פורום הורות (עמוד 164)

כבר חשבתי שהשאלה תעלם לנצח 

אומנם זה מסריח  אבל זה לוקח את כל הליחה

מגניבות ששמעתי עליהן.

ואז הליחה לא תעלה לו לגרון ותציק.

מסכן.

אולי אנהלציה תעזור לו לשחרר את העסק יותר מהר.

עוזר מאוד לגודש וצינון.

וגם להוריד מוצרי חלב אם הוא אוכל כאלה.

להיזהר שיהיו מים רתוחים, ולנקות אותו כל פעם מחדש.

אחרת, הוא עצמו יכול לפזר "מזיקים" קטנים..

אז אם זה לא בגד לבן, זה כנראה אבוד .

קחי את זה בתור שכר לימוד להבא .

אני למדתי מזה להיזהר מאוד לאוורר ולתלות לייבוש דחוף כל מה שאפילו קצת רטוב.

לא תמיד זה עובד :/ אבל תנסי, מקווה שיעזור לך..

אפשר להפוך את הבגד לסמרטוט....

פעם בטעות נשפך לי מים לתוך הסל כביסה (ניקיתי את האמבטיה עם זרם מים ונכנס לשם גם)

ואיזה חולצת בסיס לבנה שהייתה בסל קיבלה עובש

ורק עכשיו אני שמה לב שבעצם כבר אין לי חולצה כזו, מסתבר שאחרי כמה כביסות זה עבר.

אבל לא היה הרבה עובש בצורה משמעותית,

בקיצור, אל תתייאשי, כל פעם שאת מפעילה מכונה תדחפי לשם ת'בגד הזה....

אפשר לנסות מסיר שומנים של סנט מוריץ, להשרות חמש דקות ולהכניס למכונה.

חומץ סודה לשתייה מלח לימון במכונה וכמו חדש !

בעיר דוד יש הרבה הסטוריה וארכיאולוגיה וגם הליכה בנקבת השילוח שזה מים וכיף

בעמק צורים מסננים את העפר שהווקף הוציא בזמנו מהר הבית ומוצאים בו מאות ואלפי ממצאים מענינים.

וטובלים את אזור הכתם בחלב המבעבע בסיר עד שכל הדיו נשטף אל החלב.

הכתםמוסרבקלות.

פעם הסרתי ככה כתם ענק (ממילוי של עט שנשפך) מסריג.

אם הוא מגיב ככה אז אין מה לעשות. חכו עד אחרי הלידה. אפילו עד הקיץ הבא.

כשהוא יהיה מוכן זה ילך בקלות.

גם אנחנו רצינו להתחיל לגמול אותו אחרי פסח כשהוא היה בן שנתיים ו8 חודשים והוא גם לא זרם וגם הייתי צריכה ללדת בסוף סיוון. ראינו שהוא לא בעניין אז עזבנו את זה ואז ילדתי וממש מיד אחרי זה - פשוט אמרנו לו שממחר אין טיטול ואם הוא יעשה יפה בשירותים נעשה לו מסיבה כי הוא כזה ילד גדול.

ממליצה להעלים את הטיטולים וכמון שחייבים להבטיח ולתת פרסים אפילו על כל ישיבה בלי שיוצא משהו - קל וחומר אם יוצא

עדיף לחכות שהילד יהיה בשל, זה קורה להם פתאום, הם מבקשים לבד, אם תלחיצי לגמול אותו, הוא ירגיש ויעשה דווקא. חכי עוד קצת )

כי שמעתי שיש ריגרסיה אחרי לידות, ולחשוב על טיפול בשלוליות וכו' עם תינוק קטן היה מעבר לכוחותי.

מה עוד שהוא לא רוצה עכשיו, אז זה יכול לקחת לא מעט זמן, ואני מניחה שאת לא בשיא הכוחות שלך אם את צריכה ללדת עוד חודשיים...

מה הייתי עושה - ממליצה מאוד על הספר סיר הסירים. מתחילה בלהקריא אותו, המון. להכניס את הנושא לשיח, ובצורה טובה. 

אולי להדגים עלינו, להזכיר עוד אנשים וילדים (X עושה בשירותים? כן. אין לו חיתול... וY? יש לו חיתול, הוא תינוק, הוא עוד לא יודע ללכת לשירותים כשהוא צריך. ומה עם...) להראות לו. 

מעבר לשירותים - סיר מרגיע יותר הרבה ילדים. כי זה קטן ולא מפחיד. 

ואני מאוד מאמינה שהרבה תלוי בנחישות שלך. אם אין טיטולים אז אין טיטולים. השאלה אם יש לך כח לאין טיטולים הזה לגמרי, או שאת מעדיפה לכך שהוא ירצה את זה יותר. כי להוריד ולהחזיר זה לא אידאלי. 

לא נשמע נחמד שהוא כ"כ חושש מזה. אז בכל מקרה הייתי מתחילה לספר לו על זה, הרבה, גם בלי לעשות בפועל כלום. כשיגיע הזמן שתעשו זאת בפועל הוא ידע מה צפוי, זה יהיה לו מוכר ולא זר מפחיד וחדש. 

הרבה הצלחה. 

ונגמלה לילה ויום ביום אחד

גרה בירושלים, יודעת שעזרה להרבה זוגות אני חושבת שזה המספר 0508443104

איך לדרבן אותה ללכת.
בהצלחה!
חשוב לא לדחות.



אם היא מדברת- להקשיב ולתמוך.
אולי להסביר על חשיבות השחרור מהלחץ.
אפשר לפנות באישי אם תרצו.
בהצלחה!

אני לקחתי לאחרונה את הבן שלי לטיפול emdr בטראומה, וזה מאוד עזר. 

לפי הפרסומים שלהם - הם טוענים שהם וcbt זה שני הטיפולים שמוכחים שעוזרים לטראומות. 

אני לא מבינה בזה יותר מידי. 

אבל כאמא וגם מנסיוני כילדה אני חושבת שצריך להיזהר בזה מאוד מאוד מאוד. 

צריך לדובב אותה, מתוך חום וקרבה ואהבה, אמפתיה. להעלות את הענין.

היה צריך כבר לעשות את זה.

ובודאי שאם אתם רואים שלבד זה לא הולך לכם, כדאי לפנות לשירות הפסיכולוגי שמתעסקים בכך. לצערנו, יש להם נסיון.

לא חייב שיש לה חרדה, היא פשוט מאד עצובה מזה. אפשר להבין. אבל צריך לעזור לה לא לשקוע בכך, אלא לפרוק, לתת לה לבכות, שתספר מה היא מרגישה, מה חסר לה, להזדהות, לדבר על מעלת מי שנהרג על קידוש השם, אולי לעשות משהו לזכרה.

קמות ובודקות שהחלונות נעולים ועוברים בין החדרים כדי לראות שכולם חיים, דיברנו עם עו"ס והיא אמרה לנו שזה נורמאלי, נראה לכם שצריך לקחת אותן לטיפול בכל אופן?

כל פעם שיש פיגוע בבית זה מתגבר ככה שזה עכשיו פשוט לא יוצא מאז הרצח של הלל.

אנחנו גרים באזור מועד לפיגועים.

צריך לדבר איתן.

אפשר לשוחח על הדברים הללו. 

לשמוע ממה מפחדים; "להרחיק את הסכנה" - כלומר, בהתאם למקום בו אתם גרים, להסביר את אמצעי ההגנה במקום, גדר, התראה וכד', שיראו שזה חשש רחוק. להרגיע שנועלים את הדלתות/חלונות בערב (מה שרלוונטי), לעדכן על פעילויות של הצבא בתקופה האחרונה בתוך ישובי הערבים, איך שמגיעים אליהם, תופסים, מונעים פיגועים. שהם חוששים כעת.

אם  צריך "לקחת לטיפול", אי אפשר לדעת מרחוק. ולא כל עוסי"ת גם מבינה משהו בדברים הללו. אבל זה נכון, שלבדוק אם חלונות/דלתות נעולים בלילה, במקומות שקרובים יותר לאולוסיה עויינת, זה לא דבר נדיר.

האוירה שההורים משרים בנושאים הללו, גם לה יש השפעה חשובה.

הן יודעות בתודעה שיש גדר וצבא, זה לא עושר להן- הן טוענות שגם בפיגועים האחרים היה.

ואנחנו נועלים יחד איתן בלילה את הדלתות והחלונות, הן בכל אופן קמות במיוחד כשיש רעשים בלילה,

במשך היום זה לא נראה שמשפיע עליהן למרות שהן כן מדברות על זה עם חברים, אבל זה נראה נורמאלי.

העובדת הסוציאלית טוענת שזה טבעי ובמיוחד שכבר היו ניסיונות חדירה ליישוב שלנו, אבל לנו זה נראה מוגזם.

בקרית ארבע כיתת הכונות הוקפצה עם הנגיעה בגדר, אלא שבגלל המרחק הקצר, לא הפסיקה להגיע עד שהמנוול כבר נכנס לבית. אז מבחינת ילדים, מי שלא גר קרוב ממש לגדר, זה הסבר..

הפחד מה"רעשים" וכד', הוא באמת לא נדיר. הן צריכות "להרגיש" שלא יקרה כלום. להמחיש שממש אף אחד לא יכול להיכנס... 

אבל זה אכן, כמו שילדים פוחדים לפעמים מגנבים.. 

אפשר לומר לה שכל אחד שעבר טראומה כזו - צריך ללכת לייעוץ פסיכולוגי קצר. משם לראות איך זה ממשיך ואם זה עוזר לה.

לא פשוט בכלל...

אשאל את ההורים שלי..

אבל...

שזה יהיה מחקר במייל / מקסימום טלפון,

כי אין סיכוי שהם יצאו מהבית בשביל זה.

מדובר על מחקר שאפשר לענות עליו במייל / הודעות מיידיות? 

אפשר שובר למסאז', או לצילומים משפחתיים. גיפט קארד בחנות שווה. אפשר להדפיס ולמסגר "תעודת הוקרה" למטפלת.

בס"ד

לענ"ד הכי כדאי.

משאיר לה את הבחירה,

ואת כל ההערכה וכ' לבטא במילים, בברכה יפה חיצונית ומילולית

אני הלכתי על הכיוון של כלי בית(בהרבה פחות כסף אבל כל אחד והתקציב שלו)

את יכולה למצוא דברים מהממים בנעמן, או ורדינון גולף וכאלה- אני הייתי שמחה לקבל.

ואני אוהבת לשאול ולתת כמה אופציות:

מה את מעדיפה - 

משחק לילדים , למשל XX

או זיכוי בחנות X או בחנות אחרת שבא לך 

ככה היא מבינה פחות או יותר את סדר הגודל של המתנה , וגם בוחרת

גילוי נאות - יש לי עסק למתנות בעיקר יודאיקה.

בהנחה שמדובר במישהי דתית / מסורתית יש מיתלים דקורטיביים בצורת רימון עם מילים מהמקורות או לחילופין משירי נעמי שמר

מצורף קישור לדוגמא: http://www.matanya-judaica.co.il/Catalog.asp?T1=7&T2=7

אם לא אפשר כל דבר אחר שימושי או דקורטיבי.

אבל בכל מקרה לא נראה לי שאוטובוס מעפולה לירושלים יהיה ממוגן.

גם לא אוטובוס במזרח ירושלים.

ולפעמים יש התארגנות של בית כנסת/שכונה.

הנסיעות לירושלים מעפולה בדרך המהירה ביותר היא מכביש הבקעה.

אשמח בכל מקרה לבדוק את ההיענות של החברים במועדון

נרגעת רק אם אתם איתה- אז צריכה שתהיו איתה.

שנה וחצי זה עדיין גיל צעיר...

אולי אפשר גם לשים לה שירים וניגונים רגועים.

לידו גם בגיל  4 עד שנרדם...

הם מפחדים מהחושך...זה די לגיטימי...גם אני לא אוהבת לישון לבד לבד...

אין לי רעיונות לגבי משך ההירדמות...אולי יעזור לשים לה סיפור בדיסק?