פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 729)

בע"ה יעבור..

והוא יגיע כבר וישמח אותך

מהרבה סיפורים ששמעתי מחברים, וגם אצלי כמה מקרים, זה לא כזה נכון, פשוט כשפוגעים בבנות עושים מזה סיפור, ואצל בנים לא עושים סיפור, או כי זה לא כזה מפריע להם או שזה מאוד פוגע בהם, אבל כגברים מצופה מהם לשתוק ולא להיפגע. ודווקא בגלל שאנחנו כאילו פחות נפגעים, לפעמים בנות יותר מרשות לעצמן וגברים יותר נזהרים. ואני מדבר על בסיס עובדות, שמעתי הרבה סיפורים. 

כשמישהו פגוע ממשהו, זה לא המקום לומר לו שהוא "עושה מעכבר הר".

הפגיעה היא סוביקטיבית ומשתנה.

אם אין לך משהו שיעשה טוב לשומע, עדיף שלא תאמר. לא תמיד חייבים להגיב

את חמודה ויש משו בדברייך, וכמובן כמובן שלא נראה לי שמישהו חושב שהוא התכוון לפגוע. הוא התכוון לעזור ועל כך התודה.

אבל שימי לב

הוא החליט בשבילי שהחוויה שעברתי היא דבר פעוט, כנתון. ושעשיתי מעכבר הר.

אני פתחתי את השרשור הזה על בסיס רגש וחוויה אמיתיים. שנובעים מאמונות הבסיס שלי, מהחוויה נרטיבית שלי את העולם, מישותי ומהווייתי. לבוא ולהניח אחרת זה זכותו המלאה אבל זאת לא אמפטיה.

ואת צודקת שצריך לפתח יכולת למידה מה לעשות עם פגיעות- הדרך לכך היא לשקף את החוויה והקושי ולנסות להציג עוד צדדים, לתת פרשנויות חילופיות. לא לעקר את הבעיה מהשורש ולטעון ש'הכל בראש'. 

הנפש שלנו מדהימה, מותר לה להרגיש שלל רגשות ולעבד אותם. לא מתים מלהיפגע קצת. 

התגובות היו מבולבלות אצלי במחשב ולא עקבתי נכון...(חשבתי שחידוש הגיב לצהריים..)

ראשית אני מודה לך על תגובתך ובטוחה שהתכוונת לעזור לי. אבל אני מרשה לעצמי לנתח את התגובה שלך יחד עם הרגשות שלי כדי שתראה איך אנחנו מדברים בשתי שפות שונות. 

"בואי לא נעשה מעכבר הר"

האם אמרתי שזה הדבר הכי מזעזע שקרה אי פעם? האם השוויתי את זה לפוגרומים או למסעי צלב או לרצח אופי? תיארתי דברים כהוויתם יחד עם התחושות הנלוות שלי לסיטואציה. תחושות ורגשות שקרו לי במציאות. לא עשיתי אותם, לא ניפחתי אותם, אלו היו התחושות והרגשות האוטומטיים שלי אחרי החוויה. 

"אנשים עושים דברים הרבה יותר גרועים"

נכון. אנשים רוצחים, אונסים, גונבים, משפילים, דורכים, ועוד ועוד. 

אז מה? אז לכן נשללת לכל אדם שקרה לו משהו מבאס 'קטן' הזכות לבכות על כך? 

וחוץ מזה, מה אתה יודע איפה פוגשת אותי התחושה הזאת של דחיה. של ייאוש קטן, של לבדיות. מה אתה יודע על איך המנגנונים שלי עובדים ולמה? יכול להיות שבחוויה שלי הדחיה ה'קטנה' הזו היא כמו בשבילך לקבל דחייה מטורפת מאמא שלך או מחבר קרוב או רב נערץ.

"לא כדאי לקחת דבר פעוט שכזה ללב"

אתה שכלי. אני דיברתי רגשית. לא כדאי הרבה דברים. בשבילי כאדם רגשי לא כדאי לשמור דברים בבטן. בשבילי כאדם רגשי, וורבלי ומביע כדאי להוציא דברים החוצה וככה אני מוחלת ומעבדת ועוברת הלאה. ככה אני עובדת. ושוב, ההשערה שלך היא שזה דבר פעוט. זו החוויה שלך. זה נחמד מאד ואני שמחה בשבילך (באמת!) שדברים פעוטים מעין אלו לא פוגעים בך, אבל אין כאן שום ניסיון לאמפטיה.

וכדאי להפנים את זה כהכנה לחיי נישואין, מר@בסדר גמור

לגבי הציטוט הראשון - עצם העלאת הנושא מזיזה את המנעד של הדברים שמרגשים אותנו מספיק כדי לשתף אנשים אחרים או את חברי הפורום שהם גם סוג של אנשים, ולכן מה שהתכוונתי שאת מייחסת חשיבות למשהו שיכול לפגוע אם בוחרים להיפגע אבל ביחס לדברים אחרים מצויים לא פחות שאנשים עושים בדרך, לדעתי זה מהדברים היותר שוליים שאפשר להתעלם.

לגבי הציטוט השני - כשקראתי לראשונה זה היה נשמע שאת מוחה על תופעה של אנשים לא החלטיים ששוברים לבבות על ימין ושמאל ואיך? על ידי שהם משנים את דעתם. ולדעתי המחאה הזאת היתה לגיטימית אילו הרף היה יותר גבוה אבל הוא לא ולכן ציינתי שיש אנשים שעושים גרוע מכך ומורידים את הרף.

אני באמת מאד שמחה שאתה מגיב כאן, ואשמח לשמוע את הצד השני של הסיפור.

אין כמו לשמוע עוד תפיסות עולם כדי לראות את העולם על מגוון צבעיו.

בתפיסה שלי גם אם מגלים עוד דברים על ההצעה- בין אם מגלים שאובייקטיבית זה לא נשמע מתאים, ובין אם מגלים שהאופי או תכונות הן יותר שליליות, חייבים לצאת. כי קודם כל מילה זו מילה. ושנית בצד השני עומד אדם שלא יודע למה אתה מחליט שזה בסוף לא מתאים והוא יכול מאד להיפגע. וגם אם אומרים לו 'הסגנון נשמע מדי שונה', זה תמיד יכול להיות אצטלא נחמדה של כיבוסי מילים. 

מה הבעיה לצאת עם משהי דייט אחד כדי לא לפגוע?

אני באמת שואלת כדי להבין.

ועכשיו אני אתן את הצד שלי בסיפור כי זה כנראה באמת היה שונה מהצד שלך:

האמא של הבחור ביררה עלי הרבה זמן. וגם ביקשה תמונה. וסוף סוף אמרה כן. תודה רבה. ואז פתאום אחרי כמה ימים היא אמרה לא. שזה בסוף לא נשמע מתאים הסגנון. וזה גרם לי לתחושה מאד לא נעימה. אחרי שהיא נברה בקרביים שלי ימים רבים וחקרה את תמונתי ונעתרה סוף סוף לשדכנית המפצירה ואמרה כן, היא חוזרת בה.

כאילו לא מספיק שכל תהליך הבירורים גרם לי לתחושות לא נעימות בעליל, והחלטתי בשביל ההשתדלות וכי אני לא מתחתנת עם האמא כן לצאת איתו,  בסוף היא עושה גם את האקט האחרון. 

במיוחד אחרי מה שהאמא עשתה לך, ודווקא בגלל שהיא אישה מצופה שהיא יותר תבין את העניין הזה.. מבין אותך לגמרי גם לי זה קרה פעמיים שהבחורה ביטלה עוד לפני הפגישה..

תודה לך על ההזדהות

נשמע חוויה לא פשוטה. 

בהצלחה!

אני לא הייתי נפגשת עם מישהו שאמא שלו מבררת בשבילו..

או שאני חיה בללנד...

אני חרדית. זה קצת שונה אצלינו. לטוב ולמוטב. 

גם לי זה מוזר לפעמים

בכלל בירורים זה דבר חופר ומוזר.

בעיקרון אני לא סובלת לתת תמונה

אבל לפעמים אני משכנעת את עצמי שזו ההשתדלות המצופה ממני בצוק העיתים.

זה מעניין מה שאתה כותב ותודה על התשובה המפורטת

אני צריכה לחשוב על הדברים אבל זה לחלוטין נותן עוד פרספקטיבה הגיונית. 

לא מסכימה עם הכל, כי אני חושבת שמילה זו מילה זה דבר מאד מאד חזק. זה אמון. זה כבוד. זו דרך חיים. ואתה יודע מה, בגלל שהשיקולים שכתבת לבטל את הפגישה הם חזקים, אז לפחות שזה יבוא עם התנצלות כנה והסבר מכבד.

אני אנסה להבהיר לך עם מה אני לא מסכימה

אתה השווית להגיד לבחורה לא אחרי פגישה ראשונה כמו להגיד לבחורה לא אחרי שנתת תשובה חיובית לצאת איתה.

אבל זה לא אותו דבר.

למה? כי שום בחורה או בחור לא מעלים בדעתם שהתשובה החיובית אותה קיבלו ממדוייט יכולה להשתנות לשלילית עוד לפני הפגישה הראשונה, לעומת בחור או בחורה שלוקחים בחשבון שהמדוייט לא ירצה להמשיך לצאת איתם אחרי פגישה אחת. זה אולי לא תמיד נעים או נחמד, אבל זה לגיטימי לחלוטין ומתקבל על הדעת.

אתה גם משווה ביטול אירוסין לביטול פגישה כי בשניהם היתה הסכמה שהתבטלה. אבל זה כל כך שונה. ההשלכה של נישואין לאדם הלא מתאים אינה דומה כלל ועיקר להשלכה של פגישה אחת עם בן אדם. 

ואתה כותב שאתה צריך לשמור על הכוחות שלך. ולכן לפעמים זה מוצדק לחזור בך מתשובה חיובית. אני מציעה עוד דרך- לפני שאתה נותן תשובה חיובית תעשה את הבירורים בצורה מיטבית ואחראית ותבין שלהגיד כן להצעה זה דבר משמעותי שיש לו השלכות. ואולי אחת ההשלכות תהיה לצאת לדייט כדי לא לפגוע בבחורה באופן שלא היה אמור לקרות על פי השכל הישר. 

ובגלל שאי אפשר לחשב באופן גורף מה יותר פוגע כי הכל כל כך אינדווידואלי ותלוי נתונים- האם להוריד אחרי פגישה אחת או להוריד לפני שיוצאים בכלל. אז לדעתי צריך לעשות את מה שנכון ולשאת באופן בוגר בהשלכות של מתן התשובה החיובית ולהיפגש. אנחנו גם לא נביאים ולרוב לא יכולים לדעת באופן מוחלט וסופי שההצעה בטוח לא מתאימה.

וכמובן שכל מקרה לגופו ובמקרים חריגים אולי אפשר לבטל, אבל זה מאד ברור לי שצריך להתנצל ולהסביר את המהלך המפר אמון הזה והפוגע הזה. 

זה כמו ההבדל בין

לקבל כדור (רגל או סל) בבטן כשאתה לא מוכן,

לעומת כשאתה מוכן, ומפעיל שרירי בטן.

@שמשועננים,

הבנתי נכון...?

אם שני אנשים רצו לצאת אחד עם השני כי שניהם חשבו שזה מתאים

ושניהם אמרו כן

ופתאום אחד אומר לא,

אז הבן אדם השני נותר עם פה פעור וסימני שאלה ועלבון. 

לא ככה?

על המטאפורה,

סה"כ אני מסביר לו אותך,

ולא לך את עצמך

אני עדיין חושב שפחות פוגע להתחרט מאשר לחתוך אחרי פעם אחת..

ברור שלא באמת השוואתי בין המקרים לגמרי, רק לענין זה שלפעמים עושים טעויות ואפילו גדולות, שצריך לתקן אותן ע"י חרטה וביטול.

מסכים איתך שצריך לקחת את הבירורים ברצינות, ולחשוב טוב טוב על כל דבר שעושים..

ולא נראה לי ש"לא מעלים בדעתם שהתשובה החיובית תשתנה", אנשים מבינים שלפעמים עושים טעויות..

בקיצור אני מסכים איתך בגדול. אני ממש לא אומר עכשיו לאנשים להתחיל לשנות את דעתם. רק אומר שאם יש סיבה אוביקטיבית ברורה שאין מצב שאתה ממשיך לקשר עם הבחורה, עדיף לבטל ולא להפגש בכלל. וזה מקרה חריג בעיני, שגם את כתבת שיש כאלו.

מה שחוית. אבל גם בהחלט לא נעים לשמוע שזה המסר איתו יצאת..

או תחושה עממית...?

שבמשפחה שלו לא יושבים בכלא ולא עוסקים בפשע. זהו זה.

(אחותי בדיוק ביררה על בחור מעדה אחרת והסתבר לה שחצי מהמשפחה שלו מאחורי סורג ובריח..הוא הבין למה היא תפסה מרחק אחרי הבירור..חח)

אחרי שהוא יגידו לו שהבחורה מעוניינת הוא יחשוב עשרים פעם אם להוריד או לא 

כי ככה הוא יידע שהוא עלול לפגוע 

ומי ירצה חלילה לפגוע בבת ישראל יקרה מפז

ונכון אני מסכימה צריך להכיר טובה בלי קשר

(אני יכול להניח מאיזו עדה הוא לא...)

מן הסתם זה אומר שהמשפחה פשוטה,

לא מתנשאים ו/או מיוחדים אובר ו/או מיוחסים וכו'.

אנשים חמודים ופשוטים, כנראה חמים ואהובים.

אם הם שקטים או לא - תלוי בטון הדיבור

ככה מרגיש לי, אבל זה ממש לא אמפירי...

יאללה, בהצלחה!

תשמחי אותנו!

מעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

רק שלא קוראים לזה שידוכים.

כי בד'כ עד שמתחתנים עוברות כמה שנים טובות של ביחד בלי נישואים

הלוואי והייתי יודע לכתוב ככה

בס"ד

באמת חשבתי בהתחלה שזה בעוז ובענווה ולא הבנתי למה הוא כותב בלשון נקבה...

רציתי להגיב מי כתב את זה.. אבל אז ראיתי את התגובה שלך.. תודה:-*

קשה,

קשה הבדידות,

הריק המייסר הזה.

לכולנו.

זה כנראה העדר שקודם להויה החדשה,

העדר שמסייע לפנות מקום להויה החדשה,

שתמלא את החיים בשמחה, בחומה, בשלום,

מהרה,

בעתו ובזמנו תיכף ומיד ממש,

בע"ה

איזה תיאור מדוייק, נוגע ופועם. כל כך פועם.

זה כל כך נכון

ואם זאת אני גם שואבת נחמה מזה שכתבת 'מוכנים להכיר סופית שהיום זה לא יקרה'.

נכון.

היום לא.

זה כבר בטוח.

אבל יש את כל הימים האחרים שיבואו, ואף אחד, בעולם, לא יכול לדעת מה יקרה באותם ימים אחרים...

בהצלחה רבה לך ותמשיך לכתוב

יש יותר מדי אנשים שלא צריכים שיאמרו להם

ללכת לקו....

הפורום מוחה בשם ראסעל וועסטבראק,

(שאני לא רוצה לומר בפירוש איזה תוס'

על הריגת כינה בתחילת שבת הוא מזכיר לי...)

שלא קמה ומי יודע אם תקום תופעה כזו,

שידו בכל ויד כל בו,

ואעפ"כ נוע תנוע. 

נפגשת עם כאלה שידעת מראש שלא יתאים ובכל זאת הלכת? כי אולי זה מזוכיזם..

אבל אם ניסית כי באמת היה נראה לך שיש פוטנציאל .. 

אז פשוט זה לא הלך.. כמו אצל כולם . לא? 

אותו בחור?

אם לא הצליח 100 פעם זה אומר שאת מזוכיסטית?

זה אומר שלא הצליח 100 פעם.. 

ותגדל חוש טאקט. זה באמת יעזור לך בחיים החדשים.

מאחל לך שזה יקרה יותר והבא בתור באמת יהיה זה

אבל נראה לי שאין עכשיו עם מי לדבר...

נשאר להתפלל עליה שלא תיפול ושיסתדר על הצד הטוב ביותר בע"ה.

בתור אח של החברה הכי טובה שלי ברור שאני אכיר אותו

אני נמצאת אצלם המווון

אם ללדבר אתם קוראים קשר, אז כן, יש קשר

אז מה אם היא אחותו? מן הסתם היא רוצה בטובת שניכם ואם את חושבת שהוא בעלך אז תשאלי אותה... לדעתי אם לא תתייעצי איתה היא ותעשי משהו בנידון בטוח היא תיעלב, תציגי את הדברים כאילו כבר החלטת לדבר איתו או להציע לו דייט ותשאלי אותה איך לדעתה הוא יסכים וכו' והיא עוד יותר תתלהב

"איזה סוג אנשים את חושבת שיכול להתאים לי? אני מתלבטת..

נגיד הסגנון של אח שלך, ניראלך זה הסגנון של הבחורים שמתאימים לי (או מישהו יותר ככה וככה..)?"

חח או משהו כזה..ואם היא תגיד - "לא איזה, לא נראלי.."

אז תביני שהיא לא בקטע אולי..

ואם היא תגיד "כן ישמצב אולי!"

אז ככה תראי מה היא חושבת.. 

זה מה שאני ניראלי הייתי עושה..ככה את לא שואלת ישירות ומצד שני כן מקבלת תשובה על השאלה

יש דבר שנקרא אינטואיציה. בפרט אצל יצורים עם כרמוזום X בלבד

זה שהוא נראה בעיניה זה לא אומר שהיא תתחתן איתו עכשיו...זה אומר שנראה לה שיש סיכוי טוב שזה ילך..

את יכולה לחתור קדימה, כמובן בצניעות ובטהרה, לברר ולשאול, מקסימום זה לא יקרה, בע"ה כן. מקסימום שימחת יהודי במחמאה גדולה, שווה את זה, לא?

אגב, סבירות גבוהה שגם אם הוא רוצה, הוא יאמר שהוא קצת צעיר מידי ואפשר לחכות קצת, מתוך היכרותי עם הטיפוסים שקיבלו גם כרומוזום y..

מסופר על אחד מגודלי רבותינו, שפנה אל אחד החברים שלו ואמר לו "שמע, יש לי שידוך מצויין לאחותך. בחור מצויין ממרכז הרב, מידות טובות, באמת בחור נפלא." "מי זה" "אני.." ומאז הם נשואים באושר.

ערב שגרתי ורגיל הוא כבר מזמן תכנן ללכת לעבודה, אבל איכשהו בהחלטה של רגע המיטה קראה לו, ויותר מהמיטה שמיכת הפוך המנופחת כהוגן קרצה והוא פשוט נפל עליה, נפילה זינוקית שכזאת שבסופה הראש שלו נטמן עמוק עמוק בכרית.

זה לא שכ"כ רע לו, להפך, החיים שלו בסך הכל טובים. יש לא מעט רגעים טובים, ואפילו טובים מאוד. כמובן שיש גם נפילות וכאב, אבל בסך הכל הכללי טוב או לפחות בסדר.

העניין הוא היאוש. יאוש קטן וצדדי
לא יאוש עצום וגדול, חובק כל, אישפוזים כדורים. אבל בכל זאת יש איזו הרגשה כזאת שמתגנבת ללב, ואפילו מידי פעם מעיזה לטפס לראש ולשאול למה בעצם? מה אתה עושה פה בעולם?

אז נכון יש המון תשובות. זה וזה וזה וזה
אבל באמת. כשהוא צולל פנימה ושואל את עצמו במקום הכי עמוק שהוא מצליח להגיע אליו בשביל מה אתה חי??? לא תמיד יש לו תשובה.

כלומר יש לו, הרבה תשובות,
המון. אבל הם לא באמת משיבות את דעתו.
והוא דווקא כן אחד שמחפש, הדבר שהכי מפחיד אותו בעולם הוא לחיות "סתם". עוד גרגר חול בים. עוד אחד ממיליוני אנשים בעולם .

והוא יודע שעצם השאלה הזאת מעידה על משהו לא בריא. חוסר. אנשים נורמלים בריאים בנפשם טוב להם, הם לא צריכים לחיות בשביל, למען. החיים שלהם יפים ורגועים גם אם הם לא מצילים את העולם כל בוקר. נכון אנשים מחפשים משמעות, ואוהבים להרגיש שהם עושים דברים חשובים וערכיים וכו'

אבל אצלו זה סיפור אחר
לו יש תלות חזקה וחיפוש בלתי פוסק אחרי התהילה. ההרגשה הזאת שהוא חי. שמח. מרומם. פרץ של אהבה. משייט במרומים או לפחות מחבר אותם לתחתונים. והכל בשטף חיים מיוחד שכזה... הוא ממש חייב אותה. נרקומן שלה.

לא קל להגיע להרגשה הזאת. אפשר אף להגדיר אותה כקשה להשגה. אבל הוא נאבק, נלחם, מתמלא גבורה, פועל, עושה מייחל, מתפלל, מגיע. וכשהיא שם הוא על גג העולם, הוא העולם, עף לשחקים.
המירוץ התמידי נרגע הרמוניה מלכותית מגיעה. שלווה מתוקה שוררת.

כשהיא נעלמת פחד פחדים, החיים מתערערים.
במקרה או שלא כ"כ במקרה דווקא בשיא ואולי אף בשיא של השיא היא נוהגת להיעלם. ואולי פשוט אין לה לאן לעלות יותר ואחרי הפסגה הכי גבוהה בהכרח מגיע הנפילה. תהום עמוקה שממנה יש עלייה ארוכה לפסגות חדשות ודמיוניות.

דמיוניות? כן. ההרגשה הזאת היא דמיון אחד גדול שמנסה לפצות על החוסר. משהו בתחושת הקיום הפשוטה חסר. הרגש הטבעי הפשוט של חפץ החיים נמצא רק בשיא, בשיא של השיא. וכל הכישרונות וכוחות החיים האמיתיים! מנסים למלא את החוסר.

אשליה אחת גדולה.
וכשהוא צולל פנימה ושואל את עצמו בשביל זה אני חי? הוא יודע שלא. החיים הרבה יותר גדולים ויפים מהאשליה הזאת. מה לעשות שיש חוסר? הרגשה תמידית "אני עוד לא שם"ציפיות ותקווה שתלו בו בגיל צעיר. ומי יודע מה עוד שגרמו לו לפתח התניה הרסנית כזאת.

העבודה היא קשה
לא קל להשתחרר מאשליה כזאת. תלות הרסנית נטועה עמוק עמוק בנפש. אפילו שזה פוגש אותו בכל תחומי החיים. בעבודה בזוגיות בעבודת ה' (אף פעם לא טוב, תמיד צריך יותר. שם נמצא האור. ש ש ש אז..) ולגמרי מקשה עליו את החיים הוא עוד לא התפקח

בזוגיות העניין הזה הכי כואב
אולי שם זה הכי חד ובולט לעין. בקשר- כל הכוחות מתעוררים הלוחמים מצחצחים חרבות, מתכוננים, הנה עוד רגע קט מגיעים, אחרי חיפוש ותסכול של שנים. עכשיו מגיעה "ההרגשה" הודאות האמת זכה וטהורה.

והירידה כ"כ חדה ומפעם לפעם קשה יותר ומבלבלת מקודמתה. אט אט האמת העגומה יוצאת לאור. האהבה והמסירות הם תנאי לריפוי ונופלות גם הם לבור ללא התחתית. אגוצנטריות במיטבה וסבל לבחורה נוספת שדווקא התחברה.....

מה עושים? איכה מרפאים?
איך שמחים מחיים פשוטים?


 

זמן קיץ מפורש

משנה ריש פרק ב

לא יודע אם אפשר לומר שזה גם 'זמן קיץ מפורש'...מאחל לך שתגיע גם לשם..

הגמרא משווה בין הפרק הראשון(האישה ניקנת) לפרק השני(האיש מקדש)

שהרי עי' בב"מ (פד: ) כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול.

וזכורני שגם הרבנית קוק ספדה לבעלה הראי"ה ש"היה לו גוף קדוש".  

"לא מדברת עם בוטים בכללי"

תוסיפי לחתימה שלך: - לקראת נישואין וזוגיות 

סליחה שזה מצחיק אותי

בס"ד

זו דרך להקפיץ ולהזכיר לכולם.......