יכול להיות מצחיק 
אז יש בחינה אחת שזה מתאים..
כי גם הבחור היה דתי וגם הבחורה..
ולא רק זה, גם הוא ניגן על חלילית וגם היא!
פשוט התאמה מושלמת ללא פגם!
הבחור אפילו לא הסכים לשמוע את ההצעה..
זה צורך שלנו, זה חלק מאיתנו
ואת בסדר גמור כמו שאת זה נורמלי וזה יבוא
סבבה שאולי כרגע זה לא מתאים לך ויש דברים אחרים שמעסיקים אותך
אבל זה גם חלק ממך וממה שמפתח אותך
וכשתהיה לך זוגיות טובה זה יתן לך שקט נפשי והתלהבות, זה פשוט צורך ...
אביגיל.שתהני איך שאת בלי הזוגיות, ואז שתיהיה לך זוגיות תהני עם עצמך אפילו יותר 
ככה אני רואה את החיים בלי הזוגיות...
(הנאה, הכוונה הרגשה טובה לגבי עצמך)
את צודקת.
צרכים של בן אדם באים למלא אצלו חיסרון כזה או אחר. וזה בסדר. זה בסדר להיות חסרים. זה בעצם חלק ממה שאנחנו, כבני אדם, חסרים.
והחיסרון הזה בבן זוג?
זה חיסרון מאוד בסיסי. זה בטבע שלנו. כבר בתחילת קיומו של העולם, בתחילת ספר בראשית נאמר "לא טוב היות האדם לבדו". כמו שהקב"ה ברא את האדמה, השמש, חיפושיות הזבל והנמרים הוא גם ברא את המציאות הזאת של ה'לא טוב היות האדם לבדו' ולכן האדם נמצא בחיפוש, מתמיד, אחרי ה'עזר כנגדו' כי זה הטבע שלו. זאת לא חולשה להצטרך ולרצות ולהשתוקק לבן זוג כמו שזאת לא חולשה לאכול ולנשום. (וודאי שיש מקרים שהרצון בזוגיות כן מעיד על חולשה וקושי וכו'.. על רצון לפצות על חסכים בדרך הזוגית, אבל זה לא מעיד שכל רצון לזוגיות מעיד על חולשה).
וזה נהדר ומבורך שאת מרגישה אדם שלם, שאת מרגישה שיש לך חיים טובים, וזה בסיס נהדר לבניית זוגיות שלמה, כשהאדם מגיע לקשר כאדם שלם ובריא. כי אמנם האדם נועד לזוגיות אבל כל אדם הוא גם נשמה אלוקית, בריאה שלמה ומופלאה שאין כמותה. ולא הייתה ולא תהיה. ההכרה בזה שאת אדם שלם היא מדויקת. אבל זה לא צריך להיות קשור לרצון או לאי רצון שלך לזוגיות.
אולי כדאי שתשאלי את עצמך (ואני מקווה שאני לא מגזימה מדי בחפירות שלי)-
למה את מפחדת להיות תלויה באחרים? מה מפחיד אותך באיבוד העצמאות הזה? למה זוגיות ונישואים מתפרשים אצלך כאיבוד העצמי הפרטי שלך? למה קשה לך עם תחושת החיסרון? מה את חושבת שזה אומרת עליך אם את חסרה?
אולי גם תשאלי את עצמך- למה בכלל בני אדם מתחתנים? מה המטרה של זה? אני חושבת שהשאלות האלו יכולות לעזור לך להתמקד יותר ולהבין למה את חושבת שצריך להתחתן ולא לעשות (או לא לעשות) את זה בגלל החברה שסביבך שמשגעת לך את השכל.
(ויכול להיות שבאמת עכשיו ספציפית זה באמת לא הזמן הנכון והמדויק לך להתחתן וממש לא יוצאים לדייטים כי החברה לוחצת. עם כל הקושי שיש בלעמוד מול הלחצים הללו. הרי לא הם אלא שיתחתנו בסוף, ואת צריכה לרצות את זה עד הסוף בלב שלם. וזה בסדר לקחת הפסקה,ולחשוב שוב על דברים בעוד כמה ימים או חודשים ולראות אם משהו השתנה בנק' המבט שלך. ואולי גם לדבר על זה עם אנשים טובים וחכמים שאוהבים אותך ויכולים לעזור).
למה את מרגישה שהכמיהה לקשר היא חולשה?
יכול להיות שהריק הזה כואב והדחיפה הזאת מהחברה רק מנכיחה אותו יותר?
גם ייאוש הוא ביטוי של ציפייה.
יש דברים שמחלישים אותנו, אבל זה לא הופך אותם חולשות.
ואולי העיסוק האינטנסיבי הזה פשוט דורש שתקחי הפסקה.
וסליחה אם אני מחטט מדי...
בכל מקרה, את צודקת שהצורך בזוגיות לא אמור לשים אותך בצלו של מישהו/ משהו.
אביגיל.צריך לשמוח ולאהוב את עצמינו בלי קשר למה שיש לנו... אחרת, נהיה כל הזמן ברדיפה
הראשונה- חוסר הרצון שלך לרצון זוגיות
השנייה - תחושה של לחץ חיצוני מהחברה
אני חושב, ואולי אני טועה, אבל ככה זה נראה מהצד, שהראשון תלוי בשני.
אני אסביר- את מרגישה שהרצון לזוגיות הוא לא שלך, ולכן את לא רוצה אותו.
כלומר- החברה מסמנת ש"את לא בסדר" אם את לא רוצה זוגיות. את מרגישה לא בסדר, וכדי להרגיש בסדר,
את רוצה, אבל את מרגישה שזה לא הרצון שלך, אלא של משהו חיצוני, ולכן את דוחה אותו.
קצת כמו שגוף דוחה איבר שמשתילים, כי הוא מרגיש שהוא "לא שלו".
נוצרת התנגשות בין הקול שרוצה(להיות בסדר ולכן רוצה) זוגיות לבין הקול שלא רוצה- ואת מגיעה
לפלונטר שאת מתארת.
אני מנתח נכון? את מתחברת?
אם את מתחברת למה שכתבתי. אני חושב שנכון לך לקחת הפסקה, מוצהרת ורשמית.
את לא יכולה לצאת לדייטים כי "ככה צריך" אם יש לך תחושת אנטי ונגד.
זה גם לא יצליח ויגרור פגיעות ודייטים חסרי תוחלת ותועלת שרק יזיקו לך עוד יותר.
את צריכה לרצות שיציעו לך, לרצות להתחתן ולרצות זוגיות, מתוך עצמך, אחרת את רק מזיקה לעצמך.
נקודה שלישית שאת מעלה- רצון בזוגיות הוא חולשה
את מרגישה שהצורך של בקשר הוא חולשה, שנובעת מתוך תחושת חוסר שלמות, מתוך חסרון שאת לא מעוניינת בו.
התפיסה הזו יכולה להיות מאוד חסם שמונע ממך לרצות זוגיות.
(אולי, וזו השערה, אין לי מספיק נתונים, אבל אולי את באמת כן רוצה, רק מרגישה שזו חולשה, לכן את משליכה
את הצורך הזה על משהו חיצוני(חברה) וככה קל לך יותר להתנגד אליו?)
וזו בעיה, כי התפיסה הזו היא מזיקה מאוד.
כתוב לך בכ"א "מחיים תמתק חירות". את צודקת. אדם שהוא עבד, הוא אדם מסכן. חירות היא ערך עליון.
אבל אני חושב שלא מבוררת אצלך עדיין הנקודה של היחס בין זוגיות לתלות. בין שלמות לזוגיות.
אנשים כמהים לקשר לא מתוך חולשה אלא מתוך שלמות. זה מוזר, כי הרי אם הם שלמים- למה שיהיה להם
צורך- איזה מן שלמות זו אם היא חסרה?
לפי הפנימיות השלם הוא אף פעם לא שלם בפני עצמו, אלא תמיד "שלם וחצי" לא וחצי מתמטי, אלא וחצי של
גם שלם וגם חצי. חלק מהשלמות של האדם היא ההכרה של היותו חלקי, נברא, תלוי.
התלות שלנו היא מוחלטת- את רוצה גם לא לאכול? לא לנשום? אנחנו רוצים בדברים הללו, כי אנחנו חסרים
ותלויים. באותה מידה הצורך שלנו בבן\בת זוג, הוא חלק מההכרה שאנחנו חלק מיחידה גדולה יותר.
כמובן, שכל אחד צריך להרגיש את הצד של היותו שלם- עולם מלא. אך על האדם גם להרגיש את היותו חצי,
חלקי, חסר.
זו לא חולשה, אלא זו האמת. איש בלא אישה, הוא "פלגא גופא", וכך גם אישה בלא איש.
כך גם הזוג ללא העם, והעם ללא אלוקיו. לכל צד בבריאה יש צד שמשלים אותו- וזה חלק מאחדות ה' הכוללת
שאני מכריזים עליה "ערב ובוקר בכל יום תמיד".
כלומר- החירות היא לא חוסר תלות. הרי האדם המאמין הוא עבד ה', אלא שלהיות עבד ה' היא היא החירות.
חירות זו השלמת המהות שלנו- והמהות שלנו זה עבדי ה'- ולכן זו החירות שלנו.
חירות זו השלמת המהות שלנו- והמהות שלנו זו זוגיות - ולכן זו החירות שלנו.
כמובן שכל הדברים לעיל צריכים לחלחל ולהתיישב על לב. וכל עוד את מרגישה צורך "חיצוני" לצאת לדייטים
שיוצר אנטי, עדיף שתמנעי מלצאת, כי הסיכוי מאוד נמוך.
אבל מומלץ לעבוד עם עצמך ולבחון- מדוע את מפחדת להיות חלשה? להיות תלויה בבן זוג?
למעשה את נבראת תלויה בו(והוא בך). אז למה ההתנגדות?
בן-ציון
) אם כי זה בהחלט לא משתווה אליכן 
אופטימיותנפש חיה.
אופטימיות
כמעין הנובעובכ"מ אפשר בטעות להתחיל לספר על 0 ...
ענק!!כמעין הנובעוהרכב לא אצל כל הגברים נראה ככה.
הסיפור שופך מצחוק
כמעין הנובעע ממהאלה....
הדוכס מירוסלב בדיוק על הקטע הזה חשבתיפסיפלורה1אביגיל.אחרונהאו אטרקצי'ה זוגית אחרת באזור הכנרת..?
כרגע זה לא מסודר אני פשוט אכתוב נקודות מסויימות...
עולם הדייטים הפך לעולם קשה ומפרך, לחכות להצעות, לברר, שיחה ראשונה מתוחה (לא ארוך מידי לא קצר מידי),
דייט ראשון מלחיץ ולאחריו יום (לפעמים יותר מלחיץ) כשמחכים לשיחה שתכריע,
ונגיד והצד השני מעוניין להמשיך וגם אני מעוניין יוצאים שוב, ושאלות והתלבטויות,
ומצד אחד... ומצד שני...
ובסוף (או בהתחלה) מגיע ה'לא', ואם הייתי בר-מזל אז אני זה שאמרתי ראשון, והשארתי את השני חתוך ומסכן,
ואם לא התמזל מזלי קיבלתי 'לא' כואב, ועכשיו צריך תקופת התאוששות, ופעם הבאה שאני יסכים לצאת אני ייפתח פחות,
ואולי אפילו אני יגיד 'לא' מהר יותר כדי לא לקבל בטעות עוד לא...
בדייטים ראשונים לנסות להיות נחמד ולא להראות בטעות לגמרי מי אני כדי שלא להיפסל על דברים שטותיים,
ובדייטים הבאים לנסות לפענח כמה ממה שאני רואה זה באמת האדם שמולי, וכמה זה עדיין רק מעטפת-דייטים.
ואם נפרדנו ח"ו- ובטעות נפגשנו ברחוב- פאדיחה רצח, להתעלם? להנהן בנימוס ולברוח?
זה לא חייב להיות ככה ולא צריך להיות ככה.
נתחיל מהגישה הבסיסית- כשאני בא לדייט אני לא בא לבדוק מישהי, אני בא לבדוק קשר עם מישהי,
שתינו בעלי מטרה משותפת- לבדוק האם אנחנו מתאימים.
ומתוך זה הדברים הבאים- א. אין לי עניין לעשות הצגות, כל הצגה רק תרחיק אותי מהמטרה כי יהיה לצד השני יותר קשה לבדוק.
ב. ממילא אין 'מבחנים', אני לא מאחר לדייט בכוונה כדי לבדוק את התגובה או כלמיני רעיונות מוזרים אחרים.
ג. להפחית ככל שיותר התייחסות ל'כללים', אם כולנו נתנהג לפי הכללים הכתובים יהיה לנו הרבה יותר קשה לזהות את האדם שמולנו כי כולם עושים אותו דבר (אם הוא משלם עליי במסעדה זה כי הוא רוצה לשלם או כי ככה לימדו אותו לעשות? הוא ליווה אותי לתחנה כי הוא דואג לי או כי ככה אמרו לו?).
ד. התלבטות בקשר? ברוב ההתלבטויות כדאי פשוט לשתף, כל פער שיש- להציף, לשאול, אפשר ביחד להגיע לתובנות הרבה יותר בקלות (גם אם התובנה תהיה שזה לא מתאים..)
ה. לא מתאים? לא נורא, עדיף לא להגיע ל'לחתוך' אלא לשתף בחוסר התאמה, ששתינו ביחד נחליט שנפרדים (נכון, לא תמיד אפשרי, עדיין לנסות לשאוף לשם)
ו. פגשתי מדוייט-עבר, אחלה, שלום שלום, מה שלומך? כן, זה שהחלטנו שאנחנו לא מתאימים לא הופך אותנו ליריבים, להיפך, הנה עוד אדם נחמד שהעברתי איתו כמה שעות נחמדות בחיים שלי.
עוד נקודה בפני עצמה- קשר שנגמר לא הולך לפח, יש סיבה שהייתי צריך לפגוש אדם מסויים, אז לא התחתנו בסוף, אז מה? זה לא אומר שהקשר לא היה טוב, צריך לדעת להסתכל איך הקשר הזה כן קידם אותי ובמה אני משתפר לפעם הבאה.
עד פה תובנותיי להיום
שבוע טוב!
נערך
שתפו בשטות שלכם:
*כל בחור דתי יצא עם מישהי שיש לה אחות שקוראים לה נעמה/רעות/טליה או שלה בעצמה קוראים ככה.
מתן תורהעם בחור 
הייזלבס"ד
אבל יוצא שאני לא דתי{למרות שאני לא יודע את שמות כל האחיות אז אולי}
ושאני לא בחור/ה בכלל{חצי דייט בגן סקאר, למרות שבגן הוורדים נפגשתי יותר אז אולי זה נחשב?]
וגם אחת מנוף איילון
גם לכם יש שמות חוזרים על עצמם, בקשרים שקצת יותר רציניים מדייט אחד/שניים?
אנשים רמאים יש הרבה, אבל לפחות רובם יודעים לעשות את זה מקצועי.
בחור היה צריך להיפגש. לא היה לו מושג מה ואיך ולכן הלך לרב.
הרב אמר לו שבד"כ שולאלים שלש שאלות בסדר הזה- משפחה אהבה ופילוסופיה.
סבבה.
הבחור מגיע לפגישה.
[הנושא הראשון- משפחה]
-איך קוראים לך?
-רחל
-יש לך אחים?
-לא, אני בת יחידה.
[עובר לנושא השני בשאלות- אהבה-
-את אוהבת ספגטי?
-לא
[ולנושא הבא- פילוסופיה]
-אם היו לך אחים, היית אוהבת ספגטי?
אברך שואל את אישתו בספירת העומר מה יש לאכול היום
היא עונה אתמול היה שניצל
עד שיום אחד נפל לי האסימון
האמת ששכחתי...מה הפואנטה בזה בעצם?
זה משהו עם זה שאסור להגיד כמה היום לעומר או משהו כזה לא?
"אני הייתי מזכיר לאנשים כמה היה אתמול...
בכלל בלי להסתכל בסידור.."
"בסדר גדליה כי אתה הסתכלת על הארון קודש על הלוח שמה"
"עמוס אנחנו לא רוצים להשתמש פה בשמות.."
"איזהה דביייייללל"
שבוע טוב ומבורך לכולם
השבוע אני מעלה שיר מקסים ויפיפה של בת פורום שביקשה להישאר בעילום שם.
מוזמנים להגיב ולשלוח יצירות לשבוע הבא...
שיהיה שבוע חדש ומבורך
תהנו!!!!
ניצניםגם אני אהבתי
לך דומיה תהילה"קוצים של שושנים אדומות שיגיעו".
מטאפורה נהדרת.
יפה מאוד.
אומרים למיכל וולשטיין יש לה הרצאות טובות.
או מכון "עומק הקשר"- שווה לנסות.
בהצלחה!
תסתיים לה תקופת הבדידות ותצאי מאפילה לאור גדול.
בתוך שאר הרווקים והרווקות שמייחלים לכך.
בקרוב רובנו כאן כאלה. בס"ד
רק אתייחס לנקודה אחת מדברייך-
לעולם אל תשאלי את עצמך מה את עושה לא נכון- בטח לא בתחום הזה!
ראשית את לא לבד בעסק, אולי הבחור שלך עדיין בשלב שצריך ללמוד עוד משהו לפני החתונה?
ושנית- תמיד יש מה לשפר, אז את זה את כן יכולה לשאול את עצמך- איך אני יכולה לשפר את החיים שלי?
מה יוסיף לך שמחה, אור, אושר, לגלות את עצמך עוד ועוד...
לגלות צדדים חדשים ויפיפיים באישיות שלך.
חתונה זה לא אומר שעשית משהו כמו שצריך.
עיכוב חתונה זה לא אומר שטעית במשהו.
אני הייתי הראשונה שהתחתנה בכיתה שלי...
(והשנייה שהתגרשה)
אנשים מסתכלים על חתונה כעל השג בחיים.
עשיתי כך וכך וקיבלתי.
זה לא אמת.
יש לך את האחד שלך,
והקב"ה יפגיש אתכם ברגע הכי הכי נכון שיכול להיות!
ויהי רצון שיהיה זה בקרוב ממש!!!
אבל זה לא יהיה מדד שפתאום עשית משהו,
או הבנת משהו,
או לא יודעת מה...
רק בדיעבד אנו יכולות להבין את מה שהיה,
ועד כמה זה נכון לנו.
אבל רק הקב"ה רואה את השיקולים כולם.
לכל אחד יש את המסע שלו,
וזה שלפעמים זה לוקח זמן לא אומר שהאדם שעובר את המסע לא בדרך הנכונה.
המון הצלחה וכוח!
ותמשיכי לשמוח!!
הרבי אומר שכבר עכשיו צריך לשמוח בשמחת הגאולה,
שעוד רגע תבוא.
גם בחיים הפרטיים וגם לכלל ישראל.
מצפים לבשורות טובות!!!
בקרובאחרונה
דייקת את מה שהםריע לי בעיןפסידוניתשאת מתלבטת..לתת צ'אנס או לוותר?אבל לא התחברתי...אבל רק דייט ראשון תני הזדמנות!אבל סתם לצאת בלי אנרגיה?אבל הוא סה"כ בחור טוב!בלהבלהבלהבלהלבלבלהבה
ואז הוא חותך!
יווווווווהוווווווווווווווווו
שתפו ברגעים שלכם
לעבור פרידה קשה, להרגיש כל כך הרבה תחושות בו זמנית
ואז פתאום- להתחיל להתרפאות!
זה מדהים, זה פשוט תהליך מדהים!
זה כאילו לראות את הנפש שלך מאחה את הפצעים כמו פצע פתוח ביד...
גבריאל.ק.ציש לי וורט יפה ששמעתי על מודה אני, מתאים לך?
את באורות גבוהים
אורו של משיח נברא עוד לפני בריאת העולם
וברכה שתמצאי מנוחה טובה ושמחה בקרוב ממש, בעזרת ה'. 
מציע לכולם לעשות את אותו הדבר
השילובים האלה זכורים לי מפעם בהיותי נער מושפע שהולך למסיבות..
אבל תכלס, מעולם לא אהבתי את הטעם של האלכוהול 
