נכתב בלשון זכר מטעמים הכמוסים עימי.. סתם.
שאלה. נניח שיש משהי ממעגל כזה או אחר שמוצאת חן בעיניכם ואתם כבר יודעים/קולטים שיש כנראה 2 3 סיבות למה זה לא מתאים. [דוגמאות לפערים שייתכן שאפשר לדעת גם לפני שבכלל נפגשתם. גיל, התרשמות מהאופי שלה לעמת שלך. תחושה של חוסר התעניינות מצידה וכו..] תוכלו לשתף אולי איך אתם בוחנים ומבחינם בין מקרה שבו זה באמת סתם דמיון וסתם מביך לשאול אותה אם בא לה לצאת. לבין משהי שאתם רוצים ואתם מודעים לפערים אבל שם בכל זאת שווה לנסות לפנות?
למשל גיל -
אחד ינסה גם אם הבחורה גדולה / קטנה ממנו ב X שנים ואחר לא..
או 2 3 סיבות שזה *יכול להיות* שלא מתאים?
איך יודעים לומר על פערי גיל / ותק בעולם הדייטים אם זה לא מתאים או שזה אוי לא מתאים?
איפה זה בא לידי ביטוי?
מה הצדדים החיוביים שיש בזה? מה הצדדים השליליים שיש בזה?
איך לדעת אותם בוודאות..
גיל- יש אנשים שנראים צעירים/מבוגרים לגילם האמיתי,
תכונות-צריך להכיר כדי לדעת..עם כל הכבוד לרושם..
חוסר התעניינות- אתם בקשר או לא? אם לא- למה הציפייה שתגלה עניין?
עד שלא תברר לא תדע
למרות שהיא כן מוצאת חן...
למרות זאת אגיד לך
באופן כללי מאמינה שלפני שאתה יוצא אמור להיות לך גבולות אדומים + עקרונות שאתה מחפש שעליהם אתה ממש לא צריך להתפשר
ההפך זה מדייק לך מה מתאים ומה לא .
(לא הרבה כאלה כדי שלא יגביל )
זה עוזר לדעת אם לקבל הצעה ובמהלכה להחליט אם הקשר מתאים לך או לא .
נגיד החלטתי (ובדקתי) שעקשן לא מתאים לי .
אם אמצא גבר שמוצא חן בעיניי אדע לעצור ולהגיד אוקי .. אחד הדברים שהיו לי הכי חשובים שלא יהיה כזה ..
אז אחשוב שוב על הקשר..
הבנת?
חשוב לי להגיד שלא סתם בוחרים מה אתה אוהב
אלא קודם כל בודקים מה אתה .. ומה נכון לך .
אז טיפ לעצור רגע
להבין1. מה אתה מה החוזקות והחולשות
2.מה מתאים לך בהתאם ל1 ?(לא רק מה אתה אוהב אלא מה נכון לך)
3. לבחור 3 קריטים
עכשיו יהיה לך יותר קל לבחון את ההצעה ולא להיות מושפע מהמציאת חן
לבדוק כמה הם באמת תופסים מקום / רלוונטים
למה שהגדרת מראש או סתם מגננות.
תנסה למצוא מישהו שיקשר בינכם - תשלח מישהו לגשש אצלה.
איך לך מה להפסיד מלשאול, היא לא צריכה לדעת שזה הגיע ממך - הגורם המקשר יוכל להציג את זה כאילו הוא חשב על הרעיון.
ויש לך מה להפסיד אם לא תנסה לברר.
מוקדם ואחכ כשעולות שאלות, לראות אם זה ברשימה הזו או לא
הולכת ברחוב בלי מכנסיים זה בסדר גמור
אבל אם גבר יעשה את זה הוא כנראה יבלה את הלילה במעצר?
ואל תגידו לי שחם וזה.. גם לנו חם. וחוצמיזה הן עושות אתזה גם כשקר.
גם בנות מטרידות מינית. שיהיה חוק שכולם הולכים לפחות עם מכנסיים. בלי קשר לדת.
מבקש להעביר את השירשור כהצעת חוק למורנו ורבנו המשיח המעותד -@בן גביר ירום הודו.
סופריקה
כן? לא זכור לי שכל הבנים שמסתובבים באגמים ונחלים
מתחברים למה שאתה כותב .
לא משתמשים בקלות באמירה הטרדה מינית
ההגדרה של הטרדה מינית זה הַטְרָדַת אִשָּׁה אוֹ גֶּבֶר בְּנִסְיוֹנוֹת חִזּוּר בִּלְתִּי רְצוּיִים, בִּנְגִיעוֹת, בִּתְנוּעוֹת אוֹ בְּהֶעָרוֹת בַּעֲלוֹת אֹפִי מִינִי.
בנוגע לבן גביר? אכזבה, לא מייצג חלק גדול מהציבור הדתי בשום צורה.
וחבר שלו שאומר בתקשורת שישרף לכם הכפר?
ממש גן ילדים
מתחרים מי יצא יותר דביל בציבור
ומבין אותו מאוד אגב. לא צריך להגיע לנחלים (שזה חמור בפני עצמו).
בקושי אפשר ללכת ברחוב.
והפוליטי בהודעה לפני שיהיה פה נצלוש שאף אחד לא מעוניין בו
במרכזית ירושלים. וזה כל הזמן. אמנם ירושלים פחות מבמרכז אבל עדיין.
בואי, אם בחורה תעמוד עם חולצה ותחתונים ליד גבר לא יקרה כלום. לעומת זאת אם גבר יעשה את זה..
גם בנט לא מייצג חלק גדול מהציבור והוא נהיה ראש ממשלה.
ולא יזיק קצת ציניות לפעמים גברת הפי
שהגזמת מאוד והיא עם מכנסיים פשוט לא כאלה שאתה חושב שצנוע..
ציניות היא טובה אלא אם כן מכניסים אותה במקומות לא שייכים .
המילה הטרדה מינית לא יכולה להיזרק סתם ככה לחלל האוויר .. יש אנשים שיש להם רגישות לזה.
ראית דבר כזה שנראה לך לא צנוע? תתרחק
תתפלל עליה ..
אין ספק שרשמת בהקצנה וזה בהחלט לא כמו מה שקרה לך
אתה כנראה מדבר על בנות במכנסיים קצרים..
אדון אותה לכף זכות שכנראה
הייתה לה חצאית מקסי -בלתי נראית.
ותודה שאת ממחישה כמה העניין הזה הוא לכאורה חד צדדי.
פייר? אני לא דוס, לא באמת מפריע לי. אבל אני מכיר אנשים שללא ספק מפריע,מאד. להטרדות יש כל מיני אופנים.
אופ לא הבנתי
כמו שבאולימפיאדה (האחרונה כמדומני) קבעו שנבחרות הבנות ילבשו מכנסיים קצרות יותר מגברים
והרי ברור שאם זה טוב יותר לביצועים אז כולם אמורים ללבוש אותו אורך.
(זה התפרסם כי הייתה התנגדות של נבחרת בנות מסויימת ורצו להעניש אותן)
כנ"ל באח הגדול סיפרו לי שהייתה משימה שהיה צריך מכנסיים קצרות
לבחורות היפות יותר נתנו מכנסיים קצרות יותר.
תגיד לבחורה איך להתלבש והיא צריכה להרגיש בטוב עם הגוף שלה ולהתלבש איך שבאלה, מדינה מערבית בכל זאת - זה הנימוק הרווח שאני שומע מטעם עמיתים בעבודה, בכל מיני וריאציות, שנותן הרבה גב לתרבות שמעודדת פריצות והחפצת נשים. שילוב של תמימות ואחד בפה אחד בלב... אני לא חושב שזאת שאלה שהיית שואל אם רוב הגברים בעולם היו צנועים יותר בתפיסה שלהם כמו בחורים דתיים, שבאמת לא מרגישים בנוח ליד בחורה שמסתובבת ככה, זה לא נעים, בלי קשר לדת אפילו. אם זה היה ככה, היה גם ביקוש לזה שלא יסתובבו ככה, והיו מדברים על זה גם, אבל בנתיים הביקוש הוא לצד ההפוך לצערנו והרוב דווקא רואים את זה באור חיובי
לא יוריד חולצה כי חם, עניין של מידת הצניעות, שקיימת כפי שאמרת לא רק אצל דתיים
נדיר לראות גבר הולך ברחוב בלי חולצה.
מה גם שנראה לי דיי ברור מה מהמקרים מסמל יותר פריצות..
בגוף של אשה, ולכן זאת לא הטרדה.
(זה ממש בכללי. כמובן שיש הרבה יוצאות מן הכלל ומקרים שיוצאים מן הכלל. אישית לא הייתי רוצה לשבת ולאכול במסעדה ולידי בת בלבוש מינימלי כמו על שפת הים. זה מגעיל אותי. מצד שני, ברוב המקרים לא הייתי שם לב בכלל כי הייתי עסוק בשרעפיי, אז אולי לא היה מפריע.)
ברמה ההלכתית: כל חוסר צניעות זאת בעיה, אז מה אתה רוצה שנכפה את זה כמו באיראן? אולי גם נכפה על העיניים של בנים שלא יסתכלו בבנות?
אנחנו נאורים יותר, על כן יש לחוקק חוקים פחות פרימיטיבים.
אפשר לדרוש מהגברים ללכת עם משקפיי ראיה מספר 8 לרחוק, ואלו שעם משקפיים ילכו בלי.
ואת הנשים נחייב להלביש בקופסאות.
תוכלו להעלות רעיונות אפשריים.
כבר יצא בת קול ביבנה שלא כופים על דברים שבסתר.
בדברים אישיים, גם אם הם בציבור, ברגע שתכפה יהיה יותר גרוע.
כופים על חמץ, בדווקא מכניסים לבית חולים. כופים על נישואים יהודיים, בורחים לחוץ לארץ להתחתן. מנסים לכפות על כשרות, תלך בתל-אביב, מלא מסעדות לא כשרים.
זה יוצר אנטי.
לא כופים על יום כיפור, כולם שומרים. לא כופים על ליל הסדר, כולם חוגגים. לא כופים על ברית מילה, 95% מקיימים.
ה' רוצה שנתעורר למצוותיו באהבה וחיבה פנימית בלי כפייה.
אז נשנה את זה קצת. לא נחייב אותם, נציע להם.
כמו דוכני תפילין בתל אביב
דוכני משקפי ראיה לגברים
ודוכני קופסאות לנשים
חסדי היםכל ה'ברחובתינו' זה נסיון זול למכור את היהדות כמסחרה.
צריך למשוך אותם לבית המדרש, לא למכור להם יהדות שטחית ברחובות.
צריך להכניס אותם ליהדות כמכלול של תורה 'תמימה' משיבת נפש.
לבחור ברע ואחר כך לעשות טוב.
ר' נפתלי ראפשיץ אפילו מקצין ואומר שכל המצוות שאדם עושה, לפני שקיבל החלטה לסור מהרע, הולכים לקליפה.
לא שחייבים לקיים הכל בבת אחת, אבל צריך החלטה נחושה כזאת לקבל עליו את כל התורה, כמו גר.
לא כופים גם על שלוש תפילות ביום או על שמירת שבת (תחבצ גם ביום כיפור אין) ובכ"ז רוב העם לא מקיים אותם.
יש סיבות אחרות למה מקיימים דווקא ברית מילה וליל הסדר.
יש בודדים שהכניסו דווקא חמץ לבתי חולים, ומי שטס לחו"ל בשביל להתחתן היה עושה את זה בארץ, ביחד עם הרבה אחרים שהיום מתחתנים כדת משה וישראל.
יוצר אצל חילוניים אנטי.
אפשר לומר שברמה הפסיכולוגית רוב הגברים נעים להם לקיים יחסי מין ולכן אונס זה לא הטרדה. אין כל הגיון באמירה שלך (ואגב, אני מסכימה שלהסתכל על דבר מה במרחב הציבורי זו לא הטרדה, אבל הסיבה שלך מגוחכת להפליא כך שלא יכולתי שלא להגיב לה)
אסביר את עצמי עוד פעם - זה אידיוטי לומר שאם משהו נעים ברמה פסיכולוגית אז הוא אוטומטית מוסרי ראוי ולא מטריד.
אתה באמת מתעקש לא להבין תגובות שכותבים לך.... זה כבר מתחיל לעצבן שאתה לא מגיב לנקודה שמנסים להעביר אלא עושה סיבובים סחור סחור, בפעמים הראשונות אפשר להחליק את זה בכך שלא הבנת את כוונת המשורר. אבל בתגובה המאה ברור שיש פה דפוס מכוון
איתך.
אבל פה הדיון אם הגבר מוטרד. איך אפשר להגיד שהוא מוטרד אם הוא נהנה.
אני באמת לא מבין.
הטרדה בהגדרתה זה להזיק ולפגוע במישהו. מה זה שייך אם הוא נהנה?
אני דברתי על רוב הגברים, ברור שיש גברים שלא נהנים מזה, אבל גם אז לא הייתי קורא לזה הטרדה, כמו ש @הפי כתבה.
סליחה.
ובקשר לטיעונך, לדעתי זה תקף לאדם שאין לו קונפליקטים דתיים מהבטה בגוף חשוף, אבל כשיש עוד הביטים פסיכולוגיים של דת זה כן גובל בהטרדה (לדוגמא אותה מפגינה בבני רק שבצעה מעשה שלכאורה לא היה נחשב מטריד בתל אביב אבל מבחינת קבוצת החרדים זו הייתה הטרדה חמורה ביותר)
היא ממש חשפה את עצמה לעצבן וזה גם איברים מוצנעים.
בעיקרון אני מסכים שזה יכול להיות שונה לדתיים.
אבל במקרה של פותח השרשור היא עושה את זה בתמימות וזה גם לא איברים מוצנעים.
איכס
אתם לפעמים נסחפים פה יותר מידי
האר את עיני...
אני מעריך שהשטות היתה במקורה של חסדי
אבל את הוספת לה
רק לא הבנתי איך זה קשור לנושא הפורום?
צניעות נשים בפגישות כאילו?
אממ.. סתם יצא לי לחשוב על משהו.
אני לא אדם ככ שמח..
כאילו, אני לא סובל מדיכאון חלילה וחס.. ב"ה
וברור שאני צוחק וחברותי וכו וכו.. אבל! ברור לי שיש המון המון אנשים יותר שמחים ממני. קלילים. משוחררים. אופטימים. חייכנים.
רואים את זה בחוש בסיטואציות שונות עם חברים משפחה וכו.
וממילא קצת חשבתי על הנק' הבאות.
* בטח בכרטיסי שידוכים על כולם וכולן כתוב שמח/ה אז איך מבררים "כמה" הוא שמח?
* אותן בנות יקרות שמחפשות גבר שהחיוך לא מש מפניו... איך אם בכלל אפשר לחסוך פגישות מיותרות איתן? אני לא הדמות הזאת ..
מקווה שמובן..
וידברו למשל על ציר של קלילות
גם שעצובים אפשר להאיר פנים ..
אתה מתאר חיוך כדבר רע או לא הגעוני
ואת האמת זו עבודה של כל החיים
מוברכת מאוד
"בנות יקרות "" פגישות מיותרות איתן"
לחייך זה דבר חיובי
כשכותבים בכרטיס "מחפש/ת ככה וככה..", תמיד יש שאלה האם זה מופנה בעיקר למי שמנסה לשדך או גם למועמד/ת עצמו... עד כמה לדקדק בזה אם יש בי או אין בי את מה שהיא מחפשת?
ובמידה ולדעתי אין בי כל כך פרט מסויים שהיא כתבה שהיא מחפשת, איך אני יודע עד כמה זה קריטי לצד השני והאם זה יהפוך את הפגישה למיותרת? זאת השאלה
כל אחד מחפש/ת שמחה אחרת.
אני למשל מחפש אחת שתהיה לה שמחה סוחפת פנימית, עם עליות וירידות. כשתהיה שמחה היא תהיה שמחה בכל הכח ושתהיה עצובה גם בכל הכח.
אני מניח שהרוב מחפשים שמחה יותר יציבה, אבל גם לזה יש הרבה ווראציות.
אתה מתכוון גם שיהיה במובן החיצוני של זה
?
תלויה מאוד באופי שלו, גם אחד שמריץ בדיחות כל היום ומאיר פנים יכול להיות בעצם ליצן עצוב. אם אתה אחד שהשמחה שלו היא מהסוג הפנימי שנראית לעיניו בלבד, גם אם אתה עדיין לא שם אבל לפחות לשם אתה מכוון - תכתוב "שמחה פנימית", אני חושב שיבינו את המסר.
א. משערת שיש איזושהי סקאלה בין שמח לעצוב, ואתה פשוט נמצא עליה.
באותו הקשר הזכירו כאן גם סוגים ואופיים שונים של שמחה.. אז יכול להיות שכדאי קודם לנסות להרחיב את אוצר המילים מעבר לגבולות השמחה והעצב (אין לי רעיון לניסוח יותר מוצלח, סליחה על הניחוח הציני) כדי לדייק יותר לעצמך/לאחרים איפה אתה נמצא בתוך זה.
נגיד אם תפרוט את זה לחלק מהקריטריונים שהזכרת (קלילות, אופטימיות וכו') אולי הדברים ייראו אחרת.
יכול להיות שזה גם יעזור לך בבירורים עם השאלה ששאלת.
ב. לא בטוחה שזה רלוונטי איפה אחרים נמצאים. לרוב אתה פוגש את הצד החיצוני יותר של השמחה, וברור שקל יותר להשוות אליו, אבל נראה לי שזה לא נכון.. לא תמיד אתה מכיר ויודע את המכלול.
הרבה כרטיסים נשמעים דומים, אבל לא בכולם כתוב אותו דבר.
כל אחד שם דגש על דברים אחרים, ומתוך זה אנחנו אמורים ללמוד משהו על האדם שעומד מאחורי הכרטיס.
אם אני כותבת שאני שמחה, זה לא אומר שאני האדם הכי שמח בעולם. או קליל. או משוחרר. וכו'. אני בכלל לא מנסה להעמיד את עצמי בצורה יחסית, זה לא כמו דירוג ספורטאים או משהו כזה. זה גם לא אומר שאני שמחה תמיד.
מעבר לכך, ייתכן שאת המילה שמחה מישהו אחר יבין בצורה אחרת לגמרי. וזה נכון לגבי כל הגדרה בכרטיס (כמעט). ראה כאן בפורום לגבי המשמעות של תורניות.
אני לא חושבת שאתה צריך להבהיר לאנשים שלא דבוק לך חיוך לפרצוף 24/7, כי ככה זה רוב העולם. אם זה חשוב למישהי - אחריותה לברר את זה מראש.
המטיילת בארץא-י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
להצלחת עמ''י וכוחות הביטחון ולרפואה שלמה לכולם. לגאולה שלמה!!
חתונות שתכננו מלא זמן בוטלו בגלל המצב ...כבישים חסמו אפילו לעשות דייט במצב כזה מפחיד.. מה עושים אם יש אזעקה..?
חברה שלי סיפרה שבאמצע דייט היה אזעקה ונהרס להם הדייט שניהם לא ידעו להתמודד.
אותי זה קצת מפחיד המצב
נכון. לא פשוט.
אבל לפעמים דווקא מדברים כאלו יכולים לצאת דברים טובים.
אחת הפגישות היותר משמעותיות שהיו לי התחילה עם ירוט קאסמים מעל הראש שלנו וריצה למרחב מוגן.
חח סתם.
הדייט לא חייב להיהרס..כאילו, למה שכן?
שפכתי עליו מים
אבל זה היה בשגגה עם קצת מזיד
היי,
בעקבות השרשור פה על בחורה שביטלה אירוסין.
אני הרבה זמן צופה מהצד ועכשיו קיבלתי הצעה שגרמה לי לחשוב.
אשמח לשמוע את דעתכם.
הציעו לי בחורה, בת 23 שהתגרשה לפני שנה+ (אחרי מספר חודשי נישואין, פחות מחצי שנה).
כל הפרטים נראים לי, וזה הפרט היחיד שגורם לי לתהות פעמיים.
היא בחורה מקסימה, עם אישיות ומידות טובות, חכמה, מצחיקה ויפה. יש לנו תחומי עניין דומים והיא נשמעת מישהי שהייתי מאוד שמח לצאת איתה.
דיברתי עם שתי חברות שלה ועם דודה שלה (ששידכה), וכולן אמרו שהיא מאוד מיוחדת, ושהיא צמחה מאוד מהמשבר של הגירושין, הייתה בטיפול משמעותי והיום היא במקום אחר לגמרי, גדלה וצמחה ולמדה המון. הן גם אמרו שזו הייתה החלטה הדדית של בני הזוג בגלל חוסר התאמה, ושהם החליטו את זה ביחד, מתוך מחשבה על טובת שניהם. ושהם כבר לא בקשר בכלל מאז הגירושין.
מצד שני, אני לא יכול שלא לחשוש!
ומנגד, קשה לי מאוד להבין איך בחורה צעירה מתגרשת אחרי כ"כ מעט זמן. אולי היא לא מבינה את המשמעות של משפחה וזוגיות כמו שאני מבין את המשמעות?
מבחינתה זה משהו זמני שיכול להסתיים, מבחינתי זה נשמתי ונצחי...
מכירה אנשים שהתגרשו בבגרות מכל מיני סיבות
זה משהו נצחי ולכן צריך את המישהו שאיתו זה נצחי. ולפעמים מגלים אחרי חתונה שזה באמת לא מתאים ואין מה לעשות.
בנוסף לכך, בפרקטיקה האידאות הגבוהות העליונות עוברות דרך הגשמיות. דרך שיחות בענייני עוה"ז ודרך גוף בהמשך. אז מה שאתה רואה (וטוב שאתה רואה) כדבר נשמתי וגבוה, צריך את הבסיס הגשמי כדי לבוא לידי ביטוי.
לא חסרים מקרים שבהם אחרי החתונה מתגלים פערים שלא ניתנים לגישור, בין אם מדובר בפערי דת, השקפה, תפיסת המשפחה וכיו"ב (ויש גם מקרי קיצון, כגון בן זוג שניהל קשר מחוץ לנישואין או הפעיל אלימות). אם מדובר באישה איכותית, רוב הסיכויים שהיא התייעצה לפני כן עם גורמים מקצועיים, כולל רבנים.
ממצבים מורכבים כאלה. יש כאלה נקלעו למערכות יחסים לא בריאות. הרבה פעמים היה חוסר שקיפות מאחד צדדים ולפעמים מראש זה לא היה מתכון מוצלח. אי אפשר לדעת, יכול להיות מיליון סיבות. יש עניין לחשוש, אך לא לשרוף.
אני מנסה להבין את סיבת הגירושין.
יכול להיות שהיא מסתירה אולי בעיות נפשיות,
או שיש לה מידות מאוד רעות?
זו הסקת מסקנות מאוד חריפה לדעתי....
יש מיליון ואחת סיבות שיכולות להיות לגירושים האלה.
נשמע טוב? רוצה לצאת איתה?
תצא. דייטים ראשונים תתמקד בלהכיר,
אחר כך תשאל ברגישות למה התגרשו, עם מלא מלא טאקט
אבל אם אתה רוצה לצאת איתה ויש לך שמץ אפילו הכי קטן שיש לה מידות רעות- עזוב. מגיע לה מישהו שיתייחס אליה טוב יותר
יש בסיס לחשוב שמי שהתגרש במהירות עושה את זהמסיבות לא טובות. למשל מידות רעות. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא.
צריך לבוא אליו נקי.
לאף אחד לא מגיע לתת צ'אנס לאהבה ולהיפגש כשהאדם השני חושב לעצמו שיש לך מידות רעות...
אם ממה שהוא שמע והבין היא בחורה מדהימה ומעולה, למה הספק הזה עולה בכלל?
יכול להיות:
א. שלא התאימו.
ב. שבעלה בעל מידות רעות ולכן התגרשה ממנו.
ג. שהיא בעלת מידות רעות ולכן התגרש ממנה.
ד. כל סיבה אחרת שהיא.
היות ולא אמורים להתגרש בקלות, בטח לא בגילאים האלו החשש מג' קיים ויש לו יסוד.
זה לא אומר לפסול, זה אומר לברר היטב ולקבל החלטה מושכלת.
אני רק אומרת, ומזכירה, שלא צריך לשפוט- לא לכף חובה ולא לכף זכות.
ואם הוא בוחר לצאת איתה- אז בלב נקי. בלי חשדות על האמון שלה או על המידות שלה. נקי. פשוט להכיר.
אנחנו לא יכולים לדעת מה קרה, ולכן זה תמוה בעיניי שהוא שואל בפורום.
אולי היא לא מפרטת כי היא מכבדת את הפרטיות של הגרוש שלה? את מה שהיה להם ביחד?
יש מיליון סיבות, אנחנו לא צריכים לנסות לנחש ולשער בעצמנו מה היה. לא ראוי בעיניי שנעשה את זה.
גם אין בזה שום תועלת. כי אנחנו לא היא ואנחנו לא יודעים מה היה שם.
כי החברות והדודה שלה לא באמת יכולות להעיד עליה. מבחינת המשפחה שלי אני הכי יפה, הכי מוכשר ואחד הגאונים שיש ליהדות להציע, ואם אני רק רוצה אני יכול להחליף מחר את ראש הממשלה, השאלה אם זה באמת ככה ?
למרות זאת, אני בעד להיפגש, זה לא שמתחתנים אחרי פגישה אחת. אם זה עובד לכם ואתם רוצים להתקדם באמת תתייעץ עם רב, אם תפגוש אותה וגם ככה לא תתאימו אז לא הפסדת כלום.
לכן זה נושא חשוב שטעון בירור. אם לך זה פשוט - מדהים (באמת, אני לא ציני). לא לכולם זה פשוט.
ועל הטענות שהעלתה התייחסתי.
לאט לאט... אם תראה שיש התנהגות מוזרה אז תזכור שיש לך כבר חשש מסויים.
מצד שני כדאי להיות פתוח. יש אנשים טובים שנקלעו לסיטואציות לא פשוטות.
הגיוני שיהיה חשד, אך תנסה לבדוק את זה על בסיס אמון איתה. ככה זה בכל קשר, לא רק עם גרושה.
אני לא רואה סיבה לפחד. באמת שלא. רק צריך לברר ולוודא את זה.
יצא לי להכיר חבר'ה שהתגרשו בגיל צעיר, כמעט מיד אחרי החתונה. ביניהם חבר שלי שהתגרש מיד אחרי החתונה (במקרה הזה זה היה קשור בעיקר לצד השני).
וגם בחורה אחת שיצאתי איתה פעם ואני ממש מעריך אותה (נפרדנו מתוך הבנה משותפת שזה לא ילך בינינו), ואחר כך היא התחתנה והתגרשה אחרי כמה חודשים. והיא אחד האנשים המדהימים שאני מכיר. באמת.
ומידות רעות (או בעיות אחרות) יש גם לרווקים, למקרה שאתה מתלבט...
אם זה סתם מרתיע אותך רגשית ולא בא לך - זה כבר ענין אחר...
ממה שיגידו? או מחיסרון שלה?
גם אם זה היה בגלל חוסר התאמה, זה עלול לצלק את הנפש שלה.
אבל, אמרת שבררת והיא עברה טיפול, שהצמיח אותה.
יש אנשים שמגלים חוסר התאמה בשלב הפגישות, יש שאחרי אירוסין, ויש שאחרי חתונה. וזה קורה. ככל שעובר יותר זמן מההכירות, פחות סביר לגלות חוסר התאמה. (אחרי אירוסין פחות סביר לגלות חוסר התאמה מאשר אחרי פגישה שלישית).
הייתי מציעה לנסות, ובהמשך לראות אם הגירושין היו בגלל עוד סיבה.
אגיד משפט שיראה מוזר, אבל גרושה זה לא סוג ב'!!
נכון שעברו על גרושה דברים. ולא לכולם מתאים. אבל לא סוג ב'
וכשעוברים את זה- גם במהלך דייטים מורידים. ככל שעובר הזמן שמכירים, מסתבר שיש יותר ויותר התאמה בין השניים.
כאשר אחרי אירוסין מבטלים, זה אומר בדרך כלל שיש חוסר התאמה די גבוה. כי לא מבטלים סתם בשלב כזה.
אם מתגרשים, זה אומר שחוסר ההתאמה מאד מאד מפריע. (בהנחה שלא מדובר על אדם אלים וכדומה). כי לא סתם מבטלים בשלב כזה.
ויש אנשים, שאו בגלל שהיו מאוהבים מדי, לא שמו לב להבדלים, או שאחד הצדדים הציג את עצמו בצורה שונה ממה שהוא באמת. וה מפריע מדי להתנהל ביחד בחיים.
במה זה מתבטא מה שאת מתכוונת?
וזה משהו הגיוני.
הרבה פעמים מגלים את זה לפני. אם זה ברמה כזו שלא מאפשרת לחיות בחד. אבל לא תמיד.
זה לא בגלל שאחד מהם אדם בעייתי. זה בגלל שביחד לא מתאים להם. יכול להיות שזה נובע מחוסר היכרות מספקת, מרצון של האחד להתאים עצמו לשני, או כל סיבה אחרת.
או שלא שמו לב אליו.
אבל אני לא יודעת מה באמת הולך שם🤷♀️
אבל צריך לקחת את זה במידה.
כדאי לך פשוט לצאת ולבדוק
אפלטון היה נוהג לומר לתלמידיו- אם הייתי נשאר בבית לחשוב ולחשוב על איך היא תהיה במקום פשוט ללכת להיפגש איתה, לא הייתי יכול להתחתן איתה.
כי אין חכם כבעל ניסיון.
(כמובן, בהנחה שזה לא יושב על בעייה נפשית או משהו כזה).
לא מרגישה שיש לי הרבה מה לתרום מעבר למה שכתבו, אבל מצאתי דרך גוגל שרשור ישן בפורום, בטח יש עוד. נראה שהיה שם הרבה אנשים שהתבטאו בנושא:
על פרק א ופרק ב - לקראת נישואין וזוגיות
אפשר כמובן למצוא עוד.
פחות מבנים אם בכלל.
יש כאן גרושים\ות שרוצים אולי לשתף במחשבות שלהם?
בס"ד
כל גרוש/ה הם עולם ומלואו ויש מגוון סיבות לגירושין.
בוודאי שיש דברים שלמדתי מתקופת נישואיי ומתקופת גירושיי, כמו כל חוויה בחיים שלומדים ממנה.
באופן כללי גירושין זה תיק כמו כל תיק אחר וכל אחד צריך להחליט אם הוא רוצה להיכנס ולבדוק את התיק הזה או לא.
אישית אני חושבת שחבל לפספס אנשים טובים בגלל הפרט הטכני הזה, אבל אני יכולה גם להבין את מי שאין לו כוח לבדוק את התיק הספציפי הזה. זה לגיטימי, כל אחד מאיתנו מסוגל לסחוב תיקים שונים.
אני התגרשתי כי הבנתי שאני לא יכולה לסחוב את התיק של הגרוש שלי, בסוף שנינו הבנו שזה לא עובד. האם זה אומר שאני לא אצליח לסחוב שום תיק? לא, זה אומר שהיום אני מודעת יותר למגבלות שלי ולמה שאני רוצה מזוגיות.
בקיצור, גירושין זה פרט טכני, מהותית כדאי לבדוק את האדם שמולנו בלי קשר לפרט טכני כזה או אחר. הדבר היחיד הוא שכשיש שם לפרטים הטכניים אז אפשר לבדוק דברים מהותיים שיכולים לנבוע מהטכני. בגירושין למשל חשוב לבדוק למה קרו הגירושין ומה המצב היום (לא מכירה הרבה גרושים שיכולים לפתח קשר טוב מחדש בלי לעבור טיפול כלשהו לאחר הגירושין, אבל כמובן שגם זאת הכללה די גסה ולא מוכרחת בכלל).
הוליכו אותי שולל עם הזהו הזה
וממשיך
14 שנים עד שנפגשנו שנים מאז שנפרדנו ועדיין אף אחת לא מתקרבת לקרסוליה
מבין שאתה עברת את גיל 30
מציע ללכתל לעזרה מקצועית כי המצב שאתה מתאר לא אמור להיות. כלומר, במהלך 14 שנה סביר למצוא עוד מישהי שגם יכולה להיות ברמה דומה גם אם לא שווה. אז שווה לבדוק אם אפשר לשפר משהו בחיפוש
אף אחת לא הרגישה מתאימה וזה קשה שאין אור בקצה המנהרה.
אתפלל על כך שנרגיש ככה כמה פחות, שתהיה תקווה.
היא מאושרת ומתכוננת לרגע הנפלא בחייה ואני זרוק שכוח ומפורק
משתדל להפנות את כל מה שהרגשתי כלפיה לתפילה שיהיו לה חיים טובים ומאושרים. מגיע לה. אבל זה כל כך קשה! כל העולם מתקדם ואני תקוע במקום
די כבר
זה לא פייר בשבילה
הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנו יודעים מה האחר עובר אבל בפועל אין לנו מושג..
אם ממש כואב לך ואהבת אותה אין לך עניין שהיא תסבול..
למרות שהכי כואב לך , הגיע הזה שלך לראות את עצמך .. אבל בלי השוואה לאחר.. ורחמים על עצמך מנסיון לא מובילים לשום מקום.
אתה יכול להיות טוב ומוצלח למרות שאתה תקוע או חסר או באתגר.
תעריך את עצמך שקשה לך ואתה נלחם באמת אז תהיה בלתי מנוצח (:
לא כל כך קשור למה שאני מרגיש אבל תודה על זה שטרחת להגיב.
העניין.
תמקד את הקושי שלך.
הקושי הוא בזה שאתה תקוע, זאת לא היא בכלל. היא רק טריגר.
זאת האמת.
מה' אישה לאיש.
שחרר את האישה הזאת שבנפש שלך, זאת לא היא, אלו המחשבות שלך והתחושות שלך והאתה שהיית אז.
היום אתה מישהו אחר, היום היא מישהי אחרת.
התאהבות היא באמת שום דבר, היא אהבה שתלויה במישהו אחר כלפינו.
רצית אותה, אבל היא לא רלוונטית. זה סתם דמיונות.
שחרר ותתקדם. יש מישהי יותר טובה עבורך...
כל עוד הבחורה הזאת בראש שלך, אני מעריך שגם אם תגיע מישהי ברמה שלה ואפילו יותר ממנה, יהיה לך קשה לראות את זה.
תפסיק לחשוב עליה, גם אל תתפלל עליה, אתה מתחפר ככה יותר ויותר ויהיה לך קשה עוד יותר לצאת מזה.
קח את עצמך בידיים, תתחבר לעולם שבהווה. יש הרבה בנות שיכולות למצוא חן בעיניך.
הדמיון הזה הוא הרסני. זה נראה שאתה שולט בו אבל הוא שולט בך (עם השנים זה גם יכול להסתיים במקומות שאתה ממש לא רוצה להגיע אליהם)
אחרי שהחתונה עברה אני מרגיש הרבה יותר טוב. מרגיש שהשתחררתי
יושבת לבד בבית, ל"ג בעומר.
מתבאסת שכבר אין לי עם מי לחגוג. מתבאסת שכבר חודשים ארוכים לא יצאתי לדייט, ורק קיבלתי לא מכל כיוון. לא מצליחה כבר ליצור הצעות רלוונטיות - לא ממשפחה, מחברים, משדכנים, מאתרים, ממיזמים, קבוצות וואטסאפ. מתבאסת מזה שעברו שנתיים מאז שהיה לי קשר שהחזיק יותר משלוש פגישות.
ופתאום מקבלת הודעה משדכנית, שאומרת לי שהוא כבר אמר כן.
נכנסת להסתכל -
הוא מבוגר ממני ב-13 שנה.
הוא גרוש - עם ילדים, החל מגיל שנה ועד לחטיבה.
?!?!?!
כתבתי לה בבירור את טווח הגילאים שאני מוכנה לצאת איתו, ו-13 שנה לא היה שם. גם לא עשר.
|מבואסת|
אבל פלוס מינוס במצב שאת מתארת.
אצלי אמרה לא כי הפרש הגילאים גדול מדי (רווק והרבה פחות מ13...)
מאחל לך המון שמחה ושבע"ה בשנה הבאה תחגגי עם בעלך ליד המדורה.
מצרף משהו מחוברת שלומד על לג בעומר שמדברת על תהליכים במציאות.
"הפירוש של קמעא קמעא זה זמן לא קצר. להבדיל מנס, שהוא מעל הזמן,ויכול לבוא בבת אחת, כמו ביציאת מצרים, כי הוא מגיע ממדרגה מעל המציאות. אבל קמעא קמעא זה כמו המים, שלכאורה נראה שכל טיפה וטיפה לא משנה כלום, ועוברת מן העולם, אבל כשיש אידיאל פנימי, איזה מהלך פנימי בתוך הדברים, אז כל טיפה וטיפה מתקשרת למהלך השלם,ואז כל טיפה וטיפה פועלת בתוך המציאות ולא מחוץ לה. לא בפיצוץ המציאות, אלא דווקא בתוך המציאות עצמה ועל פי גדריה, אתה הולך ומתקן, הולך ומשכלל, הולך ומחליק, הולך ומתקן את המציאות."
מקווה שעוזר.
אני יכול לומר מנסיון, שאם עושים בדק בית נכון ואם מתפללים מעומק הלב, דברים נפתחים. אפילו במהירות.
נמשיך להתפלל שיקומו עוד בתים נאמנים בישראל. ולפחות לבנתיים שנחזיק מעמד, זה גם דבר טוב.
"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל".
הבעיה שהרבה לא מרגישים את זה.
אז זה לא ככ עוזר..
מאחל רק טוב, ליבי איתך
איפה מוצאים בחורות תורניות בנות 30-35? (אם נתעלם רגע מכל האתרים והמיזמים הכלליים למינהם).
יש שדכניות מסויימות? מיזמים ספציפיים?
קראתי את רשימת השדכנים שמופיעה בנעוץ. אני מחפש הכוונה ספציפית מניסיון (עדיף של בנות תורניות בגילאים האלו..).
תודה ושנזכה כולנו לזיווג הגון במהרה.
...שלא באשמתה (גילתה שהבחור שיקר והסתיר דברים),
האם זה מרתיע אותכם?
האם הערך שלה יורד בעינכם?
ולבנות שנכנסו לשרשור הזה - אשמח לשמוע גם את דעתכן
בעיקר אעשה בירור מקיף לדעת מה בדיוק קרה (בהנחה שהיא מוצאת חן בעיני).
אבל בשלב מסוים כשהקשר נהיה רציני נראה לי שארצה לשמוע יותר על מה שקרה ומה שעבר עליה...
כי לא הייתי מצפה ממנה להתחתן עם אחד כזה
מעולה, אין שום בעיה... אם לא - ה' ישמור. לא בגלל שזה אומר עליה משהו, אבל בהחלט צריך לעבור עם זה תהליך ריפוי. לפעמםי מי שכואב כל כך לא רואה את הזולת ומוחק אותו בקלות בלי לשים לב בכלל, זה מה שיכול לקרות אם מישהי יוצאת לפני שהיא השלימה עם הסיטואציה שעברה.
אבל לא לפסול על זה לפני הבירור.
ביטול אירוסים הוא דבר מאד עצוב אבל גירושין זה הרבה יותר כואב
בעבר מישהי סיפרה לי שהיא ביטלה אירוסין, לא הוטרדתי במיוחד. אין הגיון רב מדי שמישהי תבטל אירוסין פעם שניה
אבל "הבחור שיקר והסתיר דברים" זה קצת מטריד, כי אז השאלה מה בעיניה נחשב "פשע" חמור מספיק כדי לבטל אירוסין, מה נחשב "שקר", איזו רמת שקיפות היא דורשת...
בד"כ מדובר על בעיה רפואית\נפשית, נטיה וכדו'.
דברים מהותיים לקשר.
ובמובן מסוים זה רק מעצים את הבעיה - תגידי "התברר שהיתה בעיה כזו וכזו ולכן ביטלתי".
נסיונות להגן על ההחלטה, להצדיק אותה, לטפול אשמה (גם אם בצדק) על הצד השני - זה מדאיג ומלחיץ.
מה שאני הייתי רוצה זה שקיפות. לפעמים מוצדק לא לספר על ביטול אירוסין או אפילו על נישואין קודמים עד שלב מסוים, אבל כשמספרים - להגיד "אלה הפרטים שאני רוצה לספר כרגע, בשלב מאוחר יותר אוכל להסביר עוד דברים". לא להסביר "הוא שיקר ורימה" אלא "לא ידעתי ש__, אחרי שידעתי החלטתי __, בסופו של דבר __". אם שואלים "איך לא שמת לב" רק אז שייך להסביר אם הצד השני רימה וכו'.
בסופו של דבר המטרה היא לא לשפוט את המועמד אלא להכיר. ולכן תירוצים נותנים את הרושם 1 אני בעייתית 2 יש לי תירוצים 3 אנשים אחרים אשמים במצב שלי, ובאופן כללי אני מוצאת אשמה אצל אחרים. לעומת זאת שקיפות והסברים משדרים 1 אני מודעת להיסטוריה שלי 2 אני יודעת שאני בסדר 3 אלה הפרטים אם זה משנה 4 אני לא עוסקת בהאשמות, אני לוקחת אחריות על עצמי.
כשהגבתי חשבתי שמדובר על שלב ההצעה. בשלב מתקדם יותר מסכים עם דבריך מלבד הסיומת המעט חריפה.
לדעתי השואלת פשוט ניסחה את השאלה כאן בצורה הזו כי אין טעם לפרט על גבי הפורום. בקשר רלוונטי מן הסתם תפרט יותר.
מה שכן - הלכות לשון הרע קיימות גם ובייחוד בשידוכים. גם כשהיא מספרת היא תצטרך לספר את המינימום הנחוץ ובצורה נכונה.
הייתי בודקת מה קרה שם,
מוודאה שלא פסלו אותו, ובודקת האם יש לו עניין של חוסר יציבות/החלטיות... אבל לא מעבר לזה.
לשבור אירוסין זה לא גירושין.
אם ביטלה שלא באשמתה, בגלל שראתה שהבחור משקר לה ומסתיר ממנה דברים
למה שזה יפריע?
להפך, היא בחורה שקשובה לעצמה ולאמת שלה ושידעה לעצור את הקשר ההוא בזמן לפני שהגיע לחתונה
בעבר פורסם (במקומות אחרים)
על צלמים, בשביל תמונות...
מישהו יודע משהו על זה? צלמים אקטואליים שאפשר לעשות אצלם תמונות..
תודה רבה
אנונימי/-שנאמר: "אסור לאדם שיקדש אישה עד שיראנה", וזה תקף גם בכיוון השני. גבר ואישה שמתכננים הקמת משפחה, צריכים להימשך זה לזו.
פחות מובן הקטע השני, מה זה "לא מתחברת לשם פרטי"? אם תיפגשי עם תלמיד חכם, יזם הייטק וגם חתיך בו-זמנית העונה על שם יהויכין, תפסלי אותו בגלל השם?
"טב למיתב טן דו מלמיטב ארמלו". הגמרא אומרת שאישה יותר מתרצה להנשא כי "הנשים אומרות שעדיף להיות זוג גופים מאשר להיות לבד" (רש"י שם) כלומר הרצון להיות ביחד גובר על חסרונות צדדיים (שעל איש כן משפיעים).
האם האמירה הזו פוגשת אתכן בכל מה שקשור ללנ"ו? מרגישות שזה משפיע על יצירת וקיום הקשר? בשלב ההצעה, בהתחלה, בהמשך או כלל לא?
האם אתן מרגישות שאתן יותר "מתפשרות" (לעומת הגברים ובכלל) בשביל להתחתן?
בפועל לדעתי בנים מתפשרים יותר.
למרות שנראה לי בנות יותר רוצות להתחתן.
כי הרי לא התחתנתי, ואף פעם לא הייתי במקום שבו קיבלתי את ההחלטה להקים בית עם מישהו.
בכלל, אני לא רוצה להתחתן עם מישהו כי אני מתפשרת. אני לא רוצה להרגיש שמי שאבחר בו הוא ברירת מחדל, הבררה שנשארה. שבעצם רציתי מישהו אחר, אבל זה לא הסתייע, ונתקעתי עם מישהו. אני רוצה להתחתן עם מישהו שאני מעריכה, מתוך בחירה. האם הוא יהיה מושלם? לא. (וכתבתי על זה פעם, למה אני לא רוצה להתחתן עם מלאך). גם אני לא מושלמת. אבל אני גם לא רוצה שיבחרו בי מתוך מקום של פשרה.
אני לא חושבת שבראייה הזאת יש הבדל בין גברים לנשים.
אפשר לשים גם "גמישה" או כל ביטוי נעים אחר.
וכן, לצערנו מגיע שלב שבו לפעמים חייבים להתפשר או להשאר לבד. מאחל לכולנו שלא נגיע אליו.
בעיקר לאור התגובה הזאת שלך: לא - לקראת נישואין וזוגיות
אני מקווה מאוד שזו לא השדר שמעבירים לבן הזוג.
יש אנשים שיצאתי איתם, שאם הייתי נתקעת באי בודד איתם - הייתי סבבה עם להתחתן איתם, ואחרים שגם במצב הזה לא הייתי מוכנה ומעדיפה להישאר לבד.
אולי צריך לשאול את השאלה אחרת - האם היו דברים ששיניתי את סדר החשיבות שלהם אצלי?
לדוגמה (תיאורטית), פעם רציתי להתחתן רק עם מישהו שגבוה ממני לפחות ב-5 ס"מ, אבל עם הזמן החלטתי שזה פחות חשוב לי - לא כי אני מתפשרת, אלא כי אני מבינה שיש חשיבות הרבה יותר גדולה לפנימיות מאשר לחיצוניות.
ועדיין זה לא שונה בעיניי בין גברים לנשים. אולי יותר בין אלו עם הפז"מ הארוך לקצר...
ולגבי תגובתי - להתייאש זה למות לבד מבחירה (קשה ככל שתהיה).
אני לא יודע. לכן שאלתי.
אולי זה היה כך פעם
מרגישה שבימנו גברים יותר מתרצים להתחתן,
אם הבחורה חביבה וחמודה אז הרצון גובר על החסרונות הצדדיים
ומהצד של הבנות יש יותר פסילות
אמרתי שבאופן כללי לתחושתי יש יותר מקרים שגברים יעלימו עין מחסרונות צדדיים מאשר שאישה תעשה את זה,
ולכן נראה לי גברים יותר ידחיקו. זאת פרשנות שמסתברת לי ביחס לכך.
וזו בעצם השאלה המקורית - האם הרצון להיות ביחד גובר על ההיבטים הצדדיים?
ארגיש ככה
(מה שכן קרה וב"ה אני כבר לא מרגישה ככה זה בנוגע למשפחה שלו שקצת פחדתי מהקשר איתם אבל היום אני מאוד אוהבת אותם)
לא בטוח שהבנתי.
להתפשר פירושו "אני רוצה א,ב,ג,ד, ואני מקבל רק א,ב,ג ועוד יש את ט,י,כ שאני צריך להתמודד איתם"
לא להתפשר פירושו "אני רוצה א,ב,ג,ד. יש לי א,ב,ג וזה מספיק לי. ועוד יש את ה,ו,ז,ח שבכלל לא ביקשתי וקיבלתי במתנה. יש את ט,י,כ וצריך להתמודד עם זה אבל אני לא מפחד מהתמודדות, החיים הם לא תוכנית כבקשתך".
תודהארץ השוקולדאחרונהבע"ה..
נראה לי די ברור שאם אני רוצה לתמצת את המחסום שלי בעולם הדייטים הניסוח הוא "בגרות וביטחון" .
אני פשוט חי בתודעה שבחורה בת 18 יותר בוגרת ממני ועל אחת כמה וכמה בחורה בת 23 24 שזה הגיל הקלאסי של הבנות שמציעים לי..
הסיבה לכך בעיקר היא שאני מרגיש שיש המון דברים טכניים שהיא בטח עושה ויודעת ואני לא וכמו כן הרבה חוויות שהיא חוותה שאני לא.. יש לכך כמה ביטויים! לא אחד.. אבל אם נתמקד אולי בבולט שבהם אז אני לא נוהג למרות שיש לי רישיון , והעובדה שהרבה בנות כבר שנים נוהגות לבדן ברכב בשעות הלילה גורמת לי לחשוב שאין מצב שהיא תראה בי בחור בוגר..
הדברים מתכתבים בחוויה שלי עם ביטחון. אשתמש בדוגמא נוספת, כל השילוב של תואר עבודה זוגיות ילדים נשמע לי ממש גדול עליי.. ואם זה המצב שאני אישית כן חושש מעומס משילוב מלחץ מחוסר שעות שינה מאי הצלחה לעמוד בכל המשימות האלו וזה נראה לי גדול עלי אז אני לא מבין מאיפה יהיו לי הכוחות להקרין ביטחון למדוייטת/לאשתי בשגרה ובפרט כשהיא תהיה במצבי לחץ, כישלון, או כשהיא תרגיש שהיא קורסת מרוב עומס..
אני יודע שבגרות מתבטאת בעוד דברים אבל אני לא מחזיק מעצמי חכם ידען וכו באופן שזה יחפה על הרבה רגעים אחרים שבהם אני לא בוגר..
יש דרך לצאת מהכלוב הזה שבו אני שרוי? או לפחות מענה ראשוני שעולה לכם בראש?
נ"ב , אולי צריך להתמקד בבנות מסוימות? אלו?
אשמח מאוד להחכים ולשמוע..
א. לגבי שאלתך המקורית - אענה מהמעט שאני יודע. בטוח שיש כאן אנשים שמבינים יותר ממני. נראה שהקושי שלך הוא כלפי עצמך כך שאין "בנות מסויימות" שאתה צריך לכוון אליהן בהקשר הזה.
הייתי מתייעץ עם ההורים ואולי קרוב משפחה נשוי שמכיר אותך טוב ומעלה את הנקודות האלו. יש לנו רתיעה לפעמים לעשות זאת אבל בסוף אלו אנשים שמכירים אותנו כל החיים ויש להם ניסיון בהקמת בית, שווה לשמוע.
אם לא מתאים או לא מספיק אפשר ומומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי מקצוע. לפעמים "דרך ללא מוצא" יכולה לקבל זווית אחרת לחלוטין ע"י אדם שזו מלאכתו.
ב. קשור בעקיפין אבל מאוד חשוב לדעתי - לפעמים יש לנו נטיה לעשות חשבון נפש (מבורך!) ולסמן לעצמנו את הנקודות שלדעתנו חוסמות. זה חשוב מאוד לעשות זאת ואף להתחזק בנקודות האלו אבל לא ליפול למלכודת של "עד שאעשה זאת לא אצליח" ובמקביל "אחרי שאעשה זאת אתחתן". המלכודת הראשונה יכולה לעכב (אפילו שנים) והשניה יכולה להוביל לשברון לב וחולשה אם לא מתחתנים אחרי שמצליחים. כותב מניסיון אישי שלי, של חברים ושל אינספור מדוייטות ששיתפו.
למען הסר ספק - אין הכוונה כאן לבטלה או ריפיון בעבודת המידות הנחוצה אלא לשים אותה בהקשר הנכון.
בכלל אני חושב שהגישה הנכונה היא שאנחנו עושים את כל ההשתדלות שלנו בלי לדעת מתי זה יבוא. בפראפראזה על דברי בן גוריון "נפגשים כאילו אין נקודות לתקן ומתקנים את הנקודות כאילו שלא נפגשים".
ועוד נקודונת - אתה לא הראשון שמתמודד עם האתגרים האלו וב"ה ראינו שאנשים כאלו מתחתנים ובונים בתים לתפארת. אז גם אתה
המון בהצלחה!
תדע שבקצת זמן שאתה פה התרשמתי ממך ממש לטובה מכמה וכמה סיבות..
ואעבור לנ"ט. ואענה "אמן וכן למר" (אם רלוונטי).
(ובשקט מזכיר תורניות בגילאי 30+ - לקראת נישואין וזוגיות אם יש רעיונות...)
ותשאר פה על תקן מייעץ..
וכרגע אין, אם יהיו אדבר איתך בעז"ה
לאצעירותודה!
לגבי ייעוץ - "פגם" מובנה בפורום הזה (ובראש ובראשונה בי), אנחנו מתייעצים עם אלו שכביכול "לא הצליחו".
יש בזה המון טוב כי יש דברים שרק רווקים יבינו (במיוחד ברווקות מאוחרת) אבל לדעתי יש נושאים שנשואים יתנו תשובות מדוייקות יותר.
זו דעתי האישית. נא לא לסקול אותי חזק מדי.
אבל כשתהיה נשוי יהיו לך את שני היתרונות..
אלו מעלות יש בך שאתה יכול לתרום לבת הזוג שלך?
האם אתה קשוב? רגיש לאחר? מבצע את המוטל עליך במסגרת היכול שלך? וכו'
חלק ממה שחוסם הוא המחשבה על היכולות הפוטנציאליות של המדוייטת ולהרגיש נחות ביחס אליהן. אתה לא יודע מה החוויות של הבנות שאתה עומד לפגוש ואתה לא יודע להשוות את החוויות שלהן ביחס לחוויות שלך.
לכן לדעתי לא כדאי להפחיד את עצמך בדמיונות והשוואות כאלה. בסופו של דבר אתה תתחתן עם מישהי שרוצה בך כמו שאתה ואתה רוצה בה כמו שהיא. אז היא תקבל אותך גם עם הפגמים שלך, ואתה תקבל אותה עם הפגמים שלה.
ורק כדי להרגיע לגבי הדוגמאות שלך : בעלי עשה רישיון במהלך הדייטים שלנו וקיבל את הרישיון שלו רק אחרי החתונה, ואני רק עכשיו יותר משנה אחרי החתונה התחלתי ללמוד נהיגה - אז יכול להיות שתיפול על בחורה שאין לה רישיון כלל, וגם אם יש לה רישיון וביטחון בנהיגה - זה לא אומר שהיא תתפוס אותך כ"לא בוגר" כי אתה לא נוהג.
ולגבי שילוב של בית, ילדים, תואר, עבודה - לא כולם באמת משלבים הכל כל הזמן. אני למשל רק עובדת ואין לי תואר, ואני גם לא רואה את עצמי עושה תואר כלשהו בזמן הקרוב כי זה באמת יותר מדי בשבילי. אבל כל אחד עושה את השיקולים שלו: אם התואר ממש קל יחסית ולומדים במוסד שנוח יחסית לאמהות אולי אפשר לשלב את זה עם עבודה או שמקבלים עזרה מההורים.
כללו של דבר - הבחורה צריכה להרגיש ביטחון בקשר, שאתה רוצה אותה והיא חשובה לך. מעבר לזה - אתה תקרין לה את האישיות שלך על יתרונותיה וחסרונותיה והיא תחליט אם אתה מספיק בעל ביטחון עצמי ובגרות לטעמה. ובכל מקרה, עד שתמצא את הבחורה שתרצה להתחתן איתה, תעבוד על מידותיך לפי מה שנראה לך ובעז"ה תמצא בקלות אשה שתשמח בך ואתה תשמח בה ותחיו באושר.
1. המודעות העצמית שיש לך מעידה על בגרות, לפחות מסויימת.
2. לא משנה איזו דרך של פתרון תבחר, תזרום עם מהלך החיים ואל תשקע ביותר מדי מחשבות בעניין כי זה יקשה עליך להתקדם.
וזה בא הרבה פעמים עם פחדים. העבודה צריכה להיות על הדברים שמלחיצים, איך להרגיע אותם.
זה יכול להיות דרך טיפולים ואימונים שונים. לי גם עזר לדבר עם אנשים שהתמודדו עם האתגר בהצלחה יחסית
זו פשוט הגדרה באתרי היכרויות\שידוכים. כשמישהו בעבודה שואל אותי מה ההגדרה שלי (בניסוח זה או אחר) אני עונה דתי-לאומי.
לצורך העניין לדעתי מה שמוגדר דתי לאומי תורני = דתי לאומי. פשוט יש קבוצה גדולה שהגדירה ההיפך (שהלייטים ברמה זו או אחרת הם "דתי-לאומי" והשאר חרדל\תורני וכו').
של הרב קוק שמסכמות את העניין ואני מזדהה איתן מאוד.
"לה. אמרו ליה ליטעום מר מידי כו'. יש אוכל ויש טועם, האכילה יש בה שני ענינים שבהם מיוסדות שתי הברכות שלפניה ושל אחריה כמו שביארנו בברכות! בע"ה. התועלת, תכלית האכילה לחזק הגוף ולהמשיך החיים, וההנאה בעת האוכל. והנה דלת העם ישימו הנאתם עיקרית והתועלת טפילה. אמנם המשכילים בעלי טהרה שמעשיהם לתכלית הטוב והיושר הא-להי, ההנאה אצלם טפילה והתועלת עיקר. אמנם ישנם בעלי קדושה שכ"כ התעצמו ביתרונם, עד שחייהם כולו קודש לד' הוא, והנאתם ונועם חייהם ראוי להיות תכלית נכבדת גם לעצמה, ביאר ענינם החסיד במס"י בענין הקדושה, אצלם לא יתכן לומר תכלית ואמצעיים, כי כל מעשיהם וחייהם כולה תכלית מקודשת היא. האכילה תתיחס מצד התועלת הבאה אחר העיכול, שע"ז יבא פעל אכל, מאוכל, הטעימה אמנם תתיחס לההנאה של שעת העסק באכילה. ע"כ לאיש קדוש מצויין מאד שכל מעשיו קודש לד' הוא, ואינו צריך לשום הכנה לתכלית כי כולו תכלית קדוש לד', נאה ליחס אכילתו בלשון טעימה, ליטעום מר מידי".
רק כשהעונג לא תופס את העיקר, אז הוא יכול להיות אידיאל, כשהוא מגיע בצורתו המתוקנת ובמקום הנכון והמאוזן.
"לו. א"ל בתעניתא יתיבנא. התענית בצורתה השלמה צריכה שתפעול על כל כחות האדם לרוממם, להאדיר את הצד המוסרי והרוחני שבאדם מפני החומריות שהתגברה עליו. נמצא שהאדם צריך לקבץ את כל נפוצות כחותיו ורגשותיו אל תכונת התענית. אז תפעל פעולתה כראוי, להאיר לאדם את דרכו בחיים מחשכת הגופניות המאפלת עליו. ע"כ לשון חכמים הוא, לא מתענה אנא, שיורה רק על הפעולה של שלילת האכילה, שאינה נחשבת לעצמה מאומה, כי לא תחפוץ תורת ד' התמימה בסיגוף האדם וענותו את גופו, כ"א לצד המטרה של התרוממות כחותיו כולם בהתנערם מעפר גסות החומריות, המתטבעת באדם ע"י התמדת פעולותיו בהנאותיו הגסות הגופניות, כ"א בתעניתא יתיבנא, ששרוי בו בכל נטיותיו ורגשותיו, למען יתקדשו כולם מכח התענית, שפונה בו האדם רק לצד נפשו המשכלת ולצד תכונותיו המוסריות, התובעות ממנו תענוגים רוחניים, חסד ואמת ודעת א-להים, והוא מוצא בו בתעניתו מקומו וישוב דעתו. ואמרו חז"ל! "ויבא המלך דוד וישב לפני ד'", שישב עצמו בתפילה. וכמו כן הישיבה בתענית מורה על השימוש השכלי שילוה לאדם בתעניתו, ע"ד ערכה ופעולתה הרצויה של התענית, זה יהי' צום יבחרהו ד' ויום רצון לפניו".
בשביל להופיע את העונג בצורה עליונה צריך גם לכבוש כשהתאוות תופסות יותר מדי מקום ולא נמצאות במקומן הראוי. בקיצור, הדברים ברורים, נראה לי.
שבת שלום.
נ.ב.
ויקרא רבה (וילנא) פרשה יד סימן ה (פרשת תזריע): "ה ד"א אשה כי תזריע הה"ד (תהלים נא) הן בעוון חוללתי רבי אחא אמר אפי' אם יהיה חסיד שבחסידים א"א שלא יהיה לו צד אחד מעון אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו....". רואים שהמדרש קושר בין הרצון להנאה לבין העוון..
הפייש פה ריח של קפה שחור אני צריכה לשטוף שובהוסיף עוד אחד משלי
אני יורד לסופר ב8 בבוקר כדי לקנות לחם (לא קורה בדרך כלל בשעה כזאת), רואה בנאדם נחמד
הוא: איפה יש פה לחם טוב?
אני: הנה פה... *מראה לו מאיפה שאני לוקח*
הוא: תסתכל על התאריך
אני: כן, זה נגמר מחר, זה בסדר עדיין.
הוא: תסתכל שם *מצביע על ארגזים עם הלחם טרי*
אני: אהה... תודה!
הוא: מה אתה משוגע, אתה רוצה שאשתך תחזיר אותך???
ואז סוף סוף השגתי סיפור כמו הסיפורים שלך חח עפתי על זה.
כן, באמת אחלה חינוך
פאי תפוחיםגבריאל.ק.צ ארץ השוקולדאחרונהבשיחות בירורים עוד לפני הדייטים.
לצורך העניין, יש מראה מסויים שאני באופן כללי סולדת ממנו(ברור שיש יוצא מן הכלל וגם יצא לי לאהוב משם אבל זה בקטנה). איך לברר את זה?
אולי עדיף כבר לבקש תמונה? אבל אני פחות אוהבת את זה. אבל במקרה שלי, איך לשאול על זה? באמת שאם תהיה רתיעה שאני יכולה לדעת עליה מראש אז סתם חבל על העוגמת נפש.
אם זה משהו שאת מכירה שמשנה לך, להגיד את זה במפורש.
אם תמונה יכולה לעזור, אז לבקש תמונה.
אז צריך לשאול בישירות, יחסוך עוגמת נפש בשביל שניכם. ואין כאן צורך ברגישות ולשאול בעקיפין, כי האדם מהצד השני לא יודע למה פסלת, וזה כבר יהיה חוסר טאקט של השדכן אם הוא אומר לו את זה.
וכמובן זה במידה ואת סתם דוגמה סולדת מצבע שיער מסוים, אז את יכולה לציין מראש שאת לא יוצאת איתם. אבל אם זה משהו שקצת יותר קשה להסביר מבחינה טכנית כי לא תמיד מוצאים את המילים, עדיף כבר תמונה בלי להסתבך.
בשיחת בירורים אפשר לשאול איך הוא נראה פחות או יותר
כבר נהוג לבקש תמונה אז פשוט לעשות את זה. לא שווה להסתבך על זה עם שאלות מביכות לך ולממליצים
אני לא מבינה את העניין של להימנע מזה, במיוחד שאת מספיק כנה להודות שכן אכפת לך ממראה חיצוני.
חוסך שאלות מביכות בבירורים, ובמיוחד חוסך לבזבז לצד השני את הזמן על דייט חסר סיכוי. לדעתי זה הרבה יותר מוסרי מאשר ליצור את הרושם שאנחנו איזה סוג של מלאכי עליון בלי רצונות חומריים.
כמובן שלא צריך לעשות מזה העניין החשוב ביותר (שמעתי על מקרה שבחור ביקש תמונה שנייה של בחורה כי התמונה הראשונה הייתה רק עד הכתפיים ולא של כל הגוף. איכס).
(תמונה של כל הגוף)
ויותר מפעם אחת.
תמונה אמורה לתת לך כיוון כללי על המראה של האדם, לא צריך להפוך את זה לתמונת מבחן של דוגמנות.
כמו שאומר הפסוק "השמנה היא אם רזה".
מצד אחד באמת מוגזם, מצד שני אני יכול להבין את חוסר האמון באמירה "הוא במבנה גוף ממוצע"
וזה גם מראה סגנון לבוש (יכול להיות סגנון לבוש יום-יומי, או סגנון לבוש לאירוע, או סגנון לבוש שבעיני המצטלם נראה מספיק טוב כדי לשלוח את התמונה)
אני באופן אישי לא דורש תמונה אבל אם יש אני מעדיף
ואני משתדל לוודא ששלחו תמונה שלי לבחורה לפני, שלא תצפה למשהו שונה מדי
כל עניין התמונות מחריב את עולם הפגישות ובכלל.
אני שואל באופן כללי אם יש משהו חריג, אבל אם מפריע לך משהו ספציפי אז תבקשי תמונה, זו לא בושה.
תבקשי תמונה.
(זה לגיטימי לדעתי)
לדעתי זה הגיוני יותר מלשאול אם יש לו נמשים למשל אם זה חשוב לך.
