בתור אחד שהולך להתגייס בימים הקרובים אני עונה לך מהכיוון ההפוך-
לעניות דעתי כדאי להפסיק את הפגישות ולהמשיך בעוד חודשיים, אם זה אפשרי...
והוא ישמיענו
לא יודע כמה העצה שלי תעזור..
זה מה שהיתי עושה במקומו...
אבל זה אני..
אז קחי בחשבון שאני לא יודע כמה התגובה שלי תעזור..
אם להפרד ולחזור בעוד חודשיים זו לא אופצייה בכלל בכלל......
אז אני ממליץ לשים את הקשר על סטטוס מאוד מיוחד - סוג של להיפרד ולהיות בקשר בו זמנית...לפחות עד שהוא יעלה לגדוד.
איך אפשר לעשות את זה? גם להיפרד וגם להיות בקשר?
פשוט היינו קובעים ביחד סטטוס שנניח לא מדברים בפון כל השבוע. רק בסופשים אם הוא בצבא, אז לפני שבת תדברו.
ומחליפים הודעות בין לבין ביום יום בשעת ט"ש... מהסוג של ההודעות ששומרות על הגחלת,
וכשהוא יוצא הביתה - אז שישקיע את הזמן בך כי בכל זאת אתם גם בקשר...
אבל הכי הכי את צריכה להכיל בעצמך שאת בקשר של סטטוס מיוחד, לא בקשר רגיל. ולכן רק אם תכניסי את זה לתודעה את תוכלי לעבור את זה בשלווה יחסית, ולא בחוסר הגשמה של ציפיות שלא ניתנות לגישור. הוא גם צריך את התמיכה שלך, ואם תכילי את המקום שלו ושל הקושי שלך בקשר בניכם, הסיכוי לעבור את זה בשלום יחסית הוא גבוה.
(וכל זה כמובן עד שהוא יעלה לגדוד)
בטירונות אין זמן לנשום, ואפשר להתפרק כשמגיעה השעת ט"ש. בטח שאין פלא' בכלל..
באימון מתקדם זה תלוי בשבועות, אבל יש יותר נחת. בחלק מהמקומות משחררים יותר פלא'.
כשמגיעים לגדוד זה עולם אחר. יציאות יותר טובות(לפחות באימון. בקו זה משתנה בין האזורים) ויש פלא' חופשי. וגם בכללי יותר משחררים ליציאות, והפניות..(הכינוי אצלנו זה הפנ-דייט..)
יש לי חבר שהתחתן בקורס מכ"ים, אבל את רוב הפגישות עשו באימון מתקדם. עקץ פה ושם והצליחו..אבל כן, זה קשה ממש.(וגם, את לא רוצה שהוא יסתכן כדי להשיג שיחה יומיות. כי אפשר לחטוף על זה שבתות. ככה זה היה אצלנו)
ובגדוד, בעיקר בקו, יש אצלנו כמה וכמה חבר'ה שיוצאים. וזה אפשרי ממש.
הרבה המליצו פה למשוך עד הגדוד, ובאמת צריך לבחון את זה. וכמובן אם זה הסדר, בכלל..
לו הרבה יותר קשה ממני... אבל בהחלט הרבה יותר משוחרר.
שנה זה דבר שעובר מהר..(מנסיון).
בהצלחה בכל מקרה
פרפר לילה רציתי רק לשמוע עצות.. תודה רבה לכולכםפחות אכפת להם מאחרים
א קְרָא בְגָרוֹן אַל-תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ; וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. ב וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ, וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ, וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע; לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם, לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה, יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--יוֹם עַנּוֹת אָדָם, נַפְשׁוֹ; הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ--הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. ו הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. ט אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן. י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. יג אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. יד אָז, תִּתְעַנַּג עַל-יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר. {פ}
בס"ד
אהלן חבר'ה!
ב"ה מאורס באושר ובשמחה, אך דבא אחד מעיב על הכל. נופלים פעם אחר פעם בשמירת נגיעה 
שנינו דוסים מאד וזה ממש ממש כואב לנו.
באמת שניסינו כ"כ הרבה דברים ופשוט חוזרים ליפול.
יש פה מישהו שזה קרה לו? שיוכל לתת עצה או סתם תמיכה? אפשר בפרטי כמובן..
רק בקשה קטנה, הבקשה מופנית למי שזה קרה לו. מי שלא חווה את זה לא יוכל באמת להבין את המקום הזה..
ממש ממש תודה!
בהמשך לפוסט הקודם שלי סיפורים על חלק מעוולות השידוכים.
רק השבוע נזכרתי שלפני כמה שנים איזה ארגון גדול שידוכים , הרשמת שם שללה אותי מלהרשם בגלל שלא עשיתי צבא. אפילו שבמציאות יצאתי עם כמה בחורות דתיות, ולא כולן שוללות, ואפילו שאמרתי לה שאבל אולי יש 5% שירצו. היא אמרה, שאפילו יותר מ- 99.9% לא ירצו.
אז קיבלתי שלל תגובות - הרבה אנשים טובים זרקו לי, מה שבאמת נכון - "תמשיך הלאה" , "תחפש במקום הנכון", "תבוא עם גישה נכונה".
כשאני מנסה להסביר, שנכון , אבל פשוט כמעט את כל הדלתות (למעט אנשים נפלאים פה ושם, אבל מעט) סוגרים לך בפרצוף נשמע שאני מתמרמר.
אז אמרתי סבבה טו באב נעשה התחלה חדשה. חיפשתי משהו לטו באב , וקפץ לי באינטרנט מפגש שמיועד לאנשים תורנים, סופ"ש טו' באב באיזו התנחלות. כמעט עולה 500 ש"ח, אבל אמרתי יאלה - נשמע סבבה. (השמטתי פרטים מזהים)
בשיחה אפשר לשמוע שהאישה הרשמת בעלת עין טובה (שכנראה נוגעת רק לאנשים מסויימים). שוללת אותי בגלל שהיא ראתה בתמונה שיש לי כובע ושרשרת. אפילו שהמפגש מיועד לתורניים , אנשים שאני לא רואה את עצמי רחוק או שונה מדעותיהם .
לא אאריך כאן, מי שרוצה שיראה בתיאור של הסרטון ביוטיוב. רק הרגיש לי נכון, לקראת ט' באב, שאנחנו אמורים לתקן את השנאת חינם, ולקראת טו' באב, שזה יום שמעיד על אהבת חינם, התחברות והזדמנות שווה לכולם.
הרגיש לי נכון לדבר על העוולות האלה, שהעולם ידע, על המחסומים האלה שמציבים לאנשים בדרך. כי זה לא רק לי קורה זה קורה להרבה. אני אסתדר, אבל בתור חברה אלו תופעות שדווקא אותם צריך להוקיע, ולא את אלה שמנסים לעבוד את ה' בתמימות.
זה גם לא בשבילי. להיפך לא נעים לי להיחשף. או להראות מסכן. ואני יודע שיש לא מעט שאולי לא יסכימו או יאהבו את מה שאני עושה.
אבל אני חושב שכן צריכים להיות מודעים לגועל נפש שמכוסה בכל מיני סיסמאות חיוביות שיש בכל מיני מקומות. ושלא תטעו, כנ"ל זה לא מקרה שולי או יוצא דופן זה קו שלם של אנשי מערכת שכופים את דעותיהם ורצונותיהם על הציבור.
שורה תחתונה – אם זה מה שרוב הציבור תומך ורוצה - מה טוב, אם לא- ראוי שמי שמתקרב אליהם ידע על השיטות סינון שלהם ואת מי הם שוללים להתקרב.
שבת שלום, ושבאמת נזכה לבניין בית המקדש ולאהבת חינם.
חננו ה' חננו, כי רב שבענו בוז.
וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ .
והתגובה שלך גם רלוונטית מאוד להיום, אגב שנאת חינם.
מה גם שהיא לא צודקת בפועל.
נכון, אין דרך יותר יעילה לסנן, אני מסכים.
לפותח השרשור @davidking14 אגיד לך משהו ששמעתי מצדיק חשוב אחד בהקשר של חיצוניות, הוא אמר "שהאדם יעשה מה שנראה לו, ילבש מה שהוא רוצה, וימצא את מה שמתאים לו".
הייתי מציע לך לקרוא את החוברות של הצדיק מיבניאל על שידוכים (יש אותן אונליין). חיזוק מאוד חשוב נגד כל העניינים החיצוניים.
נ.ב, אני פחות בעד הלהקליט ולפרסם. היה נשמע שהיא ממש משתדלת לצאת מגדרה, ולא נראה לי פייר כל-כך לעשות את זה
בס"ד
עם סינון קל של אנשים כמו הרב שמואל אליהו וכדומה.
המון חברות שלי קיבלו את ההודעה, שמחו, התרגשו, איחלו מזל טוב ולא קיבלו הזמנה.
מקווה שאף אחת מהן לא נפגעה, בכל מקרה אף אחת מהן לא הפגינה סימני פגיעה.
יש המון שיקולים בבחירת מוזמנים לחתונה ולרוב אי אפשר להזמין את כולם [תאמיני לי, לו יכולתי הייתי מזמינה מאה חברים, בפועל אבא שלי הגביל אותי לחמישים] אז בוחרים על פי קריטריונים מסוימים שלא בהכרח מעידים על הקשר החברי ביניכם.
בקיצור, לא בטוח שהיא תזמין אותך אבל אם היא לא מזמינה אותך- אל תיפגעי, זה בד"כ לא אישי נגדך ואני בטוחה שהיא הייתה רוצה להזמין את כולם.
אבל אתה מוזמן לבית שלנו!ענבלבס"ד
חוץ מזה שזה גם כי לא שמרת על קשר 
קראנץ שוקולדלא שמרתי? ממ הקבוצה פשוט התייבשה לה 
בס"ד
אבל אני עדיין רוצה שתבוא כי אני מחכה לעוגה
אבל מעבר לזה שזה מחוק, יש את הצד השני, וצריך לוודא שהוא יסכים לזה כדי שלא יהיה מקח טעות. יש שחששו לזה ויש שלא
בס"ד
ואני ממש משתדלת למרות הבאסה, לחייך חיוך רחב ולהגיד לקב"ה תודה..
הדוכס מירוסלבהרבה דברים לא טובים. מכיר אנשים שמתמלאים חולשה קבוע בימי בין המצרים.
יש כאלה שמתקלקלים להם דברים, הרבה תאונות לא-עלינו, כאלה שיש להם נסיונות ממש קשים. כל אחד והדרך שלו להשתתף בצער השכינה
המטיילת בארץ
|מזמזם|נפש חיה. קא- קיב אחרון!!!נפש חיה.ברור לי שיש דברים מעבר ליכולת החשיבה שלי, אבל מכיוון שכיום אני יודע על דברים חשובים שאני לא יודע, אני פועל לפי סדרי עדיפויות וכיום יש אף דברים חשובים אך פחות רלוונטיים, שאותם אני משאיר מחוץ לתחום העיסוק העיקרי. אני מניח שככל שאתקדם אז יתבהרו עוד ועוד דברים נצרכים...
אשמח לשוחח איתך לגבי ההתחלה ולשמוע את דעתך בעניין.
ד"א הבעיה העיקרית ביחידי סגולה היא שכולם נוטים לחשוב שהם יחידי סגולה...
בת מלך!!!!
תות יער
ה' נותן לנו מרחב פעולה.
אחרת- אין לנו בחירה חופשית.
אימצתיולהתכונן לקראת הבית העתידי. תשאל כל אופה-עוגה שמשקיעים בה מאמץ בערבוב וזמן במרכיבים המדוייקים, תהיה הרבה יותר טעימה.
בקיצור-שתזכה להקים את ביתך בקרוב, ותגיע well-done לחופתך. 
אני מנסה לחיות ככה.
כל בוקר לקום להרגיש בלב את השמחה: מודה אני לפניך. על מה שטוב ויפה עכשיו.
אבל בגילך לא חושבת שיש עוד עניין של תינוק שנשבה בנושא..
נשמע שאתה כבר בר דעת בעניין
(סתם כי זה היה נשמע קצת תמוה.. אבל בהחלט לא מכירה לא אותך, לא את הסביבה שלך ולא את הסיטואציה שבה אתה נמצא..)
תתקדם למקום אליו אתה שואף וזיווג זה מלמעלה. תתרפק על זה. ואת דעתך בנוגע לידידות וכו'..
פשוט תבין שזאת אמירה כלשהי.
אין בעיה לברר אצל בת על בן או אצל בן על בת (אותי אפילו זה משמח שאני יכולה למצוא בנות לברר אצלן על בחורים.. מרגישה יותר בנוח וגם כי בנות יודעות בד"כ לספר טוב ...). אבל יש הבדל אם אתה זה שמחליט להביא מספר של ידידה כלשהי שמבחינתך ומבחינת איך שזה נשמע היא מכירה אותך טוב ויודעת לספר עליך. יש בזה אמירה מסוימת.
אם לך זה לא מפריע, אז מעולה..
אבל תדע שיש בזה משהו שיכול קצת להרתיע גם בנות שלא רואות בעיה בידידות כזאת..
האם הבחור מקל ראש ביחסים? שומר נגיעה? לא שומר? מה היחס שלו לדיבורים "נגועים"? וכיצד התנהל מבחינה תורנית?
בנות גם מדברות יותר, פתוחות יותר מבנים וזה ממש שווה. הלוואי ובנים היו נותנים גם מספר של חברה. הייתי לומדת עליהם הרבה יותר.
אפשר גם לשבור את השרשור ימינה
(היה צום יום לפני ומילואים בשבוע שלפני) ואני כרגע בספק לגבי שאר המבחנים (אפילו שיש מועד ב) מה שמעמיד בסימן שאלה את המשך לימודי התקשורת שלי והאצון להיות עיתונאי, ואם אצטרך לרדת מזה אצטרך להמציא את עצמי מחדש, לחשוב על מקצוע חדש פסיכומטרי וכו'.נפשית בדייטים.
לפעמים לחץ ועומס חיצוני משפיע על התחושה הפנימית,
ולפעמים לא.
לדעתי, אם אתה מרגיש ממש לחוץ
ואתה רואה שזה משפיע גם על ההתנהלות שלך בדייטים,
תנוח קצת,
ותקדם ותברר עניינים אחרים בחיים שלך.
ויכול להיות שאחרי מנוחה למשך תקופה ,
תראה שאתה לא ממש חייב לחכות שהכל יסתדר.
ואתה כבר מרגיש יותר פנוי, יחסית.
תזכו רק שעודף השתדלות ומאמץ יתרים,
שמשפיעים עליך לשלילה.
לא באמת מקדמים אותך,
והרבה פעמים זו עצת היצר הרע..
תעבור על קורות חייהם של מיטב עיתונאי ארצנו, רובם למדו מקצועות אחרים לגמרי:
"דן מרגלית למד בגימנסיה העברית הרצליה והוא מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים להיסטוריה יהודית בת זמננו"
"עמית סגל למד בישיבת נתיב מאיר ובתיכון הימלפרב שבירושלים. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים"
"רביב דרוקר הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב"
"אורי אליצור שימש מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון "קריית נוער" בירושלים"
למעשה, ההיפך הוא הנכון: כדאי לרכוש מקצוע "אמיתי", ובנוסף לנסות את מזלך בכתיבה לאמצעי התקשורת השונים, ממקומון זניח ועד לערוץ 2.
איזה יופיבת מלך!!!!אחרונההיושוןאחרונה
שחיי השמחה והעונג ייגמרו לו לתמיד..
מהמצב בכל מיני אזורים בארץ לצד חבורת בנות שיושבת כל שבוע ומנסה למצוא את זיווגה מוכיחה הכל.
אתה יושב וחושב לעצמך, לכל הרוחות-כבר מזמן היו יכולים להיות ביניהם 3 שידוכים לא רעים לפחות, אבל כשיש צד שלא רוצה... נוצרת סיטואציה כזו.
הציעו לי כמה פעמים בחורים שונים שכל פעם דחו את ההצעה בלי לשמוע (ולא משנה מי הציע..), כי הם עוד צעירים וכל החיים לפניהם ואולי רק עוד שנה.. רק בסוך השנה.. אחרי החגים.. בלי כפל מבצעים והנחות וכדו'..
ולא מדובר בצעירים ממש, אלא בבחורים מישיבות שרוב השכבה שלהם כבר נשואים/מאורסים
מדובר בביינישים רציניים,
שפשוט מפחדים לקפוץ למיים של השידוכים, או בכאלה עם ראש שרץ מידי קדימה - וחושב על נשיאה בעול של בית ומשפחה..
בתו שלאחרונה חוץ מלהשתדל לעשות כמיטב יכולתך במסגרת התנאים הקיימים.
ולהשתדל להבין אותם, הם ההורים שלה ורוצים הכי טוב בשביל הבת שלהם.
ואתה, אל תיקח קשה.
(מודה שהיה לי קשה אם הייתי במקומך).
ואולי כדאי לדבר איתם בפתיחות כדי שירגישו שיש ראש על הכתפיים ואולי אולי תצליח להרגיע אותם קצת.
זה לא קשור להחלטה..
הם מסתכלים קדימה על איך החיים של הבת שלהם יראו ודואגים. הגיוני ולגיטימי.
"כ"ה - אִם הָאָב רוֹצֶה לְשָׁרֵת אֶת הַבֵּן, מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן הָאָב בֶּן תּוֹרָה. תַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ שֶׁיִּרְאֶה סִימַן בְּרָכָה בְּתַלְמוּדוֹ לִפְנֵי הָרַב שֶׁשָּׁם, וְאָבִיו מוֹחֶה בּוֹ לְפִי שֶׁדּוֹאֵג שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מַעֲלִילִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו בָּזֶה. הגה: וְכֵן אִם הָאָב מוֹחֶה בַּבֵּן לִשָּׂא אֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁיַּחְפֹּץ בָּהּ הַבֵּן, אֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶל הָאָב (מהרי''ק שֹׁרֶשׁ קס''ו)"
אני חושב שהבעיה יותר עמוקה מההתנגדויות האלה, אבל אני מנסה להמנע מלהגיב על זה
זהה. הם צריכים להחליט ביניהם, גם אם ההורים חושבים אחרת.
זאת הלכה אחרונה בשו"ע על כיבוד אב ואם.
בכוונה לא הגבתי לכל הנושא
עדן ירושלים אבל בבקשה שיעמוד לך מול העיניים דבר אחד: זכיתי למצוא את אשתי לעתיד בעז"ה.
זה הכי חשוב, באמת.. תראה כמה אנשים מחפשים ומחפשים.. והנה ב"ה מצאת!
תשמח בחלקך.
יש הרבה מקרים שההורים עד שהזוג לא מתחתנים לא מצליחים באמת לראות בעין טובה את הקשר,
אבל אחרי הנישואים הם כן יצליחו. יש דברים שלוקחים זמן!
לגבי הטענות שלהם כלפיך, תקשיב, אני מכירה מלא , אבל מלא זוגות שככה התחילו. זה המצב היום.
ברור שהאידיאל הוא שכבר תיהיה עם עבודה מסודרת וכו'.
אבל זה שטויות , תראה כמה אתה עושה. לומד תורה, עושה תואר, מתכנן לעשות צבא.. וגם מצאת כלה בין לבין.
הכל עניין של הסתכלות.. בעייני הספקת מלא!
לגבי ההתנהלות שלכם בעניין המגורים.. כמו שבוריסה כתבה, לדעתי יש עניין יותר להתחשב באישה.. בכל אופן, עומס של לימודים וגם לנהל בית וגם בעז"ה להכנס להריון , לא הייתי ממליצה על נסיעות ארוכות.. לגבר בעניין הזה אני חושבת שזה יותר קליל..
ואל תשכחו- זאת רק תקופה.. תקופה. לא לכל החיים!
מלא בהצלחה! נשמח לעדכון אם תרצה..
מכירה מקרוב הורים שהתנגדו הרבה יותר, (איני יכולה לפרט).
וב"ה היום הם מחילים, מזמינים לשבתות, ורואים שזו עובדה מוגמרת.
מציעה לך להיות נחמד ומכבד איתם, ובמשך הזמן יתגמשו וישמחו איתך.
אגב, לא תמיד זו התנגדות אישית, שמעתי מהורים רבים על קשיי קליטת המצב החדש של בת שעוברת פאזה בנישואין.
בהצלחה ובמזל טוב!
