פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 693)

מאוד חשוב לה הרוחניות והמהות מאחרי הבעל והילדים שלה.

מישהי מבוגרת שאני מחזיקה ממנה אמרה לי פעם שלדעתה בחורות שהולכות לטיפול/ שיחות וכו' מגיעות הרבה יותר מוכנות לחתונה. אני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אגיע לשם, אבל אני בטוחה שככל שיותר מעמיקים בלימוד על העניינים האלו לפני חתונה- הקשר הרבה יותר טוב, מעמיק וחזק.

מכירה מישהי,

 

שחיכתה המון זמן למצוא בן זוג ולהתחתן. 

וכולם בסביבתה הקרובה הרבו להתפלל עליה לזיווג. 

 

אחרי שהיא התחתנה וילדה את הבן הראשון שלה, היא אמרה לי בברית

"כל החיים עד עכשיו התפללתי על זיווג, אם הייתי יודעת שהלידה תהיה כל כך קשה הייתי מתפללת גם על זה"

 

ובהקשר למה שכתבת, 

אני מאמינה שטוב ונכון לאמץ לנו ראייה רחבה וללמוד ולהכיר גם מה שכביכול לא נוגע לנו לאותו רגע. 

הן לא רגילות,

מרגיש להן לשווק את עצמן וכ' וכ'.

 

זו לגמרי בחירה שלך אם להתקשר.

 

יכול להיות שבפרטי היא יכולה לרשום מגילות על עצמה,

אבל לא במקום שהיא מרגישה שהוא ציבורי מידי...

ולך לא בא שיחה,

לא צריך.

 

אתה בעצם לא יודע עליה שום דבר ושום פרט, שנראה שאולי יהיה לזה סיכוי?

כי אם ככה, הסטטיסטיקה אומר שאם תתאמץ, זה יהיה יותר לא מאשר כן...

 

אם יש סיכוי, חוץ מגיל ומגדר, ונראה לך, ואתה רוצה שהיא תרחיב,

אז כדאי להתאמץ יותר.

 

לפחד לתת את המספר שלהן- מתחזים, סוטים וכו'

בנים פחות..

אם לא היה מה לחשוש היה עדיף לברר הכל ישירות בשיחה מאשר התכתבויות -

שומעים את האדם ,מרגישים אותו וכו'..

לא עדיף ככה?

לא הבנתי למה זה חיסרון לברר באופן שהבנות מציעות..

 

הבנתי את הסיטואציה נכון? (אני לא ממש מכירה..)

באתרים שאני נמצאב בהם לא ראיתי שיש לבנות חשש כזה...

ונכנסות פעם בחודש. אני לפעמים שולח הודעה ורואה שהבחור הסתכלה אחרי שבוע שבועיים ויותר. ואחת שיצאתי איתה אמרה לי שהיא הפסיקה עם שליש גן עדן כי שכחה את הסיסמה (מה שאומר עליה שלא הייתה רצינית עם זה מלכתחילה)

שהיא לא משתמשת בעוגיות בפלאפון ובמחשב שלה...

והעוגיות משום מה נמחקו, כי שימוש ברשת ללא עוגיות זה לא שימוש ברשת...

שלא כותבים מידע על עצמם...באמת בזבוז זמן לברר בטלפון לפני שיודעים פרטים בסיסיים ואם זה בכלל קשור, לפחות בהודעה בפרטי מפורטת

יש כאלה שיותר נח להם לכתוב בוטסאפ מאשר באתר.

ואני לא מבזבזת משאבי אנרגיה על מישהו שאין לי מושג אם זה בכיוון (יש מיליון כרטיסים שלא כתוב בהם כלום, שיראו רצינות והשקעה מינימלית לפחות בהודעה אישית) ולא באלי לחלק את המספר שלי לכל אחד, וזה יוצר יותר מחוייבות ויותר חוסר נעימות

כדאי להתייעץ עם רב באיזו דרך לדאוג לכך שתהיה מחילה אמיתית וטובה.

כולל בין אדם לחבירו, שהמאורס לשעבר יואיל לטפל בעצמו, לא בריא לכעוס.

בפשטות, זה כמו יו"כ - עד שירצה את חבירו.

 

בלי קשר דווקא למקרה הספציפי.

 

לא תמיד "לבטל" זו עבירה, גם אם השני לא רצה.

 

אם עשו "תנאים", אז כבר יותר בעיה.

 

 

ומכל מקום, בוודאי רצוי לא להיות עם הקפדה כזו - לא מצד המקפיד ולא מצד המוקפד.

לא יודע מה המקור שלהם, אולי כדאי לשאול שם.

הוא אמר לי ששני הצדדים צריכים לבקש מחילה אחד מהשני. לא חייבים ישירות - אפשר להעביר מסר בעל פה ע"י שליח/שליחה.. ושהשני יגיד לשליח בפה מלא שהוא מוחל בלב שלם..

 

אני אכן ביקשתי מחילה מהבחור כי אני זאת ששברתי,

והוא עד היום לא ביקש סליחה על זה שהונה אותי וגרם לי צער גדול..

 

האבסורד הוא, שהוא התחתן כבר.. ואני לא

נשוי כבר כמעט שנה אני חושבת...

 

מתייגת @יאיר29

נשואה עם כמה ילדים אחרי שעשתה מעשים מפלציים , ואני... לא.

אבל סבבה, אני לא מודאג ה' ישלם שכר לכולם..

אחרי הכל, הצעד בסוף, היה שלך... אז הוא כבר "קיבל" אע"פ שבוודאי גם את הצטערת על כל התהליך.

זה לא עניין של לסלוח לא או לא..

והדבר היחיד שאני מצטערת עליו זה על שהכרתי אותו בכלל.. ועוד רציתי להתחתן איתו..

ובעז"ה, שתמצאי בקרוב מי שבאמת מתאים וטוב לך.

אני חושבת שאנשים לא יבינו לעולם את ההתבטאות שלי לגביו - כי אני מנועה מלהגיד מה היה שם..

אם היא כבר ביקשה סליחה באמת והוא מסרב למחול לא הייתי מדווחת לה
אבל אם באמת היא לא התנצלה או סיימה בצורה טובה הייתי אומרת לה

לא פשוט העניין..

למה צריך לבקש על דבר כזה מחילה?

אני מבין שזה כואב, וזה לא נעים. אבל אין פה איזו עבירה (אלא אם עושים "תנאים" כמו אצל האשכנזים, או מסתכנים בלשונות של נדרים וכו').

למרות שנראה לי מובן מאליו שכשעושים צעד כזה עושים אותו ברגישות ועדינות, וכמובן שמבקשים סליחה כמה שאפשר. אבל לא נראה לי שזה חיוב מצד הדין, אז המחילה פה היא מידת חסידות

 

כל הנ"ל נכתב לענ"ד, בלי לפתוח שום מקור או לדון בעניין הלכתית. ט.ל.ח.

מה שמוזכר ב"מי שפרע" הוא כשעשו "תנאים" או בלשונות של נדר, ולא רק לגבי ממון ולא רק לגבי שידוך.

בכ"א הכוונה שם היא שהייתה הסכמה מפורשת. כבר כתבתי על זה.

כמה אנשים פה התחייבו לחתונה רק כי הם התחילו לחשוב בכיוון ואפילו קצת תכננו חתונה? אני יודע שאני לא, יותר מפעם אחת. וככה כל מי שאני מכיר ויודע את הפרטים של המקרה.

כשזה לא שייך למנהג בקהילה או בעדה, נראה לי שבעיקר מי ששבוי ברומנטיקה, או צעיר מאוד לימים, יסכם עם המדוייט/ת "יאללה זהו את אישתי" וכו'

מה הכוונה אלא אם זה אשכנזים? חצי מהאוכלוסייה פה זה אשכנזים אז המקרה ה"רחוק" הזה של תנאים בהחלט יכול לקרות.

תודה על הציון

מי שמקפיד קודם כל תוקע את עצמו.

יש קטע כזה של אנשים שהם חושבים שהם יקפידו ויתקעו ככה את החיים של האחר, זה לא עובד ככה.

 

לי היה מקרה שמישהו התנהג בצורה ממש פוגעת ועשה דבר שלא עושים לכל הדעות וכנראה קצת הרבה הייתי פגועה ומאוכזבת ממנו ואולי אפשר לקרוא לזה מעין הקפדה וראיתי שזה עושה רע רק לי ואז עשיתי עבודה עם עצמי ושחררתי..

וגם ביקשתי ממנו סליחה אם פגעתי למרות שאני יודעת שהייתי בסדר בסה"כ

אבל איך שאני מכירה אותו הוא בטח חושב שהוא הקורבן התמידי כי אמרתי את ה"לא"..לפעמים אין מה לעשות עם קפדנים כאלה.  יש גבול כמה אפשר לעשות.

לא רוצה לפרט מחשש שיזהו אותי.. אבל לשים לב שזה לא תוקע אותו במקום.. שהוא לא עסוק כל הזמן בכעס עליה ולא מתקדם הלאה להיפגש עם בנות אחרות ..

אתה יודע שיש שם או שאתה משער?
אתה מכיר דברים ספציפיים?

אפשר פשוט לדבר עם אנשים...

לכן אני כותב כאן ⁦⁩
ואני לא רוצה להפריע לאנשים ולבזבז להם ת'זמן על זה...
ואני צריך למצוא מישהו שמבין אותי

אתה ממש לא מבזבז להם את הזמן, אם זה החשש שלך...

בכל אופן זה הרושם שאני מקבל..
אבל אני לא אוהב להתלונן

אז הפתרון המהיר זה פשוט לצאת.

 

ולא משנה מה תהיה התוצאה,

יתכן ותראה שזה לא כזה נורא,

אבל אם ישאר פחד,

הוא כבר יהיה יותר ברור ומוגדר.

 

אם כבר יצאת וניסית ואתה עדיין מפחד,

אז מצטרפת להמלצה על עומק הקשר,

ומגוון של הרצאות בנושא.

 

לא מכירה אתרים ספצפיים.

 

בהצלחה!!

את צודקת..
אני עדיין קצת חושש

למה אתה מתבייש??

זה פחד לגיטימי שקיים אצל לפח' 70% מהאנשים...

מאי- קבלה. ושאני אצא עם תחושה לא נעימה, של תסכול שעשיתי כל שביכולתי ו..
שאני פשוט אדם לא מוצלח.

אני מעדיף לבוא מוכן ושיהיה לי מראש איזשהו מינימום של בטחון עצמי

הינה לדוגמא סירטון שמצאתי שבוע שעבר שלדעתי מאוד יכול לעזור:

בנוסף כמו שכבר אמרו כאן הדרך זה פשוט לנסות. פעם ראשונה שיצאתי הייתי ממש בשוק - זה עבר אחרי עשר דקות

לפעמים.

 

זה חלק מהתהליך וממה שאנו לומדים בדרך.

וקרה קורה ויקרה גם לאנשים הכי מוצלחים ומלאי הביטחון.

אבל זה לא מעיד עליהם בתור בני אדם.

בדרך להצלחות יש רבה כישלונות..

 

לפגישה יש שני צדדים אחראים וגם לבחורה יש חלק במה שקורה,

מה היא מביאה, איך היא מגיבה וכ'

וכל זה לא אומר ומעיד עליך דווקא.

 

ובקשר לביטחון נראה לי שכדאי לעבוד על זה גם בלי קשר לפגישות,

כדי באמת להיות במודעות ובקשר לטוב שיש בך.

 

 

כן... כנראה שאני צריך לעבוד על בטחון עצמי בלי קשר...

מאוד מומלץ!!! 🙂

מנסיון היא תותחית. והיא מקבלת גם בנים. 

@מיואש מראש

אל ייאוש (:

אבל אני בגלל זה כשזה עוד בשלב התחלתי של הקשר ועוד לא יודעים לאן הוא הולך אם בכלל

אני משתדלת לא לקבוע פגישה על חשבון משהו אחר שאני אתבאס עליו אחר כך.

כאילו אם נגיד קובעים פגישה ראשונה אני אשתדל לקבוע אותה בזמן שלא יבוא לי על חשבון משהו אחר כי אם בסוף הבחור לא יהיה בכלל רלוונטי אני אתבאס שגם הפסדתי את המשהו הזה.

כשהקשר כבר מתקדם זה משהו אחר ואז יש באמת יותר התלבטות ותלוי מה מפסידים אבל כשזה עוד רק בהתחלה.. אני לא אפסיד בגלל זה דברים שאתחרט עליהם אחר כך

אני למדתי את זה מהנסיון המאכזב...

כשהבחור בא אולי רק כדי לסגור פינה טרום חתיכה. אבל מכל דבר לומדים בחיים. סך הכל, לא סתם אומרים שטעויות זה הכלי הגדול ביותר ללמידה. כדאי לשים לב בפעם הבאה שהצד השני מראה התעניינות אמיתית ולא נימוסית בלבד. לא להזיז תוכניות ב3 פגישות ראשונות. 

 

אישית, למידה למבחן לא הייתי דוחה בשביל שום דייט. וגם לא מסיבת פרידה. שהרי-מי אמר שהוא היה עושה את זה בשבילך? זה גם לא בריא לוותר על מעגלים אחרים שחשובים לנו בחיים בשביל דייט ראשוני. שהרי גם בתור נשואה, זה לא טוב שתוותרי על חברות, משפחה וחלומות רק בשביל הקשר (אם כי השקעה חשובה! לא להתבלבל). כולנו עברנו את זה, את הטעות שתלווה אותנו כל חיינו. שממנה נשב ונלמד-כיצד להמשיך הלאה..

לא כדאי לוותר על דברים חשובים בשביל כמה דייטים ראשונים. בדיוק מהסיבה הזאת. אם את זיווג אתם תפגשו עוד כמה ימים והכל יסתדר ואם לא אז הוא לא שלך

באמת שלא חשבתי על זה

גם היום לא מתחרט על זה שקמתי והלכתי. הרגיש לי שפגמתי בשמחה של המקום, אז היה עדיף שלא הייתי שם...

היום אבל כבר אין לי את הנסיונות האלה כ"כ. בעיקר כי בגילי כולם נשואים .

תרגישי טוב!

נשמע בכלל לא פשוט...

אני בטוח שכולם יסכימו איתי שבדרך כלל את נשמעת פה מאוד שמחה וחזקה, אז אנחנו רק מאחלים לך ומקווים שתמצאי את הכוחות האלה בתוכך - להתפלל, לשמוח בחתונות, לרצות שוב ובגדול להתחתן ולעשות את זה בקרוב עם בחיר ליבך
זה יכול לבוא ממש מהר, בע"ה.

המון שמחה והצלחה!

גם אני מוצאת את עצמי לפעמים במצב כזה. חשוב שתהיה לך חברה שאת יכולה לבכות לה, שתהיה שם בשבילך (ואני מבינה מהסיפור שיש) להכיל את הכאב ביחד.

 

לפעמים רבש"ע ממש גורם לנו להרגיש שהוא לא פה בשבילנו, וזה מה שנקרא אצלו "לרגע קטון עזבתיך"-אצלו רגע ואצלנו זה ימים, שבועות, חודשים ושנים. אם קשה, לא נורא לקחת הפסקה קלה, לנשום אוויר, לדאוג לנפש ולעצמנו ולאגור כוחות מחודשים. ככה המנוע לא עובד על ריק וזה יכול להיות טוב יותר.

 

בכל מקרה, למרות שאני לא מכירה אותך. אני שולחת לך חיבוק ענק. מקווה שזה ייתן לך כוח ובעזי"ה ברחמים גדולים יגאלך ויפגישך עם האחד והיחיד, הטוב ביותר עבורך ושהוא טוב באמת. ותזכי לבנות בבניין ביתך בקרוב ממש עם בניית המקדש.

והיי נחמד שאת קופצת לכאן מידי פעם 

 

עדיין יש כאן כמה וותיקים כמוני כדי לזכור אותך...

מקווה בעזי"ה לעבור בקרוב ממש לפורום נשואים טריים...

בס"ד

 

יאלה בעז"ה כולנ"ו...נעביר את הפורום לשם..

 

בס"ד

 

אהבתי מה שכתבת בפסקה השנייה..

 

תודה!

ואין אף חברה שאפשר לשבת ליידה ולפטפט??
נראה לי שהיו שם עוד כמה בנות שהיו לבד..

כל כך מבינה כמה קשה זה לרקוד החתונות של החברות האחרונות שנשארו כשאת עדיין רווקה עולם מסביבך נשואות/עם עגלות/מאורסות..

אבל אני מאמינה בך, את בחורה כל כך מיוחדת, ואת יכולה למרות זה ובכלל זה דווקא לשמוח באמת. ואם רק תבחרי לשמוח, אחד הניסיונות הכי קשים בתקופה הזאת - זה יעשה לך רק טוב, ובעז''ה יקרה את המועד לחתונה שלך בעז''ה!!
ואני אסביר לך מאיפה באה החשיבה שלי..

את בטח זוכרת שסיפרתי כמה פעמים על גבי הפורום ששברתי אירוסין. ממש מעט זמן אחריהם..
זה היה הלם, טראומה ומה לא..
זה לא היה משהו שחשבתי וחשבתי עליו הרבה החלטתי בצורה מושכלת..
זה היה כי גיליתי ברגע אחד שהבחור פשוט ''עבד'' עליי בעיניים, ושיקר לי בצורה חמורה, והסתיר דבר נוראי..
ממש הלם מוחלט.
משמחה עצומה, לאיבוד האימון באדם שחשבתי שהוא בחירת ליבי..
וכן.. יש גם את ההתמודדות עם העולם..

אבל כשחברות שלי התקשרו לברר האם אני חיה ואם אני לא נפלתי לדיכאון, וגיסות שלי התקשרו בדאגה לברר שאני בסדר..
החלטתי דווקא לראות איך ה' אוהב אותי והציל אותי ברגע האחרון. זה היה כואב, קשה, אבל עזר לי מאד! לשמוח בזה שכולם תומכים בי ואוהבים אותי, לבחור לראות דווקא את הטוב בכל החושך..
ויותר מזה - החלטתי ללמוד ספרים על אמונה, ביטחון ושמחה... ממש יום למחרת, התחלתי..
ופתאום, במקום חושך, ראיתי הרבה אור..
אולי זה בגלל שה' הבין עד כמה הניסיון הזה יהיה קשה לי, אז הוא נתן לי אקסטרה כוחות להתמודד..
מה שהיה כתוב בספרים האלו - חיזק אותי מאד. הבנתי שבעצם, כדאי לי לבחור לשמוח!!

כן.
לבחור להיות בשמחה!!

ולמה?

כמה סיבות:
דבר ראשון - אני מרוויחה פלוס ענק בעצם זה שפשוט אהיה שמחה..
דבר שני - השמחה ממתקת את הדינים...
דבר שלישי - כשיהודי שמח, ה' נותן לו סיבות לשמוח!! כך ראיתי שכתוב בשם כמה וכמה צדיקים..
דבר רביעי - כשיהודי באמת בוטח בה' - בידיעה גמורה שעכשיו הולך להיות לו הכי טוב בעולם - אז זה פשוט קורה!! כמו ילד שמברך ברכה על תפוח - ואז אין לאבא שלו ברירה אלא להביא לו כדי שלא תיהיה ברכה לבטלה..


באותו שבוע רקדתי ב2 חתונות של חברות.
רקדתי בכל הכוח - כי הבנתי ששמחה אמיתית מתבטאת בריקוד - וכשאדם עושה תנועות של שמחה - זה משפיע על הנפש.. - "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (ספר החינוך).
רקדתי והשתדלתי בכל הכוח לשמוח ולחייך, גם לעצמי בבית.. פשוט הפעלתי מוזיקה ורקדתי..
וכשזה היה בחתונות - זה היה ניסיון כפול..
כן, כי ראיתי מולי כלה.. מה שחשבתי שאני אהיה עוד כמה חודשים בודדים.. וכי ראיתי את כל החברות, ואת המבטים.. וכי כמה שעוד לא היו מעודכנות ניגשו לאחל לי מזל טוב..
רקדתי - ואני לא אשקר, חייכתי חיוך גדול - עם דמעות בעיניים.. לפעמים הם גם קצת נזלו..
אבל השתדלתי לרקוד, ולדמיין שאני סך הכל עושה חזרות גנרליות לחתונה שלי..
שהנה אני זאת שרוקדת עם שמלת כלה...
הנה זה קורה..


אז לסיפור הזה בינתיים אין סוף סופי..
עברה שנה וחצי מאז, ואני עוד לא מצאתי את החצי השני שלי..
אבל אם את שואלת אותי - הרווחתי את השמחה שלי.. שלא תלויה בשום סטטוס..
הרווחתי את הכלי להתמודד עם כל דבר בחיים - שמחה..
הבנתי את מה שניסו להחדיר בי בבית שנים.. שרק אני בוחרת איך להרגיש.. בכל מצב..


לב..
אני כל כך מבינה עד כמה זה קשה..
המבטים המרחמים..
וגם בלעדיהם - הרחמים העצמיים..
החברות ש''עוזבות'' לאט לאט.. וכבר אין לך נושאים משותפים איתם אחרי החתונה..

אני לא יכולה להיות במקומך בסיטואציה הזאת, ואמן לי באמת מושג מה את עוברת..
מה שיש ביכולתי לעשות, זה רק לכתוב לך על משהו שאני עברתי, שאולי נראה לי דומה למה שאת עוברת.. לפחות מבחינת הרגשות..


שולחת לך חיבוק גדול
את מוזמנת אליי בפרטי מתי שתרצי..
ואני גם לקבל את שמך ושל אימך, אני אתן לך גם את שלי. כדי שנתפלל אחת על השניה..

זהו.
ולמרות שלא יודעת עד כמה יהיה הוגן מצידי לייעץ לך - אני חושבת שלימוד בנושא שמחה, אמונה וביטחון - זאת התקופה הטובה ביותר לנפש, וגם בסגולה הכי טובה..

אני כאן בשבילך.. />חיהל'ה

בס"ד

 

תודה רבה רבה יקרה!!!

ותודה על השיתוף האישי שלך!

 

בעז"ה אני אבוא ונדבר

והחותמת שלך ממש לעניין!! איך לא שמתי לב אליה עד עכשיו?

מחכה לך

נשמה, כל כך מזדהה איתך...

איזה קשה שזה לראות את כל המראות האלו משקפות לך את מצבך! והבדידות והחריגות שמכות בעצמה דווקא בים השמחה ובים האנשים המוקפים באהובים שלהם...

היו לי כבר כמה חתונות כאלו שהדמעות פשוט היו כל הזמן בקצה העין ועשיתי מאמצי על לשמור אותן בפנים. 

בדיוק בשבת נזכרתי ברעיון כל כך יפה, כי גם אני כמוך נעה בין תחושות שהקב"ה שכח ממני או אני שכחתי אותו, או יותר נכון שכחתי מזה להיות מחוברת באמת באמת למישהו. 

כשהקב"ה העניש את הנחש אחרי שפיתה את חווה הקללה היתה זחילה על הגחון ואכילת עפר כל ימי חייו.  מה שאומר בעצם שלעולם לא ידע רעב. ואילו את אדם וחוה העניש באופן בו יהיה להם גם צער בהשגת אוכל וגם צער גידול בנים. 

ולכאורה במבט מהצד הנחש הוא שסובל פחות, אבל האמת היא שהקשיים האנושיים הם אלו המחייבים אותנו להיות בסערה המתמדת הזו של "ממך אליך אברח", החסר שגורם לנו להיות בתקשורת מתמדת עם הקב"ה שלפעמים היא גם מלאה בעצב שלנו ובכאב שלנו ובחוסר הבנה למה קורים דברים מסויימים. 

בהצלחה רבה! ובשמחות! וגם כשתמצאי בעזרת ה' בקרוב את חתנך, אם תזכרי את התחושה הזו תוכלי להיות שם בשביל כל הבודדים והחריגים ולהבין אותם באמת. 

והלב שלך במצבים האלו.
אם שר העולם אומר "ולא ראיתי צדיק נעזב", ואנחנו חוזרים על זה כל פעם שאוכלים לחם, אז כנראה שזה נכון.
ה' לא נותן לצדיק/ה להיות נעזב.

אחרי תשעת הימים גם יש את נבואות הנחמות של ישעיהו:
"אני ה' אלוקיך מחזיק ימינך האומר לך אל תירא אני עזרתיך"

חיבוק

מבינה לגמרי את ההרגשה.

אין לי דברים חכמים לומר, רק המון אהדה והזדהות.

איך ה' השאיר מישהי כמוך לא נשואה עדיין?! איך??!! תסבירי לי חח

 

 

וזאת תחושה נוראית מה אני אגיד לך.. אנשים מתקדמים , מביאים ילד, עוד ילד.. ואנחנו כאן.. עוד בתחילת הדרך..

לא מבינים אפילו עדיין מה זה אומר להתחתן.. לחיות בזוגיות וכו'.. 

זאת הרגשה של להישאר מאחור, זה קשה.. ממש קשה.. 

 

אין לי עצות מועילות אבל ישועת ה' כהרף עין! 

בעז"ה, ממש עוד קצת.. והישועה שלך תבוא...

מאמינה בזה!

 

אוהבת!..

 

בעזרת ה' הוא יגיע...

בס"ד

 

עצם ההתייחסות ממש עושה טוב

 

בס"ד

 

אני די עמוסה בעבודה ודוחות אז אין לי ככ זמן להיכנס לכאן ולהגיב ממש לכל אחד,

אבל ממש מחמם את הלב לראות ולקרוא את כל ההודעות שלכם!

 

גם אני חוששת קצת מעונת החתונות שמתקרבת...

אבל אני משתדלת לשמוח בשביל החברות שלי כי אני יודעת שבעז"ה כשיגיע הזמן שלי בעיתו ובזמנו הן יהיו שם כדי לשמוח איתי

לא מחתונות, אבל מרצף בריתות שהיו ב"ה בין החברים שלנו, ואנחנו מחכים..

לא פשוט. חיבוק ענק.

איכשהו הרגשתי שדרך זה שאני מתאמצת לשמוח אני יוצרת את התיקון שלי ומקרבת לעצמי את האירוע גם.

בע"ה, שתזכי בקרוב.. 

 

בס"ד

וכן בעז"ה שתזכו גם אתם לילד בבריאות ושמחה!

למה אנשים מיוחדים נאלצים להתמודד יותר עם קשיים את מיוחדת..
אני חושבת שעם הכח של הדמעות שלך את יכולה להתפלל עבור כולן ולא רק עבור עצמך מרוב שאת אמיתית.

אין את אהובה כלכך חיזקת אותי ממש שתדעי

בס"ד

תודה יקרה! חיזקת ככ

[ומשהו כן מתקדם, בפנים, גם אם את לא רואה. אל תאבדי לא מהחשק ולא מהרצון. בסוף תביני למפרע, בעז"ה]

אבל אני גם לא מוזמן להרבה חתונות, אז יהיו פחות מצבים שיזכירו לי שאני רווק

חיזקי ואימצי מאד.

אמן אמן בע"ה שתזכי לכל הטוב שאת מייחלת אליו. 

 

ועזבי את האחרים...הטוב שהקב"ה הולך לזמן לך מחכה לך.

החיים שלך לא תלויים בהם.

תחיי את השמחה שלך עם עצמך בלי קשר למה שהם אומרים או חושבים. 

 

 

ומצד שני, יש בך הרבה תקווה, הרבה כוח וזה טוב מאוד. שולחת הרבה תמיכה ומאחלת לך שתמשיכי להתחזק ולעמוד נגד כל מי שמרעים לך, ותדלגי מעל המכשולים לעבר הגשמת מטרתך.

בתר אחת שיצא לה לעמוד בשני הצדדים...
זה לא נעים לחכות לתשובה מהבירורים ושמשווים בין הצעות לוכח יותר זמן וגם קשה לגלות מי עדיף ונוצרת סיטואציה של להשוות שלא טובה לדעתי
אני פוסלת אנשים שביררו עלי והחזירו תשובה של הציעו לי הרבה ולכן לא מחליט עדיין. .

מעודד לשמוע בשורות טובות

תודה שאת משתפת את זה כאן איתנו... ושחשבת עלינו.. ⁦⁩ לפעמים צריך לראות את התמונה גם מהצד השני.
סיפור מאוד מחזק!

תוך כדי אבק הדרכים לא רואים עדיין את אויר הפסגות..
ואת נתת לנו הצצה לזה אז תודה

תודה רבה על השיתוף

שיהיה לכם תמיד מזל טוב ושמחה!

נק' למחשבה. תודה!

שלפעמים כן יש תכונה של "בררנות" שנובעת ממשהו פנימי יותר.. וכדאי מאד לשים לב לזה כדי לטפל.

 

לכל תופעה יש סיבות מעשיות שבהן צריך לטפל,

אבל טוב מידי פעם לחפש את הסיבה הרוחנית ולראות את הטוב במצב.

 

תודה

אני תמיד משתדלת לא לספר לחברות למשל על בחורים שיצאתי איתם בשמות שלהם..

כי אם זה לא מתאים - מי אמר שלהם זה גם לא?

(למעט 2 מקרים שהעדפתי להזהיר מפניהם.. ממש חריג)

 

ו.. חברה אחת שלי נשואה לבחור שיצאתי איתו..

ואני לא חושבת שהיא יודעת מזה עד היום

ואם תשאלי אותי, הוא ממש מתאים לה! ב"ה, בדיוק מאותן הסיבות שלא התאימו לי..

אני חושב שמה שחסר זה קצת עומק, קצת פנימיות, קצת אמיתיות. חיבור לחיים.

אבל מי אני שאשפוט בכלל...
אני מניח שזה מה שכולם מחפשים. וה' יעזור שנחפש את זה יותר, שהחיבור שלנו לתורה יהיה עמוק יותר. ושמתוך כך- גם ההסתכלות שלנו על המציאות תתרומם.

אמן

אתה מתכוון, חסר בחיפושים? בדייטים? בעולם?

 

ואמן

תודה על הדיוק.
ודאי שחסר הרבה מאוד (חיסרון איכותי).
אני בהחלט מתכוון בעולם בכלל, אבל אחת הנקודות בהן זה הכי מתבטא זה בדייטים- כי אז נבחנת ההסתכלות של האדם על אנשים אחרים. וכל אדם הוא עולם שלם.

אני לא חושבת שזה בוחן את ההסתכלות על אנשים אחרים. או לפחות שזה מתבטא הכי הרבה שם..

כי אתה יכול להסתכל ולראות כל כך הרבה טוב, ואור, ופלא גדול, ובכל זאת לראות שאין התאמה. זה שמחליטים לא להמשיך זה לא כי "פסלתי" את הבן אדם, אלא שראיתי שזה לא הבחור שמתאים לי. 

 

איפה אתה רואה את זה?

כשמאבדים פרופורציות ביחס לדברים החשובים, ופרטים שהם לכאורה צריכים להיות שוליים מקבלים חשיבות יתר; כשיש התאמה מידותית ונפשית ומה שמכריע זה פרטים חיצוניים כאלה או אחרים-

אז זה אומר שלא מעריכים את מה שבאמת צריך להעריך. שיש בעיה בהסתכלות נכונה על מהות החיים.
ושאנחנו לא מספיק מחוברים לאידיאלים של התורה.

ככה אני חושב.
ושוב, אני לא יודע עד כמה התופעה נפוצה, ואני נוטה לחשוב ולהאמין שרוב האנשים לא איבדו פרופורציות ולגמרי מתמקדים בדברים החשובים.

אבל "התאמה" זו מילה רחבה מדי...
ואם יש מישהו שלא מתאים לו מישהי בגלל הסתכלות חיצונית שלו- הבעיה היא בו, לא בה.

מסכימה שזאת בעייה שבודקים התאמה על פי חיצוניות. 

אבל באמת אני לא יודעת כמה זה נפוץ. 

ויאללה בוא נתמקד באלה שלא עושים את זה

כתבת דברים יפים.