פורום הורות (עמוד 231)

בגנים יש משחקים מעולים

בינתיים מה שהצלחתי להוציא מהם, שתיהם מאד אוהבים קליקס בגן..
חשבתי על זה מזמן רק היה נראה לי לא מתאים לגיל..

מה שעשיתי החורף שאי אפשר היה לצאת פעם בכמה זמן קניתי משחק חדש

ככה לא מגיעים לרוויה הממעצבנת הזאת 

בחנוכה קניתי קליקס, לפני שבועים קניתי פאזלים חדשים 

מה שיש לי שהולך טוב:

סברס, לגו , קליקס, פאזלים, כלי אוכל 

מדי פעם אפשר "להחביא" משחק לזמן מה, ואחר כך כשמחזירים אותו הילדים יותר מתלהבים ממנו..

הבעיה אצלי שיש להם בעיקר משחקים שלא מתאימים לגיל..
שוכחת לפעמים שהם גדלים

משחקי דמיון:

לבנים:

- מכוניות

- מסלול נסיעה להרכבה

- חיילי משחק

- כלי עבודה

לבנות:

-בובות

-עגלה, מיטה, סלקל

-כלי אוכל

-בית בובות

לכולם:

-כלי רופא

משחקים אמתיים - חפצים מהבית שכבר אין בהם שימוש:

-כובעים או בגדים אחרים

-תיקים

-פלאפונים (מקולקלים ללא הבטרייה)

- מפתחות עם מחזיק מפתחות

-ארנק עם כרטיסים

-קומקום חשמלי (ללא קבל)

-מקלדת

-קופסאות שונות

- צנצנות של תרופות

 

משחקי הרכבה ובניה:

-לגו

-קליקס

-קפלה

-קוביות

-סברס

-חוליות

-צינורות

-גלגלי שיניים

 

משחקי העתקת דגם:

(בכל משחקי העתקת דגם אפשר לשחק לפי הדמיון, ללא העתקה)

-פטריות

-משושים

-משולשים (יצירה)

-חוליה בשורה (הדירן)

- קווים/צורות מגנטיים (שי-לי)

-הארכיטקט הצעיר (שי-לי)

 

פאזלים:

כדאי לעבוד בסדר הזה:

-פאזל שקעים מעץ

-פאזל עם תמונה של 2 חלקים (נקרא חצי חצי)

-פאזלים של מעט חלקים.

יש לישראטויס קופסא עם 2 פאזלים:

תמונת בלונים - 6 חלקים

תמונת קוביות - 9 חלקים.

אלו פאזלים מעולים, כיון שיש בהם צבעים מאוד ברורים, ומכל הפאזלים שאני מכירה, הם הכי קלים להרכבה.

אחרי 2 הפאזלים הנ"ל להמשיך לפאזלים אחרים עם מעט חלקים.

 

- משחק לוטו

-משחקי התאמות: כמו פאזלים אבל עם 2 תמונות בנושאים שונים: הפכים, חיה ומעונה, שייכות וכד'

 

בהצלחה!!

 

 

 

ממש מודה לך על התגובה המפורטת..
מאד עזרת לי

ונזכרתי בעוד תחום של משחקים:

תנועה

-קביים

-סקוטר

-כדור

-מנהרה

-אוהל עם או בלי כדורים

-קפצית

 

 

על פני התובנה - כי אמא של מתן לא אוהבת אותו... אולי, לא בטוחה.

בכל אופן, כנראה שמשהו לא תקין אצלם (אצל מתן ואמו), וזה טוב שאת משדרת לבן שלך התנהלות תקינה בין הורים לילדים.

אשתדל לזכוראת זה בעצמי כשיהיה רלוונטי (-:

מה שהמעון החדש אומר, לא?

אז פשוט תתקשרי אליהם ותבררי.

הבנתי שזה מחיר גלובלי של התמ"ת אז זה כן אמור להסתיים באותה שעה בכל המעונות.

יש לו הפרשות? אם כן אז זה אמור פחות לכאוב.
אצלינו הבן שלי קבוע בחורף עם טיפול מונע, כי שום דבר לא עוזר.

היינו עם זוג בנים ודלקות שלא נגמרות בשרשרת.
רפלקסולוגיה והומופטיה שינו את המצב לגמרי.

חורף של גיל שנתיים כבר היה אחר לגמרי ברוך ה.
ממליצה

1.אצל הגדול שלי זה היה ממוצרי חלב. העברנו אותו לתחליך צמחי ומייד הפסיק

2. פעם הבאה שיש דלקת אוזנים תנסו טיפול עם נורופן (חובה מעקב אצל רופא לראות איך הדלקת

    כל 8 שעות נורופן (גם בלילה) ולראות אם יש שיפור

    לפעמים אחרי שדלקת נרפאת בצורה כזו היא לא חוזרת 

 

אולי לא להוציא החוצה אחרי מקלחת

אימא שלי הייתה אפילו שמה כובע אחרי מקלחת ומאוד הקפידה שלא ייכנסו מים לאוזניים
לא יודעת אם זה באמת עוזר אבל לא לי ולא לאחי מעולם לא היו דלקות אוזניים
 להתיעץ עם רופא שייתן משהו להפסקת נזלת כי זה קשור
וללכת לאף אוזן גרון

 

לבן שלי היה למוצרי חלב וכל הזמן היו לו דלקות עיניים, אזניים. אחרי  פעמיים של אנטיביוטיקה שלא הועילו מאד, הפסקנו עם החלב, ונגמרו הדלקות!

בנוסף- אם הוא מקבל אנטיביוטיקה כדאי מאד להקפיד גם על פרוביוטיקה.

אחרי 10 דלקות חוזרות רופא א.א.ג נתן לנו תרופה שאני לא זוכרת את שמה, אחת לבוקר ואחת לערב למשך כל החורף והדלקות נעלמו

האנטיביוטיקות. אם את רוצה שזה יפסיק את צריכה לטפל נורמלי! אישית מצטרפת להמלצות לרפלקסולוגיה, זה יעיל מאד במקרים כאלו. תבדקו אלרגיות.
יכול גם לעבור עם הגיל בגלל מבנה התעלה באוזן.

בס"ד

 

אני לא מזלזלת בתרופות סבתא לפעמים הם מועילים מאד!

פונה לכיוון הזה מכוון שכבר שבעתי מהטיפול הנורמלי-לחכות כל שבועיים בתור לרופא שאין לו הרבה מה לעשות ובמקרה הטוב (שלא כ"כ טוב) נותן מרשם לאנטיביוטיקה.

התכוונתי לטיפול טבעי כמו רפלקסולוגיה שיכול מאד לעזור או דיקור רק שפחות רלוונטי לגיל הזה..
הטיפולים מניעים את הנוזלים באוזניים ומונעים מהם להפוך לדלקת. זה כמו לטפל שלב אחד קודם..
ריבוי אנטיביוטיקות פחות מומלץ בגלל שמחלישות את הגוף ואת מערכת החיסון.
תרופת סבתא את יכולה להניח לידו בלילה בצל חתוך לשתיים, זה פותח את הנשימה ונשימה ואוזניים הכל קשור, התעלות בפנים מחוברות.
בהצלחה!

אני זוכרת די במטושטש, אבל לבת שלנו כשהיא היתה בת שנתיים וחצי בערך, הרופא עשה לה פעולה מאוד פשוטה של ניקוז נוזלים דרך הפה וזה ממש עזר. ידוע לי שאין הרבה רופאים שיודעים על זה משום מה.. נראה לי שזה היה ד"ר מתי ארליכמן..

ובינתים, להזהר שלא יכנסו מים לאזנים, מקלחת רק עם אטמי אזנים.

בדוק ומנוסה!!

הומאופטיה מאוד עוזרת! העקרון זה שאסור שההצטננות והנזלת יגיעו לאזניים! ולוקחים טיפות למניעה!אצלנו זה הועיל! רפואה שלמה!

כל הזמן כי הקרבה של האוזנים למוח היא המדאיגה.
לא לנקות אוזניים ב כ ל ל , לחמם שמן זית עם שום כתוש ולשים בתוך האוזן בזהירות.

אם הילד אוכל מבקבוקים אז בתנוחה שקרובה לישיבה כמה ששיך (וזה המלצה של רופאים )

לכי לרופא ילדים טוב (אם יש לך...) שינסה לראות בעצמו.
מנסיוני- אצל הגדול שלי הלחיצו אותי בטיפת חלב ללכת לבדוק. (לא כי היה משו, סתם כי זה הנוהל) והרופאה שראתה אותו הייתה סתם מישהי משם. אז הלכנו...(מאוחר, אבל הלכנו...)
אצל הפיצית, לקחתי אותה לרופא בגיל שבועיים בגלל פטריה, והוא היה רופא ממש מקצועי וטוב (חבל שהוא מקבל במרפאה רחוקה מאיתנו) והוא אמר לי שנראה לו שזה בסדר ולא צריך, שאל אם יש היסטוריה. אמרתי לו שלא ושגם לבן הגדול היה בסדר, והוא אמר לי שלא צריך ללכת. איזה כיף
אולי כדאי לך גם לנסות לשמוע חוות דעת של רופא מקצועי...
רק טוב!!

לקחנו כי אז היינו רק עם ילד אחד אז עשינו את הנסיעה הזאת, ועכשיו הרופאת התפתחות בטיפת חלב לוחצת שנעשה זאת, רואה קצת חוסר סימטריה בירכיים, התינוק כבר בן שנה, עומד,זוחל, הכל סבבה, אז להתאמץ בשביל זה?

אני לקחתי את שתי הבנות כשהגיע הגיל שצריך (חודשיים? אני לא זוכרת בדיוק).

עם הבכורה היה קצת קושי בפיסוק, אז התאימו לה רצועות (שקנינו בחנות למכשירים אורתופדיים) והיא הייתה איתם חודש וחצי אולי. אני לא זוכרת בדיוק כמה זמן. באנו למעקב פעם-פעמיים עד שזה הסתדר.

עם הקטנה לא הייתה בעיה בתחום, ברוך ה'.

ואת שתיהן בדקנו אצל רופא שגר במרחק של כמעט שעה נסיעה מכאן, ואם נוסעים באוטובוס, צריך עוד ללכת אח"כ כברת-דרך.

 

דודה שלי סיפרה שלה עצמה הייתה איזו בעיה בחוסר סימטריה בגובה של הרגליים בתוך האגן (אני לא זוכרת במה בדיוק, אבל זה משהו קרוב לזה), ועד היום יש לה קצת צליעה בגלל זה. לא שמתי לב לזה עד שהיא אמרה, וגם אח"כ לא, אבל היא אמרה שלה זה מפריע והיא מצטערת שלא טיפלו בזה בגיל צעיר.

 

לדעתי, זה שווה את ההשקעה, ונכלל באחריות שלנו כלפי הילדים.

 

בשורות טובות.

אם מגלים את זה מידי מאוחר צריך ניתוח 

אצלנו נשלחנו עם כולם בגלל שיש גם סיפור משפחתי.

 

אצל הבנים היה חשש לבעיה והאולטראסאונד יצא תקין, ודווקא אצל הבת שהיה נראה בסדר (בגיל חודש וחצי) - היינו צריכים רצועות למיקום נכון של עצמות מפרק הירך.

 

עדיף לך לנסוע עכשיו ולגלות בגיל צעיר אם ומה צריך לתקן - ולא לחכות לגיל שבו תזדקקו חלילה לניתוח.

רק בגלל שלבעלי הייתה את הבעיה בפיסוק בתור תינוק.

סתם ככה לא הייתי עושה את זה, למרות שהאורטופד קרוב למדי, ולמרות שהוא אמר לנו שמומלץ לבדוק את זה לכל תינוק, בלי קשר להיסטוריה משפחתית.

יום אחד של בדיקות ונסיעות מעצבנות וזהו.

 

 

אם אכן קיימת בעיה חשוב מאד לטפל מוקדם , ככל שהתינוק גדל הטיפול יהיה ארוך יותר ויגביל אותו יותר. מכירה מקרוב כמה נשים שלא מיהרו לבדוק, והיו צריכים לטפל בגיל גדול יותר שאז זה מגביל את התינוק מאד מבחינה מוטורית וכו'. ממליצה מאד להבדק בגיל 6 שבועות גם אם זה דורש מאמץ.

אצלנו אין שום רקע משפחתי ובכל זאת לאחד מילדי היתה בעיה בפיסוק שברוך ה' אובחנה בגיל חודשיים וטופלה בזמן הודות לבדיקה ה"שגרתית" שממליצים לכולם. 

הרבה בריאות ובשורות טובות! 

הבן שלי היום בן 3 וכשהיה תינוק הרופאה המליצה שנבדוק אותו ולא יצא...

אם עד היום אף אחד לא אמר לנו כלום על זה אז כנראה שהוא בסדר?

באתי לטיפת חלב לראשונה בגיל 4 חודשים.
עושה חיסונים, בדקה אותה רופאה בפעם הראשונה.
אף אחד לא אמר לי על זה שום דבר.

ולי דווקא היו רצועות כשהיתי תינוקת....

היא זוחלת ועומדת והולכת עם להחזיק- בת 9 חודשים.
יש טעם לבדוק?

עם אף תינוק אחר לא הזכירו את זה בכלל

שזה לא בדיוק מרמה, יכול להיות שזה גם סוג של גניבת דעת. לא יודעת איך להגדיר את זה.
מה שבטוח זה שזה לא מוסרי ולא אתי.
לא ישר לעשות כזה דבר.
לפתוח שרשור מאנונימי אני יכולה להבין למה- כדי שלא יזהו את השואל/ת וכדו'...
עוד דבר שאני לא מבינה זה למה לענות תשובות מאנונימי? כי הכותב/ת לא בטוח/ה בעצמו/ה?

כותבים מניסיון, או שמזדהים עם המקרה ואז יש חשש שיזהו אותו והא לא חפץ בכך. לגיטימי לגמרי לכתוב תשובה מאנונימי

האם זה מפריע לך/מרגיז אותך/נראה לך לא מוסרי?

כי אני אישית לא אכפת לי שהרי לא נתחיל לבדוק כל אנונימי(ולא אני לא עושה את זה)

ב. לענ"ד, בד"כ זו לא תופעה ראויה. גם אם לא בדיוק "מרמה". אם אדם רוצה להעלות נושא, שישאל דעת האנשים, ויכתוב גם את דעתו. זה לא כ"כ נדיר.  שיווכחו "שהוא ידען גדול".. בכלל לא נראה מי-יודע-מה.. 

 

ג. אולי יכול להיות מצב, שבגלל מבוכה מישהו לא ירצה שידעו שהוא/היא השואל/ת, ובכ"ז ירצה אח"כ גם להביע את דעתו/ה. זה נראה יותר סביר.

סתם, סתם, זו אני הפותחת 

תודה רבה למגיבים. החכמתי.

(וסליחה על האנונימיות)

שהעליתי את זה היא כי לי עצמי מדי פעם יש יצר הרע לנהוג כך... כן... מסיבות שונות (לא אף אחת מהסיבות שציינתי, אחרות שאני לא רוצה לפרט). תמיד אמרתי לעצמי שזה לא ישר, ואני צריכה להתאפק. מתישהו התחלתי לפקפק - אולי זה בעצם לא עד כדי כך גרוע, והחלטתי לשאול. תודה שעזרתם להחזיר אותי לדרך הישר.

גם אני שאלתי את עצמיאת השאלה הזו...

1. פעם היה לי ניק וזה גרם לי להתמכר לפורומים פה כי את סוג של רוצה להיות 'בחברת' הפורום, אז את מגיבה על כל דבר ורוצה לעקוב אחרי כל שרשור שלא תפספסי חלילה איזו הודעה כדי להיות בעניינים.

 

2. וגם כי אני לא רוצה שיפנו אלי באישי\ מסר יש לי עבר לא מזהיר בנקודה הזו.

 

אז לפני שאתם מתעצבנים על אנונימיים, תחשבו שאולי יש סיבה מסויימת לכל אחד לכתוב מאנונימי.

אין נסיבות מיוחדות

אני לא באה להתריס, אלא באמת מנסה להבין.
אם יש לילד הוצאות מיוחדות אולי הוא יכול לעבוד? אני עבדתי פה ושם מגיל 17, זו הרגשה מאוד טובה והעיקר אתה לומד להתנהל כלכלית ולומד שאף אחד לא חייב לך כלום ושכסף לא גדל על עצים....

אני הייתי עושה תיאום ציפיות עם ההורים והילד, כמה לדעת כל אחד מהצדדים צריך לקבל/לתת דמי כיס.
נכנס פה גם שיקולים כגון:
* האם ההורים צריכים לממן את כל היציאות החברתיות של הילד?
* האם הילד יכול לעבוד גם כן על מנת שירגיש ערך לכסף. (ביבייסיטר, שטיפת מדרגות, שיעורי בית יילדים בגילאי יסודי, )
שלהורים לא תהא תחושה שהם רק "כספומט".
50 ₪ בערך נראה לי סביר.
* האם הנער בבית גם "נותן" מעצמו, עזרה בשוטף של הבית כמו: שטיפה/כלים/ כביסה), נעים יותר להביא לילד גדול שהוא גם תורם את חלקו ולא רק דורש ודורש כסף.
ישנם גם דברים גדולים בגיל הזה כגון חשיבה על רשיון/ מסע פולין, וכו'). האם ההורים צריכים לשלם הכל או חצי חצי עם הילד?,)

50 ₪ ל- ???

* אם הילד לומד בפנימיה, והם יוצאים ערב אחד לאכול פלאפל. אז תחשב נסיעות ואוכל.
* הילד רוצה לקנות מתנה לחבר.
* לא חסר דוגמאות.. לקנות בגד כלשהו...

אולי רק כסף לכסות נסיעות וכאלה..

הוא צריך נסיעות או שמתנייד בטרמפים?
נהוג אצלו בחבר'ה לצאת לשווארמה או פיצה מדי פעם?
מה עם ממתקים בקיוסק הצמוד?
יוצאים לסרט מדי פעם וכו.

תלוי אם רוצים לתת לו הרגשה טובה שלא חסר לו כסף או רק בשביל צרכים אמיתיים.
תלוי אם יש לו כבוד לכסף ולא מבזבז סתם או שכל מה שיש לו בארנק מתנדף תוך שעתיים.

ממליץ לשאול אותו מה הוא נוהג להוציא בשבוע והאם היה רוצה יותר.

ומודגש לו שזה סמלי, ולפי הצרכים יקבל גם יותר.

מטרת דמי הכיס (היו פה כמה ששאלו) כדי שנער בוגר לא יהיה תלוי בצואר של ההורים בשביל כל פיפס כמו פלאפל או חוברת שמציעים למכירה בישיבה.

וכמובן אם יעבוד בחופש וכדומה יהיה לו הרבה יותר.

(אני אב לכמה בנים ובנות בוגרים)

(עדיין אין לי ילדים בגיל, אבל מהזיכרון של עצמי כבת שש עשרה זו נראית לי דרך מצוינת)

עבדתי פה ושם, ובחופשים,

והייתי קונה לעצמי לבד בגדים, ממתקים, יוצאת עם חברות..

למה שההורים ישלמו?? 

מימנתי לעצמי קורסים שונים.

כשביקשתי מההורים אם לא היה לי מספיק כסף תמיד קיבלתי. אבל ידעתי מה זה לעבוד והשתדלתי לא לבקש כסף מההורים.

הם מצידם השתדלו לתת אם ידעו שיש משהו שאני צריכה.

 

 

(גילוי נאות-אני בת 18.5..לא ממש הורה.)

דמי כיס מיועדים לדברים כמו-בגדים מיוחדים,יציאה עם חברים וכו'-דברים שבגיל כזה יש מאוד עניין שיבואו מהתקציב האישי-עבודה וכו'. נער בגיל 16 יכול לעבוד,והרבה חברות שלי באמת מימנו את עצמן בדברים כאלה בגיל הזה(כולל אותי)
כשנער משלם על עצמו,זה נותן הרבה יותר ערך ומשמעות לכסף.

זה לא אומר לא לתת אף פעם כסף-למשל אם הוא הולך לקנות בגדים שיש לו צורך בהם,בילוי יקר יותר חד פעמי-אפשר ורצוי לשלם לו עליהם..אבל לא על כל דבר קטן..(פיצה עם החבר'ה לא..יוצאים למסעדה ליומולדת של חבר קרוב-אולי כן..ועל זו הדרך.)

נותנת את כל ההוצאות: נסיעות, מחנות, טיולים, כמובן ביגוד וכו'.
קונה לה כל מה שהיא צריכה.
דואגת שתמיד יהיה לה בארנק קצת יותר ממה שצריך לבלת"מים.

חוצמזה היא גם מרוויחה כסף לבד.

כשלהורים יש כסף לתת והמצב טוב , ילד בן 16 צריך כן לעבוד בחופשים כדי לדעת מה זו עבודה

ושכסף לא נופל על העצים, 

אבל אין שום סיבה שהוא יממן לעצמו את כל מה שהוא לא נסיעות באוטובוס /טיולים של בי"ס או בנ"ע / 

ובגדים שהם הכרח. 

אני עבדתי בחופש בגיל 16, ורציתי לעשות בייביסיטר במשך הלימודים יותר ממה שמצאתי ( כל השכנים היו מבוגרים עם ילדים גדולים ואין לי קרובי משפחה קטנים ממני שגרים במרחק הליכה או מרחק נסיעה קצר) .

ועדיין, קיבלתי מההורים כל מה שהייתי צריכה, מצבם טוב ואין סיבה שאם יש אז הילדים יחיו במשטר צנע. 

ותשובה לשאלה,

אני לא קיבלתי דמי כיס קבועים, כשהייתי צריכה קיבלתי כמה שהייתי צריכה.

לדעתי אפשר לתת משהו לסימליות, נניח 15 או 10 ש"ח בשבוע,

משהו שמספיק למנה פלאפל ... 

ושקניות כמו בגדים ונעליים /נסיעות באוטובוס/ בילוי של אחת ל... אם יש אפשרות,

יהיו על חשבון ההורים.

בנוסף שיעבוד הרבה בחופש וקצת בזמן הלימודים, לפי היכולת. יש ילדים שעדיף שישקיעו בלימודים,

מאשר שישטפו חדרי מדרגות ויקבלו 70 במבחן בגלל זה. 

הרי אף אחד לא מתכנן לילד קריירה של שוטף מדרגות מקצועי, והבגרויות שבעזרתן הוא יתקבל לאונ'/מכללה הן עכשיו, לא אחר כך.  

להשלים או לעשות מכינה עולה יותר...

לא כולל דברים שאני רוצה לקנות וההורים שלי לא מרמת אביב או משהו כזה

 

כסף את גרה בבית. ההורים עובדים מספיק קשה כדי לפרנס את הבית.

ואני חושבת שהורה נותן לילד שלו מה שהוא צריך. אם הילד יבקש משהוא בטוח שהם יתנו לו בשמחה גם יותר. העניין הוא שצריך גבולות!!! וזה שאת כותבת " אני בת 13 עוזרת בבית ומקבלת ...." בעני זה לא יפה מצידך. שאת מסתכלת על זה שצריכים לתת לך כי את עזרת. כאל מחויבות.

 

 

לא משהו קבוע, 

מעולם לא קיבלתי דמי כיס בחיי בתור ילדה ולא הרגשתי מסכנה בגלל זה וגם לא נותנת לילדים שלי.

אם הם צריכים משהו, הם מבקשים כמה שהם  צריכים. מעבר לצורך אמיתי- הם קונים לעצמם בכסף שלהם שעבורו הם עבדו. (במה ילדים יכולים לעבוד זה דיון אחר...)

יכול להיות שאם מצבנו הכלכלי היה טוב יותר הייתי נותנת להם משהו, אבל סימלי. כמה שקלים בחודש. ילדים צריכים ללמוד ערך לכסף, כשזה בא בקלות מידי יכול גם ללכת בקלות מידי.

בעקרון אם היה לי כסף לתת להם הייתי שמה בתוכנית חיסכון שיהיה להם לחתונה, לאוניברסיטה, לדירה, לרופא שיניים...

ילד בפנימיה זה סיפור אחר- כי אין לו את האוכל והנישנושים של הבית אז כדאי לצייד אותו בקצת כסף.

ולעניין שאמרו מקודם האם החברה יוצאים לשוורמה- זה הזכיר לי שאחי בגיל העשרה היה עושה עם חברים פעם בשבוע על האש. וכל פעם היה בא לאמא שלי: "אני צריך כ2 קג' כנפיים, אני צריך קבבים, אני צריך 20 ש' השתתפות..." כך כל שבוע.

אמא שלי אמרה לו עד כאן. יפה שהחבר'ה רוצים לעשות כל שבוע על האש, אתה רוצה להשתתף? שלם מכספך.

מכיוון שהיא לא היתה האמא היחידה שאמרה כך העניין הזה הופסק בסופו של דבר.

 

להתייעץ איתו ?

זה גורם מזמן לשיחה בוגרת על התנהלות כלכלית נכונה.

 

בכללי, כל ילד והצרכים שלו, כל משפחה וההתנהלות שלה,

יש משפחות שיש רק דמי כיס ויש שאין דמי כיס אבל הארנק פתוח

("קונה הכל וזוכר חסדי אבות") ויש משפחות שמשלבות,

כך שקשה לייעץ ללא הכרת הנתונים.

 

 

אם נער בן 16 רוצה לצאת לשווארמה\ לקנות בקיוסק כמה סוכריות שיעשה את זה מהכסף שלו הפרטי שמין הסתם יש לו

 

כמה ג'ובות בארנק.

 

לא חינוכי לתת להם ככה בלי סיבה. לנסיעות-כן, מותרות כאלה- שיוציא מעצמו! זה מחנך לעצמאות ולתשומת לב כמה אני

 

מוציא ולמה.

 

בהצלחה בהחלטה!

אין לי כ"כ פתרונות, אם כך. אבל אולי יכול להיות רמז לדלקת? לא מספיק מבינה בזה.

(ואף אחד לא שופט אותך, במצבך הנוכחי!)

אין לי ממש עצות...
קודם כל מחזקת את ידייך ומאחלת שבע״ה התקופה הזו תעבור בקלות!
דבר שני, אם היא לא באמת צריכה לשירותים, אז
אני במקומך, אחרי שהיה לי ברור שהיא כבר לא צריכה יותר, לא הייתי מרשה לה לקום. הייתי מסבירה שכרגע הולכים לישון, וכבר הלכה לשירותים, ולכן אין חשש שיברח לה בלילה, וגם אם יברח זה לא נורא- וזהו! עכשיו הולכים לישון! לילה טוב, חיבוק, נשיקה, וזה הכל...
בהצלחה!

עכשיו אני חושבת, אולי אפילו ממש לפתוח את זה איתה. תשאלי אותה אם היא חוששת שיברח לה בלילה, תסבירי לה שזה לא נורא, תראי לה שיש סדין מפלסטיק שמגן על המזרון וכך זה שומר עליו שישאר נקי(בהנחה שיש לכם...) בקיצור להרגיע אותה מהעניין הזה ובע״ה, מקווה שתספרי לנו בשורות טובות... בהצלחה!!

יכול להיות.

 

ואולי דלקת או משהו.

 

שווה לשאול רופא/ת ילדים אם לא עובר.

 

[בינתיים לא לעשות מזה ענין. בהנחה שאכן היא לא אומרת "סתם", אלא צריכה. לקחת, להחזיר, בנחת ועניינית.. שלא תפתח מזה "הרגל-רווחי"..]

 

 

וזה באמת קצת קשה. לא סותר שום "הודאה"...

 

 

האם גם במשך היום היא צריכה יותר לשרותים? תשללי משהו רפואי.

אם אין כאן עיניין רפואי יתכן שהיא הבינה שיש כאן דרך להרוויח עוד זמן... 

האם היא יודעת ללכת לבד? תנסי לנשום עמוק, לתת לה לעשות מה שהיא יודעת לבד, בצורה מאוד עניינית שתסיים ותחזור למיטה.

 

יכול להיות שזה דרך בשבילה לצאת מהמיטה

 

אני מניחה שאת לא מרשה לצאת סתם מהמיטה, אז כשהיא מבקשת ללכת לשירותים זה הזדמנות בשבילה לטייל בבית, להציץ ולראות מה ההורים עושים...

 

זו פשוט דרך מצויינת לגרום לאמא להשקיע בי זמן בערב.
נסי לחשוב אם יש משהו שגורם לה לרצות להיצמד אלייך דווקא לאחרונה.
כדאי לשלול משהו פיזיולוגי.

במשך היום הקטנה שלי לא צריכה לשירותים לעיתים תכופות, אלא ברמה סבירה, אז לא נראה לי בכלל שזה עניין רפואי.

בגלל שהיא רוצה להרגיש גדולה, היא לאחרונה לא נעזרת בשרפרף כדי לעלות, אלא עולה בכוחות עצמה (פלא איך שהיא מצליחה). אחרי שהיא עולה, היא הרבה פעמים רוצה שאהיה איתה (אני מחזיקה אותה כדי שלא תיפול, והיא מחבקת את הרגל שלי מאותה סיבה). היא גם צריכה עזרה אח"כ ללבוש בחזרה את הפיג'מה, אז אני לא יכולה להשאיר לה לעשות הכל לבד, אפילו שניסיתי קצת לעשות את זה.

 

אני מניחה שזה קשור לרצון בתשומת לב נוספת בלילה. אנסה לתת לה יותר במשך היום, ונראה אם זה יעזור (אם לא... יהיה לי ניסיון קשה לשמור על שלוותי ).

 

אני חושבת גם שחלק מהסיבה שמאוד קשה לי עם זה היא שאני רוצה כן לכבד את הרצון שלה, כן לתת לה מקום ולא לשלול את הצרכים שלה (גם אם קשה לי להאמין בנחיצותם, בהיותה צריכה לשירותים פעם שלישית ברצף). והגישה הכללית שלי, של רצון לכבד אותה ולתת בה אמון, עוברת מעין מבחן בהתמודדות הזו, בהרגשה שהקטנה מבקשת משהו שהיא לא צריכה, ואני צריכה למצוא כוחות להיות קשובה ומאמינה בה בכל זאת, גם כשאין לי כוחות לזה... בעז"ה יהיה טוב.

 

 

 

ותודה אחרונה, נוספת, לכל מי שהתייחס לסוף של דבריי 

במצבים כאלו, אך תזכרי שהקב"ה רווה ממך נחת כשאת מתגברת

קודם כל, מעריצה את הסבלנות שלך! את נשמעת אמא מדהימה!!
דבר שני, לגבי השירותים-
אני ממש מבינה שאת רוצה לכבד אותה ואת הצרכים שלה ולכן את נענית לה שוב ושוב. מצד שני, אני חושבת, שאם אין פה בעיה רפואית כלשהי(ואני מניחה שאין כיוון שאת כותבת שזה רק בשעת ההשכבה) אז כנראה זה ׳יושב׳ על איזה צורך רגשי/ פסיכולוגי כלשהו.
לדעתי, הכי טוב יהיה פשוט לברר את זה איתה, למה בעצם היא מבקשת שוב לקום.
אני הייתי מציעה, שבפעם הראשונה נגיד את נותנת לה ללכת, כי אולי באמת יש לה... ובפעם השניה- לברר מהי סיבת הצורך.
לשאול אותה- (לא בביקורתיות/ בחוסר אמון) את חושבת שאת צריכה שוב לשירותים? (שזה שונה מאוד מ- את בטוחה שאת צריכה שוב??? לפני שניה עשית! וכד׳) נניח שהיא תענה כן.
אז פה תנסי לשאול אותה, ולגשש- לדג׳:
- אם אמא תשאר פה לידך כמה דק׳ זה יעזור לך שלא תצטרכי לשירותים? אם היא תענה כן, כנראה שהיא בסה״כ באמת רוצה תשומת לב וזה מה שיעזור לה כרגע. (גם אם את רוצה להרגיל אותה לישון לבד, אולי כדאי כרגע לאיזה תק׳ כן להשאר איתה, כי כנראה יש לה צורך לזה, בעיקר אם את לפני לידה והיא מודעת לזה, וגם סתם ככה.. וגם נראה לי זה עדיף מאשר כל שניה ללכת איתה לשירותים.)
אם היא תגיד שזה לא יעזור לה, אז תנסי ללכת בכיוונים אחרים. אולי כמו שפילפילונת אמרה, תנסי לשאול אותה- את חוששת אולי שאם לא תלכי עכשיו אז יברח לך בלילה? אם היא תגיד שכן אז אולי זאת התשובה...
בקיצור, כך נראה לי לנסות להעלות לה אופציות, כי ילדים לא תמיד יודעים להסביר את עצמם ומתנהגים בצורה מסויימת. התפקיד שלנו זה להסביר להם את עצמם
בהצלחה!!

בה 3 ילדים היו צריכים ללכת לשירותים כל 5 דקות לסירוגין...
היה לי ברור שזו דרך לקבל תשומת לב, לכן מצד אחד ניסתי לתת להם יותר תשומת לב, במיוחד בערב
ומצד שני, קבענו כלל- שאפשר ללכת לשירותים רק פעם בשעה (-;
אצלינו זה עבד, כי הם נרדמו הרבה לפני שעברה עוד שעה...
אז כמובן שבלילה הראשון כולם קמו לשירותים פעם אחת, אבל אחרי מספר ימים אף אחד כבר לא היה צריך ללכת לשירותים אפילו פעם אחת..
אולי משהו דומה יעבוד גם אצלכם?
בהצלחה רבה!

כמובן שהתופעה לא עברה בקלות ובמהירות, כמו שהיה אולי נשמע..
היתה את האחת שניסתה אותי, בסביבות הגיל של ביתך, ו5 דקות אחרי שהלכה פעם ראשונה לשירותים, היתה צריכה ללכת עוד הפעם.
הייתי מאוד אסטרטיבית, אמרתי שאין בעיה, אבל כמו שסיכמנו היא תצטרך לחכות שתעבור שעה נוספת... אני אודיע לו שיגיע הזמן, היא כמובן שאלה כמה פעמים אם עברה שעה/ אמרה פעם אחת שהיא חייבת ממש דחוף- דיברתי ברוגע ואמרתי שאני מבינה אותה, אבל אי אפשר ללכת עכשיו לשירותים עוד חצי שעה יעבור הזמן והיא תוכל...
כמובן שהיא נרדמה לפני, ובהדרגה כולם הבינו שמהמעשה הזה לא תיצמח להם הישועה- לא יקבלו ממני תשומת לב על כך.. וב״ה התופעה נעלמה...

בלילה, בחושך?

 

או בלחץ שתלכי או משהו כזה..

כמה זה 'קצת'? אני יודעת שנשים הרבה פעמים נוטות להמעיט בערך הקשיים שלהן, יש מצב שזה המקרה?

אם התקופה היא לא רק 'קצת' קשה, זה בוודאי משפיע גם על הילדה. ילדים מושפעים מאוד ממה שעובר על ההורים שלהם - ובעיקר על אמא. קשה לך - אז קשה גם לה. וככה הקושי מתבטא.

מעציב אותי לכתוב את זה, כי זה נראה מלכוד: בגלל שקשה לך אז קשה לה אז עוד יותר קשה לך וחוזר חלילה. איך יוצאים ממעגל הקסמים?

הדרך היחידה שאני מוצאת היא לנסות לפנק את עצמך, להקיף את עצמך במעגלי תמיכה, באנשים שאוהבים אותך, ובעיקר - לא לשפוט את עצמך בחומרה 

נראה לי שהבנתי ממה זה מגיע..
היה יום שדיברנו על כך שהיא חייבת לקום יבשה בבוקר.
מאותה שיחה יש את ההליכה המרובה לשירותים עד שנרדמת.
כנראה הלחצתי אותה שהיא חייבת לקום יבשה. לכן קמה כל רגע לשחרר עוד קצת..

תודה לכל מי שהוסיף מחוכמתו, ותודה על האמפתיה (אנונימי) ועל ההערכה (מטרי).

 

לקחתי לתשומת ליבי את כל ההצעות הטובות והנבונות שלכם. חלק מהן אוכל ליישם רק באופן חלקי (הקטנה בת שנתיים ושמונה. היא אמנם חכמה ומדברת יפה, ברוך ה', אבל לא נראה לי שאוכל לדבר איתה יותר מדי על הצורך ללכת לשירותים ועל המקור שלו . אבל אולי אוכל להציע לה שאשב לידה קצת ואז אלך, וזה יפתה אותה להישאר במיטה).

 

שוב תודה רבה (:

כשהוא יגדל, בשנה הבאה - הוא ידרוש תשומת לב ה רבה יותר גדולה מילד בן חודשיים שאפשר לתת לו בקבוק ליד המחשב.

 

(אני עושה את זה בחלק קטן מהשבוע, בן השנתיים אצלי והוא פשוט רואה סרטים במחשב ליד - אין דרך אחרת)

שיהיה לילד יותר טוב במעון, עם חברה, עם סדר יום, שיתפתח היטב.
אא"כ האבא יכול לתת מענה לצרכיו בגיל הזה,
אל תשכחי שפעוטות בגילאי שנה הם פעילים מאוד ולא ישנים הרבה כמו תינוק בן חודשיים, הם סקרנים וכן צריכים להתפתח מכל הבחינות.
ויכול להיות שגם לבעלך יהיה קשה ללמוד ולעבוד כשהוא איתו...
למרות שזה באמת חוסך הרבה כסף... זה בהחלט שיקול...
שה' יתן לכם עיצה טובה!

 

אבא לא צריך בשביל זה להיות מומחה להתפתחות בגיל הרך או משהו כזה, רק להיות אוהב ונוכח ונהנה להיות עם התינוק. הצורך בחברה בגיל כזה הוא זניח לגמרי לעומת הצורך בהורים.

אבל ככל שהוא יגדל, הזמן שהוא יאפשר לאבא ללמוד ולעבוד יקטן... עם בן שנה בבית די קשה לעשות את הדברים האלה. אז --- לשיקולכם.

 

אני מסכימה עם הדברים, ומוסיפה המלצה לבדוק אם יש לכם אפשרות להכניס אותו למשפחתון כלשהו באמצע שנה הבאה. אם לא, אז לבדוק אם תהיה אופציה להכניסו למעון באמצע השנה במידה שתרצו בכך.

 

אם שתי האפשרויות לא קיימות, אני מציעה לשבת ולחשוב היטב אם האבא יהיה מספיק פנוי לטפל בו כל שנה הבאה. עם הזמן, בעז"ה, הוא יילך ויישן פחות במשך היום, כך שלדאוג לו לתעסוקה יצריך יותר תשומת לב ופניות. זה אפשרי, אבל צריך לדעת שזה מחייב, ואם זה יתנגש עם העבודה או/ו הלימודים של האבא, וייצור אי נעימות לשני הצדדים, אז חבל.

 

מנגד, אופציה שלישית היא משפחתון "פיראטי", מישהי שמחליטה לטפל בכמה ילדים בביתה (כשהיא עצמה אמא לאחד או שניים), אבל זה קצת סיכון (אם יהיה או לא יהיה, אם זה יתאים לקטן שלכם וכו').

עוד אופציה, אולי, היא קייטנת אמהות/הורים, אם יש עוד כמה הורים שיש להם ילד אחד בבית (כל פעם הורה אחר שומר על ארבעה ילדים ליום אחד בשבוע, ושאר הימים פנויים לו).

אבל לא צריך מעון. אפילו חצי יום מטפלת והוא יהיה עם אבא רק בצהרים 

זזים ואפילו הולכים.. צריך השגחה שלא יקרה כלום, צריך להעסיק אותם.. ככה שעד גיל 8 חודשים לדעתי אפשר עם הורה בבית אבל אחרי זה- זה דורש ןותר ואם רוצים להשקיע בעבודה ובלימודים זה קשה ביחד..
לכן לדעתי תחפשי משפחתון/מטפלת אפילו לחצי יום..
בהצלחה!

אז מעון יותר זול ממטפלת, גם אם המטפלת רק לחצי יום. לפחות אצלנו...

זה אורמ השתתפות יחסית של המדינה במימון המעון

בלי השתתפות התמ"ת מעון לתינוק עולה 2200 ולילד בערך 1700

לתינוק- 2450 ש"ח לחודש,

ולפעוט- 1940 ש"ח לחודש.

2492 לתינוק

1897 לפעוט

קראתי על מחקר שילדים זקוקים לחברה רק מגיל 3.

 

ילד בן שנה וחודשיים זקוק לתשומת לב, אבל אפשר גם להשאיר אותו לשחק לבד לשעה בערך. (וכמובן לתצפת עליו)

ולקחת אותו לגינה לאיזה שעה ואחר כך הוא בטח יירדם ויהיה לאבא זמן לעבוד בנחת.

שיר חמוד..
בהתחלה אפשר לספר קצת על המשוררת. דברים ממש נקודתיים וחשובים וכמובן להקרין תמונה שלה( ילדים תמיד אוהבים לראות את הדמות עליה מדברים)
מעלה פה כמה רעיונות שעולים לי..
אפשר להתייחס ולשאול את הילדים איזה חרוזים מופיעים בשיר( יש הרבה)
לשאול אותם בעקבות השיר- באיזה בית דמיוני הן היו רוצות לגור?
אפשר לתת להם דפים וצבעים לצייר ומי שרוצה בסוף מציג לכולם.
אפשר להתייחס לתחושות ורגשות של האישה בשיר. איך לדעתכם היא מרגישה? לקשר לתוכן..
מקווה שעזרתי..
בהצלחה רבה!

שובר לסרט זוגי..זה משהו ששובר שגרה ונחמד.
אלבום של כל הילדים נכדים ומשפחה קרובה.
שעון עם התמונות של הילדים.
מכתבים שכל ילד כותב איחולים והערכה להורים.
לארגן שבת הפתעה להורים שכווולם יהיו

נגיד ציור בעיפרון/פחם של תמונת חתונה שלהם..זה דבר די יקר..משו כמו 300 ש"ח לפרוטרט של אדם אחד..(ביררתי את זה בזמנו בשביל חמי וחמותי..) גיסותי לא זרמו בגלל המחיר אבל לדעתי זו מתנה יפה ומכובדת לזוג שתכלס יש לו כבר הכל...

 

 

דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו.

 

 

יש אפשרות ליצור תמונה גדולה של הזוג ממלא מלא תמונות של כל בני המשפחה. יש חנות בתחנה המרכזית בירושלים שעושה את זה. עשינו את זה להוריי ליום הנישואים ה50. התרגשו מאוד. 

וכן רעיון נוסף זה אילן יוחסין עם תמונות כל הצאצאים. 

אם כן- זה המון שעות שינה . אולי יותר ממה שהוא צריך

זה ממש מציק ומפריע לישון.
את אומרת גם שאת לפני לידה, זה בהחלט יכול להיות קשור, ילדים מרגישים את הדברים גם אם לא אומרים להם כלום...
אני נזכרת שכשילדתי לפני שנה הבן שלי היה בן שנה ועשרה וגם התעורר בלילות, הלכתי איתו לאומאופטיה וזה ממש עזר לו.

אולי פשוט כדאי להשכיב אותו קצת יותר מאוחר?

מהו מקרה מוצדק?

1-כל מקרה שהוא חד פעמי.

2-איחור בעקבות טיפול פרא-רפואי קבוע.

 

אבל כמו שכתבה בדילמה, אם אין מקרה חריג, חשוב מאוד שהילד יגיע לגן בזמן. לטובתו!!!

 

צוללת צהובה! בגן של משרד החינוך, לגננת אסור לא לקבל ילד לגן בגלל איחור חד פעמי.

אנחנו עובדות שכירות ולא עצמאיות.

 

 

 

 

 

גננת- ואם זה לא חד פעמי?

קורה בערך פעם בשבוע-שבועיים?

אבל לא לקבל ילד - אסור לי!!

כמובן שמחובתי להסביר להורים שוב ושוב, כמה חשוב להקפיד על הזמן.

תודה רבה!

ואני אשתדל לעמוד בבקשה (קשההה)

 

(אצלינו זאת הסייעת שמבקשת שוב ושוב...

כשהיא פותחת את השער מאוחר)

עד שבתי עברה למעון יום שיקומי, ויצאה כל יום עם ההסעה ב 6:45!!!

אז אם ילדה אחת יוצאת מוקדם, כבר כל הבית מתעורר מוקדם....

או של הגננות?

לצערי עם הגדולים אחרתי על בסיס כמעט יומי, אם היינו מגיעים ב8 וחצי זה היה מוקדם

 

הילד היה נכנס ישר לתפילה/מפגש או מגיע כשכולם מסדרים והוא בכלל לא שחק

גם כשהגיע לזמן משחק הגיע למצב שהכל תפוס והוא צריך להשתלב לא לכל ילד זה קל

הגעה מוקדם זה עולם אחר, הילד נכנס והולך לאן שהוא רוצה, יש זמן לשחק

 

לא הבנתי את זה היה נראה לי שהעקר שמגיע לתפילה/מפגש

 

באחרונים המצב ב"ה אחר עדין יש אחורים לפעמים אבל רב הבקרים מגיעים באזור 8 ורבע

הגדולים שהולכים לבית ספרמכניסים אותנו ללוז שפוי יותר

ואני לא מצליחה להבין את זה. איך ההורים יכולים לעשות לה דבר כזה???
איך הם רוצים לחנך את הבת שלהם?
לי זה חבל...

יש הבדל...

ואגב, אפשר להבין את הביקורת על האיחורים, אבל גם ההורים של המאחרת בכיתה שלך יכולים לחנך... לא להגזים... יש עוד דברים בחיים.

זה עניין של אופי. פעם הייתי ממש כזו והיום הרבה פחות (בזכות בעלי).

אם לא הייתי מתחתנת עם בעלי הייתי נשארת כזו עד עצם היום הזה.

את לא כזו ולכן את לא יכולה להבין את המקום הזה. כמו שאדם שמוכשר בציור לא יכול לשפוט מי שאינו מוכשר.

שהסייעת אומרת שהיא תעביר למנהלת מחלקת גנים בעיריה את זה שאנחנו מאחרים?

היא אומרת שהמנהלת אמרה לה לרשום את האיחורים ולהעביר לה

ואם היא תעביר את זה אז מה?? היא גם תעיר לנו ואז מה? לא מבינה מה העניין להעיר ולהעיר

כל הזמן, בסה"כ אנחנו יודעים שזה חשוב ואם אנחנו מאחרים למרות זאת זאת בחירה שלנו

תגידי לה בחיוך שקשה לך עם ההתארגנות בבוקר, את יודעת שחשוב להגיע בזמן, ולאט לאט את לומדת ובע"ה בסוף תגיעי בזמן.

ובינינו - אם להגיע בזמן דורש מחירים - לפעמים עושים שיקולים של רווח והפסד. האם שווה לבוא בזמן אך ההתארגנות בבית בלחץ וצעקות למשל?

שהסייעת תעביר. מה יעשו? מקסימום זה עוד מידע (נכון) על הילד שלך. אני משערת שיש הרבה ילדים כמוכם.

בדרך לגן עד שנפל לי האסימון שעדיף שהם יגיעו כמה דקות יותר מאוחר אבל בנחת

אני יודעת שהגננות אוהבות להסביר כמה טוב לילד שלך להגיע בזמן.

 יש אימהות שחושבות אחרת, וזו זכותן.

אבל מבחינת מצפון, נראה לי שיש כאן גזל  זמן, כלפי שאר ילדי הגן.

 

אחראית להגיע לבית לבדוק שהכל בסדר.

 

איחורים ואי הגעה בזמן לרוב מעידים על קושי ועל משהו לא תקין לכן יש חוק כזה שאם הילד לא מגיע בזמן הגננת\מורה רשאית להזמין קב"ס לביקור..

 

 

יש לי תלמיד שמגיע מתי שבא לו. (שעות לא שעות) איחורים בכל גיל הם לא בריאים.

לפני גן חובה אין חובה להגיע לגן בכלל

ואני ממש אשמח לשמוע אם זה באמת רק בגן חובה

הקטע עם הקבס קצת הלחיץ אותי..

אבל אם זה גן עיריה אני חושבת שכן מותר לה לערב קב"ס.

תבררי מול המוקד/עיריה שלכם.

מלכודת הדבש של חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש.
מה שכן אני לא מאמינה שיעשו באמת משהו על איחורים.

חינוך חינם זה על בסיס מקום פנוי. זה מה שהסבירו לי באדיבות בעירייה כשלא נמצא מקום בגני עירייה לבת שלי שמתאימה בדיוק לשנתון גיל 3.

מנסיוני - הקב"סים שראיתי לא ממהרים לנקוט צעדים. יש להם שכל ישר לראות אם הכל בסדר במשפחה או לא.

אין מה לעשות, ממש ממש קשה לי בבוקר!!!

ב"ה יש חמישה בבית, 2 בבית הספר שהולכים בהסעה ולכן מגיעים בזמן ואת ה3 האחרים במעון ובגן אני מצליחה להביא רק אחרי 8:30 והשבוע הגדלתי לעשות והבאתי גם ב 9 ואחרי...

בהתחלה קיבלתי "הערות בונות" והמלצות, אבל כשהסברתי שפשוט קשה כי לרוב אני לבד כבר הפסיקו להעיר, פשוט אין מה לעשות.

אני קמה ב 6:30 וממש מגרדת את עצמי מהמיטה ובכל זאת יוצאת רק ב 8:30 מהבית...

 

בהצלחה לכל המאחרות ושהקב"ה ייתן לנו הרבה כח לגדל את הפשושים שלנו!

שלוקח להן מלא זמן להתארגן

וכיף לך שהפסיקו להעיר לך...

מי שלביה"ס הולך בעצמו בזמן להסעה, ומי שלגן מגיע מאוחר. היוםהסייעת אמרה, שעדיף להגיע אחרי תשע ולא בין שמונה וחצי לתשע, שאז הם פותחים רק כל רבע שעה.

נשמע לי יותר הגיוני שעדיף לילד להגיע ולהשתלב בזמן שיש משחקים על השולחנות וברצפה

מאשר להשתלב באמצע מפגש או משהו כזה שאז זה פחות חופשי

אני עונה כגננת, זכותך להביא את הילד באיזה שעה שאת רוצה ההמלצה היא עד 8:30 לטובת הילד בלבד. גן זה לא בייבי סיטר יש לוח זמנים וסדר יום ,יש מפגש בוקר ומשחקים כמובן תפילה. ילד שנכנס באיחור לדוגמא באמצע התפילה מפריע לילדי הגן ולגננת אבל בעיקר פוגע בעצמו הוא הפסיד את הכניסה לגן ברוגע  בכיף .הוא נכנס באמצע הוא מובך כולם מסתכלים עליו.. אם זה חד פעמי לא נורא אבל אם זה קורה כל הזמן צריך לבדוק בעיית התארגנות בבוקר חבל שהילד יפסיד בביה"ס צריך להיות ב-8:00 והמאחרים ננזפים חבל, תנסו לעבוד על זה בגן לטובת הילד ולטובתכם. בהצלחה.

צריך להיות שכל ישר למורה. תלמיד שמאחר כי זו ההתנהלות בבוקר בבית אין מה לנזוף בו. ( מדברת כל הכיתות הנמוכות)

אבל אולי רואה חשבון. או מישהו אחר שמומחה לזה יכול לייעץ.
או להתקשר לאחד מקרנות הפנסיה שאליהם את רוצה לרכז הכל

הבנתי שעדיף לרכז הכל לקרן אחת והם מחויבים עפ החוק לאפשר לך את זה. תחשבי שכל חברה גובה עמלות כל חודש על הקרן...

כדי לרכז את הכל את צריכה להחליט לאיזו קרן את מעבירה הכל (אין לי מושג. אני חיפשתי קרן של מהדרין מבחינת הריבית וכו), ויש טופס שממלאים ושולחים.

(אני יודעת את זה כי בררתי בערך לפני שנתיים... לבעלי ולי יש מיליון קרנות פיציות מפוזרות.. ועוד לא טיפלתי בזה! תודה על התזכורת)

באופן כללי זה חא ממש משנה באיזו חברת ביטוח את מפקידה את הקן שלך רק שיהיה לך נח שזה שם..מבחינת שירות, תנאים ועלויות.
ותמיד עדיף שתהיה לך קרן אחת בחברה אחת...

לא רלוונטי לגבי כרגע, אני סתם מתעניין..

ככל שיש שם יותר כסף, כמה הם תלויים בך ולא אתה בהם...

למעשה זו קופה לכל דבר, כמו שקיימת בבנק קופה של החשבון של ששם נעשות רוב הפעולות הפיננסיות כך גם בפנסיה/ביטוח מנהלים/קרן השתלמות...מועברים לשם כספים שהם שלך כאשר בבוא היום יתאפשר לך לפדות אותם וכרגע הם מנוהלים ע"י חברת הביטוח שגובה תשלום על הניהול. בקיצור - עמלות.

בהצלחה

 

http://m.kipa.co.il/community/222-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D

של כל הענין - אבל דבר דחוף: אתם חייבים למנוע אפשרות של מילוי מים באמבטיה כשהוא לבד שם, קל וחומר עם האחות הקטנה. חס ושלום אם היא תיכנס לבפנים הוא ימלא מים עם פקק בפנים, זה עלול חלילה להסתיים באסון. דאגו שלא יהיה שם פקק בלילה ובכלל במקום שיכול להגיע, וגם תבהירו שאף פעם לא פותחים את הברז באמבטיה כשמישהו מההורים לא נמצא.

כשאני שומעת מים נפתחים אני רצה מיד.
ולא עוזר להבהיר..

וזה דוחה כל התאוריות חינוך 

 

תעשי הכל שהוא לא יעשה את זה בשום פנים ואופן
ילד בן 3 יכול גם לסגור דלת מבפנים ולא תמיד את תוכלי לבוא במיוחד שזה נכנס להרגל

ההורה חייב להפיק את התגובה הכי מבוהלת ואפילו לצאת מהגבולות הרגילים.

בהלה אמיתית של ההורה ותגובה חריגה מאוד - תבהיר לו מה הגבול בין שובבות רגילה כמו להכנס למיטה של האחות ולהציק לה - לבין סכנת נפשות.

פעם ופעמיים ושלוש
וכעסתי
והסברתי
והחבאתי את הפקק אז הוא חסם בדרך אחרת את המים מלצאת

וכל פעם הוא בכה נורא
וחזר מיד.
(אני מכבה לו את האור כי הוא פוחד מהחושך והוא לוקח כיסא ומדליק.
ואין שם מפתח, באמת כדי שלא ינעל את עצמו בפנים)

אבל מכה נתת?? בלי להסביר . פשוט לצעוק סכנה אסור ולהכות??

זה המקרים שבהם מכות הן דבר חשוב...

לא נתתי.
לא הרגיש לי שזה מספיק מובן. זה לא כמו להרחיק מתנור דולק.
נראה היום כשיחזור מהגן אם זה יקרה שוב..

בתנור דולק הוא מקסימום מקבל כוויה קטנה ביד- והוא ירגיש מיד שלא נעים לו.
אמבטיה זו סכנת מוות שקט, לו או לאחות.

עדיף שהוא יבכה עכשיו מאשר שאת תבכי אחר כך חס ושלום.

א. צריך לומר לו, בנחת, שבשביל הקטנה זה מסוכן. כי היא יכולה להחליק על המים ולקבל מכה חזקה (זה המקסימום שהוא יכול להבין).

 

ב. תגידי לו שאת לא מרשה לבד לפתוח את האמבטיה, אבל את מסכימה לשחק ביחד איתו במים. תפתחו ביחד את הברז שם, שישתעשע.. ואח"כ תגידי שכשירצה שוב יקרא לך. אח"כ תווסתי את ה"מינון" של זמני המשחק. תגידי שאם הוא רוצה שגם הקטנה תשתתף - אתם תשתפו אותה ביחד בזהירות.. 

זה נשמע רעיון טוב..
רק לשמור שהוא לא יתלכלך אחר כך...
תודה

אוהב לשחק במים - למה לא..

 

אפשר למשל למלא שם גיגית ביחד ולתת לו להשיט משהו מידי פעם.

 

הקיצור: במקום שזה יהיה "מקום עימות" - זה יהיה מקום שיתוף פעולה. דווקא בגלל שהוא אוהב את זה. השת"פ הזה, גם יגרום ליותר "תקשורת" מעבר לכך בעז"ה..

כי הוא לא היחיד בבית.. יש לו שתי אחיות קטנות
וזה די סיוט להלביש ולהפשיט ולנגב כל פעם מחדש..

אמבטיה אחת ביום מספיקה לי די והותר

[אבל תדעי, שאם תתני לו למלא שם, בלי להיכנס לאמבטיה, גיגית עם קצת מים ולהשיט בה "אוניה" יכול להיות שתצאי ב"זול". אפשר קצת להפשיל לו שרוולים. לא התכוונתי שהוא עצמו ייכנס כל פעם..]

אני אמרתי לבן ה 4.5 שלי (אחרי אינסוף תיחקורים, שאלות ותהיות ממנו למה המים מסוכנים) שילדים עלולים להכנס למים ולפעמים הם לא מצליחים לצאת לבד, אז צריך שאמא תשמור עליהם ותעזור להם לצאת.

עכשיו אני קולטת כמה זה נשמע מפחיד...

מצד שני, אני מעירה שה עדיף על סכנת טביעה ח"ו.

 

 

 

 

באמבטיה יש סכנות:

טביעה

כוויה

נעילה

(אולי גם יש לך תרופות או חומרי ניקוי באמבטיה?)

 

לדעתי יש 2 אפשרויות:

1. לנעול את חדר האמטייה. אם אין לכם שירותים נוסף תצטרכי לפתוח לו, כשהוא צריך להתפנות.

2. לפני שאת הולכת לישון לסגור את המים בברז הראשי.

באפשרות זו את צריכה גם לבטל את אפשרות הנעילה (אפשר לסובב את לשונית המנעול, שתישאר בחוץ), וכן לדאוג שבאמבטיה לא יהיו חומרים מסוכנים.

 

אין סכנת טביעה כי כאמור אני מגיעה ברגע שהוא פותח את הברז. והבעיה היא הבגדים הרטובים 3 פעמים ביום. וחורף עם כל השכבות זה בעסה.
אין סכנת כויה כי אין לנו דוד שמש. ואנחנו מחממים לקראת הערב את הדוד וגומרים את המים במקלחות אחכ. מקסימום יש מים חמימים..
אין סכנת נעילה כי אין מפתח
אין אפשרות לסגור רק את המים של האמבטיה וזה בלתי אפשרי להיות בהפסקת מים כל אחהצ..

הבעיה העיקרית היא העקשנות הזאת לעשות שוב ושוב מה שאסור.. והוא בהחלט מבין כשמשהו אסור. אבל לא מוכן לקבל את זה

אם אין כאן בעיית סכנה, אז באמת צריך לדבר על גבולות.

לי אין כל כך ניסיון בתחום.

הילדים הבריאים שלי היו יותר רגועים מהילד שלך.

אני מנוסה בבלאגן של ילדה אוטיסטית, וזה עולם אחר לגמרי.

הבלאגן של הילד שלך קטן עליה!!

אם מנחם אותך בלאגן של אחרים, אני אספר מה היא עושה!......

להתחיל לסגור את הדלת

על הארון לשים מנעול או להעביר למקום סגור

לשים משהו על המתג כדי שלא יוכל לפתוח

אולי בשלב כלשהוא בלילה להעביר את המיטה שלה אליכם ולסגור את הדלת

ויתחתן וישפוך לאשתו את התבלינים ולא לי?

זה נשמע שהוא מנסה להשיג צומי, רק בדרכים קצת שליליות שחבל שיפגע מהן כי באמת זה זמני.

 

.

 

יש לך שובב מתוק.

אם תצליחי מצד אחד להעמיד גבולות ברורים לגבי עניינים של סכנת נפשות מצד אחד, 

ומצד שני ליטול את העוקץ ממעשי השובבות - כמו שמציע ד. הוא ילך וישתפר ב"ה.

 

לענין התבלינים למשל - את זה את לא מרשה. אבל במקום, אפשר להציע לו לעשות יצירה עם חול ודבק, או כל רעיון אחר שכולל לשפוך אבקה או גרגירים באופן שאת מרשה.

 

אני למשל מרשה לפורר קלקר לתוך מייבש החסה ולסובב את הידית בכיף.

אפשר לתת נייר עיתון לקרוע לפיסות קטנטנות, לאסוף לתוך שקית מרשרשת של סופר, לנפח, לקשור בחוט ולרוץ עם זה בבית או בחוץ. וכן הלאה.

 

זה מצריך השקעה של זמן ומחשבה אבל משתלם לטווח הרחוק - הילד לומד שיש דברים שאסור בשום אופן. אבל גם שבאים לקראתו ומספקים את הצורך שלו בגריה חושית (ונכון - גם בתשומת לב - אין פסול בזה).

לרעיונות היצירתיים...

אפשר להבהיר שלא שופכים תבלינים

ולהבטיח שתסמיני אותו לבשל איתך...

ואז, לתת לו לשים את התבלינים שפחות חשוב לך

 שלא ישפכו כמויות

וגם אפשר ללמד איך מחזיקים כדי שלא

ישפךיותר מדי כדי שהיה לנו טעים..

ולעשות מזה קצת טררם...

להקשר לסבתא ולספר שהמתוק עזר

לאמא לבשל

ובזמן הארוחה להחמיא לו וכו....

בקשר לאחות. לנו הייתה בעיה דוקא ביום שבת השנתיים לא נותנת מרחב מחיה לקטנה

 אף לא לרגע...

אז ארגנו לה מקום משלה.

אם יש לול באלון או לפרוס שמיכה או מזרונים צעצועים של קטנים

ולומר שזו האופציה.

בהצלחה!

והרבה תפילות! שכל החיים הוא ישתמש באנרגיות לכבוד ה׳!

בגדול- גבולות! הילד שלכם לא בעל הבית. בהתחלה זה יהיה קשה- כי הילד יצטרך להבין שמשהו בכללי המשחק משתנה פאום, הוא יצטרך לקלוט היטב שהוא לא יכול לעשת מה שבא לו, אך עם הזמן (עם הרבה עקביות!!!) תשכילו ותצליחו!

 

מה עושים בפועל? מדברים עם הילד. במיטה לפני השינה. שם הוא כבר יותר רגוע, יותר פתוח להקשיב. בשחה עם הילד תשאלו אותו: "חמוד, למה עשית ..(את מה שעשה)?"  הגיוני מאוד שהוא יספר לכם (לפעמים מגלים דברים מדהימים שהילד חווה בלי שנשים לב, כמו חרדה או פחד ממשהו). אחר כך תסבירו לו מה לא בסדר במה שעשה, ואחר כך תסבירו לו מה הוא היה צריך לעשות במקום. תמיד לשים לב לדבר על שני תחומים: מה לא עושים ומה עושים במקום.

 

כיוון נוסף שאפשרי:

 

עם זאת- שימו לב: לפעמים ההורים לא נותנים לילד מספיק יחס חם עבורו, הוא מתוסכל ומנסה לקבל יותר אהבה. בדקו גם את האפשרות הזו.

 

אם אתם רוצים יותר בהרחבה- אפשר לשאול בשמחה ונשתדל לענות. בהצלחה!

כולכם עזרתם

בס"ד

 

באמת רעיונות נפלאים.אני עדיין לא נשוי ובכל זאת חשבתי אולי להוסיף משהוא שאולי יעזור:

לדבר עם הילד בגובה העיניים -כמובן שנפשית אבל התכוונתי פיזית , ככה הילד מבין בצורה ברורה יותר שמתכוונים למה שאומרים לו.

וקודם כל תפילה לה' שנזכה להצליח בחינוכנו .

 

בברכת

"חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"

 

באמת כל הכבוד ויישר כח!

בשורות טובות!

בעבודתי עם ילדים נוכחתי שזה אחד הדברים שילדים נזקקים לו ביותר ושיפיק מהם תגובה חיובית.

אז אפשר firelichen purim -במקום פריעליכן...- משחק מילים עם 'אש'.

ולשים במשלוח דברים חריפים- דוריטוס חריף סוכריות חריפות וכו...

 

צלחת אדומה עטופה בצלופן אדום/כתום/צהוב שייראה כמו להבה.

בפנים- או דברים חריפים (פחות מתאים לקטנים) או דברים בצבעי האש- גומי בצבעים, פחית מיץ תפוזים מוגז, מקלות בייגלה קשורים בצורת מדורה, כוסית ג'לי כתום/צהוב עם פירות משומרים מתחת, עוגיות סנדוויץ' במילוי בננה וכדומה

מאוחר מידי.

 

ב. גם היו חסרים נתונים: מה זה "חימום ע"י תגובה כימית"? מה זה המנות הללו, משהו מבושל?..

 

נקוה שבכל זאת היה לה מה לאכול...

ההנחיות של הרבנות הצבאית היא שאסור לחמם.

אבל יתכן שמדובר על משהו אחר.

 

שבת עברה...

בכל מקרה, מצאתי תשובה :

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=162127

שאלו את הרב יובל שרלו, והוא פסק שאפשר להתיר.

 

שנה שעברה היו שם מ ל א תחפושות מהממות ב40-100 ₪! (במקס סטוק)
לא יודעת אם עכשיו כבר יש כי לא יצא לי להגיע לשם לאחרונה אבל עקרונית זה מעולה. (רק כדאי אולי לבדוק אם זה תחפושת עם תו תקן).

במקרה ולא קבלת את המוצר.