פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 864)

כשקובעים באותו יום?

אבל זה היה כזה בלי להתכונן ממש לדייט, אחרי העבודה שלה (אני לא עבדתי היום)

איך היה הדייט?

פעם אחת בחיי נפגשתי לדייט בשעות כאלה, לא התחברתי כל-כך...

היה טוב

דייט ראשון יצא לי ספונטני בעליל!
אחרי לימודים נסעתי למקום מסויים שבמקרה הבחור היה קרוב אליו באותו ערב, היה גם מאוחר יחסית , לא הייתי בכלל מאורגנת לדייט, אבל הבחור רצה להיפגש, ומה כבר יכול לקרות?!... זרמתי ושרדנו יופי.

כמו בגדי שרד.

לעיתים רחוקות אני סופר את הימים מתוך צפיה למשהו שעתיד לבוא. כשנוהגים לעשות זאת מאבדים את משמעות הרגע, היום, ההווה, ופוסחים על שבועות בחיים מתוך תוחלת ליום אחר.
יש בצבא בני אדם, שמתחילת שירותם הצבאי סופרים את הימים שנותרו עד השחרור, וכך הם רואים את תקופת הצבא כבזבוז - דבר שהוא טעות - שהרי תמיד יש ערך להווה.
יוני נתניהו

לא בטוחה שישפיע על ההחלטה
אבל חיוך תמיד עושה את זה!

אין כמו תמונה עם חיוך...!

נניח שיש לו תמונה שלא יצא משהו אבל עם חיוך.. לעומת רציני ונראה טוב?  מה עדיף להציג?

 

זה חשוב לו.. תודה

אני בגישה שאם כבר מבקשים תמונה אז לשלוח כמה,לא מתוך בררנות,אלא לפעמים תמונה קצת יכולה לספר על בן אדם.

תמונה עם חברים,תמונה בנוף.(שוב לא תמיד!)

באמת שיש תמונות שלי שאני לא דומה לעצמי בתמונות..

לכן אם כבר תמונה אז כמה, לא אותו סגנון,אבל תמונה שלדעתך מבחינת סגנון לפחות ממחישה מי אתה באמת.

רק שלפעמים הוא שולח את התמונה לשדכנית ששמה תמונה אחת בדף פרטים שלו..

 

אי אפשר לשלוח לה בוק..

לא רציני ולא לייצן
פשוט חיוך זורם

מה שבשום אופן לא ישלח-
תמונה בים (כאילו.. מה נסגר? תתלבש)
תמונה עם בחורה (אוקיי זאת אחותך אבל עדיין)

אם התמונה פחות טובה משמעותית אז עדיף את הרציני רק שלא יראה מפחיד

אוקיי, קיבלנו מסירת המודעה...

 

 

וואי שפכת אותי... תגובת השנה!!

בס"ד

ממש תלוי סיטואציה...

תגיד לחבר שהוא יכול לשאול בעצמו
ולהגיד שהוא שואל בשביל חבר.....

אה, עוד שאלה בשביל חבר...

 

מה עושים כדי להוריד מעליך חשדות?  

זבש"ו....

לק"י

חשוב לזכור, שקריאה וכתיבה בפורום היא שונה משיחה של פנים מול פנים.
לא תמיד האינטונציה והכוונה ברורים, אין הבעות פנים.
לא תמיד מכירים את האדם שמולך, כך שלא יודעים מה אופיו בדר"כ (ציני, בדחן או רציני).

אז לפני שממהרים להפגע ולכעוס, ולענות כמובן- רצוי לברר את הכוונות של מי שמולך.

אקדים ואומר שאני הכי בעד תרבות דיון, הכי אשמח לדון עם אנשים כאן שחולקים דעות מנוגדות לשלי, אוהבת שיש מחלוקות ודיונים - כל עוד הדברים נעשים בטוב טעם.
למען האמת זה גם באמת ככה ברוב מוחלט של השירשורים (לפחות לפי הרגשתי).

גם בשירשורים שבעקבות דיון ענייני התפתחו ירידות לרמה האישית,
(לדוג': אמירה שמישהו אמר לי שבמצבי הנוכחי אני לא יכולה להתחתן ) ידעתי לקחת את זה בפרופרציות - פורום בכל זאת.
הגבתי בצורה שתבהיר לו שזו אמירה לא לעניין (כי אני נוטה לומר את דעתי וחושבת שצריך להעמיד אותו במקום) אבל לא המשכתי ואמרתי לו שהוא *****.
אני מניחה שאם הבחור הזה לא היה בוגר- הוא היה מגיב לי בהמשך בעוד עקיצה.
ב"ה בגרות הייתה לו.


אם אתקל בסיטואציה שאדם מעליב מישהו או שמתבטא בצורה שצריך להגיב לה,
יהיה לי קשה לשתוק. מודה.
הנעלבים ואינם עולבים זו מידת חסידות.
אני לא שם אז אל תצפו ממני להיות שם.
מרבית האחריות היא על האדם שבחר לרדת לרמה כזו, האדם שהסית את הדיון לרמה האישית.
נכון, אז גם אני לא מושלמת ואם ימשך הדיון יתכן שיהיה לי אשם תורם.
אבל זאת האמת, אני לא מושלמת. באסה.
מעריכה את האנשים שיבחרו לשתוק. (למרות שלא תמיד אני חושבת שזה המעשה החכם. בלי קשר לצודק..)

זה שאנשים לא יודעים לדון לגופם של דברים - זו הבעיה.
אולי פורומים לא נועדו לכל האנשים בעולם.. (באמת תוהה על זה).
הרגשתי כאן שיש דרישה מהאדם השני לנהוג באנושיות יתר (אולי פרשתי לא נכון) וזה הציק לי.

אני באמת חושבת שיש לכם מקום כמנהלים להציב כללים מאוד ברורים. מי שלא עומד בהם לא חייב להיות כאן.
[תכל'ס לי אישית, אין בעיה שכל מי שכאן יתבטא איך שבא לו. אני לא אוהב את זה ואפילו אזדעזע לעיתים.
אבל אם הוא בוחר להתבטא כך, שלא יצפה שלא יחזירו לו באותה המטבע].

קצת מצחיק אותי לחשוב עליכם כשמרטפים .
במקרי קיצון שיש עניין צריך לדווח. מסכימה.

אבל לשים אתכם בתור שומרי ראש?!
נו באמת... אנחנו בפורום של בני 20+ ולא בתינוקיה.

לכם זה נראה לגיטימי למחוק תגובות. לי פחות..
ותכל'ס זו לא סנקציה מרתיע אם זאת המטרה.
מזל שאני לא מנהלת


יודעת שרובכם זזתם בכיסא באי נוחות.
נכון, זה דברים שלא גורמים להנהון ראשים - ואני שמחה בכך מאוד. זאת לא המטרה שלי.
יש לי מעל 1000 תגובות בפורום. אני חותמת על כל אחת מהתגובות ולא מתחרטת אפילו על 1. (עברתי עליהן היום כדי לוודא את העניין) ומצאתי שהחתימה שלי הולמת אותי מאוד..


.

אז אאחל לנו שיהיו דיונים מעניינים ומכובדים

בסוגריים

הדבר היותר מטריד זה שאני זוכרת איזה תגובות היו ואינן..

@געוואלד סתירה מהותית אין, ניואנסים קיימים.

משום מה לא מצליח להגיב במסר אבל הבנתי, לא רואה היכן זה חולק על מה שצ''ע כתב אבל סבבה.

יש איזו נקודה שחולקת על צ"ע? כי לא כ''כ מצאתי..

רק אני תוהה לגבי החתימה 

 

אם כשאין לך כוח לכתוב התגובות כאלה ארוכות,

מה היה קורה אם היה לך כוח?  

 

 

זה הפוך על הפוך.

שאין כוח לשתוק- יש הרבה יותר כוח לבטא את הדברים ולרצות לדייק בהם.

(מעבר לזה שיש כאן תגובות שהן נטו לחידוד המחשבות שלי או רצון להגיב לאדם שפרק מתוך הרגשה שהוא אחי/ותי)

אני צריך לענות, בע"ה בערב

באופן טבעי-גם לי ישר מצלצל להעמיד אותם במקום!
אך אני יכולה לומר שבאופן אישי הועיל שפניתי לצד המעליב והפנתי את תשומת ליבו לעובדה שהצד השני עלול להיעלב מהתגובה. באמת כי קשה לי לראות חוסר עדינות פה לפעמים ו "אטרף" של ירידות אחד על השני.
ככלל זה עובד והצדדים הסתדרו יפה לאחר מכן.
תמיד יהיו חריגים, אבל אם באמת המטרה שלנו היא להגן על הנעלב, ושירגיש טוב- בעיני הדרך הזו מועילה יותר.. מיצוי הליכים וכו'

קודם כל את צודקת שב"ה רוב הדיונים כאן מתנהלים בצורה יפה ובאמת כיף לקרוא אותם, הבעיה היא שמספיק ניק אחד בשרשור אחד כדי לבאס. טוב מאד שאת יודעת לקחת את זה בפרופורציות, יש כאלה שמייחסים לזה יותר משקל ולדעתי צריך להתחשב בהם.
גם לי הרבה פעמים קשה לשתוק ואני ממש מבין את מי שמגיב כשפוגעים בו, ואני עדיין מבקש לא להגרר למקומות כאלה.

מסכים איתך שעיקר הבעיה זה כשדנים לא לגופם של דברים, אבל לסנן ניקים זה בלתי אפשרי... יש אנשים שפשוט לא מתאימים לפלטפורמה הזאת, במקרי קיצון חוסמים אותם גם אם הם באמת לא התכוונו להזיק (בדיוק השבוע דברתי על זה עם @הרוזן!)

לענ"ד אם לא יהיה פיקוח בכלל די מהר הרמה תדרדר ואנשים איכותיים פשוט לא ירצו לכתוב כאן. אנחנו באמת לא שמרטפים וב"ה אנחנו ממש לא עובדים קשה, אבל לדעתי חייבים את הנגיעות פה ושם (וכמו שאמרו כבר, כדאי לנסות לפתור את זה לבד). אין לנו ענין להרתיע או להעניש, המטרה במחיקת תגובות היא נטו לעצור דיונים שמתפתחים למקומות לא טובים.

(יכול להיות שכל הגישה שלי מראש לא נכונה, אבל אני די בטוח שאני צודק)

ושוב, תודה על התגובה

"יש כאלה שמייחסים לזה יותר משקל ולדעתי צריך להתחשב בהם"- לא כל כך הבנתי איך זה קשור.

אני דיברתי על מצב שמישהו בא ויורד לי לפרט אישי לחיים באומרו "את לא מתאימה לחיי זוגיות"  אז אתה בא ואומר לי להתחשב בו?! לא הבנתי..

תאמין לי שבכל אופן  אני לא ארד לרמה הזאת ולא אגיד לו בתגובה שהוא לא מתאים להיות הורה. 

אבל אגיב לו.

לדעתי זו אפילו חובתי להעמיד אותו במקום.

גם אם קשה לכם להאמין, זה לא מתוך פגיעה כי התנאים שאני שמה לי כדי להיפגע לא מתקיימים בפורומים. 

אתה חולק עלי- מקובל.

 

לא כתבתי שלא יהיה פיקוח בכלל- ציינתי שמקרים חריגים דורשים טיפול של ההנהלה.

אבל לי לא מתאים את העין של האח הגדול עליי... אולי אני לא טיפוס של פורומים (יש בזה משהו באמת..)

ולכן הדיווח וההתערבות שלכם (בעיניי ) צריכה להיות מנימליסטית.

אתה מוחק תגובה אבל לא פותר את הבעיה.

אני חושבת שאין מקום למחוק תגובות, אלא אם כן יש  קללות או ביזוי.

 

סליחה אם זה נשמע תקיף.. בכנות, זה רק מאהבה.

 

 

התכוונתי שיש כאלה שלוקחים דברים כאלה בצורה יותר קשה ובשבילם צריך יותר התערבות.
להעמיד במקום זה מצוין אם הוא באמת נעמד, הבעיה שלרוב מגיבים וזה לא נגמר בזה.

נראה שנקודת המחלוקת בינינו היא איך להגדיר מקרים חריגים, לדעתי מה שנמחק היה ממש לא לעניין וזה לא 'האח הגדול' אלא התערבות די מינימלית. ברור שמחיקת תגובה לא פותרת הכל, לכן פתחתי את השרשור הזה כדי להעלות מודעות.

כשהוא אמר שיש כאלה שמייחסים לזה יותר משקל וצריך להתחשב בהם!!!!! הוא התכוון לכאלה שפוגעים בהם, והם נפגעים כי אין להם את המסננים שאת הגדרת לעצמך בפורום!!!
באמת, את אפילו לא יודעת לקרוא, איך תתחתני ככה??!

אולי אעזר בשוחד או איומים...
להצעות יעול חייג- 054565454597

נותנים לך מספר טלפון לא תקין כדי לנפנף אותך. לא יעבוד עליי.
בכל אופן הצעות יעול אין לי, אבל אם את הולכת על הדרך של איומים אני יכול לתת לך הצעת מחיר.

של שוחד ואיומים חייג 100....

שהרי כתוב ב"חינוך", שהתורה לא ציפתה שנעמיד עצמנו כקיר.

 

ואם מישהו חלילה עולב ברבים בשני, רשאי הנעלב לענות לו.

 

נכון שהכי טוב לא להתייחס, והנסיון גם מלמד שהתייחסות מתונה גם להתבטאויות כאלו, מעמידה אותן יותר במקומן הנכון, ומוציאה את העונה יותר בכבוד - אבל זו "אומנות נרכשת", ולא כל אחד יכול לעמוד בנסיון.

אז באמת, עיקר הקריאה היא ל"נקודת ההתחלה", לראשיתו של דיון. להביע דעה עניינית, לגוף הענין ולא לגוף האדם.

וכל ההמלצות שנכתבו בהתחלה, גם טובות - להנמיך להבות אם כבר קורה, ומי שיכול מן הנעלבים ואינם עולבים, אשריו, וכו'.

למרות שלפי התחושה שלי היה ראוי שיהיה נקבה לפי תדירות השימוש..

מטבע: בלשון חז"ל כמעט תמיד זכר, בספרות ימי הביניים ובספרות העברית החדשה – גם נקבה. ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה.

מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית
מינם הדקדוקי של שמות אחדים | האקדמיה ללשון העברית

בכל אופן, אני מעריכה (במלוא הכנות) את התיקון ומודה לך על כך ✌

גם לי קשה לא לתקן טעויות לשוניות..

@צריך עיון מאמי שלי סליחה על הנצלוש הלא קשור בעליל ולא קראתי מה כתבת בהודעה אבל ממש הזכרת לי את אחד המכי"ם בטירונות שהתחרפן מהקשקשת ברברת ב-ח' המחלקתית של הביינישים ושהיינו מתווכחים מקצה אחת של ח' לקצה השני על עניינים ברומו של (ת"ש) עולם והוא היה צורח עלינוו ת ר ב ו ת ד י ו ן ואין ספק שהבטלה מביאה לידי ח' ועל ח' שחטאנו לפניך בשניה וארבעמתי

(נשימה)

זהו, סליחה שהפרעתי

ויתחתן אתך שף, מה ז'תומרת?

לא יודעת לעזור לך, אני לא מבינה כלום בבישול

אבל אם אהדה תעזור אז קחי מלא 

רלוונטי עדיין?
בהצלחה!

הסתדרת?

והאורחים היו מרוצים ושבעים?

וחשבת שהיה צום..

יצא מוצלחח ה" עזר לי לא היה צריך לזרוק בסוף

זהו.. אלה התשובות שתקבלי פה

"של הפורום"

 

אבל לא באמת העזתי. 

 

אז נשאיר את זה פה.

רק שצריך מישהו רציני שיארגן את זה!
וכמובן בלי זקנים...

עם זקנים.
אתה לא יכול להוציא אותם מהמפגש סתם ככה, זו אפליה.

מפגשי צמ"ע

בס"ד

באופן כללי אני ניטרלית. לא אכפת לי. סביר שלא הייתי הולכת בזמן הקרוב אבל ישמצב שבסיטואציות מסוימות הייתי הולכת (למשל כשאין הצעות).

עוד ישמע?

 

אשר ברא?

 

מהרה מהרה?

 

 

שהגברים שהיא פגשה שם היו חבורה של הזוים

יש מיליון סוגים של פופ...

יש מוצלחים יותר ויש פחות.

 

בסופו של דבר- גם משם יוצאים זוגות..

אז כנראה שזה לא כלי מיותר.

שוק בשר במיטבו - בלי להתרכז באף אחד כראוי..

מה זה משנה שאת זאת שרצית?
אין בזה שום גניבת דעת, ולכן לא בוער שתגידי לו את זה בשלב כלשהו.
כשתרגישי שטבעי לך ובטוח לך להגיד את זה, תגידי את זה ברוח טובה.

אין בכך שום חוסר כנות.

1. חוסר כנות לא שייך פה, לדעתי.
2. בעיניי זה לא פסול לראות ולרצות להכיר.
3. נראה לי שזה נחמד לשמוע שמישהי חושבת שאתה נראה לה אופציה טובה. אבל בנחת שלך.
4. הרבה בהצלחה

ואני הייתי בדעת יחיד שלא אהב את המצב הנ"ל. כנסי לכרטיס האישי שלי ותמצאי את השרשור הזה.

הנה הכותרת:
סקר לבנים (בנות אפשר לשאול ולהביע דעה על מה שאנחנו כותבים)
אם את מעדיפה להחמיר כדי לצאת מספק אני ממליץ לספר דייט שני או שלישי

גם אני אשמע את זה בדייט הראשון או השלישי זה לא באמת משנה....

אבל לי זה היה מאוד נחמד לדעת גם בדייט ראשון

זה לא יצור אצלו רתיעה.

דוסים(אם הבנתי נכון את רמת הדוס המדובר)
רואים בעין לא יפה בחורה ש"נדלקה" עליהם, אך פחות נרתעים מבחורה שראתה אותם מתפללים בדביקות.

אני אישית פעמיים קיבלתי הצעות מגורם שלישי, מבחורות שראו אותי בישיבה.
שניהן אמרו בפירוש לאברך והאברכית ששידכו שהן ראו אותי. ועם שניהן לא יצאתי.

בקיצור, לא משנה אם תעדכני מראש או בפגישה 40, השאלה איך תציגי את זה(כמובן, לא מתכוון שתשקרי, אלא תציגי את האמת בצורה יפה..)

מכירה זוג נפלא שהתחתן ככה.
זה באמת מפריע לכם??

פשוט להבין למה.
לדעתי זה הגיוני מאוד.

תראה בזה מחמאה, שמצאת חן בעיניה

אחד הדברים שמחפשים הוא מציאת חן, והיא הלכה ושמעה עליך פרטים ונראה לה בכיוון ולכן אתה בכלל יודע על זה, זה לא רק מראה חיצוני

להפך תסתכל עליה כבחורה אמיצה שיודעת להשיג את מה שרוצה ועושה את זה בצניעות

את יודעת שמצאת חן יכולה לקרוא בין זוגות רבים?
יש כאלו שמחפשים קודם כל התאמה, רק אח"כ מציאת חן.

כאשר הבחורה עשתה את הצעד הראשון. ירגיש לי מוזר. בשרשור הקודם שאלתי מי שיסכים האם הוא מתכוון לשלם על הבחורה? או שאולי היא תשלם עליו?

אני רוצה להגיד ביחס לזה שהכי יעניין אותי מה בדיוק מצא חן בעיני הגברת, ואני יסביר:
למרות שבאופן כללי נשיאת חן היא פחות מוגדרת, אני שם לב שכן אפשר להרגיש לאיזה כיוון היא נושבת. אז הייתי רוצה לדעת איזה שדר היא קיבלה בהתרשמות, וזה גם יעזור לי מאוד להבין את הצד שלה ולתת לזה יחס מתאים.
למשל לי יצא לראות תמונה של משהי שהציעו לי ( בלי לפתוח דיון האם זה נכון או לא...), ודרך התמונה התרשמתי ביחס לכמה נקודות לגביה שאני מחפש וזה מצא חן בעיני ואחר כל שביררתי יותר עם חברה טובה היא בדיוק תיארה אותה ככה...
לכן אני חושב שיש לזה משמעות להבין או לפחות לנסות להבין את הכיוון של ההתרשמות, כי על עצמי אני מרגיש שזה לא פחות משמעותי מעצם ההתרשמות...

אפילו הייתי מעריך על היוזמה. היה רק מוסיף מבחינתי...

זה כל כך תלוי בטיב הקשר, בפתיחות ביניהם, וכולי,
מעבר כמובן לאופי ולתפיסה שלהם.


בכל אופן לא נראה לי שצריך לעשות עניין מפרט שולי (וחמוד!) כזה.

אולי עד שהיא תגיד שהיא אוהבת אותי. אחרת זה יבלבל אותי

בנות, בייחוד הדוסיות שבהן, לא יחפשו להתחיל עם מישהו שסתם נראה להן טוב מבחינת מראה חיצוני.

הן יגידו "אוו, נחמד", וימשיכו הלאה, בלי לטרוח לחפש מישהו שיכיר בניהן.

בדר"כ הן יטרחו לברר על מישהו ולחפש שיכירו ביניהם כשמשהו נוסף מצא חן בעיניהן.

אם הן דוסיות - זה גם בדר"כ יהיה משהו שקשור לדת (תפילה, הוועדות, לימוד, ריקוד מתלהב בשמחת תורה ).

 

אז אני ממש לא חושבת שיש משהו נמוך בזה שמישהי רצתה לפגוש מישהו בגלל זה, ואם זה לא גורם לה חוסר נוחות - אז אין בעיה גם לספר לו כשבא לה. אם הוא יפסול על זה - זבש"ו.

שתגיד מתי ואיך שהיא רוצה... 

בס"ד

 

תודה רבה לכל העונים והעונות, ממש עזר.

אם יש עוד תשובות- נשמח מאוד.

 

@בך לי קר - אם אפשר לשאול, למה לא הסתכמת לצאת איתן?

במה שרשמת זה לא היה נראה שאתה נגד..

 

תודה!

מצאת בחורה טובה? מצידי שתרנגול הודו מצוי יעשה את השידוך

לבחור לדעתי זה לא ישנה בכלל .

היא ממש לא צריכה להגיד את זה לבחור (ולדעתי לא בטוח שכדאי כי זה די מוזר ).

נשגב מבינתי השובניסטיות הנשית הזו..

אדרבה, יפה מאד.

 

זה בכלל לא ענין חשוב לדעתי.

 

אם רואים שמתקדם קצת בכיוון, יכולה לומר בחיוך - האמת, אני בישקתי ממנו להציע...

 

לכאורה זה רק יכול לשמח. ולא שייך ל"כנות".

לא כל דבר שאומרים או לא שייך לכנות.
אין כאן איזה גנבת דעת או שקר

איזה קטע...

יש בזה משהו מרגיע

אחת מהן ממש הצילה את עולם השידוכים בעיניי, שלא במודע בכלל

צריך להרבות את הדיבור על טוב בפורום ולא כמה אנחנו מסכנים..

אפילו עם רוב הבחורים ...

אני חושבת שזאת הסיבה שאני שמחה בתהליך החיפוש, כי אני פוגשת אנשים מקסימים בדרך,

אפילו שהם לא היו החתן שלי חח

 

שחברות שלי התחילו לצאת, וחזרו עם כל מיני סיפורים על בחורים מוזרים, ישבנו ודיברנו על זה.
דיברנו שאי שם- הבחור מהסיפור, יושב עם חברים שלו ומדבר על הבחורה המוזרה שהוא פגש היום.

קבענו לנו כחבורה- שאנחנו יותר לא עושות את זה.
למה? כי יותר לא יהיו לנו סיפורים על בחורים מוזרים.

זאת בחירה שלנו אם להסתכל על האדם שיושב מולי כמוזר,
או להבין שהוא פשוט שונה מאיתנו. "תבנית נוף ילדותו" היא קצת אחרת, ולכן הדברים קצת לא מוכרים לנו.
אז הוא אוכל מרק עם צ'ופסטיקס.. בסדר שיהנה.
לתייג אדם כמוזר - זה הדבר הכי מתנשא בדייטים (נראלי).

צריך לקנות את המידה של עין טובה, ליישם את המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם"
גם מהבחור הזה, שהוא לא "כוס התה שלי" , ולא מתאים לי כי א,ב, ג יש לי מה ללמוד ממנו.

אני שמחה שנפגשת עם בחורים שהסבו לך אושר וקידמו אותך,
אבל תחשבי קצת על הדברים האלו. את ממש לא חייבת לקבל ולהסכים אבל שיהיה בתודעה.

בהצלחה יקירה ושבעזרת ה' תבשרי לנו בשורות טובות.

זה גם מה את משנה אצלך כתצואה ממשהו שהוא עורר
לדוגמא הוא היה מציק קצת אז אצלך הסבלנות או הוא הביע הרבה דעות אז אצלך זה לחזק את העמדה שלך

כמובן רק דברים שהפריעו לך
מה היית עושה שונה מה לקחת במה התבגרת

 

באמת מכל בחור למדתי הרבה.

אחרי כל קשר אני ממש יושבת וחושבת כמה דק מה מדתי ואיך ממשיכים מכאן.

מה למדתי ממנו ומה אני צריכה לשנות אצלי או לשמור עליו.

 

ובכל זאת היו מקרים מוזרים...זה לא אומר שלא למדתי מהם ושהם לא אנשים טובים ח"ו.

 

אני גם בטוחה שהיו כמה שחשב שאני המזרה...

וכן, אחרי שיוצאים כ"כ הרבה פעמים עם אנשים שלא הצלחת להבין איך השדכן התורן קישר ביניכם,

זה קצת מתסכל...

 

כמעט בכלל

מקווה שמדובר בטיפשות ולא ברוע. ובכל אופן הייתי מתרחקת ממנה, אני רוצה שיקיפו אותי אנשים שנותנים לי כוח.

לגבי הבחור - אם מישהו ברחוב יאמר לי שאני טיפשה, אני לא אטרח להתרגש יותר מדי. תשתדלי לנפנף ממך...
באסה לו, הוא פספס אותך. מותר לו להרגיש שזה לא מתאים, אבל דרך ההתבטאות ממש לא לעניין.
נקווה שיצליח לעבוד על העין הטובה שלו בהמשך הדרך. עין טובה היא בסיס לכל קשר בינאישי, בוודאי לקשר זוגי.

ואת טובה ומתוקה ושווה, תמר! שיהיה לך ברור!
צאי לסרט עם חברה, תקני גלידה ענקית, תרקדו ביחד על שפת הים. תני לעצמך כמה ימים של שחרור והתפרקות, והלאה - אל האיש שלך בעז"ה. זהו, הגיע הזמן. תם המר.

מה היתה המטרה של חברה שלך לספר לך את זה?

האמת שבאמת כואב הלב לדעת שיש אנשים בעולם שמרגישים מורמים מעם ושנראה להם שלא כל אחד ראוי שיציעו להם (לא משנה מאיזו סיבה!).
אבל זה לא קשור אליך. תשמחי שאת לא בקשר עם בחור שחצן כמוהו כי זאת מידה זוועתית.

ולא בגלל שהוא חושב שאת 'לא ברמה שלו'.

הרי אם הוא חושב שהוא מכיר אותך אחרי דייט אחד לא משהו, אולי הוא לא ברמה שלך...

ובכלל, כשמסרים עוברים מאדם אחד לשני הם נוטים להשתנות (זוכרת את המשחק 'טלפון שבור'?)

ובסופו של דבר,
עזבי אותך ממה שזרים חושבים עלייך. הרי אם מישהו ברחוב יגיד לך שאת לא אדם טוב, את תשימי עליו? מה לו ולך?! את יודעת מי ומה את! תחזיקי בידיעה הזו חזק.

בס"ד

 

אני ממש תוהה למה החברה הזו בכלל אמרה לך את זה..למה זה טוב..?

 

ובכ"א-

באמת שזה פוגע ומעליב...! 

ויחד עם זאת אל תקחי את זה עליך! את תתחזקי בעצמך ובדברים הטובים שיש בך! ובעז"ה עוד יבוא האחד שיהיה לך טוב איתו והוא יקבל אותך בדיוק כמו שאת!

פעם הבאה אל תקחי הצעות ממנה צריך המון טאקט ורגישות בשביל לשדך וכנראה שאין לה את זה..
תשמעי אם הוא אמר את זה עליך זה אומר שהוא לא הצליח לקלוט אותך, אז הכל בסדר..
אל תקחי את מה שהוא אמר.. אל תחשבי שזה חלק ממך..
אני מאחלת לך אנשים הוגניים שישדכו לך ועם כמה שפחות סבל

באמת תודה על העידוד..

מחמם את הלב

את כזאת מדהימה,מיוחדת מלאת טוב.

את צריכה רק אחד,אחד יחיד ומיוחד ומהממם וצדיק כמוך.

שיעריך אותך,שיהיה לו עין טובה על עם ישראל,שידע להסתכל בפנימיות בלי כל מיני מפריעים מסביב,

שבסוף הפגישה הראשונה הוא יפנה לשדכן שדכנית חבר חברה ויגיד,איזה כיף לי שהכרת לי אותה.

בעצם,הוא לא חייב להגיד את זה,אלא רק לחשוב לעצמו

הלב שלנו רגיש,מאוד,והוא לאאוהב לשמוע דברים שעושים לו עצוב,או פוגעים בו,כי אנחנו רגישים.

ןצריך לחשוב פעמיים לפני שאומרים משפט כזה שיכול להשאיר חלל קטנטנן בלב,או אפילו פצע.

לפחות היה פגישה לא משהו הדדית ;)

ואי תודה..זה מזה כיף לשמוע דברים כאלה..

מהבוקר אני רק בוכה(בהפסקות חח)

זה מדהים כמה מילים יכולות לרומם ולהוריד..

לשמח לעודד ולהזכיר לך כמה שאת מ ד ה י מ ה!

 

בכל זאת יצירה אלוקית את ;)

למה הוא אמר לה דבר כזה?
וגם היא נראה לי לא צריכה לספר משהו כזה...
וברמה האישית, איזה מן בחור ככה מתבטא לפני חברה של הבחורה ככה??
באמת שעולם הפגישות חושף מימדים חדשים של רדידות שלא הכרנו

וב' זה שחברות(בנות) נוטות לעיתים לכנות יתר.

ג'...מסקנה:

שימי פס. 

נשמע כמו משהו שבחורה נמוכה תגיד

בן אדם נורמאלי לא היה אומר ככה...
בלי להכיר אותך אני בטוחה שאת מיוחדת ושיהיה בחור שיזכה בך בעז"ה...
ואתם כנראה לא מתאימים וזהו..
יש אמירות שפשוט צריך להתעלם מהם מרוב שהם סתם...

הוא לא מצפה שזה יעבור לבחורה... השליחה פה הבעייתית

ואפילו לחשוב ככה זה בוטה, מי אתה שצריך "להעז" להציע לך מישהי?
אולי דווקא להציע אותך לאותה בחורה זו "העזה"?

אני לא רואה פסול בלהגיד את זה אם אדם חושב שזה ככה.

ואם זה מסיבה מוצדקת, לא רואה גם בעיה הלכתית בזה.

 

אם מישהי תציעה לי מישהי שלא שומרת שבת, היא תשמע ממני ביקורת. זה מובן מאליו.

כמובן שאי אפשר לדעת מה הסיפור של הבחור ההוא, אבל זכותו שמשהו יפריע לו בדיוק כמו שזכות כל הבנות להגזים בביקורת מיותרת.

זה לא משנה אם הוא צודק, חכם, או צדיק הדור.

 

בשורה התחתונה מי שיצא כאן גרוע וחסר טאקט זאת ה"שדכנית".

 

בנות, תפסיקו כבר להכנס לרגשי נחיתות מכל דבר שמישהו כותב רק כי פותחת השרשור היא בחורה.

תהיו ענייניות ואובייקטיביות. אין לכן מושג מה הסיבה שהוא אמר את זה וזה גם לא עניינכן.

תפנו את הביקורת לדרך המטופשת שהחברה שלה בחרה להעביר לה את המידע.

אם יציעו לך בחורה שממש לא מתאימה לך בדבר כ"כ עקרוני כמו שמירת שבת, אז אתה יכול להגיד למציע 'איך אתה מעיז'

אבל-

א. מדובר פה על דבר ממש עקרוני

ב. אתה לא מבקר את המוצעת, אלא את ההסתכלות של המציע עליך. איך חשבת שמתאימה לי בחורה מחללת שבת? זה ממש אבל ממש מעליב אותי.

ג. אתה תגיד לו את זה בשלב ההצעה, נכון? אתה לא תצא איתה לדייט ואז תיזכר שזו הצעה ממש מעליבה.

 

אבל בהנחה שמדובר פה על דבר פחות בסיסי משמירת שבת,

ובהנחה שמדובר פה על בחור ובחורה שביררו לפחות קצת אחד על השני וזה לא היה נשמע להם כ"כ מופרך בשביל לפסול בלי להפגש,

ובהנחה שהמציעה הכירה את שני הצדדים וחשבה שיש איזשהו רקע בסיסי משותף,

אז כן, גם אם לא היה לכם נחמד, וגם אם אתה לא אוהב את האופי שלה או האף שלה, או את מה היא אוהבת לעשות בחיים שלה- זו לא דרך להתבטא.

אתה יכול לומר- איך חשבת שמתאימה לי בחורה כ"כ שקטה\ רעשנית\ אוהבת לדבר או לאידת מה. אבל 'איך העזת?'  מה ההעזה הגדולה כאן? סך הכל עשתה לך טובה. חשבה עליך!

 

ברור שהמציעה לא היתה בסדר כשהעבירה את זה

אבל גם הבחור לא.

וכן, קורות טעויות. רובינו ואולי כולנו מכירים מקרוב את הסיטואציה הזאת של דייטים הזויים שאתה יושב ומנסה לחשוב מי הצליח לקשר בינך לבין מי שמולך.

עדיין, אני לא אשאל איך העיזו. אני אתפלא שחשבו שזה מתאים. ומקסימום אשתעשע מהעניין. (תכלס הסיפורים הכי מצחיקים הם מהדייטים האלה)

אני די נורמלית..

אני יודעת שאני נראת טוב, ואני חמודה,חכמה וגם לפעמים מצחיקה..אין לי בעיות כלשהם..

פשוט הייתי קצת סגורה, כי מישהו לפני שבר לי את הלב..אז קצת יותר קשה לי להפתח זה הכל

 

אני מתכוונת להגיד, שאין איזה משהו שהוא גילה ממה שהוא ידע לפני אתה מבין "פלוני מפונפן"? זה לא שאני איזה משהי מוזרה...אני רגילה בסך..הוא ראה תמונה לפני, אין איזה משהו מדהים שהוא גילה עלי אחרי הפגישה..

מה שאני מנסה להגיד זה, שאם תראה אותי ברחוב לא תגיד ואיי איזה ווירדית..

ואין לי בעיה אם זה לא מתאים, גם מבחינתי זה לא התאים...אבל מה לעשות שזה כואב לשמוע את זה ככה..

אני שגם מבחנתי לא רציתי להמשיך, בחיים לא אמרתי לה דבר כזה עליו...עם כמה שחשבתי שזה לא רלוונטי..

לאף אחד. ובטח לא להתחשב בדעה של אחד שגם ככה לא יהיה לך שום קשר איתו.

כולנו זכינו להרבה בזיונות בעולם השידוכים, אבל אנחנו משתדלים לא ללכת ולעשות מזה סיפור פומבי ולגרום לאנשים לדבר עליהם דברים רעים...

 

העניין הוא שמאוד לא נוח לראות איך אנשים פה מבזים אדם שלא כאן להגן על עצמו.

 

אני מציע לך להבא לא לקחת הצעות שידוכים מהחברה הזאת, נראה שאין לה את החוש לשדך בין אנשים.

והכי חשוב, תזכרי שהכל בסדר גמור איתך, ואף אחד לא צריך ולא יכול לגרום לך להרגיש אחרת.

(מנסיוני היחיד שיכול לגרום לי להרגיש רע עם עצמי בשידוכים זה אני...)

אבל אם כבר שמעת את זה-

את יכולה לשמוח שלא נהנית איתו ושלא הלך לכם

כי בחור שמסוגל להגיד כזה משפט על איזשהי בחורה, זה לא מעיד הרבה על המידות הטובות שלו.

 

 

ומותר לך לכאוב ולהעלב.

זה משפט מתנשא דוחה.

 

רק תזכרי, 

שהמשפט הזה לא אומר עליך כלום!!

שום דבר רע!!

את מהממת ומדהימה

וזה אומר רק עליו, ולא דברים טובים בכלל! מי שמתנהג בכזאת צורה מסתבר היה אומר את זה על כל בחורה שלא ילך לו איתה. וזה לא אומר עליך כלום כלום כלום.

 

בעז"ה יגיע בקרוב האחד שלך

שיהיה ראוי לך. מהמם וצדיק ועם מידות טובות.

ולא ברור למה היא שיתפה אותך בזה..

היא יהלום ובת של מלך, ככה הוא מתייחס אלייך.

הוציא אותי מהכלים.😠😠

למליץ לחברה לתקן את המסנן שלה..

מוסר השכל מזה זה לא לקחת ללב מה שמישהו שרק נפגשת איתו אומר עלייך

או בכלל עדיף לא לקחת ללב

נשמע שיש לך את הכוחות לזה
אולי תנסה לבחור במה שטוב לך יותר כרגע, זה כנראה גם מה שיהיה טוב לבחורה.
כמו כן לא ניתן לדעת מה הבחורה תעדיף... אז כרגע עשה מה שאתה חושב שנכון בשבילך.

אתן הייתן נרתעות מבחור כזה ברמה שהייתן עוזבות אותו? ומה הייתן עושות אם ההורים שלכן היו דורשים מכן לעזוב אותו בשביל לא להיכנס למצב המורכב הזה? (כלומר אולי הוא המציא הכל והנתק עם ההורים שלו באשמתו או שאולי הוא אלים ולא יודע להיות הורה. אני אוסיף שיש לי תיעוד מהקבוצה בווצאפ של המשפחה של אמא שלי צוחקת על המוות של סבתא שלי תוך כדי השבעה ואם תבררו עלי דרך חברים מהתיכון ישיבה צבא תשמעו עלי רק דברים טובים)

זה קצת היה מעלה חששות אצלי, וכנראה שהייתי מבררת טוב לפני. אבל אם החלטתי לנסות, אז הייתי באמת באה להקשיב ולבדוק, ומקווה שהייתי משתדלת לראות אותו ולא את מה שמסביב.

אתה מתאר כאן משהו מאוד מאוד כואב, מורכב ואישי. 

 

דבר ראשון אני ממש רוצה לחזק אותך! אתה לגמרי בסדר כאן בתמונה!!!

 

דבר שני, אני חושבת (ותתקן אותי אם אני טועה) שההורים שלך מוגדרים כאנשים עם בעיה רגשית\נפשית. זה לא משהו שאתה בחרת להתמודד איתו. זה הפתעה שהקב"ה נתן להם ולך ואני חושבת שבזמן האחרון הציבור לאט לאט לומד גם לקבל את המורכבות הזאת.. אם פעם בעבר זה היה נחשב איום ונורא כיום יודעים שזה בר טיפול ואיך להכיל את זה..

עם זאת, חייבת להגיד שיש בזה משהו קצת מרתיע ולכן לא הייתי ממליצה לך לספר בדייט ראשון את כל הסיפור אלא כשהקשר קצת יותר מבוסס. (ולא, לא דקה לפני שמחליטים.) משהו כמו פגישה חמישית- שישית. וגם אז לא לספר הכל. זה יכול להלחיץ.

 

בכלאופן הנושא הזה חייב לצוף בשלב כלשהו. מבין?

 

 

אני הייתי ממליצה לך לפנות ולדבר עם הרב שלך, הרי הוא כבר בתוך התמונה. והוא יוכל להדריך אותך כיצד ומתי בדיוק לספר.

כמובן שאני לא מכירה אותך אישית ולכן מקווה שתקבל את המלצתי בערבון מוגבל.

 

כל טוב!!!

ושמחות בקרוב!!!

 

 

 

השאלה האם לנתק את הקשר או לא. מה היית מעדיפה מבין 2 האפשרויות שהצבתי בפתיחת השרשור?

זה לא אמור להיות מה אנחנו מעדיפות. וגם בשאר הנושאים בחיים אתה לא אמור להתנהל כרגע לפי מה שאשתך לעתיד (שעדיין לא פגשת) תעדיף.

 

תעשה חושבים עם עצמך מה חשוב לך באמת באמת כרגע. יתרונות מול חסרונות.

 

ולמרות שזה קשה תנסה כמה שפחות בלי "מה יגידו". בסופו של יום אלו הם חייך בלבד.

בס"ד

בוא נגיד שהייתי חותכת אם אמא של המדויט היא אחת שמתערבת בחיים. בלי קשר לבעיות נפשיות כאלה ואחרות. אני זקוקה לפרטיות שלי, לחיים שלי ואני צריכה להחליט כמה יתערבו לי. אבל יש נשים שמסוגלות להתמודד עם זה ומוצאות איך ללכת בין הטיפות או ששמות גבולות מאוד ברורים.
בכל מקרה, אני ממליצה לך ממש להתייעץ עם גורמים מקצועיים וגורמים שכן מכירים את הבעיות במשפחה. אני לא בטוחה שהמצב שאתה מתאר בריא במיוחד.

אגב, הם לא על תרופות ובטיפול?

לי אישית לא יהיה אכפת לצאת עם אחד ממשפחה קשה כל עוד לא יהיה לי שום קשר איתם בכלל.אף פעם.

אתה צריך לברר עם הבחורה איזה קשר אם בכלל היא תרצה עם משפחתך.

(למרות שסביר להניח שההורים שלי לא יסכימו אפילו לשמוע על שידוך כזה ומן הסתם יש עוד כאלו אנשים 

אז אולי תדחה את זה לדייט 3 או משהו. לא יודעת..)

ובלי קשר אני במקומך הייתי עוזבת את הבית ומנתקת קשר לא משנה כמה כסף זה ידרש ממני. נראה לי שזה מותר מבחינה הלכתית (עדיין אסור לבזות ולזלזל בהורים  בשום מצב)

בהצלחה אל תשכח שה" נותן נסיונות רק אם האדם מסוגל להתמודד איתם. ומי ששותק בזמן שמעליבים אותו אז מתכפרים לו כל עוונותיו.

זה נשמע ממש לא פשוט וזה ראוי להערכה גדולה.

לדעתי, זה משהו שמשתפים רק כשהקשר מתקדם ולא בהתחלה. בהתחלה לא מכירים באמת. וכשמשתפים משהו כזה עדיף שיהיה בסיס מסוים של היכרות.

בסופו של דבר, הבחורה שתצא איתך תתחתן *איתך* ולא עם ההורים שלך.נכון שזה לקשור את החיים עם המשפחה של הצד השני. אבל כל עוד בן הזוג מודע לקושי שבמשפחה שלו ותומך בבת הזוג מולם כשצריך זה כבר משהו אחר.
העובדה שאתה מודע למצב הזה ואתה ההיפך הגמור מזה כבר אומרת משהו.

עם כל הכאב הם תמיד יהיו ההורים שלך. הם נמצאים במצב נפשי שהם לא יכולים לשלוט עליו והם עוברים טיפול כדי לשפר את המצב. בלי קשר לבת הזוג, עם כל הקושי ואני בטוחה שזאת התמודדות קשה, תשתדל לא להתנתק מהם לגמרי. ומי שתרצה להיות איתך באמת ותראה את הדברים הטובים שבך - לא תירתע מזה ולהיפך, תחזק אותך. זאת המטרה של זוגיות בסוף. לתמוך גם כשלא הכול מושלם. המון המון הצלחה ורק טוב

וההורים לא ממש מנסים לשפר את המצב. פעם שעברה חזרתי מחבר מאוחר ואמא שלי כמעט נעלה אותי בחוץ בחדר מדרגות. חוץ מזה נראה לי שמן המובחר שהבחורה שאצא איתה עדיף שלא תפגוש את אמא שלי בכלל (זה היתרון של הניתוק) ואם אני אנסה לבחור בזה לבד כנראה שאמא שלי תבחר ליזום את הניתוק...

קטונתי ובאמת שאני לא יכולה להגיד מה לעשות במצב כזה..רק תשים לב שההחלטה מגיעה משיקולים נכונים. להתנתק בעיקר כדי שמי שתצא איתך לא תצטרך לפגוש אותם - מובן. אבל מה עם ההרגשה שלך? אם היית לוקח אופציה שאולי תכיר מישהי שתוכל להכיל את זה, היית רוצה להתנתק מהם? לדעתי הכי טוב להתייעץ עם רב שמכיר אותך טוב לפני כל החלטה שתהיה לא משנה איזו

א. ואם אתה עדיין בישיבה/בקשר עם הישיבה שלך
זה ממש מצויין כי הר"מ שלך/ראש הישיבה/חברים/כולם יכולים להמליץ עליך
ולספר על מידותיך וכישרונותיך!
ב. אם יש לך מטפל שאפשר לדבר איתו עליך זה גם יכול להרגיע(כמובן תלוי מי המטפל ומי הבחורה)
ג. הכל מאת ה'!
אתה צריך רק אחת שתאמין בך,
והיא קיימת. צריך להתפלל ולחפש
אותה וה' יצליח דרכך!

לא תהיה חייב לבוא שבתות להורים אם תרגיש שזה פוגע בך/בזוגיות. תוכל לבקר באמצע שבוע לכמה זמן שיתאים לך עם או בלי זוגתך-
כלל ראשון זה לשמור על נפשך(ונשמרתם)
אח"כ בא הכיבוד הורים-

לא לפני הארוסין אבל לא בדייטים הראשונים...

הנושא מורכב מאד אבל אשתדל לענות ספציפית לשאלה ששאלת.

אישית, הייתי מאד מכבדת גבר שמצליח עם כל הקשיים האלו לשמור על איזשהו קשר עם ההורים עם זאת הייתי רוצה שישאר מקום ויהיה אפשר להגדיר את הקשר עם ההורים מחדש אם יהיה צורך. (לאו דווקא לנתק את הקשר)

 

אני עורכת אחרי שראיתי תגובות ומשום מה כולם בעד ניתוק הקשר. אני באמת חושבת שאם אתה מצליח לשמור על קשר יחד עם שפיותך כמובן זה באמת דבר גדול מאד שאני הייתי מעריכה מאד. אותי אישית זה לא היה מרתיע נורא ונראה לי שיש עוד בחורות שמסוגלות להתמודד עם זה.

 

בהצלחה!

אתה משהו..

 

איך החזקת עם כל זה, עם שמחת חיים... כנראה "חיסון" עצמי.

 

לפני תשובה לשאלתך, מציע שתפנים מראש שאין דבר כזה "ייכנסו לנו בחיי הנישואין" ברגע שאתה מתחתן, אתה תקפיד להחליט במה מתערבים או לא. אם לא תרצה, אף אחד לא יוכל להתערב לך בכח.

 

לגבי השאלה, לענ"ד, משהו כמו פגישה שלישית-רביעית תספר. אתה רשאי שיכירו אותך מקודם ולא למנוע ממך כל הזדמנות נורמלית. מצד שני, בחורה רשאית להחליט לפני שתיקשר בקשר רגשי עמוק.

 

הצלחה רבה!

אמא שלי מדריכת כלות במקצועה ומבחינתי היא מסוגלת להתקשר למי שתיהיה אשתי ולשאול אותה, סליחה על הבוטות, כמה אני משקיע במשחק המקדים...

עליה.

כדאי להכין את הבחורה לזה בשלב מתקדם בע"ה (כלומר בלי קשר לזה שהיא תדע כבר).

אני לא טועה.

 

[מלבד שהביטוי הזה הוא לא "משלנו" וחבל להשתמש בו..]

 

אם אמא שלך תתקשר כך - אתה תדריך את אשתך לסגור את הטלפון בלי לומר מילה. כמו שאמורה לעשות בכל הטרדה.

ובדיוק מישהי כמו שאתה מתאר, תלמד אחרי פעמים ספורות כאלה - ויכולה פתאום לדבר ממש ההיפך.

 

אתם לא תתחצפו, לא תרדו לרמה של מריבות. אתם תתנהגו נעים, בכבוד, תנסו להסביר בקצרה כשאשפר מה אתם רוצים - וכשלא הולך, תנתקו מגע נקודתית.

 

ההורים יחליטו, האם מבחינתם קשר זה בתנאי שאתם משועבדים - ואז לא; או שאין ברירה, רוצים קשר, אז מכבדים את הפרטיות. זו ממש החלטה שלך/ם, אפילו שכרגע קשה לך לראות את זה כך.

 

כבר שמעתי על משפחות שהורים עם בעיה ברגישות, או התערבות-יתר מחוסר נסיון, ניסו כך - וכשבנימוס ובבהירות ובנחת הוברר במה לא מעוניינים לשתף, הבינו שזה לא ילך כך..

 

[אגב, "מדריכת כלות במקצועה". מכאן רק צריכים לראות כמה בנות צריכות להיזהר בבחירת "מדריכה" כזו. יש כאלה שחושבות שכל מילה שאמרה ה"מדריכה", זה תורה מסיני. תמיד צריך ביקורת מול השכל, היושר המוסר הטבעיים. אם משהו לא נראה - צריך לשקול/לשאול גם אחרים, או לבדוק את ההתאמה למי שמדריכה]

הסוגריים!!
כשהוא אמר "מדריכת כלות" זה הדבר הראשון שהיבהב לי בראש. חשוב לשים לב.

@בשביל השאלה , מאחלת לך שבעז"ה ה' יאיר את דרכך וכשתכיר בחורה הדברים יזרמו על הצד הטוב ביותר!
תברך את ה' על הכוחות שנתן לך, אתה ואו.

אם תשמעו את האני מאמין שלה בהרבה תחומים תסכימו עם רוב הדברים. הבעיה היא המודעות העצמית שלה ששווה אפס שמאפשרת לה להתנהל הפוך. וכמו כל בן אדם שלא שלם עם עצמו היא משליכה הכל על אנשים אחרים. מבין כל 4 הילדים שלה נבחרתי דוקא אני למשימה (היא מתנהגת ככה לחבר שלי ואח"כ מתלוננת בפני שאני חסר טאקט כלפיו)

שבשורה התחתונה שווה לך לנסות כן לשמור על הקשר, ולנסות לקדם אותו עד כמה שאתה רואה שאפשר...
בסוף משפחה זה משהו שיש מה לשאוב ממנו בזמן כזה או אחר, ואיפה שאתה מזהה שצריך לשמור מרחק כדי לא להיפגע, אז יש לך את הנסיון והחכמה להיזהר

בתכל'ס מצב שבו הקשר מנותק לגמרי יכול אולי לערער מעט את היציבות הפשוטה בחיים (יכול להיות שכאן זה קצת שונה.. אבל) שיש הורים שיכולים לעזור במידת הצורך, אפילו כלכלית... ובית לחזור אליו-
וכלפי חוץ כשאתה נמצא במצב כזה מתוך בחירה והתמודדות זה משדר משהו מאוד עוצמתי שיכול ממש לגרום להערצה אצל בחורה...

בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה, והרבה נחת בע''ה👌👍

היתה לנו תקופה ארוכה שלא היינו בקשר עם האמא ומבחינתי זה היה נורא...
למדתי לכבד את הרצון והצורך של בעלי ולתת לו את הזמן, אבל זה לא היה קל.
אני חושבת שגם עבורו זה לא היה קל. לפעמים ההחלטה לא להיות בקשר שואבת כוחות נפש לא פחות מאשר כשבקשר.
יש לו אחות שבכלל לא בקשר עם האמא, ואני באמת לא שופטת כי היא כנראה עברה דברים מאוד קשים בתקופה שהיתה בקשר איתה.
מצד שני, זה לא קל..
גם לנכדים יש חסך..
גם כשיש אירועים (חתונה לאח וכד') ונפגשים, כדאי לחשוב עם ההשלכות.. אז נתעלם מהאמא כי אין קשר? לא נגיד שלום ומה נשמע?
ולנכדים הקטנים זה יוצר עוד יותר תסבוך ומורכבות. וחבל שיפסידו סבתא בגלל זה..
ובכלל, יש אי נעימות ולפעמים מתח סביב זה (חווינו את זה לצערי) ..

עם זאת, צריך לחשוב מה ההשלכות של כן להישאר בקשר. ואת זה רק אתה יודע...

ולפעמים זה טוב אפילו לתקופה לקחת קצת "פסק זמן" שיאפשר לך לייצב את עצמך..

וכמו כל דבר בחיים אני מאמינה שראייה חיובית והסתכלות בטוב משפיעה פלאים.

ברכה והצלחה!

לספר בזמן הנכון ולהסביר

בלי קשר חשוב לסלוח להורים סה"כ בטוחה שהיו להם כוונות טובות

ולטפל בתסביכים שיש מצב שנוצרו, אם זו אהבה עצמית ולהרגיש ראוי לאהבה

זה מה שאני הייתי רוצה.

קודם כל מעריכה אותך מאוד על ההתמודדות!!
נשמע שיש לך כוחות נפש באמת אדירים להשאר שפוי ועוד עם שמחה וחכמת חיים אחרי כל ההתמודדות הזאת!!
אישתך בטוח תזכה!

אני נשואה למישהו שהוריו גרושים ויש סיפור מאוד מאוד קשה בצד המשפחתי שלו.
מודה שלפני הקשר לא ידעתי עד כמה המצב מורכב אבל כן ידעתי מהגירושים (וגם קצת מאוד על האופי הבעייתי של אמא שלו, לא ידעתי עד כמה..) .
לי זה גרם לחשוב פעמיים, וכן דחיתי את ההצעה כמה פעמים עד שהחלטתי ללכת על זה.

גם עכשיו עם כל הקושי אני לרגע לא מתחרטת!! נכון שנחמד שהמשפחה תהיה נחמדה וטובה וכו, אבל העיקר זה מה קורה בבית הפרטי שלנו, וב"ה אני שמחה על כל רגע עם בעלי.
וגם לומדים לראות את הצדדים החיוביים שקיימים במשפחה שלו, וב"ה יש גם הרבה כאלה.

התחלתי לכתוב שאולי עדיף כן להגיד משהו כללי, שיש מורכבות עם ההורים וכד', לפני שנפגשים, ואת השאר כבר אח"כ. ואז יש איזשהיא הכנה והבחורה יודעת קצת לאן היא נכנסת.. כמו שהיה אצלינו..

אבל אז קראתי שוב מה שכתבת ואני לא בטוחה.
אתה כותב שכלפי חוץ הכל נראה תקין.
אז יכול להיות שעדיף לא לספר, לספר רק מה שאנשים שמכירים את המשפחה היו אומרים, וזהו. עם השאר תזרום בקצב שלך במהלך הקשר..

ביננו, לכך משפחה יש את הקטעים שלה...
ואצלינו תכלס בסוף יוצא, שיש לנו לפעמים קטעים לא נעימים עם המשפחה שלי, לא פחות מאשר עם שלו.. והמשפחה שלי נחשבת ל"משפחה טובה" לכל דבר..


לגבי שאלתך, הכי טוב שתעשה מה שטוב לך ואתה הכי שלם איתו!
וכשתכיר בעז"ה ובקרוב, את מי שתהיה אישתך, כבר תמצא את הדרך והזמן המתאים לספר לה מה שתרצה...
ורצוי שתעשה את זה בהדרגה ובחכמה כדי שלא תבהל (כך שמעתי את הסיפור מבעלי, ממש טיפין טיפין.. והוא גם הקפיד לספר את הדברים הטובים בהוריו ומשפחתו, והתחיל מהם, ככה שזה מרכך את ההמשך..)


לגבי קשר עם אמא,
הרב אמר לבעלי שמדין כיבוד הורים לא חייבים להיות איתה בקשר, וכמובן לא חייבים לבוא שבתות וכו.. אלא איך שמתאים לנו. אבל שוב, כל מקרה לגופו..

עם זאת, אני מרגישה (וגם בעלי) שהקשר עם ההורים (שיהיו בעז"ה סבים) חשוב מאוד! ואפילו יהיה הכי מינימלי, ברמה של טל' בלבד.
(גם יכול להיות שיהיו תקופות שתהיו יותר בקשר ותקופות שפחות..)


ולגבי ההתערבות,
תנסה לסגל לך דרך שבה אתה תשלוט בקשר.
בהתחלה הפתיע אותי שבעלי היה קצת קר ונוקשה לאמא שלו. אח"כ הבנתי מאיפה זה בא ואני עכשיו מעריכה את זה, כי בזכות זה אפשר לשמור על קשר תקין ויציב איכשהו..

זה אומר שאם אתה מדבר עם חבר שלך והיא מפריעה, אל תחשוש להגיד לה:" אמא שמחנו לדבר איתך, עכשיו אנחנו רוצים להמשיך בשיחה לבד"וכד. ולעמוד על זה.
כמובן זאת אמא שלך, אתה כבר תמצא את המילים הנכונות בעז"ה..

וגם אם היא קצת תפגע, זה שווה את הקשר לטווח ארוך שיהיה לך איתה כשתדע שאתה יכול לשלוט במצב.
ככל שעכשיו תתרגל את הגישה הזאת, תוכל לפעול כך גם בנישואין בעז"ה.


בהצלחה רבה רבה!
ישועות מאת ה'!

חברים ורמים ניסו להפחיד אותי בנוגע לניתוק קשר עם ההורים בכל מה שקשור לשידוכים. אבל ממכם קיבלתי פידבקים לעשות מה שנראה לי נכון. כנראה שאשמור על קשר ממש מינמלי אם בכלל בלי שאתן להורים שלי לפגוש את המשפחה הגריענית שלי בכלל. ואם הם ירצו בעקבות כך לנתק את הקשר בעיה שלהם. ובתגובה הקיצונית הבאה שלהם לא אפחד להגיב בחריפות גם אם זה יוביל לניתוק הקשר. אם אצטרך הלוואה שאולי לא אוכל להחזיר או עצה מבעלי נסיון יש לי למי לפנות ב"ה. את ההורים שלי מהבחינה הזאת אני לא מפחד להפסיד. יש להם כשרון מאוד מיוחד לקחת את הבעיות שלי ולהחריף אותם עשרות מונים. בכל אופן תודה על כל התמיכה!!

שתיהיה שלם עם זה, תזכור שיש למעלה מי שמשגיח ובהצלחה!

יכול להיות שבהמשך תראה שיתאים לך משהו אחר.
אולי לאישתך לא יהיה אכפת לפגוש ולהכיר את הוריך.
אולי תמצא/ו את הדרך כן להיות איתם בקשר מסוג אחר מזה שאתה חושב עליו עכשיו.

תקשיב לעצמך, וה' יהיה בעזרך!

בהצלחה רבה!

מקווה שבטוח בהחלטה שלך, ושתעשה את הדבר נכון

וכמו שאמרו לא להיות נעול

 

(בסוף החיים מובילים אותנו למקומות שלא חשבנו, הכל לטובה)

צריך עוד פרטים בשביל תשובה שתעזור .

אשמח מאוד לעזור בפרטי .

באמת חשוב להבין שכל אדם הוא מורכב.
כל אחד והסיטואציות שהתמודד איתן..

בנים שנרתעים מזה. תמיד חשבתי שיש הכלה ושהוא ממש מבין ומוכן "לקחת את זה על עצמו" מתוך פעולה אוטומטית ולא איזו חשיבה אקטיבית של "האם כדאי לי". שמחה שאלו הן המסקנות. ישר כוח

יש בנות שנרתעות מדברים הרבה פחות רציניים מזה. ("האם הייתן פוסלות על...").

בס"ד

בדיוק כמו שלא כולם יכולים להכיל מנטליות שונה, או נכות כלשהי, או מחלה כלשהי, או אנערף מה, ככה לא כולם יכולים להכיל כזה דבר. כל אחד יכול להתמודד עם תיק אחר וזה לגיטימי.
זה לא אומר שהם חושבים שהיא רעה, זה רק אומר שהם לא מסוגלים להתמודד עם זה.

בנים עוברים, וזה הכי משפיל בשבילם, כי הם צריכים להיות חזקים, על אף שקרה להם את זה בקטנותם.

ומניין לך שזה לא קרה קודם.

(זה קרה. הטבע האנושי לא השתנה.)

היום.

[יש גם דברים שאני לא כותב, וזה נושא רגיש בשבילי, ואני מסכים שאני לא לגמרי חף משיקולים בהבעת דעתי.]

בשום תקופה לא היה מאגר נתונים קיבוצי כמו היום.

 

לדעת, כגון: 1. מתירנות מינית שיש הרבה יותר בדור הזה (פריצות בלבוש, הסרת חוקים נגד שמרנות מינית, לגיטימציה חברתית לפריצות)
2.חשיפה רחבה לכל מיני סוגי מתירנות ופריצות דרך האינטרנט, שיכול להיות בכיס של כל אדם ובחינם, שלא היה בדורות לפנינו.

אז כשיש יותר מתירנות מינית וחשיפה מינית, יש להניח שיש יותר פגיעות מיניות.

מצד שני, בעבר היו דברים גרועים הרבה יותר, או לפחות גרועים באותה המידה.

(יש לי מלא דוגמאות אבל לא חושבת שזאת במה מתאימה לפרט אותן.)

ולגבי הפסקה האחרונה שלך לא מסכימה בכלל. כשיש יותר חשיפה מינית, כל שאנחנו יכולים לדעת הוא שמספר התלונות גובר, ביחס ישיר ללגיטימציה שהן מקבלות. אין לנו מידע לגבי מה שקורה במקומות אחרים.

מיניות שלא נחשפו אליהם בעבר, ולכן יש סיכוי יותר שהם יממשו אותם.

יחד עם זה עולה גם הלגיטימציה לדבר על זה ואפילו בין האדם לבין עצמו, ההבנה של מה שקרה במקום בלבול והמון מבוכה.

זה בא ביחד. 

(לא טענתי שזה טוב. רק ההצהרות שלך די קוממו אותי כי לכל דבר יש 2 צדדים ועדיף להתייחס לשניהם אם רוצים להיות הוגנים.)

כמדריך חתנים אני אומר,
שיש לזה השלכות מאד גדולות וכדאי ליידע את המדריכה/מדריך שיוכלו להתמקד בדברים מסויימים.

בכללי, ב"ה אני מרגישה שזכינו (זכות לא פשוטה, נכון) להיות בדור בו אנשים שנפלו קורבן להטרדות ולפגיעות מיניות יכולים לחשוף את הסיפור שלהם ולהתמודד איתו, עם הרבה פחות בושה ביחס לדורות קודמים (אני מקווה שאנשים פה לא משלים את עצמם ביחס למספר ההטרדות שהיה פעם- המספר לא השתנה או עלה דרסטית, הדיווחים ב"ה כן).

 

חשוב לציין שלא כל אחד יכול להתמודד ולהכיל מישהו.י שעברו חוויה כזו (וכל התמודדות לגופה), אבל כמו שאמרת; חשוב לא להחליט החלטות בלי להכיר את המקרה ואת האדם כמו שצריך.

ולהתנהג בסופר סופר רגישות! לא להטיל לרגע ספק בחוויה של המספר.ת!

(המשפט האחרון לא נאמר סתם, כבר יצא לי לשמוע חוויות).

 

ובא לי להדגיש גם (למרות שחסדי הים כבר אמר) שגברים בהחלט עוברים תקיפות מיניות, והחוויה שלהם לא פשוטה, בדיוק כמו של נשים. חשוב שנשים יהיו מודעות לכך, וידעו להגיב בהתאם ולקבל את זה בהבנה, גם אם לא בקלות.

 

הודעה מקסימה. תודה רבה.

לפי מה שהתרשמתי מכל ההתעסקות בנושא הזה, זה נראה לי שיש איזה חוסר פרופורציה משווע בין השכיחות של התופעות הקשות האלה- לבין המודעות שאמורה להיות לנושא כזה, באופן כללי. כשאני אומר 'מודעות', אני כולל בתוך זה: הסברה חינוכית (אפילו מהגיל הרך!...), פעילות מונעת, הרתעה, רגישות של בעליי סמכות- הורים, מורים, מחנכים, רבנים, כמובן- לגיטימציה ונכונות לטיפול, וכן- גם בקרב בנים שנפגשים למטרת נישואין (מה שניסיתי לעשות פה...). כמובן, שבנושא רגיש ועדין כזה- גם המודעות צריכה להיות בצניעות וברגישות הראויה, אבל ברור שההשתקה, והמופנמות החברתית שיש בנושא הזה- רק מאפשרת לרוע הזה להמשיך לקרות, ולפגוע בעוד ועוד נפשות עדינות ותמימות. "עד שיפוח היום- ונסו הצללים...".

ההגיון הפשוט אומר, שככל שהמודעות לנושא הרגיש הזה תיגבר, ויוסקו המסקנות המתבקשות כמובן- אז ברור שהתופעה תלך ותיקטן!

 

זה מזכיר לי, במובן מסויים, את השינוי התודעתי שקרה בציבור הדתי לאחרונה- בכל מה שקשור להתמודדיות של בנים בענייני צניעות. היום, בטח אצל הבנים, אבל גם אצל הבנות (ופורום זה- יוכיח...)- יש מודעות גדולה לנושא הזה, על כל מורכבויותיו. וב"ה, אכן, זה גרם למהלך מדהים של לקיחת אחריות, אצל כל מיני רבדים בחברה- וזה מחולל שינוי מדהים! מספיק לראות את הגל של אמצעי הסינון לאינטרנט שהתעורר בגלל זה.

אני יודע שיש כל מיני גופים שמתעסקים עם הטרדות מיניות ב"ה, ויישר כחם. אבל בטוח שככל שתהיה יותר פעילות הסברה מונעת, ופעילות הסברה מתקנת, דווקא ע"י אנשים תורניים, ייראי שמיים, מתוך אחריות אמיתית- אז ההצפה של הנושא הזה למודעות של החברה תיעשה בצורה הטובה ביותר, עם הכי פחות נזק, ולא יצא שכרנו בהפסדנו, כמו שלצערי קרה כבר בעבר...

 

מי אמור לעורר מהלך כזה? לא יודע. נראה לי, שכמו בדוגמא שהבאתי למעלה (ככה זכור לי...)- הכי טוב שזה ייעלה מלמטה, מהשטח ממש!... נכון שקשה לצפות ממי שעברה פגיעה מינית קשה שתחשוף את מה שעברה קבל עם ועדה ותתחיל להלחם בזה. אבל זה בדיוק המקום של אלו שנפגעו- אבל לא כ"כ קשה, ועוד יותר מיזה- של החברות שב"ה לא חוו את זה כלל, לחשוב- איך הן יכולות לעזור שהתופעות האלו יילכו ויצטמצמו (גם בשביל עצמן ממש...)!.... אני לא איזה 'אסטרטג' גדול, אבל נראה לי שאם פשוט תדברו על זה (אני פונה כרגע לבנות שפה...) בכל הזדמנות שנראית לכן ראויה- קודם כל ביניכן (ז"א, לאפשר אווירה כזו- שזה לגיטימי לדבר על זה. זה כבר הישג חשוב לבנות שמתמודדות על זה...), ובשלב מתקדם- גם עם איזה אנשיי/נשות חינוך, רבנים/יות, אנשים בולטים בעליי השפעה, הורים וכדו'- עד שתצטבר איזה 'מסה קריטית' של הבנת היקף הבעיה והקושי שלה- וזה יוליד בעז"ה איזה מהלך בתחום הזה... ואשריי מי שירים את הכפפה בנושא הכ"כ חשוב הזה, וייעשה חסד עם כ"כ הרבה בנות ונשים שסובלות מהרוע הזה.

 

כל הכבוד לכל הגיבורות שמתמודדות עם זה- אשריכן. ובהצלחה לכל הבנים שיצטרכו, ויצליחו בעז"ה, להכיל מישהי שעברה דבר כזה, ואפילו- להעריך אותה על זה!

כתבת דברים נכונים והמסר הועבר ממש בטוב טעם!!

יישר כח!! 

וכל הכבוד על יכולת ההכלה 

נושא חשוב, אחוזים מלחיצים, ולא מדברים עליו כהיקף מימדיו .

המספרים גבוהים מידי לצערינו בשביל לפסול את כל מי שעברה הטרדה בחייה. כן חשוב לדעת האם זה טופל כי זה לא דבר פשוט כלל.

ואם יש בחור שיש לו קושי לעכל את זה מסיבה כזו או אחרת שיחפש אדם עם ידע מקצועי או אדם חכם וקרוב והתיעץ על זה

יש כאלה (כמוני...) שעברו וב"ה גם בלי טיפול אני חיה מצויין.
על כל אחת זה משפיע אחרת. ותלוי כמובן בסוג הפגיעה וכו..

מסכימה

ונראה לי חשוב גם להפריד בין 'הטרדה'- שזה פחות חמור, והרבה יותר בנות, ואולי כמעט כולן עוברות את זה

לבין 'תקיפה', שאז יש יותר סיכוי שיצטרכו טיפול.

בס"ד

 

למרות כל ההבדלים שבין מי שכן זקוקה לטיפול, לבין מי שלא (או חושבת שלא...), ובין הטרדה לפגיעה- שהם נכונים וודאי (בדבריי כיוונתי בעיקר להטרדה פיזית... אבל לא רציתי להכנס לכל החילוקים האלה. זה לא המקום, וגם לא מטרת דבריי...).

עדיין נראה לי שהגישה האינסטינקטיבית של כל אדם שיש לו איזה קושי נפשי (בפרט בנושא הספציפי הזה של הטרדות מיניות- שסובל לצערינו מהרבה סיבות להשתקה...)- שקשה לנו לפעמים להודות שאנחנו זקוקים לעזרה מבחוץ, ושאנחנו מספיק גדולים וחזקים להתמודד עם זה לבד, או שפשוט לא נעים פתאום לגלות את 'הסוד' הזה למישהו אחר, וללכת לטיפול. פשוט נדחיק את זה וזהו... וכו' וכו'... אני לא באמת יודע מה הסיבות המדוייקות, אני סתם משער שזה קצת דומה לכל מי שיש לו קושי נפשי כזה או אחר...

 

לכן, הכיוון הכללי שאליו כיוונתי בסוף דבריי הראשונים הוא- להיות ערניים מאוד, ומודעים מאוד לרמת הפגיעה, והאם היא השאירה איזשהוא רושם שלילי באישיות. ואם כן (ואולי גם אם חושבים שלא...)- אז חשוב להסיר את החששות הדימיוניים שיש מללכת לטיפול, ואכן ללכת בלי להסס!... זה פשוט עצוב שלא רק שמישהו פגע במישהי על לא עוול בכפה, שזה כבר נורא- אלא שהתוצאות של הפגיעה הזו גם ילוו אותה במהלך חייה, ובפרט, ביכולת שלה לבנות זוגיות ולהקים בית, שזה עוד יותר נורא!

 

שוב סליחה שאני נכנס לפינות שלא בטוח שראוי שאכנס אליהם. קל לי לדבר מן הצד... אבל גם בתור מי שמדבר מן הצד- זה עדיין מוציא אותי משלוותי.

כמי שליוה כמה נפגעים ונפגעות (בהקשרים שנוצרו, לא בתפקיד) אני רק רוצה להעיר, שאיני יודע האם "כל מי שעברה הטרדה" וכמו שהעירו כאן בצדק, המונח הטרדה הוא בעל סולם רחב...
אבל, לענ"ד בחור (כפי שהעירו, גם זה קיים ובמיוחד מתחת לגיל 12 יותר מאצל ילדות) או בחורה, שעברו הטרדה משמעותית, כדאי שילכו להתייעצות עם איש מקצוע. יתכן שכרווק/ רווקה, חיים עם זה, אבל בניואנסיים של חיי נישואין, זה עלול להשפיע, בלי שבכלל תשימו לב ששם הבעיה. וכששמים לב, לפעמים הנזקים כבר נגרמו.
עוד הערה קטנה. צויין כאן פסיכולוג. צריך לשים לב, שהולכים לפסיכולוג המומחה לפגיעות מיניות. כמו כן נראה לי פשוט, שבחור ירא שמים - חייב פסיכולוג יר"ש ןבחורה יר"ש דווקא פסיכולוגית יראת שמיים. אחרת הפער בין העולמות והייחס וצורת הדיבור על ענייני צניעות, עלולים להכשיל את הטיפול.

ר' מה שהגבתי ל'שריקה' לעיל... במצב הנוכחי; הן מצד השכיחות של התופעה, והן מצד ההשתקה הרבה שהיא סובלת ממנה- נראה לענ"ד שהזהירות צריכה להיות בכיוון ההפוך...

 

אגב, סוגיית הטיפול שאחריי הפגיעה- היא רק הקצה האחרון של ההתמודדות החברתית עם התופעה הזו. ברור שהחתירה שלנו, כחברה שלוקחת אחריות מוסרית ורוחנית- לעצור את זה הרבה לפני שזה מגע לשם.

 

ד' ישמור, יעזור וינחם.

מה ניתן עוד לעשות כדי למנוע הטרדות??

אם כמעט כל בת עוברת הטרדה במידה כזאת או אחרת, אז איפה כל הבנים המטרידים?? מה עושים איתם? וכיצד מטפלים/מונעים זאת??

אשמח לשמוע מה אתם חושבים..

נקודה אחת נוספת, מי שעברה דבר כזה, זה לא היה באשמתך! ממש לא!
ואני אומר את זה אחרי היכרות קרובה עם מקרים שלבחורה שהותקפה היה מאוד קשה לדבר על זה כי היא לא בטוחה שזה אשמתו... ואולי בכלל היא אשמה... ואחרי הטראומה גם הפרטים המדויקים קצת מטושטשים בזיכרון...

אז אם מישהי (או מישהו..) קוראת את זה ומרגישה דומה, תדעי לך שהוא האשם היחיד.

קראתי פעמיים. זה חזק 

 

איפה שצריך יש רבנים בשביל זה

ואם זה רדוד, למה להטריח רבנים על סוגיות רדודות?

כי יש צורך בזה

לא פחות

אהבתי את המשחקי לשון ("שטוף") והמטאפורה..

מבחינה רגשית אני לא נפתח גם אחרי כמה וכמה פגישות, עניין של עודף דייטים לדעתי (ואולי זה טוב, קצת שכל).

מבחינת פרטים, מה שישאלו אענה, לא מאמין בהצגות... נראה לי שזה קצת מבזבז את הזמן

אז איך הבחורה אמורה לדעת אם יש פוטנציאל לרגש? לחכות פשוט? 

דופן.

אני מתייחס גם לאנשים שאני "לא-סובל" בצורה מאוד נחמדה ונעימה ומכבדת (יש יוצאי דופן בודדי בודדים יחידי סגולה כמובן)...

 

לא חושב שהיא צריכה לשקול אם יהיה לי רגש, זה עניין שלי שלא משפיע עליה...

 

אבל, בשביל הדיון - הרגש תמיד מתפתח בהמשך.

אין מציאות של זוגיות יהודית (כלומר תקינה) שלא יתפתח בה רגש. ככה גם הנסיון שלי לימד אותי.

ובכלל, גם אנשים שאינם מלאי רגש מוצאים את החצי השני שלהם.

אין ספק שגם בלי רגש אפשר להתייחס באדיבות ונעימות

אבל כשהבחור לא פותח את עצמו בפן הזה, הבחורה יכולה להסיק שאולי אין התאמה בעניין הזה..

לכמה פגישות אתה מדבר שמתפתח רגש? (אולי אנחנו מדברים על אותו דבר) 

גם כי זה משתנה בין מדוייטות וגם כי עברתי המווווןןןןן בעולם השידוכים...

 

אני חושב שפשוט לא צריכים לחשוש לרגש, הרגשות הראשוניים האלה הם דבר חולף והם רק בסיס ליצירת רגש משמעותי ועמוק. גם בלעדיהם אנשים עם מידות (מעולות) יכולים ליצור את הרגש המשמעותי הזה

אתה טוען שעם כל אחד אפשר ליצור רגש?

זה תלוי מאוד במידות של שני הצדדים

אפשר לחיות ולהסתדר בשלום ובנעימות, אני בספק אבל אם אפשר להסתפק בזה, לפחות בדור שלנו... 

לתרום בנושא.

אבל אני חושב שרגש עמוק מתפתח, בתנאי שהאדם לא מתכחש לעצמו ו/או לא מונע מאגו

בס"ד

אם אני עדיין במצב של חרדה מפגיעה אני פשוט לא יוצאת. כשאני יוצאת אני נפתחת ומביאה את כולי..
לא מאמינה בסגירה. צריך להכיר את הבן אדם.

במקרה שהקשר מסתיים.. וזה באמת לא פשוט...

אני חושבת שבאפן טבעי, ברגע שיצאתי עם כמה בחורים, אני פחות ארשה לעצמי להרגיש בהתחלה.

 

זה לא אומר שאני לא מביאה את עצמי בתור עצמי.

אני כן מגיעה בכיף, ותמיד מעלה לעצמי את האנרגיות לפני הפגישה... משתדלת לומר לעצמי: יאיי, אולי אפגוש היום את בעלי בפעם הראשונה. איזה כיף!- שבשונה מהבחורים הראשונים, זו הסתכלות שכבר לא קיימת באפן טבעי, אצלי לפחות, אלא צריך ליצור אותה. 

אני הכי זורמת ונחמדה בפגישה עצמה. 

ונותנת את עצמי.

וכנה.

 

אבל כן,

אם תשאלי אותי היום אחרי דייט ראשון איך היה, אז גם אם נהניתי- אני אגיד שהיה סביר מספיק בשביל להמשיך.

כי אני לא יכולה להודות בקול שהיה כיף. וגם לא להודות בזה בשקט.

כבר עשיתי את זה פעם, והיה אח"כ הרבה יותר קשה.

אז כן, אני צריכה להגן על עצמי.

 

וכשאני חושבת על זה עכשיו, נראה לי אני יותר מגינה על עצמי בין הפגישות, אבל פחות במהלך הפגישות עצמן.

 

לשאלתך עד מתי זה קורה,

ברור שככל שהזמן עובר-

ככה אני מצד אחד יותר אשתחרר בפגישות עצמן

ומצד שני אשתדל להזכיר לעצמי בין לבין שייתכן שלא. לא לקוות ב100%. שום דבר לא סופי עד שזה לא קרה. חיובי שאני לא נותנת לעצמי לקוות ב100%? לא בטוחה. אבל זה המצב.

זה באמת נושא שמעניין אותי... 

ואני באמת חושבת שסגירות בקשר במיוחד בהתחלה מאוד יכול להרתיע את הבחורה (מדברת מנקודת מבט שלי, אבל יכול להיות שגם מהצד השני זה ככה)

 

בהתחלה, להביא את הצד הטכני של הדברים. אני ככה וככה, אלו דברים מרכזיים בי, לראות שהיא מבינה, להבין ברמה היותר תאורתית מי אני ולראות האם יש הבנה וכימיה. אחרי זה, שנראה לי מבחינה שכלית שזה מתחיל להתאים, אני מתחיל לתת מקום לכל האישיות שבי, וזה מאוד מפחיד, אבל זה קורה אחרי כמה דייטים, ככה שיש טיפה יותר בטחון שיצא משהו טוב.

ככה אני ב"ה אעשה מתוך הסקת מסקות על העבר

שולחת לך חיבוק ענק ועוטף.
השארת אותי בלי מילים ועיניים מלאות דמעות.


את פשוט מדהימה וכתבת יפה מאוד!
ה' ימלא את חסרונך במהרה!!!!!

שרשרתי אלייך בטעות
אבל מצטרפת למילים

"יש שני אופנים לשמח את האדם, האופן האחד הוא לשכח ממנו את עמלו ולהסיח דעת מכל הדברים המעציבים. אמנם שמחה זו אינה שלמה ומתמדת, כי הלא הדברים שהאדם מתעצב עבורם הם קיימים ונמצאים ומערבבים את שמחתו. ע"כ הדרך המובחר הוא הדרך השני, שהאדם יצייר לעצמו באמת הדברים שמעציבים את רוחו, ויעמיק וישכיל בשכלו שאפילו בשביל הדברים שהם הסיבוח היותר גדולות להתעצב אין בהם דרך עוצב באמת." (עין אי"ה- על ברכות ה טו).

 

אני מאחל לך שבעז"ה תגיעי להכרה ברורה שהכול לטובה, ומתוך כך תרגישי שמחה עצומה 

וכמובן שבעז"ה תמצאי את הבחור שלך בהצלחה!! 

 

זוהרת,

באמת אין הרבה מה להגיד,

אז רק שתדעי שאנחנו איתך בכאב.

 

חיבוק גדול!!

 

ושיגיע כבר האחד שלך

מהר בעז"ה

הוא יהיה מדהים ומהמם כמוך, ובדיוק ברמה המתאימה לך.

 

מחזיקה לך אצבעות יקרה!

 

 

חיבוק יקירה שלי, שה' ישלח לך אור כל כך גדול שיסנוור ויטשטש את כל הכאב הזה

מחזקת מרחוק.. 💜 שתזכי לפגוש את הבחור שלך בקרוב ושתחוו המון רגעים שמחים ביחד ! בטוחה שאחרי שזה יקרה, תביני כמה זה לטובה ותגידי לה' תודה שלא הסתדר למרות הכול. שולחת חיבוק גדול ובטוחה ממש שהכול יתהפך לטובה

נכון..
לא הכינו אותנו, אבל הרגישו איתנו, לא היינו לבד ממש, ה' איתנו!
התגברנו,כי ידענו שהטוב האמיתי הוא הטוב לטווח הארוך! נהננו, רצינו זה את זו, רצינו להילחם, לא רצינו לוותר, אך למען האמת לא וויתרנו אחד על השני!!
בדיוק כי נפרדנו. תשאלי איך? כי עצם הקשר ביחד לטווח הארוך- יפקוד אותנו מבלי משים לב בוויתור צפוי שיפריע לחיי נישואין באופן שלא נוכל לממש את המהות שלנו,את עצמנו כפי שאנחנו.

זוהרת
We are the champions💪

נגעת בי! ממש. בסוף יהיה טוב לכולם!!
אז תחשבי רק טוב, כי הכל לטובה ואנחנו לא יודעים
למה ה' בחר שזה מה שיהיה! אנחנו סומכים עליו.
את צריכה להשאר זוהרת- לזוהר שלך, שתכף ומיד ממש יגיע!

אם/כשבא לך לפרוק עוד-מוזמנת לפרוק לי!
באמת,הכי חופשי שיש❤.

בעז"ה בשורות טובות!

מישהו חושב עלייך 
מישהו רוצה אותך נורא 
יש אי שם 

יש אי שם 
מישהו חולם עלייך 
מישהו אוהב אותך כל כך 
יש אי שם 

אז אל תבכי הלילה 
ראשך הניחי כאן 
כוכב נופל מאיר את לילך 
שואל לאן 
ומה תבקשי מלמעלה 
אם זה אותי 
אז הנה אני שלך מזמן 

שיר לך שר 
שיר עצוב סנטימנטלי 
שיר שלא משאיר אותך לבד 
שיר לך שר 

השחר מחכה כבר 
מעבר לפינה 
השמש מסתובבת עכשיו 
לעוד תנומה 
אני מסתכל על פנייך 
את חלומך מלטפת 
קרן אור קטנה 

יש אי שם 
מישהו חושב עלייך 
מישהו רוצה אותך נורא 
יש אי שם."


תזכרי אותו ותתאמצי עבורכם 😘

ריגשת אותי כל כך
אפשר לומר שכואב לי ועכשיו הרגשתי את זה ממש...
אפשר להיות חברה שלך? את כזאת מהממת!!

בעז"ה שתזכי לביחד השלם והנכון בקרוב ❤

בס"ד

 

חיים שלי שאת!

השארת אותי ממש בלי מילים.....

רק להגיד שהרגשתי ממש את הכאב שלך שבטח את מרגישה אותו הרבה יותר...!

שולחת ממני מלא חיבוקים!

ואחותי- אני תמיד פה בשבילך!

 

בס"ד

הזדהותי הכנה.
עד החלק של המאורס אבל מאמינה שגם זה יגיע...

ב"הצלחה לך
ממש ב"הצלחה
בטוחה שבסוף זה עובר לכולנו
בע"ה.
מלא כוחות, את מסוגלת.

אולי גם אותך?
מאחלת לך אינסוף אושר ואהבה גדולה מתוך שמחה בקרוב, בעז"ה!

קצת מורכב לתת לך עצה כי זה תלוי בהמון משתנים ובהרגשתך הסוביקטיבית.
אנסה מעט לכוון , קחי את הדברים בערבון כי אני כותבת רק על סמך מה שנראה לי.

* את צריכה לשקול מי מתאים לך יותר ?
מי נראה לך בר פוטנציאל גדול יותר להיות בעלך, מבחינת שאיפות משותפות, תקשורת?
כבר חווית את הדינמיקה ביניך לבין 2 הבחורים. מה נטיית הלב שלך (לא רק בפן המואהב)?


אם את יוצאת עם הבחור מהדייט- את צריכה להיות 100% איתו. את חושבת שתצאי איתו ותחשבי על הבחור מהעבודה?
אם כן.. יצא שכרו בהפסדו.
לדעתי לא הוגן לצאת ככה עם בחור.
כנ"ל הפוך.


נקודה שכדאי לשים עליה את הדעת-" לא ממש התפתח לדייט רשמי, אבל זה ברור" ברור למי? יצא לך להגדיר את הרצונות שלכם מולו?
אם את מעוניינת בקשר עם הבחור מהעבודה תגדירו בניכם שזה למטרה רצינית.
אחרת את יכולה למצוא את עצמך מתבאסת שויתרת על הבחור מהדייט על סמך השערות.


יש לך בחור שרוצה קשר מול בחור שאת חושבת שרוצה קשר.
תעמידי את הדברים על דיוקם ואז תחליטי לפי מה שיראה לך על סמך התשובות שתקבלי.

רק אל תמרחי את הבחור מהדייט. (תוכלי לומר לו שבזמן ההפסקה מישהו יצר איתך קשר אז כרגע זה לא רלוונטי).
קבלי החלטה ותהיי שלמה איתה,
בהצלחה

זה לגיטימי ועניינו שהוא ביקש הפסקה.

זה לא שאת רצית הפסקה כדי לבדוק אם הבחור השני מעוניין בך...

 

בד"כ כשקורים לי מקרים של כמה הצעות במקביל (שזה בדיוק אותו הדבר) אני פשוט מתייעץ עם מישהו שהוא דעת תורה שיוכל לעזור לי להוציא את עצמי מהלחץ

לא התכוונת שלנסות עם שניהם במקביל, נכון?

אפשר לעשות את זה בנימוס ולבדוק עם אחד ואם לא ילך לבדוק עם השני... אין בזה שום דבר רע.

 

(מהצד הטכני הייתי מציע לך לבדוק עם הבחור השני, כי זה שבעבודה לא יעלם...)

זה טבעי ומובן שאת מרגישה ככה. אולי לנסות בשכל לחשוב מה יותר טוב ולשנן ולחשוב על זה עוד ועוד עד שיחדור לנפש...
בהצלחה!

נאלצתי לחתוך מבחור אחד שחשבתי שפחות יכול להתאים ויצאתי עם השני בשל נסיבות מסוימות ממש לא ממליצה להמרח עם ההחלטה/למצוא תירוצים/לצאת חלילה במקביל וכו. מוזמנת לפנות אלי ...בהצלחה!

את לא בקשר עומק עם אף אחד מהם.

תתיעצי עם חברה, קבלי החלטה ויאלה לדייט

מי אמר שהוא ירצה להמשיך? את לא צריכה לחכות לו. אם יש הצעה חדשה טובה חבל שתפסידי.

ובדיוק אז התחיל משהו עם השני בעבודה

 

וזו הדילמה שלה

למה הראשון ביקש להפסיק?

קודם כל לא להיגעל מעצמך, ולא לדחוק בעצמך.

הוא ביקש להפסיק ויש לזה השלכות, הוא לא קידש אותך. את לא של מישהו.
את יכולה להחליט בנחת ובמצפון נקי מה מתאים לך יותר.

קודם כל צריך לצאת מנקודת הבנה, שה' הוא זה שגרם לראשון לבקש להפסיק, וגרם לשני להתחיל איתך, וגרם לכך שימצא חן בעיניך.
מה הוא רוצה שתעשי עם כל זה? את לא יכולה לדעת, את רק יכולה לנסות להשתמש בכלים שיש לך.
אבל אם לא תרפי ותשחררי מעצמך אשמה מיותרת, לא תוכלי לשקול ביישוב הדעת לשום צד.

הם לא חייבים לדעת אחד על השני, אבל עצם ההסתרה יכולה להעיד על משהו שאת לא שלמה איתו. למה? למה את מאשימה את עצמך?
ולמה את נגעלת?

תלכי בקצב של עצמך, ותחיי את ההוויה שלך בנחת

בהצלחה בהחלטה, והעיקר שהיא תהיה בנחת ובהשלמה גמורה. בקצב שלך.

@רחפת..

מעמיסה על עצמך יותר מידי.

אז חשןב שתבדקי אם משהי מכינה לה מחברת כלה.

אם לא, תכיני את, ופתאום תראי איך תפקידך.מתברר😎

אכתוב בעז''ה יותר כשיהיה לי זמן.

אם לכלה - אז זה בטוח לא מה שמצופה ממך.
ובכלל, לפני השאלה "מה מצופה ממני" כדאי לשאול - "מה אני יכולה ורוצה לתת?"...
אחר כך כבר אפשר להזמין אותה לאייס-קפה מפנק במגדל התצפית הקרוב, לברר אתה בנחת מה היא רוצה ולמה היא מצפה, ולהבין ביחד מה מתאים לך בתוך כל זה. (ארגון שבת כלה? ברכת כלה? אוכל ליום של החתונה? דיסק-שירים לרכב? קישוט הרכב? מסיבת מקווה? מסיבת רווקות? וכו' וכו'.)

בהצלחה!

דבר ראשון, שאת היום המאושר בחייה היא בחרה לחוות איתך.

ז"א שאת תהיי לצידה לאורך כל היום בתסרוקת, באיפור, בצילומים ובדרך לאולם. 

 

מה זה דורש ממך (ם)?

בפן הנפשי- להיות לידה, לעודד, לשמוח, להפיג מתח, להגיד מילה טובה.

בטכני- להסיע, לקשט את הרכב, להכין ברכת כלה, להביא דיסק עם שירים לרכב, להביא שטויות לצילומים וכו...

 

לגבי שמלות, זה תלוי מגזר. יש מלוות שלבושות אותו דבר (צבע ועיצוב), מאופרות, ועם תסרוקות.

 

זה^^^ בגדול.

תבררי עם הכלה מה היא מצפה. זה יכול לחסוך לך ככ הרבה כאב ראש.

 

 

תודה לכל העונות

מניסיוני הדל, אני חושבת שכל זוג חווה משברים.

מי גדולים יותר ומי פחות.

ותכלס גם בחיי נישואין יש משברים... (לא מנסיון אישי, פשוט ככה אומרים..)

 

אז לשאלתך, בטח שיש זוגות שהתגברו על משברים ויש סיפורים עם סוף טוב.

 

שתדע שבפורום כאן יש הרבה רצון טוב לעזור (גם באישי) ויש לאנשים כאן המון ניסיון וחוכמת חיים.

 

ממליצה לך (כמובן אם אתה רוצה) לכוון אותנו לאיזה סוג של משבר אתה מתכוון.

 

 

 

אני מאמין שגם אחרים חוששים, אך מקריאה בפורום נראה שלהרבה אנשים זה לא מהווה בעיה.
תכלס כל סיפור על משבר גדול יעודד, ואולי יהיה גם סיפור דומה לשלי.

וזה מה שבונה אותנו בסופו של דבר..!
לא משנה איזה משבר אתה עובר (ולא נראלי שמשנה לראות משברים של אחרים ולהשוות, כי לכל זוג יש משברים, ולא רק אחד ובעז"ה לומדים להתמודד כל אחד בדרכו)
וזה שחשוב לך שתצאו ממנו כבר טוב.זה מעיד שחשוב לך הקשר, וזה העיקר. ובעז"ה זה יקרה!
עם המון התרכזות בטוב, וברצון להתמודד ולהוביל את הקשר למקום הנכון.

בהצלחה!