התחלתם עם מישהי,
ואח"כ היא אומרת שהיא קצת(?) מפחדת להתחתן..
הייתם ממשיכים ומנסים להרגיע או משחררים?
התחלתם עם מישהי,
ואח"כ היא אומרת שהיא קצת(?) מפחדת להתחתן..
הייתם ממשיכים ומנסים להרגיע או משחררים?
לדעתי, אל תרפה אבל מנגד גם אל תלחץ אותה.
תבסס את הקשר לאט אבל יציב. לך איתה לפי הקצב שלה.
ייתכן ואפילו בצורה שאינה רשמית, אלא רק התעניינות מדי פעם, תגרום לה להפשיר.
כל אחת (ואחד גם, מן הסתם) פוחדת להתחתן. אין ספק שזה מפחיד. זה משהו לא ידוע ומאוד מלחיץ. אז גם אם הקשר מעולה- יש הרבה מאוד בנות שמפחדות.
צריך לנסות לדבר על זה, להציע לה להתייעץ עם נשים שהיא מכירה, לעבד את זה ביחד... לאט לאט.
בהצלחה!
(סליחה שאין לי כוח לכתוב יותר בפירוט... מקווה שעזרתי)
שלא סיפרתם להורים שלכם/ן שיצאתם לפגישה ?
לא מדברת על אלו שלא משתפים דווקא אלה שכן איך הרגשתם שלא סיפרתם על זה ?!
בכל קשר שהיה לי ניסיתי להסתיר, ובקשר עם בעלי ממש ניסינו לחשוב ביחד איך להסתיר (גרתי בבית אז זה היה קצת קשה).
בסוף באתי וסיפרתי להם והם אמרו שהם ידעו כבר מהפגישה הראשונה.....
היה לי חבר לפני כמה זמן לתקופה מסויימת החלטנו להיפרד לפני כמה חודשים ומאז הבחור לא מפסיק לשלוח הודעות שהוא רוצה שנחזור. לפני שבוע הסכמתי שנחזור להיות חברים והמצב היה פשוט קטסטרופלי זה בחיים לא קרה לי במשך שבוע כמעט ולא דיברנו אבל באמת, גם השיחות שלנו היו מרוחקות אם פעם היינו מדברים בכיף שלוש שעות והיינו מסיימים כי היה ממש מאוחר אז היום בקושי חמש דקות וגם זה כי חייב.
אתמול החלטתי שאני מסיימת עם זה ונפרדתי ממנו הוא ענה לי בתגובה קצת עצבנית כי ציפה שניפגש ונראה שם לאן זה מוביל אותנו.
אני גם לא מפסיקה לחשוב אם עשיתי תמעשה הנכון כי אני יודעת שעוברת עליו עכשיו תקופה קצת קשה ויכול להיות שבגלל זה הוא היה גם מרוחק ואני מפחדת ששפטתי אותו ולא נתתי לזה הזדמנות באמת...
אפשר עזרה ויעוץ חברים?!
כואב לי. מאוד.
ואני ממש מקווה שזה שווה את זה.
ושנזכה ולא אברח.
ושנזכה ובאמת אהיה ראוי לך.
כבר.
בגלגול הזה.
בשנה הזאת.
שלא נצרך לבקש שבעשור הזה, טוב? שכבר יקרה.
בע"ה. ה' ישמור, ושה' יעזור.
תתפללי.
היא מתפללת. אני בטוחה.
תהיה חזק גם אתה, בשבילה.. תדאג שתהיה שמח הרבה.
כשתיפגשו יהיה לכם קל כ"כ להיות שמחים יחד..
אתה שומע?
ומבין?
היא מתפללת עליך.
תמשיכו להתפלל אין שום בעיה, ובאמת שיהיה בהצלחה בע"ה. רק עצה לי אליך ולכל מי שנמצא בסיטואציה דומה-אל תפסול אופציות אחרות אם היא לא סגורה על עצמה. כמובן תודיע לה ע"כ.
וגם אם זה נמשך יותר מידי זמן - אז יכול להיות שיש איזושהיא בעיה. אני פשוט הייתי בסרט הזה הרבה שנים וב"ה היום אני נשואה באושר למישהו אחר. תודה לאל.
ותודה רבה מאוד!!


צבא?
גלויה
בסדר גמור
יישר כוח !לב אוהביש מלא סיבות לא קשורות,
וכנראה פשוט עדיין לא הגיע המתאים.
אבל מעניין למה כשהיא מוכנה לתת צ'אנס,
הרוב נופל על דייט ראשון מצד המדויט.

![]()
ותודה.

את רואה את עצמך מנסה לפתוח אותו? לתת לו צ'אנס?
גם לי היו רצינות כאלה על בחור כריזמט ומוביל ויוזם ובלה בלה בלה... (נראלי זה השפעה של בני עקיבא חח)
ואז התאהבתי בבחור שקט ומופנם , אבל פשוט התברר שהוא מאוד עוצמתי בשקט שלו ..
אז הערכתי אותו מסיבות אחרת. פה את רואה פוטנציאל להערכה? כאילו יש בו תכונות שאת יכולה להעריך או להעריץ?
בפגישה האחרונה הרגשתי שפשוט לא כיף לי לדבר איתו..כבר רציתי שהפגישה תסתיים, כי היה לי קשה שאני רוב הפעמים צריכה להתחיל נושאי שיחה וכו'.. זה לא סימן? או לנסות שוב?
בעיקרון, אם לא כיף לך.. ואת כבר רוצה שהפגישה תסתיים, לא נשמע שהייתה כאן מציאת חן (מעבר לחיצוני..)
אוף אני כל כך מבולבלת...מכירים את זה שיש תקופות של ירידה רוחנית? התרחקות?
אני חושבת לעצמי למה הכול כל כך מסובך. והאם בכלל בחרתי בדרך הנכונה..
מה יכול היה להיות אם הייתי בוחרת אחרת. אולי זה היה מוביל אותי לבחור אחרת גם בשאר הדברים..
לבחור בדברים שאני אוהבת. להוציא את מי שאני באמת.
במקום זה אני מוצאת את עצמי ברכבת הרים של רגשות. מסתירה חלק ממי שאני.
נלחמת לא לעשות את הדברים שאני אוהבת כי אי אפשר לעשות את זה באמת בצניעות.
רוצה זוגיות אבל לא רוצה כיסוי ראש. יודעת שאשים אבל לא רוצה את זה.
רוצה לשמור על ההלכה אבל לפעמים כל כך מקנאה בזוגות האלה. שיכולים סתם להחזיק ידיים בלי לחשוב יותר מדי.
מרגיש לי שהכול תקוע לי.. לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אני מרגישה שלפעמים הבחירה שעשיתי עוצרת לי את החיים.
ואולי היא רק קידמה אותי ואני לא שמה לב. אולי הייתי פחות טובה ממה שאני היום אם הייתי נשארת באותה הדרך.
ואיך אני יכולה להתרחק מבורא עולם ולצער אותו? זה הדבר שהכי קשה לי לחשוב עליו..
אני כל כך רוצה לשמח את ה' אבל לפעמים בא לי לזרוק הכול ולחזור למי שהייתי רוב חיי. שמחה ויותר חופשיה.
עם הרבה יותר דברים שעושים לי טוב. ועם הרבה פחות ניסיונות ומלחמות ביני לבין עצמי.
מישהו הרגיש את זה אי פעם והצליח לצאת מזה? להתחזק מזה?
זקוקה לעצות וחיזוקים..
יש לי את הכיוון שאני יודעת שאני רוצה להיות בו. אבל לפעמים הרצון הזה מתערער לגמרי ואני רוצה לחזור למה שהייתי פעם.
אני בתקופה שאין לי אפילו כוח ללמוד על המצוות. אני מכריחה את עצמי כי אני יודעת שזה מה שצריך..לפעמים מתפללת על אוטומט עד שמגיע רגע אחד של כוונה ואז הוא עובר.
הפסקתי לצאת עד שאני אבין מה אני רוצה מעצמי. בינתיים הרבה דברים מערערים אותי..הלואי שזה יעבור.
שוב תודה רבה לך על החיזוקים : ) וגם לאנשים הטובים ששלחו באישי וחיזקו
"בזמן הנכון", שגם זו כפילות שבאה למעט את הזמן הפחות נכון - מוקדם או מאוחר.
מתי הזמן הנכון?
תלוי את מי שואלים, כנ"ל.
"משנה עתים ומחליף את הזמנים"
זו לא סתם טעות, זו מטבע לשון שמבוססת על לשון המקרא ולשון חכמים.
עדיין, נשאר לברר מה המשמעות..
נכון שחז''ל כדרכם דרשו שלא על פי הפשט שמדובר בשני זמנים אפשריים שונים "זכו - בעיתה, לא זכו - אחישנה", אבל משמעות פשט הפסוק היא שמדובר בזמן אחד אלא שכשהוא יגיע זה יקרה במהירות "בעיתה-אחישנה" (ולא "בעיתה/אחישנה").
הרבה פעמים הדרש של חז''ל ו/או פרשנים כמו רש''י מתקבע לנו בטעות כפשט, למרות שהם מעולם לא התכוונו לזה.

צודק, וזו בדיוק הבעיה, לכן הערתי.
כשתיהי מוכנה ובשלה עם עצמך זה יגיע, שזה יגיע ברגע ובזמן הנכון שתיהי מוכנה לו..
פעם מדריכה שלי אמרה לי "בעתך ובזמנך".
בעיני זו הסתכלות ממש יפה. 'בעתו ובזמנו' יכול להשמע רחוק ומנותק.
'בעתך ובזמנך' קרוב הרבה יותר אל האדם עצמו, וגם לא לוקח ממנו את האחריות.
שתדעי.
שאני מצטער.
ושהלואי שהסיוט הזה שאני עושה לך וזה שכל כך לא קל לי יגמר.
ושבנתיים, אני ממש משתדל.
ועובד קשה להגיע אליך.
ומתפלל.
ריבונו של עולם, אבא רחום, בכל מילא פה אני מתפלל.
אליך.
עליה.
עלינו ועל המשכינו.
על מי ומה שאנחנו באמת.
שנזכה ונהיה ראויים כרצונך, לרצונך, כרצוננו האמיתי.
ורחמנא ליבא בעי.
ויהי רצון שבאמת יהיה ליבי רק שלך, ושיהיו כל כוונותינו, וממילא רצונותינו ומעשינו לשם שמים באמת.
שנזכה, יחד, כאיש אחד,עד כדי שנהיה כבשר אחד.
וקל וחומר שבלב אחד. שני ללבבות הפועמים יחד, כאחד.
בעזרת ה'!
בקיצור, פעם הייתי פה די פעיל, ועכשיו אני חוזר להודיע על אירוסיי ![]()
אז מזל טוב ל @בדרך אל האושר ארוסתי (אמממ לא, לא הכרנו דרך פה)
ותודה לפורום הנפלא הזה על השיח הפורה והלימוד הרב
אומרים שחתונה זה סוג של מוות, אז אני אכתוב צוואה-
מספר נקודות שלעניות דעתי מאד חשובות ומועילות בדרך המאושרת הזאת,
כללים נועדו למי שלא מבין אותם, יש הרבה כללים בעולם הדייטים, מה להגיד לעשות ומתי,
לרוב הכללים יש באמת סיבה שהם נוצרו, (לשלם על האישה- להביע חיזור ורצון לקשר,
להתקשר יום אחרי- למנוע אי נעימות של אנשים חסרי טאקט, וכו')
אז תחשבו על הדברים האלה, ותפעלו לפי העקרונות ולא לפי הכללים,
כי אם נגיד אני תמיד אשלם על בחורה בדייט בלי קשר לעצם הקשר זה כבר לא יביע חיזור והתעניינות והנה איבדנו את העניין..
מטרה משותפת, אתם נפגשים עם בן אדם שאתם אמורים לבנות איתו קשר,
ואחת הבעיות שיותר מפריעות לי ב'עולם הדייטים' זאת הגישה (שלפעמים אנחנו לא שמים לב אליה)
שאנו עומדים מול אדם במקום לעבוד איתו, מנסים לנחש במקום לשאול, לבחון במקום לשתף, לזרוק במקום להיפרד.
תזכרו- יש לכם מטרה משותפת! תעבדו ביחד! תשתפו! זה מאד עוזר מקל ומקדם,
אם לא מתאים- מגיעים למסקנה הזאת מהר יותר והפרידה קלה,
ואם מתאים- מתקדמים הרבה יותר מהר בכיף ובלב בטוח..
טבעיות, נכון, צריך לכבד את מי שעומד מולכם, אבל המטרה של הפגישות היא דבר ראשון להכיר ולכן-
אם את לא מתאפרת ביום יום אל תבואי מאופרת לדייט! זה מקשה על ההיכרות!
אם אתה לא הולך עם חולצה מכופתרת ביום יום אז אל תבא ככה לדייט! זה לא מי שאתה!
כל דבר קטן כזה מקשה על ההיכרות וככה יוצא שחמש מפגשים ראשונים רק מנסים להוריד קליפות ולהגיע לבנאדם באמת,
אז נכון שאנחנו רוצים לכבד את מי שמולנו אבל לא לשם כך נפגשנו הערב...
תהיו טבעיים, תהיו מי שאתם, אני מבטיח שתהנו יותר ותגיעו למטרתכם בקלות יתרה.
וגם- לא כל מה שטוב לחבר שלכם טוב לכם, תשמעו לעצות אבל תחשבו עליהם לפני שאתם פועלים לפיהם,
אז אל תקשיבו לי, אבל אני ממליץ לפחות לחשוב על זה..

אני חושבת שאם הייתי רוצה לנסות שוב הייתי מבקשת ממי שהתאימה אותנו בפעם הקודמת.
וזה היה אחרי איזה שנה.
ודווקא אחרי שנה שנינו הבנו שלא- כאילו זה היה ממש ברור..
במיוחד אם כן יש לך משיכה אליו. גם במקרים שנראה שאין משיכה פתאום זה מתפוצץ בפנים...
אבל רק את תדעי את התשובה.
דעתי היא שכמעט תמיד, פרט למקרים של דחיה רצינית, משיכה זה גורם זניח. לא חושב שיש צורך להרחיב למה.
בקיצור, נראה שהכל בסדר אצלכם.
מאיפה באו הדברים הללו?
את צריכה לראות אם אתם מתאימים, ואם את אוהבת אותו.
אין שום ענין שיהיה "קשה לשמור ממנו נגיעה". ובוודאי שאין כל ענין בדמיונות אחרים.
ותשמחי שקיבלת חינוך נורמלי.
את יכולה לשאול אותו משהו, אגב העיסוק.. מאיפה הוא בארץ, איך הגיע לכאן וכו'.. להתענין. יתכן שזה יצור ענין הדדי.
ב. יכולה לנסות להשיג את המספר שלו - וכשעוזבים את המקום שם, לשלוח הודעה מנומסת, שהתרשמת ממנו בימים הללו, ואם היה מעונין להכיר יותר כדי לבדוק את הענין. קצת מביך - אבל לא נורא..
)תכתבי לו משהו מייצג על הנייר ותניחי במקוםשהוא אמור לשבת, או שתבקשי ממישהו להעביר לו את הפתק שכתבת. 
זה ממש חמוד ומגניב!![]()



... תודה לכםאת פניך אבקש


את פניך אבקשזה מה שמצאתי היום בתחנת אוטובוס ואני בטוחה שלא ראיתי את זה סתם אז קראתי סרקתי והעליתי לפה
לכל הבנות שלא רוצות לצאת עם בחור שומר עיניים
מה? הוא שומר עיניים ? מדי דוס בשבילי, כן גם אני נרתעתי מזה אבל אחרי שקראתי את זה הגעתי למסקנה שחבל לוותר על מתנה וזכות כזאת גדולה באמת שצריך להעריך את זה המון
וגם לכל הבנים ששומרים עיניים תראו איזה זכות יש לכם ולמי שלא שומר, תקראו את זה אולי תבינו כמה שזה דבר גדול
ודרך אגב גם על בנות יש חיוב שמירת עיניים!!
אני כל הזמן כותב את זה פה ואנשים מתפלאים מחדש 

)שואפים לארגן עצרת תפילה בכותל לישועה של עמ"י בעניין הזיווגים
וכמו שרציני אמר, שנדע עוד פרטים כמובן שנעדכן!