על זה שבנות ישראל יוצאות לכרמים?

על זה שבנות ישראל יוצאות לכרמים?


נראלי שחסדי הזכיר משהו על טו באב...
עכשיו זה יתפתח שוב לדיון של "האם צילה רצתה להתחתן עם מתושלח.."
ולא ידעתי שזה משוייך לבנות. מילא שמונת אלפים אימוג'ים..
הנה. עכשיו הראתי עוד משהו. גם הרבה סימני שאלה מאפיינים בנות, וגם חזרה על אותה אות מלאאאאא פעמים🤭🤭🤭🤭🤭
וכמובן מלא סמיילים. שזה ברור מאליו🙃🙃
אבל רגע, היית צריך להגיד לי שאני צודקת!!!! (על זה שחסדי פתח את השרשור הכוונה)
אם כבר בת אז עד הסוף


שלא היו ימים טובים לישראל כימים שבהם היו בנות ישראל יוצאות למפגשי פו"פ.
וחשבתי על האפשרות האחרת להסביר, אבל הצירוף בין יום כיפור לט"ו באב נשמע לי מוזר מדי בשביל זה.
שראיתי את זה בטלוזיה חשבתי איזה חמוד הוא שהוא בא איך שבא לו
זה לא סוג של בית משפט ? כי חייב לבוא עם מכופתר לבן לגבר
ארץ השוקולדאחרונההיום ט"ו באב רוצים להתחלק בספר תהילים או משהו?
זה עת רצון אולי נתאגד לתפילה משותפת בפורום? (אפשר שברוקולי תגיד את היהי רצון בסוף ותזכיר שמות של מי שרוצה😁)
רוב הסיכויים לפי ימים
אני אשתבץ למה שישאר
יישר כח
אז תעשו מאמץ שנשלים ספר בשביל כולנו?
יהי רצון בהתחלה+ראשון-
שני- @רגש
שלישי- @הרמוניה
רביעי- @הרמוניה
חמישי-
שישי- @נוגע, לא נוגע
שבת+ יהי רצון בסוף

להאריך את זה גם להיום
לא יודעת אם זה נחשב אבל אין לי בעיה לקרוא עוד יום ושגם את תקראי ונגמור ספר
אני קוראת את שבת ויהי רצון של הסוף אז אם באלך, תקראי את ראשון
אני משערת שיש פה הרבה ניקים שמתכתבים עם ניקיות באישי.
מה אתם עושים כאשר יש לכם הצעת שידוך? אתם מפסיקים להתכתב עם הבנות לגמרי? רק אחרי מספר פגישות מסויים (כי אולי תגלו אחרי פגישה אחת שממש אין קשר)? אם כן, כמה פגישות? ואיך אתם עוצרים? פשוט מפסיקים? אומרים לבנות שיש לכם מישהו אז צריך לעצור? אם אתם לא אומרים, והיא שולחת הודעה- מה תעשו?
או שאתם בכלל ממשיכים להתכתב עם בנות גם במהלך קשר?
יש הבדל בין שיח טכני ממש, לבין שיח קרוב לא רגשי, לשיח רגשי יותר?
אם אתם מתכתבים עם מישהי שממש לא מתאימה לכם- השקפה שונה, פער גילאים גדול, או כל סיבה שהיא- אתם רואים פסול אם תתכתבו איתה כשאתם יוצאים עם מישהי?
תגיבו לבנות בפרטי על הודעות שהן כותבות בפורום?
תגיבו פחות לבנות בפורום עצמו? בכלל לא? תמשיכו כרגיל?
אני אומרת לעצמי שזה לא נורא שאתכתב עם בנים בהתחלת קשר, כל עוד זה לא שיח קרוב מדי, אבל מצד שני, אני לא הייתי רוצה שמישהו שאצא איתו יתכתב עם בנות כשאנחנו בקשר...
כמובן השאלה מיועדת גם לבנים וגם לבנות. מקווה שלא יצא מבולגן מדי...
אשמח שתקיפו את העניין מכל כיוון.
תודה רבה!
אעיר אישית לגבי,
בגדול, אני שומר על גבולות בהתכתבות שאני מרגיש לגביהם בנח גם אם הייתי נשוי והייתי בסדר שאשתי תפעל באותו האופן בין אם אני יוצא ובין אם לא.
ברגע שהייתי מתחיל קשר הייתי מפסיק לגמרי.
למרות שההתכתבויות היו ענייניות וכו'. זה לא שייך תו"כ קשר, והשתדלתי גם לצאת מהפורום בכלל
במקום לשאול את הבנים פה מה הם עושים, תשאלי את עצמך למה זה מפריע לך.
ואם זה מפריע לך, למה *את* עושה את זה?
דעתי האישית?
כמה שפחות קשר באישי, מוטב. ודאי שלא שיתופים רגשיים, וגם לא דיונים פילוסופיים.
בכלל יש לי תאוריה שלימה על זה שהקשרים הווירטואליים האלה (גם על גבי פורום ציבורי) באיזה שהוא מקום מרחיקים אוצנו מהיעד האמיתי.
אבל זה לא לעכשיו.
לילה טוב
שכבר חסכו לי את הצורך להרחיב.
כל מה שכתוב כאן שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות וכאן: את צודקת - לקראת נישואין וזוגיות
זה בגדול.
(כל מה שכתבו על שיחות אישיות רלוונטי במידה מסויימת גם לגבי פורום ציבורי)
הם נותנים פיקציה לא קיימת ובמידה מסוימת ממלאים את החסר ומונעים מאיתנו אובייקטיבית / סובייקטיבית מלפעול ולהתאמץ.
לא יודעת אם לזה התכוונת וזה לא שאני בעסקי השידוכין כאן ועדיין
יש משהו במקום הזה שגורם לך יותר לשים לב לחסרונות ומה לבדוק עוד ומה להתעמק עוד..זה טוב אבל גם מעכב ומקשה
לא לחינם ה' עשה שנקלוט רק חלק מהתמונה לפני שמתחתנים .
כ"כ נכון.
צניעות בין המינים היא דבר חשוב מאוד.
דיבור ענייני או דיבור בהקשר ספציפי יכול להיות מבורך כאשר הוא נעשה מתוך צניעות.
לשחנ"ש עם בנים ובנות, ללא מטרת שידוכים, זה נראה לי לא צנוע.
זה הגיוני לדבר מתוך הקשר מסויים, אך כשזה נעשה אינטימי (ולא מדובר בתוך משפחה), בעיני יש בזה פגם.
לא בהתכתבות עם אדם אנונימי וגם לא בהתכתבות עם אדם ידוע.
ונראה לי שחלק מהעניין הוא שדוסים לא רגילים לדבר עם בני/ות המין השני.
צריך לדעת לדבר, חשוב מאוד לדעת לדבר בצניעות בין המינים.
וששום דוס לא יספר תירוצים ויעשה אוקימתא "אני לא יוצא עכשיו" או "אני לא מכיר אותה"
עדיף שאדם יהיה מודע לכך שהוא עושה מעשה לא אידיאלי.
וגם אם זה לא צנוע, זה לא הדבר הכי לא צנוע... יש דברים יותר גרועים. ברור. אבל כל עוד מודעים לכך שיש בזה פגם אז גם הסיכויים שזה ילך ויחמיר פוחתים.
אולי גם כדאי לשאול - למה שאדם ישחנש דווקא עם בן/בת המין השני? זאת שאלה שכדאי לחשוב עליה. מה קורה שם במפגש בין המינים.
חברויות עם בנים
אחד הדברים שהרתיעו אותי מאוד בלהתחתן היה לאבד את החברויות האלה אבל כשדיברתי על זה עם בעלי(שאז עדיין לא היה בעלי) הוא לא הבין מה אני רוצה ולמה שזה ישפיע על הקשרים שלי.
אני עדיין מתכתבת עם בנים, הוא יודע את זה והוא יודע שמבחינתי הוא יכול לקרוא הכל כל עוד לא מדובר בסודות של אחרים(במקרה שארצה לשתף אותי אני אשאל אם אפשר).
כמו כן: לא אכפת לי שהוא יתכתב עם בנות, אני אדע מזה ואני סומכת עליו, וכמובן שיש הבדל בין משהו טכני וענייני לשיחות של חברויות(שוב לא לכולם זה מפריע🤷🏻♀️)
ובגלל שאני לא באמת מכירה את האדם שמתכתב איתי
אפילו אין לי פנים לחבר למה שאנשים כותבים
ונצא מנקודת הנחה שכולם פה מתכתבים ברמת שיח מכבדת ולא אישית מידי לא רואה שום בעיה
גם בתוך קשר להתכתב
זה כמו שאני עובדת ויש איתי גברים בעבודה זה לא אומר שברגע שמתחתנים הכול מוקצה ואסור לי לדבר איתם
אבל גם עכשיו אני שומרת על איזשהו דיסטנס
מראש צריך לשמור על גבולות נורמלים ולא להגזים לשום כיוון וזה פותר הכל
ובמרחבים שונים דיסטנס מתפרש ונראה אחרת - במציאות קל לשמור עליו כי יש גילוי פָּנים והמרחק שנשמר הוא מחשיפת הפנימיות, במרחב אנונימי הדיסטנס הוא במרחק הפיזי ובמודעות, אז לפעמים מרגישים פחות צורך מלשמור וקל להיות בגילוי פְּנים.
בשביל שזה ירגיש לא מתאים לנהל אותה בזמן שנמצאים בקשר, למה לא לנסות מראש להפוך את ההתכתבות לקשר? בטח @ברוקולי יכולה לעזור 
חבל להישאר במצב ביניים מוזר כזה שאת לא יודעת מה הציפיות של הצד השני או אפילו של עצמך.
שבנות *באמת* לא מבינות את הראש שלהם. באמת שלא.
וזה לא שאנחנו מנסות בכח לא להבין. באמת שלא. אנחנו מנסות להבין. אבל פשוט בנויות אחרת מהם.
אה, ושמישהו יסביר לבנים איך עובד ראש של בנות. יהיה מועיל
עם ההורים לשיחת דייטים והיה ניכר שהשיחה קשה לו והפנים העידו על עצבות שבאה מתוך הלב.
לסיכוי הקלוש שאתה פה ותקרא את זה 
תשמע, אני לא יודע אם ההורים שלך אמרו דברים נכונים או לא, אני רוצה להגיד לך שקודם כל תאמין בעצמך. אתה נראה טוב. אתה נראה גם בחור טוב.
תאמין לי, יש לך את זה. מותר לך לפעמים להכשל, ולפעמים להצליח ולהתאכזב. זה בסדר.
אל תתבייש בעצמך. אף פעם. מול אף אחת. כמו שלך יש את החוסר ביטחון בעניינים מסויימים בעצמך, לבחורה שמולך יש בדיוק אותו חוסר ביטחון בעניינים מסויימים בעצמה. אף אחת לא מושלמת.
אל תפחד מחוסר הביטחון של עצמך. זה קיים אצל כולם.
בסוף אתה תצליח. אל תתייאש טוב? אתה באמת חמוד ואני בטוח שכל אחת תגיד עליך אותו דבר. אמנם קשה לראות דברים בצורה חיובית בשעת מעשה, אבל מבטיח לך שאתה תצחק על התקופה הזאת בסוף.
*הרגשתי צורך עז לכתוב את זה כי ראיתי את הסיטואציה של שלושתכם אתמול ואשכרה נכמר ליבי אז רציתי לעודד אותך.
כללים בטוחים לגלישה בערוץ - לקראת נישואין וזוגיות
בכל מקרה שלא נעים לכם,
לחצו על חסימה
במקרה הצורך דווחו אלי / לימ"ל
תשמרו על עצמכם/ן!
זהירות נצרכת בעולם הוירטואלי ולכן מספר הערות:
1. תחשבו על אופן הכתיבה שלכם והאם הייתם מוכנים שמישהו אחר בעל השקפת עולם כשלכם היה רואה זאת. כן, חשוב להיזהר באופן השיחה גם עם ניקים מוכרים.
2. לגבי נושאים רגישים או אינטימיים, תשקלו המון פעמים לפני שתכתבו בנושאים הללו ואם בכלל. (ובטח שלבדוק על הניק באופן בסיסי לפני.)
אבל בגדול, אם השיחה גולשת לנושאים כאלה כדאי לעצור שם ולחסום.
3. יש שעות שאנחנו פחות חושבים כי אנחנו מתים מעייפות, אם זה המצב, אז אל תיכנסו לאישי.
4. (כמובן שישנה גם האפשרות החוקית לנסות לטפל, באמצעות פניה למשטרה וזה באמת לא סותר, אבל אני מניח שפניה לעוזי ברוך תזרז עניינים ותוכל לטפל בחלק מהבעיה.)
אני רוצה לכתוב רגע משהו מהכאב שלי. מטפלות. מאמנות חתונה.
כמה הם לוקחות ל40 דק טיפול? 300-500 זה מה שנתקלתי. סכום לא? במיוחד לבנות שבמקביל סטודנטיות/ שירות/ דירת שותפות עם משכורת בשמיים.
עכשיו רגע לפני שמתנפלים, לא אומרת, יש דברים ששווה לשלם עליהם. טיפול זה דבר שיכול להיות חשוב ובאמת פסיכולוגים תמיד לוקחים המון.
אבל בואו נדבר רגע על משהו אחר, אפתח בנגטיב- אני, בדיוק סיימתי לימודי תואר, עובדת כמה שנים ומזיעה על תואר שיאללה כבר. וכן, מחכה גם לזכויות שמגיעות לי, לתשלום היותר גבוה שמגיע לי בשל כך.
ומטפלות- איזה הכשרה הן עוברות? קורס מזורז בזום של כמה חודשים וזהו. ומה כתוב במודעות לקורס? בואי למקצוע עם שליחות שעל הדרך מספק הכנסה גבוהה מאוד.
לא יודעת מה איתכן אותי זה מעליב. מרגישה שמרוויחים על חשבוני.
קודם כל תעשו קורס מושקע, אפילו לימוד תואר. משהו רציני. ואז תרשו לעצמכן לקחת סכום כ"כ גבוה מבת תמימה שהרבנית שלה במדרשה הציעה לה ללכת למטפלת.
עכשיו בואו נעזוב שניה את הכסף, שזה מרתיח אותי מאוד, בואו נדבר על הטיפול עצמו.
אני אישית הלכתי לכמה ולא עזר לי למקרה הספציפי, הרגשתי שבכמה הדק אני רק מסבירה את העניין ולא מגיעים למקום עוזר.
לא רוצה להכליל, ברור לי שיש מצויינות, אבל מדברת מהניסיון ומהחברות וממה שיצא לי לשמוע-
יש אצלנו בדיחה מוכרת שכשאת רוצה ללכת למטפלת תחשבי רגע מה את רוצה בקשר שאת נמצאת בו- רוצה לחתוך לכי לזאתי, רוצה שיקשיבו לך בלי שתהיה למטפלת דעה לכי לאאחרת, רוצה לקחת עצות אז לזאת, רוצה להמשיך למרות הכל לכי לזאת שהיא משכנעת להמשיך תמיד, וכוו..
יש שמות כמובן על כל קטגוריה כי זה גישות.
ובעיני זה אומר על משהו שגוי אצל המטפלות האלה. שלא מספיק מקצועי, שהמטפלת פועלת לפי שיטה מסויימת ולא באמת רואה אותי.
שמעתי סיפור כואב על חברה עם קשר שכאב לה, שלא היה לה נעים, שהיא הרגישה בתוכה כל הזמן שזה לא זה וגם אמרה את זה כמובן, אבל המטפלת שלה נוקטת בשיטה שהכל אפשרי ושתמשיך. החברה נכוותה והיא כועסת על המטפלת הזאת מאוד.
מרגיש לי שהמטפלות צריכות להיות יותר מקצועיות, יותר רגישות, יותר זהירות.
וכן, אם אתם באמת דואגות לנו, לאלו שעוד לא התחתנו בחייאת תעשו את זה בחינם, בסכום נמוך.
שלא תחשבי אני רוצה שתהיה לך משכורת יפה אבל לא על חשבוני.
ובאמת, אם באמת אכפת לכם מאיתנו אז במקום לחשוב על קבוצות וואטספ , כרטיסיות ואפליקציות -תרימו את הכפפה.
תציעו טיפול חינם, תהיו אחיות.
אני אישית עושה קצת חרם ופונה שצריכה לרבנים, לרבניות. הם לא לוקחים ממני כסף ולא פועלים לפי שיטה שהכתיבו להם. הם רואים אותי. ממליצה לכם גם.
וחברות- תחשבו אלינו. אנחנו לא רוצות להיות כרטיסיה שעוברת לה.
כתבתי חד ובאמת לא רוצה לפגוע במטפלת ספציפית. מדברת מהכאב שלי והלוואי שזה יהיה בונה. אתן באמת עושות שליחות, רק בואו נהיה טובות יותר.
שיהיה גאולה לכל אחד ואחת כאן. חתונה בעז"ה בקרוב!
שנחייה באמונה וביטחון שזה קורה ממש עכשיו, שאנחנו ראויים.
בעז"ה.
אני לא מוצא את נק' ההסכמה אבל תהני מהספק 😅
לא אומרים שזה שווה טיפול פסיכולוגי אלא שזה עוזר לפעמים במקום. אלה לא אותם תחומים.
גם אם את צריכה חלב, את בעמדה נזקקת מול בעל הסופר..
יש נוהל?
כמה שאלות:
נניח וגיליתם מי מסתתר מאחורי ניק כאן
א.אתם תגידו לו? ותחשפו גם?
אם גיליתם בחיים בחוץ -תגשו לומר או תכתבו דרך הפורום?
ב.מתי ראוי וצריך לגלות ומתי תחשבו שזו הבעיה שלו/ה שלא נזהרו מספיק ותמשיכו רגיל?
ג.הכי חשוב - קרה לכם? מאיזה צד המגלה או זה שמגלים אותו? איך השפיע?
זה תלוי.
אנשים שרואים אותי ברחוב, או אפילו שרואים אותי לומד בביהמ"ד או אנשים בעבודה לא ינחשו שזה אני.
זה יותר אנשים שיש להם שיח פנימי איתי, כמו הקרובים שלי. גם הם זה לפעמים סגנון אחר. נגיד, עם האחים שלי, אני יותר מדבר איתם על חידושים בגמרא והלכה. אם כי דיונים יותר כלליים משתחלים.
פה זה יותר מטא-מחשבה.
המצפה לישועהטו באב בואו נתחזק בתפילה בציפייה בקיווי
דבר הרב זצ"ל עין איה
ברכות לב
: "אר"ח בר"ח, אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'".
תכלית התפילה והשגת המבוקש שבאה על ידה היא ביחוד כדי להוציא שלימות מיוחדת מן הכח אל הפועל, לגדל כחות הנפש בציורי קדושה ושלימות. ודרכי הציורים רבים הם ורחבים ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ. וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות איזה ציור מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשתלם בה, וכפי אותו הציור שראוי להיות נשלם מזמין לפניו בראשי מסידור חכמתו העליונה, אותו חסרון וצורך תפילה. ולפעמים, כשלא יספיק הציור להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גופו, עד שיהי' נשנה ונכפל כמה פעמים, כערכו תתאחר התקבלות התפילה. ע"כ האדם שלא נענה, עליו רק לחזור ולהתפלל ולא לאמר נואש חלילה, כי הקצר קצרה ידו ית' מפדות. אלא שהוא חושב מחשבות לתן לאדם אחרית ותקוה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחי ושלימות גמורה וחשובה. והנה כך היא המדה באדם כשהוא עושה פעולות ואינו בא למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך המון פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. ע"כ אמר "קוה אל ד'", והתקוה היא שלימות בעצמה, ויסוד התקוה היא השלימות הראוי' להמשך מכשרון המעשים המוקדמים לה וזהו כל יסוד ההנהגה ותכלית פעולת התפילה. ע"כ נאמנה תדע כי בכל ציור של תקוה לד' נתקרבת אל המטרה, אלא שלא הגיעך עדיין מצד שעוד לא השלמת, ע"כ "חזק ויאמץ לבך" להשלים, "וקוה אל ד'".
"ותירוש ינובב בתולות"-"בניב שיר ושמחה😂חסדי היםאחרונההשאלה המתבקשת:
פגשת אקסים?
והיו בעיקר צעירים מתחת לגיל 28.
שזה משמח מי שבגיל המתאים להם.
אבל לבנות מעל גיל 30 זה ובכן פחות
גם לא אהבתי שהיו מאורסים בכנס..
חששתי לגשת למי שמצא חן בעיניי שמא כבודו מאורס. זו ממש הייתה טעות להביא מאורסים לכנס.
שזו האוכלוסייה שלרוב תמצא בכנסים מהסוג הזה..
לגבי גילאים ומאורסים- את יכולה לתת משוב למארגני הכנס לפחות כדי שישתפרו בפעמים הבאות..
באמת נשמע מבאס.
אם היית ניגשת והיה מתברר שהוא מאורס?
העיקר שאת עשית את ההשתדלות שלך!
עדיף, בעיניי, לעשות מאשר להתחרט למה לא עשיתי..
בהצלחה
לדעתי זה התפקיד שלו לפי ההלכה הוא צריך לחזר אחרי האבידה ולא להפך.
הוא המעניק הוא המשפיע.
מרגישה שזה מאוד נוגד את מי שאני בטבע שלי ולא מרגישה בנוח עם זה.
או לחבר'ה שנמצאים בקשר רציני.
שזה רעיון יפה, אבל משערת שכן היה נכון וכדאי ליצור איזשהו חיץ- ממשי או סמלי.
לצורך העניין, אם כל הרווקים שם עונדים תגים עם שמות כדי שיוכלו לזהות אותם ולנסות ליצור קשר.. יכול להיות שאפילו אם היו אומרים למי שהגיע למסלול המסוים הזה לא לשים תג שם- ההבחנה הייתה קלה יותר.
זאת חוויה
גם אם לא היה לך מדהים
אין לך על מה להתחרט.. יכול להיות שאם לא היית הולכת היית מתחרטת
על כל פנים, אולי בחור או שדכן ראה אותך ויציע לך משהו טוב. אם עשית משהו בכוונה טובה, ברור שיצמח מזה משהו טוב. ה' מטיב לאנשים שמתאמצים להגיע לתכלית כל כך נשגבה כמו זוגיות!
מקדים ומסייג שמדבר מניסיוני האישי בלבד.
באופן כללי לצערנו יש התרופפות אחרי גיל 30.בשני המינים ובכל המגזרים.
אצל דת"ל זה הולך לכיוון " לייטי" יותר. אצל חרדיות כבר נתקלתי שה"לייטיות" שלהן התבטאה בללכת לכיוון הדת"ל (בעיניהן).
עם אלו כמובן שלא נפגשתי. נפגשתי עם אלו שעשו חשבון נפש והחליטו לחפש חיי תורה בגוון אחר ממה שמכירות - העיקר להקים בית של תורה.
בחורות מדהימות, אבל זה ממש ממש ממש לא פשוט.
[וואו זה יצא ארוך ממש. סליחה. פשוט כתבתי את זה בצורה קצת ריגשית, ועם קצת דוגמאות...]
לא. זה לא פריקה של הרגשות שלי. לא. אני כבר פרקתי עם המון חברים ואולי תתפלאו לשמוע שכולם חוו משהו כזה או בסגנון של זה. כולם.
אז כמובן אפשר להגיד את הדבר האמיתי - שכל הבנות רעות. כמובן. זה נשמע אמיתי לכולם... לא?
לדעתי הבעיה הזאת באמת נובעת מחוסר מודעות. לכן אני כותב. אני אשמח אם אפשר לשתף את זה, ואם נראה לכם שאני אומר שטויות - תגידו. אבל זה כבר מעיק ולא רק עליי. כל הסביבה שלי מרגישה כמוני...
הנוהל המקובל, לא משנה אם הוא טוב או לא, לא כזה אכפת לי כרגע (ברגע אחר אולי כן יהיה אכפת...) זה שמעבירים לבחור פרטים שלה ואז הוא מברר ואחרי שהוא מחזיר תשובה היא מקבלת פרטים שלו. מה שגורם לכך שהבחורה לפעמים בכלל לא יודעת שמישהו מברר עליה, או בד"כ, (וזה עיקר הפאנץ' שלי) היא לא יודעת מי. מקסימום שם. לא אופי לא מידות לא תכונות ושאיפות. כלום.
עוד נציין, שמטעמי נוחות כמובן שואלים את שניהם אם הם פנויים ואז חושבים על להציע. שלא יקרה מצב של בירורים תוך כדי קשר.. לא נעים..
נראה לי שהחלום של כל אחד לבוא לפגישה ראשונה עם הרגשה של "וואו. התרשמתי. התרגשתי. אני רוצה כבר לפגוש אותו/ה". אבל לפעמים גם אומרים כן גם בלי ההרגשה הזאת אלא עם הרגשה של "יכול להיות מתאים, בואו ננסה.. יש בו/בה הרבה דברים שמצאו חן בעיני". יש משהו. סיבה כלשהי שאמרתם כן. ואז אתה כבר מחכה לפגישה... מחכה. לראות איך יהיה.. אולי גם פרפרים? טוב זה שונה כבר בין כל אחד לאחד לאחת לאחת.
עכשיו מטבע הדברים מה שקורה זה שהבחור מרגיש את זה, אומר כן ואז מחכה שהבחורה תחליט. זה מעצבן קצת, אבל אלו חוקי הפורמט. וכאמור, לא אכפת לי אם תגידו שהם טובים או לא. זאת המציאות וכאמור לא באמתי לשנות אותה כרגע. לא משנה. רק באתי לתת נקודת מבט מסויימת..
אז אתה אמרת כן. נפלא! משמח! מרנין! טוב. מחכים לתשובה שלה. נניח אמרת כן והיא קיבלה פרטים שלך במוצאי שבת. לצורך הדוגמא.
אני הייתי מצפה שמיד כשהיא מקבלת את ההודעה, או לכל הפחות למחרת היא כבר תתחיל לברר. תשלח הודעה לחבר'ה שלך.. בכל זאת, אתה מחכה לפגישה.. אולי פרפרים בבטן כנ"ל.
מכירים את זה? שהיא רק מתחילה לברר ביום שני בערב? מכירים את הקטע הזה? כלומר הימים שעברו עד עכשיו בעצם הלכו לפח. יכול להיות שמישהו פנה אליך עם עוד הצעה ודחית אותה. "כבר עניתי כן להצעה אחרת". אני לא מצליח להבין את זה. בחיאת. תעזרו לי.
וכן, אני יודע. בנות מתלבטות הרבה יותר מבנים. זה ידוע. תאמינו לי שאולי אני בן אבל לא חי בבועה. אני יודע. אבל כדי להתלבט אולי כדאי לבקש לדבר עם החברים שלי...
וכן, אני יודע שלפעמים יש אוירה לחוצה מסביב אליך ואז קשה לברר כמו שצריך. אני יודע. אבל לשלוח הודעה לחבר שלי מתי אפשר להתקשר ולתאם זמן - זה אפשר גם כשאי אפשר לדבר כרגע בטלפון.. או לכל הפחות - תסכימו איתי שזה לא מצדיק איחור של יומיים רק בשליחת ההודעה. לא?
אחכ, אחרי שמדברים. מכירים את זה שיש 4 ימים של התלבטות. הרי בכל ה4 ימים האלה היא באמת ככ לחוצה בגלל זה.
שלא תבינו - אני יודע שלפעמים יש לחצים גדולים ומבחנים או לא יודע מה. אבל אם זה קרה לי לבד כמה פעמים. וגם לחברים שלי. כולם.
אני פשוט שואל את עצמי.. אחרי כל התשובות הטובות, והתירוצים שאפשר להחליק ולקבל. יש שאלה גדולה שמהדהדת בי. האם היא הייתה מתנהגת ככה אם היא יודעת שיש בחור בצד השני שמחכה כבר לתשובה? שאם הוא בלימודים אז זה קצת מפריע לו. שאם הוא עובד זה מטריד אותו. הוא פשוט מחכה. אז נכון.. לפעמים לחוץ לה. וזה מובן. השאלה היא עד כמה מושכים את החוט הזה?
סתם.. תקנו אותי. לשלוח הודעה לחברים שלי רק יומיים אחרי שעניתי כן. אחכ עד שמוצאים זמן. ועד היא מחליטה. כי לפעמים יש 2 הצעות טובות ובאמת צריך זמן להתלבט ולהחליט. זה אמיתי. זה מבלבל והכרעה שצריך להכריע אותה ברוגע. יכול להיות 5 ימים.. סתם. הלכו. מיותר.
אפשר גם לדבר על כאלה לחוצים שמבררים במשך שבוע על הבחור. שזה גם לדעתי לא לעניין. שיבררו כמה שבא להם, אבל תוך יומיים. קח חופש מהעבודה לאיודע מה. תברר כמו פסיכופט. אם היה ברור שיש בחור שמחכה בצד השני לתשובה, וזה מפריע לו, ובודק אם שלחו לו הודעה... באמת הייתי מרשה לעצמי ככה למרוח אותו? [אני רק אעיר, שאנשים כאלה לפעמים מבררים על הבחור עוד לפני שהוא יודע. הם כבר מוצאים למי להתקשר... אפשר לחלוק על התרבות הזאת או להסכים איתה, אבל ככה לא מורחים את הבחור..]
הייתה בחורה שעניתי לה כן. ואחרי 3 ימים שהיא לא התחילה לברר היא הודיעה שהיא אחרי קשר ארוך וקשה לה להתחיל עוד קשר.
גברת, אני מבין את הקושי. להרבה היו פרידות קשות, וזה קשה. תתלבטי בזה עם עצמך לפני שנותנים לו לברר עלייך! כששואלים אותך אם את פנויה! למה אני צריך לשמוע עלייך דברים טובים ואז לחכות?? למה בחורה שנתנה לבחור לברר אליה, ואז היא שלחה לי הודעה מתי אפשר להתקשר אלי לברר עליו, קבענו למחר, ובבוקר היא כותבת לי שזה לא רלוונטי כי היא החליטה שהיא רוצה הפסקה. למה? למה מציאות כזאת לגיטימית בכלל??
שוב, אני מבין שיש לחץ לפעמים. ואני מבין שבנות מתלבטות יותר ממני. אני מתלונן על מריחה מסויימת - שהיא בהחלט קיימת. ולדעתי היא נובעת מחוסר מודעות.
גם מישהי שקיבלה כמה הצעות אמרה לי לא אחרי שבוע. ההתלבטות היא לגיטימית. אבל שבוע לדעתי זה קצת מוגזם.. לא? באמת השבוע הזה היה ככ עמוס שמצדיק לתת לי לצפות ככ הרבה זמן? אני הייתי מצפה שאחרי יומיים שלוש תגידי - התלבטתי המון ויש הצעות שיותר מתאימות לי כרגע.
אפשר להוסיף דוגמאות אבל הפאנץ הובהר.
בנות, יש בחור בצד השני שמחכה לתשובה שלכן. התלבטות היא לגיטימית. בפרט אם יש כמה הצעות. אבל יש בן אדם לחבירו. מן הראוי לפנות לחברים שלו מיד. ולהקדיש זמן ולהתלבט בזה ברוגע ובנחת - ואם אין זמן - אל תתני לו לברר עלייך ולצפות לך בלי סיבה.
אני לא אומר להיות פזיזה. חלילה! זאת החלטה חשובה. קחי את הזמן שצריך אליה. רק כשאת לוקחת את הזמן, תזכרי שיש בחור שאולי הלימודים שלו קצת פחות טובים והוא פחות מרוכז בעבודה כי הוא רק מחכה לקבל הודעה בווצאפ של "תשובה חיובית".
עם בנים מדברים על דברים כאלה, ובצדק לדעתי. בישבות או שדכנים וכזה.. תדע שבנות רגישות. צריך להתחשב. יש סיבה לדברים האלה ותמיד יש את הבנים האלה שלא קולטים ועושים פאשלות די מביכות ולא נעימות. בטח שלא נעימות לבחורה..
הנה משהו שלדעתי צריך לדבר עם בנות. מריחה בהחזרת תשובה. תבדקי - לפעמים יצא לך להימרח? או לחברות שלך? כדאי להעיר. לדעתי. יש מישהו עם לב בצד השני. יש לו לב למרות שהוא גבר. אני לא מצפה שתחזירי תשובה תמיד מיד אחרי השיחות טלפון עם החברים שלו (כמו שאני עושה). לגיטימי שאת מתלבטת, וזה גם לגיטימי שאת מתלבטת יותר ממני. השאלה היא עד כמה. זה בנאדם לחבירו בסיסי.
זה לא רוע. זה חוסר מודעות.
סליחה על החפירה. וכן, אני יודע שגם אני לא מושלם.. אבל...
וואלה בהתחלה חשבתי את בת כאילו אתה בת לא משנה
קיצר , הצדק איתך , לכל הצדדים והמינים טוב שיתחשבו באחר ויעשו כך .
(מיותר לציין שיש גם בחורים שמתנהגים כך לצערנו)
זה לא משהו שתמיד חושבים עליו לבד.
כי נגיד אני, הייתי בגישה של "שום דבר לא בוער" אני לא באיזה מרוץ לחתונה, זה חלק כזה שמשתלב עם החיים לא איזה פרויקט שאני עליו... וכשאמרו לי מה מקובל אז באמת השתדלתי... אבל זה לא תמיד ידוע.
וגם יש בנות שמחוסר ניסיון ומרוב לחץ יכולות להתנהג בצורה ממש מגעילה שהן מתביישות בעצמן... אני התביישתי בשביל חברת טובה והייתי בהלם שהיא עשתה כזה דבר (ממש מרחה וסיננה... בתשובה של אחרי פגישה) ומבחינתי זה לא אופייני לה אבל זה בגלל שהיא הייתה חסרת ניסיון וסוג של אבודה מול הסיטואציה החדשה... לא כולם לוקחים את הנושא של פגישות בקלות.
והרבה פעמים יש ציפיות שונות מאוד לגבי איך דברים צריכים להתנהל, על מה נכון לדבר וכו'..
אני מסכימה איתך זה התנהגות לא נעימה בכלל... תודה שאתה מעלה למודעות, ואולי יעזור פשוט לזכור שזה לא אישי וזה מטבע הדברים קורה בהתחלה,
ואולי גם להזכיר וללחוץ קצת... כדי שיהיה ברור שמחכים לתשובה. יש גבול לסבלנות לא צריך לסבול כל דבר.
בודאי שהבנות לא רעות. ואם זו התחושה מהחברים שלך, תתרחק מהם (או שתעשו בדק בית רציני מה הסיפור שלכם).
בנות מקסימות!
אני בכלל לא נכנס לחשבונות האלה כי זה לא מביא לשום מקום.
יומיים שלושה שאני לא מקבל תשובה, אני מעביר לשדכן שאני ממשיך הלאה ואם תהיה הצעה רלוונטית, הנוכחית תעבור לסטנדביי.
זה פשוט לא מעניין אותי מה הסיבה שהיא לא מצאה את הזמן. זה יכול להיות הכי מוצדק בעולם והכי לא. אני לא נכנס לזה.
עושה מה שנראה נכון לי.
+
הפתרון הוא להציע במקביל
הרבה יותר קל לי לסרב כשהיא לא יודעת שמבררים עליה (או לפחות המינימום האפשרי).
אז כדאי להתנהל לפי הדור
ולא מכיר את הדור שאת מדברת עליו.. 90% מהמקרים מציעים לי קודם.
רוב הבנות יודעות.
הממליצה מספרת להן
השדכנית שואלת אם פנויות
אז כנראה שכבר עניתי כן\לא והכדור אצלה..
לי קרא שהבחור יזם את ההצעה יום למחרת בערב אמרתי כן ואז הבחור פנה רק אחרי 3 ימים
זה גם לא נעים כלכך התחושה (:
ובאמת שלא מבין. אלא אם כן ענו לו מאוחר..
והזכרת לי שפעם עניתי תשובה חיובית להצעה שמאוד נראתה לי בעשרת ימי תושבה ואז השדכנית אמרה לי שהבחורה מעדיפה אחרי החגים.
בלעתי ואמרתי נחכה. כשהתקשרתי לבחורה התברר לי שהיא בכלל לא ידעה שעניתי תשובה חיובית... היא אמרה לשדכנית שהיא מוכנה לקבל הצעות אחרי החגים.
מסכנה. התנצלה מיליון פעם.
זה תחרות? כי אני משתדלת לראות בעין טובה
אבל לחזור אחרי 3 ימים שאתה זה שיזמת את ההצעה נשמע לי לא לעניין קצת
אם הצד השלישי אמר לו רק אחרי יומיים.
אני מבין שאת ענית לו. אכן לא מקובל בעיני.
מה זה אומר..?😶
פשוט נולדת אחרי זמנך.
(איך הערה בחיוך שלי הגיעה לזה?)
או שהבחורים לא מתקשרים
לא כולם מבררים
או גם וגם
ובחורים שלא מבררים זה לפעמים מציק לי.
בהמשך של מה שכתוב חזרתי שוב ושוב ושוב על זה שכנראה זה נובע מחוסר מודעות ולא מסיבה אחרת
קרה לי מעט מאוד. בד"כ ענו די מהר. מצד שני גם אני ממש לא מתעכב בבירורים אז אולי זו מידה כנגד מידה..
יצא לי יותר מפעם אחת לברר, לתת מענה באותו יום, לקבל מענה חיובי עוד באותו יום ולהפגש למחרת (ולהזרק עוד באותו יום...).
תחליט כמה זמן אתה מחכה + תהיה בתקשורת מול המשדכ/ת
אין סיבה שבחורה תברר יותר מ 48 שעות ללא סיבה ממשית ידועה שאז אתה יכול לבחור.
מה שכן -
בנות לא רעות.
בנים לא רעים.
כשמדובר בדיני נפשות ורגשות
הדברים לפעמים לא מקבלים אותה תמונה כמו שאתה מצפה
מה שכתבתי שכל הבנות רעות זה היה ציניות - לקראת נישואין וזוגיות
אולי הנימה לא הייתה מספיק ברורה.
ברור שזה לא רוע, אלא חוסר מודעות. על זה התלוננתי
אבל גם לקחת נשימה ואורך רוח
ולהבין שבדיני רגשות ונפשות
הדברים הם לא דיכוטומיים
וכמו שאמרתי-
תקבעו את הסייגים שלכם!
לעומק את הבן אדם
תמיד עדיף לשפוט טיפה יותר לטובה אנחנו עדיין לא מכירים אותו ..
אני יכולה להגיד שזה מאוד תלוי מי המשדך ואיך זה נעשה.
יש כאלה ששואלים מראש אם אני פנויה, ואז שואלים אותו אם הוא פנוי, ואז אם הוא מעוניין ספציפית בי, ואז הוא מברר, נותן תשובה - ואז זה מגיע אליי.
אבל צריך לזכור שיש כאן מערכת שלמה ומורכבת. נניח שמגיעה אליי הצעה, זה יכול להגיע בתחילתו של יום עמוס במיוחד, ואין לי זמן לקרוא בכלל את הכרטיס. ואז אני מתיישבת בערב לקרוא, ושולחת הודעה למספרים לברר, ורק למחרת הם אומרים לי שהם עמוסים, ושיהיו זמינים רק מחר בערב, ואחרי שאני מדברת איתם אשן על זה לילה ואז אענה תשובה.
וכמובן שזה יכול ליפול בדיוק בשבוע שאח שלי מתחתן, סבא נפטר או כל דבר אחר שיעסיק אותי.
אני חושבת שבאופן כללי אנחנו תמיד צריכים לזכור מצד אחד שיש בן אדם בצד השני שעומד וממתין לתשובה, ומצד שני לנסות לדון לכף זכות. ושזה לא נובע מרוע לב.
עוד נקודה שאני חושבת שכדאי לציין, זה שאתה מרגיש את זה כלפי בנות, ואני מרגישה את זה כלפי בנים. כן, גם לי קרו כל מיני מקרים כאלה.
וכמובן, אחרי דייט יש כללים אחרים. מגיע לו נקודות - לקראת נישואין וזוגיות
אני מכירה התנהלות אחרת..
לרוב מקבלת הצעות לפני או במקביל לצד השני.לא מורחת ולא מורחים אותי כמעט אף פעם.
לא הייתי רוצה שיבררו עלי ללא ידיעתי
אבל מי שואל?
כשמורחים אותי, יותר משמפריעים לי הציפייה וחוסר הוודאות, מפריע לי חוסר התקשורת, כי בעוד אני יכול בקלות ללמד זכות בקשר לעיכוב עצמו, הרבה יותר קשה להבין מה מונע מלשלוח הודעת עדכון קצרה..
אבל זה די ברור שיש גם בנים כאלו שמורחים דברים...
יש מחוסר מודעות ויש כאלו שכך ההתנהלות שלהם...
אפרופו בענין בירורים שמורחים זמן אני יכול לפתוח על זה דיון שלם...
לענ"ד זה די מקביל לשיווק ומכירות ,חברים שיודעים לדבר או פחות...יכולים להיות אנשים מדהימים טובים חכמים יפים וכל מה שתרצה ואין מי שיודע " לשווק" אותם..
ממילא התלבטויות הרבה פעמים הם די מדומיינות עד שנפגשים במציאות עם המדוייט עצמו...
מצחיקים אותי תמיד ההבדלי תרבויות והפערים
בואו נראה מה יש כאן 
פשוט בשנים האחרונות הפכו את זה לחג ממוסחר ועל זה אני יוצא.
מסכנים השכנים שלי. כל היום התאמנתי עם החללית החדשה שקניתי..
את המס' שלו על פתק אחרי שהסברתם כמה פעמים שלא קשור..כלומר,אתם לא מעוניינים ולא רוצים לנהל על זה מו"מ אבל קיבלתם את הפתק כי רציתם לגמור עם זה באותו מעמד
האם צריך לחזור ולעדכן שהחלטתם סופית שלא
או להתעלם גם בסדר?
לא רוצה שיהיה לו את המס'..
אולי לשלוח את ההודעה ממספ' של אדם אחר?
מה נכון?..
את לא צריכה לעשות משהו שאת לא רוצה בגלל שהוא התנהג בצורה לא נעימה...
שילמד לא להציק
לי זה לא היה ברור..
נכון שהחלטתי שלא אבל זה עדיין מרגיש לי לא מנומס להתעלם כי יש בנאדם בצד השני
השתמשתי בניסוח הזה כדי לחזק אותך, לא כדי לומר שזה ברור לכולם(נשמע שאת אדם רגיש ואכפתי, ואולי קצת יותר מידי)
נכון שיש בנאדם בצד השני, אבל את לא צריכה להיות מנומסת ולחשוב על זה שאולי זה לא נעים לו בגלל התנהגות לא נעימה *שלו*
יש אדם בצד השני אבל יש גם אותך
בתור בסיס - הייתי מתעלם. אבל - תנסי רגע לראות את המצב מעיניו שלו. האם הוא חשב שלא רצית ולבסוף התרצית? או שברור לו שדחף בכח?
אם זה הראשון אולי הייתי דואג להעביר את המסר דרך צד שלישי. אם השני הייתי מתעלם.
תלוי כמובן גם סיטואציה - מישהו שתראי יום יום? בן אדם שעבר ברחוב? מישהו שמובגר ממך ב30 שנה? יש הרבה משתנים.
לקחת את הדף כדי לכבד אותו אם אני מבין נכון
אם תרצי להכין מזה מטוס או לקרוע את הדף לחתיכות ולשרוף את השאריות באכזריות את מוזמנת
אבל
גם לדעתי להתעלם זה הפתרון היותר טוב.
בשולי הדיון הזה: מסר לבנים יודעת שאתם עושים את זה ממקום טוב אבל - לקראת נישואין וזוגיות
קרה לי פעם מקרה דומה, בדייט מוקדם, והופתעתי מאוד. חשבתי שאולי לא שמעתי טוב, וביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא אמר - ואכן, הוא החמיא ליופי שלי.
אני לא נכנסת כאן לדיון שהתנהל שם, אם זה טוב\לא טוב\מתאים\לא מתאים ובאיזה שלב, אלא רוצה להסיט את המבט לנקודה אחרת:
אני הופתעתי. זה לא משהו שמקובל בעיניי (המדוייט היה בחור ישיבה דוס). והוא כנראה הבין שזה הביך אותי, כי הוא לא חזר על זה - והקשר שלנו המשיך עוד, וזה היה אחד הקשרים הכי משמעותיים שהיו לי. אבל אחד הדברים שהפריעו לי בקשר הזה, היה התקשורת בינינו, ולכן (בין היתר) גם נפרדנו.
אני מצטערת שלא ניהלנו שיח בנושא.
לדעתי, הקשר שלנו יכל להיראות אחרת לגמרי אם בדייט הבא הוא היה אומר לי משהו בסגנון,
ראיתי את התגובה שלך למחמאה שנתתי לך, והייתי שמח אם תספרי לי איך את מרגישה בנושא.
או אולי אני הייתי אומרת משהו על זה שאני רוצה לשתף אותו ברגשות שלי, למה זה הביך אותי ונראה לי לא שייך ולא מתאים בשלב כזה.
במקום זה התעלמנו והמשכנו הלאה.
כי יש משהו נעים ונחמד בלהתעלם מהדברים שקשים, מהפערים שצפים, ולדלג הלאה.
היום אני מבינה שדווקא כדי לבנות קשר עמוק, צריך להתמודד עם הפערים האלה, לא לדלג הלאה. לדבר על מה מפריע, לשתף בעולם הפנימי - גם אם הוא לא ימצא חן בעיני הצד השני - כלומר, מדובר במשהו שאני לא מרוצה ממנו. יש דרך ויש צורה לעשות את זה, אבל חייבים לזכור שקשר זוגי זה לא רק טוב ונחמד. בקשר זוגי נחווה בעז"ה המון רגעי אושר והתעלות, אבל נתמודד גם עם כישלונות, אכזבות, לחצים, כעסים, פערים וכו' - וצריך לתת מקום גם לדברים האלה בקשר.
אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעים היום, יש מצב שלא הייתי כאן היום. (הוא כבר התחתן...)
אז חשבתי שיהיה רעיון טוב לשתף אותכם במשהו שלמדתי בדרך.
וככל ששלב הלנ"ו מתארך, אנחנו צוברים ניסיון של זוגיות לא מוצלחת במיוחד (כי היא לא הובילה לחתונה, בנתיים).
אם יש משהו שאני מצטערת שלא עשיתי בתחילת הדרך, זה לעשות יותר הכנה בכיוון הזה, של תקשורת.