מקומות למידה רלוונטים במרחק סביר.
והייתי ממליצה לברר אם יהיה אפשר שיבוא במקומך שוכרים אחרים או לעשות סבלט לדירה כדי שזה יפתח לך אופציות.

היא כבר נשואה אז מי שאול אותה? הגבר מחליט. לא ברור 

 

אולי אתה מתכוון לשאול אם זה שיקול אם להתחתן עם בחור כזה, אז את השאלה הזו צריך לשאול את אבא שלה ולא אותה.

אני יודעת שיש כאלה שיש להם בעיה עם האיחול הזה, אני לא יודעת אם את חלק מהם אבל.. בקרוב אצלך

אל תקשיבי לבקרובים. שתעשי מה שנכון לך.
שיהיה בטוב ובנחת.

מזל טוב !

כולן חוץ ממני ומחברה

איזה יופי!

אם היא האחרונה בחבורה שלכן אין הבאה בתור.אבל בהנחה שאת מתכוונת שאת הבאה בתור, אז היא לא האחרונה בחבורה...

יש לי את השם שלו המלא.
מקום מגורים עכשיו וגם בנישואין(הוא גרוש).
וארבע אנשים שונים שמכירים אותו ולא קשורים אחד לשני, אמרו את אותו הדבר.

פשוט עלמא דשיקרא

ולא חושב שזה משהו שאפשר להסתיר במשך תקופה ארוכה...

ואם אצא עם מישהי הזויה, מקסימום נפרדים...

אם כי שמישהו דורש לא לברר זה חשוד.

אומר שניפגש וניראה..

ותמוה בעיניי.
וגם אם הוא לא נוהג, מי אמר שזה ה'מנהג' שלך?
זכותך לברר גם אם הוא בוחר שלא, בסופו של דבר כל פגישה מעוררת ציפיות ומשאירה כאב מה כשנגמר. את בוחרת אדם לבנות איתו חיים, לא בגד בחנות.
ככלל, גם אם אני סומכת על מי שמציע לי, אני מבררת את הבירור שלי, וגם מחפשת אנשים שלא הבחור עצמו הביא כממליצים. המקסימום- שמעתי את אותם דברים, אבל הגישה שאבוא איתה לקשר היא אחרת לגמרי, עם קצת יותר אפשרות לשחרר ולהיות נוכחת שם, ולא רק כמבקרת.

צד לימוד זכות שעולה לי:
אולי האדם חזר בו ושינה את דרכיו, והוראת רבותיו היא לא לספר עד פגישה מסוימת כדי לא להרתיע בחורות.
בכל מקרה משהו בהסתרה הזו קצת מחשיש.

ועוד נקודה שחשוב לי להעלות בהקשר הזה, תבררי אם מבחינה הלכתית יש עלייך חובה להעביר את המידע לשדכנית, אפילו ברמה שהיא עצמה תערוך בירור נוסף לגבי הבחור ומה מקומו היום. לפחות אם ישאלו אותה או תחשוב להציע שוב, יהיה לה מידע עדכני.

ה'ישמור

תומכת בפיסקה האחרונה. חשוב!

ממך לשמוע דבר כזה? 

לא מתאים לך.

 

בואנה- זה משהו שאתה לוקח לכל החיים!

א. כבר כמה פעמים אמרתי שאני לא בעד בירורים, המידע שמשיגים הוא מינימלי ולא מעיד הרבה. אני לא חושב שזה עוזר, ואני חושב שהדרך היחידה לדעת אם זה מתאים זה להפגש.

ב. דייט זה לא החלטה לכל החיים, חתונה כן. וברור שלא מתחתנים מיד אחרי דייט והדייטים נועדו להיכרות ובדיקת אפשרות של נישואים.

ג. כל המטרה של סינון הצעות זה לא למנוע אפשרות של חתונה עם בן אדם לא נכון, אלא למנוע אפשרות של דייטים לא קשורים ולא מתאימים.

וגם למה הדגשת את הממך? 

 

בשבילך אני אומר... 

אבל לא צריך להגזים, ואני ממש לא חושב שבירורים יכולים לגלות דברים שלא היו מתגלים במהלך קשר לפני חתונה.

לא חסרים אנשים שיודעים יפה מאוד לחיות תחת זהות בדויה. זה לא מאוד קשה.

וחבל מאוד על האנרגיות של לצאת לדייטים, ועוד יותר חבל על נישואין שיופסקו אם יגלו את זה רק אחרי החתונה...

וגם איתם אפשר לגלות שמגיעים לרמת כנות, מסויימת... ובברורים רגילים לא עולים על זה, צריך להיות מאוד מתוחכמים בבירורים.

אז אם זה יקרה לי (סביר להניח שלא), אני אצא לכמה דייטים מיותרים, סו וואט?

כשיש כנות, זה כנראה לא יתגלה אחרי החתונה...
ומותר לא להסכים, זה בסדר

אגב נחמד לראות אותך פה...

ואני בדכ לא ביררתי. ויצאתי עם הרבה בנות. האמת שהיתה אחת עם בעיה רצינית ששקלתי לצאת איתה אבל בסוף לא יצאתי מבלי לדעת את זה.
אגב ראיתי אותה במודעה למשהו וזה היה מצחיק איך שפרזנטורית היא כלי ריק תכלס

אומרת שאל תהיי כל כך בשוק, יצא לי כבר לברר ולגלות דברים שלא ממש היה לי נעים לשמוע בלשון המעטה למרות שראיתי תמונה והכל, זה לא סתם כנראה שאומרים שתמונה לא אומרת כלום בסך הכל

איזה הזוי

יכול להיות שהכל נכון והוא באמת כזה אבל גם יכול להיות שהאינפורמציה של אמא שלך לא נכונה,
אולי היא ביררה אצל הגרושה שלו או מישהו מהסביבה הקרובה שלה ויש להם רצון לנקום בו. כבר שמעתי כל מיני סיפורים עד כמה השנאה יכולה להעביר אדם על דעתו.
אני הייתי מבררת טוב טוב מכל כיוון אפשרי.

הרבה פעמים אחרי גירושין המון לכלוך יוצא החוצה סתם.

כבר נפגשת עם הבן אדם, והיה נראה לך שהוא באמת "קסם של בחור".

לענ"ד כדאי לבדוק את הנושא יותר לעומק לפני שחותכים בחדות שכזו.

המון בהצלחה!

למה שימציאו דבר כזה?
וגם היא לא שאלה את הגרושה או אנשים מהמשפחה שלה.
אמרו שיש לו קסם שמתעתע..

לא בהכרח שכל מה שאומרים נכון.

כן, צריך לחשוש ולבדוק טוב טוב, אבל לא צריך לקבל כל לשון הרע שאומרים.

בפרט, אחרי גירושין הרבה פעמים זה מגיע לרמות שנאה כאלה שמפיצים סתם שמועות על אנשים.

הנה, עכשיו את מסרת את המידע לשדכנית, באמת בצדק מבחינתך כי חשוב שתדע, אם מישהו ינסה לברר עליו דרכה במקרה היא תספר לו כמה הוא נוראי ומסובך עם העולם התחתון וההיא שתברר אצלה כבר תעביר הלאה וכך השמועה נפוצה.
שלא תחשבי שאני לא הייתי חוששת ומפחדת אבל לא הייתי מקבלת את זה כעובדה מוגמרת ואם היו לי דרכים טובות יותר לברר את זה עד הסוף, הייתי עושה את זה. אפילו רק כדי לעצור את השרשרת הנוראית הזו.

ולמה שימציאו- לצערי וממה שראיתי אין סוף לרשעות של בני אדם.

שהיא ביררה במספר מקומות שונים.
אצל ארבעה אנשים שלא קשורים.
אחד שמכיר אותו מאיפה שהוא גר מהילדות.
ועוד משפחות מהאזור שהוא גר אחרי שהתחתן.
ועוד מישהי שבכלל לא קשורה.
לא הבנתי אצל כמה אנשים צריך לברר כדי להאמין.

זה באמת אנשים מתקופות שונות בחיים.
טוב שניצלת מזה!

(אני הייתי עושה שיחת בירור מול השדכנית. איך היא מפגישה אותך עם מישהו כזה? בכלל, איך היא משדכת בלב שקט כשזה הרקע?)

זה מה שאני אומרת שגם אם היא שדכנית..
היום יש מלא שדכניות בואטסאפ כאלה שלא טורחות לברר ופשוט מציעות.

(לפחות לפי דעתי)
חוץ מזה שהיא עוד המליצה עליו...
בכלל, מדאיג.

אנחנו אוהבים וזה מקל עלינו לחשוב בצורה דיכוטומית שאנשים הם טובים או רעים, 

אבל האמת היא שיכול להיות אדם שעשה ועושה מעשים נוראיים - במודע או שלא - מצד אחד אבל נחמד ובעל תכונות ומעשים טובים בתחומים אחרים (באמת, לא רק למראית עין).

אמנם יכולה להיות לתכונה הבעייתית השלכה עקיפה על שאר התכונות כי היא מפירה את האיזון ויוצרת מטען שלילי, אבל זה ממש לא חייב להיות ניכר בהן (בטח לא בהיכרות בלתי מעמיקה). 

לכן חשוב לברר טוב כל נושא חשוב (עד גבול מסוים כי אחרת אין לדבר סוף, לא יודע לומר איפה לשים אותו, זה באמת מתסכל) ואסור לסמוך על אינטואיציה כללית בלבד. ואני לא מדבר רק על דברים קיצוניים ומוחשיים כמו הדברים שאותם הזכרת, אותם יחסית קל לבדוק ע"י בירור עם מכרים של הצד השני.

 

 

נ"ב

יכול להיות שהוא מצידו רואה את הדברים אחרת.

אולי הוא חושב שהוא היה בסדר וסתם משמיצים אותו ולכן לא רצה שתבררי,

ויכול להיות שהוא מאמין שהשתקם ושהדברים שעשה בעבר לא רלוונטיים והוא לא רוצה שיפסלו בגללם והוא התכוון לספר בהמשך (לא שאני משווה, אבל כמו ששאלת כאן באיזה שלב של הקשר לספר לו? בהקשר אחר).

שכל מה שעוברים בדרך יש לו תכלית ומטרה מדויקת.
ואם מקשיבים טוב, אפשר למצוא את השורש של מה הדבר הזה בא לדייק בתוכי במהלך הדרך הזו.

תשלחי לי גם

שעון קיר/ מנורות לילה לחדר שינה/ תמונה שלך איתם （שלך ושל החתן איתם עדיף, אולי מהאירוסין）להדפיס על קנבס.
והכי חשוב לדעתי זה המכתב ליד.
הרבה מזל טוב!

שכשיחזרו ימצאו את זה.

מתנה קטנה לבית

תמונה/זר פרחים

ובעיקר מכתב שמוקיר תודה.

ועוד דבר שכדאי לעשות-

להתקשר בבוקר שאחרי החתונה לומר בוקר טוב ולהתרגש בכמה מילים על החתונה שהיתה אמש.

נכון, דורש טיפה מאמץ לזכור בתוך כל השמחה אבל מחזיר טובה ואהבה להורים.

אפשר סתם זר פרחים גדול, משהו לבית- כלי למטבח, תמונה יפה, שעון.. אפשר משהו בנפרד מטפחת לאמא ומשהו של מחשבים לאבא (כמובן אם זה משהו שהם ישמחו בו)

אנחנו רצינו לקנות להם תמונה של בית המקדש על קנווס.. לא יודעת למה זה לא יצא לפועל.. אבל זה היה המחשבה שלי...
מזל טוב!

וכתבו מכתב יפה (ההורים מאוד שמחו והתרגשו).
אפשר שובר זוגי למסעדה/בית קפה/ תמונת קנבס שלך/שלך ושל ארוסך עם ההורים.
מה שכבר כתבו פה- דברים יפים לבית ומכתב תודה.
מזל טוב!

הם עובדים כל כך קשה.
תכל'ס הייתי שמחה לפרגן להם קצת חופש.

קרש לחלות מיוחד כזה...

מסיבות שונות היא לא יכולה, וזהו
חשוב לכלה שהיא תגיע. מקבל
אבל לרצונות של החברה יש חשיבות
סדרי עדיפויות שלה,
אילוצים שלה,
תקופת מבחנים שלה,
סיפור חייה השלם ההולך ונרקם, שהיא הולכת ורוקמת
בע"ה עד מאה ועשרים
לא צריכה להקריב עצמה בשביל החתונה הזו, כי זה פשוט לא מתאים ומסתדר לה
(מה גם שהיא לא כזה בקשר איתה, אז מה קרה)
ואני אפילו לא מזכיר את הסיכויים שהכלה תזכור/ לא תזכור את הפלונית החצי מוכרת לה שתבוא

כן יהיה נחמד אם תצליח להגיע, אך הראה לי ש- 3 תגובות זהות מלחיצות זו יציאה מפרופורציה

בניין עדי עד

תגיעי לחתונה כדי לשמח ולשמוח עם החברה.

אם זה לא המצב, והחתונה היא "עול" עבורך אין טעם לבוא.

מה גם שבטח מי שהזמינה לא היתה רוצה שתבואי אם את כ"כ לא רוצה לבוא....

 

** אם הגזל הוא מה שמטריד אותך, תמיד אפשר להביא מתנה לזוג במועד אחר,

או לשלם על העלות של ההסעה.

 

הלכה צריך לשאול רב.

 

אבל בפשטות נראה, שמביאים בחשבון שחלק מאלו שמאשרים, לא מגיעים ברגע האחרון.

 

 

הדבר שיותר חשוב בגללו להתאמץ, לדעתי, זה עצם זה שהכלה אמרה לך שחשוב לה שתגיעי...

ולנסות ליידע אחרות שהתפנה מקום בהסעה

מצד אחד- אם לא תגיעי זה יהיה לחלוטין ביזבוז כסף לריק, בלי להתייחס לשאלה האם קיים כאן הגדר ההלכתי של גזל. כלומר, אם שאלתך היא רק האם אי הגעה תגביר את רמת החום בגיהנם- לא יודע.
מצד שני- חזל לא מפרגנים בכלל למי שנהנה מסעודת חתן וכלה בלי ששימח אותם, ולכן לא מומלץ לאכול אם את מגיעה כדי לאכול.

לכן, הפיתרון הפשוט הוא להיות אדם טוב, ואז ממילא לא היתה עולה לך מחשבה לא להגיע. ואם במקרה היא כבר עלתה- נו, שתרד.

מדהים איך בקלות נותנים או נוטלים מאדם את הערך שלו. איך לפי מעשה או מחשבה אחת אפשר להגדיר אותו.
מתנצלת, אבל זה כ"כ מקומם אותי שזו האינדיקציה ושהמסר הוא שהמידה ולמישהו עולה מחשבה כזו- הוא צריך לפשפש במעשיו שמא הוא פסול או "לא טוב".

חושבת שאף אחד כאן לא יודע מהם הנסיבות שהבחורה שפתחה את השירשור, (גם אני לא, למען הסר ספק) אבל דיי ברור לי שלא צריך לעשות מצווה בכל מחיר. בטח לא כשהמחיר האישי הוא כבד, וזה כבר עניין סוביקטיבי.
ואם זו מצווה הבאה בעבירה, ולפגוע בעצמנו מבחינתי זו עבירה, אין צורך להתאבד על המשימה.
היא לא הבסטית שלך? אתן חברות מסוג החברות אירועים? את חושבת שיהיו מספיק בנות שיהיו שם עבורה? כמה זה יפגע בך וכמה את תשמחי שהלכת על אף המאמץ (הנפשי/פיזי)?
יש כאן מכלול.

פעם שהתאמצתי לסיים איזשהו אוכל, בכדי לא לזרוק את היתרה, חברה אמרה לי שגם על הגוף יש בל תשחית ואם אני אוכלת בקטע לא טוב, זה לא עושה אותי יותר צדיקה.
לעניות דעתי, ואני רחוקה שנות אור מלהיות דמות הלכתית, התשובה לא חד משמעית ולא צריך להקל ראש כשעושים מצווה על חשבוננו.

קודם כל, את מתייחסת לזה כמצווה, ואני השתדלתי להסיט את השאלה מהצד החובתי-מצוותי שלה, לפן המוסרי. בפן המצוותי- לא זוכר שיש פטור מארבעת המינים למי שקירבה לפירות הדר עושה לו פריחה, קודם כל. לאחר מכן, כיוון שזאת לא מצווה עם חיוב תלוי זמן אלא עשה רגיל, כמובן השאלה כמה אני מוכן לצאת ממרחב הנוחות שלי למען ערכים כלליים של תורה (=מצוות) היא בלי ספק אינדיקציה ליחסי לתורה ומצוות.
בפן המוסרי- את מציירת מצב שבו אדם סובל (ברמות משתנות) מחסד עם חברו, ושוב עולה שאלת הנכונות לצאת ממרחב הנוחות למען המוסר, ושוב אין סיבה שזאת לא תהיה אינדיקציה לרמת המוסריות. את צודקת בכך שאין למי שלא מכיר את סיפור המסגרת של השאלה את היכולת לכמת במדויק את הצדק או העוול שבדילמה הזאת, אבל זה לא פוגם ביכולת להצביע על הכיוון שאליו היא פונה. היא נמצאת משמאל לציר ה-y, כמה? זה תלוי במכלול.
אגב, אשמח להבהרה מה פשר המושג "ולפגוע בעצמנו מבחינתי זו עבירה"- לא ספרי המצוות הם שקובעים מה היא עבירה?

הדוגמא מ"בל תשחית" לא רלוונטית כיוון שהיא נוגעת לשני הצדדים, לגוף ולאוכל. (אגב, יש לחשוב במקרים שבהם עומדת מצווה מול האיסור, כמו שבת ויו"ט, ואולי ערב יו"כ, אם לא תגבר המצווה על האיסור, ואכמ"ל.)

כמו שאמרתי בתגובה הראשונה, אני ממש לא במקום שלדבר על הלכות /עבירות וכד'.. אבל בעיניי זה נכנס ל"ונשמרתם" או "חייך קודמים לחיי חברך" גם כשלא מדובר בסיטואציות של חיים ומוות כאן ועכשיו.

מחילה שלא התייחסתי לכלל התגובה, לא אחזתי ראש.

לפעמים זה כבר מעל לכוחותינו.. מקווה שהגעת למסקנה מה הכי נכון לך.
אני בעד שתסירי מצפון מיותר.. אם היא חברה טובה, היא תבין.
לא יודעת מבחינה הלכתית, אבל מבחינה כלכלית נהוג להחשיב בחתונות 30% פחות מכמות ההזמנות.

על העזרה והרצון הטוב! התייעצתי עם רב...

 

 

הרבה עושים את זה.

תמיד יש אנשים שמגיעים ברגע האחרון ותופסים את המקום של מי שלא הגיע.

 

אמנם יש פה גדולים וחכמים ממני, אבל בינתיים..

חושבת שאולי לעשות רשימה של כמה דברים שבאמת באמת חשובים לך ואת לא מוותרת עליהם יעזור לך.

אם יש בו את הדברים האלו - מצוין. אם לא - כנראה פחות..

דודה שלי תמיד אומרת לי בעניינים האלו - בכולם יש חסרונות. השאלה אם זה שווה את זה.

וחוץ מזה - אתם אחרי שתי פגישות סה"כ.. לא חייבים להחליט עכשיו. תני לזה זמן, דברים יתבררו בהמשך.

בהצלחה גדולה!

א. תודה ממש שהגבת!

ב. בעיקרון יש לי רשימה כזאת. ויש שתי סעיפים בה שהוא לא שם

 אבל הוא גרם לי קצת לערער על 2 הסעיפים האלו. כמה הם באמת חשובים בכלל ולי בפרט...

(בדיחה פנימית, שם שם, לא משנה... )

 

 

אני חושב שכדאי לדבר על הדברים שחשובים לך- תראי, יכול להיות שהוא מוכן להשתנות בעניין אם זה דברים מהותיים אבל פחות קריטיים.

 

בהצלחה רבה!

א. תודה ממש שהגבת

ב. זה לא דברים שהוא יכול להשתנות בהם בשבילי בלי להבין לגמרי שזה מה שהוא צריך לעשות..

זה כמו דרך חיים.. הבנת?

 

אז בעצם השאלה היא עד כמה זה מהותי לך.

זה מאוד תלוי בך- כי אם לאדם אין הרבה דרישות, והוא מתמקד בדברים הכי חשובים לו אז זה דברים שהוא לא יכול/ אמור להתפשר.

אבל אם יש לו הרבה מאוד דרישות- אז כנראה שגם דברים שהוא מגדיר כמאוד קריטיים ומהותיים כדאי שהוא יוריד חלק (אלא אם כן זה משהו ש'הנשמה תלויה בו' כמובן...).

כמובן שבמצב כזה כדאי 'למפות' (לקבוע סדרי עדיפויות) את רמת החשיבות של כל דרישה.

 

אני לא מכיר אותך אז אין לי כ"כ מה לייעץ לך.. אז מקוה שבכ"ז הועלתי במשהו

כן. אין לי בכלל הרבה דרישות

אבל בגלל שאני בחיפוש תמידי עם עצמי

אז לפעמים אני מגיעה לכל מיני תובנות שמשנות את הדרישות..

לכן זה בלבל אותי עד כמה הנקודה הזאת באמת באמת חשובה לי..

 

והועלת תודה רבה ממש!

 

אני לא יכול להתאפק..
איזה הכרת הטוב! וואו.. (את מודה באופן אישי לכל אחד ואחד שמגיב לך...)

אז תודה רבה על הלימוד החשוב הזה! ⁦⁩



*אה, וסליחה על חוסר הטאקט

בכרטיס האישי שלך כתוב שאת בת 19, אז את לא צריכה לקבל החלטה מחר.

לגבי השאלה - זה מאד תלוי מה הסעיפים האלה שהוא לא עונה עליהם מבחינתך. דעי לך גם שכנראה במהלך שתי פגישות עדיין לא ראית את האישיות שלו בשלמותה. גם מישהו עם אורח חיים הנראה על פניו שונה יכול מאד להכיל את אורח החיים שלך ולכבד אותו, ואולי זה יספיק? בהמשך הקשר, אם יתאים, בטוח גם יהיה לך יותר נעים לפתוח את הדברים האלה ישירות מולו ולראות איך שניכם מתמודדים עם הפערים.

בקיצור - בנחת. אם נוח לך כרגע לצאת איתו, תמשיכי. בגיל מבוגר יותר, ועם ניסיון רב יותר בעולם הדייטים, הייתי אומר לך להקשיב יותר לאינסטינקטים. אבל נראה לי שבשלב הזה את יכולה להרשות לעצמך לבדוק גבולות...

תודה רבה ממש שהגבת! נתת לי ממש נחת. 

לפעמים בגלל שאני מאוד עניינית

ישר אני לחוצה לפתור בעיות והתלבטויות שמטרידות אותי מהר

והזכרת לי כזה שלפעמים צריך לתת לזה זמן והבעייה תפטר כבר מאליה.

אני באמת צריכה קצת לאזן את התנועה הזאת בנפש שלי.

באמת תודה ממש ממש התגובה שלך עזרה לי מלא!!

 

גם בגיל 25/ 30/ 200 לא צריך לקבל החלטת למחרת דייט שני...

אבל לרוב תחושת בטן שלילית בגיל 30 אין דינה כתחושות בלבול בגיל 19

גם בגיל 30 לא צריך להתפשר, וגם בגיל 20 אם זה מתאים זה מתאים.

אבל עובדה שבגיל 30 אנשים יותר סגורים על עצמם ועל מה הם מחפשים מאשר בגיל 20. זה טוב ויפה לדבר על זה שתמיד צריך להיות פתוחים וכו', אבל אין מה לעשות - 20 ו-30 זה לא אותו דבר.

ברגע שתציפי מולו את הפער, הוא ידע להגיד לך בדיוק עד כמה זה חשוב לו, או לא חשוב. ובכלל עד כמה הפער גדול...

תודה ממש על התגובה! באמת אנסה לפתוח אתזה...

עם כל הערכתי לפורום,
הפלטפורמה לא באמת מספיק איכותית בכדי לתת לך את המענה הראוי.
זה נכון שמידות וחיבור הם בין הדברים הכי חשובים, אם לא ה...
ועדיין, המציאות היומיומית והקשר הזוגי תלוי ובנוי מעוד כמה דברים טכנים שגם להם יש את המקום שלהם.
כמה זה באמת מהותי לך? כמה את מסנוורת ומנסה להדחיק את החשיבות(אם קיימת בכלל)?
הייתי יושבת עם אמא או חברה טובה ומנסה לדבר איתן על כך.
תשמעי מה להן יש לומר לך מתוך היכרות איתך,
ואולי הדיבור הזה יחדד גם לך משהו.

סגנון שונה?
אידיאולוגיה שונה?

שאם זה לא הדברים הכי קריטים אז תמיד יהיו דברים שזה לא כמו שחשבת...

משמח מאוד לשמוע. 

משמח לשמוע כי בעצם הקשר שלכם טוב, ונכון, וזה ממש כיף שטוב לכם ביחד.

רק מה הבעיה?

שלפעמים אנחנו מקובעים לרשימה שהכנו לעצמנו מבעושד מועד (שהיא מאוד חשובה!!!!) וקשה לנו להתגמש מול הבחור שאנחנו נפגשים איתו.

חשוב מאוד להגדיר לעצמנו מה אנחנו מחפשים, ולהשתדל לדייק את זה.

אבל אם אנחנו מוצאים מישהו עם מידות טובות, שטוב לנו ביחד, ובסך הכל רוב הדברים מתאימים- כאן צריך להתגמש ולהבין "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם". ה' נותן לנו דברים ממקום שלא חשבנו, והוא יודע מה טוב בשבילנו.

את יכולה לעשות סקר בקרב אנשים נשואים ולראות שרוב מוחלט של הנשואים עשו ויתור זה או אחר על מה שהם חשבו מלכתחילה.

גם אני כלולה בזה. ואני השקעתי שעות רבות של מחשבה על מה אני מחפשת.

פשוט כשרואים שטוב ביחד ואפשר להקים חיים משותפים- מוותרים על מה שחשבנו קודם.

הניסוח יצא לי גרוע, מקווה שהבנת.

בהצלחה!

שאתה מתלבט ותשמח לקבוע עוד פגישה, שאתה מקווה שתעזור לך להגיע להחלטה.

את הסיבה.

היא יודעת שיש התלבטות אבל היא יודעת גם שיש דברים טובים ולכן אתה רוצה להמשיך בכל זאת..

מהצד המתלבט או שהתלבטו לגביו..

תודה למגיבים בנתיים!

מה זה "להפתיע" אחרי עוד פגישה או פחות פגישה.

 

תפגשו, בלי לחשוב כל הזמן מתאים או לא. ותראה מתוך הפגישה.

 

לכל היותר, תוכל אח"כ לומר לה שאתה מתלבט, ובהדרגה..

 

 

אם אתה רוצה לתת צ'אנס - תן אותו בצורה שתהיה פגישה מיטבית, בלי מתחים ברקע.

לי זה ממש מוריד ולא עושה לי כיף שבחור אומר לי שהוא מתלבט.

כאילו, למה אתה צריך לספר לי על זה??

מספיק שאתה לא משדר שאתה נלהב, זה אומר שאתה בודק לאט ואני מבינה שזה עוד לא אומר כלום.

לדעתי זה ממש מוריד לצד השני כשיודעים שהצד הראשון מתלבט, זה מכניס גם אותו ללבטים וזה גורם לכל הפגישה להתחיל ממקום יותר שלילי.

זו דעתי אבל תעשה מה שאתה חושב.

תנסה באמת להמשיך ולפתח את הקשר מכיוונים אחרים, ולראות אם זה עדיין מפריע.

ואם זה הדבר היחיד שמפריע, כדאי להתייעץ.

בהצלחה!

כי באמת אתה בפנימיות רוצה רק עם הזמן הרצון מתכסה בבוץ.

אפשר גם לראות שיעורים על הנושא

אולי נכון יותר לשאול-

מה אתם הייתם עושים?

למה בכח להביא אותו?

ובסופו של דבר אני כן רוצה להתחתן... אבל מרגישה שאין לי כוחות לזה כרגע

תחכי מתישהוא יהיה לך כוחות, בסופו של דבר כמעט כולם מתחתנים בסוף.

נסי לדמיין את הסיטואציה
לפעמים הצעה שווה יכולה ממש לעשות רצון וחשק..מניסיון..

שלפעמים מרוב לחץ אנחנו מרגישים שמה שכרגע אנו חשים עכשיו, זה פה להישאר.

אבל החיים הם גלים גלים. פעם ככה, פעם אחרת. 

לכן זה שאת מרגישה עכשיו את כל הרגשות האלו + התחושה שזה מפחיד כי אולי זה פה להשאר, ואולי זהו, את הולכת להשאר באדישות הזו המון זמן, זה באמת מאד מלחיץ...

תנסי להזכר מתוך ההיכרות שלך עם עצמך, האם את אחת שנתקעת באותו מקום רגשי המון זמן או האם מדובר בתקופות חולפות. כי אם כן, חבל שסתם תלחיצי את עצמך. תני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה, והאפשור הזה וההכלה העצמית שלך תאפשר לגל להתגלגל ולעבור.

אני רואה על עצמי שאני כזה אדם "גלי" ובהתחלה תמיד הרגשתי שזהו, זו ה"אני" החדשה שלי שכאן להשאר. עד שראיתי שיש דברים שהם פשוט תקופתיים ובמהותם עוברים...

בהצלחה רבה לך

נו, אז זה בדיוק העניין.

את בהפסקה, אז הכל בהפסקה. וזה הגיוני.

תני לעצצמך להיות בהפסקה, וכשתרצי לחזור- תחזרי במלוא המרץ. 

בהצלחה

כדי שקשר יצליח להפוך מסתם קשר נחמד
לקשר רציני
.הרב לקח פרמטרים והציע לתת "ציון" לכל אחד מהפרמטרים, ביחס לבחור/ה שאנחנו יוצאים איתו/ה

המטרה היא שהשקלול ייתן את הציון 100
וזה יכול לתת אינדיקציה לגבי הבחור/ה כאופציה שראוי לשקול ברצינות.


אין בזה משום גזר דין לשום כיוון
לא לקחת את זה כפשוטו
ובבקשה
להתייעץ ולברר על כל דבר
לא להסתמך רק על המדד הזה.
זו רק הצעה
אמנם נהדרת, אבל הצעה .




אני מקווה שהצלחתי @והוא ישמיענו

תזהר...

@והוא ישמיענו
אתה יכול להביא את זה?
אנלא מצליחה מהפלאפון!

http://www.yelm.co.il/show.asp?id=38947&big_cat=


תודהרבה רבה!!

בשמחה!

הסתכלתי קצת בקובץ שהעלו פה.

אני ב"ה נשואה, ובעלי לא עומד בדיוק בכל הפרמטרים, כמובן.

אבל נעשה פה ניסיון יפה מאוד לסדר את הדברים במוח, וזה דווקא נחמד.

רק לא הבנתי את ההבדל בין הבחור לבחורה בשלבים.

מחילה, לא היה לי כוח לקרוא הכל. יכול להיות שחלק מהתשובות לשאלות שלי מופיעות שם...

שונאת תוויות
תיוגים של אנשים
בלי לדעת מה הסיבות
ובלי להבין שיש דברים שלא תמיד הם יודעים
שגורמים לי להחליט x y

רוח הקודש מפעמת בך ולא ידעתי?



והתואר
אולי מגיע לי להתחדש על זה
אבל מותר בשלושת השבועות?

ותודה.
אני צריכה כזה.

אגב השבת אנחנו שם.
אוכל לממש את האיום. ... 😜

הציניות
שאני לא אוהבת
שמישה גם אצלי
כרגע.
משתדלת לקוות שלא אשתמש אף פעם.

ושאין להם תשובות בנאלניות, כלומר לא לשאול 'נהנת היום בעבודה?'(שאלה סגורה: כן/לא) או 'איך היה לך בעבודה?' (תשובה בנאלנית: סבבה/ אחלה/ נחמד), לשאול 'היו לך לקוחות מעצבנים?'

(ואני אומר את זה בתור מישהו שהיה פעם כמוך, ולאט לאט מנסה לפצח את הנוסחה הזו)

תקף לשני המינים..
קצת להרחיב, לספר יותר, זה ממילא יפתח שיחה..

אבל הרבה יותר קשה לפתח שיחה משאלה כזו, מאשר לשאול שאלות שמובילות לשיחה ממילא...

רק רציתי להצביע על זה שהשינוי של הגישה יכול לעשות *פלאים!*

הרבה פעמים בתחילת קשר אנחנו מדברים על דברים בנאלים שטחיים, העברת מידע על החיים שלנו ועל החיי היומיום שאנחנו עוברים. אחרי זמן או שלב בקשר זה עובר את נושאי השיחה של היכרות בסיסית ומתחלף בעיניי להיכרות הנפש והנשמה של הבנדם.
בשביל להכיר אותו באמת אני חושבת שאני צריכה לדעת מה הוא חושב על תחומים או נושאים, מה הוא מרגיש, מה הוא חווה.
כי להכיר במידע כללי אפשר גם מאנשים אחרים, אבל אף אחד לא יוכל לספר לי מה אתה חושב, מה אתה מרגיש.
ולכן זה קשה, כי לא תמיד רוצים לשתף בתחושות והרגשות ולא כל דבר יש מה להגיד.
בעייני אם אפילו תדבר על זה שאתה לא יודע על מה לדבר זה בעצם שלב אחד אחרי ההיכרות הבסיסית כי הינה אתה מספר מה אתה מרגיש וביחד אפשר לקדם את זה.
זה שאתה הגבר זה לא אומר שאתה צריך להוביל את נושאי השיחה, וחוץ מזה ככל שתפתח ותשתף כך גם הצד השני ירגיש בנוח לשתף.
כמובן שהכל בטוב טעם ובזמן הנכון.
וכמו שכבר כתבו כשעושים דברים חדשים יש נושאי שיחה חדשים, פתאום עולה זיכרונות סיפורים על מקומות שמבקרים בהם.. אז אפשר ליזום שזה לא תיהיה עוד פגישה בבית קפה או משהו כזה אלא לשנות אווירה.

לא רק לשבת ולדבר...

(אני מצטערת על התגובות הקצרות שלי היום. אני לא אמורה להיות פה בכלל...)