ילדים מנסים ללמוד על העולם ולוקח להם זמן. אם דוחקים בהם (חזרה על אותו משפט שוב ושוב כאילו הם לא הבינו אותו בפעם הראשונה, מוסיפים לו איזה "נו כבר! כמה זמן לוקח לך להבין את מה שאני אומר... זה פשוט..." או איומים למיניהם ואף אם מבטיחים פרסים) הם רואים זאת כזלזול באינטלגנציה שלהם. כי אם בראש שלהם הם לא רוצים לעשות את זה, אז נגיד אם מציעים להם פרסים, זה יוצר מצב של שכנוע והפעלת לחצים על משהו שהם לא רוצים, וניסיון לשכנע על משהו שהם יודעים כביכול, גורר תגובה הפוכה.
תחזרי רגע לחשוב מעיניים של ילד קטן על אירועים המוניים, החנק הקלאוסטרופובי שהוא חש כאילו בתוך קופסא כשכל כך הרבה אנשים הולכים הלוך חזור ולא רואים אותו, רגליהם דורכות על רגליו הקטנות ברכיהם נדפקות בבטנו ובחזהו והוא בתוך מנהרה כזו ארוכה של אנשים נהנים שאיבדו במקצת את זהירותם (מוזיקה גבוהה, אלכוהול וכו') ולא חושבים עליו הקטן. אולי גם קרה שמישהו פעם נדפק בו כשהוא לא אחז בידך, ולקח לו זמן ארוך בעיניו למצוא את הביטחון של אמא שוב, כי בעיני ילדים כל רגע ארוך יותר, הם עוד לא יודעים להעביר את הזמן ולהמתין עד שמה שהם רוצים יקרה. ואם זהו מצב סכנה "אני לא אמצא את אמא יותר לעולם אם לא אמצא אותה עכשיו" ו"כל רגע שעובר הסיכויים קטנים", אז הפחד משתק אותם והם עושים הכל כולל הכל (כולל בושות, צעקות, דיבור עם זרים, או אי דיבור איתם תלוי בחשש ובחינוך).
כחלק מלימודו על העולם, הוא רוצה לדעת מה אמא עושה, להשתתף איתה בבישולים, ביציאות ובביחד. אם אמא יוצאת מהרכב, הוא רוצה לדעת מה היא עושה, המנגנון שלו סקרן ואם הוא לא ידע, הוא מפחד שהוא לא ידע מה עושים בחיים. אולי המורה בביה"ס סיפר לו על ילדים שמתו באוטו לבד כי שכחו אותם שם, וכשהוא שמע על זה, ברור שהוא יפחד. אולי יצא לך עצמך לדבר על המוות האחרון של ילד שנשכח ברכב עם חברה כשהוא שומע. והם מבינים כל מילה ומפנימים אותה ברגש חזק יותר מלנו המבוגרים.
במתחם הפעלות רצוי לבלות עם הילד, עד שהוא מתחבר אל אחד הילדים האחרים לפחות. כי הוא לא מכיר אף אחד. בכל מקרה איך אפשר להתרכז במסך כשכל כך הרבה חיים ורעשים במתחם? הפחד ממקום לא מוכר הוא פחד שיש לכולנו, בין בעבודה חדשה, שכונת מגורים אליה עברנו לאחרונה וכו'.
אז סבלנות! בחדר המדרגות, למה הוא צריך לרדת לפניך? אז יקח שתי דקות יותר שהוא ירד איתך. לא סוף העולם. לשחק איתו במגרש ולנדנד אותו בנדנדה במתחם ההפעלות, הקשר שתבני איתו יהיה שווה כל מאמץ. למה לנוח יותר חשוב? אפשר לקנות ציוד סיפור ולקצוץ בבית, גם חוסכים את זמן הנסיעה, לחכות בתור וכו' וגם את הכסף לספר והנה גם פה זהו זמן איכות עם הילד ולא זמן עצבים לחכות בתור. לאט לאט הוא ילמד להתמודד עם העולם. להסביר גם הסבר פעם אחת ואז לחכות, לא צריך ללחוץ עם אותו הסבר שוב ושוב.
בהצלחה!
