למה אנחנו הבנות צריכות ללכת בפחד ברחוב שאיזה בן\סוטה יתנפל עלינו...
למה אף אחת ממנו לא מרגישה חופשיה בגלל היצר הכל כך רע שלכם אני לא מבינה...
למה בגלל שטויות שלכם לנו יש פצע לכל החיים...
מצטערת עם הנושא כואב אבל חייבים להבין אותנו..
כל כבודה בת מלך פנימה, במקומות שיש אנשים עם מידות טובות הרבה יותר בטוח.
אז כן, יש מקומות שלא צריך להסתובב שם לבד.
בהלכה זה מעוגן היטב כל הדינים הללו,שלאשה אסור להיות לבד ואפילו בבית הכסא כתוב שנשים צריכות לדבר כדי שלא יהיה 'יחוד'
למה את קצת חיה בסרט?
סליחה על הבוטות, אבל אם את לא מרגישה חופשיה ללכת ברחוב - הבעיה שלך...
תפסיקו לראות את כל הבנים בצורה כזאת.
בס"ד
א. הקב"ה ברא את הייצר של הבנים חזק הרבה יותר משל הבנות - השאלה היא למה הבנים מנתווים את הדבר הזה. כי מצד אחד זה יכול להיות מאוד טוב וזה הרי מתנה מהקב"ה אבל מצד שני זה יכול להיות מאוד רע. אך ב"ה כיום אצל רוב הבנים זה לטוב וןהם לא יתנפלו סתם על בנות.
ב. אני לא חושב שצריך לקרוא לזה "שטות" אל בעיה שיש לחלק מהבנים שהם אינם יכולים לנתב את הכוחות העצומים שהקב"ה ברא בהם למטרה טובה, והם לא מנצלים את זה כמו שצריך (כמעט כמו בכל דבר בחיים שאפשר להשתמש בו לדבר רע וגם לדבר טוב).
ג. באותה מידה שבן עושה את זה, גם בת יכולה לעשות את זה. וזה לא קרה פעם אחת ולצערנו גם לא פעמיים שבנות עשו את זה לבנות ובנים לבנים.
ד. ובאמת יש פה הכללה גדולה של כל הבנים - כי זה לא כל הבנים שעושים את זה, אלא חבורה של אנשים שיש להם בעיה.
אחוז לא קטן של האנסים הם בכלל ערבים, סודנים וכו' - לא בכל מקום ובכל שלב, אבל בכל זאת...
למה אנחנו הבנים לא יכולים ללכת ברחוב בלי לראות בנות לא לבושות ברמה שאנחנו לא נלך בפנימיה בישיבה
למה אנחנו לא יכולים ללכת בלי לעבור ליד בנות שכל לבושם אומר "תראו אותי" נמאס כבר מיצר ההתיפיפות הזה
למה אתן לא מתחשבות בכך שישלנו יצרים שאנו מנסים להתגבר עליהם וזה קשה גם בלי הבנות הלא כל כך לבושות מסביב
מצטער לתקוף אבל אתן יצרתן חברה (ובעיקר אופנה) המחפיצות (מלשון חפץ) את הבנות ולכן אם בן נופל במלכודת שלכן אתן צריכות קודם כל להאשים את עצמכן
תתחילו להתרגל לזה אתם לא היחדים שחיים!!!
למה ???ככה!!!
מחילה ממך אבל זה לא נכון בכלל...מה את רוצה לומר לי שלא שמעת אפעם בחדשות שבנים נאנסים ע"י בנותת...????
זה לא נכון לגבי הכלל!!נכון,אצל בנות המקרה יותר נפוץ....אבל את צריכה להבין דבר אחד!אם תכבדי את עצמך אנשים יכבדו אותך..(אנס ופושע זה כבר משהו אחר)
וחוצמיזה מי אמר שאני לא מכבדת את עצמי?!?
לא אמרתי את זה..התכוונתי שכל עוד את מכבדת את עצמך ואת הגוף שלך אינלך כ"כ ממה לדאוג
בדמייך חייאת חושבת שבנים נהנים מהמציאות הזאת?
ממש לא,זה התמודדות מאוד קשה.
הבנים צריכים להתמודד עם היצר והבנות צריכות להתמודד עם זה שיש להם יצר.
את לא יכולה לבוא ולהאשים(וגם את מי תאשימי?).
זה לא יעזור המציאות תישאר,הרי זוהי מציאות טבעית והאדם לא יכול לקבוע שינוי.
השאלה איך אנחנו מתמודדים איתה,כי יש מציאות שאנחנו משפיעים ויכולים ליצור שינוי.
או שאת יכולה לבחור בדרך של להאשים ולומר אני ילך איך שבא לי,איפה שבא לי ומתי!
התוצאה של זה לא תהייה נחמדה בכללל.
או לבחור בדרך של הבנה של המציאות(הטבעית,הרי ככה הגבר הנולד) ולומר,אני שאין לי את ההתמודדות הזאת יכולה לבוא ולעזור כמה שיותר-צניעות(יש סיבות נוספות לצניעות),ללמוד הגנה עצמית,זהירות וכד'..
אפשר לומר לא פייר.לדעתי זה קטנוני.
בהצלחה לכל אחד בהתמודדות שלו!
היה לנו דיון בכתה,דיון כשה,
למה צריך גמרא (או מי שלא מבין גמרא אז למה צריך תורה) הרי כל אחד יודע שגמרא זה הלכות בשפה אחרת עם שמונה מאות סיבות ,קושיות ,ותירוצים ,על כל שאלה. אני צריך הסבר מה הקשר בין לימוד גמרא לדבקות בה'? הרי אתה יכול ליפתוח ספר הלכות וליראות מה נפסק וזהווווווווווווווווווווו.
למה צריך וחשוב כלכך ללמוד גמרא?
וחוץ מזה איך אמורים להידבק בה' דרך לימוד הלכות בשפה שונה???????
אשמח לתגובות!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש גם מדרשים, מעשיות ועניינים אחרים שהם לא הלכה.
אני לא יכול לומר למה רב אשי ורבינא בחרו דווקא את הסגנון הזה,
אבל אני כן יכול לציין דברים שיפים בעיניי בו:
--הכל קשור אחד לשני. מכל עניין לומדים עניין אחר. רואים בזה את ההכרח שהכל יהיה
מדוייק בחיים. טעות פה משפיעה רחוק. כמו אוהל סיירים שדורש שכל המיתרים יהיו מתוחים
חזק.
--זה סגנון יותר חוויתי. כשדבר מוביל לתוך דבר ורואים רצף הרבה יותר קל לשקוע בלימוד.
ככה הלימוד נכנס עמוק יותר בנפש.
--הקושיות והתירוצים לא באים סתם. אם תלמד הלכה כמו "צריך להמתין שש שעות בין בשר לחלב",
דבר שאין לו איזכור במקרא, תוכל לומר "אין לזה סימוכין" ולא לקיים. אילולא התירוצים בגמרא, הקושיות
היו עולות לך לראש מעצמן. הגמרא פשוט מקדימה תרופה למכה.
אולי אוסיף עוד בפעם אחרת.
כדי להשיג דבקות בה'
אפשר להמשיך עוד ולמר זאת גם על פנימיות התורה. אבל עכשוו אני שואל אותך מי זה ה'?
אז כדי לדעת -לא מי זה ה' שבזה אין לנו שום הבנה- אלה איך ה' רוצה שאנחנו נתפוס אותו ונבין אותו אנחנו צריכים ללמוד תורה וזה כולל הרבה הלכה וגם גמרה שמלאה במדרשים והנגות טובות
גמרא זה בדיוק מה שזה הלכות, רב אשי ורבינה כתבו בעצם את כל הדעות של רבנים ב300שנה לא יותר מזה!!!
ולא עניתם לי על השאלה אז מה שקל ללמוד את זה וזה מעניין איך זה קשור לה' למה לא ליפתוח ספר הלכות ולראות את השורה התחתונה מה נפסק?????????????
אני היום למדתי גמרא
היה שם דרך ארץ בין רב לתלמיד
היה שם הילכות תפילה
היה שם דיברי מוסר
היה שם שאלות על טעמי המצוות
בקיצור אני יודע שזה היה קטע די ארוך אבל בפרוש אי אפשר לומר שהיה שם רק הלכות יבשות
לראות את המסקנות המופיעות בשולחן ערוך / משנה ברורה / קיצור שולחן ערוך ולומר שזה אותו הדבר זה כמו לומר שאם ראיתי מפת רחובות של תל אביב אני יודע איך תל אביב ניראת
יש שני סוגי אנשים. הסוג הראשון הוא הגיבורים, גיבורי כוח עושי דברו, שעולים על ההר, יורקים דם, נפצעים, שוברים רגליים ומכינים את הדרך לסוג השני - אלה שעולים ברכבל.
אם אני רוצה פסיקת הלכה למעשה, אני לא אלך לשיעור כללי באחת הישיבות, אלא אני אשאל רב פוסק ואקבל את התשובה. אבל מי שרוצה לפסוק בעצמו את אותה הלכה - חייב לעשות את הדרך הקשה.
יותר מכך, מי שלא עושה את הדרך הקשה הוא לא יהודי בריא. דרכו של יהודי היא להידבק בבוראו. זו הבריאות של יהודי. רבש"ע הביא לנו תורה ואתה שלוש עשרה מדות שאותה תורה נדרשת בהם (קל וחומר, גזרה שווה, בנין אב וכיו"ב). הגמרא בנויה על אותן מדות. כאשר אני דורש את התורה ומוציא ממנה הלכה - אני נדבק בבוראי. זו דבקות עצומה ברבש"ע, מכיוון שאני הולך בדרכיו (פוסק הלכה כמו שהוא פוסק).
אני ממליץ לך על הספר 'חיי עולם' של הרב אבינר שיח', שעוסק בתלמוד תורה. פרק ד עוסק בלמידת גמרא.
לדבקות בה'?
והשתובה לזה היא שהקב"ה נמצא בכל דבר (גם באנגלית תבוא לשעיור אנגלית/חשבון/מדעים בישיבה שבה למדתי (דורשי כבוד!) ותבין....)
מרדכיבס"ד
תראו מהי התוצאה השישית שכותבים בגוגל 'איזה טוב ה'' (לראייה לחצו כאן)
לא יודע מה איתכם, אבל לי זה עושה טוב 
ב"ה!!
גם לי זה עשה טוב..
=)
בס"ד
מרוכזים שם עשרות שרשורי איזה טוב ה' שהיו בכל הפורומים שפה בערוץ 
וגפן - תודה, בזכותך הגעתי לזה 


אדיר
איזה מגניב!!!ט!הר

תפוזיתאחרונהובכן בעקבות כמה דברים שקרו פה בשיחות אישיות בחדר הראשי וכ' בין בצחוק, בין ברצינות, (בכל צחוק יש טיפת אמת) חשבתי כי כדי שאני אעלה כמה נק' חשובות שמציקות לי..
ראשית, אל תשכחו שלא אנחנו העירוניסטים (הילדים והנוער) החלטנו לגור פה אלא ההורים! סבבה? וכל אחד מהאידיאולוגיות שלו.. וגם אם זה לא מבחינה אידיאולוגית זו החלטה שלהם וזהו.
דבר שני ולא חשוב פחות, קצת כאב לי הזלזול שהיה לגבינו כאילו שאנחנו כל היום יושבים בכיף במרפסת שמש, יורדים לפארק, ועוברים בדרך בקניון.. צאו מזה! מה נראלכם?! חשבתם פעם על הקשיים של להיות בעיר?!
יופי- הישובים יש להם ערך גדול ועצום אבל אל תשכחו שרוב ההיישובים כל החברה שם דתית.. ככה שאין בעיות של פגיעה חברתית וכ'.. מה שלנו בהרבה פעמים כן יש במקרה והסניף ממש רחוק (אל תשכחו שהעיר לא קטנה, או שהתנועת נוער לא מתאימה לרמה התורנית של אותו ילד.. כי אצלינו בסניפים יש גם מסורתיים אשר אנו מנסים לקרב ולא כל ההורים מוכנים לשלוח את ילדיהם..
בנוסף- כל החגים זה נראלכם כיף להיות בבית כנסת בשכונה חילונית לגמרי בערך 3 משפחות דתיות ולנסות לעשות אויירת שבת/חג?! אז מניסיון -זה קשה! אבל זו הדרך שההורים שלי בחרו בה.. קירוב רחוקים.. כי אם אנחנו לא נעשה את זה פה, וכל הדתיים היו הולכים לגור ביישובים, לא נראלי שהינו שומעים על המודג "חזרה בתשובה" וכ'..
ובנוסף רק כדי להראות שהלו"ז שלנו לא מתבטא רק בקניון (ואני באופן אישית כמעט ולא יוצא לי ללכת אליו..למרות שאני גרה ממש מעליו) ואם הוא כבר מתבטא אז זה למטרה חיובית בכל ימי רביעי/ חמישי יש אצלינו אחראים להכנת נרות שבת כולל שמני הדלקה.. וכל פעם יוצאים מתנדבים אחרים לחלק באזורי הקניונים ומרכז העיר.. וזה נראלי הדבר הכי מדהים שיש לדעת שקרוב ל 800 נרות שבת הולכות להידלק בקרב אנשים שלא שומרי תורה ומצוות- זה עושה לי את השבוע..
מקווה ששיניתי קצת זווית ראיה לגבינו..
ותודה לכמה שגרמו לי לפתוח את הנושא פה 
ואני ממש עוד לא הבנתי מה הבעיה בעיר?????????
מאיפה הנחת היסוד הזו הגיעה??
ב'קשה תענו. גם דעות יכולות לעזור לי לחשוב קדימה=)
אז אני אמשיך מפה.
כול אחד צריך לחשוב שהעולם נברא בשבילו- חשוב שנמור על העולם ולא נקלל אותו/נמשיך לקלקל.
כמובן לא לרמוס אנשים בדרך.
ה' ברא את העולם שיהיה לנו טוב, למה לא הכול נראה לנו טוב בעולם אין לנו תשובות לכך אבל יש לנו אמונה שהקב"ה יודע מה שהוא עושה.
עכשיו אנחנו באמצע הגאולה זכינו להיות בדור גאולה!! אמן ותגיע במהרה.
אנחו חייבים להמשיך בדבקות וירא לעבוד את ה'!! (עבדו את ה' בשמחה) נכון זה לא תמיד קל אבל מנסיון מי שהלך יד ביד עם בורא עולם ובודק כול דבר אם זה רצונו חוסך הרבה הרבה בעיות..
לא כ"כ עניתי על הנושא שביקשת אז סלחי לי!!!.
הנחת היסוד הזו הגיעה מכול התורה כולה!!!.
שנזכה תמיד לעבוד אותו ולדעת שמה שהוא עושה זה צריך להעשות.
נזכור שהכול בידיו ואם לא הלך כמו שתיכננו לא להתרגש זה הכול ממנו.
בהצלחה ענקית לכולם!! שנצא לגאולה פרטית ולאומית של כול עמ"י. אמן ואמן.
בשורות טובות.
וכך ה' ברא את הטבע וכל מה שהוא אומר לנבראים לעשות הוא בעצמו עושה
קשור למאמר שמסביר את זה בטוב טעם
אני גרה בישוב מרוחק וסתם שאלה שעלתה לי-איפה כל האידיאלים שאנחנו מרצים לחניכים שלנו?! על קירוב לבבות, יישוב הארץ (זה שאני גרה בישוב אני לא באמת מרגישה בזה שליחות...) תורה ועבודה, איפה כל האידיאלים שהמבוגרים מעבירים לנו? מה אנחנו בעצם עושים?! אנחנו פשוט חיים את החיים שלנו בנחת, בשלווה, במקום נוח, ולא בעיר ששם אפשר להפיץ את התורה ולקרב לבבות וכו' ואל תגידו לי שלחיות את החיים זה האידיאל, כי מה מעבר לזה?
אנחנו גם בקושי יוצאים מהחור שלנו...
ככל שאת תתאמצי יותר להאמין בערכים והאידיאלים האלה,אם זה לחקור על זה ,לשאול רב או שניים אפילו,אמא,אבא ועוד-את תראי שבסוף גם הלב ימשך...![]()
נשמע מפגר אבל זה מה שהסבירו לי כשאני אמרתי את זה...!
אני אשמח לעזור לך אם את מעונינת..!!!
כפרגניסט..ואם תכתוב בצורה שנבין משהו, זה גם יהיה נורא נחמד. ![]()
"אבא אני מבקש תן חיוך קשה לי לראות אותך בוכה"
{להרחבה מומלץ "אבא אל תבכה" אברהם פריד {באנגלית}
}
אבא:קשה לך לראות אותי בוכה אז למה אתה גורם לי לבכות{איבוד הארץ הוא כנגד הדברה "לא תרצח"}
{ולא רק זה אמר הרבי מנדלי הכלל הקטן{הכי פשוט}לפחות אל תשנא את חברך}
בן:אני מסכים אני לא פועל נכון ומלא אבל אני משתדל{פניה למי שלא תשתדלו}ואתה אמרת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם.."
מצפה לגאולה ומבקש עשו משהו לא רק לא לרצוח בגוף ובנפש החייו את עצמכם ואת החברים שלכם.



תנו חיוך![]()



זה שווה את המאמץ וה' יפתח את הפתח{ה' מקיים}
חיוך הוא דבר אדיר!
גם אם הוא מתחיל כחיצוני לגמרי- לאט לאט בע"ה ועם רצון ועבודה הוא הופך לאמיתי,
ואין דבר יותר נפלא מזה!
החיוך עוזר להתמודד גם עם קשיים..

"הנגלה שבנסתר"-לא עולה הרבה.... 10 שקלים וזה חוברת כזאת עם 72 עמודים..זה לא בדיוק הלכות צניעות זה כל מיני שאלות לגבי צניעות...
אבל יש לרב אבינר שיח' ספר שנקרא גן נעול שהוא על הלכות צניעות.

| 186 |
2%
|
10,000 |
לכבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו
הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים בכל העולם כולו, ולמרות זאת ממשלת ישראל אינה מאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית, ולא ניתנת להם שום אפשרות להביע את דתם במקום מקדשם.
מניעת תפילת יהודים בהר הבית היא פגיעה בסיסית בזכויות האדם באשר הוא אדם, ובחופש הדת. היא חמורה שבעתיים כאשר ממשלת מדינת היהודים מגבילה את תפילתם של יהודים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. במקום שלכוונו מתפלל כל יהודי שלש פעמים ביום, ושכל יהודי מתפלל שלש פעמים ביום לבניינו. המקום היחיד בעולם שבו אין מאפשרים ליהודי להתפלל הוא דווקא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ודווקא השלטון היהודי הוא האוסר זאת.
במשך שנים שלטו גויים במקום, ולכן עם ישראל לא תבע את זכות התפילה שם. האם ימשך מצב זה גם תחת שלטון יהודי?
אנו דורשים שממשלת ישראל תאפשר לכל יהודי להתפלל ולקיים את כל חובות התורה בהר הבית בכל יום ויום, יום חול, שבת ומועד. כמו כן אנחנו דורשים להניף את דגל ישראל בהר הבית, כדי לבטא את ריבונות עם ישראל במקום הקדוש'.
צעדים מעין אלה יהוו ביטוי לשלטונה וריבונותה של ישראל בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט.
אם עשרות אלפים חתימת העתירה לפני יום ירושלים, זה יהיה לקבל תשומת לב מהתקשורת
הפייסבוק ממשיך לתת בימה למסיתים.
גולש בשם ארי רוטר קרא בדף הפייסבוק שלו, לעשות שואה לחרדים, "חבל שהיטלר לא סיים את העבודה איתכם", נכתב, "הרי ידוע שרק בגללכם היתה שואה ואני עומד מאחורי כל מילה שלי".
אוףף..שה' יעזור לנו!! צריך אחדות!!
גאולה דחווףףף!!
הוא אולי לא מודע לזה, אבל גם אותו רצו להרוג.
זה קצת מזכיר לי פיצול אישיות...
השרשור על הנזם-http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t415305#4946327
לדעתי אין בעיה בנזם.. זה לא בולט ולא מוחצן. רק מוסיף יופי.
וגם ב 3 עגילים לדעתי סבבה לגמרי..[זה מהמם
]
לילה טוב
נזם זה דבר מההמם,אבל תלוי למי......
עגילים כנ"ל אבל לא יותר מידי...גג חור שני!!!....
ובענייני צניעות....-אני לא כל כך יודעת....
אבל כדאי מאד לשים לב איך ובאיזה מיקום עושים את הנזם.
מאד לא כדאי לעשות את הנזם באקדח עגילים, מכמה סיבות: העגיל שמכניסים גדול מדי ולא יפה, ומסוכן להחליף אותו מוקדם מדי, החור שנעשה גס מדי ולכן הריפוי איטי יותר, ובעיקר: בדרך כלל לא מדייקים בשימוש באקדח והעגיל יוצא נמוך מדי (קרוב מדי לקצה האף). זה מאד מאד משנה את המראה. לכן כדאי לעשות במחט. חוץ מזה צריך להזהר מאד לא לשים עגילים מכסף, במיוחד בזמן ההחלמה, כדי שלא ישאר סימן שאי אפשר להוריד. אפשר לקנות עגיל מתאים אצל הפירסר.
נזם צריך להיות בדיוק בשקע הקטן שבאף. נקודה שם היא אחד הדברים הכי יפים בעולם, לדעתי!
וגם שלושה (לא שלוש...) עגילים באוזן זה מאד יפה.
וגם בכלל לא משדר משהו לא ראוי..בניגוד לפעם
ממש יפה ואין בעיה הלכתית
ואני שמה עגילים עדינים וזה ממש יפה, וגם נזם לדעתי זה מהמם, אבל אין לי אומץ לעשות...
בס"ד
מבחינת יפה\לא יפה- טעם אישי. אני אוהבת. תלוי איך זה נראה על הבת.
מבחינת ההלכה- זה לא בדיוק "רוח ההלכה", אבל אין איסור מפורש על זה.
מבחינת צניעות כללית- תלוי איך זה בציבור שלך. פעם גם חור שני אנשים היו מתחלחלים, היום זה כמעט מאפיין של כל האולפניסטיות.
אם זה לא רגיל אצלכם בציבור- סביר להניח שיסתכלו עלייך עקום, זוהי משוגעת, היא וצניעות לא חברות כל כך טובות -ואז יבואו אנשים ויגידו שזה "לא צנוע".
אם זה עניין שבשגרה אצלכם בציבור, פחות ישימו על זה דגש.
זה יכול להראות מצד אחד ממש עדין...
ומצד שני נורא זועק!!!!!!
כשזה עדין זה יפה!!
אבל נזם לדעתי... זה אומר משו! (אולי זה תלוי בחברה שאת נמצאת בה אבל לפחות אצלנו זה ממש מראה....)
בעיני זה כבר מוגזם!!!!!!!
לפי דעתי, שניים זה עוד סבבה! אבל שלוש, ועוד נזם?!
אבל זה החלטה שלך! 
נזם זה חזירי!!
כילו אנחנו בני אדם!!
לא חזירים!!!
גועל נפש!!
נזם זהב = אשה יפה
באף חזיר = וחסרת טעם.
נזם הוא סימן ליופי!
זה ממש ממש יפה.
לי אישית יש נזם ו5 חורים (2, ו-3)
וזה לא ניראה שאני לא ערסית או לא צנועה או משו כזה.
אני חושבת שזה ממש תלוי מהמניעים, ומהבנאדם עצמו.
כששאלו אותו על חור שני (אז זה ממש היה מוזר ולא רגיל כלכך)
שזה תלוי לפי מנהג המקום.
אצלינו יש להרבה בנות, אז זה ממש לא ניראה מוזר..
רוזמריןמיופי-בעיני יש כאלה שזה רק מוסיף. וכאלה שזה הופך ל"פרכות", (דעה אישית,כמובן)
מהלכה-שמעתי רבנים שטוענים שזה הלכות מ" מנהג המקום" ורבנים שנגד! כל אחד והרב שלו.
( בקשר לנזם-בעיני זה רק הנקודה,וגם איזה רב אחד אמר לי שעם נקודה אין בעיה ודווקא בחישוק יש בעיה..
לדעתי אבל רק לדעתי!אני לא מנסה לומר לך שלא תעשי,
אבל אני בלחץץ הייתי עושה חור שני ולא יותר מזה.
בנות איך אתו מסתדרות עם יותר משני חורים זה מבאס לימצוא ולהכניס וכו.
בס"ד
זה בדרך כלל לא מפריע- אפילו לא שמים לב שיש עגיל- ולא פעם נאבדים עגילים בגלל שלא שמנו לב -כל עוד זה עגיל קטן ולא שוקל איזה 30 טון.
אני חושבת שזה מפריע רק שאתה מדבר שעה וחצי בטלפון על אוזן ימין עם השני חורים והעגיל נכנס למאחורי האוזן, ואז זה לא נעים ![]()
אבל חוץ מזה? זה כמו בגד, שרשרת, צמיד, כיפה, סיכה- לא מפריע.
1- כמו ד"ר אריק, הרבה פעמים זה באמת לא מפריע...
2- פתגם סיני עתיק אומר: "בשביל להיות יפה צריך לסבול". זהו.
כמה שאני אוהבת את הים
אני חיה בים
אני נושמת בים
לעיתים נדמה לי שאני הים
זכרונותיי הם הקצף וכאביי הם הגלים
הרוגע שלי הוא התכול שמשתקף בי
מעמקיו האינסופיים הם הרגישויות שלי
המקומות שאני מפחדת מהם
הם מסוכנים לי,אני יודעת
אני אוהבת את הים
ובאותה מידה מפחדת ממנו
כמה שאני אוהבת את הים
אני מזדהה איתו
איתך.
)
*sapir*
פצפוניתאחרונהאולי אפילו קל מה-3 מועדים אחרונים..
א. מי כאן עשה היום בגרות 4 יחידות - c ?
יש תשובות איפשהו?
והכי חשוב - איך היה?
אמרו שזאת היתה אחת הבגרויות הקשות בשנים האחרונות..
ב. יש מחר התנדבות בירושלים!! התעוררו!!
לי היא הייתה רגיל כזה, ומצטרפת לשאלה על התשובות... 
וקיבלתי 100!!!!!!!!
דווקא היה לי קל
אבל...חברות שלי אמרו שהיה קשה אז אולי אני זאת שבילפתי!!!
מקווה שעברתי


חוץ משאלה 3.. בטוחים שזאת התשובה?
אצלנו כולם כתבו משהו עם 36%...
נראלי שזה היה יחסית קשה אבל בסה"כ פסדר..
בהצלחה לכולם!!!
אם מישהו התנדב בארגון השומר החדש או מכיר מישהו שהתנדב שם, בקשה בקשה תפנו אלי לש"א!! אהי ממש ממש ממש חייבת את זה, וזה שיא היעזור לי..
תודה רבה רבה!! 
בהחלט יכול לקרוא על הצלקת שלי, דקות בודדות.
היא קצת יותר חשובה, קצת יותר מעניינת -
וקצת, אבל רק 'קצת' יותר כואבת.
~~~~~
כלים > אפשרויות > מחיקת הסטוריית רגש >
אם אומרים שיש טעם גהנום בעולם הזה, אז ממש כאן הפתח שלו.
ובו אחי, בו קצת נפתח את הנושא. ככה, נשים את הדברים על השולחן.
כל תמונה שריגשה אותך שעיניך ראו - תחרט בתוך הנפש לעולמים.
כל שיר ש - 'לא מתאים' שזמזם לך פעם אחת בראש - יהיה שם לתמיד.
כל שחנ"ש שעשית עם הידידה (בקטנה..) או החברה שלך - יזכר ולא ישכח.
כל תיאור בספר - שלא דמיינת לעולם שתקראי כזה דבר - הכל נחקק, עמוק.
ו - כאן, הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו ישפוך את כל מה שעבר עליו בחיים -
החל מהצחקוק הקטן עם המין השני עד התמונות הכי מתועבות שהוא ראה,
הכל - נחרט ונהיה בתוך הנפש עמוק, צלקת עמוקה שלא ניתנת למחיקה.
לא, גם לא ע"י מייק-אפ, כי אי אפשר למרוח מייק-אפ על הלב. זה לא שייך.
ו...
אותה צלקת - לנו, לנשמה הקדושה והטהורה שנתת בנו, ריבונו של עולם -
אצלנו היא מתעוררת כאשר אנחנו נוגעים באיזשהו זיק של קדושה.
ראבק, תבואי שאני משחק כדורגל, אתן לך 'וואלה', שתעלמי לעולמים..
אבל היא בשלה - כאילו ככה תכנתו אותה מראש - כשהיא רק רואה זיק של קדושה,
היא פתאום קופצת, מסתערת, חיה מחדש - ומכאיבה. אי כמה שהיא מכאיבה.
דווקא שאני פותח את דף הגמרא לצלול לתוך דברי אלוקים חיים,
בדיוק שם היא נכנסת - וסותמת לי את כל מעייני החכמה. אי, זה כואב. זה -
למי שעוד קצת נשאר רגיש בנפשו לנשמה שבו - זה הגהנום הכי שורף בעולם,
שמעלה לך את כל הזיכרונות שכבר כ"כ רצית לשכוח, איך הכל צף מחדש..
אלוקים, רבנן, תלמידהון, תלמדי תלמידהון - בבקשה תעזרו לי -
הבחור לוחש שהראש מתחבא בתוך הידיים, "עזבתי כבר את כל ההבל, חזרתי ממש
בתשובה שלימה. אלוקים, למה הפלאשים עדיין רצים לי בראש..?! ריבונו של עולם, בבקשה"...
היא מתעוררת ברגעים הכי קדושים בין האדם לא-לוהיו,
אבל גם בזמנים הכי קדושים בין האדם לאשתו. היא יודעת בדיוק את
תפקידה - פשוט, לטמטם את המוח ולהכניס את הבן אדם לשגעון מלא.
ולהבדיל, גם ברגעים הכי לא מתאימים - היא שם, טוחנת קמח טחון -
מי יודע, אולי נשאר לה עוד גרגיר של טהרה שהיא לא הצליחה לרסק.
ואז, בויכוח הראשון (או השלישי..) של האשה עם בעלה - ולכל זוג מוצלח יש ויכוחים
בחיים, וזה טוב ובריא - אלא ---- שאז היא מתעוררת אותה צלקת,
ומזכירה לה את אותו ידיד לשעבר שהיה כ"כ אוהב ומחייך, כ"כ מכבד, וכמה שהוא
תמיד הסכים איתי ואף פעם לא התנגדת למה שאמרתי. אלוקים, למה לא הוא נמצא כא...
והיא לא מספיקה להגיד את המילה 'כאן', עד שהיא תופסת את עצמה -
וזה כואב. שורף עמוק בפנים. כי צלקת זה אף פעם לא נחמד, במיוחד אם מדובר בנפש,
ובמיוחד אם מדובר בקשר הכי נצחי שלה בעולם - בית המקדש הפרטי שלה,
ש - אוו'ץ, אבל הקורבן שלה הוא קורבן פיגול. הצלקת פסלה את הקורבן, במחשבה.
ו - זה אוכל, וזה משמיד, וזה מכלה, וזה מרסק -
כל חלקה טובה שעוד נשארה בנפש.
כל תמונה שנכנסה, כל מחשבה שרצה, כל דיבור שחיבר,
הכל תמיד ישאר שם - לרסק אותנו לעולמים.
ובכל סרט - כל אחד זוכר איזה תמונות רצו לו משם, דווקא בתפילה.
לא, הוא לא זוכר את צבע המכנס של גיבור הסרט, זה לא נחרט -
אבל זכוכיות אחרות נכנסו לו לתוך הנפש, ושרטו שם כמה 'פלאשים' נוראיים.
ואין עוזר, ואין פותר, ואין מושיע -
כי את הסטוריית האינטרנט אתה יכול למחוק שאחותך לא תראה,
אבל את הסטוריית הנפש - את הסטוריית הרגש שהרסת -
זה לא ימחק, זה לא יעלם,
ל-ע-ו-ל-ם.
~~~~~~~
לא רק שהכל ישאר בתוך הלב חרוט,
אלא מה שריגש פעם - כבר לא יצליח לרגש היום, ואז - נחפש ריגושים אחרים ש...
כולנו יודעים שיש קשר הדוק בין המילים 'ריגושים', ל - 'גירושים', ה' ירחם.
וטיפש מי שחושב שרוב הזוגות מתגרשים כי 'הם לא מתאימים',
אלא הרוב נובע מכמה הרסת את עצמך, וכמה חספסת את הנפש שלך.
מי שמתרגל לשתות כוס תה עם 4 כפיות סוכר,
שיעשה את כל ה'לופים' שבעולם - או שהוא יחטוף מתישהו סכרת,
או שהוא ירד לכפית אחת, אלא, שעכשיו אחרי שהוא העלה את 'סף הרגש'
שלו ל - 4 כפיות, כפית אחת בתה..?! בעע! זה פשוט מר ומגעיל..
אם רק השכיל אותו אדם להשתמש בסוכר כמו שצריך -
גם היה לו עכשיו מתוק בפה תמיד, וגם הוא היה בריא תמיד.
אבל מי שמשחק ב'ריגושים', מי שנוגע בדברים אסורים,
שלא יתפלא שאח"כ הוא מגיע לבית חולים - למשוגעים..
סוג אחר של משוגעים - שהתמכרו, לעוד פיסת ריגוש זולה.
~~~~~~
אז איך,
רבנן, איך באמת מיטהרים לפני ריבונו של עולם..?
אבוד?! אי אפשר להוציא את ה'פלאשים' מהראש?!..
שני מהלכים, על שני הרבדים שדברנו:
הצלקת - פעם שאלתי את הרב שלי 'הרב, איך אפשר', והוא ענה לי שאפשר,
אבל 'סתם ולא פירש'. אחרי תקופה מסוימת פגשתי 'דוגמן על' לשעבר, ודברתי איתו -
איך אדם יכול - שאלתי - לחזור בתשובה? נגיד מישהו שדוגמניות בחיים שלו זה היה ממש
כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום - איך הוא יכול לחזור בתשובה?!..
אז, הוא הסביר לי תשובה ארוכה בנושא - ולא, התמונות לא ימחקו מהראש,
אלא - אחרי מאמץ רב מאוד, ה'פלאשים' נהיים סוג של 'לא מפריעים'. יש בזה הרבה הגיון,
אבל אני לא רוצה להרחיב בשביל שלא תצא לנו מגילה ענקית, אבל העיקר - זה אפשרי,
כן, אפשרי מאוד שהעבר לא יפריע לעתיד המדהים שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו.
הריגושים - וכאן הסוד, שבעצם 'מרפא' גם את הצלקות.
בשביל להחזיר 'סף רגש' - משהו שפעם התרגשנו ממנו והיום כבר לא,
בואו נלמד מאותו כוס תה. איך מחזירים את המתיקות לכפית אחת? התשובה היא,
שמתחילים לשתות בבת אחת כוס תה עם חצי כפית סוכר. חצי? אתה נורמלי? בעע! זה מררר..
מר או לא מר - זה הפתרון היחיד להחזיר לנורמליות של החיים - את המתיקות.
אחרי כמה ימים, כבר כפית אחת תהיה מתוקה, כמו פעם, שהיינו במצב הרגיל שלנו..
בדיוק ככה, גם אנחנו צריכים לעבוד בתחום הזה. איך ללמד את עצמינו,
את הרגש שלנו להתרגש אפילו משחנ"ש פשוט עם בן? הרי אף אחת לא רוצה שבעתיד
בשביל להתרגש מבעלה היא תצטרך אנערף מה, אלא כולנו רוצים שגם שיחה על כוס קפה תרגש.
איך באמת חוזרים לטהרה המתוקה הזה? איך באמת מחזירים את הגלגל אחורה לתמימות הזו..?
"להתנזר" - וזו לא מילה גסה - מ-כ-ל דבר שמזכיר לנו משהו - אפילו קטן - מהצלקות האלה.
ללכת לקיצוניות השנייה, בשביל שנוכל להגיע בעזרתו יתברך לדייט הראשון,
לשבת עם הבחורה על כוס תה ושהפרפרים ידגדגו אותנו בבטן בשיא ההנאה -
וואי, אלוקים - איזה כיף! פתאום הלב מתרומם, ואין הרגשה יותר נעימה מהשחנ"ש הזה..
כי --- במצב הנוכחי, אפילו (...) כבר לא מרגש אותנו, אז דייט עם 'עוד' בחורה..?!
להפסיק כל קשר לצלקות - כלומר, להפסיק עם הסרטים, לזרוק את הספרים
המלאי ארס, ולנתק כל קשר עם המין השני - רק ככה,
נצליח להחזיר לעצמינו את הטהרה הקדושה של הנשמה,
לבנות את ביתנו ומקדשנו הפרטי עם המיועדת לנו - בעיתו ובזמנו.
ו - בנינו? כל אחד ואחת מאיתנו כאן בעז"ה יזכה לעמוד מתחת החופה,
עם הנפש התאומה - בזמן שריבונו של עולם יקבע בשבילו. ההבדל ה'פיצי' יהיה רק,
האם וכמה נגיע - טהורים לקשר אמיתי ונצחי, או חלילה מצולקים בכל מקום אפשרי בנפש..
~~~~~
אמר פעם אדם חכם משהו כזה:
"קל להוציא את האדם מהגועל - אבל בלתי אפשר להוציא את הגועל מהאדם"
לא יודע מה זה 'גועל' אצלו, אבל לנו יש 'תורת חיים' שהיא מגדירה לנו
מה טוב ומה לא, ומה מוגדר תמיד או בזמן הלא מתאים לו - כ'גועל'.
והיא - היא זו שגם מבשרת לנו את הבשורה המתוקה, שאין דבר העומד בפני התשובה.
המתנה הכי גדולה שיכולנו לקבל מריבונו של עולם - לשוב אל עצמינו, אל נשמתינו השלימה.
ו...
לסיום, אני חייב להוסיף דבר חשוב.
שלא נתפתה להאמין ליצר הרע שבא בתוך גרונם של אנשים מחוספסים,
שהקשר שלהם עם הנשמה שלהם שואף ל - 0, ואת המושג 'אהבה' בין בני זוג -
הם מדמיינים כתאווה בלתי מרוסנת. לנו יש תורת חיים שבקיאה בתורת נפש האדם,
טהורה ולא מחוספסת מהעולם הזה - ממנה נלמד ואותה ננשום מתוך קדושה -
ושלא נאמין לכל מיני הסברים שאם רק נחשוב עוד שנייה אחת - הם, פשוט, מתפוררים..
זהו.
רק פשוט התבוננות פשוטה לפני כל מעשה,
תוכל למנוע ממנו הרבה צלקות עמוקות בנפש.
"הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים,
כי אם מפני התכלית הכללי היפה". (הרב קוק זצ"ל)
כמה אמת צרופה, מקופלת במשפט הקצר הזה.
מומלץ ללמוד בע"פ לשעת הצורך.
"העבר עיניי מראות שוא - בדרכיך חייני"
מי שיכול בבקשה לכתוב בתגובה לקטע אפילו רק נקודה קטנה,
בשביל שהקטע יעלה - יזכה לקיים ממש מצוות עשה של 'ואהבת
לרעך כמוך', להקדים לעוד חבר'ה תרופה למכה, שהלוואי שלא תהיה.
קודם כל - אם הגבת בשבילי להגיד לי שאני חוזר על קטעים -
את בהחלט היית מוזמנת לעשות את זה במסר, כמו שאמרתי בעבר. [וכנ"ל כל אדם, אפשר לשלוח מסר.]
ואם הגבת בשביל אחרים שיקראו את המאמר בעין בוחנת (למה דווקא את של אח?
לא זכור לי שראיתי שאמרת ככה על עוד מאמרים - אבל אקבל את זה כמחמאה, ו..) -
אני בהחלט מודה לך ומסכים איתך - חבר'ה, לא להאמין לדברים,
אלא פשוט לבחון אותם 10 פעמים לפני.
רק שבמקרה הזה לצערינו לא צריך להיות משכיל כ"כ בשביל לבחון
את הדברים, כי זו לא השקפה על המדינה וכדו',
אלא רק לתת ללב קצת לפעום. רק קצת לתת למוח להסתכל על החבר'ה
מסביבינו - גם, להסתכל בהלכה הקדושה והטהורה שלנו, שמפיה אנו חיים.
בכל מקרה - gbck630
אשרייך ותודה רבה על ההארה. והלוואי שכמו שאת רוצה לעשות טוב לאחרים ועשית עימי חסד,
יהי רצון שה' יתן לך רק שפע וברכה, ותזכי לכל הברכות, אמן! (:
לגבי הטענה שאמרת שאני חוזר על הקטעים:
א) הקטעים האחרונים שלי ממש לא בנושא הזה.
אחד בקשר לבין אדם לחברו, אחד על יום העצמאות וכו'.
אלא שאולי זה נראה לך הרבה קטעים בנושא הזה, כי אולי בנושא הזה
את מגיבה - או שאולי הנושא הזה נשאר למעלה יותר מנושאים אחרים? לא יודע,
מה שבטוח את מוזמנת להכנס לכ"א שלי ולספור לא פחות מ - 10 קטעים בנושאים אחרים.
ב) אני בהחלט בעד לעשות בנושא הזה הרבה קטעים.
בד"כ איפה שצריך להתרפות - שם זה הגיוני לתת תרופה,
ואיפה שנסיון הדור [כמו שאמרו גדולי דורנו שזה נסיון הדור שלנו] -
שם בדיוק צריך להתייחס. לכן, מטבע הדברים, יהיו לא קצת קטעים בנושא הזה,
וכמו שאמר הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים:
"אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו,
אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא
תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים
בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך
ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה".
וכמו שהוא המשיך שם, כך אני מצטט את דבריו בקשר לכאן:
"על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת,
כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט.
אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה
הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה".
מקווה שעניתי. אם יש משהו להרחיב - אם זה אישי, אפשר במסר.
אם זה משהו שכלל ישראל צריך לדעת - אפשר מול כולם,
והעיקר שנזכה לקיים "ואהבת לרעך כמוך", ולקיים את הקטע הקודם שכתבתי.
ושוב - תודה רבה לך! שבוע מבורך ומלא שמחה בעז"ה לכל עם ישראל! 
אולי תגידי לנו מה הנקודות הבעיתיות? למה לשים לב?
על מה את מותחת ביקורת?
-זה ע"פ מה שאמרו לכם...
אבל את לא יכולה לשמור את זה לעצמך...?
מה אכפת לך שהוא כותב פה דברים ואנשים קבועים שקוראים יגיבו יישר כח? מה אכפת לך?
אנשים פה לא טמבלים, ואף אחד פה לא קורא משהו וישר הולך ועושה אותו, אבל כן, זה יכול לתת כיווני מחשבה חדשים ועידוד- אז למה חייבים לרדת עליו?
מי שלא אוהב שלא יאהב בלב או במסר, לא כולם צריכים לדעת.
אני לא יודעת מה יש לך נגדו, וזה גם לא ענייני- יכול להיות שאת צודקת, אני לא יודעת, אבל אני בטוחה שאפשר לסדר את זה גם במסר. סליחה אם הייתי תוקפנית, זה לא בכוונה...
לא אומר שהם לא חושבים...
בנאדם קורא, מבקר, לוקח מה שמתאים לו וכותב אח"כ יישר כוח. לא מסובך..
את לא רואה הבעות פנים/מחשבות/רגשות..
לא באמת שומעים את הסיבה לכתוב את הביקורת אנשים חושבים שסתם "נפלת עליהם" פתאום...
כשאתה מדבר למישו פנים אל פנים...
מרגישים יותר את שפת הגוף מרגישם שהאדם שאמר את הביקורת בא לתקן ולא לפגוע...
לכן לפעמים כשכותבים תגובה...אם לא רואים שאתה באמת רוצה לתקן...-עדיף לא להגיד...
כמו שיש מצווה להוכיח...יש מצווה גם לא להגיד דברים שלא ישמעו נכון....
אבל הענין הוא גם שבת לא יכולה להבין את הראש הזה של הבנים שאחרי שהם רואים אותה אפילו עם סתם חולצה צמודה היצר הרע שלהם מתחיל לעבוד במהירות ואני אישית כשאני הולכת אם חצאית קצרה (נגיד...) אני ממש לא יבין מה הבעיה אז הוא יראה לי את הרגל כולה למרות שאלף פעמים כל המורות אמרו לי שבישביל בן זה לא כולה בכלל אני לא מצליחה להבין את זה עד היום אני לא מצליחה להכנס לראש הזה של הבנים...
אנא, עזרו לעלמה במצב מצוקה.
זכורני, שהכנתם חוברת קטעים מלאי פאתוס ואידאלים.
לכן קיוויתי שאולי מכם,נוער אידאליסטי עם אש בעיניים, תבוא הישועה:
ישנו קטע שאורי אורבך כתב על נער חרדי ונער חילוני בני 24, עם תיאור הקיצוניות לכל מגזר.
לאחר מכן, חיים ולדר הגיב לו בקטע משלו על נער דתי לאומי, שהוא פשרן ונוטה יותר למדינה.
בתגובה, הלל מרצבך כתב תיאור של כמה חברים שלו שמשלבים קודש וחול בצורה הגבוהה ביותר.
לכן, באתי אני הזקנה, נשענת על מקלי, להתחנן לעזרה- אני צריכה את כל שלושת המכתבים.
אשמח אם מישהו/י י/תשלוח לי קישור (אפשר גם לשרשר פה.)
תזכו למצוות ולחתנים וכלות יראי שמיים חסודים וחסודות. (:
ממני,
המפוכחת מהמציאות.
ברכות ואור,
ד"ר תול. ![]()

|נשיקה על המצח|
את יודעת שב.ש. זה בן?

דברי שיר.אני מבוגרת מפוכחת מהעולם, כבר לא אידאליסטית מקפידה.
(אתם צריכים לראות איזו הוללות יש בצמ"ע..)

סתם,סתם.
באמת תודה.
ועוד שאלה- מתי האולפנות יוצאות לחופש הגדול?
(מתעלמים מזה שיש עוד שבןעיים של מלא בגרויות...
אנכנו מכינים לחולים איזה פתק נחמד ככה אם איזה מישפט חמוד ומעודד אז אם יש לכם איזה מישפט יפה אז תגידו
תודה רבה
או משו בסגנון 