למרות היותי צעירה ורווקה, אני משערת שבניגוד לכל מי שהגיב לך פה, אני מאוד מאוד מזדהה אתך,
דמעות עלו בעיניי כשקראתי את מה שכתבת.
יש לי אחות, שהיא הבכורה, שהיא סבלה בהרבה הרבה יותר ממני ומכל יתר אחיי. אני סבלתי הכי פחות. ועדיין, אני קראתי את מה שכתבת וזה פשוט מדהים איך תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה וחווה.
בדיוק מה שכתבת על ההורים, שהם באמת ניסו לתת הכל, ואת הטוב ביותר, אבל שכחו קצת לפרגן, מילה טובה ועל חום ואהבה אני לא מדברת.
אבא שלי דוגל בשיטת חינוך מאוד מוזרה, שכל פעם שהוא מדבר על זה בגאווה עולה לי החום בגוף- אסור לתת לילד להרגיש שאתה אוהב אותו. אסור לחבק או לנשק, מותר רק בלילה כשהוא ישן. אין לדבר על רגשות, ואני עכשיו בתקופת שידוכים אז תארי לעצמך את ההשלכות..
אני לא אפרט יותר מידי,
עצתי אלייך, יש ספר של מרים אדאהן, שאני לא זוכרת איך קוראים לו, אני אברר וארשום לך בפרטי אם תרצי,
אבל אחותי, היא נשואה כבר ויש לה ב"ה ילדים כבר גדולים יחסית, והיא התחילה את השינוי שלה בדיוק בעקבות מה שאת תיארת, היא רצתה לגדל אותם לתוך מציאות אחרת. היא חוותה גם אלימות פיזית וגם מילולית בהיותה ילדה, נערה, בחורה. אז אצלה הצלקות הרבה יותר גדולות משלי, והיא פנתה לרב שהוא מבין בנפש האדם, והיא טיפלה בעצמה, זה היה ועדיין מאבק קשה ביותר, ואחותי הי עקשנית בטרוף, במובן הטוב של התכונה ב"ה, והיא לא תרפה עד שהיא תגיע למה שהיא רוצה, והשינוי מ ד ה י ם !!!!
אין לי מילים לתאר את השינוי שהיא עברה בגישה שלה עם הילדים, עם ההורים שלי,
במקום לבוא ופשוט להעלים אותם מחייה (שבשאלת רב שהיא עשתה, אמרו לה שבעקבות העבר שלה, יש לה את כל הסיבות פשוט לא לדבר אתם, לא לבקר ולא כלום) היא בחרה בגישה אחרת, היא בחרה לפתוח את כל זה בפניהם, מעבר להרגשות שלה, היא בתור אחות בכורה הרגישה מחויבות ואחריות כלפיי יתר האחים על מנת שהתנהגות כמו שהיא חוותה לא תחזור על עצמה לעולם, היא פשוט פרקה את כל מה שהיה לה על הלב, לא בצורה בוטה ומתחצפת אלא באמת באה ושפכה את כל מה שישב לה על הלב. מה שלעולם לעולם לא העזנו לעשות עם ההורים שלנו, הכל נורא טכני, בפרט עם אבא, כמו שתיארת שגם אצלך.
בעקבות התהליך הארוך והקשה שאחותי עברה, תהליך שלקח כמעט 5-6 שנים, הבירור העצמי העמוק, היא מייעצת גם לנשים אחרות איך לעשות את השינוי ובכלל בתהליך.
אז אם תהיי מעוניינת אני אעביר לך את המס' שלה ואולי תמצאו את הדרך יחד.
סליחה שהארכתי, מקווה שיהיה לתועלת.
בהצלחה רבה אהובה,
אני בטוחה שה' שם אותך בבית כזה כדי שאת תבחרי אחרת. וב"ה הרגשות עולים וצפים וכל זה לא סתם, אלא ה' בוחר בך, הוא רוצה שתגדלי ותתעצמי. וזה יקרה בע"ה. הרבה תפילות ואמונה.
