פורום הורות (עמוד 188)

זה מצחיק להמליץ על עצמי, אבל אני יכולה לתת לך טלפונים של כל ההורים ללא יוצא מן הכלל שכבר היו ונהנו.

משפחתון באווירה חמה וביתית, זה לא סתם משפחתון זה ממש משפחה!!!

ובאמת, לילדים שלי אני גורבת רק גרבי כותנה דקיקים.

כשמופיע ניק חדש ועל ההודעה הראשונה או השנייה פוצח בשאלת צרכנות, 99% סיכוי שתוך כמה שעות יופיע עוד ניק חדש (או אנונימי. או אם הם ממש מנסים להשקיע - ניק שיש לו איזה עשר הודעות עבר, מתוכן שבע המלצות על מוצרים שונים ושלוש ענייניות לקישוט, ורואים שהן נכתבו קרוב קרוב להודעות פרסומיות, רק בשביל התדמית התמימה), וימליץ על איזה מוצר שהוא יעני הכי טוב והכי שווה וגם בזול וגם לא מתקלקל וגם התייעצתי עם שלושה מומחים והם אמרו שזה היחיד עם תו תקן ובלה בלה בלה.

האלה במקרר.

אמור להיות רשום על אחד הדפנות.

אצלנו כתוב שאסור. אקונומיקה וחומץ מאכלים את ציפוי הפלסטיק.

אני משתמשת או בפנטסטיק או באג'קס.

לתנור מן הסתם אפשר. מענין . לא ידעתי על החומץ. ננסה בהזדמנות .

או ממש בתוך הזכוכית של הדלת?

אם זה מבפנים לדלת,

נסי סודה לשתיה, חומץ ומעט סבון כלים.

להשתמש בכפפות 

ואז זה לא משנה עם איזה חומר משתמשים. הברזלית קצת שורטת את הזכוכית אבל לי זה לא מפריע כי בסוף נראה נקי.

לערבב תרסיס שמבוסס על סודה קאוסטית עם תרסיס של חומצה.

פירוט ב'רכיבים'. 

טוב למשטחים לא צבועים כמו כיור ואסלה. 

או לטייל עם העגלה.

ואם יש משפחה קרובה עם ילדים קטנים, אפשר לבקר אותם ולהנות מחברה בשבילה.

ואח"כ לשלב אותה בסדר היום הרגיל שלך בבית - את תולה כביסה, היא לידך, משחקת.

את מבשלת, היא לידך משחקת בכלי הפלסטיק בארון המטבח, וכו' וכו'.

ארוחת ערב - לתת לגעת ולהתנסות באוכל.

אמבטיה עם משחקים.

אפשר משחקים במיטה וברקע מוזיקה.

אפשר להכין א. ערב,

להתארגן למקלחת

קצת לטייל בגינה

אני יודעת שאמורים להחליף את הפטמות של הבקבוק והמוצצים בערך כל שלושה חודשים (זה כתוב גם על חלק מהסוגים), לא שכולם עושים את זה אבל לפחות לתינוק חדש בטח שהייתי מחליפה...

בשעה טובה!

תינוק שנולד הוא כל כך עדין, לא לחשוב פעמיים

א. כל מיטה שראינו, שאלנו למה הם מוכרים אותה והתשובה הכמעט אחידה היתה: כי הילדה בת 11 או 12 ורוצה מיטה וחצי... (אוי, איזה דור...לפחות אנחנו מרוויחים מזה)

ב. קנינו אחלה מיטה, טובה ויפה ב500 ש"ח. מה שכן- זה מצריך לבדוק ב"יד 2" מדי פעם, ולנסוע לראות אם אפשרי.

ג. חשוב שהעץ יהיה במצב טוב- לא אכול, שכל הברגים והמסמרים יהיו במקום. תחשבו אם חשוב לכם לקנות גם את המזרנים או שלא, ושתאהבו אותה, כמובן.

עשיתי למיטה מעץ מלא לא קרה לה כלום...

כמובן לייבש טוב

http://www.clalitblogs.co.il/green/archives/19

צריך לקנות מיטה איכותית ממותג איכותי, לבדוק שהמיטה נוחה וכמובן יפה

אנחנו קנינו מיטה וחצי ברהיטי דורון בחצי מהכסכום.

מיטה נפתחת ו2 מזרונים איכותיים.

במחיר כזה אולי חבל לך לקנות מיד שניה, יש לך מחירים טובים מהחנות ( אולי אפילו טובים יותר מהיד 2 )וזה מגיע עם אחריות של 3 שנים

אני אף פעם לא חשבתי לקנות ביד 2 כי המחירים של ריהוט יפה ואיכותי שם אף פעם לא אטקרטיביים מספיק ואל תשכחי שצריך לשלם גם למוביל ושה עוד 500 שח בערך.. קנינו ברהיטי דורון מיטה מעולה שנפתחת גם למיטת חבר עם 2 מזרונים ממש נוחים. המיטה הגיעה בדיוק בזמן שהם הבטיחו, יש להם מפעל בארץ אז הם יכולים להתחייב לזמנים שזה מאד חשוב. ועוד משהו ממש נחמד שאף פעם לא נתקלתי בו הם חייבו אותי רק אחרי שהמיטה הגיעה אליי הביתה. זה הרגיש לי ממש טוב, שהם מתחייסים ללקוח בצורה הוגנת ככל שניתן. 

כשבא מישהו חדש וישר ממליץ על חנות זה נשמע אה... לא הכי אמין

בכל אופן, ברוך הבא,

כמעט כל הודעה של גל123 כוללת המלצה על מוצר זה או אחר או בקשה להמלצה. ואז בהמשך השרשור עוד ניק לא מוכר (אותה הגברת בשינוי אדרתצ?) נותן המלצה לחברה מסוימת. משונה /-:

אם חשדות שווא אז באמת סליחה, וכמובן אין לי איך לדעת בוודאות, אבל שוב תזכורת לכולנו לקחת בעירבון מאוד מוגבל המלצות בפורומים. הפורומים זה הפייבוריט של המשווקים.

הוא מדמיין את זה יפה מאוד...

לפחות אצלי, הם מכל דבר מדמיינים חרבות ורובים אמיתיים, גם מצעצועים של חרבות קנויות וגם מחרבות שהם בעצמם מכינים. וכנ"ל רובים, מגנים, רימונים וכל הבא ליד.

הבן שלי הסביר לי שהוא מתאמן לצבא..

אני יודעת שיש כאלה שמתנגדים לזה, אבל לפי דעתי חלק המעניין של בנים זה להלחם והם צריכים להוציא את הדמיונות האלה איפושהו. יש לנו הרבה תחפושות והם מתחפשים ללוחמים מכל הבא ליד. אני אוהבת את זה.. (כל עוד זה בגבולות המותר, שרק כשהשני גם נהנה משחקים ולא באמת פוגעים במישהו)

ואיזה רגעים יחד אני אזכור??

לא זוכרת משהו ממסיבת חנוכה

לא בטוח שזה מה שהגננת חושבת. יש פשוט סך של חגיגות ופסטיבלים שצריך לסמן עליהם וי גם כלפי ההורים וגם כלפי משרד החינוך כנראה. לפעמים גננות עושות חישוב שכדאי לנצל דוקא את יום המשפחה לסימון וי...

אני חושבת שכדאי שתשוחחי עם הגננת אחרי המסיבה - כמובן תודי ותפרגני קודם - ואח"כ תעירי את תשומת ליבה לכך שיום המשפחה מבחינתך הוא לא חגיגה ואולי גם לא מבחינת שאר ההורים בגן.

מתרגש לקראת המסיבה ומשוחח עליה בהתלהבות, ממתק לא יכול להיות פיצוי. האכזבה תהיה גדולה.

אם זה ילד שממילא שונא מסיבות (כמו הילדים שלי ) אין צורך בפיצוי.

ממתקים במקרה הזה נתפסים  כמו לקנות את לב הילד או לחפות על כישלון של האמא.

יש כמה מסיבות וגם יום הולדת ובחלק מהגנים רוצים שהורה יעביר פעילות בכוכב השבוע וכל זה מכפילים על כמות הילדים

לי דווקא קשה כשקובעים לשעה 16.00 בצהריים, נערות שעושות בייביסיטר עוד לא בבית, בעלי בעבודה, אני בבית עם כל הילדים וארוחות ושיעורי בית

אולי יש לך איזה שכנה עקרת בית שאפשר להשאיר אצלה ילדים קטנים לשעתיים או אישה בפנסיה שגרה קרוב?

וכנראה ביום שישי הזה צריך לוותר על שתיפה או להכין פחות, זה לא נורא

נראה שאין לך ברירה אלא ללכת ולנסות ללכת בשמחה, בשביל הילד.

אבל לדעתי כן כדאי להרים טלפון לגננת בשבוע הבא ולבדוק את הענין הזה בעדינות. כאילו אין מספיק חגיגות בגן?

ובחמד בכלל... כל פעילות חברתית משותפת... זה ליגה

כגננת...... אני לא בעד מסיבות כאלה אבל.... השטח מחייב

עם הבחירה של הנושא אני מבינה... אבל כל גננת מתחברת למה שנראה לה או שהריתמיקאית

גם לגננות זה כאב ראש.

אם ההורים יעבירו את המסר שעודף פעילויות חברתיות זה לא מדד מבחינתם לתפקוד מיטבי של הגננת, גם הגננת בדר"כ תשמח לוותר עליהן ולא לשגע את כל הגן.

אחד הילדים שלי נכנס למצוקה ממש מהלחץ של הגננת שלפני אחת המסיבות. הסברתי לו בפשטות שהגננת עמוסה ולחוצה כרגע, ושבינתיים, עד אחרי המסיבה, יהיה חבר של הסייעת.... 

יושבת עם הילד היכן שהוא בוחר שנשב, ומשתתפת איתו במה שהוא בוחר להראות לי. הרבה פעמים מתאספת סביבנו חבורה קטנה. שמח.

לא להיות עצובה.

צולים ברשת מעל אש גלויה או בגריל בתנור על רשת, ושהדם יטפטף אל תוך תבנית שמונחת מתחת לרשת.

אסור לאכול עם הדם.

ויש שאלה בהלכה אם אפשר לצלות כבד על פלטה שאין לה שוליים - הכל כדי שהדם יאבד ולא יאכל יחד עם הכבד.

אני מהבהבת את הכבד - צליה מעל להבת גז של הכיריים, אבל לא להניח ישירות על הגז.

ספרדים גם חורצים בסכין חריצים שתי וערב בכבד כדי שהדם יתנקז החוצה בקלות, ומפזרים מעט מלח לפני הצליה כדי להכשיר את הכבד.

לגבי איברים פנימיים אחרים אני לא יודעת.

צליה היא הדרך להכשיר את הכבד.

Elementary Wattson 

חיפשתי קצת באינטרנט וראיתי שאם רוצים לבשל אותו זה רק בתנאי שהוא נצלה תוך 3 ימים מהשחיטה

אבל האם הדבר נכון גם לגבי טיגון (חחח סה"כ רציתי לטכן כבד עם בצל )

נראה לי שאני אשאל רב ואפרסם את התשובה..

שצריך תוך שלושה ימים מהשחיטה - לפי הרב עובדיה יוסף, אפשר להקפיא ולצלות אחרי הפשרה, גם אחרי ג' ימים מהשחיטה. 

ואם נשמר במקרר ולא במקפיא, יותר מג' ימים, צולים, ולא מטגנים או מוסיפים לתבשיל אחרי הצליה. אוכלים חם מיד אחרי הצליה או מחממים על הפלטה בתבנית חד פעמית.

אגב הסעיף הזה נכון לכל חלקי הבקר שלא עברו הכשרה במליחה ונשמרו יותר מג' ימים במקרר, גם הם מותרים רק בצליה.

אין הבדל בין טיגון לבישול לענין הזה.

טיגון יכול להחשב כבישול בשמן..

צריך הכשרה לפני כל שימוש שיהיה.

אבל בעיקרון צריך לצלות על אש גלויה ברשת צליה מיוחדת, כי יש שם כמות גדולה מאוד של דם שרק בצורה הזו אפשר להתגבר עליה.

על הצלייה אכן להתרחש תוך 3 ימים מהשחיטה? 

ואם כן- איך אני יודעת שזה אכן כך? (לא נראה לי שלמוכר יש מושג מתי שחטו..)

תודה!

לפי הרב עובדיה יוסף, אם נשמר במקפיא, אפילו ימים רבים, אפשר לצלות ואח"כ להוסיף לבישול או טיגון.

ולגבי תאריך - תמיד יש את תאריך השחיטה על התוית. 

ולשאלתך אם הצליה לא נעשתה תוך שלושה ימים, המגבלה היא שלא להמשיך בבישול או טיגון הכבד אחרי הצליה.

אלא אם כן הולכים לפי הרב עובדיה יוסף שפסק שאם הכבד הוכנס למקפיא מאז השחיטה או תוך שלושה ימים מהשחיטה, אפשר להפשיר, לצלות על פי ההלכה, ולהמשיך בבישול או בטיגון שלו.

כבד חייבים לצלות ע"מ להכשירו לאכילה. צריך לעשות על הכבד חתכים חתכים ע"מ שהדם יישרף וכ"כ נהגו לפזר עליו מלח לפני צלייתו.

כבד תוך 3 ימים לשחיטה, מותר לבשלו לאחר צלייתו.

כבד לאחר  3 ימים לשחיטה, מותר לאכלו בלבד לאחר  צלייתו. אך א"א לבשלו לאחר צלייתו.

בדר"כ יש כיתוב על האריזה של הכבד "לצלייה בלבד"  או שרשום על האריזה תאריך השחיטה.

תודה לכולם!

בהחלט שווה את ההשקעה.

אל תניחי את הרשת ישירות על הלהבה, את תשרפי את הכבד.

תהבהבי אותו - לעמוד עם רשת הצליה מעל הלהבה - מרחק 2-3 סנטימטרים.

תצלי על מנגל חשמלי זה יוצא יוצר טוב, צלייה על  אש גלויה בדר"כ  שורפת את הכבד.

http://www.kosharot.co.il/show_hadracha.asp?id=58399

כיצד מכשירים כבד ?
(הרב משה כ"ץ)
 

כבכל שנה, פותח יום העצמאות את עונת הטיולים והמנגלים. בשל כך, בחרנו להביא לפניכן מההלכות וההנהגות השייכות לעניין.

ממתן תורה לפני 3315 שנים ועד לפני שנים לא רבות, אחד מתפקידיה היומיומיים והחשובים של האשה היה הכשרת הבשר ומליחתו. בזמנים עברו, העוף שנקנה או נלקח מהחצר הביתית, היה מובל אחר כבוד אל השוחט הקהילתי. מריטת הנוצות, ניקוי העוף, בדיקתו שאינו טרף, מליחתו ולבסוף, גם בישולו.

אם בעבר היו הנשים בקיאות בנושאי טריפות ומליחה, הרי שכיום, פרט ללימוד הנושא בבגרות בתושב"ע, יחידות סגולה עשו זאת, אם בכלל, ובודאי שאת כלי העבודה הדרושים (סכין לפירוק בשר לא מוכשר, דלי מיוחד לשריית הבשר עם הדם, רשתות להניח עליהן את העוף המוכשר כדי שהדם יטפף ממנו) כמו גם מלח גס למליחה עצמה, אף אחד לא מחזיק בבית.

כיום, מעין עולם הבא, אנו רוכשים עוף ובשר שכתוב עליו "מוכשר, הודח והומלח כדין", ולא נותר לנו אלא לבחור מהמתכונים הנפלאים והטעימים  ולבצע בדייקנות את ההוראות, להכניס לתנור או לסיר ולהתענג על המאכל הנעים לעיניים וטעים לחיך.

למען האמת, יש שני סוגי בשר שעדיין מופיע עליהם באותיות קידוש לבנה: "לא מוכשר, לצלייה בלבד!" - בשר כבד של עוף או של  בקר. לפני האכילה או הבישול שלהם, יש להכשירם על ידי צלייה (כמופיע על האריזה: "לצלייה בלבד!"), אך גם כאן, יש תהליך הכשרה עם דגשים הלכתיים מיוחדים למשפחות ספרדיות ולאשכנזיות.

הכשרה לדעת האשכנזים-

• הדחה: שטיפה טובה של חלקי הכבד או הלב.
• חיתוך שתי וערב: יש לחתוך חתך קטן בתוך הכבד בצורת שתי וערב או לנקב אותו מצד לצד מספר פעמים. את הלב יש לחתוך לאורכו ולפתוח אותו, כדי שהדם יוכל לצאת מתוכו. בנוסף, יש להסיר את השפיץ של הלב (המכונֶה עֹרלת הלב).
• מליחה: פיזור קליל של כמה גרגרי מלח גס סמוך מאוד לזמן הצלייה.
• צלייה: על גבי אש או במנגל חשמלי (יש להניח את הבשר כך שמקום החיתוך יפנה כלפי מטה לכיוון האש).

הבשר צריך להיות צלוי לפחות בשיעור של חצי בישול (אין צורך לשרוף אותו!))

• הדחה: שטיפה קלה במים. אם רוצים לבשלו, לטגנו או להקפיצו, יש להדיחו לפני כן שלוש פעמים (לגבי הבישול, שימו לב להערה בהמשך).

כלי הצלייה: בעת הצלייה של בשר "לא מוכשר" מכל סוג שהוא, הדם היוצא ממנו נוטף על הכלים ונבלע בהם. לכן, צריך לייחד לצורך צליית בשרים "לא מוכשרים" כלים מיוחדים (כמו: רשת, סכין לחיתוך הכבד כשהוא עדיין על האש, מזלג להפוך את הבשר), שישמשו אך ורק לצליית בשרים אלו.

הכשרה לדעת ספרדים-

די בצלייה של הבשר על האש, לפחות עד שיעור של חצי בישול (אין צורך לשרוף את הבשר(!).

חלק מהספרדים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, נוהגים כדעת האשכנזים בנושא הזה, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

בישול הבשר

כאשר רוצים לבשל את הכבד או הלבבות לאחר הצלייה, משתנות חלק מההלכות הללו, והדבר תלוי במשך הזמן שחלף מהשחיטה ועד לצלייתו.

כבד ולבבות ששהו 72 שעות משעת השחיטה ועד לשעת הצלייה אסור לבשלם לאחר הצליה, ומותר רק לאוכלם צלויים. זו נקודה שצריך לשים לב אליה כשרוכשים אותם טריים. בקניית כבד קפוא בוודאי עברו 72 שעות מאז השחיטה, אך בכך נחלקו הפוסקים, האם ההקפאה "מקפיאה" את הזמן ויש לבדוק האם חלפו 72 שעות כאשר הבשר היה מופשר (לפני או אחרי ההקפאה), או שאין הבדל בין זה לבין כבד טרי שעברו עליו 72 שעות. מחלוקת זו אינה תלויה בחילוקי מנהגים בין ספרדים ואשכנזים אלא לפי דעתם של הפוסקים השונים, ויש פוסקים גדולים המתירים לבשל כבד שהיה קפוא זמן רב לפני הצלייה. מי שרוצה לנהוג כך, יש לו בהחלט על מי לסמוך.

טבילת כלים

המנגל מורכב משני חלקים:

•  גוף המנגל (שבתוכו מונחים הגחלים) שאינו טעון טבילה.
•  הרשת (שעליה מונח הבשר) הטעונה טבילה בברכה, אם יוצרה במפעל שבבעלות גוי או שנקנתה בחנות של גוי (אפילו אם יוצרה ע"י יהודי. רשת של מנגל חד פעמי אינה צריכה טבילה.

השיפודים

שיפודים העשויים ממתכת דינם כדין הרשת, כמובא לעיל.

שיפודי עץ - אינם טעונים הכשר, כיוון שהם עשויים מעץ פשוט וכלל לא עברו עיבוד וכלי עץ אינם טעונים טבילה.

נ.ב.

בכבד יש הרבה אנטיביוטיקה. 

הסכין נטרפת. חד"פ.

אולי במנגל חד פעמי יותר נוח.

את מוכנה לקחת על עצמך את התוצאה של פסיקות של אנשים מהפורום??

אם ילד ממש נתקע ולא מוצא מילה וזה צתסכל אותו- אפשר לעזור לו בסימן שאלה. נניח "אני לא חברה של בתיה כי היא הרביצה לי והרגשתי....הרגשתי...הרגשתי...הרגשתי....הרגשתי..." את: "הרגשת שנעלבת? "

התהפכה במקרה פעמים בערך.

היא גדולה וכבדה? אם כן- אולי בגלל זה.

שימי לב- האם היא מתחילה לזוז יותר - מסתובבת ב180 מעלות כשהיא על הבטן וכד'?

אם זה ממש מטריד אותך- תתיעצי עם אחות טיפת חלב.

בד"כ עוזר להשוות. יש לי חברה שהתהפכה ב10 חודשים מהבטן לגב, ואמא שלה היתה מאוד בנחת כי גם האחים היו ככה. גם אם את או בעלך התחלתם לזוז בגיל מאוחר. 
אם את בלחץ- תפני לטיפת חלב או לרופא ילדים כשאת שם. עדיף אמא רגועה...

מכירה תינוק כזה . בן 8  חודשים , אינטילגנט , מתוק. לא מתהפך כרגע . בטיפת חלב אמרו -סבלנות. 

אם זה מוזר לה- אז בודקים, לא?

קודם לבדוק שזה תקין, ולבדוק איך אפשר לתקן אם צריך.

ילד רעב אוכל הכל. 

תבדילי בין פיתה -שזה בסדר , אפשר לתת גם מקמח מלא , מעדנים -שזה הרע במיעוטו , וביסקוויטים שעדיף לא לתת. 

אם זה מנחם אותך ככה היה אצלנו. הילדה שלי טחנה בסקוויטים, עוגיות  , וגם במבה לצערי. אז למה לאכול אוכל אמיתי כשיש כזה שפע של מזון מתועש? לא היתה לי אפשרות לשלוט על מה שנכנס לבית . נתנו לילדה שלי דברים נגד רצוני. 

דבר אחר -בחורף לפחות אני , אוכלת פחות ירקות ויותר מתנחמת בפחמימות . אבל אפשר להציע תפוח אדמה בתנור , לחם עם קצת חמאת בוטנים . אולי דייסת קווקר עם קצת קינמון , וטיפונת סוכר חום ? 

מה שאין בבית- לא אוכלים. אצלנו, נניח, אין שום דבר מכל הרשימה שכתבת. (חוץ מבייגלה ומעט חטיפים כמו במבה- וזה בשבת, ובגלל בעלי..)

וכמה שיותר מוקדם להרגיל אותה לאוכל בריא- ככה יותר טוב.

גם כשיש צורך למתוק- אפשר לתת תמר, פרי אחר, עוגיה תוצרת בית מקמח מלא וקוואקר, וכד'

תראי, ברור שתזונה בריאה היא מפתח לבריאות, אף אחד לא חושב אחרת...ברור שאכילת פרות וירקות היא חשובה מאוד, ברור שאוכל תעשייתי ובמיוחד מתוק תעשייתי הוא לא מומלץ. בטח שלא בתור אוכל קבוע ובלעדי.

השאלה איך את מרגילה אותה למשהו אחר.

לדעתי זה קודם כל צריך לבוא בהדרגה, דהיינו- להוריד דבר אחד מהרשימה באופן שפשוט לא יהיה בבית, ובמקומו להוסיף דבר אחד אחר. נגיד במקום ביסקוויטים וופלים- להכניס עוגיות תוצרת בית. אח"כ- במקום גרבר להכניס פרות וירקות טריים, במקום מעדן- להכניס דיסת סולת או דייסת קוואקר ממותקת בדבש או סילאן.

וכו' וכו'. אולי כדאי לך לקבל בפורום מתכונים רעיונות לדברים פשוטים, טעימים ובריאים.

ילדים מתרגלים יותר מהר ממה שנראה לנו, והדבר הזה תלוי בנו יותר ממה שנראה לנו. כשאני מכינה משהו חדש ובריא (נגיד- בורגול), התגובה  הראשונה בדר"כ היא "איכס"! וזה ממש לא מרגש אותי. אני אומרת להן בשלווה "אז אל תאכלו.אני אוכלת כי זה טעים לי". ואחרי עוד כמה פעמים- כולן אוכלות בשמחה.

בהצלחה, ורק בריאות!

שבוע שלם אל תיתני לה בכלל גישה לשום סוג של ממתק / חטיף (כולל הפיתה הזאת). רק אוכל טוב ובריא.

תרצה - תאכל. לא תרצה - סבבה, שתקום לשחק, גם זה טוב ובריא.

אחרי שבוע תראי - אם היא מחוסר ברירה מתחילה להתעניין באוכל הטוב, מעולה הרווחת. כנראה שהבעיה הייתה רק שהאוכל התעשייתי מושך אותה יותר וסותם את התיאבון - כמו לרוב הילדים שנחשפים לאוכל תעשייתי.

אם היא ממשיכה להיצמד רק למטרנה - אז כנראה יש משהו עמוק יותר שמצריך טיפול, לפעמים יש עניינים חושיים ועוד כל מיני שמקשים לאכול - ואז הכי כדאי ללכת לתזונאית טובה.

בשבוע הזה סביר שהיא תבכה ולא תבין לאן נעלם לה האוכל שהיא אוהבת, אז כדאי לעשות את זה לא כשיש לך עומס בעבודה למשל אלא בזמן שתהיי פנויה לתת לה הרבה רגישות ואהבה וניחומים ושירים. ולזכור שזה לטובתה. כמו שלהיגמל מסיגריות זה קשה מאוד אבל מי שמצליח הרוויח בענק.

הילדה שלי ביקשה צ'יפס והתכוונה למאכל הזה שמטגנים בשמן -אז מה עשיתי? חתכתי תפוחי אדמה בצורה של צ'יפס . שמתי בטוסטר עם קצת שמן זית ומלח. וזה הצ'יפס שלה . שמעתי שבתפוח אדמה יש ויטמין סי . 

יש ילדים שלא אוהבים משהו מעוך ורך , ורוצים רק משהו קשה וקובייתי .

שלי באותו גיל וגם בררנית אז אני חושבת שלהגביל ממתקים שיהיה לא בהישג והיא לא תדע איפה הם ולנסות עוד דברים

שלי באותו גיל והיא לפחות אוהבת גזר מבושל חתוך, תפוח אדמה מבושל פשוט, פרי בלי קליפה- כשהיא רואה אותי אוכלת פרי זה מאוד מגרה אותה, אם היא לא אוהבת אורז אז אפשר לנסות משהו אחר

עוד רעיון - חתיכות קלות וקטנות, עוף מבושל אולי

תשנני לעצמך ש"רק על מטרנה" זה בשביל הגוף שלה הרבה יותר תזונה מאשר ממתקים, בלי שום השוואה.

הרבה יותר ויטמינים, ברזל. הרבה פחות רעלים מסוג שומן טראנס וסוכר. לא רק שזה בריא לה הרבה יותר - זה מזין אותה הרבה יותר, נותן לגוף שלה פחמימות ושומנים וחלבונים מסוג שאין בג'אנק-פוד.

נכון שהשאיפה היא שתאכל אוכל של גדולים, אבל בתור שלב ביניים עד שתעלו על הבעיה בע"ה - אין רע בלחיות על מטרנה. זה ממש ממש בסדר.

חטיפים לא תורמים לה. תשנני לעצמך את זה. לוקח זמן להפנים. עד שתדעי בלב שלם שאת ממש לא רוצה לתת לה את זה, שאת לא מפחדת מהמטרנה, שאת מאמינה שהיא נותנת לבת האהובה שלך הרבה יותר.

רוב הסיכויים שאחרי שבוע כזה יתברר שהבעיה הייתה רק שהחטיפים סתמו את התיאבון! זה הכול!

ואם לא - בסדר, את בע"ה קובעת כבר בינתיים תור לרופא,  וכך תוכלי לבוא אליו בתיאור ממוקד, אחרי שכבר עשית ניסוי ובדקת אם הבעיה היא רק אשמת החטיפים או מעבר לכך. זה מידע חשוב!

חזקי ואמצי יקרה.

אולי לאפשר לאכול לבד או להפך עדיין קשה לאכול כמות רצינית עם כפית

לא בקטע של "נו, שתאכל, לא נורא". יותר בכיוון של אם את לחוצה על ענין האוכל היא מן הסתם קולטת את זה וזה לא מוסיף לה לרצון לאכול.

אם את תהיי רגועה, ותגישי לה מתוך בטחון פנימי אוכל טעים ובריא,, אולי היא גם תהיה רגועה יותר לגבי ענין האוכל.

ובאמת באמת- אל תפחדי. כמו שכתבתי לך, זה יותר בידיים שלנו ממה שנראה לנו. כי אנחנו מחליטים מה יש בבית ומה אין, ואנחנו מחליטים מה להגיש ואיך.

אם נעוד רעיון- נניח את מניחה על השולחן אחרי א. צהריים צלחת עם פרוסות של מגוון פירות מסודרות יפה- יש סכוי שהיא תיגש מעצמה ותנסה? כי אולי זה עדיף לתת לה מעצמה לגשת לזה.

ילדים בררניים באוכל פעמים רבות סובלים מקשיים בוויסות חושי.

זה שהחמודה נולדה פגית זה מחזק את זה.. האחוזים לבעיות בויסות חושי בפגים גבוה משמעותית..

הבעיות בד"כ מופיעות בעוד תחומים חוץ מבפה אך יכולות לבוא גם רק בפה..

במידה וזה נכון, צריך לפנות למרפאה בעיסוק לאבחון או למרפאה להפרעות אכילה..

אם יש לך שאלות מוזמנת..

אין מה לדאוג לדעתי.

פשוט כשיש אוכל בשפע שהיא אוהבת (חטיפים וכדו')

אז היא לא מעוניינת באוכל אחר.

גם אנחנו מתמודדים עם זה.

ואתמול בדיוק אמרתי לעצמי שהרבה פעמים במסעדות / חדרי אוכל של אכסניות וכדו' - יש מושג שנקרא ארוחה לילדים. אז זה מעודד אותי שכנראה זה גם משהו שעובר מעצמו באופן טבעי. 

ובכל זאת ברור לי שאני צריכה לעמוד על כך שלא אוכלים "סותמי תאבון" לפני ארוחה. אחרי הארוחה (אוכל "אמיתי"! ) אפשר לדעתי מדי פעם לתת משהו שאוהבים ופחות בריא (חתיכת עוגה למשל כמנה אחרונה) 

ראשית, ניתן לקבוע תור חד פעמי אצל מרפאה בעיסוק פרטית לקבלת הערכה/אבחון והיא תיתן הדרכה ומענה עד להתפתחות הילד שנית ניתן לבדוק הערכה דרך מרפאה להפרעות אכילה..

בעיות בויסות יכולות להיות בכל חוש בגוף במגוון דרכים (הימנעות מהתחושה או חיפוש אחר התחושה), לדוגמא: חוש מגע- הימנעות ממגע שבד"כ נעים, חיפוש אחר מגע חזק/מישוש הסביבה והסובבים באופן חריג, קשיים במעבר בין עונות מבחינת לבוש, העדפת בגדים מסויימים, הימנעות ממגע בחומרים שונים (חול, אוכל, סבון, דשא).

וכך ניתן לעבור חוש חוש..

האם היא הייתה תינוקת בכיינית או שקטה במיוחד?! זה גם יכול להוות אינדיקציה לפעמים לקשיים בויסות..

לשאלות או דוגמאות נוספות תשאלי שוב.

אם כן - זה יכול להיות המפתח. הרבה פעמים תהליך שעוברים ההורים עם עצמם, ביחס לעצמם, עוזר לא רק להם אלא גם מקרין לילדים ומסייע להם.

מה דעתך?

סביבה שלהם מאוד שונה ממה שנהוג בבית?

הרבה פעמים אצל הורים חזקים ואסרטיביים גדלים ילדים רגישים, אז אם זה נכון אז לשחרר ולתת להתמודד ולא לגונן יותר מדי  לא להתערב יותר מדי ולהוריד ביקורת. רק שלא להגיע לקיצוניות שנייה, אם זה לא קשור אז אני מתנצלת

ועוד משהו - חברים מתחלפים ואחים נשארים לתמיד, אז אם לבחור אז קשר טוב עם אחים עדיף, כשהם בבית רחוב משפיע פחות וילדים ברחוב אם זה רחוק מעיני מבוגרים נוטים לעשות שטויות 

משחקים בינם לבין עצמם , רגישים . איזה יופי!

יש בקופת חולים ובבתי ספר כל מני אפשרויות היום כגון -רכיבה טיפולית , טיפול באמנות. לא יודעת אם זה מדבר אליכם , אבל אולי כדאי לבדוק עם ילד אחד מהבוגרים.

האם קורה לכם שילד שלכם מבקש מכם לדבר בשמו? משהו כמו : תגידו לדוד (חבר מהגן נגיד)  שקיבלתי מתנה בלון?

קודם כל זה מאוד יפה שאתם שמים לב לצרכים של הילדים שלכם ורוצים לקדם אותם..

לענ"ד יש כמה אפשרויות:

1. שאתם תלכו לאיש מקצוע שידריך אתכם. זה צריך להיות מישהו/מישהי שתתחברו אליו.

2. שתנסו להתחיל לעבוד עם הילדים שלכם לבד ותחשבו מסלול מחדש אחרי זמן מה (אם ללכת לייעוץ או לא).

אם אתם רוצים לנסות לבד, כמה דברים למחשבה: (לא מכירה אתכם ולא רומזת שאתם נוהגים לא בסדר במשהו)

1. כמו שכתבת, אלו מעלות טובות. רק שהמידה צריכה להיות במידה ולכן לא לנסות לשנות אותם אלא לנסות לכוון אותם טוב.

2. האם יש בבית ביקורת? ביקורת מאוד מורידה ביטחון עצמי. כדאי להפחית אותה מאוד. במקביל לחזק את הראייה החיובית על כל ילד. ממש להתפעל מדברים שהם עושים. זה צריך להיות קצר וממוקד |(לא משתפך)

3. כדאי מאוד לנסות לראות אצל כל ילד מה החוזקות שלו ולפתח אותן. אם יש ילד שחזק בציור- לעודד אותו לזה. ילד שמרגיש הצלחה במקום אחד קל לו יותר להתגבר על קשיים במקום אחר ולפרוח

4. לשקול טיפול ריגשי כמו רכיבה על סוסים או משהו אחר. גם כאן מאוד חשוב שהמדריך יהיה דמות שהילד מתחבר אליו.

5. לקרוא ספרי חינוך שאת מרגישה שמקדמים אותך (המלצה שלי: "אל תחטאו בילד" של הרב יחיאל יעקובסון)

6. לבדוק אלו קשיים אמיתיים יש לכל ילד ולעזור לו. קשיים מאוד מורידים ביטחון. למשל יש ילדים שצריכים הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת. הם מקבלים כלים שנותנים להם הרבה ביטחון.

7. לעולם לא ללגלג או לצחוק או לרדת על ילד שהיה רגיש או פחד. לא לתת תוויות כמו "אתה פחדן" אלא לתאר "פחדת מזה?"

8. להציב מטרות קטנות קטנות לכל ילד (עם עצמכם או איתו, אם יש לו הנכונות), לעודד אותו על כל הצלחה ולהתקדם. למשל בספר של הרב יעקבסון הוא מספר איך הוא עזר לילד שפחד לצאת מהבית בחושך (כיתה ה, אאלט) להתגבר על הפחד באמצעות צעדים קטנים וזה לקח כמה חודשים.

בהצלחה..

צמר גפן מגולגל (חתיכה גדולה מספיק מכדי ללכת לאיבוד בתעלת האוזן חלילה) טבול בשמן זית.

לשיעול לעסות את החזה והגב - אזור הריאות - בשמן זית וכשהוא ישן להניח על החזה (שמרוח בשמן או בקרם אחר כדי להימנע מצריבה) חיתול מקופל לאורך לארבע או בגד כותנה קטן שמרטיבים באלכוהול 96-98% או משקה אלכוהולי אחר.

אם את רוצה משהו יותר יעיל ומקצועי תפני לטיפול הומאופתי או אלטרנטיבי אחר.

הוא כנראה מצמיח שיניים. אם תפני לטיפול כזה, יהיה לך ביד כלי ריפוי שיתאים גם לתקופת הצמיחה של השיניים הבאות.

לא בטוח שזה שיניים- מסתובבים עכשיון וירוסים מעצבנים..

להקלה על שיעול- שימו לו מעל המיטה מכשיר אדים קרים. זה מאוד מאוד עוזר.

אם את מניקה אז תניקי כמה שיותר- הוא מקבל ממך נוגדנים וזה חשוב.

מצטרפת להמלצה על העיסוי.

ואפשר גם לתת תה טימין.

שמן של חברת קדם, נקרא תנוך. אני משתמשת כשהם מתלוננים על כאבי אוזניים עד שאני מגיעה איתם לרופא, ולי (אני מעדיפה לא ללכת לרופא, אבל זה לוקח יותר זמן)
מורחים את זה על התנוך ומאחורי האוזן. עוזר פלאים.

הניתוח הוא אשפוז של כמה שעות (ניתוח קצר למדי+התאוששות של כמה שעות). אח"כ חוזרים הביתה. לא אמור להיות כאבים מיוחדים - אם כן, אקמול מספיק. נדמה לי שכבר ביום למחרת אפשר לחזור ללימודים.

במשך תקופה של כחצי שנה אח"כ צריך להישמר שלא ייכנסו מים לאוזניים. אפשר בעזרת אטמי אוזניים.

לא יודעת אם להמליץ ששניהם יעשו ביחד או לא. יכול להיות שהם יהיו קצת 'קווצ'ים' אח"כ, אז אולי עדיף לתת לכל אחד את תשומת הלב שלו.

ובכל זאת, רק חייבת לציין: אצלנו ניתוח אחד לא הספיק, ועשינו ניתוח נוסף - שגם הוא לא שיפר את המצב במאה אחוז. כדאי לקחת את זה בחשבון...

לא אמורים להיות כאבים. קצת טשטוש בהתעוררות.

יש מכונים מאושרים שעושים. לא חייבים בי"ח.

זה לא "סיפור". קחו בקלות ובחיוך, אז גם הילדים כך..

ממליצה מאוד להשקיע בכפתורים נגד מים.

מבחינתנו היה שווה כל שקל (ניתוח פרטי עם החזר מקופת חולים ותשלום על הכפתורים המיוחדים)

ואז כל ההתנהלות עם מים היא רגילה לחלוטין (מקלחות בריכה וכו')

בהצלחה ורפואה שלמה

הרופא שלנו אמר שהמחקרים היום מראים שלא צריך להזהר ממים. אנחנו לא שומרים ממים והכפתורים עדיין בפנים. (3 חודשים). כשבררתי לא קראתי על כפתורים נגד מים- תבדקו שזה לא קשקוש כדי לקבל עוד כסף..

אנחנו הלכנו על רופא פרטי- ד"ר גיי- מקבל כרופא א.א.ג. בלאומית ואת הניתוח עשינו באסותא איתו ככה היה לנו תור תוך שבועיים). ההחלמה קלה. (עשינו כפתורים+פוליפים+הקטנת שקדים).

כמה זה עלה בפרטי? באמת זה כזה חשוב? אולי בית חולים עדיף?

עזרתם לי מאוד! תודה

אז לא כל מכון פרטי באמת יעלה יותר. זה יכול להיות בכיסוי של הביטוח.

אינני יודע מה היום בבתי"ח, אבל פעם, מול כשעתיים במכון פרטי, ובלי צורך לשהות בסביבה עם חשש הידבקות מדברים אחרים.. -

בבי"ח, לפחות מסויימים, היה צריך להגיע ערב קודם (אח"כ להשתחרר..), והיו משאירים עד למחרת. רשמית כדי להבטיח אחרי הרדמה.

למעשה, הם היו מקבלים על כך מהביטוח, דמי-אישפוז של 3 ימים...

יתכן שהיום זה כבר שונה, בגלל התחרות והעומס שם. לא יודע. צריך לשים לב גם למקום וזמן שהיה אחרי ה"ניתוח".