פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 877)

לא סתם אמרו את זה

תשבי עם אדם שאת מעריכה (רצוי מישהו עם חוש של הקשבה לאיך הדברים נאמרים) ושאין לו אינטרס בדבר.
תשתפי אותו בדברים - ותבקשי שהוא ישקף לך מה הוא קלט.
שהוא ישים לך מראה ויחזור על המילים שלך בצורה שתבהיר לך את ההתלבטות ואת המשקל של כל צד.

זה יכול לעזור
אם תרצי הרחבה אשמח בפרטי.
בהצלחה!!!

זה רק חלק מהעניין שאני לא יודעת אם הוא נכון או לא..

כשנמצאים במצב לא מבורר מספיק, אז זה מכניס אותנו למקום בדיוק כזה...😐
תכל'ס הייתי ממליץ לדבר עם מישהו שיכול לתת פרספקטיבה רחבה יותר עליי ועל המצב👍

כן לא שחור לבן - לקראת נישואין וזוגיות

מוזמנת לאישי. נעשה לנו מעין קבוצת תמיכה..
מבינה כ"כ

מישהי פסלה אותך על זה?

כאלה שניתן להפקיד בידם פאות וזקן בלי לחשוש ....

ככה להוריד לאנשים את הכיפה ולגזור להם מהפיאות

או שאני טועה?

 

כך הוא מסתיים:
"תעשי רק מה שאת אוהבת 
רק מה שאת חושבת 
שיהיה לך טוב.

יום אחד יבוא מי שחיכית לו 
מי שאת רוצה יבוא 
עם מה שאת אוהבת בו"

אז תעשה מה שאתה אוהב-
ויום אחד מישהי עם מאפיינים שאתה אוהב תבוא,
ואז תוכל גם להציע לה תספורת של בנים חינם 😋

כל הערכים בעולם מתבטאים בספרים

תסביר לה איך כל מעשה שאדם עושה מתוך רצון וחיים של עבודת ה', הוא ערכי.

לאכול זה ערכי? לישון זה ערכי?

נראלי היא צריכה קצת סדר

ושאלה שעלתה לי בעקבות השירשור, מה זה ערכי? בעל ערך? בעל ערך תורני? בעל ערך לחיים של תורה?

יאללה מתחתנים? 

והשתגעתי מהתגובות פה..

"להפקיד בידי ספרים זקן ופאות"

חח לא הבנתי מה לא טוב בספרות,אקדמאי משהו.

הכל בסדר אצלך.

היא עוד לא יודעת מה זה אמונה פשוט...

מה שבטוח
אם הוא היה רק מנסה
הוא היה מרוויח

אין כל כך הרבה גרושים תורניים (ב״ה...). 

 

ולא שיש לי בעיה לצאת עם רווק

 

אבל בד״כ לרווקים יש בעיה איתי. 

 

אז בינתים מציעים לי הצעות מוזרות.

אבל לדעתי רצוי שההצעה תגיע אלייך רק לאחר שהבחור אמר שהוא מעוניין. אם יש ביכולתך לבקש זאת.
זה מצער ולא מוסיף לדעת את כל האלו ששללו.

ובנוגע אליו- לסמוך רק על הקב"ה ולעשות את ההשתדלות שלך.

ואת דעתי על בירורים כבר כתבתי בעבר אז לא ארחיב.

נשיקת עידוד 💋

מכיוון שאין המון גרושים תורניים 

 

כמו שכתבתי 

 

אז לפני שמציעים לבחור שואלים אותי

 

״שמעת על *******״?

 

והשמות חוזרים על עצמם. 

 

 

מאחלת לך שבעזרת ה' תזכי לאדם שהכי ראוי לך
ושזה יגיע בזמן ובמקום הנכונים (ואת זה אני מניחה שרק הקב"ה יודע).
שבוע משמח ובשורות טובות

ממש חשוב לי להגיד לך תודה,כל הדברים שאת כותבת ממש נכנסים לי ללב,את ממש מצליחה לחדור עמוק וזה רק ממקדלת,מאמינה שבמציאות זה עולם שלם.

את ממש מדהימה את יודעת את זה? כי אנחנו יודעים ורואים.

אני אישית,תמיד מתפללת שאני לא רוצה לשמוע סתם הצעות בשביל לשמוע,אני מתפללת להצעה אחת ונכונה לי.

מתפללת שכל מי שאיתו לא אצטרך להקים בית שזה יירד כבר בשלב הבירורים,הן שלי והן שלו.

נכון שזה ממש מבאס,במיוחד ששלוש אנשים אחרים חשבו שאתם מתאימים,ותכלס מותר לך קצת להתבאס ;).

אבל רק קצת ,כי ה' באמת חסך ממך להיפגש עם מישהו סתם.

אני ממש רוצה להאמין שהבחורציק שלך כבר ממש,ממש ממש מעבר לפינה,מחכה לך.

תבטיחי בה',תאמיני בעצמך גם,מהממת שאת!

נכנסת לי ללב,ויאללה תיכנסי ללב של אחר !

במהרה במהרה.

ישועת ה' כהרף עין,זה מדהים כמה זה נכון.

שולחת חיבוק דוב גדול מכאן.

תודה רבה!

שבוע חדש מתחיל. מאחל לך המון בהצלחה ושתזכי למצוא את המצטרך בקלות.

אהה.. כעת ראיתי הסבר, בהודעה הבאה, שכל אחת מתפללת בלחש אחרי הזכרת שמה - וכולם מתפללות עליה. יפה.

כמובן שאין הכרח\הלכה לעמוד במעגל אבל זה יוצר קשר עין בין כל מי שמתפללת\מתפללים עליה ומוסיף תחושת שותפות ואחדות..

פתרון נשי אותנטי. יפה.

הרעיון במעגל תפילה הוא קשר עין עם כל המתפללות. במיוחד כשיש תפילה האחת על השניה...

מכיוון שתפילה במנין זה דבר "גברי",

 

אמרתי שזה נראה רעיון יפה, מתאים ל"מקבילה" לענין אצל נשים.

גורם צער למת.

שלא טוב להיות.

במיוחד אם שני הצדיקים הם מקובלים.

אבל בכללי זה לא בית עלמין פרטי כמו אצל רשב"י.

וגם בכניסה לציון עצמו יש קברים של אנשים רגילים בכניסה, שני ריבועים כאלה בשני הצדדים.

 

כל אחת תעשה כמו שהרב שלה יורה לה, אני לא מכריע כלום. רק הסברתי את דעתו של הנ"ל

לא ללכת!

השאלה על מה חל האיסור, האם מדובר על נגיעה בקברו דווקא או הגעה למקום קבורתו מבלי לגעת בקבר הצדיק? כי יש הבדל ...

לא מיועד למי שבנידה.

תודה על התזכורת!!

זו הנהגה מהקבלה?
אתה יודע שקבלה זה לא הלכה, נכון?

מהפניני הלכה:

ז – דין נידה | פניני הלכה

"כדרך אגב נזכיר שיש מנהגים שונים לגבי הליכת נשים לבית הקברות: יש אומרים שראוי לנשים שלא לילך לבית הקברות כלל, ויש אומרים שנשים נידות שלא נטהרו מטומאתן לא ילכו לבית הקברות, ויש אומרים שרק בשעת הווסת לא ילכו לבית הקברות, ויש מקילים לגמרי. ויש שנמנעות בימי עיבורן מלהיכנס לבית הקברות, ויש שאינן נמנעות. וכל אשה תנהג כפי שנהגו במשפחתה או במשפחת בעלה. וגם הנוהגות להחמיר, בשעת הצורך רשאיות להקל. לדוגמא, מי שתצטער אם לא תלך ביום השלושים או ביום השנה לקבר הוריה, או שחוששת שיקפידו עליה אם לא תבוא, או שחוששת שיבינו מזה שהיא בימי ווסתה – רשאית להקל. ואם אפשר, תשתדל שלא להתקרב לקברים."

 

מוזכר להלכה שיש נשים שלא הולכות בכלל לבית העלמין...

 

עריכה: תיקון, לא ליטאים כי אם ליטוואקים.

ידוע שהגר"א היה מקובל גדול

ונמרקר את מילות המפתח כגון ''מנהגים'' ו''ראוי''.

אתה בטח יודע שמנהג הוא מחייב רק כשמדובר בחומרה (ולא בהנהגה חסרת טעם/ מחשבה מוטעית שכך הוא עיקר הדין)
שכל ישראל קיבלו על עצמם.
(ויש מחלוקת לגבי רמת החיוב של מנהג כנ''ל שרק אבותיך קיבלו על עצמם, אם אפשר להפר בהתרת נדרים וכו)

אני בעיקר אומרת שצריך מאוד מאוד להיזהר מאימוץ מנהגים ש''שמעתי עליהם'' ולבדוק היטב מה מקורם, כדי לא לנהוג מנהג טעות במקום להתמקד ברצון ה', או גרוע מזה- לחשוש לדברים חסרי טעם ומקור יהודי ולעבור על איסור דאורייתא לא תנחשו.

ולכן מי שיש לה צער מזה יכולה להתעלם מהמנהג. כי זאת לא הלכה, נקודה.

בטח שאם יש מי שלא נוהג כך אז אי אפשר לומר ש"זה אסור" או שבאופן גורף "עדיף שרק נשואות טהורות ילכו".

בלי קשר - איני רואה עניין בבתי קברות או בתפילה בבתי קברות, על קבר של צדיק או על קבר של שאינו צדיק. אבל זה כבר דיון נפרד.

זה "לא תיטוש" מהדרין מן המהדרין.

היום אפילו התרת נדרים אנשים לא עושים

ממה שרואים בהלוויות המנהג הרווח הוא שנשים מגיעות וכן באזכרות גם רווקות וגם נשואות. על נשים בהריון שלא מגיעות לאזכרות שמעתי ממש בשנים האחרונות.

אגב להלכה, יש בעייתיות רק במעוברת שהיא אשת כהן.

ואתה מדבר על מציאות שהייתה קיימת כשאנשים ברובם היו עמי ארצות.

דבר שני, זאת הלכה שמוזכרת בהרבה פוסקים.

אני מדברת על המציאות הנוכחית גם במשפחות רבנים וגם אצל חרדים (יש במשפחה והם ליטאים). נשים שלא נכנסות זה מנהג ירושלים . לפי מנהג ירושלים גם בני הנפטר לא מגיעים להלוויה. זה ייחודי לירושלים.
עדיין בכל הלוויות רואים הרבה לא נשואות.
וגם לגבי הנשואות, לפני תקופת הכדורים ההורמונאלים (שהם כמה עשרות שנים) הריון+ תקופת איסור היתה מרבית חייהם. גם היום לא כולם לוקחות כדורים ועדיין מדובר בתקופות מספיק ארוכות שלא יכול להיות שבכל ההלוויות איכשהוא כל הנשואות טהורות ולא בהריון.

"ונראה לי שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו"

לכן ראוי להימנע מלהגיע לקברו בזמנים שפסק שאסור. גם למי שביומיום נוהגת לפי שיטות אחרות.

ובכ''מ ברור שפסיקה שמתחשבת בקבלה זו חומרה.
השו''ע למשל לא פסק לפי הקבלה, על גביו הרב אליהו הוסיף חומרות שהן כן.

לכן הדרדעים שמתימן לא פוסקים כמותו.

מה שכן, שעצם זה שיש לי קשר מעולה לכל המשפחה שלי, זה מקל עלי בתקופת הרווקות.

שבת שלום

איך היו היחסים בעבר? האם גרים באותו בית?
איפה אתה ממוקם במשפחה?

אני אומנם צעירה יחסית, גרה עם ההורים ולרוב מרוצה מכך (גם מעדיפה לחסוך את הכסף לעתיד),
הקשר שלנו הוא טוב ומאז ומעולם היה כך.
יש לנו חילוקי דעות מבחינת השקפה אבל בשיגרה זה לא מהווה גורם מהותי לקשר.

קשה לי העובדה שאני כאילו תחת חסותם.
הם נותנים לי המון מרחב ב"ה,
אבל שאלה בסגנון :" לאן את יוצאת?"
יכולה לשגע אותי כי אני אוהבת את העצמאות שלי,
והם מצידם רק מראים התעניינות.

אם לא הייתי גרה בבית -
אז הייתי יכולה לומר קשר טוב +

אבל מצד שני הקשר איתם גורם לי לשמוח שאני זוכה לעוד זמן במחיצתם וזה בטוח יחסר לי מעט לאחר החתונה.

כדי שכל אחד יקח את זה לכיוון שלו.
תודה על התשובה. מזדהה.

רק רציתי שתקח בחשבון שאם מישהו אומר שהוא ואמא שלו בסטייז - זה לא צריך להחליש את דעתך בגלל הנסיבות השונות.

בהצלחה

בס"ד

זה מורכב אצלי. לכיוון הלא הרבה קשר.
קשור לדברים מהילדות והבגרות וגם לעובדה שאימי חולה.
האם יש לזה חלק בהרס מערכות היחסים שלי?
כמעט חד משמעית כן. אין ספק שזה השפיע עלי וגרם להרבה מהדפוסים שלי.
אני מודעת לזה ומטפלת בזה. מקווה שבסוף יהיה מישהו שיכיל את זה ושבנוסף לרגישות והבנה יהיה מסוגל לעמוד בזה.

אני חושבת שצריך להוסיף לשאלה - מה קדם למה, קשר טוב/בעייתי עם ההורים או הרווקות?

והיי אני צעירה ברוחי

בבית והם לא עושים השתדלות או לא ממהרים לעזוב את הבית

אבל אני יודעת שבחירת מקצוע זה דבר קשה ויש עליו המון לבטים.

לא חושבת שצריך להיות כיוון ברור וזה לא כזה רלוונטי לקשר שלנו.
רק ארצה לדעת שיש לו תכנון עתידי ללמוד.
אחרי שהוא יסיים את המסלול, שילך לייעוץ אם הוא רוצה, יעשה פסיכומטרי ובנחת יחליט.

(אני החלטתי 4 חודשים לפני תחילת הלימודים).

או כי אתה לא יודע מהי ההגדרה של בייניש

וכבר כתבתי כאן שהגדרות הן אוניברסליות ולא פרסונליות....

הגיוני מאוד שכרגע אין לך כיוון כל כך.כי עכשיו החיים שלך הם תורה.

אני פחות דוגלת ומאמינה במירוץ החיים.

בעז'ב כשתסיים צהסדר תייהיה לך שנה שלמה לפסיכו לעבוד ולהרוויח קצת כסף ואז לחשוב מה תרצה ללמוד.

שכן יהיה לו ברור בין מה הוא מתלבט, בכללי, גם אם על דרך השלילה. להרגיש שהוא כן חושב באופן אחראי על זה ולא אהלה בבאלה.

נקודה שנראית לי חשובה גם לעצמי, לא להיות מקובעת, להבין שהחיים יקחו אותנו ותמיד אפשר וצריך "לחשב מסלול". לפעמים צריך לחשב אותו מחדש עם ביטחון ואחריות.   

 

(אם הוא מתכוון להישאר ללמוד, חשוב לי להרגיש שהוא חרוץ ואחראי. שיוכל לקחת אחריות כלכלית אם צריך.)

 

 יותר ממה הוא רוצה ללמוד, הייתי רוצה לשמוע באיזה תחום הוא מעוניין להתפתח בחיים עצמם. ארצה לשמוע על ניסיון עבודה שהיה לו. כי זה מעניין אותי, לא כי זה ראיון עבודה. 

 

(אין לי מספיק ניסיון כדי לדעת איך זה משפיע על הקשר, אבל הגיוני לי שזה משפיע על הביטחון שהבחורה תרגיש ממנו, אם אפשר לסמוך עליו)

(ואהבתי את החתימה אבל אתה בטוח שזה ציטוט מליקוטי מוהרן?)

החתימה איננה ציטוט אלא יותר נכון הפשטה של הפסקה בליקוטי מוהר"ן ח"א.

 

ראיתי את זה בספר "אין מקום רחוק" וממש אהבתי את הצורה שהסבירו את זה. 

(הכוונה, כמה זמן עוד אתה מתכנן להישאר בישיבה).

לימודים זה לא קל להחליט, לכן זה גם תלוי מה הצפי שלך בהישארות בישיבה.
אם נשאר לך עוד שנה הייתי מצפה שכבר עשית כמה גישושים ואתה מתלבט או כל דבר אחר, העניין הוא שיש לך כיוון ואתה רוצה ללמוד אבל עוד קצת מתלבט מה ללמוד או איפה (שתראה שאיכפת לך מחייך ואתה חושב לטווח ארוך ולא תשב סתם עם חוסר מעש ותתבטל).

אם אתה מתכנן להישאר בישיבה עוד שנתיים+ אז הייתי שואלת באופן כללי אם אתה מתכנן להישאר תמיד בישיבה ואם לא אז כמה זמן כן ומה מתכנן *בגדול* לעשות אח"כ (אם תואר או לא, טיול לתאילנד ), וממש לא הייתי מצפה שתדע על זה מעכשיו (מה בדיוק אתה הולך ללמוד). יש מספיק זמן..

העיקר בעיניי להראות שיש לך כיוון בחיים ואתה לא בטלן ולא תבזבז את החיים שלך. כי בנים כאלה שלא יודעים בכלל מה הכיוון שלהם, זה נותן איזה שהוא חוסר ביטחון ושאפילו הגבר הוא זה שנשען ולא ההיפך.
יכולה לספר מעצמי שיצא לי להכיר מישהו שגמר ישיבה ולא המשיך משום מה ללימודים ולא עשה עם עצמו משהו מיוחד (אשכרה ישב בבית), וזה נתן לי הרגשה כאילו אני האחראית כאן, אני יותר פועלת ממנו, שהוא לא הגבר כאן שיודע לקבל החלטות ועושה עם החיים שלו משהו. זה בעיניי מעלה הרבה סימני שאלה וגרם לי להרגשה שאם הוא לא מסודר ומאורגן בחייו הדבר האחרון שאני יכולה זה להישען עליו.

בין 'יש כיוון בחיים' לבין 'לא בטלן',
או במילים הפוכות- 'אין כיוון בחיים'=בטלן,
זה הכרחי?
מה תגידי נגיד על 'אין כיוון בחיים, אבל לשבת בבית זאת לא אופציה', כלומר אם אין לי מושג מה אני רוצה לעשות 'בחיים' אבל בנתיים מתעסק בדברים צדדיים

או שיהיה בישיבה וילמד תורה או שילמד מקצוע.
למה לבזבז את החיים ולמרוח בעבודות סתמיות??

וקראתי וזה היה נשמע רלוונטי לשלי

אבל על שלך הגבתי לי בלב או בראש..

אני תוהה לעצמי אם הבנתי בכלל את הנקודה הסופית שלך. תסבירי לי?

הנקודה הסופית סופית?

נראלי היא שלמרות שנורא בא לנו על מישהו שמלכתחילה יש התאמה גם בנק' הזו(שהיא די עקרונית כן?) בסופו סופו של דבר זה עיניין של כימיה.

ואם מישהי שמאוד עקרוני לה שהבנאדם יהיה סגור על מקצוע ויכניס כסף כמו שעון שוויצרי בסוף בדיעבד עשויה למצא את עצמה מאושרת עם מישהו שממש לא מתאים לקריטריון הספציפי הזה.

פשוט צריך בהירות הדרך.

מקוה שהצלחתי להסביר

 

 

הצגת את הלימוד תורה מול לימוד מקצוע -
אני מדברת על לימוד תורה או לימוד מקצוע מול עבודה בעבודות מזדמנות או סתמיות בלי מקצוע ממש כאשר הבן עזב את הישיבה.
מה דעתך על זה?

אממ כמובן שעדיף שישר ילך ללמוד ישר.

אבל כמו שאמרו פה. לא לכולם זה מתאים(ויכול להיות שמי שמתאים לו לעבוד כל החיים בעבודות מזדמנות או עבודה קבועה בלי תואר זה לא מי שמתאים לי אישית...אבל הוא עדין אופציה קיימת במערכת...)

וכמו כן,לבנים לוקח פי כמה וכמה זמן משום מה להיסגר על מה הם רוצים ללמוד.

אז אולי כן שווה לתת צאנס למישהו שאומנם כבר עזב את הישיבה כי כבר לא מסוגל ללמוד יותר ועדין לא מצא את התואר הנכון בשבילו(בהנחה שמעוניין ללמוד תואר), זה כן טוב שיעבוד במשהו.

אולי בעיניי ובעינייך זה נכנס תחת ההגדרה בזבוז זמן, אבל מי אמר שזה לא פרק זמן הכרחי בשבילו להתארגן על עצמו?

 

 

מפריע לי בטלה ושאנשים לא רציניים ולא עושים עם עצמם משהו
ברגע שאני כן עושה, זה נותן לי להרגיש שאני מעליו. שהוא כרגע לא עושה כלום לכאורה (עבודות מזדמנות זה לא *משהו* בהגדרה) ואני כן עושה ומתקדמת.

אבל זה כשאני עובדת כבר בתחום לאחר לימודי תואר והוא עדיין לא סגור על מה הוא לומד.

זה באמת לא העניין של הכסף..זה הכיוון. הראש שחושב קדימה ולא חי את היום על בסיס עבודות מזדמנות.

מה שכן, באופן כללי פחות יפריע לי אם הוא בחור שעובד בעבודות מזדמנות *בשנה הראשונה* לנישואין, כי הוא רוצה לשבת ללמוד בישיבה כבסיס לחיי הנישואין-אז זה שונה כל עוד יש לו כיוון לתואר בו הוא מתכוון לעסוק לאחר מכן.
כי אני יודעת שזה שווה את זה שהוא לא לומד תואר כרגע.

מצד שני-
לא לכולם מתאים ללמוד מקצוע ולא כולם רוצים את זה, יש לא מעט דרכים אחרות ומגוונות להרוויח כסף (אם זאת המטרה)
חוצמזה שלא תמיד נכון להגיד 'לשבת ללמוד תורה או ללמוד מקצוע', אני לא מספיק מכיר ישיבות אחרות אבל אני יגיד על הישיבה שלי-
יש הרבה מאד שעושים מין תהליך כזה של שילוב תורה עם עבודה, נמצאים ברצינות בישיבה ובנתיים מתחילים דברים קטנים מהצד ולאט לאט עוברים מסטטוס של 'אברכים' לסטטוס של 'בעלי-בתים', ואני חושב שיש הרבה באידאל בשילוב היפה הזה של תורה רצינית עם לקיחת אחריות על החיים, אבל בגלל השילוב הזה חסרה ההחלטה של 'מה אני עושה בחיים'.

שהם ממשיכים בישיבה וכדי לפרנס אז עושים עוד משהו.
זה לא מה שהצגתי. הצגתי את העניין על בחורים שעזבו את הישיבה ומכאן לא עשו עם עצמם משהו.
לא היה מפריע לך?

אני שואל מה את אומרת על מי שנמצא כרגע בישיבה, אבל אם תשאלי אותו מה הוא יעשה בחיים לא תהיה לו תשובה, אבל ברור שהוא לא ישב בטל.. (כלומר או שהוא יישאר בישיבה או שהוא יעשה משו', לאו דווקא ללמוד)

אני שואל כי כשאני מסתכל סביבי זה המצב של רוב החברים שלי, ולא נראלי שכולנו דפוקים..⁦⁩

עומד להישאר בישיבה?

כתבת 'או ישיבה או לימודים',
ואני בא להראות את הצד השלישי, לעזוב את הישיבה בהדרגה, ועל זה טרם ענית..

חוצמזה שאמרתי שרוב חבריי בגילי שעומדים לסיים את הישיבה מקס' עוד שנה עדיין לא יודעים מה הם יעשו, אז אני שואל- משו' נדפק אצל כולנו?

זה כמו שאנחנו הבנות באמצע י"ב לא היינו סגורות על מה ללמוד..התחלנו לחשוב..אט אט התגבשה החלטה.

צריך לחשוב איך ומה הוא רוצה לעשות בחיים. שהנושא הזה יעסיק אותו ולא סתם יזרום עם מה שהחיים מתקילים אותו. (וזה צריך להיות כבר מגיל 15-16)
אבל זה ממש לא אומר שצריך החלטה נחושה או החלטה בכלל כלשהי. כאילו, גם כשחושבים על זה הגיוני להמתין עם ההחלטה כדי לראות מה תהיה המציאות כשיגיע הזמן.

וברור שזה יכול להשפיע על הקשר! אם נראה שהבנאדם סתם לא מכיר את עצמו ולא רציני, וזו עוד תופעת לוואי.

אם הוא בינייש הוא יכול לחשוב מה לעבוד אחרי הנישואים

בס"ד

אני לא אתחתן עם אברך אז כנראה שלא יקרה לי. אבל הציפייה שלי מבחור אחרי צבא (שיעור ד' כלשונך) זה לדעת לפחות מה הוא הולך לעשות כשהוא יוצא. לפחות אם הוא רוצה לצאת לדייטים. אם הוא לא מתכנן להתחתן אז מבחינתי הוא מוזמן לקחת שנה חופש..

ומציאות אחרת.

נטיית ליבי הטבעית היא להגיד שכן. אני מעדיפה שיהיה לו כיוון לגבי מקצוע בחיים. ואפילו אפריז ואומר שמעדיפה שהוא כבר יתחיל לקדם את עצמו בכיוון הזה.

אבל האמת האמיתית היא שלימוד תורה הוא מרכז החיים. לפחות שלי. ובשביל תורה נותנים הכל.

 

הנקודה אצלי לפחות היא להרגיש בטוחה ליד הבחור. להרגיש שמה שהוא עושה כרגע זה מבחירה ומהבנה של ההשלכות עד תומן.

ואם הוא לומד תורה ומבין שהחיים הולכים להיות ברמה של לחם עוני ומים במסורה וזה מה שזורם לו, אז אחלה אני אשקול את זה בשיא הרצינות.

אבל אם הוא בטוח שהעולם עובד לפי הזמנה אישית וכלכלת הבית תפול לו מהשמים, או בפחות קיצוני, פשוט לא חשב על זה, זה טיפה יותר מפריע לי.

גם אם יש לי תחושת אי נעימות ממישהו שלא סגור עדין(שלמעשה רוב מי שיצאתי איתו היו כאלה) התחושה הזו דיי מתפוגגת בקלות כשהוא מסביר את עצמו ואת זה שמעוניין לדאוג לפרנסה עד שיבחר מה ללמוד וירכוש את ההשכלה המתאימה, גם אם ברמה של ניקיון חדר מדרגות....

 

ויש עוד נקודה שככה אני מתייחסת להתעסקות סביב לימוד המקצוע, מעבר לפן הכלכלי.

זה מלמד המון המון המון על בנאדם מה הוא בוחר ללמוד ובמה לעסוק בחיים.

אוהב להיות עם אנשים או אוהב יותר לבד, אוהב ככה או אחרת. רוצה לתרום באיקס ולא בוואי.

כמו כן, הדרך ללימודים היא דיי מאתגרת(לא תמיד אבל לרוב כן צריך להשקיע משהו כדי להתקבל ולהצליח להחזיק במהלך התואר) אז בנאדם הבוחר בתואר זה או אחר זה כן קצת מורה על כיוון של החלטיות, נחישות דבקות במטרה.

 

ועכשו אחרי כל החפירה...ובנימה אופטימית זו,

הסתייגות "קלה" אך הכרחית...

יתכן גם בחור מצויין שכל מה שעושה זה לומד ולא חושב איך יפרנס או לא נחוש בדעתו להיות פרופסור לפיזקה...

"מאת ד' הייתה זאת היא נפלאת בעייננו"....

שבת שלום

 

לוקחת בשביל עוד מישהו שלא חבר בפורם.

שבת שלום!

נא - ס
סא - ע

קא - קיב

נא-ס
קא-קיב

קא-קיב

לא נסיים ספר... :-/

אני אשמח .
תעדכנו..

יישר כח כולם!
שבת שלום!

קא- קיב

אומרים ששם זה מרוח הקודש. כנראה שגם כינוי

אולי זה רמז שהיא מזהה אותך

אם זוהרת זה כינוי.. עכשיו שאני יודע שכן אז כנראה השם האמיתי שלך זה טורקיז, קצת מוזר עלי לציין אבל זה מדינה חופשית כל אחד שיעשה העולה על רוחו

 

 

אני יודע מה אני הייתי עושה אם הצעצוע שלי היה מוחרם בחדר המורים.

הו..היי בינקי , מה....ישבת שם כל הזמן?

אולי ישבתי. ואולי לא ישבתי.. העניין הוא. שאני יודע בדיוק איך תחזיר את המכונית שלך

באמת?? איך???

שששש! לא כאן! ...

כאן הרבה יותר טוב , במקום ההוא היה יותר מידי אור.

אם אתה רוצה לראות את המכונית שלך שוב תצטרך לפרוץ לחדר המורים.

מהה?? אתה צוחק עלי!

אולי אני כן...ואולי אני לא..

אבל אם לא הייתי צוחק הייתי אומר לך שיש לי תוכנית מפורטת שתחזיר לך את המכונית.

ואז....הייתי נפגש איתך במגדל הכאב כשהשמש שוקעת..

כמובן שאם הייתי צוחק הייתי אומר "העע סידרתי אותך אידיו*" אבל לא אמרתי את זה.....

או שכן... . . . ?

 

הכל טוב? איך אתה מרגיש הבוקר? אני יכול לעזור במשהו? אם אתה צריך תדע שאני תמיד פה להושיט יד. ברצינות. אל תתבייש.

 

מה שבטוח ! אולי! 

 

אם אתה רוצה שאני אעזור.

 

מה שבטוח ..אולי! 

בארה"ב, והמרצה כתב לה על אחת המטלות שלה, 'Your work is Gold'.
היא התפעלה, איך הוא כתב את זה דווקא לה, ואני טענתי שכנראה הוא בירר מה זה משמעות של השם 'זהבה', ולכן הוא כתב מה שכתב.

 

 

 

מזה האור הזה? זה האור שגנז בורא עולם , ומהרשעים מנע אותו בעולם הזה

ובעולם הבא , ובצדיקים כתוב ההפך לא ימנע טוב להולכים בתמים , מזה לא ימנע טוב? 

זה אותו אור שנאמר בו וירא אלוקים את האור כי טוב!

 

 

*"כי שמש ומגן ה' א' חן וכבוד ייתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים"

*אמממ



אבל זה באמת יפה!

 

אבל וימנע מרשעים אורם זה גם מוסב על אותו עניין

הזוהר מקשר את שניהם, אז בשביל שזה ישמע יפה חיברתי את זה באותו משפט 

 

ל'ח

מעניין אותי העניין שאמרת

 

 

 

ביס מדרש?..

מה בתפריט? 

 

 

 

 

אני התכוונתי שהלב האנושי עובד מהרגע שהאדם נולד עד שהוא מתאהב, ואז הוא מתחיל לעבוד יותר קשה.

התכוונתי שזה משפט שבא לצחוק ולהסתלבט, ולא להתפעל מהיצירה המופלאה שנקראת מוח..

חצי בצחוק חצי ברצינות

יש בזה משהו

או בצורה בוטה יותר- אתה נגעל?
חשוב שתגדיר לעצמך מה מפריע- האם זה דחייה, חוסר נעימות וכו',

או שפשוט אתה מחפש משהו בסטנדרט יותר גבוה... 

 

אם אתה לא מרגיש דחייה מהמראה, אלא רק "לא מתלהב" או "מפריע" - תנסה עוד דייט,

הרבה פעמים לוקח זמן להתרגל למראה, וככל שמתרגלים ככה הוא פחות מפריע וגם רואים את היופי יותר.

אם נראה לך שזה מפריע לך, אבל אולי אחרי מחשבה שניה תוכל להתמודד עם זה-אל תחתוך.לפעמים מתרגלים למראה.. לא תמיד זה נשאר באותו ראש.

אבל אם אתה חושב שזה פשוט יפריע לך כל החיים-כי זה בצורה קיצונית-תחתוך כבר עכשיו, ואל תגיד למה...תגיד "זה לא נראה לי מתאים...תודה רבה" . וזהו. אתה לא חייב הסברים אחרי דייט אחד...(למדתי את זה על בשרי)

חבל לפגוע בה. עם כל חוסר הכנות...וחבל לנסות שוב, אם זה לא יעבוד..

בהצלחה אחינו!!

הרי זה לא משהו שיתרום לה, רק עלול לפגוע.
אפשר להגיד בלי לפרט, שהיא בחורה טובה אבל נראה לך לא מתאים. לא מתאים לך. ברצינות ובנחמדות.

ואולי גדאי לומר למי שהכיר לך, שתשמח לשמוע אם יהיו לו עוד רעיונות ותבהיר לו יותר מה המראה שאישית מפריע לך.

אז תמשיך לצאת איתה... אני חושב שהיא גם תשמח מאוד אם תמשיך לצאת איתה כי אתה ממשרד הרווחה..

כאלה.

ונראה לי גם לא הוגן כל-כך כלפי הבחורה.

 

וכשחותכים לא חייבים לספק הסברים. ואם הבחורה לוחצת וקשה לך לעמוד בסירובך, תמצא סיבה אחרת שאתה חושב שלא מתאים ביניכם כמו למשל פער דתי וכו' ותתעקש עליה ואת הסיבה הכואבת יותר תסתיר.

ישר מהדייט החמישי..

 

 

נחשון דייט-ראשון / יאיר יעקבי - לקראת נישואין וזוגיות

שאת חושבת שדייטים זה דבר מתיש ולא כיף?
לדעתי לנסות לשנות מחשבה..
דייטים יכולים להיות ברובם כיפיים ממש.
נסי ללמוד משהו מהמדויט גם אם הוא בפועל לא החתן המיועד.
תבקשי לקבוע במקום שירגיש לך טוב ונוח.


מוסיפה.. אני נוהגת ללכת למכון כושר.
וגם לי יש את אותו פרדוקס.
1. מתיש אותי לחשוב על זה
2. רצון להיות בכושר

אני שמה לב על עצמי (וזה נראה לי ככה בכלל) שכאשר אני מחליפה לבגדי הספורט ולנעלים המתאימות
משהו באנרגיות משתנה.
ושאני מגיעה למכון כושר ויש את המוזיקה ברקע והאווירה שכולם מזיעים (כן.. דוחה) זה מכניס אותי לוויב של ספורטיביות.
נסי להשליך למקרה שלך

ובכלל רציתי כבר הרבה זמן לומר לך 

שהתגובות שלך פשוט יפות ומושקעות  

גרמת לי לסיים יום ארוך ומתיש בחיוך

אממ דווקא.. זה לא המחשבה שלי ולא הבפועל של הדייטים שלי.

אבל דייט נחמד וכיפי עם מישהו

ואז עם עוד מישהו

 ועוד מישהו

כבר הופך את זה לפחות כיף..

 

 

השארת לי את הנמשל אז דמיינתי את עצמי מתאפרת במלוא המרץ ונכנסת לוויב של דייטיביות

אולי עדיף לא לעשות השלכות ;)

בהצלחה אהובה ❤
ורק אומר לך משהו שעודד אותי פעם (דווקא בנושא אחר אמרו לי את הרעיון אבל גם כאן רלוונטי).

*בני ישראל מגיעים לים סוף, המצרים מאחריהם הכל נראה חשוך וללא מוצא-
ובשניה אחת נחשון בן עמינדב קופץ והים נבקע.
* אסתר המלכה יודעת על הגזירה שעתידה לכלות את עמה, המצב נראה בכי רע , כל העם צם שלושה ימים
והיא הולכת למלך לבושה מלכות.
ושהיא ניצבת מול האחשורוש עם כל האחריות שהיא נושאת על כתפיה- הוא מגיש לה את השרביט.
התפנית קרתה. נפתח צוהר לשינוי המצב.

הקב"ה ברגע אחד יכול להפוך את התמונה. יכול להוציא מעז מתוק.
צריך להאמין כל הזמן שישועת ה' כהרף עין.
זה קשה מאוד אבל עם ישראל הוא עם מאמין.
2000 שנות גלות המשכנו להאמין שנחזור לארץ.
בשואה זה היה הזוי בכלל לחלום על ארץ הקודש.
אבל לקדוש ברוך הוא דרכים משלו להנהיג את העולם- וב"ה היום אנחנו כאן.

אמונה- זה "כל" הסיפור.

כולה אמונה. קל

(אוף )

גם לי זה קורה..

אבל לדעתי להיות לבד זה גם מעייף ..הבדידות מעייפת לא פחות..

תחשבי שבעזרת ה' כשתפגשי את הבחור המתאים, העייפות הזאת תעבור
וכל האנרגיות והשמחה ישובו אליך..
אין פתרון חוץ מלהתפלל שזה לא יהיה עוד דייטים עם בחורים שונים

אלא שבעזרת ה' הפגישה הבאה תהיה עם הבחור המתאים וזה יוביל לחתונה..

זה מה שמעודד אותי להמשיך הלאה
בהצלחה
 

לי שצריך לנסות לחבר בין עניין החתונה לדרך, ואפשר לעשות את זה אם יוצאים במצבים שבאמת נראה שיש כיוון ולא לתת סתם צ'אנסים כי זה שוחק...
אז כדאי לברור קצת יותר את ההצעות כדי להיות בסטטוס יוצא..

שאלה קשה. אולי לנסות ללכת רק על הצעות שבדוקות ונשמעות רלונטיות...

ואת לא מבזבזת מלא כח עד שבכלל פגשת את הבחור.

כמה שיותר לחסוך בכוחות במקומות המיותרים.

אבל לצערנו זה לא בא לבד,

אז איפה שצריך להשקיע.

בהצלחה

יתחתנו ישר בלי דייטים תחשבי על האופציה הזו. מקווה שעזרתי (אגב אם זה ילך אז תהזמנה לחתונה תשלחי לכתובת שאתן לך בפרטי)

יש לי תיאוריה שמתגבשת לה כבר תקופה ארוכה על החשיבות של יציאה לדייטים מתוך התלהבות.

 

אני מתכוון לזה שלפעמים מקבלים איזו הצעה שמוצאים בה עניין מעבר לשאר ההצעות. משהו בפרטים מושך - למשל תחום עניין או תחביב משותף, תמונה, תכונות שנראות לך. ה"התלהבות" הזאת, למרות שהיא דמיון, היא לטעמי הדלק של ה2-3 פגישות הראשונות. וגם אם בפגישה הראשונה לא הכל ילך חלק, עדיין מכוחה את תמשיכי לפגישה נוספת עד השלב שבו, בתקווה, זה יהפוך לקשר.

 

בהצלחה רבה

 

ישירו בלא מודע על הצד השני והוא קולט את זה, ובדר"כ זה יסתיים

אני כותב את זה כי הרבה פעמים יש מנגנון עצמי כזה של לנסות בכל זאת גם אם זה פחות נראה שייך. ואני חושב שאלה הדייטים שמתישים ומוציאים את הרצון להמשיך לצאת.

בהודעה הזו והשניה

רוצה קוביות בבטן אבל לא רוצה ללכת לחדר כושר

 

רוצה כסף אבל לא רוצה  לעבוד 

 

רוצה להיות רזה אבל לא רוצה דיאטה

 

ועוד...

 

השאלה הגדולה כמה אתה באמת רוצה??

ולא בגלל אגו.

(למה ישר לחשוב שלילי?)

אבל כן. יכול להיות.

מן מנגנון נפלא שנועד להגן על הנפש של האדם מפגיעות. אם נפגעתי הרבה - אנסה לצמצם את הפגיעה הבאה בנפש שלי.
ובלשון חז''ל - ''נכווה בחמין - יזהר בפושרין''.

למה שיצא עם בחורה שלא מעוניינת בו?

אחרי פגישה ראשונה-
שישאל אותה דבר ראשון "איך היה לך אתמול?"
וע"פ זה יקבע את תשובתו.

ככה נראה לי

דווקא קרה לי מקרה הפוך שאני לא רציתי ממש  בחורות מסוימות

והם קלטו את זה וחתכו ממני  לפני שאני חותך מהם

האמת שהקלו עליי ועשו לי טוב..

תודה לכן..

שאם קולטים שהצד השני פאסיבי ולא מגלה עניין, רז מנסים לברר אא''כ אני בטוח לגמרי ואז נסיים כדי לא להימרח...

למה למרוח?

 

"שהויי מצווה לא משהינן". 

עד דייט כמעט לא אכפת לי איך הדברים התנהלו.
ככה שאני לגמרי זורם עם זה.

בלי לחץ

רף תחתון- יממה/ יומיים כדי להתכונן נפשית.
רף עליון- לא צריך לעבור את השבוע.

בכל אופן, אני ממליצה לא להרבות בשיחה/התכתבות כי זה פיקציה.

בעיקרון כמה זמן שהדרך לוקחת. אי אפשר פחות מזה.

יש מסוק, יש מטוס, אפשר לצנוח...
ויש עוד אופציות..

אתה מוזמן לבחור דרך יצירתית

ותסכים איתי שמסוק וצניחה זה ממש מקורי

האלה שמכניסים לך דברים לפה, ואז שואלים עליך שאלות

אז תורך לתת עוד דרכים יצירתיות!

ובאמת שאני מצטער על הניצלוש, פשוט אני כאן בדרכים עדיין...

בגלל אילוצים של הצד השני.
ההמתנה מכניסה ללחץ.

קובעים הכי קרוב שאפשר בד״כ כמה ימים,
לרוב ההצעות לא מתוכננות ויש לימודים ועבודה וכדי לפנות ערב לפעמים אני צריך לדעת שבוע מראש ולא תמיד הערב שהיה פנוי לי מסתדר לה, אבל כמובן לא יותר מידי

אם תרצי אני כאן בפרטי.
אחות, זה בסדר לבכות. זה מנקה וממוסס את התחושות השליליות.
❤

תודה לך...

נשיקות 😘😘

אני מבטיח לך שהקב"ה אוהב אותך! ודואג לך! אבל את חייבת להמשיך להיות חזקה! מאחל לך המון בהצלח"ה ורק שמחה!😁😁

רגש ממש !! הלוואי שהוא יגיע הוא יהיה האחד שלך !והכי מתאים לך !!!

נשמה! מרגישה שהוצאת לי את הרגשות מהפה... הגדרת בכזו פשטות את מה שהלב מרגיש... תודה!!
ותזכרי שכל הנסיון הזה הגיע אלייך דווקא כי לך(!) יש את הכוחות והעוצמה להתמודד איתו...
ב"הצלחה גדולה אחותי!!😘

אין לי מילים מנחמות אבל אתפלל עלייך ועל כולם שנזכה בקרוב בעז"ה...

כלכך הרבה טוהר ורוך ♡

את ההסתכלות על הצד המיני אתה יכולה לשנות עוד היום!
(בעני כדאי ללמוד כבר היום ולראות את זה באופן בריא ושמח)
בכל אופן לקראת החתונה נהוג בציבור שלנו לקבל הדרכה. וגם מתווסף הפן הריגשי ואני חושבת שזה מקל להגיע לתחושת שלמות עם המשיכה העזה.. מבינים לאיזה חיבור גדול וקדוש נועדה..

לעניין עצמו, עיין במסכת עבודה זרה (ג.):

"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת - מהיכן יאכל בשבת?"

 

עם כל זאת, כל עניין לגופו וצריך להתייעץ עם הפרטים ועדיף עם ת"ח ולא בפורומים בטח לא פומביים כמו שכתב @צריך עיון למעלה

עצת היצר? - ברוך שלא עשני אישה
למרות שלא יודע אם זה אותו אדם... כי השאלה קצת שונה..

יש לו דרישות קבלה מאוד פשוטות
א. השתייכות למין החזק💪
ב. שאדם מוכר מפה, מכיר אותך אישית.
(ג. אאל"ט מגבלת גיל, מעל 18 או 20 לא בטוח בזה)

מעניין...

הגבר יהיה החזק יותר בגלל ההרכב ההורמונלי השונה.

כמובן בלי להתחשב בסטרואידים וכדומה.

 

לתת דוגמאות ללוחמות בלתי מנוצחות בתחום הנשי שנלחמו מול לוחמים דרך נ' בתחום המקביל הגברי והפסיקו בשניה?

להצטרף לפורום.
תודה.

מגע מופיע לך עוד משאתה ילד קטן ואמא מנשקת אותך. כשזה בא מהאהבה זה מחבר יותר מאשר מספק יצרים.

שפה תמצא את התשובה לשאלה

ב"הצלחה רבה

זה השורש של הקדושה בדברים אלו.
בע'ה כשיגיע זמנך לדעת תיגש למדריך חתנים והוא, בע'ה, ידריך אותך להלכה ולמעשה בקדושה ובטהרה.

כמובן שיותר טוב וטהור לא לדעת כלום, או כמעט כלום (המינימום הנצרך להבין חומש/ גמרא). אבל במציאות בדורות האחרונים ובעיקר בשנים האחרונות (מאז פריצת האינטרנט), עדיף שמי שנחשף ממילא, אפילו מהפורומים הפתוחים (מידי, לענ"ד) בערוץ 7, ילמד את השקפת התורה לעניין.

לא חושב שזה נכון.
מה שצריך לדעת מה שלומדים בתורה, שבכתב או שבע'פ - אבל אין צורך ממש לפרט ולהסביר.

אלא על בניית ייחס נכון ובריא לעניין.

היחס הבריא והנכון הוא לדעת שזה מעשים שאפשר להתקדש בהם ואפשר להטמא בהם
וכשלא יודעים כלום עד לפני שמתחתנים- זה להתקדש בהם

פותח השרשור שאל, "האם ההסתכלות נהיית בריאה יותר?". כלומר הוא מעיד ולצערנו רבים כמוהו, שההסתכלות שלו אינה בריאה. שאלתו האם אחרי החתונה, ההסתכלות נהית (מעצמה?!) בריאה יותר.
פשוט שמי שלא יודע כלום (או כמעט כלום) עד החתונה עדיף. אבל, מי שכבר יש לו ידע ובד"כ הידע הזה מגיע בהקשרים שאינם טהורים, כדאי שיבסס השקפה בריאה, עוד שנים לפני החתונה.

את ה"לא בריא". זה יכול להיות כיוונים ממש הפוכים. ולכן גם לא ניתן לענות כאן.

כשאתה נפתח, כשאתה מספר על עצמך, ונותן הרגשה נוחה, ושיש לך אמון בה, זה נותן לה מקום להיפתח גם כן

1. להכין נושא מראש (אולי נשמע קצת מאולץ אבל יכול לתרום להרגשת החשש שצריך להמציא עכשיו על מה לדבר).לדוג' זה יכול להיות משהו שקראת בעיתון/ חוויה מהישיבה/ משפט שחבר זרק לך ,
ואתה משתף ושומע את דעתה בנושא מביע את הדעה שלך... משם זה יכול לגלוש לנושאים שונים שמשיקים או סותרים.
2. ליצור חוויות משותפות!!! כמובן בגבולות שלכם.
זה מחבר, יוצר אווירה פחות "ראיונית" ויותר זוגית.
3. לשתף בסיפור אישי או התלבטות אישית- זה פותח רובד אחר בשיח.
4. להיעזר בדברים חיצוניים אם יש צורך.
משחק/ שאלון.
5. יותר כהמלצה... אם אתה בחור שקט מטבעך תתאמן עם חבר או מישהו אחר בהבעת עניין, שאילת שאילות וכד..

בהצלחה

תודה רבה על כל העצות!
מה הכוונה ליצור חוויות משותפות?

יהיו כאלה שיצאו לבאולינג, לטיול, לארוחה עם חברים..
תמשיך את הסגנון כרצונך.

לחשוב על נושאים מראש,

ויותר מזה, לחשוב גם על ה"נושא" של הדייט מבחינתי להיום... מה הוא הנושא בה' הידיעה שחשוב לי לברר היום.

 

ולחשוב על זה מראש, והרבה.. אפילו לנסח בראש משפטים.. וכשמגיע הדייט, וכבבר קשקשתם על איך היה היום וכו' ויש אווירה יותר נינוחה מאשר בדקות הראשונות אז לספור בלב עד עשר ולהבטיח לעצמך שכשתסיים לספור אתה מעלה את הנושא. או אם אתם הולכים ברחוב להגיד לעצמך 'כשנעבור ליד האיש עם השיער הסגול אז אגיד לה ש..." וכו'

 

ועוד משהו,

אני למדתי שאנשים הם כמו בצל,  כדי להגיע לפנימיות, לעומק, צריך להוריד שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה. בהרבה סבלנות. ובבצל, כמו בבצל, לפעמים בשלב של הורדת השכבות יש בכי. אז אולי כאן זה לא במשמעות של ממש בכי אמיתי, אבל כן, זה הגיוני ולגיטימי שזה יכאב, יביך , יהיה קשה ולא נעים וכו'... אבל בסוף מגיעים לפנימיות וזה שווה את זה. ובגדול.

 

וחשוב לדעת שאנחנו כאנשים שואפים להדדיות. אם צד אחד פותח דברים אישים יותר, אז הצד השני (אפילו לא במודע) ירצה ל'אזן' את המצב ויפתח יותר גם הוא כדי שתהיה ההדדיות בקשר.... ושוב, אתה תפתח יותר- היא תפתח יותר, אתה תראה שהיא נפתחה יותר, תרצה לאזן את המצב ותפתח עוד יותר ואז אתה.. והיא... ואתה ... ושוב ושוב. 

 

בהצלחה שכל המאמצים יהיו לטובה

אבל אף פעם לא בכיתי כשקילפתי בצל🤔

תודה רבה! אנסה ליישם בע"ה.

"עכשיו אנחנו עושים הפסקת שתיקה ל5 דקות!"
"מה?"
"שש! לא לדבר!"

היו פה כבר רעיונות יותר טובים

מה זה נותן?

לא סתם אומרים ששחוק וקלות ראש וכו'...

 

כמובן שלא להגזים, צריך גבולות

אני חושב שקודם כל אתה צריך לבחון מאיפה מגיע השקט שלך. האם מביישנות (כלומר, פחד או חשש מהיכרות עם אנשים חדשים) או מאישיות שקטה (כלומר, הרגשת נוחות ושמחה במקומות ומצבים שקטים יותר מרועשים). כמובן שיכול להיות גם שילוב כלשהו של שניהם, ואז צריך לבדוק מה יותר דומיננטי ומה שולי.

אם יש כאן עניין של ביישנות, אולי כדאי באמת להשתמש בכלים שנועדו לשבירת קרח כמו הומור או חוויה משותפת כמו שהציעו לפני. אפשר גם לפרק. לפני הדייט את החששות והפחדים לגורמים, לראות עד כמה הם לפעמים מגוחכים וחסרי פשר. הרי בסופו של דבר הבחורה שמולך היא בסך הכל בן אדם כמוך. שמחפש את בן הזוג שלו. ממש אין סיבה לפחד. לפעמים זה עוזר. כמובן שכדאי גם לדבר על העניין עם חברים, לבדוק מה גורם לך להרגיש יותר בנוח ולהתבייש פחות.

אם השקט נובע מהאישיות, אני חושב שהדבר הראשון שצריך להפנים הוא לא לפחד מהשתיקות. אין הכוונה לשתוק דייט שלם, אלא לתת לרגע את השתיקה שלו, להינות מהשקט. ואז להמשיך לדבר מתוך נחת ולא מתוך לחץ. זו האישיות שלך ואין טעם להילחם בה. להפך, בדייט אתה צריך להראות את עצמך, לא מישהו אחר.
דבר נוסף- כדי לשבור את השתיקה אפשר לדבר עליה. (כמובן תוך שימוש בטקט) לספר למדוייטת על הקושי. זה לא חייב להיות שיחה כבדה, אפשר גם לומר " וואי, אני אף פעם לא יודע מה לעשות עם הרגעים המביכים והמיותרים האלו בדייטים". זה גם יכול להיות כר נוח לדיבור עמוק יותר וגם יכול לשחרר את הדיבור התקוע.

נ.ב. חילקתי פה בין עצות לביישנות ועצות לאישיות שקטה, אבל יכול להיות שחלק מהעצות שייכות סשני המצבים. שוב בהצלחה...

המצב הזה מעסיק גם אותי והתגובות כאן ממש יפות ומפורטות.
המשיכו כך! עלו והצליחו!

 

סיבות על מה לדבר באות רק כשיש זרימה,

זרימה יכולה להיווצר רק כשיש חוויות משותפות , תעשו יותר דברים ביחד

דברו על תחומי עניין משותפים דברים ששניכם אוהבים

זה יכול ליצור זרימה , ובד"כ בשיחה כזו זה מתגלגל ואפשר להעביר ככה שעה ומשהו בכייף בלי לשים לב

 

בקיצור , זה בא עם הזמן

אבל תעזרו לזה לקרות , אל תתקעו באיזה מקום ותנסו למצוא על מה לדבר

תעשו דברים ביחד זה יצור שיחות אמיתיות ולא סתם שאלות באנליות