פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 872)

של הרב בלייכר

סתם!

באמת ספר ממש מדהים,ממש

בכללי הרב בלייכר,כל הספרים שלו טובים.

* שעון- יש שעונים עם כיתובים יפים. יש שעונים בצורת מחבת שמתאימים למטבח. יש שורת מתלים (למפתחות וכאלה, ששמים הרבה פעמים בכניסה לבית) שבצד יש שעון- צבעוני כזה חמוד עם כיתוב יפה.

* מנורת לילה

* כלי יפה למטבח

* כלי לשולחן שבת (יש מלחיות מקריסטל ממש יפות שבהחלט יכולות להכנס לתקציב, או כיסוי יפה לחלות, או קרש לחלות)

* מכשיר חשמלי- יש מכשירים של ופל בלגי או של פנקייקס או של פיצה, שנראה לי ממש כיף לקבל. לאידת מה המחירים.אפילו טוסטר\קומקום\פלטה לשבת.

כמובן עם פתק החלפה...

או אפילו גיפט קארד לגולף או פוקס שיוכלו לבחור בעצמם.

ספר נשמע לי קצת מוזר כמתנת אירוסין.

שיחליטו לבד מה הם ברוצים ללמוד.

אבל אולי זה תלוי בקשר שלך עם מקבלי המתנה.

נראה לי לפחות חלק מהרעיונות כן. בכולופן ניסיתי לחשוב על דברים בסדר גודל של 100 ש"ח.

שעונים, כלי לשולחן שבת- ודאי יכנסו לתקציב.

אולי איזשהו עציץ יפה?

מוצר יפה לבית, שלא יפרגנו לעצמם, לדעתי זה ממש כיף לקבל.

לשאול האם אמשיך לצאת עם בחור כזה?  כי זה לא משהוא ששואלים בברורים ועל סמך זה שוקלים את ההצעה(אני לפחות).

עונה על עצמי- אם זה משהוא שגורם לי לדחייה באופן כרוני אחרי כמות נכבדה של דייטים אז אחתוך.

ממש לא יכולה לקבוע מראש.

ולא הבנתי את מטרת השאלה..זה לא משהוא שהוא יכול לשנות, אז יש בנות שיותר יפריע ויש כאלה פחות, אז הוא בעז"ה ימצא את האחת שתאהב אותו איך שהוא.

בלי הריון אני מתחרפן

מזל טוב

אי אפשר פשוט לתלוש את העמוד הזה מהמחברת, לגלגל לכדור ולזרוק לפח.

זה חלק מהחיים, חוויה שעברת. למדת או לא למדת, גדלת מזה או לא - זה נגמר.

עכשיו?

לתת קצת זמן לעצמך ולקום, להמשיך הלאה.

החיים יפים וטובים, ב"ה. 

בעז"ה תמצא את זו שהיא שלך ואתה שלה ותשכח מכל מה שהיה.

בהצלחה!

"בעוז ובאמונה" היקר , אתה מחזיר אותי 25 שנה אחורה לסיטואציה דומה ( אני "זקן" שנהנה להכיר את עולם הדייטים של היום דרך פורום נכבד זה ) .

נתחיל מהסוף , לא מזמן נפגשנו אישתי ואני עם ה"אקסית" בחתונה של הבן שלה ...

ונחזור להתחלה . שאלת "איך ממשיכים הלאה " . אתם עכשיו מכירים היטב אחד את השני , הסתכל מסביב על חבריך הרווקים וחשוב מי הכי יכול להתאים לה , והלוואי והיא עושה אותו הדבר עם החברות שלה .

כך עשינו , ובחסדי ה' לי היתה את הזכות להצליח . ברגע שהחבר שלי בישר לי שהערב יהיה הוורט , כבר היה הרבה יותר קל "להרגיש בלב שבאמת הכל מאת ה' " . מה עוד שאז כבר גם אני הייתי שוב בקשר רציני , ואחרי כחודש גם אני התארסתי .

לא , לא צריך "דף חדש לחלוטין" . הקשר הזה היה , השאיר בך ובה חותם משמעותי והשאלה צריכה להיות איך מרבים טוב מהקשר הזה גם אם הוא לא מומש לחתונה שבה אתה החתן והיא הכלה .

לא קמים, מצב קשה.... אבל ככה זה...

למדתי שיש בתורה שתי דרכים להתמודד עם קושי ונפילה: דרך אחת היא דרך של ביעור- לשרוף מה שהיה בעבר, להתחיל חיים חדשים שמחים. זאת דרך יותר קשה מצד אחד, כי האישיות שלנו עוברת ניתוק מהעבר שהוא חלק ממנו, ומצד שני יש בזה צד יותר קל מהאפשרות השניה כי לא מרגישים את הכאב עצמו. דרך זו נלמדת מאברהם אבינו שיצא מחרן לארץ ישראל ועזב את משפחתו ובית אביו, והתנתק מכל דבר שקשר אותו לעברו. (הדרך הזו היא תשובה מיראה: מ - ל 0)

הדרך השניה היא דרך יותר קשה ודורשת, אך יותר מצמיחה ונוגעת בנקודות החלשות- ומהם צומחים. בדרך הזאת אנו יורדים לעומק הכאב, כמו שאמרו כן קודם, ובוכים איתו.... וכואבים. כואבים. מתפללים לה, יתברך מעומק הנפילה, ועצם ההבנה שאני לא רוצה להיות בנפילה יותר- היא זו שמצמיחה אותנו, ונותנת לנו כח להמשיך בעוצמות אדירות, שלא ידענו שיש בנו. העלייה- מעומק הכאב של החוסר. (הדרך הזאת היא תשובה מאהבה: מ- ל + גדול)

(עפ"י הרב סולובייצ'יק)

בהצלחה רבה! והכי חשוב זה לבוא בצימאון מול הקב"ה ולהתפלל מעומק דליבא.

עם בחורה שאתה יוצא- כן. אבל בעדינות ובצניעות.

הסיבה שזה נראה לך שם של אישה, זה מפני שהמילה "שמחה" היא מילה שצורתה הדיקדוקית היא צורה נקבית. מלבד זה, יש בוודאי בנות בשם זה שמוכרות לך, ואין בנים שמוכרים לך בשם הזה.

שנרשמתי לאתר חשבתי שזה יהיה חד פעמי, לא כ"כ יצא לי לחשוב על שם..

הייתה מישהי שגם כם הכינוי זה משהו עם "שמחה" [במשמעות של להיות שמח]

ב"ה
תראה את החתימה שלו
@סביון

אצל אשכנזים זה שמחה זה שם של בן

ובעדות המזרח זה שם של בת

הרב שמחה כהן ושמחה ארליך שהיה שר האוצר בימי בגין

אין כזה דבר שדכן טוב, יש שדכן שהקב"ה זיכה אותו להיות השליח.

אפעם אי אפשר באמת לדעת אם השידוך הוא באמת מתאים..  גם אם יש לך אינטואציות מעולות... 

אנושית, רגישה, קצת מכוונת אולי וזה הכל.. תשאירי להם את ההחלטה...

ועם הזמן יכול להיות שתקבלי חוכמת חיים כזאת לראות יותר מי מתאים ומי פחות.

למרות שבאמת באמת, ראיתי שדכנים שעוסקים בזה שנים שהציעו לי הצעות לא קשורות, וגם מצד שני לקלוע.

אז המסקנה היא שזה הכל משמיים. 

ויישששש היא אמרה כן חח

כדאי לברר זאת...

יש שם גם פקחים שמסתובבים. ככה שתמיד יכול להגיע מישו.

(וייתכן גם שהכל שם מרושת במצלמות...).

נכון יש שם את הדלת לחדר של בו? זה כזה חמוד

חבל רק שהיא נעולה

הבחור שלך,לעת עתה!

אני אוהבת להזכיר לאנשים שהם מצאו או כנראה מעכלים שהם מצאו,שיזכרו כמה חיפשו,כמה להודות על הרגעים האלה,של ההבנה שכנראה זה הולך לכיון טוב,את כל התפילות שכיוונת ממש לרגעים האלה ןלטובים ןמשמחים שיבואו.

והם פה,ממש פה,את ממש חווה אותם.

תהני,תשמחי,תתפללי על הקשר.

ורפואה שלמה בנחת,חופש שמח!

אמל'ה רק אצלך הנראה לי יכולה להיות נימה ככ חמודה עם כזה תוכן הזוי.

ממש כייף לקרא את ההסתכלות החיובית שאת מביאה...

מצד שני ממש מקוה שהיד בסדר והתאוששת.

אחד החויות ההזויות והמצחיקות בדייט אני חייבת לציין.

בסוף פרשת בלק מסופר על פינחס שעצר את המגיפה עם בנות מדיין בכך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית. כשכר על פעולה זו מבטיח לו ה’ : לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:
עד היכן מגיעה חשיבותו של השלום בעיני ה’?
בזכות השלום ה’ מוכן למנוע גזירות פורענות. כמאמר הפסוק :חבור עצבים אפרים הנח לו:
גם אם בני ישראל עובדים ע”ז (“עצבים”) אך יש שלום בניהם (“חבור”) – כביכול, אין הקב”ה יכול לפגוע בהם. גם השלום בין בעל לאשתו חשוב מאוד בעיני ה’.
שם ה’ נמחה על המים המאררים שהסוטה שותה. רק כדי להתיר ספקות בין הבעל לאשתו ולהשכין שלום בינם. וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים:

אומרת המשנה : כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם איזו היא אהבה התלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן:

בקריאת דברי המשנה מבינים שיש צורך לברר יותר לעומק את השאלה: מהי בעצם אהבה?
התשובה לשאלה הזאת הכרחית במיוחד כיום, בזמן שהמושג “אהבה” מתפרש להרבה מובנים שהם לא בהכרח אהבה. לדוגמא: כשאדם אומר שהוא אוהב אוכל מסוים, אם הוא רוצה להיות אמיתי עם עצמו עליו לשאול את השאלה “האם אני אוהב את האוכל או את הטעם שלו”? “האם אוהב את הספגטי (לדוגמא) גם אם הטעם שלו יהיה דוחה??”
מובן, אם כן, שבעצם האדם אוהב את ההשפעות של המאכל עליו ולא את המאכל!
ידועה השאלה: “דיג אוהב דגים”?
לפי הניתוח לעיל התשובה היא חד משמעית: “לא!”. הוא אוהב את הטעם שלהם! אם הוא היה אוהב אותם – הוא היה מניח להם לגדול בים (הסביבה הטובה ביותר להם).

הרב דסלר בקונטרס “החסד” מגדיר את המושג אהבה בצורה הבאה:
אהבה = נתינה שלא על מנת לקבל!
ככל שאדם נותן לחברו (בלי מניעים של אינטרס) הוא אוהב אותו יותר!!!
מה ההיגיון בדברים?
האדם, מטבע הדברים, אוהב את עצמו. לכן, כאשר הוא נותן מעצמו – חלק ממנו נמצא אצל חברו. דבר שמוביל לכך שהוא יהיה מקושר יותר לחברו. יוצא מכאן, שאם אדם לא אוהב את עצמו הוא לא יוכל לאהוב אחרים. כמו שאומרת התורה :לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה’:
אם אין אהבת “כמוך” – איך תאהב את חברך?
אך עדין לא מובן כיצד נוכל ליישם את האהבה בחיי היום יום שלנו לאורך שנים?

התורה מדריכה את הזוג היהודי (שבא להתחתן כדת משה וישראל) כיצד לפתח את האהבה ולשמור עליה. כידוע, הבעל חותם ביום חתונתו על “כתובה”.
כתובה = שטר חובות של הבעל לאשתו כל עת שהנישואין קיימים או, ח”ו, במקרה של פירוד.
לכאורה, יכול לטעון הבעל בצדק ולומר: “מה עם האישה? מדוע היא לא חתומה על שטר חובות משלה? היא לא חייבת כלום?”
אומרת התורה: “כן!, רק אתה התחייבת, רק אתה חתום על הכתובה. מכאן, שאתה חייב להעניק את חובותיך לאישה בלי צפייה לגמול ממנה”.

אך יחד עם זאת, כתוב במסכת כתובות :
אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה מצעת לו המטה ועושה בצמר
וכן נפסק להלכה ברמב”ם :
יש מלאכות אחרות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהן עניים ואלו הן: אופה את הפת בתנור, ועזרא תיקן שתהיה אשה משכמת ואופה כדי שתהיה הפת מצויה לעניים, ומבשלת את התבשילין ומכבסת את הבגדים, ומניקה את בנה, ונותנת תבן לפני בהמתו אבל לא לפני בקרו, ומטחנת, כיצד מטחנת יושבת ברחים ומשמרת את הקמח ואצה בטוחנת או מחמרת אחר הבהמה כדי שלא יבטלו הרחים, ואם היה דרכן לטחון ברחים של יד טוחנת.
וכן נפסק להלכה בשו”ע :
יש מלאכות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהם עניים, ואלו הם: ח (יג) מטחנת, ואופה, ומכבסת, ומבשלת, ומניקה את בנה, ונותנת תבן ט (יד) לפני בהמתו, אבל לא לפני בקרו.
מכאן שהאישה מתחייבת לבעלה מדין הלכה בלי קשר לקיום / אי קיום תנאיו בכתובה.
ממערכת יחסים זו יוצא שכל אחד נותן מעצמו לשני שלא על מנת לקבל, ובכך מתפתחת אהבה אמיתית!

לסיום, אמרו חז”ל :
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לזווגם כקריעת ים סוף.
כידוע, עם ישראל חווה בהסטוריה, פרט לקריעת ים סוף, גם את נס בקיעת הירדן. לכן, מן הראוי להקשות: מדוע נאמר דווקא כקריעת ים סוף ולא כבקיעת הירדן (שגם נס זה “קשה” להיעשות לא פחות מקריעת ים סוף…).
אלא שכדי לענות על קושי זה עלינו לבחון את אופן הקריעה בשני המקרים. קריעת הירדן הייתה כך שמצד אחד עמדו המים ומצד שני המשיכו לזרום עד שנוצרה היבשה. לעומת זאת, בקריעת ים סוף עמדו המים משני הצדדים כקירות :
ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם:
על פי זה אומרים חז”ל, מתי קשה זיווגו של אדם? כאשר שני הצדדים עומדים על שלהם כחומה ולא מוכנים לוותר ולתת מעצמם!

יהי רצון שהבית אותו יבנו החתן והכלה יהיה מושתת על אדני השלום, האהבה, ויראת השמיים ויקוים בו הפסוק :
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל:

(נשלח ע”י שביט לוי)

אירוסין ונישואין | וורטס

איתא בגמרא במסכת יבמות (דף סג.) “אמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר ‘ויקרא את שמם אדם'”.

ויש לתמוה על גמרא זו, אם אדם שאיו לו אשה אינו אדם, אם כן מה הוא, וכי הוא בהמה, מלאך או מה?

ראיתי סיפור באתר ‘הידברות’ שיאיר את עינינו בענין הזה.   במשפט המפורסם שנערך ברוסיה בשנת תרע”ב, העלילו אנטישמים על מנדל בייליס עלילת דם. האוירה ברחוב הרוסי היתה מתוחה וטעונה, והיהודים שחששו מפוגרום אכזרי שייערך בהם, גייסו סוללת עורכי דין ידועי שם על מנת להפריך את הטענות השקריות. בין השאר מכיון שאחת הטענות התבססה על כך שבתלמוד נכתב במפורש: “אתם קרויים אדם ואין עכו”ם קרויים אדם”, ולכן טענו התובעים מותר ליהודים לרצוח גוים, הוזמן הרב מאיר שפירא להסביר את המבואה.

כשהגיע תורו לשאת את דבריו אמר כך: “בלשון הקודש ישנם ארבעה שמות ‘נרדפים’ – אנוש, גבר, איש, אדם. שלושת השמות הראשונים ניתנים לקריאה הן בלשון יחיד והן בלשון רבים – אנשים, גברים, אישים. אולם המילה ‘אדם’ אינה ניתנת לקריאה בלשון רבים.

הלוא תבין כבוד השופט, הגוים מוגדרים או כיחידים – כל אחד לעצמו, או כהרבה אחדים בודדים, ברם, רק העם היהודי יכול להתהדר בתואר הנפלא שהוא חטיבה אחת שאינה נראית כלל כמורכבת מאנשים רבים, כולם מרגישים גוף אחד ונשמה אחת. אם כן, צדקו חז”ל באומרם אתם שיכולים להתהדר בתואר ‘אדם’ שמבטא אחדות, ואין העכו”ם יכולים להיקרא ‘אדם’.

“ההוכחה הטובה ביותר לדברי, תהווה העובדה שהריצו אותי מאות קילומטרים מביתי לכאן רק כדי להגן על יהודי שאיני מכיר, ואלמלא באתי היה מתרחש פוגרום נוראי בכל היהודים. הלוא כל בעל שכל יודה, שאף אם נניח שהנאשם חטא – שאר היהודים מה עשו?    מסתבר שגם אתם מודים בעובדה שאנו מוגדרים ‘אדם’ אחד…”

לפי זה יכולים אנו להבין את דברי רבי אלעזר “כל אדם שאין לו אשה אינו אדם”.  אדם שהוא רווק, זה ודאי שהוא ג”כ עושה חסד ודואג לאחרים אבל כלפי אדם נשוי הוא עדיין “אנוכיי”, כי האיחוד שיש לו לאדם אצל אשתו, הוא איחוד חזק בלא תנאים, אלא עשרים וארבע שעות ביממא האדם מוכן למלאות את צרכי בן זוגו. כאב של אשה הוא לא כאב פרטי, אלא הוא כאב שמשתייך גם לבעלה, ואם דאגה בלב האיש, גם היא דאגת אשתו.

א”כ מובן לפי זה, למה אמרו בגמרא “כל אדם שאין לו אשה אינו אדם”, כי מי שעדיין לא הפקיר את עצמו לגמרי כלפי צרכי אדם אחר אינו ראוי להקרא בתואר ‘אדם’ במדה המושלמת ביותר, רק כאשר הוא מתחתן ומוכן להפקיר את חייו מכאן ועד מאה ועשרים שנה, הוא ראוי להקרא בתואר “אדם” באמת.

(נשלח ע”י אברהם נגר)

התורה נמשלה למים (לא רק בזוהר), והבאר - המקור שלה.

אפשר לקחת את זה מכאן להרבה מקומות.

נניח לזה שצריכים להתקרב לתורה, ולתלמידי חכמים, ולצדיקים וכו' על מנת להיות שלמים וע"י כך למצוא את הזיווג

רעיון יפה

דווקא נראת לי הסתכלות נכונה

כמובן שהמסקנה צריכה להיות משפחה גדולה

אבל צריך לדעת למה נכנסים ולא לחיות על ענן..

הקשר בין הבני זוג שלוו ונעים

אבל החיים באופן כללי לא כ"כ שלווים ונעימים (במובן של שקטים וקלים)

ממה שאני רואה סביבי- לזוגות שפיצים וחמודים ילדים זה בונה זוגיות וממש לא להפך

(בא לי גם...)

תחליטו ושניהם יתגשמו?

כותבת מנסיון.

בעיניי הפוסט הזה הוא הסתכלות חילונית על מושג המשפחה.

זוגיות בסבבה= זוגיות שבה אני מתפנק ונהנה.

הסתכלות אמיתית בעין של תורה זו הסתכלות על זוגיות 

מתוך רצון להיטיב לשני ולבנות יחד משהו גדול יותר, מעין הליכה במסע.

בסופו של יום היא הרבה יותר מספקת, ממלאת, מעצימה ואוהבת.

אם בונים זאת נכון.

בהצלחה לכולם ומאחלת לכם שתגשימו את 2 השאיפות. בשמחה!

וממש לא בתור ביקורת,

אבל למה?

אתם מתאימים!

טוב לכם,צוחקים נהנים,מדברים על הכל,אם זה לא התאמה אז מה כן?

בטלפון-בגלל שאתה בצבאא אני אומרת את זה - מישהו מכם צריך לקחת תמושכות ולהפוך תשיחות לשיחות

אם בא לך לדבר איתה על משהו גדול,תעשה את זה,תשאל שאלות שבאמת מתעיינות במה שהיא עשתה היום ואיך היא הרגישה,אפשר לדבר על דברים קטנים,אפשר על אידלאים,העניין שמישהו צריך להתחיל בזה,ומשם לזרום.

חיפשתי את השרשור והבנתי מה הטכניקה.

השאלה מה המקור?

ומצאתי: שבע סעודות כנגד שבע ברכות: סגולה נדירה ומיוחדת לרווקים, לערב יום כיפור

למרות שלא חושבת שמתאים לכולם/ן...

צנוע , וכו'

אז לא נראה לי שיש בעיה..

תלוי עד כמה זה מאורגן ע"י אנשים יראי שמיים

כי כשזה מאורגן ולא כל אחד מדבר עם מי שבא לו אז זה תקין 

אם זה לא עובד מסודר זה בעייתי , מרגיל את האדם לחופשיות יתר

כי צריך להשתחרר...

כי אף אחד לא בוחן ומגיעים להיפגש ולהכיר ואם יצא משהו, יופי

כי אנחנו בני אדם ולא פרופילים באתרי הכרויות או כרטיסים אצל שדכנים או מישהו שמכיר מישהו.

ומפגש בלתי אמצעי עם אנשים הוא הרבה יותר פתוח ומקבל ונותן מקום

ומי שבא לבחון, יבחן

ומי שב להכיר, יכיר