
זה מה שכל הגברים הדתיים למדו השבת.

זה מה שכל הגברים הדתיים למדו השבת.
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
להשבית אויב ומתנקם"
כותב רש"י: "ואתה בענותך הגדולה יסדת עוז מפי עוללים ויונקים השרית שכינתך במקדש ותקנת להודות לך עוז מפי הלוים והכהנים שהם בני אדם גדלים בליכלוך כעוללים ויונקי שדים עוללים לשון ועוללתי בעפר קרני (איוב טז) וע"ש הלכלוך נקראו כל תינוקות עוללים".
נראה שמתכוון רש"י למשנה בקוואות (ט, ד) לכלוך של צואה. זאת אומרת שתינוקות גדלים בתחילת ימיהם בלכלוך של צואה, ואף על פי כן הם גדלים לשבח את ה'.
הנה נראה שדווקא הצואה גורמת לאדם ענווה שהוא בריה שפלה וכדברי המ"ב שיש עניין להרהר בשפלות האדם בשירותים. מי שלא מכיר בשפלותו הוא בגדר: "דור טהור בעיניו ומצואתו לא רחץ. דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו" (משלי ל).
צריך ללכת בדרכי ה' שבענותנותו הגדולה שורה בינינו על אף שבני אדם מפרישים לכלוך.
כאשר אדם מכיר בשפלותו, רק אז הוא יכול לגדול לשבח את ה' ולהללו.
לכולם בזכות הרב רבי יצחק דב במברגר, הרב מוירצבורג שהיום היארצייט.
(הרב שמשון רפאל הירש אפילו לא בא להלוויה. לקח את זה צעד רחוק מדי. גם המהר"ם שיק שצידד ברב שמשון רפאל הירש לגבי חלוקת הקהילות כתב לו, שהוא אמר דברים יותר מדי חריפים כנגד הרב המנוח. חבל שהמורשת של הרב יצחק דב לא ידוע מספיק ואילו של עמיתו ידוע יותר. רוב קהילות האורתודוקסיות בגרמניה נהגו לפי הרב יצחק דב ולא פרשו. בשמים הרב שמשון רפאל הירש כבר ביקש מחילה ויש שלום ואחוה ביניהם.)
מנסה כל הזמן לתקן את החסרונות ולהתקדם.
שייך סליחה.
זה כמו שאדם יבקש סליחה ממישהו שגנב ממנו מאה דולר, ולא יחזיר את המאה דולר. מה שייך סליחה.
ברור שצריך לתקן, אבל יש אנשים עם כעסים על עצמם שזה מגיע כאילו ממקומות של קדושה והתקדמות. אבל האמת זה סתם דיכאון וכאס על עצמן שהם גורמים נוראיים ומצטבר להם מחשבות לא טובות על עצמן שרק מחלישות אותם.
אלו דברים מצויים מאוד. במיוחד אצל פרפקציוניסטים, או אנשים ששואפים לגדלות. וצריך לדעת לשים את ההבדל בין ההשתדלות הגדולה להתקדם (ולהחזיר את המאה שקל שבמשל שהבאת) לבין צבירת עוד ועוד כעסים מיותרים ועצבות גדולה שרק מחלישה אותם בהתקדמות שלהם
כי לא כל חטא אפשר לתקן, אפשר אולי להשתפר ללהבא שזה לא יקרה, אבל את מה שעשית לא תיקנת כמו שאומרים על תפילת נדבה שאת המעלה של תפילה הזמנה זה מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יודע להמנות
וגם חטאים כמו גזל שאפשר לתקן עדיין שייך סליחה
גם אחרי שתיקנת וגם לפני
כי אם נלך למשל שלך נגיד, אז א גנב מ ב כסף ואיכשהו אין לו אותו כבר נאבד או לא יודע מה, האם א לא צריך ללכת ל ב לבקש ממנו סליחה? כמובן שבאותו מעמד הוא גם יתחייב לו שהוא יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את הסכום כדי להחזיר לו אבל זה לא פוטר אותו מלבקש סליחה כבר עכשיו
הלכות חובל ומזיק ה ט
אינו דומה מזיק חברו בגופו, למזיק ממונו – שהמזיק ממון חברו, כיון ששילם מה שהוא חייב לשלם, נתכפר לו. אבל חבל בחברו, אע"פ שנתן לו חמשה דברים, אין מתכפר לו, ואפילו הקריב כל אילי נביות, אינו מתכפר לו ולא נמחל עוונו, עד שיבקש מן הנחבל וימחל לו
האם לא נכון לדמות את זה להיזק בגוף ולא בממון? וכן. צריך לבקש סליחה מעצמו.
סליחה לעצמי
רחמים עצמיים
תיקון
וערבבת אותם באופן שנראה לי ממש שגוי ומטעה.
רחמים עצמיים הם התבוססות בתוך הקשיים והכאב של עצמך. ודווקא הם אלה שגורמים לנו 'להתבוסס בחטאינו' ולשקוע בהלקאה עצמית על מה שעשינו, במקום לסלוח לעצמינו ולעבור ממילא לשלב של תיקון והתקדמות.
גם טענות שהבאת בהמשך על זה שאם אפשר לתקן הסליחה לא שייכת-
מלבד העובדה שלא נהיר לי שהלכתית זה תמיד נכון (בין אדם לחברו לפחות), כי יש עניין שירצה את חברו.
יכולה להעיד על עצמי (ומשערת שיש כאן כאלו שיסכימו) שיש דברים שזכיתי לתקן, וב''ה אני כבר לא שם במעשים, ולמרות זאת משהו בי עדיין כועס/מאוכזב על עצמי שהייתי שם, עדיין מקשר נפילות של היום לנפילות של פעם וכו'..
לשכוח מהאשם של החטא ודוד המלך ורבינו יונה מלמדים אחרת: "היות חטאתו נגדו תמיד. כי ראוי לנפש החוטאת לזכור עוניה תמיד ואל תשי אותם לקץ ימים, ומלבבו לא יחטפו עד בוא חליפתו, כענין שנאמר (תהלים נא, ה): כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד" (שערי תשובה א, מח)
ברור שלא צריך להתבוסס יותר מדי בחטא, אבל לא צריך סליחה.
הסליחה הזאת נובעת מרחמים עצמאיים יתרים על האדם. הוא לא רוצה לקחת אחריות על מה שעשה, אלא לשכוח.
מסכים שהמשפט שכתבת : "ולמרות זאת משהו בי עדיין כועס/מאוכזב על עצמי שהייתי שם, עדיין מקשר נפילות של היום לנפילות של פעם וכו'."
שזה כביכול חיסרון. זה מעלה שאדם מתחרט על העבר ונזהר שהנפילות של פעם לא יחזרו.
אלא אם כן הוא מגזים בכעס ובאכזבה והוא מתבוסס בזה.
סולחת לי על רגעים שאולי ניסיתי לקחת מרבש"ע את הניהול, על קטנות אומנה, על רגעים של יאוש
סולחת לעצמי שהפעלתי מנגנוני הגנה, על הרצון להיות תמיד בשליטה ובידיעה.
באמת אני שואלת.
איך מתמודדים עם התחושות הקשות כל כך במהלך התקופה הלא נגמרת הזאת?
אני אמנם צעירה אבל לא מעט זמן בעולם השידוכים, לצד התמודדות עם רגישות ברמה גבוהה מאוד.
וזה מתעכב ולא ברור למה.
מה אני כבר מבקשת? באמת שאין לי דרישות כמעט. ואני בטוחה שהרוב כאן מזדהים איתי.
בחור עם מידות טובות ומראה שימצא חן בעיניי. בי נשבעתי שלא ביקשתי יותר מזה. כמו כולם.
איך זה שחברות, שנופלות ממני בהרבה מישורים (אובייקטיבית לחלוטין) כבר נשואות ואני עוד מחפשת- איך למען ה'?
וגם הידיעה שהכל מחושב בשמים כמובן. אז מה זה אומר עלי? שמגיע לי לסבול ברווקות המייסרת בגלל שחטאתי בגלגול הקודם? הן יותר טובות וצדיקות ממני?
כך או כך התחושות כל כך קשות. כל כך קשות.
וכל הסגולות שעשיתי. ותפילות אמיתיות מדם הלב, רוויות בדמעות. כאילו השמים סגורים בפני התפילות האלו שלי. אני מתפללת ופועלת ויודעת מראש שהכל לריק.
וההתמודדות מול המשפחה, והברכות המעיקות לזיווג הגון. זה הולך ונעשה בלתי נסבל יותר ויותר.
אני מאמינה שמזדהים איתי כאן.
אשמח לדעת מה אתם עושים ברגעים הקשים הללו, שנעשים תכופים באופן מייאש...
קשה לי להאמין...
זה לא שכל התפילות שלי אמיתיות ועוצמתיות תמיד... הרבה מן השפה ולחוץ בעיקר בגלל מה שכתבתי, אני מרגישה שממילא תפילותיי לא מתקבלות
מה שכן, אין באמת תשובה בעולם הזה שתצדיק את הצער וההיעדר, את הנחמה האמיתית ניתן למצוא רק בשכינה שתכניסי לביתך לעתיד לבוא כשתזכי להקים בית בעז"ה…
לפחות היה טעם לכל הסבל.. הייתי יודעת למה זה קורה, במה אני צריכה להשתפר או לחילופין הייתי יכולה להשלים עם המצב ולהתקדם...
חייבת רק לומר שאני גרושה ומחפשת זוגיות פרק ב כבר שנים אך גם ברווקות הראשונה לא הייתה קלה בכלל..
מה שאני עושה ברגעים כאלה ויש הרבה ,פשוט להאחז בידיעה שהוא יבוא ועם זאת כן להוועץ עם מדריכות זוגיות ללמוד עוד קצת על עולם הגברי ולעשות השתדלות ולצאת גם עם מי שלא עפתי עליו מההתחלה...
ולפעמים פשוט תתני לתחושה להיות ופשוט תתפללי מעומק הלב. אין לדעת למה ההיא כן ואת לא. .אל תכנסי לחשבונות שמיים..
מאחלת לך המון הצלחה וזיווג בקרוב מאוד.
אני כבר לא מנסה להיכנס לחשבונות שמים אבל אני ממש יכולה לראות, כשאני מתפללת על נושאים אחרים באותה דבקות אני מרגישה בחוש שה' שומע אותי, ואילו בנושא הזה הסתר מוחלט. אז איך אפשר שלא להתייאש ממצב כל כך מתסכל..
לדעתי תפסיקי להתפלל על זה למשך פרק זמן מסויים שתחליטי. אולי ה' לא רוצה שתתחתני עכשיו אלא שתתקדמי בתחומים אחרים שאחרי נישואין יהיה לך פחות זמן אליהם, תחומים שישפיעו על כל החיים שלך בהמשך.
אם בדברים אחרים את מרגישה בחוש שה' ובנושא הזה לא, זה אולי אומר שהוא דווקא שומע אותך ושאת לא שומעת אותו..
ולפעמים צריכים פשוט לתת זמן כדי להבין מה המסלול שה' מוליך אותנו בו ולמה אנחנו מתעכבים.
תודה רבה!!
נתת לי חומר משמעותי מאוד למחשבה...
שמח לשמוע..
בעז"ה שתזכי לבהירות הדרך, ושתגיעי לזיווג שלך מתוך שמחה ורעננות ולא מתוך באסה ויאוש 
היו תקופות שהרגשתי ככה, שאני לא מבינה למה הקב"ה לא נותן לי כבר, ואני גם צעירה וגם הרבה זמן בשידוכים...
ב"ה כבר לא
אבל השתדלתי מעולם לא להשוות את עצמי לחברות ולנשים אחרות. אני באמת מאמינה שגם זה שאני מצאתי את החצי שלי לא אומר שאני טובה יותר ממישהי אחרת, אלא שפשוט מצאתי אותו. הקב"ה החליט שזה הזמן שלנו עכשיו להיפגש.
וכנראה הקב"ה החליט שלפני זה לא יכולנו להיפגש. שזה לא היה מצליח, שזה לא היה מדויק.
עם כל החיפושים והשנים, אני מרגישה שמצאתי אותו בתקופה הכי מדויקת שיכולה להיות, כי ככה הקב"ה החליט. ובמבט לאחור, עם כל הקושי והכאב , זה היה שווה לחכות.
והיו רגעים שזה הגיע למצב שכבר באמת הפסקתי להתפלל על זה, באיזשהו מקום כעסתי על הקב"ה. והיו רגעים שהבנתי שזו המציאות שלי כרגע, וזה מה שהקב"ה נתן לי כרגע. ואחרי שניסיתי לכוון ולדייק ולחפש, פשוט הרפיתי, ונתתי לעצמי להיות. להנות מהרגע שעכשיו. אני עכשיו לבד- אז למה שלא אהפוך את זה לבסדר? כתבת שאת צעירה, ולכן אני כותבת ככה. אני מאמינה שבגיל מאוחר יותר זה יותר קשה להסתכל על הטוב שבמצב.
אני יודעת שזה משהו שקשה להפנים, כשאת לא חווה את זה בעצמך.
אתפלל בשבילך ובשביל כל מי שמחפש שתמצאו את החצי השני בעזרת ד' בקרוב ותרגישו איך הכול היה שווה❤️
אבל רק משהו אחד - אני לא יודע אם יש משהו שיכול להגיע שבשבילו הכל יהיה שווה.
יכול להיות משהו שינחם על השנים שעברו, אבל אין משהו שבשבילו מלכתחילה הייתי מחכה את השנים האלה (אילו היתה לי אלטרנטיבה סבירה)
מצד שני, הקב"ה לא שואל אותנו לאיזה משימה נישלח. ואם נשלחתי לזה, אני יכול רק להתפלל שזה יסתיים ואגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
וכן, ההשלמה עם זה שזה הגורל/ייעוד/תיקון שלי, היא מרגיעה. היא נותנת משמעות לדרך - כי נועדתי לחפש ולא למצוא בקלות. היא רק לא מפצה על הדרך.
❤️
לוקחת לתשומת הלב...
תודה אמן!
אבל הזמן קצר כרגע, בעז"ה בהמשך.
בקצרה:
רוב האנשים הם בסה"כ אנשים טובים עם מידות טובות. לכולנו יש נקודות שהם פחות חיוביות, ואני מאמינה ששאיפתו של כל אדם מאמין הוא לשפר את מידותיו כל הזמן.
לגבי מה הציפיות שלך ממראה, צריך לשאול האם את שואפת לאחוזון העליון, או שגם הרוב שנמצאים באמצע זה בסדר.
צריך לזכור שזוגיות ונישואין זה לא תחרות.
זה לא שיש מדד אובייקטיבי, ומי מהחברות שיש לה את הציון הכי גבוה במדד הזה מתחתנת ראשונה וכן הלאה.
העולם לא עובד בצורה מסודרת, הוגנת שוויונית.
צריך לדעתי לצאת מהמקום של 'מגיע לי' בגלל דברים אובייקטיבים כאלה ואחרים. ההשוואה לאחרים לא נראית לי נכונה ולא נראית לי מקדמת אותנו בכיוון הנכון.
זה שמישהי התחתנה לא אומר שהיא יותר טובה ממך, יותר מוצלחת ממך, יותר מאושרת ממך, יותר צדיקה ממך וכו' - אין שום קשר בין הדברים האלה.
זה פשוט לא נכון שצדיקים = נשואים, ורווקים הם ברמה רוחנית פחותה יותר. כל אדם עומד ברמה הרוחנית שלו, לא משנה אם הוא נשוי או רווק.
אני לא חושבת שנכון להתעסק בגלגולים קודמים. זה פשוט לא משהו שיש לנו הבנה והשגה בו.
אני חושבת שצריך להסתכל על התפילות יותר כמשהו שמשפיע עלייך מאשר משהו שמשפיע על הקב"ה - לא להתעסק בחשבונות שמיים, מה פתוח מה סגור - אלא איך אני נהיית מתוך זה אדם יותר רוחני ומדובק יותר בקב"ה.
אקשר לכמה תגובות שכתבתי לאחרונה בנושא:
מי אמר שלא מתייאשים? - לקראת נישואין וזוגיות
אני לא חושבת שזו תחרות, חברותיי הטובות ביותר כבר התחתנו ועוד בנות רבות מכיתתי לשעבר (לאחר שהיה ברור לכולן שאני מתחתנת ראשונה..)- וזה באמת לא מה שמזיז לי..
הנקודה היא מה יש בהן שהן טובות ממני לכאורה ולכן זכו להתחתן לפניי.
אבל כן אני מבינה מה שאת אומרת...
ולהסתכל על התפילות כעל משהו שמשפיע עליי- זה מעניין. אבל אני לא מתפללת כדי לחדד את הרוחניות שלי, אלא כי אני רוצה שה' ישמע אותי וייתן לי את מבוקשי... זו המטרה שלי...
יש דברים שנראים לנו הגיוניים, שדברים צריכים להתנהל בצורה מסוימת - אבל הם לא.
העולם שלנו מתנהל בדרך של צדיק ורע לו, והתהיות על צורת ההתנהלות הזאת נמצאות כבר בתנ"ך.
אנחנו לא מסוגלים לתפוס איך עובדת צורת ההנהגה האלוקית.
וכמובן זו נקודה בסיסית באמונה - כי עדיין אנחנו יודעים לשאול את השאלות האלה, ואני בטוחה שבשלבים שונים של חייך הדברים העסיקו אותך באופן אישי, או שהמחנכות שלך התייחסו לזה (דברים כמו השואה, תינוקות שנפטרים וכו').
ובצורה שבה העולם שלנו מתנהל,
לא מתחתנים לפי סדר של מי טובה ממי.
מבחינתי, אני מחפשת מישהו שאני יכולה לבנות יחד איתו זוגיות טובה. זה לא שיש מקום מסוים של אנשים טובים, וכל אחת מאיתנו צריכה ללכת לקטלוג ולבחור עם מי לצאת. אז למה מפליא אותך שיש לך חברות שהן פחות ממך שהצליחו למצוא קודם?
מי שמתחתנת ראשונה היא לא יותר טובה ממי שמתחנת שנייה. או שלישית. או 22.
אנחנו לא מבינים איך הקב"ה מחליט לחלק את השפע בעולם, וגם לא את החוסר שפע.
אולי את צריכה לחשוב על ההגדרה - מה הופך אדם לטוב? אדם נשוי לא אומר שהוא אדם יותר טוב ממני.
לגבי התפילה, גם כאן יש עניין ללימוד רציני.
מי את חושבת שאת רוצה לכפוף את רצון ה' לרצונך? מי אמר שהוא רוצה לתת לך את מבוקשך?
- זו גם שאלה בסיסית באמונה, וצריך ללמוד ולהבין למה מתפללים, מה מטרת התפילה, מה אנחנו מאמינים לגבי התפילה (וכמובן שיש דעות שונות...).
הדבר שלענ"ד הוא הכי חשוב להתסכל על התפילות והעשיה בתור דבר שמקדם ולא חלילה פעולה ריקה שלא תתקבל.
תדמייני)מומלץ לנסות בבית)שאת נמצאת בטיפוס בבנין וכל תפילה מעלה אותך עוד קומה....
אמת,כשעולים הרבה קומות מתעייפים...אבל בקומה האחרונה נמצא הבית שלך....
אם היינו עוצרים בקומה אחרת ונכנסים זה לא הבית שלנו....
ולמה דוקא הקומה האחרונה?
כי המקום שלך הוא הכי גבוה.
הייתי אומר שממש חלילה מלתפוס את התפילות בתור דבר שלא נשמע או דבר ריק חלילה....
מהסיבה שהמחשבה שלנו היא פועלת לכן צריך להאמין בכל תפילה כדי שהברכה תחול...
ואני כותב את זה בתור רווק...
וחוזר שנית שתחושות הצער והקושי לגיטמיות ובכל זאת יש כאן מהלך שלם של הקב"ה זה מעבר להבנה שלנו ולא קשור דוקא לגלגולים שהיו....כי לא מחשבותי מחשבותיכם...
יצחק אבינו התחתן בגיל 40 האלשיך הקדוש(כמדומני)כותב שהטעם לכך שעד שלא נתנסה בניסיון העקידה לא היה ראוי לזכות ברבקה....
תודה על זה!
חידדת לי עניין שחשבתי עליו זמן מה...
יש פורום שלם על זה פה באתר. יש שם גם כלים פרקטיים.
אבל זה נכון במידה מסוימת. עניינים פעוטים מציפים לי את הנפש ברמות שאני כמעט לא יכולה לשאת.
לכן התקופה הזאת עבורי, היא ברמה מסוימת טראומטית...
לכותבות שם בטוח יהיה כלים שיעזרו לך לעבד את הסיטואציה עוד לפני הדייט.
ובאמת קיבלתי תגובות לעניין...
מדהים שיש בכלל פורום כזה
מבולבלת מאדדדדוממשיכים הלאה...
לגבי הטענות שהעלת - מספיק הכאב על החלל החסר, תראי אם את יכולה לעשות עבודה להוריד את זה ממך איכשהו, זה עוד מטען שהולך איתך..
'לפרוק אצל אדם אהוב ואוהב', אבל כרגע אלו שעונים על הגדרה זו עבורי הם בני משפחתי. ו'פריקות' מהסוג הזה משפיעות גם על בן השיח, באופן שבו אני לא מעוניינת...
חוץ מזה, לפעמים דווקא לפרט את מה שאני מרגישה גורם לי להרגיש עוד יותר גרוע, בעקבות תחושת חילול מסוימת... מאמינה שזה קשור גם לרגישות הגבוהה
אז אולי הכיוון של דחיפה קדימה ומילה טובה?
אבל זה כמו פלסטר
ואני לא עוצמת עיניים בשום שלב, אני תמיד מסתכלת על המצב בצורה ריאלית, והמצב לא מזהיר כמו שתיארתי..
ולהיות פתוחה להקשיב למסר.
בעלון 'השגחה פרטית' בר"ה היה סיפור מדהים על זה. (באמצע)
איזה סיפור!
אבל מדובר בהשגחה פרטית נוראה באמת... ומי אמר שאני בדרגה של לזכות לקבל מסר בצורה ברורה כל כך..
זה נתן לי רעיון לבקש ככה, וגם אצלי למחרת הבנתי מה ה' מבקש ממני. ברוך ה'. אני לא נותן עצה שלא התקיימה בי
תנסי ותאמיני, תהיי פתוחה להקשיב
ואם לא הבנת, תתפללי עוד יום ועוד יום, ותבקשי מסר ברור יותר
גם אם לא היית כותבת שאת רגישה מאוד
זה ניכר בין המילים שלך
לא, זה לא רק עונש על גלגולים קודמים. זה גם. אבל חשבונות שמים הם גדולים.. לא רק זה.
אני אומר לעצמי כל הזמן שהסיבה שזה נמשך עוד ועוד זה כי הקבה מזווג לפי מעשיו - אם אתה צדיק, גם היא תהיה צדיקה. והסיבה שזה מתעכב זה דווקא כי הוא כן שומע את התפילות שלי ורוצה שאני אתקדם עוד ועוד כדי שאני אהיה זכאי לאישה שהוא רוצה לתת לי. שהיא תהיה ככ מיוחדת שאני צריך לעבוד על עצמי עוד ועוד ועוד כדי שאני אהיה במדרגה שלה.
אהבתי...
זה מעניין מאוד אם זה ככה
יהיה טוב 
הן הולכות עם כל הבגדים הכי מודרנים ואופנתיים שרק אפשר.
אבל חשוב לה שהוא "לא ילבש ג'ינס" 🤷♂️
שמחים לשתף אתכם/ו במיזם שידוכים חדש שהקמנו 'טובים השניים מן האחד'
מוזמנים/ות להצטרף
תמלאו את השאלון ואנו נחזוא אליכם בהקדם
מה סוג האוכלוסייה שאתם מתכננים לשדך?
איך אני יכולה להיות בטוחה שהפרטים (המאוד אישיים) שאני רושמת שם מגיעים לידיים טובות?
שיש איזשהו הגנה על הפרטים שלי?
ונתחיל ביציאה היומית:
אשה אחת מאתר הכירות כלשהו (שליש)
דיברה איתי שש דקות בדיוק, וגם זה לא על שום דבר מהותי,
קיצור אין לי בדל של הכירות עימה
מצפה ושואלת בהתכתבות אם אני מוכן לגור על חוף הים בנתניה?
עכשיו שתבינו אין לי בעיה עם נתניה
ולא עם חוף הים (אא"כ זה אסור לגור שם מבחינת שמירת העיניים וזה)
אבל עם מי אני אמור לגור שם??
יוו שנים עד שהצלחתי "להגמל" מהאתרי הכירות האלה (בעקבות חתונה של 8 שנים)
ועכשיו אני שוב שם..
וזה העינוי האמיתי,
כל הבנות שמנסות לדלג קשר ולקבוע שלא, בלי לתת שיחה נורמלית ושום דיבור משמעותי
דיי, גם אני יכול למצוא סיבות כן ולא,
אבל בואי נפגש קודם?
או נדבר?
בעעע רק מלשמוע את ה"נכון לי"
אולי באמת שדכנים\יות
העניין הוא שאני בתודעה של מי יתחיל לחשוב עלי ולחפש בשבילי
אני סוג של לא מאמין בזה
אבל רעיון נפלא על כל מקרה
באתרים מתרחשים מלא דברים הזויים, בנות שכותבות לך הודעה ואז נעלמות וכו וכו'
אצל שדכנים אתה נפגש בפועל, היא מכירה אותך עם כל המכלול שלך בלי עיכובים נוספים.
נעמת לה בפגישה? היא תמשיך ולא תפסול אותך ישר כמו באתר אפילו אם איזה פרט טכני לא בדיוק יתאים..
דברים שמתאים לך, לא בהכרח מתאימים לאחרים.
להגיד "רק" ולהמליץ להתרחק מכלי שעוזרים לרבים להתחתן - זה נראה לי טעות,
לצערי, גם דרך שדכנים קורים דברים הזויים.
אין דרך היכרות שהיא מושלמת, בכולם יש יתרונות וחסרונות.
ולכן לדעתי כדאי לנסות בכל הדרכים.
לחתוך אחרי פגישה (ראשונה או שניה) כשברור לכם שהצד השני היה מעוניין להמשיך?
או להפך,
שחתכו אתכם בהפתעה גדולה אחרי פגישה ראשונה שהייתה בשבילכם מצויינת?
מה שברור, זה שלשני הצדדים כואב הלב מהשיחה הזאת...
ואני תוהה לעצמי מה גרוע יותר
לשמוע את הההלם והצער של הצד השני, כשכאילו מנסה להסתיר אותו, אבל אי אפשר באמת.. וזה קורע את הלב..
או לחלופין להיות בעצמך בהלם, לנסות להסתיר ולהיות מאופק ומכבד, ואפילו קצת לנחם את הצד שני שמתפתל שם מעבר לטלפון..
מה אתם מכריעים? מה יותר קשה?
מאשר הראשון.
זה לא נהיה קל מפעם לפעם, להפך, עם הזמן זה נהיה הרבה יותר מתסכל לצאת בתחושה חיובית מפגישה ראשונה שאתה חושב "אולי הפעם?"
ושוב לחטוף אגרוף לפנים.
לא אשקר שהיו פעמים שהייתי ממש צריך להתאמץ לדבר...
מעבר לזה קרה לי שחתך אותי אחרי שאמרו לי דקה אחרי הדייט הראשון " אני לא אומר את זה הרבה אבל נהנתי איתך בטירוף " , כמה ימים אחרכ.. היי בסוף אני חושב שלא מתאים .
בוא תגיד שאתה לא גבר ונסגור עניין חמוד
אל תפיל את זה עלי
זה נקרא חוסר גבריות .
פתאום נבהל וברח
אין לי בעיה שלא רוצה , יש לי בעיה שמשדר שהוא רוצה אומר את זה בפירוש ואז חוזר בו וזה כואב הבלבול מוח.
הוא גם ממש לא שידר התלבטות הוא אמר לי דברים מאוד ברורים ומלא מחמאות .
באמת כאילו פעם הבאה שגבר יגיד לי גם דברים כאלה ואני ארגיש שהיה דייט טוב אין לי שמץ כבר מה יהיה
.
מזל שאנחנו דתיים לפחות אני יודעת שה' שומר עלי והיחס הזה רק מחדד לי שהוא לא שלי
(אין לי בעיה שלא רוצים , יש לי בעיה עם להיות יו יו תכונה כל-כך לא גברית)
זו לא רק תגובה לא גברית. זו פשוט תגובה לא יפה מכל אדם...
מבינה שלפעמים קורה. אבל... בנאדם שמחמיא ככה, ומוריד...
לכן אם אתה רוצה לחתוך, תגיד בנימוס היה נחמד נהיה בקשר. ואל תגיד "וואו היה ממש מיוחד, נדבר"
המילים האלה גורמות לצד השני לפתח ציפיות..
..
יותר קשה לחתוך. בעיניי מוזר להיפגע ממש אם חותכים אחרי פגישה/שתיים כי גם ככה בקושי מכירים.
בגלל שיותר קשה לחתוך כשיודעים שהצד השני רוצה גם קשה לתת צ'אנס לעוד פגישה אם מתלבטים כדי לא לגרום לצד השני לפתח ציפיות.
ובא לך לנסות שוב, כי כן כבר התחלת לפתח ציפיות..
זה מבאס
זה לא כזה פשוט..
הגיעה בחורה בול מה שחיפשתי, אמרה שמחפשת בול מישהו כמוני
הייתה פגישה ראשונה ארוכה מהרגיל ויצאתי עם הרגשה ממש טובה וכיפית
את מבינה שההלם יהיה הלם, גם אם אני אחליט לא לפתח ציפיות. העולם לא עובד ככה...
הרבה פעמים בפגישה אני רואה שזה פחות מתאים לי ועדיין אני אהיה נחמדה ואזרום וכו' והצד השני לא רואה את השינוי אצלי כי זה יותר בתוכי והוא יכול לחוות את זה בצורה מסויימת ואני אחרת וזה לא סותר נגיד שהיה לי כיף בפגישה.
יצא לי להיות בשני הצדדים.. לצערי.
ועדיין.
בהצלחה!
תלוי איך זה נעשה.
מה הדרך, הצורה, התיבול שבו הוגשו הדברים.
שואל בשביל חבר. אני טרם במקום הנל.
ב"ה היו כבר עשר פגישות.
יש מציאת חן. יש הערכה. התענינות הדדית זה בזו. הקשבה.
אפילו דייט ספסל או בית קפה קיבלו גיוון ועשינו טיול, + משהו חוויתי כמו חדר בריחה(למשל..)
איך מקדמים עוד את הקשר?
יש שאלות שצריך להציף? מה הן?
יש דברים שכדאי לעשות?
יש דרך לפני כן לבדוק שגם אני וגם היא באותו מקום ומעונינים בהתקדמות וזה לא מוקדם מידי לה?
עוד נקודות שעולות לכם?
ועוד הבהרה, - שניהם סגנון דתי לאומי תורני שלא מתכוונים להיפגש הרבה זמן..
תודה.
שהחבר ישאל את הבחורה על סגנון החינוך שהיא הייתה רוצה להעניק לילדים (ממ"ד תורני? ת"ת ציוני?), איפה היא תרצה לגור אחרי החתונה וכו'. כלומר, נושאים שמהם משתמע שכוונותיו רציוניות.
אפשר לקיים גם 100 פגישות, תוך כדי דיבורים בלתי מחייבים על דא ועל הא.
גם אם זה שני אנשים שלא רוצים לצאת יותר מידי זמן, זאת לא הדרך בעיני.
צריך לדעת איך להתקדם בעדינות וברגישות לצד השני. בלי ללחוץ. גם לא ברמזים.
@פתחתי ניקק לשאלתך-
(מבינה שזה לחבר שלך, אבל אכתוב בגוף שני לשם הנוחות, סבבה?)
בעיני הדרך לקדם קשר שיש לו בסיס טוב אבל מרגיש תקוע "ועוד לא שם", זה ליצור מרחב אינטימי. כלומר להתחיל לתת לשני ממש להיכנס לעולם שלי, להכיר אותי קצת בפנים. לאט לאט.
נשמע לי ממה שכתבת שהקשר תקוע בשלב הראשוני, של "דיבורים בעלמא". שזה חשוב בשלב הראשוני, אבל בהחלט חשוב להבין איך עוברים משלב כזה לשלב הבא.
ליצור חוויות מיוחדות כמו שציינת (ולצאת מהקונספט של "דייט ספסל") זה נפלא ומאפשר משהו אחר, אז שאפו על זה.
במידה ואתה מרגיש שזה לא מקדם את הקשר, לפעמים זה סימן שאחד הצדדים או שני הצדדים לא לגמרי הביאו את עצמם, עדיין לא מרגישים לגמרי בנוח להיות חשופ/ים.
כשאתה חשוף מול הצד השני זה יוצר מרחב אנטימי יותר, מה שיוצר קשר עמוק יותר. קשר של חברים טובים. שזה מה שאנחנו מחפשים בזוגיות, לא ככה?
אני מניחה שכשטוב ונעים, וגם יש קשר עמוק, שאתה מרגיש בו בנוח להביא את עצמך כמו שאתה ולשתף וכו', אז מתעוררת גם האהבה והרצון להתקדם לשלב הבא 
אז נסו לחשוב מה יכול לעזור לכם ליצור את המרחב הזה, להביא את עצמכם.
אולי זה להביא משהו לדייט מהעולם של אחד הצדדים? אולי זה להיות במיקום מסוים שאחד הצדדים מרגיש בו בנוח והוא מרגיש שזה חלק מהעולם שלו? אולי זה זה לפתוח שיח על משהו מסוים?
יכולה לתת רעיון למשהו פרקטי שעבד לי מצוין 
פעם הייתי בקשר שהרגשתי שאני רוצה לבדוק אותו מהזווית הזאת, לבדוק את הקשר לאחר שאני מרגישה שהיינו קצת חשופים ובאמת הבאנו את הפנים שלנו. אז עשיתי את המשחק הבא:
לקחתי קובץ של שאלות קיימות מאחד המשחקים בקישור הזה:
(אני אישית השתמשתי במשחק שנקרא: קלפי היכרות למתקדמים, יש שם שאלות יותר רציניות)
ובמקום להדפיס אותו ככה שכל אחד מרים קלף רנדומלי, בחרתי לפתוח אתו בפלאפון וכל אחד היה צריך לבחור שאלה שהוא רוצה לשאול את השני. יש בזה משהו אינטימי יותר. כאן יש שאלה עמוקה שאני הייתי רוצה לדעת על השני. לא יודעת להסביר עד הסוף במילים מה זה עושה, אבל זה ממש יוצר משהו אינטימי.
(אגב, עשיתי את זה אח"כ גם עם בעלי בדייטים וזה היה נפלא. בהחלט פתח משהו אחר)
בהצלחה רבה!!
קח לפינוק סרטון של מיכל וולשטיין שממש עלה לי כשכתבתי את הדברים:
(משום מה האתר לא הסכים להעלות לי את זה בתגובה הקודמת)
ספרים\חוברות\מדריכים שנכתבו, הרצאות שניתנו.
חלקם זמינים חינם, חלקם דורשים תשלום כלשהו.
אבל נוסף לכל הדברים האלה,
אני חושבת שטוב שיהיה לכל אחד דמות בוגרת, עם ניסיון חיים, שחווה זוגיות -
שאיתו הוא יוכל להתייעץ בנושאים האלה.
זה יכול להיות בן משפחה, רב, מורה, חבר, שכן - כל אחד ומה שמתאים לו.
ואולי אפילו כדאי שניים כאלה.
מישהו שסומכים על שיקול דעתו.
טוב לשקף את המצב שלנו למישהו אחר, ולקבל מהם משוב.
זו אחת ההחלטות הכי חשובות בחיים שנקבל.
צריך לעשות אותה מתוך כובד ראש.
צריך לדאוג שיש לנו כלים וידע כדי להבין מה אנחנו בוחרים, ומה בא עם זה כעיסקת חבילה כחלקים לא ידועים.
.
מה משמח אותך?
מה גורם לך סיפוק ומלאות?
מה מעציב אותך?
מה את עושה כשעצוב לך? איך את יוצאת מזה?
מה את עושה בשביל התקדמות רוחנית?
קשה לך ביומיום? קל לך? זה מתישהו יפסיק להיות קשה?
את מתמודדת עם אתגרים שמפתחים אותך?
איזו ילדה היית? ביישנית\שובבה\שונה מכפי שאת היום?
האם העבודה שלך גרמה לך לשינוי באישיות?
היו לך התלבטיות בחיים? איך הכרעת בהן?
איזה משנה את התכונה X שבך?
מה זה יום מושלם מבחינתך?
וכל הזמן לשקף לה מה את חושב על דבריה,
ולשתף כל הזמן מה התפיסה שלך לגביה בעקבות המידע שהיא מספרת.
בהצלחה
מצד אחד בא לי חצי חצי כי אני עוד לא מכירה אותו או רוצה אותו ולא בא לי שיוציאו עלי כסף
מצד שני ברוב הפעמיים בפגישה ראשונה מזמינה רק מים או משהו קטן וזה מטןפש להתחלק בסכום כלכך קטן
וגם לא יודעת איך גברים יגיבו שאני יציע לשלם (לא מדברת על קשר שהוא כבר ממש רציני שאז אין שאלה בכלל)
זה לא כמו במגזר הכללי שהולכים לאיזה מסעדה סופר יקרה ואז יש גם הגיון לחצי חצי ברוב הפעמיים החשבון יוצא על גג 40 שקל
בהנחה שלא הזמנו אוכל אל תתפסו אותי על המילה
ואז זה יוצר מצב שלא בא לי להזמין כלום כי לא בא לי שישלמו עלי
בקיצור מרגיש לי שהסתבכתי מה אתם אומרים
נ.ב הכי לא קשור לצאת כיפור אבל תזרמו
א. תלוי בני כמה אתם
ב. תלוי מה הצד השני עושה בחייו ( למשל לא דומה בייניש למי שכבר עובד)
ג. בעיניי בפגישה הראשונה את יכולה להציע אבל בסוף לתת לגבר לשלם
בהמשך הדרך ראוי חצי חצי
אם זה מטופש בעינייך לשלם על מים אז את אכן לא חייבת להציע לו לשלם על עצמך.
אם זה מטופש בעינייך להתעקש לשלם על סכום קטן.
תציעי פעם פעמיים לשלם בכל זאת את, ואם הוא מתעקש תשחררי..
בכתובה: "אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי, כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא."
תברחי מגבר כזה.
נניח שיש 8 מיליארד אנשים בעולם ורק רבבה קומבינציות של תרבויות שונות.
ואחרי כל זה, בפורום שלנו, מישהי אחת נבוכה חושבת שדבר מסוים בסדר ומוודאת לגיטימציה, אחד חושב שהיא פועלת כנגד הטבע של כל האנושות, ואחד אחר חושב שיש לפחות עשרים אפשרויות לגיטימיות. זה נראה לי קורה רק בפורומים של יהודים כנאמר שני יהודים שלוש דעות.
ובכנות, אני חושב שאחד הדברים החכמים שאישה יכולה לעשות זה לשלם בפגישה ראשונה גם על הגבר.
ככה, וזה קשור לטבעיות של הגבר כנותן.
בחטא אדם הראשון התהפכו היוצרות, והאשה 'פרנסה' את הגבר, ועד היום אנחנו סובלים.
אם בחורה דואגת שהוא שילם על מים, שזה כמה שקלים, זה מוזר, ולא צריך להיות ככה.
אשה צריכה להיות בנוחות לקבל.
אני לא דואגת שישלמו עלי ולא אכפת לי גם שישלמו עלי אבל לא מעדיפה
אם זה משהו קטן זה בסדר
אבל יוצאת מנקודת הנחה שאני לא הבחורה הראשונה וזה מתישהו מתחיל להיות הוצאה לא נעימה
וגם לפעמיים כבר בכמה דקות הראשונות אני יודעת שזה לא זה ואז מהמקום הזה שבטוח לי שזה לא מתאים וגם צריך להוציא כסף לחינם לא אוהבת את זה
לבחורה בדייט.
זה כמו שאת באה לבית של מישהו והוא מציע לך שתייה, ואז את מציעה לשלם לו.
זה לא משנה, אם אתם נפרדים אחר כך, זה מחווה שמצופה מהגבר.
לא כל אחת שנפגשים איתה כדי לבדוק אם יש התאמה צריך גם לשלם עליה.
זה אקט של חיזור, לא של דאגה.
ללוות זה לדאוג לה שתספיק את האוטובוס או שלא תלך לבד וכו' זה לא עולה לי כסף וזה אכפתיות
אבל לשלם זה כבר משהו אחר, לא אמורים לצפות ממני להיות ספונסר סתם כי היא בחורה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ד 00:40
אין שום סיבה לשלם על כל בחורה שנפגשים איתה
לדעתי כל הקטע הזה הוא סתם יצור כלאיים שהגיע מתרבות שבה גברים מזמינים את הבחורה לפגישה - ואז באמת גם משלמים וברור שזה גם מצופה מהם
ולקחו את זה לשידוכים ששם אף אחד לא הציע ורק בא לתהות על קנקנו של הצד השני
ואחרונה
תחילה אמרי: אני מרגישה יותר בנוח לשלם על עצמי והביעי הכרת תודה.
אם הוא מביע הבנה הכל טוב.
אם הוא מציע שוב בעדינות אז הביעי נכונות לשלם ואמרי שאת מעריכה את הצעתו אך מעדיפה שלא.
אם הוא מתעקש ממש, אז תני לו לשלם.
אפשרות טובה אחרת: בפגישות ראשונות כוונתי למקומות פתוחים בלי להזמין אוכל.
עוד אפשרות טובה: אל תסתכלי על זה שמשלמים עלייך בתור משהו שובניסטי אלא בתור מישהו שרוצה לגמול איתך חסד, חסד אפשר לעשות גם עם עשירים וגם עם עניים. האמת שזה העלה לי נקודה למחשבה בהקשר דומה, יש לפעמים אנשים ברחוב שמחלקים טופי או נרות שבת וכאלה, הרבה פעמים עצם הקבלה מהם תעשה להם טוב למרות שזה לא הכי נוח…
זה לא מרגיש חסד כמו עמידה בדרישות חברתיות.. לענ"ד
ובכ''מ, אם את יודעת מראש שתזמיני משהו קטן, נראה לי שלא כדאי להתעקש מדיי.
הייתי מציעה לשלם, עד שהבנתי שזה פשוט לא עושה להם את זה.
אז אני נותנת להם לשלם בשמחה רבה, שיהנו, ואני אלמד להיות יותר בעמדת קבלה.
א-אאוטינגאפשר לתת לו לשלם (רק אם זה זורם כמובן) כי זה מגוחך לחלק חשבון קטן, ואחרי זה כשיוצאים להגיד כזה 'אני מעבירה לך בביט על מה ששתיתי, ככה יותר נוח לי' ואפשר להוסיף איזה משהו על המקום ממנו זה נובע.. דווקא נושא מעניין לדיון 
עדיף כבר את האפשרות הראשונה, או להגיד כבר לפני שהיא מעדיפה לשלם על עצמה
אם כבר החלטתי לשלם על מישהי ופתאום היא תחזיר לי בביט זה יהיה ממש מעליב 🙄
1. פערי השכר בין גברים לנשים.
2. כסף הוא בעצם זמן עבודה, וההתארגנות שלה לדייט זה גם דבר שלוקח זמן.
אז למעשה שניכם הקדשתם זמן, ויוצא שהתחלקתם בתשלום גם אם טכנית אתה משלם הכל.
3. ממתי בעל המקצוע משלם למי שמזמין אותו?
הזמנת גנן שיגזום לך את הראש, תשלם.
4. אם אתה משלם היא מראש תרגיש לא נעים ללכת למקומות שהיא אוהבת אבל הם יקרים.
ככה חסכת לך את כל החלבי חם (ובפרט בצאת כיפור).
5. אם חלק מהגברים ישלמו וחלק לא, יצא מצב אבסורדי שבסופו של דבר שילמת על גבר.. (ראובן תמיד משלם. שמעון תמיד מתחלק. לאה יצאה עם ראובן ולא הלך ובסוף התחתנה עם שמעון, אז המאתיים שקל שראובן שילם עליה הם לבסוף רווח של שמעון). ואם אתה בצד המתחלק (שמעון) זה הכי גרוע.. יוצא שגבר שילם עליך.
6. ידועה השאלה איך יתכן שאישה מתקדשת בשווה פרוטה. יש הסברים. אבל בפשט זה בגלל שהשווה פרוטה באה אחרי הרבה דייטים שהגבר שילם. אז אם אתה לא משלם עכשיו אתה בכל מקרה תצטרך לשלם אחרי זה. כדאי שתהיה חכם ותשלם עכשיו ולפחות תצא ג'נטלמן ("בדרא גברא" בארמית).
בקיצור לדעתי התשובה לשאלה זה בעיקר לזרום ולא לעשות מזה יותר מדי סיפור.. תתנהלי רגיל מבחינת ההזמנה, ואת יכולה ואולי לפעמים צריכה להציע להשתתף, אבל זה בכל מקרה תלוי בעיקר בו.
1. לטובת מי נוטה הפער בין בייניש למישהי שלומדת ועובדת?
2. אם הגבר נוסע לקרבתה, כיצד מגלמים את השווי הזה?
3. אני מסכים שזה נכון אם הגבר הזמין אותה בעצמו, אבל בשידוך מאורגן אין סיבה לטעון טענה זו.
4. אפשר ללכת למקומות זולים ולשמור על האפקט שהיא מרגישה לא נעים מזה שהולכים למקום זול.
5. לפי מה שאתה אומר, אם שמעון היה משלם על רחל אשתו של ראובן, עדיין יוצא שמצד ראובן גבר שילם עליו. לכן דווקא אם כל אחד משלם על עצמו יוצא שגבר לא שילם עליך לפי הלוגיקה שלך.
6. על זה נאמר דיה לצרה בשעתה, ושמא תיתן עיניה באחר והווי ליה אישה הטובעת בזוטו של ים.
כשהגיע הזמן של התשלום הייתי מוציאה ארנק, להראות כוונה לשלם על עצמי, בלי לדבר ובלי לסכם ביננו מי משלם מה...
ברוב המוחלט של הפעמים המדוייטים התנגדו, חלק הזדעזעו עד עמקי נשמתם חח בקטע טוב
והייתה אפילו פעם אחת שהוא שתק ושילם על עצמו, ואני שילמתי על עצמי. הנחתי בתוכי שהוא מאוד זהיר, אולי הוא כבר יצא ללא מעט דייטים וואלה זה באמת יקר כל פעם ועוד עם מישהי אחרת וזה לא רציף.
אם את מרגישה שלא בנוח את יכולה לפתוח מראש וזה דווקא יכול לתרום המון- "וואי האמת באלי להזמין משהו גדול אבל זה יוצא קצת יקר... זה בסדר שאני אזמין? אני כמובן משלמת וזה עליי". ולנסות להקליל את זה קצת ולשאול אם הוא גם רוצה וזורם
אגב לדייטים באוויר הפתוח הייתי תמיד מגיעה מצויידת במים וכוסות ונשנוש כלשהו לשנינו, שיהיה משהו.
ובכלל, לדייטים ראשונים תבואי פתוחה. בלי ציפיות ממנו להתנהגות כלשהי. רוצה אוכל? תדאגי לאוכל בעצמך לפחות שלא תהיי רעבה באותו רגע וזה סתם יתסכל ויהרוס;)
ועוד משהו, קחי בעירבון מוגבל- גברים שונים מאיתנו. יש בהם משהו הרבה יותר פשוט. אם הם אומרים שסבבה להם לשלם עלייך, זה אומר שבמובן הכי עמוק זה באמת סבבה להם לשלם עלייך חח
והרבה מהם יהנו מזה, זה יהיה להם חשוב לשלם עלייך.
אז אם מישהו רוצה לשלם עלייך- תרפי. זה עושה לו טוב. וזה שאת משחררת יעשה לך גם המון טוב
אני מחפשת עבור בן משפחה מקסים
בגילאי ה 40 +
בחור דתי לאומי תורני, שעובד בתחום רציני - מישהי מתאימה .
לבחור מורכבות מסוימת נפשית אבל קלה יחסית,
הוא סובל מפוסט טראומה לא מרקע צבאי .
הוא היה בצבא, ובסה"כ מתפקד באופן יחסית מלא.
חשבנו לנסות לחפש עבורו מישהי עם בעיה נפשית יחסית קלה גם כן [ פחות מחפשת עבורו כאלו עם בעיות יותר מורכבות ],
חשבנו שזה יהיה יותר קל ככה בשבילו ..
בחורה עם מידות טובות אם תורנית יהיה נחמד, אבל גם דתיה לאומית זה בסדר 
עד גיל 42 .
אפשר רווקה, גרושה/אלמנה [ אם גרושה/אלמנה עדיף ללא ילדים או ילד קטן]
אם מכירים, וחושבים שיכול להתאים -- שלחו לי מייל ל shiduch.nachon@gmail.com
רק לפני, בשל נושא של מורכבות וחיסיון --יהיה נהדר להחליף פרטים בסגנון של דבר מול דבר
כלומר אם אתם פונים -- פנו עם פרטים ראשוניים גם, ובהמשך ניתן כרטיס כללי ונשמח גם מכם וכן הלאה
נשמח לפניות רציניות ..
תודה מראש .
לק"י
ובמחילה מהפותח, גם אין לנו מושג מי אתה, והאם זה אמין.
אז מציעה לא לתת פרטים אישיים לפני שמבררים היטב.
shiduch.nachonלמה לפרסם כזה דבר אם לא הכוונה למצוא
זה נושא רגיש גם ככה
וברור שעושים זאת בצורה דיסקרטית
זה מה שנכתב
לק"י
שמחפשים להתחיל עם כל מיני, לכן אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי כל ניק, וצריך להזהר.
עוד יותר כאשר מדובר בניק חדש ולא מוכר בכלל.
אבל גם עם ניקים מוכרים צריך להיזהר. גם אם מכירים אותם במציאות, למרות שאז לפחות יודעים מי הם.
לכן אני אומרת לך להיזהר מכל מיני פניות, ומזהירהי גם מפניך.
זה לא כי דווקא את חשודה בעיני, זו אזהרה כללית לגבי כולם.
ובהצלחה!
פאות מודרניות היום אני חושב שהם בכלל תרמית.
לגבי כיסוי עם מטפחת וכובע וכדומה, הרבה נשים מראות את השיער שלהן, ולפי החתם סופר אסור בכלל, ולפי רוב הפוסקים טפח, ואני מפחד שאשתי תגלה יותר, כמו הרבה נשים בימינו.
מצד שני, אני יודע שאני לא מושלם...
רנה בנהבימים האחרונים יצא לי להרהר בציטוט הנ"ל, איך אני יכולה 'לארוז' את השנה שעוד שנייה נגמרת, ולפתוח את השנה החדשה - בהקשר של לנ"ו. אני מזמינה את מי שרוצה להצטרף אליי.
אני כותבת לכם את הדברים כי אני מאמינה שהם יוכלו לעזור. אבל קחו בחשבון שזו אמונה שלא מבוססת על משהו רציונלי, ולראיה, אני עוד רווקה... אז קחו את הדברים בעירבון מוגבל, תיראו מה מתאים לכם, מה אתם יכולים לקחת מזה. ואם למישהו יש מה להעיר, להאיר, להרחיב, להוסיף – מוזמנים!
תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה כמאמר רבותינו. בהקשר של לנ"ו, אני חושבת שתשובה זה להתבונן על השאיפות שלנו לעתיד, על הקשרים שהיו לנו, על האנשים שאיתנו בתהליך הזה – לדייק את מה שצריך דיוק, להודות למי שצריך להודות, ולהתנצל בפני מי שצריך להתנצל. אנחנו גם יודעים שתשובה זה צום, ולפעמים בנושא של לנ"ו יש מקום לצום - לא במובן של אוכל – להתנתק *זמנית* מדרך מסוימת שאנחנו הולכים בה, כדי לחזור בכוחות מחודשים.
על תפילה אני לא מרגישה שיש צורך להרחיב.
לגבי צדקה – אני חושבת שמלבד ממון, התנדבות זה משהו שכדאי וחשוב לעשות. זה נותן לנו לצאת מעצמינו, לפתוח את הלב לאנשים אחרים, לשחרר קצת את המקום של הקושי והכאב שלנו בנתינה. (כן, אני רואה בזה משהו קצת אגואיסטי – אני קוראת לכם לעשות את זה לא בשביל האחר, אלא בשביל עצמכם). בנוסף, את הצדקה בממון שנותנים - אולי כדאי לשקול לתת לארגונים רלוונטיים בתחום של לנ"ו (לדוגמה - קרן תכירו מפרסמים פסק של הרב יעקב אריאל שניתן לתרום להם מכספי מעשר).
להודעה שלי יש שני חלקים: אחד אישי, שבו אני קוראת לכל אחד להתבונן בעצמו, ואחד כללי, שבו אני קוראת לכם להגיב.
חלק ראשון: אישי
1. התבוננות פני עתיד:
לשבת לבד, עם דף ועט, ולכתוב בפירוט תיאור עכשווי על עצמך בעתיד.
- איפה אני רוצה להיות עוד עשר שנים? לדמיין את עצמי שם – כמה שיותר מפורט – מהרמה של מה אני לובשת, איפה פיזית אני נמצאת, מי נמצא שם איתי, במה אני עובדת, מה אני עושה בשעות הפנאי וכו'.
לדמיין את נקודת הביניים בעוד חמש שנים: מה כבר יש לי מהדמיון של עשר השנים? מה אני בדרך להשיג? מה עוד לא התחלתי?
ואחרי זה, להתבונן מול עצמינו כעת – האם אני צועדת לקראת המטרות האלה? מה אני יכולה לעשות כאן ועכשיו כדי להגשים את הדמיונות האלה?
בשלב מתקדם יותר, לנסות להבדיל בחלום בין צרכים לרצונות. לנסות להבין מאיפה הדברים נובעים. (לדוגמה, דמיינתי שאני עם טסלה. למה זה חשוב לי? האם אתאכזב אם יהיה לי רכב אחר?). אחרי שביררנו את זה, אולי לפנות לאנשים שאני מכירה ונמצאים במקום הזה שאני מדמיינת, ולראיין אותם, איך הם הגיעו לשם, ואיך אני יכולה ללמוד מהדרך שהם עשו.
2. התבוננות פני עבר:
להתבונן בקשרים שהיו לי השנה. איך הכרתי אותם? האם הכרתי תודה למי שהיה שותף בתהליך הזה? האם יש מישהו שרצה להציע לי, והייתי תפוסה, ואפשר לחזור אליו? האם עשיתי את הבירורים שרציתי כמו שצריך? האם הקשר עצמו התנהל בצורה טובה ומכובדת, גם כשזה לא התאים? במידה ולא, האם יש מקום להתנצל בפני המדויט, באופן ישיר או עקיף? ואולי יש שדכן שיש מקום להתנצל בפניו? האם יש קשר שלא מיצה את עצמו, ואולי אפשר לנסות לחזור אליו? מה למדתי מהקשרים האלה על עצמי? מהם הדברים שלמדתי שמאוד חשובים לי, ובמה אפשר יותר להתגמש? איזה דברים שעשיתי יכולים להישאר מאחור? איך אני יכולה השנה לעשות דברים אחרת? על אף שלא הצלחתי, איך היום אני אדם טוב יותר מאשר לפני שנה?
3. קבלת החלטות מעשיות לעתיד (מעתיקה את מה שכתבתי שנה שעברה):
א. קבלה מעשית לגבי לנ"ו שלי - מעשה פיזי שיקדם אותך בתחום הזה. לדוגמה: פעם ב-X זמן לפנות לשדכן\שדכנית\קבוצה\מיזם\אתר נוסף\ מפגש פו"פ כדי להרחיב את מעגל ההיכרויות (לא רק איך אני אכיר עוד אנשים, אלא איך סוג האנשים שאני מחפש יכירו אותי).
ב. קבלה רעיונית לגבי לנ"ו שלי - מעשה רוחני שיקדם אותי בתחום הזה. לדוגמה: לשפר מידה מסוימת.
ג. לחשוב על מישהי\ו (שהוא לא את\ה) מסויים להתפלל עליו בימים נוראים. קצת לצאת מהקושי שלנו.
ד. לנסות לשדך בחודש הקרוב 3 זוגות (וזה יכול להיות גם את\ה). כן, כל אחד יכול! כמה רעיונות מהפכניים:
4. החגים עלולים להיות מאוד קשוחים, ולהבליט ולהעצים את החוסר שלנו. איך מתכוננים לזה? איך מטעינים את עצמינו בכוחות? בשמחה?
אני חושבת שצריך להשקיע זמן ומשאבים בעצמינו. מבחינה פרקטית, לדוגמה, לתכנן את חוה"מ סוכות כבר מעכשיו – אולי לקבוע לטייל עם חברות, לקבוע סבב ביקורי סוכה עם אנשים שיקרים לנו ושאולי קצת איבדנו קשר איתם, אולי לנסות דברים שאף פעם לא ניסינו – נניח שמחת בית השואבה במקום שאנחנו לא מכירים. לתכנן את ליל הושענא רבה שיהיה מחזק ומשמעותי.
חלק שני: שיתוף - כמובן למי שמתאים, ואולי רק חלק
1. האם תוכל לשתף משהו שלמדת השנה בנושא לנ"ו (או בכלל) שכולנו יכולים ללמוד ממנו?
זה יכול להיות תובנה, שיעור ששמעת, קטע שקראת, מידה מסוימת שראית, מחווה בדייט או כל דבר אחר.
2. האם יש משהו שלמדת ממדויט (מעשה, אמירה, מחווה) - שהיית רוצה לאמץ לעצמך? ולהפך, משהו שהיית רוצה להעיר לכולנו להשתפר בו?
3. איזה שרשור בפורום היה משמעותי עבורך השנה? למה?
4. על מה אתה מפרגן לעצמך בנושא לנ"ו בשנה החולפת?
5. איך קמת מרגעי הייאוש שעברו עליך בשנה החולפת? (אולי תרצו לשתף איזשהו שיר?)
6. סעיף פרגון לפורום. כל אחד יעשה כהבנתו.
ברוקוליהייתי מוסיפה שאלה
7. מה היית רוצה לאחל לעצמך בתחום של לנ"ו שיקרה בשנה הקרובה? (והכוונה למשהו ספציפי שהוא לא מציאת בן הזוג, מתוך הבנה שהמטרה הסופית היא לא חתונה).
אני הייתי רוצה לאחל לעצמי לראות את עצמי בעיניים של אחרים -
הן דרך עיניים מבקרות, כדי ללמוד איפה אני צריכה להשתפר,
והן דרך עיניים אוהבות, לחזק את עצמי ברגעי הקשים, להעריך את עצמי כמו שאוהביי מעריכים אותי.
וחושבת שבהקשר הזה לא מתמודדים עם בת/ן הזוג, אלא עם מה שעולה במרחב המשותף. שהוא הרבה גם שלי..
לא ביקורת רק כיוונים למחשבה 
יאללה שנה חדשה כוחות חדשים 🙏🏾
א. בחורה אינטלקטואלית גם בתחום התורני ב. יכולת הכלה.
יכלתי להאריך במידות טובות, מראה, זריזות, צפייה מעשית לגאולה ועוד אבל צמצמתי לשתי תכונות עיקריות.
2. א. להמשיך לחשוב על המדוייט אחרי זה, להציע לו הצעות או גם להתחבר בתחומים אחרים שיכולים להועיל אחד לשני בצורה טכנית. ב. לא לאחר לדייטים, גם בנות, זה מוריד.
3. שרשור התהלים שפותחת @המטיילת בארץ כל שבוע. אני ממש אוהב לקרוא תהלים ומוצא בזה המון עומק ומאמין ביכולת של זה לפעול במציאות, גם אם לא תמיד רואים בעיניים.
4. לא רוצה לפרט, אבל היה לי כוחות לעזוב קשר שהיה מאוד קשה לעזוב.
5. אני לא בן-אדם שמתייאש:
"אל ה' אני תמיד מייחל, מצפה אל ישועת האל.
יודע שהוא תמיד מחזיק ימיני, מדריך אותי בלילי ויומי.
עונה לתפילותיי תדיר, מספק צרכיי באופן מהיר.
מגלה את עיניי בתורתו, משמח את לבי באהבתו.
באשמורות אהגה בחיבתו, בבוקר אגיד חסדו.
אם הזיווג חסום, יודע האל בחתום.
רק אליו תקותי, תמיד תהילתו בפי."
6. אני תמיד מחכים מכמעט כולם פה. יש כמה שלא אוהבים את התגובות אבל אני כותב בשביל שאלה שמחבבים.
7. שאני יצליח להיות ביותר אירועים חברתיים ולהאיר החוצה.
שאלה לגבי סעיף 5, זה אתה כתבת? (מתלבטת בגלל המרכאות).
שאלה לי אליך, כשאתה כותב "עונה לתפילותיי תדיר" - למה כוונתך?
הרי אין ספק שהקב"ה מאזין לתפילתינו - ולפעמים המענה לבקשתינו זה כן, ולפעמים המענה הוא לא. מדבריך משתמע שיש מצב שלישי, שבהן יש תפילות שלא נענות כלל, לא לכאן ולא לכאן.
(אבל אולי אני נסחפת, ומדובר כאן רק בחריזה).
1. (בתוך השרשור של סעיף 3)
2. יצאתי השנה עם מישהו, וקבענו 'דייט בהליכה' - ואחרי שהלכנו כברת דרך, התיישבנו על ספסל, והוא הוציא מהתיק בקבוק מים קרים - הוא חשב מראש על העניין והקפיא בקבוקים, כך שהיו מים קרים. מאוד הערכתי את זה - הוא חשב על זה מראש (זה מקום בלי חנויות).
ומהצד השני - אם אתה לא פנוי לקשר, אל תסכים להתחיל אחד כזה. אם אתה לא מוכן לזוגיות, אל תגרור אותי סתם לדייטים. לדעתי, חייבים לצאת מנקודת הנחה שיש כאן משהו פוטנציאלי שיוביל לחתונה, ואם לא יוצאים מנקודת ההנחה הזו - זה בזבוז.
3. תובנות שלמדתי בדרך.. - לקראת נישואין וזוגיות
חידד אצלי הרבה נקודות חשובות.
4. השנה אזרתי עוד כוחות, וניסיתי כל מיני דברים שלא העזתי בעבר.
5. כתבתי על זה בכמה שרשורים.
6. אני רוצה להודות לקהילת הפורום על המקום כאן, על הבמה שיש, על השיתופים והדיונים שנוצרים. אני מרגישה שהפורום מצליח להאיר נקודות מבט רבות על הסיטואציות שעולות, מספק תמיכה, מאפשר לי לברר נקודות מול עצמי. אני רוצה גם להודות למנהלי הפורום על מה שהם עושים בשבילנו.
7. עניתי כאן: תודה על השיתוף - לקראת נישואין וזוגיות
היי, בטוחה שיהיו פה הצעות מעניינות. מן הסתם חיתנתן כבר מלא חברות.
לקראת מסיבה של חברה טובה שמתחתנת בקרוב, מחפשת רעיונות למשחקים / תחרויות / חידונים וכו.
כל דבר, אפילו הכי בסיסיים. עברו שנים מאז שהייתי באירוע כזה.
תודה רבה!!
שוב אני באתרי הכרויות
עד שהתחתנתי לקח לי שנים תבינו
כבר שכחתי מה זה
והיציאה היומית, אשה דיברה איתי 6 דקות
רוצה לגור בנתניה בבית על חוף הים
עכשיו שתבינו אין לי התנגדות לנתניה,
אין לי משהו גם נגד חופי הים, אבל עם מי אני אמור לגור שם??
advfbהלוואי
מי שלא מכיר את המקור שיעשה חשבון נפש או...
שיעשה מנוי לערוץ מאיר...
בין יום הכיפורים, התפילות, הדמעות, ההרגשה הטהורה והביטחון שהשנה זה סוף סוף יקרה בעז"ה,
לבין המציאות המתסכלת של הצעות לא רלוונטיות/חוסר הצעות בכלל שטופחת על פנינו...
באמת לכל סיר יש מכסה .. אתה לא מבין איזה זוגות יש אותו דבר! או משלימים אחד את השני כלכך טוב ואיי.
אין לי מילה אחרת חוץ מזה שזה משמיים
בעזרת השם
בעולם שלנו - בין הרוחני לגשמי.
אני גם לא חושבת שהוא צריך להשתנות. הקב"ה ברא אותנו בצורה כזאת שאנחנו לא במתח של ימים נוראים כל השנה.
השאלה היא איך מגשרים על הפער הזה.
איך לוקחים את התפילות, הדמעות, ההרגשה הטהורה, הביטחון -
ומתרגמים אותם לתוך העולם הגשמי.
איך אתה יכול לייצר הצעות רלוונטיות יותר? (אני חושבת שזה הדגש, הכמות לא חשובה. מספיק אחת רלוונטית).
איך אתה יכול להיות יותר אקטיבי בתהליך?
איך אתה יכול להכין את עצמך יותר טוב לזוגיות?
איך תזכיר לעצמך במהלך השנה את התחושות האלה?
יום כיפור אחרי כ"כ הרבה צום ותפילות וכאב ראש ווידוי
ההרגשה ה' עכשיו בא ומציל את המצב
אולי זה באמת יקרה,
אבל אני מה זה מבין את הפער
גם אני חוייתי
תשמעו הציעו לי מסורתית עם רצון להתחזק .
ללכת על זה? אולי אני אחזק אותה נשמע שיש לה התחלה טובה דווקא בשאיפות ממה שסיפרו לי.

אמרו לי שהיא שומרת שבת ורוצה להתחזק בעוד דברים
אז נשמע לי הצעה שווה במכלול כל הנתונים. בכל אופן אמרתי כבר כן ויש לנו כבר פגישה. נראה מה היא מספרת ואז נקבל תמונה טובה יותר..
אבל אל תצפה ממנה להשתנות
דברים כאלה דורשים ים זמן וים מוטיבציה מצדה
אם אתה לא מרוצה (ברמה סבירה) as is אז זאת בעיה
אתה יכול גם לדבר איתה על זה
אני לא חושב שאני אצא מהשידוכים עם כל תאוותי בידי. צריך להתפשר פשוט אין כבר ברירה..
כוונתי היא שאם המצב הנוכחי חד משמעית לא מוצא חן בעיניך אלא שיש לך תקוות לעתיד, תברח
סבירות ומידתיות
בגלל שהיא יפה
תחתוך כבר עכשיו כי זה עוול לבחורה
סתם
אבל בתור בירור פרלימינרי זה קריטריון סבבה להמשך תהליך
והן התחתנו (:
בדיוק כמו שהגדרת קריטריון סבבה ותו לא
ורק אחד מתוך רבים
שאתה כותב ככה על נשים , אישה היא לא חפץ
זה אומר שיש שם משהו ששווה לבדוק
תיאורטית, אם היא מוכנה לעדכן את הסגנון הדתי בכיוון שלך (ולרוב, נשים מושפעות מבעליהן), למה לא?
יששששששששששששששששששש
חחחחח
תקשיבו אתם לא מבינים , לא יודע איך רק לי קורה דברים כאלה תהרגו אותי.
אני יושב מחכה לה , פתאום משום מקום אחרי שאני מסתכל לכיוון אחר היא באה עושה לי "אתה *****?" אני כזה . לא.
לא הספקתי אפילו להגיד מילה (כבר זהיתי אותה) והיא ישר "סליחה" וממשיכה ללכת. חחחח. למי שלא קלט היא אמרה שם אחר..
בקיצור היא עמדה איזה כמה דקות במרחק של כמה מטרים ממני.. ואז אני קולט שהיא באה שוב לכיוון שלי.. ואני מחייך אליה
והיא כזה "נראה לי שהתבלבלתי בשם.. אתה ..?" אני כזה "כן אפילו לא הספקתי להגיב מקודם" חחחחחחחחחחח
בקיצור, ישבנו בערך שעתיים וחצי ובהתחלה איזה שעה היה רק מצחיק אחרי זה השיחה נהיתה רצינית יותר (אני אוהב שזה קורה.),
התרשמתי מהאישיות שלה חבל על הזמן. נראה שהיא יודעת מה היא רוצה מעצמה.. לא נראת לי מישהי מעופפת..
ו..היא אפילו יותר יפה במציאות . חחחחח
קיצר אני בעננים.. לא שאלתי על פגישה נוספת כי זה די ברור לי שהיא תזרום לעוד פגישה.
שממש משמח לקרוא את זה.
תזכור אבל עם כל ההתלהבות, לא להלחיץ אותה! שים לב לקצב שלה ותתאים את עצמך אליה ברגישות, שלא תברח לך;)
מלא בהצלחה!
שאולי אתה מסונוור(;
אין לי מושג מה נכון אבל תחשוב שכל, לא רגש ומה שנראה כלפי חוץ
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
"אזכרה נגינתי בלילה - בימי הגלות הזה הדומה ללילה אני זוכר את נגינותי שהייתי מנגן בימי קדם בבית המקדש".
נראה להגיד שאלו ששמעו את שירת הלויים ביום על הקרבנות, עריבות השיר היית מהדהדת באזנם בלילה, וכך גם בגלות בצורה רוחנית שירת הלויים מהדהדת באזנינו.
קא - קיב
קיט - קכא
קלא - קנ