כשהבת קול תשאל -
איש איש, למה לא היית צדיק?
אענה לה בפשטות ש...
"בואנה, י'דוסית, מה את חושבת שכולם מסוגלים?!
אין לי שכל לזה. ובכלל, לא כולם צריכים להיות ת"ח,
צאי מהראש הפאנטי שלך"...
~~~~~~
אין, תשובה מושלמת.
מממ, רגע. ומה אם אח"כ יראו לי ת'סרט שבו אני השחקן הראשי
יושב עד חצות הלילה להתכונן לבגרות 5 יחידות מת', זה לא...?!
לא. אין לי מה לחשוש, בין כה וכה עשיתי רק 3 ובקושי עברתי.
רגע, ומה אם יראו לי ת'ויכוחים שלי עם החבר'ה על מצב החסה בשטחים,
מה אז אענה למה לא התווכחתי ככה בגמרא עם החברותא...?!
חסה? שטחים? מה לי ולחסה. ומה אם יראו לי את הסיצנה שבה אני
מוריד ת'מעיל ונותן לבחורה מהשבט, וישאלו אותי למה לא לבשתי ציצית?!...
נו באמת, קור אפשר לסבול, אבל חום?! ה' ירחם. זה ממש פיקוח נפש.
רגע, ומה אם יתפסו אותי שנמנעתי לצאת עם החבר'ה לסרט כי ידידה שלי
קבעה איתי באותו היום, הם יראו שם למעלה שיש בו כוח להתגבר, מה אענה...?!
ומה אם יתפסו אותי שאחרי הישיבה והצבא הלכתי ללמוד באוניברסיטה,
וחיממתי ת'כסא ות'ראש טוב מאוד עד השעות הקטנות של הלילה...?!
למה לא היית...?! למה לא היית...?!
אוו'ץ.
אוף. אולי לרב הלמדן שלי תהיה תשובה.
מי יודע, אולי יש לו שמה קשרים עם העליונים...
=====
"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל...
אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובעם". (רמב"ם)
לפתור משוואה אתה יודע?
- כן הרב, את זה לומדים גם ב - 3 יחידות, כבוד..
אז הנה, בכבוד:
כמו שמשה רבינו הוציא מעצמו את כל הכוחות שלו לעבודת ה' = צדיק,
ככה גם אתה מסוגל לנצל בעצמך את כל הכוחות שלך לעבודת ה' = צדיק,
אמנם זה 'שלו', וזה 'שלך', אבל ת'כלס בסופו של דבר, התוצאה שווה.
זו הכוונה "כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו".
מספרים על ר' זושא שאמר פעם שאם היו נותנים לו להתחלף (!)
עם משה רבינו, הוא לא היה רוצה כי - "מה זה יעזור? לקב"ה עדיין
ישאר זושא אחד ומשה רבינו אחד. זה לא יתן כלום"...
משה עם הכוחות שלו, ואתה עם שלך, אבל הדרישה היא אחת שווה מכולנו,
לנצל את כל הכוחות שלנו - כל אחד לפי דרגתו - לעבודת ה', למטרת החיים.
====
מספרים על רב ענק בדור שלנו, שכאשר היה מחנך את בניו,
לא היה אומר להם "תהי כמו רב פלוני", אלא רק ---
'רק אל תהיו בורים'. אתה רוצה (חס וחלילה) להיות עם הארץ?!...
אין פלא שכל בניו יצאו ת"ח גדולים. זו משוואה, פשוטה.
לא נשאל למה לא היינו טייסים, למה לא היינו רבנים,
למה לא היינו רופאים או למה לא היינו אברכים.
אלא רק נשאל מדוע לא נצלנו את כל הכוחות שלנו,
לעבודת ה'.
יש עיקר, ויש טפל.
"עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", פוסק הרמב"ם.
על זה אין חולק. ממילא, יש ממנו דרישה פנימית לנצל
את הכוחות שלנו לעבודת ה', להיות צדיקים כמשה רבינו.
על יסוד זה, ידועה אמרתו של ר' זושא -
"כשישאלו אותי בשמים מדוע לא הייתי משה רבינו, לא אפחד.
אבל כשישאלו אותי מדוע לא הייתי זושא, מקווה אנוכי כי אדע מה לענות נכונה"..
למה לא היית...
א-ת-ה...?!
בשביל שנדע לעצור מתישהו את השלוש נקודות,
אנחנו צריכים להתכונן כבר מעכשיו - להיות אנחנו.
שנזכה.
^^^^
]
