אם את מתכוונת לחשש מפגיעה מינית.
כאחת שהתעסקה עם הנושא רבות ומתוך כך למדתי עליו אני יכולה לאמר לך שכ70% ממקרי הפגיעה בילדים מתבצעים על ידי אנשים מוכרים.
כן, כן מה שאת שומעת
דוד, סבא, שכן, מכר, חבר.
זה יכול להיות גם החבר שלה בגן (בדיוק היה מקרה כזה בישוב והביאו לנו שיחה ממש טובה על זה עם פסיכולוגים)
כשהייתי רווקה טיפלתי בילדים שנפגעו מינית.
תקופה קצרה אחרי ניסיתי לעזור לאישה שנפגעה מינית בילדותה מאביה ! וגם פגעה מינית בהיותה ילדה באחיה ובעוד ילדה אתיופית.
מאז אני בטראומה, אולי גם אני צריכה טיפול... כי זה היה גדול עלי כל העניין הזה ואני מקווה שלעולם לא אצטרך עוד להיות מעורבת בדברים כאלה.
עשיתי על זה עבודה סמינריונית, גלשתי באינטרנט באתר לנפגעי תקיפה מינית, בקיצור אני לא כותבת סתם.
אז מה לעשות ?
בנותיי הבכורות (תאומות), גם הן בנות חמש (וחצי), אני לא מוכנה שיזוזו ממני לשום מקום לבד. לעיתים רחוקות הן הולכות לחברה ואז אני לוקחת אותן ומחזירה, הכל מאוד מבוקר.
כשיהיו מספיק גדולות להזהר בעצמן אני אאפשר זאת.
בינתיים לא.
כמוני כמוך אורית. מזדהה לגמרי. אבל בעלי כן מבין, זה כן. אבל אולי יש איזו בת משפחה צעירה שלכם, אחות, בדודה, אחיינית, אפילו בת שכנים של המארחים שיכולה לבוא ולהיות בייביסיטר והעוזרת שלך בשבת הזו? שיסדרו לה מקום לינה בדירת האירוח שלכם או קרוב אליה, והיא תבוא ותהיה איתך בזמן שבעלך בבית הכנסת. תצמידי אליה את אחד הגדולים יותר או את שניהם, והיא תשחק איתם, וכשריך תעזור לך גם עם הקטן ותרוץ אחריו ותציל אגרטלים וספרים מנחת זרועו המתוקה. בתשלום כמובן ואפילו עם שי חמוד במוצש"ק. מה שבשבילנו האימהות הוא סיוט לפעמים, בשביל נערה יכול להיות כייף גדול והתנסות חשובה. 
הקטן, שיהיה בריא, גם הוא כ"כ חמוד ומתוק, ואני מחכה ושומרת ומאריכה לו את השיער עד לחלקה, והגדול, בן 4, בא בשיא הטבעיות התמימות והחוצצצצפה וגוזר לו את השיער! טוב, עכשיו אני בטוחה שתגידו לי: זה סימן שהוא צריך יותר צומי. בסדר, זה ברור גם לי! אבל עדיין מגיע לו עונש מארץ העונשים! אבל איזה?!