שרשור חדש
שלום לכולםאלעזר נאור123
חזרתי אחרי זמן שלא הייתי פה. מקווה שבסוף יצא מפה איזה שידוך או משהו
אפרופו 'שלושת השבועות'- משהו שכדאי להתחזק בו...זהב שב"א

בס"ד

 

שרלוונטי לפורום שלנ"ו. קבלו בהבנה...

 

מתוך 'רעים אהובים' של מו"ר הרב אבינר שליט"א:

 

 

 

 

מצאתי עוד התייחסות בחוברת המפורסמת של הרב טל שליט"א:

 

 
לא התכוונתי לפתוח עכשיו את כל הנושא, רק להזכיר... אני משער, שגם אם לא ידוע לי בבירור- סבלתי קצת מהתופעה הזו, לצערי (ולצערן של כל אלא שהפסידו אותי חצי חיוך...).
 
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם..." (מרן הרב קוק זצ"ל, אוה"ק, ג' עמ' שכג') 
לא אמרתי שהרב טועה... הוספתי ענייןהדוכס מירוסלב

כי לא כל מקרה שמישהו מצער את ההורים שלך אתה מורשה ללכת ולהיות חבר שלו ואגב כך לצער את ההורים שלך (זה העניין של לא למחול).

 

לגבי עדות ברור שזה שנאת חינם וזה גם גובל בלשון הרע על קהילה שלמה מישראל שאין לדבר כזה כמעט תשובה

עד כמה חשוב לכם/ן שיהיה לו/לה דופק?אהוד כהן
מה פתאום!!!!!!קוד אבל פתוח
את יודעת כמה דופק זה מסוכן????
100% מהאנשים שנפטרו היה להם דופק!!!


(הייתי ציני. איך אפשר להבין אחרת?)
עדין מידי?an1987
שאלה, יש מישהי שהכרתי לפני כמה זמן והיא העירה לי שאני עדין מידי דבר שגרם לה לחשוב שאני הומו.
אין לי כמובן בעיה עם הומואים אבל ההערה הפריעה לי מאוד וגרמה לי לחשוב מה אני עושה לא בסדר..
חח מבקש הבדיחה היתה אתה(;הפי
לאחרונה יוצא לי לתהותיצר הרע גוועלד
יותר ויותר על היחס הנכון ליצר הרע.

כמה מקום הוא תופס או צריך לתפוס בחיינו,

האם הוא כח חיצוני או פנימי,

האם הוא כח שתלוי בנו ובהזנה אותו, או שהוא כח בלתי תלוי,

ואם הוא כח נצרך, למה מורים אותנו להרעיב אותו?

מה הוא יותר,
רע, מלך, זקן, כסיל, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני או מדמה?
ומדוע צריך בשבילו כל כך הרבה כינויים?

מהי הדרך לגבור עליו?

האם ניתן לנוח ממנו? האם כל חיינו יהיו והינם תחת העול הזה?

האם לאדם וחווה היה יצר הרע לפני אכילת פרי עץ הדעת?

האם אנחנו צריכים להתבייש ביצר הרע שלנו? הרי לא אנחנו ביקשנו אותו, ואם לא, מדוע אנחנו מתביישים בו?

מה היחס הנכון ליצר הרע? מי הוא? איפה נגמרת הבחירה, ואיפה ה' נכנס בבחירה הזאת?

למה יש מלחמות וכאב ולמה אלוקים לא מתערב?
אולי זה מתאים לפורום צעירים יותרבבושקה
בכל אופן אענה על מה שבאלי..
"האם אנחנו צריכים להתבייש ביצר הרע שלנו? הרי לא אנחנו ביקשנו אותו, ואם לא, מדוע אנחנו מתביישים בו?"
א. דבר שהציעות יפה לו אף כשהוא בקדושה
ב. אנחנו רוצים לשלוט עליו ולא שהוא ישלוט עלינו וחוסר שליטה בו ומביא אותנו להתבייש במה שגורם לנו.

מה אתה אומר?
בקצרצרה: אי שם, עמוק בפנים(ערכתי באריכות)בך לי קר
עבר עריכה על ידי בך לי קר בתאריך ב' באב תשע"ז 09:10
הדרישה של היצר הרע
היא בעומקה, בירור אדיר דווקא של
הקדושה.

וגם היצר הרע שכ"כ מכאיב לך
יש לו עומק מדהים.


מוסיף בעריכה:
אני נוהג להפריד בהתמודדות עם היצר
בין כלים מקומיים להתמודד(חסימה בפלאפון לדוגמא)
ובין בנייה בנפש של הצורך להתמודד ולהילחם על מקומך בעולם.

יש גמרא מפחידה, שציטטת חלק ממנה..
שם כתוב שתלמיד חכם יש יותר יצר הרע של עריות מכל אדם אחר.
אני מדלג על ההסברים שם לרגע

אבל שאלתי את עצמי תמיד, מה, למה??
בן אדם רוצה ללמוד תורה, שחרר אותו מהתיק הזה!!

ואז הבנתי דבר מדהים

היצר הוא לא תיק!

ת"ח, אחד שהולך להאיר את עיני ישראל, צריך נפש חזקה. ואיך בונים לאדם נפש חזקה? גורמים לו להתמודד.

הקושי יוצר אצלך כלים מדהימים שבעזרתם הקרבה לבורא קופצת בלי פרופורציות.

בהצלחה ממש!
תלמד/י חסידות ! (:נפשי חמדה
שאלות מאוד מהנחש המקסים
טובות ועמוקות.

האמת ממש קשה לענות עליהם בקצרה,זה סוגיות שצריך לברר אותם באופן מעמיק ופנימי.(כמו למשל סוגיית הבחירה בעולם).

אבל באופן כללי,'היצר הרע' הוא כוח שיכול להוריד אותנו. או שמנגד- הוא יכול ממש לרומם אותנו.
לכל בנאדם זה מגיע בצורה שונה /בהתמודדות אחרת וזה תלוי בהמון אלמנטים.
ולכן לכל בנאדם יש דרך התמודדות שונה משל חברו,לכן אין כאן דרך שמתאימה באופן אחיד לכולם.

תניא - הספר שמסביר הכל היטב לעומקמושיקו


שאלות מצוינותע מ
התשובות בספר התניא.אופטימיות
ואני אשתדל בעז"ה לחשוב על תגובה.
שאלה יפהפיה.נפש חיה.
היצר הרע הוא המצאה של אנשים שרוצים לשלוט עליךשפיפול
זה עיקרון שנקרא בנצרות "החטא הקדמון" אבל כמובן שהוא קיים גם ביהדות.
העיקרון הזה אומר שהדת שולטת באמצעות המצאת חטאים שהאדם מחוייב לכפר עליהם ועבודת הכפרה היא השעבוד של האדם למנהיגים הדתיים.

אותו הדבר מה שקורים לא היצר הרע, כל זמן שדבר טיבעי, מנהיגי הדת משתמשים בו כדי לייצר אצל האדם רגשות אשמה וכך משתלטים עליו
אני חושבת שזה קצת לא נכוןנפש חיה.
חוץ מהקטע של ההלקאה/האשמה
זה בעיקר לא נכוןגמני
נחלץ לעזרהע מ
אין צורך להתייחס להודעה זו.
(אם מישהו התרגל לתגובות ציניות, כאן זו ממש לא אחת כזו)
אז תן הסבר אחר במקוםהשאלה.


אין לי כרגע זמןע מ
וכח. אולי בערב?
הנהע מ
קודם כל, אני מצטרף לתגובה הזו.
שאלות יפות.. - לקראת נישואין וזוגיות

ואני רוצה להדגיש את הנקודה, שיש באדם כח יצירה. כח יצירה אחד, שמושך את האדם ליצור דברים בעולם. דברים טובים או רעים? פעם כך ופעם כך. הוא יכול ליצור את הדברים הכי טובים, ויכול להיפך.
העבודה שלנו היא לזכך יותר ויותר את כח היצירה שלנו, שנשאף לממש אותו בכיוונים טובים.

זה כח פנימי לאדם, זה לא שטן עם קלשון שעומד על כתף שמאל ולוחש באוזן עצות לא טובות.
(הנפש הבהמית, בקומיקס שיצא על התניא, מצוירת כבאפלו כזה שמושך את הילד למטה. אז זה אולי נחמד לילדים, אבל כשלמדתי תניא עם ת"ח גדול שמבין מאוד בחב"ד, והגענו לשם, הוא אמר שזו טעות להבין ככה בתניא, הנפש הבהמית היא חלק בלתי נפרד מהאדם.)
כפירה ביצר הרע הוא המצאה של אנשים שרוצים לחטואמבקש אמונה

מכיוון שאם מאמינים בכך שהאדם בעיקרו הוא משיכה לטוב, והכוח הרע הוא חיצוני לו, 

האדם נעשה אשם על מעשיו הרעים, בכך שהוא לא ניסה להלחם נגד המשיכה לרע.

 

לכן, אותם אנשים מנסים להוכיח שהכוח הרע הוא חלק אינטגראלי מהאדם,

וכך יוצא שהם לא אחראים למעשיהם הרעים, אלא הטבע האלמוני שאי אפשר להעניש אותו

האדם אינו אשם בכלוםשפיפול
החברה המאורגנת בוחרת לאסור מעשים מסוימים ולהתרשם אחרים.
אין כאן עניין של אשמה.
אלו סיכומים והסכמים.
במדינות מסויימות ההימורים אסורים.
בנבדה ממליצים על עונש מוות למי ששודד מוסד להימורים.
אין כאן טוב או רע.
כל חברה מעצבת את עצמה לפי צרכיה.
הכל נכון, עד שמגיעים לתורת ה'ע מ
שם, זה לא סיכומים והסכמים. לא מה ש"אנחנו חושבים". זה טוב מוחלט ורע מוחלט. מצד האמת. אובייקטיבי.

ממש אובייקטיבישפיפול
איפה האובייקט?
היכן הוא מתקיים מחוץ לרמת התודעה שלך?
או שאתה פשוט משתמש במילים שאין לך מושג מה המשמעות שלהן.
לא תודהע מ
מבקש אמונהאחרונה

אתה מוסיף הרבה צבע לפורום.. זה נחמד

אתה מוכן להפסיק לצטטפיפולס.
את דברי אותו אחד?
אחלה סברה שהדתיים משועבדים לדת בגלל שהיא עושה להם מצפון. חביבי, זה לא המקרה.
אולי גם שאתה עוזר לחבר אתה עושה את זה בגלל המצפון שלך אומר לעשות את זה. לך תחפש
מתי ציטטתי מישהו?שפיפול
רק את עצמי אני מצטט
אין באמת יצר הרעתקוות עולמים

יצר הרע, השטן, סמאל, זה בסך הכל דימוי וסמל ביהדות. אין באמת שטן, יש רק את אלוהים. מה שמכנים בתור היצר הרע גם לא יהיה נכון לכנות בשם 'כח פנימי'. האדם הוא מארג אנרגטי, וכל האנרגיות יכולות ללכת לשני הכיוונים. חמלה וכעס הם שני צדדים של אותו המטבע. 

 

גם אלוהים הוא אנרגיה, אלוהים הוא דעת טהורה, מודעות זכה.

 

יצר הרע זו אכן המצאה שאנשי דת עשו בה מעולם שימוש לרעה. כדי לשלוט באנשים, צריך לגרום להם לפחד. רק על ידי פחד אפשר לשלוט באנשים. זה קורה בצבא, זה קורה במקומות עבודה, וזה קורה גם בדתות. ככה המציאו את העניין של היצר הרע כדי לגרום לאנשים להרגיש בושה ואשמה, ועל ידי זה לשבות אותם.

 

לא כולם עשו את זה בכוונות רעות ממש, היו גם סתם אנשי דת קוקואים שבגלל האובססיות והנוירוזות והפרנויות שלהם הם זרעו פחד ובהלה באנשים לדורות. ההיסטוריה מוכיחה את זה. ואם יש יצר הרע, אז הוא הפחד, כי הפחד הוא המוות. כי כשיש פחד, אין חופש.

 

אנחנו יודעים שאם לא הייתה שבירת כלים, לא היה בחינת רע בעולם, כי הדינים הם מצד השבירה. ודין הוא לשון צמצום והעלמה, שבגלל הסתרת והעלמת האלוהות בעולם, יש אחיזה לקליפות.

 

ואין הדין נמתק אלא בשורשו, ובינה מסטרהא דינין נפקין. לכן שמעלים את הדינים אל הבינה, שם הם נמתקים בשורשם.

 

ואם נכתוב את זה בשפה שלנו, אנחנו לא יודעים מה אלוהים רוצה, אבל אנחנו יודעים שהוא מלא אהבה ורחמים, ואלוהים משחק ומשתעשע עם כל אחד מאיתנו. אלוהים ברא את העולם כדי שיכירו אותו, ובעולם שהיה כולו טוב וצדק , אף אחד לא היה ממש טורח להכיר את אלוהים.

 

לכן אלוהים עושה את החיים שלנו מעניינים יותר על ידי קשיים ומאבקים. כמו שהיו אומרים פעם בסין 'שתחיה בזמנים מעניינים.' אז לפעמים יש לנו אויבים וחולקים , ואנשים שמבזים אותנו ורודפים אותנו, אבל זה גם אלוהים שמתגלה דרך האויבים והחולקים. גם הרשעים והשקרנים, בסופו של דבר, כולם עושים את רצונו של ה' יתברך.

 

לכן הצדיקים ממתיקים את הדינים, כי הם מעלים את הדינים אל השורש, אל עולם הבינה, ושם כל הדינים נמתקים. על ידי שהם מגלים לנו את חסדי ה' ורחמיו, ועוזרים לנו לראות שאלוהים איתנו, ושהחיים היו מאד משעממים מאד אם הוא לא היה מוליך אותנו בכל מיני מסעות והרפתקאות.

 

לכן , אין באמת יצר הרע, יש רק תודעה לא מפותחת.

הכופר התורן וכו'גמני
אתה רציני?!?!?!?נפש חיה.
טיפה יותר טוב מהקודםע מ
קשה לקבל את זה שיש מישהו מעליךמבקש אמונה

ענה ואמר: מה זאת, שהמלך כזה ישלח אחרי עבור שפל ברך כמוני? ומה אני, שהמלך ישלח אחרי? 

הלא מלך כזה, שיש לו ממשלה וגדולה כזו, ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה, ואיך יתיישב זאת בדעת, שמלך כזה ישלח עבור שפל כמוני? אם אמר: בשביל חכמתי, מה אני כנגד המלך. וכי אין להמלך חכמים. וגם המלך בעצמו בודאי חכם גדול, ומה הדבר הזה שהמלך ישלח עבורי. וישתומם על זה מאד מאד.

 

ענה ואמר זה החכם: תדע מה שאני אומר, דעתי שבהכרח הדבר מובן ומברר,

שאין מלך בעולם כלל.

וכל העולם טועים בשטות הזה, שסוברים שיש מלך. 

 

(מעשה החכם והתם)

מבקש תסביר לי בבקשה! טוב? כי חא הבנתי מה הקשר לשאלהנפש חיה.
אנשים לא מבינים את הסיפורשפיפול
המשמעות היחידה שלו זה שהכל תלוי במזל.
ברצינות?? 😨כשמש וכירח .
קצת שבתאי מצידךבעוז ובענווה

אני מבין היטב את מה שכתבת. רק שתבין שזה מדרון חלקלק..כי אם לא נותנים כתובת ברורה למקור של רע ורק קוראים לו "הצד השני של המטבע", אז מהר מאד לא יימצא הבדל בין מצוות ועבירות.

 

ואז חלילה אולי גם נחטוא כדי לברר את הניצוץ האלוקי המחייה את הרע שבתוך החטא...

שאלות יפות..ד.

זה שבעולם הזה, יש יצר הרע, אינו צריך לפנים.

 

גמרות מפורשות - כולל שביקשו חכמים לבטלו וראו שיש לזה "מחיר" - וחכמים אומרים, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". ומי שאומר "אין", הרי הוא  כופר בדברי חז"ל, מה שנקרא אפיקורס, וזה לא הדיון.

 

 

אלא מה? שהשאלה מה פירוש הדבר הזה. ככלל, אולי אפשר לומר, שהכחות של האדם, המושכים לכיוון חומרי, ללא מגמה, הרי הם בכלל "יצר הרע". עושה את האדם חומרי יותר, גס יותר, פעמים לא מעטות, זה כבר יכול להיות חטא. וכנגד זה, יש המשיכה כלפי מעלה, שאר הרוח, העדינות, הרצון לטוב.

 

וממילא, יכול האדם, שיש לו שכל ובחירה וקישור לדבר ה', לכוף את יצרו שלא יפריעהו, ויכול גם לנווט לכיוון נכון כחות מסויימים, כדי שיסייעו בעדו במינו הנכון ובמקום הנכון. "בשני יצריך - ביצר טוב וביצר רע".

 

 

"להרעיבו" - כי אז ההרגל החומרני-תאוותני נח, יש יותר מקום פנוי לבניית הרגלים אחרים.

 

כמו שאומר הכוזרי, אדם מישראל צריך להיות בבחינת מושל. משתמש בכל כח במינון הנכון ובמקום הנכון. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

 

 

כמה שאנחנו יותר מתרגלים בדרך טובה, נכונה, ומשתמשים ביצר במקומו המתאים והנכון - כך יותר "מנוחה" ממנו. תלוי גם באדם ספציפית - ולפעמים "לפום צערא אגרא". המנוחה הגמורה מיצר הרע, זה לעתיד לבוא. כמו שנחלקו חז"ל את מי "ישחטו", יצה"ר או מלאך המוות - שזה בעצם שייך לאותו ענין. ואז כל כח ימשוך אל המגמה של הטוב בגלוי. לא כחות "פרווה", אלא עם מגמת הטוב חיה ושקופה בקרבם. רק אליה.

 

לאדם וחוה, לפני החטא, כך מובא בספרים - היצה"ר היה "מבחוץ", היה קל יותר להבחין - ולדחות. מאז החטא, יש איזה "ערבוב", בתוך האדם.

 

 

לא מתביישים מעצם זה שיש דבר כזה, ידוע שיש. אבל באופן טבעי, אם משתלט על האדם הישר כח כזה, ואפילו רק דוחפו במחשבתו אל הרע - חש בושה. לא זו תפארתו. וזה לא קשור שלא הזמננו אותו.. אדרבה, זה מראה על מעלה. שהוא מבחין בין מה שמבטא את מדרגתו הגבוהה יותר, לבין חולשתו. אבל אם מתגבר עליו - אדרבה, שכרו הרבה מאד..  וכנ"ל, אפשר להשתמש לטוב, ואז זו מעלה, בלי להתעלם מצדדים "חומרניים" יתרים שנספחים, שלא תמיד הם מעלה, גם אם אינם עבירה.

 

וטוב מאד שהאדם מייחס את הנטיה לרע, ל"יצר הרע". כך מדגיש שעצמיותו האמיתית טובה וטהורה. נשמה שנתת בי טהורה היא. לא סותר שבינתיים גם הנטיות הללו מעורבות בכחותיו - וצריכות מלחמה, בירור והעלאה.

 

אנחנו בוחרים - וחכמים אומרים שה' מסייע. הקב"ה נתן לאדם בחירה.

ואם חלילה אדם כשל, וחזר בתשובה באמת, מתקבלת תשובתו - וה' כבר יעלה גם את מה שבא מהיצר.

 

 

והעולם כמו שה' ברא אותו, שעדיין מגמתו הטובה לא שקופה בכולו - יש בו מאבקים בין הטוב לרע. והקב"ה מתערב, בסתר המדרגה. בסוף - נראה למפרע..

רגע קטן מהחיים, ותובנה קטנה שלי עם עצמיאורות הכתובה
תפילת מנחה נגמרה, והחברה מזדנבים להם לכיוון ארוחת הצהריים.
בייניש צעיר וחביב עד מאד ניגש לארון הטלפונים הישיבתי, בו מניחים את הטלפון בכדי שלא יסיח את הדעת בזמן הלימוד (והוא סגולה בדוקה ומנוסה) וקופץ לראות מה חדש.
בהתרגשות וחרדת קודש לוחץ על הכפתור שלא באמת קיים במסך המגע שלו, ולוחץ לכאורה על תמונה של חץ העולה למעלה המקביל לחץ היורד מטה. נתונים. אינטרנט.
צפיתי בו. בפעם האלף. וגם הפעם האלף שהוא תוהה באזניי מי אני חושב שחיפש אותו היום, וכמה הודעות הוא קיבל.
השבתי בהמהום לא ברור, שכן הנחתי- חששתי שאני יודע את התשובה. וצדקתי.
בפעם האלף- אותה ההתרגשות,
בפעם האלף- אותהה ציפיה,
בפעם האלף- אותה ההמתנה להתעוררות הרשת לחיים.
התחיינה ההודעות האלה?
בפעם האלף- אותה אכזבה.

מספר לא רלוונטי של הודעות מאיזו קבוצת וואצאפ בה הוא נמצא. קבוצת וואצאפ אליה צורף, ליתר דיוק. הוא לא *נמצא* שם. והוא גם לא מוצא שם כלום. הוא נמצא עכשיו פה, ליד ארון הטלפונים. מאוכזב מהכלום ושום דבר שהמתין לו בטלפון, ובתחושת ריקנות מה, השיב את הטלפון לארון והלך לכיוון חדר האוכל. אולי אחרי סדר ערב תמתין לו הפתעה.

הבטתי בו בחיבה מתרחק ממני, צועד ישר, לכיוון הפנייה שמאלה לחדר האוכל. כמה שהבנתי אותו.
כמה שאני מכיר את הציפיה הזו לטלפון אחרי חצי יום- יום בישיבה, כשהטלפון נם לו בתוך הארון בחדרי בזמן שאני ישבתי ולמדתי בבית המדרש בראש נקי מצלצולים וצפצופים.
כמה שאני מכיר את האכזבה הדי קבועה.
איזה חבר פה, איזו הודעה מעניינת שם.
תמונה חדשה של האחיין שאחותי שלחה לי, מרוח בשוקולד או שם לעצמו סדין על הראש. 'איזה חמוד!'- התגובה הקבועה והאינסטינקטיבית, אמיתית בכל פעם מחדש.
עוד מספר לא מבוטל אך בטל מן העולם של הודעות מקבוצות וואצאפ למיניהן. בהן ההודעות הן פינג פונג פנימי בתוך הקבוצה, לא באמת נוגעות לנו ולא באמת נוגעות בנו.

ומעל הכל- התחושה שהייתי צריך לדעת, שהיום לא יהיה שונה מאתמול או משלשום.
כי מי יחפש אותי היום, שלא חיפש אותי אתמול?
מה נשתנה הוואצאפ הזה מכל הקודמות?
ובאמת הייתי יודע, לולי התכחשתי למציאות. כמה טפשי ונואל מצדי. אני יודע מה שם התואר, רק לא זוכר אם כותבים פתאטי או פטאתי.


והיום, היום כשהתבוננתי בפעם האלף מן הצד בחברי היקר בסיטואציה הכל כך מוכרת לי, אני חושב שהבנתי .
זה ממש לא טפשי. זה כ"כ מובן. כ"כ הגיוני. לא פתאטי ולא פטאתי.
מה שבאמת חסר לנו, למה שאנו באמת מצפים, מקווים, מחכים, מייחלים.
זו לא הודעה מחבר/ה, לא משנה כמה הוא או היא קרובים אלינו- מאז כיתה א', או משנת השירות, או מהמחלקה בצבא.

כולנו בעלי רגשות
כולנו רוצים שיאהבו אותנו
כולנו רוצים להרגיש נאהבים
כולנו רוצים לאהוב מישהו. מישהי.
כולנו רוצים שתהיה באמת סיבה לגשת לטלפון.
כולנו רוצים לדעת שיש מי שמחפש אותנו
שיש מישהו שרוצה בחברתינו
שיש מי שרוצה בקרבתינו.
קרבה. באמת קרבה אמיתית.
שיש מישהו שרוצה אותנו
שאנו חיוניים עבור מישהו
ושיהיה מישהו חיוני עבורינו
מישהו להתגעגע אליו
לא עוד געגוע למשהו לא מוכר, לא ברור, לא ידוע.
מישהו להתגעגע אליו
שיש לו פנים. וגוף. וקול. וצחוק. וריח. וחיוך מסויים. ותכונות שנלמד להכיר ולחיות איתן- ובעצם איתו. עם כל כולו. עם כל עצמיותו.
מישהו שיתעניין בנו. שיהיה אכפת לו מאיתנו
ושאנו נרצה להתעניין בו.
שהוא באמת יעניין אותנו. שהוא באמת יהיה רלוונטי בשבילינו. שבאמת יהיה רלוונטי לחיינו ובחיינו.
מישהו שישלח לנו הודעה.
איזה 'בוקר טוב!' עם סימן קריאה. וסמיילי. ופרח. ולב.
מישהו שיתקשר
אפילו שלא נספיק לענות
רק שנראה 'שיחה שלא נענתה' ממנו. או ממנה.
ושיהיה אל מי לחזור בחזרה.
בטלפון
ובסוף היום
הביתה
מהישיבה, מהלימודים, מהעבודה
מהלא משנה מה שאנחנו עושים במשך היום.
זה כמובן מאד משנה
אבל זה לא משנה כשאנו חוזרים הביתה. אליו. אליה.
עכשיו אנחנו בבית. ב י ת .
מישהו ש*הוא*. או *היא*
יהיה, או תהיה
הבית שלנו. הבית בשבילנו
ושאנו נהיה הבית בשבילו
מישהו שנהיה הבית אחד של השני.
מישהו שביחד נהיה בית
מישהו שלא יהיה רק מישהו
מישהו שיחד איתנו יהיה 'אנחנו'.


פנה לו נערי חביבי שמאלה, לתוך חדר האוכל- ונעלם
וואו!! מהמם!בת מלך =)
שאלה...טוווב

קוראת סמויה וכו וכו

קצת על עצמי: יצא לי כבר לצאת עם כמה וכמה בחורים (לא מלא, אבל יש במלאי J ), ממש לרוב אני חתכתי (לא אוהבת סתם לומר אבל נראה לי ככה יותר תבינו את ההתבלטות) היו קצת שאני מצידי רציתי להמשיך והם חתכו.

אני אחת שדי על ההתחלה מרגישה אם יש פוטנציאל ויש לי חשק להמשיך או לא. וזה יחסית נדיר שאני פוגשת מישהו שוואלה, ממש בא לי להמשיך!

ממש בימים האחרונים נפגשתי פגישה ראשונה עם בחור וממש מרגיש לי אחלה ופוטנציאלי, ואני מפחדת. כי אני מרגישה שמרוב שזה נדיר מבחינתי. אולי במו ידי אני הורסת את הקשרים האלה, ואולי זה מה שקרה גם בקשרים אחרים שהייתי מעוניינת והם חתכו.. כי לדוג' היה קשר אחד שהרגשתי שמרוב שאני רוצה אני הסתבכתי כבר... לא רוצה מידי ללחוץ אבל לפעמים בגלל זה אני מידי קרירה ואז הקשר לא מתקדם. או לחילופין. אני יודעת שתמיד התשובה היא "להיות פשוט אני" אבל אני מרגישה שכשאני ממש רוצה משהו (לדוגמא שהקשר הזה יתקדם) אני לא מצלחה להיות ולזרום לגמרי טבעית, להפתח לפעמים כדי שהקשר כן יתקדם לא יתקע. ולא מידי להביע התלהבות (גם כי אני באמת עדיין לא מכירה אותו, וגם כדי לא להרתיע) ולא רוצה לעשות טעויות..

אשמח לעצות, אם הבנתם..

מקפיצה את עצמי, כי לא עשיתי כותרת מגרה טוווב


(זה לא נראלי שזו הסיבה שלא הגיבו...קוד אבל פתוח
אין לי כל כך מה להגיב, וגם אם כן צריך לחשוב על זה...
הרבה שירשורים הם ככה, בדכ שמדובר בדברים שאין תשובות אינטואיטיביות)
וגם כי עברו רק 5 דקות..ברגוע


בעיקר כי עברו רק 5 דקות כוס ברוח


יש שאלות שיענו עליהם אחרי 5 דקותקוד אבל פתוח
לא מהסוג הזה...
שלוםבזמן האחרון
קודם כל, כיף לך שאת במצב הנוכחי! צרות של עשירים.

תראי, בתור בחור שנתקל בדייט בבחורות שבשלב השידוך אומרים לו שהבחורה די זורמת ולא קרח, בחורה נעימה ונוחה, ובדייטים הראשונים לא מורגש מה שנאמר עליה - אצלי זה כן מעלה נק לבדיקה, אבל אני כן לוקח בחשבון שיש הרבה בחורות כמוך שפשוט מתחילות להסתבך בחשבונות של פרטים קטנים בפגישה, וכתוצאה מכך הן בוחרות ב"שב ואל תעשה עדיף".

ככה שמה שאני עושה זה לבדוק ב2-3 פגישות הבאות אם אפשר באמת לנסות להגיע לאיזה מרחב שיתן לה להתנהג בנוחות, לשדר לה להכל בסדר מבחינתי ושאני (ודי בטוח שרוב הבחורים) לא שם לב לכל פרט קטן שהבחורה עושה(בשונה מבנות).

אם באמת השתנתה ההתנהגות לטובה - מה טוב.
אם לא - כנראה שאני אחתוך אם היא לא חיזלשה כבר לפני.
לסיכוםבזמן האחרון
לדעתי גברים פחות ערים לכל הניואנסים הקטנים, ככה שאת יכולה להירגע.(תקנו אותי אם אני טועה).

בנוסף, תנסי לא להגיע לפגישה ממצב שאת רוצה וצריכה לשלוט במצב, תני לעצמך באמת לפגוש ולהיפגש, לפתוח ולהיפתח, לחוות את זה בלי תכנונים מוגזמים.

בהצלחה.
אשתדלהנחש המקסים
לנסות לחשוב טיפה ולענות.
לא הכי כדאי להסתמך על הפגישה הראשונהמישהי 1
הרבה פעמים היא לא משקפת-לכאן ולכאן
ממליצה לך לתת סיכוי אמיתי לעוד פעם גם אם לא הרגשת שיצא מזה משהו אאכ היה זועה
לגבי הקשר הנוכחי שיש לך נשמע שאת בסדר גמור,את יודעת שכדאי להיות הכי טבעיים ולהיות את-לכולם קשה במידה מסויימת לעשות את זה
מה שאני ממליצה לך זה להמשיך בשמחה ופשוט לא לחשוב כל הזמן בראש:'רק שהוא לא יחתוך' כי לפעמים המחשבה הזו גורמת לחוסר טבעיות(מה שכתבת-יבוש או התלהבות יתר)
בהצלחה ממש!!!
מבינה אותך.איוושה

שתדעי שהרוב כמוך. רוב האנשים מתקשים למצוא מדוייטים שמעוררים התלהבות גדולה ומשדרים פוטנציאל כבר מהפעם הראשונה. את לא היחידה.

 

בפגישות הראשונות של קשר כזה, שאת יודעת שאת רוצה מאוד אבל לא בטוחה לגבי הצד השני, ובמילים אחרות - עדיין אין ביטחון בקשר, אך טבעי שההתנהגות שלך תהיה (באופן לא רצוני כמובן) התנהגות מוחצנת או מופנמת מידי, שעלולה ח"ו להעביר מסר לא נכון.

 

מה שאת מתארת מצריך המוווון עבודת המידות... 

 

כדי שקשר יתקדם בצורה טבעית את חייבת לשדר טבעיות.. לנסות לבלוע את הרגשות האלה (וברגשות אני מתכוונת למה שאמרת - החששות, התלהבות היתר וכו') ולשדר לו נורמליות, לדאוג שהקשר יתקדם בקלילות, אפילו אם בהתחלה זה לגמרי מזוייף.

 

בנות הן בDNA יותר אמוציונאליות מבחורים, לכן תרגישי בנוח להוציא את הרגשות האלה על אנשים שאת בוטחת בהם - אמא, חברה, אחות גדולה. אחרי שתתנקי מהם, תרגישי בנוח ללכת לפגישה.

 

תני לדברים להתרחש, תנסי להנות, תהיי קלילה. אל תתפסי לכל ניואנס כי זה מוסיף ללחץ. 

תחשבי שאם זה מה שיועד לך משמיים - זה יקרה, בין אם תשדרי קצת קרירות/שיגעון ובין אם לא...

 

בהצלחה רבה!!! מרחף

 

הייכוס ברוח

נדמה לי שאני עשויה להבין את מה שאת מדברת עליו.

אצלי אני גם ישר ממש מרגישה אם בא לי על זה או לא...

עכשו יש לזה שני צדדים לענד,

הראשון זה לבא בעין של אמונה ובאמת להאחז בטוב ובכייף שיש לך כרגע קשר כזה שאת מעוניינת בו,לתת שם את כולך ולבנות את הקשר בדרך נכונה ובריאה ובאמת להאמין בקב"ה שאם זה שלך, זה שלך. לא משנה כמה "טעויות" תעשי או מה שלא "תהרסי".

 הצד השני של זה, בעיקר נובע ממשהו אישי אצלי...ואני לא כותבת במטרה להשליך עלייך, אלא במטרה לשתף ואולי תמצאי גם טיפה את עצמך שם.

הנקודה היא ששמתי לב שיש לי נטיה לרצות ולהתחבר ישר לסוג הבחורים שהם במובן זה או אחר לא ניתנים להשגה. או שהקשר איתם מועד לפורעות עוד מעת היולדו.

ולעומת זאת בחורים רגילים,שלרוב היו טובים ונעימים והקשר איתם היה אפשרי ובעל פונטציאל אמיתי משום מה לא שבו את ליבי.

למה זה עובד ככה? יש לי מספר תירוצים על הקושיה...ועוד יותר קושיות עליה..

העיקר (לא לפחד כללחצי חיוך...) לזרום ותוך כדי לראות מהי סיבה למה ליבך חפץ את הבחור הזה..ומתוך כך להמשיך ברוגע ובנחת ולא להיות לחוצה איך את לא מאבדת את זה.

בהצלחה רבה.

מזכיר לי קצת את עצמיכשמש וכירח .
הפיתרון לזה הכי פשוט אבל גם הכי קשה - אמונה. ברגע שתאמיני באמונה שלמה שה' מכוון את הכול. ושאת עושה את ההשתדלות שלך, ואם זה הזיווג שלך אז זה יצליח - כבר תראי איך הלחץ יורד.

זה משהו שצריך להשקיע בו ולחזק אותו כל רגע ורגע, הידיעה שיש מי שמכוון אותי, בכל דיבור, בכל מעשה הכי קטן, הכול מכוון מלמעלה ואני כאן עושה את ההשתדלות שלי. אם הבחור שלך - הוא יהיה שלך, גם אם יהיו קצת רגעים מביכים או אי הבנות..תצליחו להתגבר עליהם.
אם הוא לא שלך אז לא משנה כמה תנסי להיות הכי נעימה או הכי מושלמת בעיניו, זה פשוט לא יצליח.

את כרגע יוצאת עם בחור שמוצא חן בעינייך, אמרת שזה לא קורה הרבה נכון? אז כרגע את במצב מעולה! ה' שלח לך את אותו בחור מסיבה כזאת או אחרת. מסיבה שהיא אך ורק *לטובתך*.

אל תחשבי שהבחור הזה הוא בין הבחורים היחידים בעולם שיכולים להתאים. אל תפחדי שתהרסי את זה. תיהי את. תתני לבחור להכיר את מי שאת באמת, בלי לנסות להיות משהו אחר. בלי לפחד להראות עניין או ההיפך הגמור מזה (בא לך לשלוח לו הודעה? תשלחי! בלי להיכנס לסרטים או מחשבות מיותרות) אם הוא ירצה להמשיך (וגם את כמובן ;) ) אז ב"ה את במצב מצוין! ואם הוא לא מעוניין להמשיך?? אז ב"ה! את עדיין במצב מצוין! אמנם קצת כואב אבל עדיין לטובתך!

בין אם הבחור הנוכחי הוא המיועד (מאחלת לך שאם זה זה אז זה יצליח בעזרת ה') ובין אם זה בחור אחר - מה שבטוח שאת צריכה לסמוך על ה'. לדעת שהוא הולך איתך לאורך כל הדרך, בכל שיחת טלפון, בכל פגישה, הוא איתך, עוזר לך להגיד את המילים הנכונות (גם אם לפעמים הן מרגישות הכי לא נכונות שיש) עוזר לך לראות ולהבין ולהרגיש כל כך הרבה דברים, כדי להחליט אם הבן אדם שמולך הוא זה שאיתו תרצי להקים בית של תורה ולעבוד את ה'.
השליכי על ה' את כל הדאגות והפחדים. אל תטרידי את עצמך במיליון ואחד מחשבות (זה מאווד קשה שלא אבל אפשרי ) תתני לה' לדאוג לקשר שלכם ותנסי כמה שיותר ליהנות מכל התהליך הזה.. ברגע שתאמיני באמת - תראי כמה הדברים זורמים וכמה את מתנהגת בטבעיות.

תקופת הפגישות היא זמן מעולה לעבוד על האמונה שלנו.. לפעמים נדמה שהיא חזקה, ואז כשמגיע קושי אמיתי, מגלים שממש צריך להתחזק בזה (ככה זה לפחות אצלי). שיהיה המון הצלחה!
לדעתי...עדן ירושלים
בדייטים שלי הייתי מי שאני ובסופו של דבר אחרי לא הרבה זמן- מישהי קיבלה אותי..
אבל זו לא סתם מישהי..
היא גם היתה מי שהיא והיא מושלמת בשבילי...
מי שנועד לך יאהב אותך כמו שאת ולא ינסה לשנות אותך...אם זה זה אל תלחצי..תשליכי על השם תאמיני חי שהוא מגלגל את הכל
מזדהה עם התחושה כימתן תורה

זה באמת שאלה איפה צריך לדחוף קדימה, ואיפה צריך לתת לדברים להפשיר ולאט לאט כדי לא ללחוץ..

 

ונראה לי שאפשר לחשוב על זה שגם הצד השני לא תמיד יודע מה בדיוק צריך לעשות, והוא גם מנסה ללכת בין הטיפות כזה.. וככה יוצא ששניכם נמצאים באותה סירה ויותר קל לשחרר, אבל כמובן שכשרוצים להיות "טבעיים" זה יוצא בדיוק הפוך

אז נראה לי שלחדד את הידיעה שגם הצד השני נמצא בסיטואציה בדיוק כמוני וגם לא תמיד יודע

הכל, יכול לעזור להרגיש רגיל ויותר טבעי כי בעצם אין כ"כ מתח וכולם באותו מקוםחיוך גדול

מזדהה עם התחושה כימתן תורה

זה באמת שאלה איפה צריך לדחוף קדימה, ואיפה צריך לתת לדברים להפשיר ולאט לאט כדי לא ללחוץ..

 

ונראה לי שאפשר לחשוב על זה שגם הצד השני לא תמיד יודע מה בדיוק צריך לעשות, והוא גם מנסה ללכת בין הטיפות כזה.. וככה יוצא ששניכם נמצאים באותה סירה ויותר קל לשחרר, אבל כמובן שכשרוצים להיות "טבעיים" זה יוצא בדיוק הפוך

אז נראה לי שלחדד את הידיעה שגם הצד השני נמצא בסיטואציה בדיוק כמוני וגם לא תמיד יודע

הכל, יכול לעזור להרגיש רגיל ויותר טבעי כי בעצם אין כ"כ מתח וכולם באותו מקוםחיוך גדול

תודה ממש, כיף שעניתםטוווב

תכל'ס את רוב התשובות כבר ידעתי, אבל זה כיף לשמוע שמבינים ושזה הגיוני... וכן סידרתם לי דברים בראש, תודה ממש!

ובאמת התקופה הזאת היא ה-תקופה לעבוד על אמונה, ותכל'ס זה משהו שכיף לעבוד עליו, ברור שקשה לפעמים, אבל מתנה פשוט שווה..אני נהנת,ובע"ה שבקרוב ממש אוכל לעבוד אליה דרך שלב טוב אחר בחיים!

ממש בא לך להמשיךבסדר גמור
הטלת פעם ספק במחשבה הזאת?

הרי את לא מכירה את הבחור! יש התפתחות בעלילה.. יש דברים שמקבלים זווית אחרת.

לפסול ישר על ההתחלה כי "לא מרגיש לך" זה לצערי טעות קשה.. שאת סובלת ממנה.

לא חלילה רוצה לבקר או להעליב אבל לטובתך את צריכה להבין שהדרך שלך להצלחה היא להיות מי שאת כי את באה להכיר אדם! אז אחד שחשבת אותו למוצלח עוד לא חשף בפניך את חסרונותיו ואחד שלא היה לך כל כך חשק בשבילו התגלה כאביר ומשלים אותך בדרכים שלא חשבת עליהם בכלל.

קחי נשימה עמוקה - תאמיני בקב"ה שהוא עושה את החשבונות שלו ואם תהי את והקשר לא יצליח בגלל זה כנראה שלא היית יכולה לחיות עם האדם הזה בכל מקרה.

"הדרך לנצחון היא לא לפחד להפסיד".

בהצלחה
כתבתי את זה קיצוניטוווב

כמעט אף פעם לא חתכתי אחרי דייט אחד. אבל בגדול אני בן אדם של אינטואיציה, ואני כן חושבת שזו ברכה אינטואיציה ודבר בריא, כשהיא מבוררת, אני כל הזמן חושבת ומדייקת את עצמי ובודקת שהאינטואיציה באמת מבוססת. אבל ברור שצריך איזונים ותפילות.

לדעתי האינטואיציהבסדר גמור
היא באמת מבורכת כל עוד היא מבוססת על מציאות ולא על דמיונות.
אחרת היא קללה קשה שפוגעת בכל חלקה טובה.
אני שומע שוב שתחושת הבטן של X לא התאימה לדמיון אז הקשר נותק.
על מה ולמה? איך זה יכול להיות שכל כך מהר יש החלטה? הרי מכירים רק כמה שעות נטו..

יותר ברור?
את צודקת. צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק לגביהטוווב


חחח תמיד אני צודקתבסדר גמור
כי גבר לעולם לא צודק
צודקת.פסיפלורה1
גבר אף פעם לא צודק
מבין אותך, ועדייןכי בשמחה תצאו.

"הרפו, ודעו כי אנכי א-לקים"...

תנשמי עמוק. עוד פעם. זה חשוב.

קשרים צריך לנהל מתוך נחת, רוגע, שלוות נפש.

(ספרו לי על זה שבהמשך זה פחות עובד...

אבל משתדלים להיות במעמד הנפש הזה ככל יכולתנו).

 

אם בפגישה הראשונה זה קשור - שווה להמשיך, גם אם לא נרשמה התלהבות רבתי.

ואם נרשמה התלהבות - תתנהלי בכיף שלך, בטאקט, ברגישות...

בסופו של יום - הקב"ה מכוון את העולם, ואם הוא שלך - הוא יתלהב ממך, אל דאגה.

את הרי רעייתו, לא...?

 

לגבי התלהבות ויוזמה, לדעתי הדלה:

עדיף ליזום יותר ולמרות זאת להתייבש,

מאשר לא ליזום - ובגלל זה להתייבש...

 

המון הצלחה!

והמון אמונה בהשי"ת

שאת הטוב יקרב,

ואת הרע ירחק,

והטוב בעיניו יעשה..

תודה על התגובה.. מחזקטוווב


צריך לעשות סוויץ קטן במוחmessed_upאחרונה
רוב הבנות בעולם כשהן ילכו ברחוב וישאלו גבר מה השעה, לא תהיה להן שום בעיה לשאול שאלה תמימה כזאת ולהמשיך בחייהן כאילו כלום.
אבל פתאום כשהן מגיעות למצב שבו הן צריכות לדבר עם גבר שהן רואות בו פוטנציאל, או מחבבות אותו, הפחד והחשש מדחיה משפיע וגרום לקרירות יתר או התלהבות יתר.
תנסי כשאת מדברת עם הבחור איתו את יוצאת, להתעלם מכך שאת כרגע בפגישה עם בן זוג פוטנציאלי. תבואי בגישה שאת באה להכיר אותו והוא בא כדי להכיר אותך. תדמייני לעצמך שאת מדברת עם אדם שאולי לא תפגשי שוב בחייך)כמו אותו אלמוני ששאלת אותו מה השעה(. ואם לא תתקלי בו יותר, אין שום סיבה לשים מחסומים או לנסות יותר מידי. אפשר פשוט להיות זורמת ולהיפתח כמו שהיית רוצה וכמו שאת תמיד.
בהצלחה!
שואלת מנסיונכםרק שאלונת

אהלןחיוך

אני ניק מוכר בפורום אחר.. פתחתי חדש לשאלה

יש לי שאלה שאשמח אם תוכלו לענות לי מנסיונכם בתחום.

סיימתי עכשיו שביעית באולפנה  דוסית. אני גם ממש דוסית. וכן, קצת הרבה בלחיתכאילו מוציא לשון

ואני לא מהבלחיות שסתם בצחוקים.

אני כן רוצה בעז"ה להתחתן מוקדם וכן מתייעצת על זה עם אנשים מבוגרים.

האולפנה שלי נמצאת ביישוב שבו גם נמצאת ישיבה שהיא גם בסגנון של האולפנה. ואתם בטח יכולים לתאר לעצמיכם את כל הדיבורים והצחוקים שנהיים מזה..

בישיבה הזאתי למד עד סוף שנה שעברה מישהו מהיישוב שלי. שהוא קצת מעליי.

כשהוא למד שם זה לא באמת הפריע לי ולא באמת הזיז במשהו..

הפעם הראשונה שחברות שלי התחילו לצחוק עליי שאנחנו בקשר היה איזה מקרה שבאמת יכל לגרום לחשוב על זה אבל זה לא היה מתואם בכלל 

אחכ היה עוד איזה משהו שאיכשהו קשור אליו. אבל עדיין לא באמת הרגשתי משהו כלפיו.

אה ושלא תבינו לא נכון. הוא דוס ממש. לא כמוני אבל דוס. לפחות חיצונית זה נראה ככה.

במהלך השנה יצא לנו לדבר בהודעות על דברים טכניים ממש (הוא יזם את זה.. אני נגד זה ממש)

המציאות הזאת שכן יצא לנו לדבר ושאני רואה אותו הרבה כי הוא מהיישוב שלי גרמה לי כן קצת לחשוב עליו אבל הצלחתי לסלק את המחשבות מאוד מהר כי זה לא קשור בכלל..

הבעיה התחילה בזה שהוא שלח לי פתאום הודעה לא טכנית בכלל ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני, ופתאום הוא התחיל להגיד לי כל פעם שהוא ראה אותי בוקר טוב, שבת שלום וכו..

וחברות שלי עוד יותר חפרו לי עליו כמה הוא מתאים לי וכו..

קיצור יצא מזה שאני מגלה את עצמי יותר מדי פעמים חושבת עליו. ואני לא מצליחה להוציא את המחשבות האלהעצוב

אשמח אם יש לכם עיצה בשבילי איך להשתחרר מהמחשבות האלהחיוך

תודה רבה!

וסליחה שפלשתי לכם לפורוםקורץ

(אשמח שלא ישימו את זה בראשי.. ואם מישהו מזהה אותי אז שישב בשקטכאילו מוציא לשון תודה!)

 

 

המשל הזה היה מתאיםסטופ
אם זה היה קל להפסיק לחשוב עליו. לדעתי ומנסיוני זה איפשהו בין קשה לבלתי אפשרי. אז אני בסה''כ אומרת שלא צריך להיבהל מזה וזה בסדר גמור. לא צריך לכלות את הכוחות במאבק חסר תוחלת בלהוציא אותו מהראש.
אם אתה לא מזדהה ואצלך זה לא עובד ככה- ב''ה.
התרשמתי ממה שאמרה הפותחת שזה דווקא כן מתאים למצב שלה.
שאני שחרחורת?אל תראוני
עבר עריכה על ידי אל תראוני בתאריך ג' באב תשע"ז 17:08
אַל תִּרְאוּנִי
כִּי לֹא תִּרְאוּנִי

אִם אֵינְכֶם מִן הָרוֹאִים
בְּקוֹמַת הַשְּׁרָצִים
בְּאֵזוֹר הַמִּדְרָךְ
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה,
שֶׁשָּׁם אַרְאֶה אֵת מַרְאָי
כִּי שָׁם מַרְאִי נָאוֶה.

וְאִם תִּרְאוּ שָׁם,
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם.
וּמִשָּׁם, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן.

וְאִם רָאוּהָ
רָאוּהָ יוֹנָה תַּמָּה
רָאוּהָ וַֽיְאַשְּׁרוּהָ.


נגע ביכי בשמחה תצאו.אחרונה

לקחתי את זה למקומות השחורים והאפלים שיש בכל אחד מאיתנו,

למקומות שאם נפגשים איתו דרכם - זה לא מפתה.

צריך לסגל לעצמנו עין טובה, על עצמנו ואל האחרים,

להתבונן מצד הטוב, שהוא העיקרי והאמיתי,

ולא מצד הרע שהוא חיצוני, מקרי וצדדי, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ...

 

הרבה שמחה ואור,

בע"ה בקרוב...

שאלה טל חיים
הייתם יוצאים עם יאיר שרקי?
לא חושב שנכון לפתוח כאן שרשורים פרסונלייםצריך עיוןאחרונה
שאלה חשובה - .חיים בסרט.

סיפור אישי..

יש לי אח גדול {רווק} שמקיים מצוות קלה כבחמורה {לפחות בעיני} ובעל ידע תורני רחב מאוד. 

אבל הוא בן אדם מורכב ועם דעות מורכבות ולא מקובלות בכלל אצל דתיים קלאסיים, אם זה בנושא אמונה באלוהים, בנושא התייחסות למדינה, ובקשר למי כתב את התורה שבכתב ואת התנ"ך.. ארץ ישראל .. ויש לו עוד כמה סקופים אבל זה מה שאני זוכר.

 

 ובאיזה שהוא שלב שמתי לב שיש קשר בין רמת פתיחות והמורכבות באמונה שאנשים מסוגלים להכיל... כי זה נתקע אצלו בדיטיים.

 

אצלינו בבית תמיד עולה השאלה האם זה נכון לפסול על אמונה. {אנחנו בית חצוי חצי פלורליסט וחצי שמרן} 

מה אתם אומרים

היתם פוסלים על "פתיחות יתר" באמונה? היתם מכילים? 

 

{חשוב לי להדגיש שכלפי חוץ הוא נראה דתי קלאסי}

באופן אישימרכבות ארגמן
יכול להיות שזה היה מרתיע אותי ה״פתיחות יתר״ הזאת... חשוב לי שבעלי יהיה יציב ומיושב, ואני מנסה להיזהר בלשוני - שפשוט יתעסק בעיקר. אמונה זה מדהים, וחלק גדול ממנה זה ספק שמעורבב בשכנוע. אבל להתעסק בזה כ״כ הרבה בטח שלא היה נקודה חיובית בעיניי.
בהצלחה רבה!!!
ומוסיפה, שהוא כנראה צריך מישהי כזו, שתאהב את המחשבות האלה ואת הדיונים והפתיחות היתרה. שתהיה בראש שלו מהבחינה הזו.
אמממתן תורה
בסוף התפיסה של בן אדם היא חלק ממי שהוא, אז אם התובנות האלה תופסות אצלו מקום בשיח, בהוואי ובתרבות אז כמובן שבחורה צריכה להיות בכיוון-

ואם זה סתם דעות כאלה שבן אדם חושב ולא מהוות חלק מהותי ממנו אז זה לא אמור לעכב
תלוי... מה זה פתיחות יתר?איוושה

"יתר" זה ממש אינדיבידואלי.

 

אם הדעות שלו ממש בלתי נסבלות עבורי, לא בטוחה שהייתי מוכנה להכיל את זה. בכל זאת, צריכה להיות הרמוניה תודעתית מינימלית. לא חשיבה זהה, אלא הליכה באותו תלם מנטלי. ברגע שזה חסר, זה יוצר בעיות (ואני מחשיבה את עצמי לפתוחה ומכילה מאוד).

 

כמו כן, הבעיה במורכבות היא שאין לה סוף.

מי שמערער על א', אין ערב שלא יבוא יום והוא יערער על ב'. אדם שקורא תיגר על אקסיומות דתיות, זה באיזשהו מקום אומר דרשני. פה הבעיה, כי אין דרך לדעת איפה עובר הגבול.

 

מצד שני...

 

אני כן זוכרת שיצאתי פעם עם בחור שאחז בדעות שונות מאוד משלי לגבי נושאים תורניים, אבל בגלל ששידר תורניות רבה ויציבות, זה היה בסדר מבחינתי.

 

כלומר, כל עוד הוא לא נותן לדעות שלו להשפיע על סדר היום התורני שלו, ייתכן שהייתי מצליחה להכיל את זה. אבל שוב, זה תלוי במה בדיוק מדובר.

ברור שזה יכול לעכב.ד.

מה זה "מקיים קלה כבחמורה".. היהדות זה לא איזה משהו "רובוטי".

 

אם לאדם יש בעיה באמונה בתורה מהשמיים, בעיה באמונה בה', וכו' - אז מישהי שרוצה להתחתן עם אדם "דתי" אמורה "להכיל" את זה?... הענין הוא "ידע" ושמקיים? וגם ספק כמה יחזיק קיום כזה, אם חסר היסוד.

 

מה שאת מתארת זה לא נראה כמו "פתיחות ומורכבות", אלא יותר כההיפך... נו, אולי ימצא "מתלבטת" כמותו.

 

אדרבה, ב"ה שבחורות לא הולכות שולל אחרי ה"כלפי חוץ", אלא תופסות במה מדובר ויכולות להחליט. בוודאי לא יותר טוב שדבר כזה יתברר אחרי הנישואין..

פסלתיריבוזום

בעקבות דברים בסגנון (כשלפי מה שהבנתי היו לבחור דעות לא מקובלות לגבי תורה מן השמים ודברים נוספים שהם יסודות באמונה).

תשובהבסדר גמוראחרונה
שאני בדרכ נותן לדברים בסגנון-
צריך לעשות הבחנה בין מקרים שונים- כי הם באמת שונים.

מה אתה מגדיר אמונה? אמונה בקב"ה? אמונה במצווה? אמונה בתלמידי חכמים?

כאדם שמקבל על עצמו שולחן ערוך יש גדרים יחסית ברורים מה נמצא בגדר אמונה ומה נמצא מחוץ לגדר אמונה.
מי שמאמינה בדברים שזרים ליהדות- לפי מה שנפסק בשו"ע שזר (או במצב ממש דחוק- יש לה דעת יחיד מוקדמת יותר לפסוק לפיה) - אני לא רואה את עצמי מתחבר אליה.
כל שאר המאמינות מוזמנות בברכה, ובפרט האחת שהכריזו עליה כי היא כבר מאחרת..

(אמלוק: שונה ממני זה לא רע, שונה מהשו"ע זאת בעיה חמורה)
יצירת קשר עם טז - חשוב מאודאש לבנה

האם מישהו יכול לעזור לי ליצור קשר עם הכינוי טז? הוא כנראה לא מתחבר ולא ראה את המסר החשוב ששלחתי. 

אשמח לסיוע, זה למצוה גדולה.

הופאנונימית21אחרונה
שלימות או השלמה?יהודיגאה
מה אנחנו מחפשים, שלימות, ז"א חתיכה בפאזל. שנהיה בשאיפות וכו וכו וגם בתכונות או ,זה לא טוב כי מחפשים השלמה, שאם אני נכיד לא זורם אז היא תהיה (אם מסתדרים כמובן) ואז כאילו נבנית קומה נוספת
לא מתעמקת בזהשריקה

אני לא חושבת שאני יודעת אם יהיה לי טוב אופי כמו שלי או אופי מנוגד לשלי

וביומיום יש לי חברות כאלה וכאלה- שאני ביחסים מצוינים איתן.

 

לא מצהירה שאני מחפשת אופי מסוים,

אם אני מצליחה ליצור עם בחור תקשורת טובה- מצוין.

ואם לא מצליחים ליצור תקשורת כזאת- אז זה לא תורם לי לדעת שהוא מתאים לי או משלים אותי.

 

וגם לא נראה לי התאמה או השלמה האישיות זה מה שיהפוך את מערכת היחסים לקלה וטובה יותר או פחות.

בנקודות מסוימות- אנשים שדומים לי יגרמו לי צורך להבליג ולעבוד על המידות

ובנקודות אחרות- אנשים שמנוגדים לי יגרמו לזה.

ככה שלכאן או לכאן- עבודת המידות בהכרח נצטרך לעשותחצי חיוך

באופן פשוטמתן תורה

בן אדם מתחבר למי שדומה לו... ואם נשים לב נראה שהחברים שאנחנו בוחרים אלה אנשים שיש לנו הרבה במשותף ולא ההיפך, אם כי ודאי שיש שוני וגוונים שיכולים ממש להוסיף אחרת יהיה משעמם

 

אבל חשוב לזכור שהמטרה היא למצוא שותף/ה ולא אנטיתזה אליי, וככה יכול להיווצר חיבור- ע"י נקודות עומק שמחברות בינינו ואנחנו מרגישים דבר אחד... 

 

יש כיוון כזה של אנשים שמנסים להציג כאילו המטרה זה למצוא את ההיפך ואז להיות שלם... מת 

אני חושב שזה לא אמיתי בכלל כי כל אחד צריך פשוט להסתכל על עצמו ועל הסביבה- עם מי אני יכול לחיות בכיף, עם אנשים שדומים לי או כאלה ששונים ממני ותכל'ס בא לי לברוח מהם.. אז חשוב לסדר את הדברים בראש כדי להצליח לבחור בצורה טובהחצי חיוך

זה לא מה שאנחנו מחפשים,איוושה

זה מה שה' מחליט שמתאים לנו...

 

ייתכן שמישהו יחפש בחורה שדומה לו, ובסופו של דבר הוא ימצא מישהי שהיא ההפך הגמור ממנו.. ושניהם יסתדרו נפלא ובהרמוניה..

 

טו מייק לונג סטורי שורט, לדעתי כדאי להיות פתוחים כמה שיותר, גם לשוני ולמורכבות. כל עוד הם עומדים בקריטריונים שהצבנו, כמובן.

 

אני מחפש שלוםכי בשמחה תצאו.אחרונה

מי שבדינמיקה איתה יהיה לי שלום - כנראה זו היא.

היא יכולה להיות כמוני, יותר ממני או פחות ממני בכל תחום.

 

זה בכללי,

אבל יש תחומים, כמו דרך חיים, יראת שמים וכדומה שאחפש דמיון,

ויש תחומים בהם ידוע לי שתכונה מסוימת נחוצה לי או דוחה אותי ואתנהל בהתאם,

בלי שום קשר לשאלה איפה אני נמצא על הרצף של אותה תכונה.

 

אל תדאגי, גם הגבר הכי דומה לך - יהיה מספיק שונה ממך,

תהיה לך אפשרות לבנות הרבה יותר מקומה אחת

ותהיה לך ים של עבודת מידות,

שתהיה משמחת ומפרה, בע"ה!

בקשת עזרה - שיר לקליפ לחתונה ותן טל

אני מחפש שיר שישמש כבסיס לקליפ לחתונה של זוג דוס יחסית (באמת דוס) - מסוג הקליפים האלו שרואים תמונות/קטעי וידאו של החברים, משפחה וכו', מצטלמים עם המילים של השיר...

 

אז השיר צריך כמובן להיות כשר, של זמר בלבד, אומנם לא חייב להיות שיר חסידי בהכרח, אבל כן שיר "נורמאלי" אם אתם מבינים את כוונתי - ושיהיה לו קשר די ברור לעניין של חתונה וכו'...

 

אה, וכדאי שיהיו בו יחסית הרבה מילים, כדי שיהיה ניתן לשתף הרבה אנשים בצילומים... "שמחם בבניין שלם" זה שיר נחמד מאוד אבל שלוש מילים שחוזרות טריליארד פעמים זה לא הקונספט כאן

 

 

אז למי שיש רעיון נחמד - מוזמן לכתוב את שם השיר פלוס את שם הזמר אם יש לו הצעה לזמר (תשעת הימים עכשיו אז אין צורך לשים יוטיוב של השיר - זה יחכה לאחרי עשרה באב...). המהדרין יוסיפו כאן את מילות השיר, אבל זה לא הכרח... גם אני יכול לפתוח שירונט.

 

תודה רבה עם ישראל! 

ישמח חתני אודי דוידי / שמחת הגאולה- ישמחת.חתני שמחי נא בתנפש חיה.
ציון
בטוח ששמת מספיק מגפונים?בסדר גמור
לא בטוח, אבל אין הרבה יותר מידי מקום נוסף ותן טל


אתה באמת חושב שאנשים יעזרו יותר כך?בסדר גמור
מניסיון רב שנים - זה יותר מושך את העין.ותן טל

גם סמיילים אחרים היו יכולים למשוך את העין, אבל זה פשוט אחד שאני אישית אוהב יותר

 

אחרי שזה מושך את העין, בחירה של אנשים האם לעזור או לא...

"עוד יישמע" של ישי ריבו!איוושה


הו בהצלחה!כמעין הנובע
תודה רבה ותן טל


היום/ אהוד בנאייטבתה
דרך/ אביהו מדינה
עוד ישמע/ ישי ריבו
לא עולים לי עוד כרגע אבל בכללי הייתי ממליצה לרשום ביוטיוב קליפים לחתונה ולשמוע מה השירים שאנשים בחרו, יש שם מלא רעיונות חמודים ממש

(כמובן שהטיפ הזה רלוונטי לאחרי ט' באב )
נכשלת בדתומטר.בך לי קר
הם לא יכולים להיות גם "דוס יחסית" וגם "באמת דוס"
תתפלא, יש מורכבות בעולם ותן טל


אבל זה יסוד הדסומטר.בך לי קר
למנוע מורכבות.
אולי הדתומטר שלך אצלי דתומורכבומטר... ותן טל


טוב, הבנתי שיש סטארטפ חדשבך לי קר
דתומטר לדוסימטרים. בודק את איכות הדוסימטר שלך
היי! לא שומעים... מבקש אמונה

מה שעלה לי כרגע 

 

להנשא הלילה - יניב בן משיח

מיכה גמרמן- נראה לי קוראים לשיר 'הלילה'שריקה

יעקב שוואקי- חיים של שלום

אוהד מושקוביץ- תפילת האב

תודה רבה לכולם נקבע שיר (לא מכאן, אבל תודה רבה לכולם!)ותן טלאחרונה


שאלה לבחורי ישיבההזדמנות
אם בחור מהישיבה מתחתן והוא מזמין את כולם החברים תופסים מקום? איך זה הולך?
אז כמו שציינתיסטופ
המציאות שאני מכירה היא שאחוז זעום מהמשתתפים מתנהגים באופן שאתה מתאר (באים כי לא נעים, מכסים את המנה כי לא נעים)

אתה מציג כאילו כולם חיים באיזו נורמה שחייב לנפץ אותה תכף ומיד, מה שממש לא נכון. לדוגמא, אנחנו לא עשינו מנה ראשונה בחתונה וזו היתה חתונה מאוד שמחה. לא נראה לי שאי מי מהאורחים שלנו הרגיש מזולזל או הרים גבה (והאורחים היו רבים ומגוונים, חלקם מתנחלים פגאנים חסרי נימוסים וחלקם צרפתים מפונפנים וכדומה). זו המציאות שאני מכירה, לא דיברתי עלי אישית אלא על רוב האנשים שאני מכירה. רוב האנשים עושים מה שנכון בשבילם ומשמח אותם ולא כי כך נהוג או כי לא נעים. מי שלא - שיבושם לו.

במקום להיות כל כך לחוץ לשבור את הנורמות שאתם כפופים ומשועבדים להם, הייתי מציעה לשבור את התכונה הזו של לעשות דברים בגלל מנהגים ונורמות כאלה ואחרים.
ואז אם תשלם את המנה זה יהיה מתוך רצון אמיתי לשמח ולסייע, וכשתבוא לחתונה זה יהיה כי תרגיש שם אוהב ואהוב ורצוי.
50 סיבות למה דייטים זה כיףאלומיניום

1. מתלבשים יפה

2. אם זה דייט מתקדם אפשר לשים גם בושם

3. זה לא מבחן באוניברסיטה

4. כשאתה מדבר על הרב אורי שרקי ועל הרב יואב מלכא ועל הרב אייל ורד ועל הרב אלי סדן ועל הרב אליייי, ומגלה שהיא גם בסגנוןן הזהההההה (!!)

5. מכירים בנאדם חדש

6. כי זה ממש מצחיק כשאתה בטעות קורא לה "אחי" ומתנצל  

7. הליכה בפארק זה כיף

8. כי יש לה צחוק ממש חמוד

9. כי אם קורה והיא משלימה לי משפט אני מרגיש שאני קיטשי שחי בסרט וזה מצחיק

10. תצפיות זה אחלה של דבר

11. תמיד כיף לנסות עליה את המתכון החדש של העוגיות שהכנת כי היא תמיד תגיד שזה טעים

12. יוצאים למקומות מעניינים

13. אחלה אוכל

14. אולי תרבות חדשה

15. זה לא המפקד שצועק עליך על דברים חסרי היגיון

16. כי אתה מתקדם לקראת החתונה שלך

17. כי שתיקות זה הרבה יותר ממילים

18. כי אתה לומד לאמן את שריר האוזן

19. כי זה מצחיק לראות את הפרצוף שלה כשאתה משחק אותה מוציא חבילת סיגריות מהכיס ושואל אותה אם היא רוצה אחת

20. כי זה מצחיק לחזור על הבדיחה הזאת בדייטים הבאים ולשמוע אותה אומרת "גיחחחיי גיחחייי"

21. כי זה לא לשטוף את הדירה

22. כי זה לא לשלם חשבון ארנונה בסוף חודש

23. כי כשיורד גשם ושניכם נרטבים עד העצמות אבל ממשיכים ללכת כאילו הכל רגיל זה ממש מצחיק

24. ואז פותחים בריצה אל מקום קרוב

25. וכמובן אתה מנצח בריצה כי אתה גבר

26. ואז אתה עוקץ אותה ושוב מקבל את ה"גיחיי גיחיי"

27. כי אתה אומר אשר יצר וברכת שהכל וברכת נפשות ודבר תורה על השולחן כי אחרת אכלתם מזבח מתים ואז אתה מרגיש ממש דוס

28. מה?

29. כי אם אתם נפרדים והיא בוכה מולך אתה לומד איך להתמודד עם זה שאתם נפרדים והיא בוכה מולך.

30. כי אתה יכול לשיר כמה שאתה רוצה והיא לא (האא)

31. כי זה מצחיק לפגוש אנשים שמכירים אותה באמצע דייט

32. כי זה פחות מצחיק לפגוש אנשים שמכירים אותך באמצע דייט אבל זה מאמן את שריר הביישנות שלך

33. כי אולי זאת תהיה האמא של הילדים שלי

34. כי אולי זאת תהיה זאת שאפגוש אותה אחרי תפילת מנחה בשבת, במקום את הכרית שלי

35. כי אתה מת להחמיא לה אבל חושב איך לעשות את זה בצורה צנועה

36. כי אם היא חותכת איתך אין לך את הרגשות אשמה שאתה פוגע ברגשות שלה

37. כי אם אתה חותך איתה האגו שלך לא נפגע

38. כי אתה מקבל מאחותך משפט "נווו מי זאתתת ???" עם קריצה ואז יש לך את הזכות לזרוק עליה נעל

39. כי יש צחוקים לספר לחברה !!! (החלקתי בדייט אתם מתים)

40. כי אתה לא בודד וגלמוד

41. כי יש למי לשלוח סלפי מוזרים בווצאפ

42. טוב תמיד יש את החברים לשלוח להם אבל אצלה אתה לא מקבל סלפי מוזר חזרה 

43. כי זה תמיד כיף לגלות שיש לכם חברים משותפים

44. ואז להפסיק כי זה יכול להגיע ללשון הרע

45. לגלות שיש לה מלא אחים ויהיו לי מלא חברים חדשים אם נתחתן !!! (זה נשמע קצת מוזר)

46. לגלות שיש לה סבתא תימנייה שלא מפסיקה לברך אותך (איפה היית כל הזמן הזה סבתא?)

47. לצחוק עליה שתימנים קמצנים

48. כי אתה לא באמצע שמירה בשיזפון

49. כי אם נגעתם אחד בשני במרפק בטעות אז ישר סליחה לחוץ כזה וזה משעשע

50. סתם כי אתה מאוהב

 

 

תעזרו לי להגיע ל100?

הלוואי וזה יגרום לי להשתכנע ממש לצאת ולחפש.ענבל
בס"ד

כרגע אני רוצה את הדייט בלי שלב החיפושים שלפני.
אני גיחכתי, אבל אם זה מתאים למישהי פה..בך לי קר
נשמח לעזרתכם בהפצה לכל רווקה אפשרית.

אמלק: רווקה? אנחנו מזמינות אותך לייצר לעצמך תמונה ייצוגית

כולנו יודעים שתמונה אחת שווה אלף מילים, בטח כשהמטרה היא הצעות ושידוכים.
אבל הרבה פעמים התמונה הנבחרת היא סוג של פשרה,
ובכלל במציאות אני יותר יפה.
התמונה לא משקפת את מי שאני,
או שהיא סתם לא משהו והייתי שמחה אם היתה יותר מחמיאה.

בעולם שבו אין הצעת שידוך ללא תמונה כדאי מאוד שהתמונה תשקף את היופי של כל אחת.
מבאס?
אולי, אבל אלו חוקי הפורמט - אז בואו נעשה את המיטב!
חשבנו יחד, חברה ואני, שאם לכל אחת היתה האפשרות להצטלם בצילום מקצועי, באור מחמיא, במקום יפה ואולי אפילו אחרי איפור קליל, היינו מקפיצות את נקודת ההתחלה של כל בחורה.
מזל שבמקרה החברה הזאת היא צלמת, ומזל שלשתינו חברות מאפרות מקצועיות ששמחו להירתם למשימה.

אז אם בא לך תמונה שתשקף את היופי שלך ותראה מי את באמת, את יותר ממוזמנת!

הצילומים יתקיימו ביום ראשון ז׳ באב (30/7)
בעין כרם, ירושלים.
בין השעות 10:00-16:00
(נשמח למי שתרצה להשתתף בכיסוי ההוצאות)
לפרטים נוספים:
0506539532 - מיכל
0544644952 - אליה

בואנה בכייף, עם שמלה מחמיאה ומצב רוח טוב!
חמודות אבל ה' יעזור שזה מה שצריך..רחפת..
מזה אמלק?
כותבים את זה אמ;לקצריך עיון
ראשי תיבות של 'ארוך מדי, לא קראתי', בא לתמצת במשפט או שניים את הטקסט
רעיון נפלאבת מלך!!!!
(למרות שאני מתנגדת למו"מ בתמונות)
שמתי לב שהרבה בנות נותנות תמונה שלא מחמיאה להם בכלל וחבל... כל הכבוד שאתן מרימות את הכפפה למען בנות ישראל !!!
מה עם הבנים של המלך?!הדוכס מירוסלב


הו ...בנים של מלך...בת מלך!!!!
שתזכו לראות מעבר לתמונה ..


(ולמען חלקכם- אולי תזמו פרויקט דומה ..)
לא לוקחים תמונות ופותרים את הבעיה.בך לי קר
^^^ על הסוגריים. עם מאפרים והכל שריקה


אני מאמתת את זהותן וזאת יוזמה מתוקה ממש! ענבל
הבנתי שבמקביל הולך להיות פרוייקט צילום דומה באותו זמן ומקוםבך לי קר
והכל מיועד בכלל לשידוכים בין הצדדים

צ כמובן..
לא מסכימה שאנחנו חיים בעולם שבו אין הצעת שידוך ללא תמונה.סוסה אדומה
וגם אם זה תופס פופולאריות, לא רואה צורך לשתף עם זה פעולה, להפך...

אבל כל הכבוד על הרצון הטוב!
יש הצעות מצויינות בלי תמונותבך לי קר
אני סתם העברתי הודעה שראיתי באחת הקבוצות.
אני בחיים לא מעבירה תמונה ולא מבקשת תמונה.שריקה

אבל אם יש אנשים שכן עושים את זה-

אני חושבת שזו יוזמה ממש יפה לעזור להם לעשות את זה בצורה יפה וטובה.

^^^^^^כי בשמחה תצאו.אחרונה

חוץ מהקטע שאני מעביר תמונה למי שמבקשת.

למה גיחכת?אורה2x
סתם, היה נשמע יוזמה מעניינת.בך לי קר
עדיף שאשתוקאופטימיות
והדברים עמוקים ונסתרים.בך לי קר
אכןאופטימיות
יותר עמוקים מאשר נסתרים.
סקר דעת קהל (לבנים בעיקר)פצלוש

א. האם אתם שמים לב כשבנות מאופרות?

ב. האם חשוב לכם שהבחורה שאתם יוצאים תתאפר?

ג. האם חשוב לכם שהיא תשקיע בלבוש (מותגים) בושם, נעלי עקב וכו'..?

 

*כנות מאוד תעזור פה*

אשתף אתכם יותר מאוחר במטרת השרשור..

 

הממ. מעניין.בן-ציון

א. כן, בד"כ. אלא אם זה ממש עדין ואז כנראה שלא.

 

ב' וג' יחד - חשוב לי שתטפח את עצמה, שתרגיש יפה ומרוצה מעצמה ומאיך שהיא נראית. איך היא עושה את זה - לא משנה לי במיוחד. 

 

 

אני רק שאלהרק אני שאלה
שלום לכולם ושבוע טוב!

משתמש חדש וכו' וכו',פתחתי לצורך שאלה וכו'..

מי שמתכוון לעשות את הצעד הבלתי נמנע ולהמשיך לקרוא שורות אלה והבאות אחריהן,מתבקש לעשות זאת בשמחה וטוב לבב,וגם העצות החכמות שיבואו בעקבותיהן,אשמח שיהיו לגיטימיות וטובות,ולא גיבובי מילים או חצאי משפטים שנזרקים כלאחר יד,לא שיש לי משו נגד מישהו מאי אלו האנשים שעושים כך,ונכון שזה פורום פתוח לכל מי שרוצה להביע את דעתו,פשוט אני אשמח אם יכבדו זאת.

אז לאחר הפתיחה הארוכה ובטח כל אחת או אחד אמר לעצמו/עצמה (פה אני אסיים עם הזכר/נקבה למה זה לא יגמר לעולם,ואמשיך בלשון זכר מטעמי נוחות.), מה הבחור רוצה מאיתנו?,שיגש כבר לנושא.

אז הנה,
אני בחור/ילד/גבר כבן 21 וחצי,משרת כבר כתשעה חודשים ביחידת חי"ר( גיוס נוב') במסגרת מסלול בישיבת הסדר במרכז הארץ,כאשר לפני עומדים עוד מספר חודשים עד לשחרור.

עניין מצחיק הוא שברגע שאדם מתגייס לצבא,כולם בטוחים שזהו,הבחור מוכן להתחתן ומפילים עליו את שלל הבחורות שלדעתם הן הן הזיווג המיוחל לו משמים שלו הוא חיכה כבר עשרים שנה מיום עומדו על שני רגליו האחוריות כאחד האדם.

אבל בכל זאת,גם לפתחי הגיע העניין,אי שם כבר בתחילת הטירונות,אך אז דחיתי זאת באומרי כי הזמן אינו לרשותי,ואיני רוצה להתחתן במסגרת צבאית,אי אלו ואלו טענות שבמבט לאחור גם העידו על חוסר רצון באותו זמן להיכנס בעסקי האהבה.

אולם לאחר מסלול,אי אלו עליות והבנות(מלשון להבין) בצבא,ואינספור התייעצויות וחלוקת מחשבות עם אנשים הקרובים לי והסמוכים על ליבי,ראיתי כי יש בי הרצון להתמסד,וכי די לי בעסקי הבליינות והרווקות שהיו מנת חלקי בתיכון ובשנתיים הראשונות בישיבה(אסייג ואומר,לא אמרתי לרגע שנישואין זה דבר שמסיים את ההנאות והבילויים בחיים,שלא יבינו לא נכון,תבינו את זה נכון!)

עכשיו,הציעו לי בחורה טובה,שכבר בעבר הציעו לי אותה ודחיתי מהסיבות שכתבתי למעלה,ורציתי לשאול בדעתכם:

א: האם זה נכון להתחיל עכשיו בקשר רציני(אני לא תיכוניסט שבא לשחק)

ב: האם זה אפשרי?(שאלה למנוסים)

ג: האם זה שעוד לא היה לי קשר לפני,(בכלל יענו) יכול להשפיע מכיון שאני עדיין נמצא במסגרת צבאית.

ד: לאלו שיגידו לחכות,ואם אני אפספס?
זו שאלה שצריך לשאול,אין מובטח בעולם הזה,אי אפשר לחיות בתחושה,שעזוב,תמיד תהיה מישהי אחרת.

ה: הרמ שלי לא מפסוט על אנשים שמתחתנים בגילאים צעירים ובכול זאת,האם יש משהו בדבריו,למרות שאני לכאורה מרגיש שאני יכול למשוך עד סוף המסלול של ההסדר,אבל למה זה טוב?

ו: האם מבחינה כלכלית זה נכון?
)אברך בישיבה אני מעוניין להיות,לפחות שנה שנתיים,יש לזה השפעה ביחס לטווח גילאים ושיעורים?)

מספיק לבנתיים,
מצפה לשמוע מכם,תודה והמשך לילה טוב,שבוע טוב ובשורות טובות!


אמ, אחד מהם כמעין הנובע