שאלתי אישית את הרב בורשטיין שליט"א {רב מכון פוע"ה} שמתעסק בין השאר בנושא של השתלות איברים, מה דעתו בעניין, והוא ענה לי שלא לחתום. הוא הסביר שהממסד הרפואי הרבה פעמים קובע את רגע המוות לפני הזמן האמיתי, כדי שיוכלו לתרום את האברים של החולה.
הרבנות הראשית פנתה לממסד הרפואי שרבנים שיתמחו בזה יהיו הפוסקים בשאלות האלה { הרב אליהו ורב אברום זצוק"ל בזמנם}, אבל לצערנו הממסד הרפואי מטעמי כבוד לא הסכים לשתף פעולה עם הרבנים בתהליך ההחלטה. .
כתוב בכרטיס כי התרומה תינתן "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי"
בהתחלה חשבתי שנכון וראוי לחתום על כזה טופס, אולם לאחר שכמה פעמים התקשרו בני משפחה מבוהלים מבית החולים לשאול הלכה למעשה. נוכחתי לראות כי לרובם המוחלט של הרבנים אין כלים לענות על שאלות המשפחות, ומנגד החתימהת ההרוג על הכרטיס יוצרת מוייבות שקשה למשפחות לקיימה. ופעמים שבלחץ הנסיבות מתרשלים מלקיימה כהלכה. לכן כל זמן שהממסד הרפואי עדיין לא מסכים למינו רבנים מומחים' או רופאים יראי שמים שמקובלים על הרבנות, שיהו שותפים בהחלטה על קביעת רגע המוות ונטילת האיברים להשתלה, לא לחתום על על הכרטיס.
ובינתיים, במקרה שיפנו אל משפחת ההרוג ויבקשו מהם להסכים שייטלו מגופת יקירם איברים כדי להציל חיי אחרים, באופן עקרוני ישנה מצווה חשובה לתרום, אלא שכדי לוודא שהתרומה תעשה כהלכה, חובה להתקשר למכון פוע"ה שפועל 24 שעות ביממה, והם ישלחו לבית חולים מומחה שיפקח על רגע ההחלטה של המוות. נסיים בתקווה שבעתיד הממסד הרפואי ישתף פעולה עם הוראת הרבנות, וזי תיהיה מצוות לחתום כל כרטיס התרומה.
ואחרי זה שהוא הפך למנתח והציל לה ת'חיים..
כוס חלב
היה היה פעם ילד עני בשם הווארד קלי שנהג למכור סחורה מדלת לדלת בכדי לממן את לימודיו בבית הספר.
בוקר אחד גילה הילד כי חסרות לו רק 10 אגורות בכדי לקנות מזון, והוא היה רעב.
הוא החליט לבקש ארוחה בבית הבא אליו יגיע. אך כאשר הדלת נפתחה על ידי אישה צעירה ונאה, התבלבל הילד, ובמקום לבקש ארוחה הוא ביקש לשתות מים. האישה הצעירה חשבה לעצמה שהילד נראה רעב, ולכן הביאה לו כוס חלב גדולה. הוא שתה באיטיות, ואז שאל: "כמה אני חייב לך?"
היא ענתה: "אתה לא חייב לי דבר. אמא למדה אותנו שלא לקבל תשלום תמורת חסד." הוא ענה: "אם כך, אני מודה לך מעומק לבי."
כאשר הווארד קלי עזב את הבית, לא רק שהוא חש פחות רעב וחזק יותר, אלא גם אמונתו באלוהים ובטוב ליבם של בני אדם התחזקה.
שנים רבות לאחר מכן, אותה אישה חלתה באופן אנוש. הרופאים המקומיים היו מתוסכלים משום שלא הצליחו לאבחן את מחלתה. לבסוף, הם שלחו אותה לעיר הגדולה, שם ביקשו ממומחים לחוות דעה על מחלתה הנדירה.
ד"ר הווארד קלי נקרא לחדר המומחים. כאשר הוא שמע מאיזו עיר הגיעה החולה, אור משונה נדלק בעיניו. הוא קם מייד והלך אל חדרה בבית החולים.
הוא הלך לראות אותה כשהוא לבוש בחליפת הרופאים שלו, וזיהה אותה מייד.
ד"ר קלי חזר לחדר המומחים כאשר הוא נחוש לעשות כמיטב יכולתו להציל את חייה. מאותו יום והלאה, הוא ייחס תשומת לב מיוחדת למקרה שלה.
לאחר מאבק ממושך, הם, האשה והרופאים, ניצחו במאבק, והיא הבריאה.
ד"ר קלי ביקש ממשרד התשלומים להעביר אליו את החשבון הסופי לצורך אישור. הוא הסתכל בחשבון, רשם הערה בצד הדף, והחשבון נשלח אל חדר של המטופלת.
האשה חששה לפתוח את החשבון, משום שהייתה בטוחה שהיא תיאלץ לשלם אותו עד סוף חייה.
בסופו של דבר היא פתחה את החשבון, ומשהו משך את תשומת ליבה בצד הדף. היא קראה את המילים הללו: "החשבון שולם במלואו באמצעות כוס חלב אחת. על החתום, ד"ר הווארד קלי."
דמעות של שמחה זלגו מעיניה, וליבה השמח התפלל ואמר: "תודה לך, אלוהים, שאהבתך התפשטה בליבותיהם ובידיהם של האנשים."
בע"ה.
היום עלינו לביכנ"ס שלום על ישראל ביריחו, היינו קבוצה קטנה יחסית. וזה לא מספיק.
אנחנו רוצים למסד את העליות לרמה של עליה שבועית (של כ-40-50 איש בעליה, יותר מפי שניים מעליה ממוצעת היום), עד שבע"ה תהיה ישיבה במקום, כמתחייב מהסכמי אוסלו.
יש הסעה מירושלים - בניני האומה בראש חודש תמוז, יום חמישי הקרוב! ברבע לשש בבוקר, שמגיעיה למבואות בשבע ורבע לערך, ואם זה מתנהל נכון - מספיקים תפילה בבית הכנת 'שלום על ישראל' לפני סוף זמן ק"ש המוקדם.
אני אבוא, בלי נדר.
באישור צה"ל וכוחות הבטחון. ממוגן ירי (שרואים דרך החלונות).
תמונות מיריחו: http://picasaweb.google.com/ga.jericho
http://www.jewishjericho.org.il/ - עמותת תרבות ומורשת יריחו
מתאים מאוד למי שבא לסיבוב שערים (באמצע אפשר לעשות ארוחת צהרים בחוות בית חגלה, או לאכול בירושלים וכו'). אפשר גם לטבול במעיינות באזור (יתכן וישנם מעיינות שגם בנות יכולות, דברו על זה עם ארנה).
אפשר לחזור עם האוטובוס של העליה, ואפשר בקו 961 מ/ל ירושלים - בתדירות סבירה (יש יותר מעשרה אוטובוסים בין שבע בבוקר ל-שמונה וחצי בערב), למי שרוצה לטייל במעיינות האזור.
יריחו היא המפתח של ארץ ישראל. הכניסה, שער הבריח.
נכון להיום אזור הבקעה מוצג, ח"ו, כאזור שבו תפותח המדינה הפלשיתנית, ומבחינה תירותית - כארץ המנזרים!
לכן חשוב כ"כ לבוא ולחזק את הקדושה ביריחו (שהיתה עיר כהנים בחלק מהתקופות)
מתאים גם לבנות. אם תהיה התארגנות נביא עזרת נשים מסודרת יותר ממה שעכשיו.
לפרטים -
ארנה קובוס 0528699300
למי שרוצה לנסוע מפ"ת והמרכז - שיפנה אליי באישי.
כמו כן, יש תפילה מדי יום שישי לבית הכנסת 'נערן' שנמצא מחוץ ליריחו.
מי שרוצה לארגן שבוע עבודה (נכון לעכשיו ישנו רצון לארגן שבוע עבודה לבנות בבית חגלה), בין של חברות שלה בין של בנות הפורום - תפנו לארנה קובוס.
יצחק
חמישי - כ"ח
שישי - כ"ט
שבת - ל'
ראשון - א'
תדייק... זה קצת הטעה ולקח לי שנייה להבין..
אבל שכוייח על הכל 
בנות מוזמנות לבוא ולהכיר.. 
ובנים - תמלאו בכבוד את הצד הגברי של הסיבו"ש.. תמיד אתם פחות.. 
|חש|
מבחינת הקללה של יהושוע ..
בעצם התיר לכולנו לבנות ולגור שם? את זה לא ידעתי... אפשר מקורות לעיון?
ולגבי השאלה שלהאדמו"ר מצנעא- נראה לי שהכוונה באיסור הוא לבנות אותה מחדש..ומכיוון שכבר בנו אותה מחדש אין בזה עוד איסור... אבל לא יודעת... אם מישהו ימצא מקורות לענין הזה אני אשמח אם הוא יפרסם...=)
החשמונאים בנו את יריחו וכהנים רבים גרו ביריחו
בסיעתא דשמייא!!
[התגעגעתם לגרסת הביינישי"ם? הנה היא פה למטה ]
נכון תמיד כשילדים קטנים רבים בגן,
הם לא יסכימו לבקש סליחה כשהגננת אומרת -
אלא כל אחד מהם יתחיל כזה לומר: 'אבל הוא התחיל!' ולתרץ את ההתנהגות שלו..
אבל בינינו?
זה לא קורה רק בגן. זה ממשיך איתנו עד היום.
לדוגמא, אתה יודע שפגעת ביוסי, אבל אתה לא תבוא ותגיד לו -
"שמע אחי, מצטער. לא היה בכוונה"
אלא אתה תעדיף לשמור על האגו המנופח שלך, ופשוט להתעלם.
או שאת יכולה לא לדבר עם מישהי שנים בגלל משהו שקרה בכיתה ו',
פשוט בגלל שלא היית מספיק בוגרת כדי לבוא ולבקש סליחה.
--
.jpg)
בפרשת השבוע שלנו [קרח], קרח וכל עדתו באים ומתלוננים על משה ואהרן.
דתן ואבירם [שהם חלק מהעדה של קרח] לא נמצאים כשמשה מסביר את הצד שלו, אז הוא שולח שליחים לקרוא להם, כדי שהמחלוקת לא תהיה למשך הרבה זמן.
עכשיו - ת'כלס, עם יד על הלב >>
אם עכשיו הייתם במקום משה רבנו - כולם 'עולים' עליכם בגלל קרח, וכבר לא מאמינים בכם, ויש איזה 2 אנשים שלא מוכנים לבוא אפילו להקשיב למה שיש לכם להגיד -
הייתם שולחים להם שליחים וומדברים איתם?!
הייתם מנסים לפייס אותם?!
אני אישית ממש לא הייתי עושה את זה. במיוחד לא כשאני יודעת שהצדק איתי [הרי ה' בחר את משה ואהרן, הם לא ביקשו ת'תפקיד הזה..]
למשה רבנו היו את כל הסיבות שבעולם לא לבוא לדתן ואבירם, ולחשוב שזאת בעיה שלהם -
אבל לא. הוא שלח שליחים לדתן ואבירם וניסה לפייס אותם - כי הוא ידע שבתכל'ס רק האגו שלנו גורם לנו לא לסלוח לאנשים ולהיות איתם בכאסח, ואין עניין למחלוקות, כי כל מחלוקת גורמת רק רע - אז הוא הוריד מהכבוד שלו וניסה לפייס את דתן ואבירם.
אז מה בעצם אנחנו יכולים ללמוד מזה תכל'ס לחיים שלנו?!
לפעמים אנחנו בכאסח עם מישהו סתם בגלל איזו הערה לא במקום, בגלל שהוא עשה לנו איזה משהו קטן - ואנחנו שיא המנפחים את זה,
והדבר הזה יכול להרוס חברויות של שנים.
אבל אם נעצור שנייה, ונחשוב באמת לעומק, נגלה ש..
עדיף לוותר קצת על הכבוד שלי ועל האגו שלי, ופשוט לבקש סליחה.
כן, גם אם אני לא אשמה, וגם אם היא התחילה - צריך לעזוב את השטויות האלה בצד, ופשוט לבוא ולהתנצל.
זה לפעמים שיא הקשה - אבל חבל לחכות עד יום כיפור בשביל להתפייס, כשאפשר כבר עכשיו.
אחח.. שנזכה בעז"ה 
שת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
בפרשת השבוע שלנו [קרח], קרח וכל עדתו באים ומתלוננים על משה ואהרן.
דתן ואבירם [שהם חלק מהעדה של קרח] לא נמצאים כשמשה מסביר את הצד שלו, אז הוא שולח שליחים לקרוא להם, כדי שהמחלוקת לא תהיה למשך הרבה זמן.
למשה רבנו היו את כל הסיבות שבעולם לא לבוא לדתן ואבירם, ולחשוב שזאת בעיה שלהם -
אבל הוא שלח שליחים לדתן ואבירם וניסה לפייס אותם - כי הוא ידע שרק הגאווה שלנו גורמת לנו לא לסלוח לאנשים ולריב איתם, ואין עניין למחלוקות, כי כל מחלוקת גורמת רק רע - אז הוא קצת השפיל את הגאווה שלו וניסה לפייס את דתן ואבירם.
אפשר ללמוד מזה לחיים שלנו שלפעמים אנחנו נמצאים בריב עם מישהו סתם בגלל סיבה שטותית וחסרת חשיבות, וזה יכול להרוס חברויות של שנים.
אבל אם נעצור שנייה, ונחשוב באמת לעומק, נגלה שעדיף לוותר קצת על הכבוד שלנו, ופשוט לבקש סליחה.
זה לפעמים מאוד קשה - אבל חבל לחכות עד יום כיפור בשביל להתפייס, כשאפשר כבר עכשיו.
שנזכה בעז"ה
שת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
מתוק מדבשבסיעתא דשמייא!!
לפי הסקר, חלק מכם רצו להוסיף לד"ת גם סיפור.
אז בע"ה מדי פעם אשתדל לחפש איזה ספורון נחמד שקשור לנושא של הד"ת ולפרסם
יש פה סיפור אמיתי שארע בבית-ספר באירלנד.
שווה ממש לקרוא וליישם:
באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.
באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.
בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם,
שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם.
התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל
תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין,היו כבדות מאוד
כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית-הספר, לחוגים למגרשי משחקים, לחברים
ואפילו אל מיטתם בלילה.
הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום במהלך שבוע, הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים...
באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ו"מטיילים" להם בעולם...
הפכה תכולת השקית במהלך השבוע - לעיסה דביקה וריחנית.
מטאפורה זו, מתארת בצורה הטובה ביותר את המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים.
לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,
אז זכרו עכשיו זה ברור כי זו "מתנה"... שאנו מעניקים לעצמנו...
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
עץ על מיםהאדמו"ר מצנעאאין עלייך תותחית
בס"ד
אז ככה :
אנחנו (בוגרי ט') מ"עזרא" עין גנים בפתח תקווה מפעילים בעז"ה השנה קייטנה לילדים עולים ממשפחות מצוקה וילדי רווחה. הקייטנה כולה נעשית בהתנדבות מלאה ובנויה על תרומות של כל מיני אנשים שיש להם כסף... אנחנו זקוקים בדחיפות לכמה שיותר תרומות!!!
אז כל מי שיש לו דודים\ קרובים וכ'ו עשירים למיניהם שיפנה אלי במייל ואני אשלח לו תטופס הרשמי שלנו.
בנוסף, כל מי שמקושר לאטרקציות : בריכה, קוסם, מתנפחים, סופרלנד וכ'ו שיפנה אלי גם > אנחנו רוצים להשיג כמה שיותר אטרקציות מסובסדות או ללא עלות כלל כדי שהילדים האלו באמת יהנו.
יישר כח גדול!
תזכו למצוות
המייל שלי : noa1_1@walla.com
נעה
נועוש=]]!!אחרונהאנשים מסביב כל הזמן מדברים על אחדות, על שלום.
אנשים מתלוננים על כך שהציבור הדתי (כולל החרדים-עוד קבוצה) לא מאוחד, מזלזל ברבנים מקבוצות שונות בתוכו, ועוד.
אמנם הם צודקים,יש פילוג,זו בעיה,אבל האם הפיתרון כ"כ פשוט?
פשוט בואו נפסיק לריב,ויהיה שלום,כמה נפלא!! <צ>
אולי יש סיבה לזה שכך הדברים נראים?אולי יש סיבה לפילוג?
נראה לי ברור שאם הערכים שלי נוגדים את הערכים שלך,אני לא אוכל ללכת איתך יד ביד בשם "האחדות והשלום".
זה לא-"מקסימום אתה תחשוב כך ואני אחשוב אחרת,אז מה כבר קרה??",זה-אני אלך ע"פ התורה ואוסיף קודש,צדק,טוב ואמת לעולם,ואתה שתלך בדרך המנוגדת לתורה תוסיף רע ושקר לעולם (אפי' טעות דתית קטנה שמקורה ברשלנות פושעת-מוסיפה רע ושקר לעולם!).(לפחות לפי דעתי,וכן ההיפך לפי דעתך(אם אתה מאמין בדרך שלך).)
לפעמים אנשים אומרים לי שזה לא בסדר שאני תוקף את מי שלא חושב כמוני,ורוצה שכולם יחשבו כמוני,אז הנה תשובתי נתונה:
אני הולך ע"פ מה שנראה לי אמת,לכן כל מי שלא הולך בדרכי-הולך בשקר ומזיק לעולם!
איך אוכל לעשות איתו שלום?! איך?????
נכון, זו בעיה שאין אחדות ושלום,אבל כדי להגיע לאחדות ושלום,צריך קודם להגיע לאחדות דיעות!
הפילוג הוא תוצר של דיעות רבות שונות ומשונות שמסתובבות בציבור הדתי,שאם לא נאבק לשנות את דעתם של האנשים, לעולם לא נוכל לפתור את בעית הפילוג.
יש שלוש אפשרויות להתמודד עם המצב:
1)להתעלם-לכל העצלים,שלא באמת יש להם כח לנסות להזיז משהו.
2)להילחם-אפשרות גרועה מאוד,מכיוון שאיננו אוהבים שפיכות דמים מלבד מקרים קיצוניים (אבל במקרים קיצוניים-בהחלט כן!-ע"ע פילגש בגבעה).
3)להגיע לאחדות דיעות, כך נשיג גם אמת וגם שלום.
הבעיה היא שאנשים לא נותנים פתח לאפשרות השלישית.
ראשית-מכיוון שכל מי שעוסק באמת בצורה רצינית-הוא חפרן.
שנית-מכיוון שכשנגמרות לאנשים הטענות הם ממציאים הנחות יסוד ואז מקשים עליך (דוג'-"רע להיות דוס"-הנחת יסוד מוטעית, ואז:"מה, אתה דוס??(אוך, נו) ").
שלישית-הסיבה העיקרית-האמת לא מספיק מעניינת אנשים! גם אם שכנעת אותם-אז מה?
רביעית-נכונותה ואמיתתה של התורה לא מספיק חזקה אצל אנשים משום מה (יש לי תחושה שזה ג"כ בגלל הנחות יסוד מוטעות שנחתו משום מקום-וסותרות את התורה-אז כנראה שהתורה לא מדוייקת).
אני לא אומר שלי אין טעויות,יש, אבל אם הוכחתי לך את טעותך,התייחס ברצינות.
למה שלא נתחיל להתייחס ברצינות לדברים רבי חשיבות כמו אמת ותורה?
"רשב"ג אומר: על שלושה דברים העולם קיים:על הדין ועל האמת ועל השלום,שנאמר:"אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"."
ואגב חכמים אמנם לא קבעו לכל אחד איך בדיוק לעבוד את ה',אבל הם קבעו מסגרת כללית,שאיני חושב שיש מישהו שחי כך.(חוץ מכמה מקומות בודדים.)
היי אני צריכה את התרגום לסרט "21"-בלאק ג'ק..
מי יכול לעזור לי? תודה!!
כלומר הגירסא של הסרט
עוזר?
ואני בת......
תודה בכל מקרה.
יש מישהו אחר שיכול פשוט לשלוח לי קישור לתרגום לסרט הנ"ל?
חיפשתי כתוביות שלו בכל האתרים שאני מכיר ולא מצאתי שום דבר.
הדבר היחיד שמצאתי עליו זה המלצות בשני אתרים.
אם תמצאי את השם המלא של הסרט אז יהיה יותר קל למצוא את הכתוביות.
זה אמור להיראות ככה: Home Alone 2 [DVDRip][Eng][1992].avi
או משהו בסגנון הזה.
וגם לסרט שאני הבאתי קוראים שכחו אותי בבית ולמרות זאת יש לו שם ארוך. ואת הדבר הארוך הזה צריך, בשביל למצוא במדויק את הסרט ואת הגרסא שלו וכל מה שצריך
http://bsplayer-subtitles.com/
את כותבת את השם של הסרט, מסמנת שהכתוביות יהיו בעברית (Hebrew...) וזהו.
רק צריך לודא שהכתוביות באות בחלק אחד, לא בשני חלקים.
בהצלחה!
http://www.subtitles.com.br/21-1713923-subtitles.htm
שירה .ל.אחרונהזה פשוט בלתי אפשרי----> איזה יופי
לומר תהילים, זה זכות!
מי שרוצה יזכה בה, מי שלא לא.
מצטערת דניאלה וכולם...
תחשבו על זה, אתם מכריחים אנשים? כאילו מגרים אותם באיזה יופי ובזה דחוף וכו' וכו'...
זה קצת לא לעניין.... מי שרוצה יגיד! מי שלא לא חייב....
אדם נכנס--וגם אם הוא לא התכוון להגיד תהילים השבת, הוא יגיד. "כי מה, אני כבר כאן ו.. לא יודע, נכנסתי.."
אם אדם לא רוצה להגיד--אז הוא לא יגיד על אפנו חמתנו.
אם היא תכתוב תהילים לשבת קודש מי שירצה לומר יאמר בכל זאת...
מי שלא לא...
אני חושבת שזה הונאת דברים במובן מסוים..
אנשים נראה לי מבינים שזה לא ברצינות ואני לא חושבת שזה רע מה שעשינו
בסדר אז אנחנו קצת מושכים בדברים
חוץ מזה שזה באמת חשוב ודחוף לא כל כך אבל אנחנו כן רוצים לגמור ספר בשבת ככה ש....
ולפעמים זה באמת קצת מוגזם דניאלה, כאילו זה נראה כאילו יש משו כזה לא יודעת מה בסוף רואים תהילים, מה לא יכולתם להגיד מההתחלה? אני חלילה לא מזלזלת ומשתדלת לקחת על עצמי כל שבוע אבל אני לא אוהבת את כל הזה של המשיכה הזאת....
החלטה שלכם..
הבת של אבא=) הכל מאהבה..
זו זכות.. לא חייב להגיב.
זכותי גם לרשום בצורה כזאת כל הרוצה זוכה
זהו!
שבת שלום
קחו את מה שאני כותבת עכשיו בקלות כי אני עצבנית ולא שולטת במה שאני כותבת ואינלי אפשרות לכתוב אח"כ...
אז ככה:
כל מי שנתתי לו ת'מס' פלאפון שלי יודע שאני לא רוצה שימסרו אותו..נכון?
אז אני רק באה להזכיר לכולם...ל-א ל-מ-ס-ו-ר ת'-פ-ל-א-פ-ו-ן ש-ל-י ל-א-פ-ח-ד-!-!-!
תודה...
הסברים באישי...
ושוב-סליחה אם טעיתי ואפחד לא מסר...
שבת שלום!
זה יעבור להם עוד שנה-שנתיים..
אוי איזה גיל.. געגועים...
[ה' ירחם איזה זקנה אני נשמעת!]
כשאתם עוד שניה עולים על הבמה להצגה מטורפת??רעיונות דחוף.ומשו לא נסחף כי יש 30
וגם קצת משו לאכול, כי קבוע גוועים ברעב בהצגה....
אני אישית קיבלתי אתמול, וזה עשה לי מזה טוב על הלב....
יעלולה )אור הלילהכמו "שקןף שתהי מעולה" ולכתוב את זה עם טוש לא מחיק על שקף--ולתת איזה ממתקון כמו חמצוץ.
או לתת גומי בצורה של כוכב ולכתוב-- "סומכת עליך שתהי הכוכב של הערב".
וכל מיני כאלו
מקווה שעזרתי ובהצלחה
לדעתי חיבוק ולאומר לחברה שאת יודעת שהיא תעשה הכי טוב שאפשר זב לדעתי הדבר הכי מעודד שאפשר לקבל!!!!!!!!
וגם כשאומרים שירגישו שאת מתקוונת לזה
a.iיש לי שאלה,
יש פה בנים שהולכים עם סנדלים עם גרבים?
אני אשמח שתסבירו לי למה..
סתם אני לא מבינה ת'עניין..
כאילו, בנות עם גרביים אני מבינה[סוג של]- צניעות וזה, אבל למה בנים?
וזה ממש לא בקטע של לרדת על מישו, באמת מעניין אותי!
אני מניח שמדובר בסימן קכ"ח, אבל באיזה סעיף?
אני פשוט מרגישה שלא אוהבים אותי...לאיודעת איך להסביר את זה אבל פשוט כל דבר שטותי וקטן
אני פשוט מרגישה שאותה בת שעשתה לי את זה שונאת אותי...
|מדוכאא|
ואני לא יודעת מה לעשות....בעיקרון אני דיי מקובלת..ואני לא יודעת איך להפטר מהמחשבות האלה..
|פשוט אובד עצות..| ..
מוזמנת בכייף לאישי.
לפני כמה שעות הלכה לעולמה סבתא רבה שלי ז"ל.
היא לא דברה עברית, ואני לא ממש יודעת לדבר ברוסית, ככה שלא יצאה לי לדבר איתה.
אף פעם לא היה לי איזה שהוא קשר אליה או איתה, מבחינתי, היא הייתה סבתא, שחוץ מלעיתים רחוקות מאוד, לא רואים. אתמול, שסבא שלי התקשר להגיד שהיא בבית חולים והמצב לא כזה מזהיר, לא באמת שמתי לב למה הוא אומר. הבנתי שהיא בבית חולים ושהמצב שלה לא כזה "איי יאי", אבל לא חשבתי שיקרה מה שקרה היום.
אני חושבת שפעם אחרונה שראיתי אותה הייתה לפני 4 שנים, אולי פחות, ופתאום, אני כל כך מצטערת.
מצטערת שלא התעקשתי להבין את השפה שסבא שלי כל כך רצה שאני אלמד ואדבר ואמא שלי כל כך לא, מצטערת שלא ממש ניסתי להבין מי זאת בכלל, היא הייתה אצלי במודע, אבל לא יותר מזה, מצטערת שלא הכרתי אותה כמו שצריך, מצטערת שהיא הייתה מישהי, ועכשיו, אני גם לא ממש יכולה לשאול ולהבין מי היא הייתה, מצטערת על זה שאפילו שהיא באה אלי וניסתה לדבר איתי בכל זאת, אני רק פחדתי ממנה והתרחקתי, אולי בגלל שהייתי קטנה מדי, ואולי בגלל שהיא הייתה ניראת לי אישה מפחידה, מבוגרת ומקומטת מדי, אבל אני בכל זאת מצטערת.
יש לי כל כך הרבה דברים להתחרט עליהם בחיים שלי, שבסה"כ, לא עברתי את גיל 18-ויש לי עוד כמה שנים לזה. אבל פתאום, אחרי שהיא הלכה, אני מבינה שיש לי עוד מלא דברים להתחרט עליהם.
עכשיו, הדבר היחיד שאני אוכל לבקש ממנו סליחה זה מאבן קרה ולבנה שכמה מילים שחורות כתובות עליה, זה מה שישאר ממנה.
אני שונאת את הרגשת חוסר האונים הזאת, שגם שאני רוצה לבקש סליחה, על דבר שלא עשיתי, ושהייתי צריכה לעשות, אין לי כבר ממי לבקש סליחה.
למה אבא, אני מבינה את הדברים האלה מאוחר משי, מאוחר מדי אפילו בשביל עצמי...
משתתף בצערך... תנצלי כל דבר שיש לך בחיים ושאת יכולה לעשות אותו
כל בן אדם בא יומו, מה עשינו בעולם הזה? כמה מצוות ומעשים טובים,?
העולם הזה הוא פרוזדור - מעבר לעולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין
באמת עצוב אבל עוד אפשר לתקן.....שתלמדי עליה ועל התכונות הטובות שלה תשאלי עליה את סבא שלך תלמדי לזיכרה משהו כלשהו תעלי עילה זכות בשמיים....נכון זה לא טוב כמו המקור אבל זה טוב מלאתייש
לי אישית סבא רבא שלי נפטר השנה-ממש מבוגר-95 בערך,ואני בין הנינות הגדולות,וואני הנכדה שההיתי איתו הכי בקשר...
שמעתי את כל הסיפורים שלו,הכתקשרתי אליו כל יום שישי להגיד שבת שלום וכו'
אחרי שהוא נפטר היה ליממש עצוב ועכשיו קראו לאח שלי שם שני על שמו ולמרות שהשם לא משו אתה הרבה יותר מחובר אליו כי הוא קשור אליך...
מתגעגעת לימים היפים איתו....
כל פעם שהלכנו לסבא וסבתא שלי הלכנו לבקר אותו-והוא ממש אהב אותי!
נגיד פעם אחת כשההיתי קטנה שאלתי אותו-"לאבא יש זקן,לסבא יש זקן,ורק לך אין זקן-למה?"
והוא התחיל לגדל בגללי זקן!
שתבינו כמה הוא אהב אותי...
איל!ליסבתא רבא שלי נפטרה לפני כמה דקות..
אוףף והייתי ממש קשורה אליה כאילו היא היחידה בערך שהבינה אותי וכל הזמן נתנה לי עצות שתמיד עזרו לי אני עדיין בשוק,לא בוכה,זה עוד לא נקלט לי שהיא לא פה:/
ברוך דיין האמת,
אנחנו כבר איזה 3 חודשים בערך בלי הסבא המדהים שלי ואני עדין לא מאמינה..זה נראה לי כאילו הוא נסע לחופשה והוא אמור לחזור!!
גם לי זה קרה
סבתא שלי נפטרה השנה והיא הייתה חולת אלצהיימר המון זמן לפני.
כשהייתי בערך בת 8,9 או 10 (אני לא זוכרת בדיוק) הכניסו אותה לבית אבות ומאז מצבה היה מתדרדר היא הפסיקה לזכור אותנו ואפילו את הילדים שלה.
היא נפטרה השנה בחודש אדר בתוך השנה על סבא שלי.
לא הכרתי אותה הייתי קטנה מכדי לדבר איתה וכשכבר גדלתי היא כבר לא הייתה בהלוויה שמעתי סיפורים והרגשתי באמת זרה כאילו לא ידעתי עליה ממש כלום ידעתי עליה דבר אחד שבזמן המחלה שלה הדבר היחיד שהיא זכרה היה את המצוות היא לא ויתרה על ברכות, היא תמיד ביקשה לשים כיסוי ראש בקיצור היא הייתה אישה ממש צדיקה אם היא זכרה את זה יותר מאת הילדים שלה.
עד היום אני מכה על חטא שלא זכיתי להכיר את האישה הנפלאה הזאת וסבא שלי גם הוא נפטר 10 חודשים לפניה אבל איתו קצת היה לי קשר לקראת סוף ימיו ובאמת עד היום לא נתפס לי שהוא הלך שיותר לא אראה אותו מסתובב בפינת חי, מאכיל את החיות, יושב לראות חדשות וצעירים חסרי מנוח, יותר לא אוכל אצלו שוקולד במילוי תות וגלידונים.
אבל אלו החיים ואנחנו צריכים להמשיך איתם זה עצוב זה כואב זה גורם לי לבכות כל פעם שאני נזכרת בזה אבל אני ממשיכה גם למענם וגם למעני.
הלוואי שיתקיים בנו במהרה הפסוק "ומחה ה' דמעה מעל כל פנים"
ושנזכה לביאת גואל ממש במהרה
אני ממש מבינה אותך בקטע של האבל וזה..סבא שלי גם נפתר לא מזמן אף אחד לא יכול להבין כמה הוא היה קרוב אלינו..ממש אבא שני הוא תמיד עזר לנו שהיה קשה..היה בן אדם עם שמחת חיים..כולם העידו שהוא האחרון שחשבו שילך לעולמו..כזה בן אדם עם מצב רוח ותמיד עזר לזולת..כולם אהבו אותו!! היה כ"כ פעיל! עד שיום אחד אירוע מוחי. ומוות .וזה שיתק את כל המשפחה פתאום עמוד התווך של הבית איננו..
אח שלי הוא "נכד זקונים" האהוב מכולם..היום הוא חגג בר מצווה ב"ה...היה שמח אבל השמחה הייתה מהולה בעצב כי מרגישים שמשהו חסר..סבי..הוא היה העיקר הוא תכנן את הכל קנה לו טלית ותפילין.הכל!! ופתאום! בום!..אבל חייבים להמשיך בחיים..וצריך תמיד לדעת שהם איתנו שם למעלה!!
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
אחים שלי, מה קורה?!
ב"ה כבר תקופה לא קצרה אני משתדלת לפרסם כל שבוע ד"ת קצר ולעניין לפרשת השבוע, שמתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
כדי שבעז"ה הד"תים הבאים יוכלו להיות יותר טובים, יותר חודרים ללב ושיותר אנשים יקראו -
אשמח ממש לשמוע מה דעתכם על הד"תים עד עכשיו - לאיזה סגנון אתם מתחברים יותר ולאיזה פחות וכו'..
חשוב לי ממש שכווולכם [גם הקוראים הסמויים 
] תענו על הסקר הזה, שתכל'ס בא בשבילכם -
1. בד"כ את\ה קורא את הד"ת?
א'. בטח! אני נכנס\ת במיוחד לאינטרנט בשביל זה!
ב'. רק לפעמים כשיוצא לי.
ג'. כמעט אף פעם לא.
2. את\ה קורא בד"כ את הגרסה הרגילה או את גרסת הביינישי"ם?
א'. רגילה.
ב'. ביינישי"ם.
3. מה את\ה הכי אוהב\ת בד"ת?
א'. שהוא מתקשר לפ"ש [כמה שיותר קשר לפרשה - יותר טוב].
ב'. שהוא קצר וקליל, עם סלנג ובשפה יומיומית.
ג'. שהוא מתייחס תכל'ס לחיים שלנו.
4. לאיזה נושאים את\ה יותר מתחבר\ת בד"תים?
א'. בין אדם לחברו.
ב'. בין אדם למקום.
ג'. לא משנה מה - העיקר שיהיה קשור לפרשה.
ד'. לא אכפת לי - מה שבא ברוך הבא.
5. את\ה מתחבר\ת ואוהב\ת בד"כ את הד"תים?
א'. ת'אמת שלא ממש. הם רדודים מדי לדעתי.
ב'. כן! אני מת\ה עליהם!
ג'. לא, הם חופרים מדי..
ד'. לפעמים כן ולפכמים לא - תלוי מתי.
6. מה היית רוצה להוסיף לד"ת?
א'. שיהיה איזה סיפור נחמד בכל ד"ת [לאו דווקא מתקשר לנושא של הד"ת..].
ב'. שיהיה יותר קשר לפ"ש עצמה.
ג'. שיהיה איזה משהו מפולפל יותר - ביינישי"י כזה.
ד'. אחר [פרטו מה שבא לכם].
7. אתה מעדיף שהד"ת יהיה עם צבעים, או שחור לבן?
א'. צבעים.
ב'. שחור-לבן.
8. לדעתך התמונה מוסיפה לד"ת, או שהיא סתם מיותרת?
א'. מיותרת.
ב'. מוסיפה.
9. מוזמנים לפרט כל מה שבא לכם..
תודה רבה לכל העונים!! [ואם תוכלו להקפיץ במשך השבוע - זה יוכל לעזור ]
שבעז"ה יהיה שבוע טוב ומבורך, עם הרבה הצלחה בכ--ל [במיוחד בבגרויות ] לכל עמ"י!
איזה מבנה של ד"ת..
לא כפת לי..
כאילו מה שתעשי יהיה טוב...
תודה נשמה...
נרשמתי למעיינות האומה א', ועוד לא קבלתי מכתב, משהי רשומה למעיינות וקבלה מכתב???
דחווף!
במו-ידי קיפלתי את המכתבים האלה..
אהה.. וקיבלתי מכתב..
הלכת בזמנו, נכון??
וואי אני פשוט מאחלת לכם שתהנו!!
(הוי הוי, הימים שבהם גם אני הייתי זינוקית קטנה..!...)
ממש סגירת מעגל.. |זקן|
הסתכלתי בתגובות של סרטון כלשהו ביוטיוב ואז מישהו רשם שה' התגלה אליו ואמר לו שנמאס לו ממנו...אז הוא כבר לא רוצה
אותנו...אני יודעת שזה לא נכון, אבל מה הקטע של הבן אדם?
"אתמול התגלה אליי הקב"ה בעצמו ואמר לי שמבחינתו הוא סיים את תפקידו, וממחר הוא כבר לא קיים. זו האמת הטוטאלית..." זה מצמרר!
לצערנו זה בא מבורות,בורות ושנאה למה שאינם מכירים.
ולא המושג "אפיקורסיות".
מסכן כאילו מג'נון
אולי יש לנו עוד דת חדשה באופק??
בכולופן, בנאדם משוגע ולא יותר, אין מה להתייחס....
בס"ד
כלומר, לתמונות מגניבות שאפשר עשות ברחוב? או משהו פדחני? או למשהו/מישהו חריג שתמונה איתו תיהיה ממש מגניבה?
אני ממש צריכה עוד רעונות וכל דבר יהיה טוב! תודה חברים
לחלק את השבט\קבוצה\כיתה ל2 קבוצות ולכל קבוצה לתת רשימה ענקית מלאה בדברים הזויים שצריך לצלם.
(נעליים תלויות על חבל, איש עם פירסינג, מכונית של חברת הדברות, אישה עם עגלה, מוכל אבטיחים....וכולי)
כל קבוצה תהיה מצוידת במצלמה או שתיים.
עשו לנו את זה פעם וזה ממש כיף!!
בס"ד
כמו מה שאמרת- איש עם פירסינג ,נעלים על חבל, וכו'.. מה לעשות אני יועדת אני רק צריכה רעיונות לתמונת כאלה
- צלם זוג בדייט.
- להצטלם עם מגבות/חלוקי רחצה עליכם באמצע הרחוב.
- לצלם מישו חוצה באדום.
- מישו מציע נישואין לעץ.
- מישו שהיומולדת שלו היום.(לצלם ת.ז שלו..)
- לעשות הצ'יקיקוקו באמצע הרחוב.
- להצטלם על אופנוע/בתוך רכב.
- לעושת מעגל ריקודים עם אנשים מהרחוב.
- לעשות פרמידה.
- לעשות שכיבות שמיכה//לזחול באמצע הרחוב.
- לצלם אתכם נתקעים בעמודים [כאילו בטעות ברחוב] (בתקוה שאת עם וידאו אחותי)
- ליסוע על בימבות.. (להצטלם בכביש ברחוב לא סואן במיוחד..?)
אם את צריכה משהו לא מבויים - אז לא חסרים דברים מוזרים בעיר-
תשאירי לחניכים לחפש
תחרות מי שיש לו את התמונה הכי מפדחת
התמונה הכי מצחיקקה וכ"ו ואז תביאי שופתים את והמדרייכהההה האחרת או בני משפחה כדי שלא יאומרו שהם שפוטים או משו
לצלם חיה כלשהיא שהיא לא כלב או חתול
להכנס למאפיה להתלבש שם בכובע,בסינר וכ"ו..ולהצטלם
להציע נישואים למישהו ברחוב..לא משנה מי..(מניסיון זה מציק בטירוף...אבל שאלנו את הבנאם קודם והסברנו לו ואז הוא הסכים ועשינו את זה וזה יצא מטורף)
לתלות שלט של:"_________האם תנשאי לי?אוהב______(למלא את השמות בקווים)ואז להצטלם עם זה...
קיצור יש מלא....
איל!ליאחרונה-להצטלם בתוך אמבולנס
-להצטלם בתור בובה בחלון ראווה
-להצטלם עם חרדי
-להצטלם עם זוג בדייט
-להצטלם עם נהג אוטובוס בתוך האוטובוס
-להצטלם עם שוטר
לא עולה לי עוד רעיונות..
