סניף:
אני חושב עליו ש..:
שבט:
אני חושב עליו ש..:
יאללה מספיק ישלנו ת'כינרת לא צריך גם אותכם!! (לא לייבש!
)
שלבוקיתסניף:
אני חושב עליו ש..:
שבט:
אני חושב עליו ש..:
יאללה מספיק ישלנו ת'כינרת לא צריך גם אותכם!! (לא לייבש!
)
אני מסניף אריאל
(בנות) רחובות כבווד!!
פשוט סניף מטורף! אתם לא מבינים כמה הוא מלבלבייי!! 
ושבט להב"ה!!![]()
פשוט השבט הכי מוושלם שהיה איי פעםם..
ואני מדריכת 'מעלות' (כיתה ו') וישלנו את הצוות הכי הכי הכי!! ..
באמת כבר אין מילים.. ![]()
מכירה את חנה שנלר? (כיום חנה פרקש)
calvinאמממ סניף:כרגע אין..אולי בני עקיבא אדרת שהוא סניף מדהים או אולי סניף אחר שצריך הרמה..אולי עזרא הר חומה
שבט:להבה..
חושב עליו:שם מכוערררר!!!אבל יותר טוב מנעלה
בס"ד
סניף:או זה או זה=]=] תבחרו...
סניף א'-היה נחמד להיות בו 6 שנים, אבל נמאס, היה משעמם...סניף ב'-נחיה ונראה כמו שאומרים=]=]
שבט:להבה-לכו הביתה בוחרי השמות!!!לא הגבורה ב"ה ולא נעלה עוד יותר ב"ה=]=] והוא לא כזה נורא... היה נחמד שאבא שלי צחק עלינו (חחחח...ומבינה שתבין...את כנראה מהשבט שלי
)
סניף: מעלות כבוד(עכשיו ארבעת {אאל"ט}האלה מהסניף..לא להרוג ככה אני חושבת)
אני חושבת עליו : טעון בדחיפות שיפור....עד שאני יהיה מדריכה(למה נידמה לי שאני לא יהיה אני לא יהיה אני כבר אומרת
).
שבט:הרא"ה
כנ"ל סניף!
סניף: הסניף הכי שפיץ בארץ..
אני חושב עליו ש..: אני חושבת שאמרתי כבר.. הסניף הכי שפיץ הכי חמוד והכי חתיך בארץ
כפרע עליו 
שבט: להב"ה
אני חושב עליו ש..: שם חתיך ביותר
ו.. אצלינו!! שבט של שפיצים.. בכל הארץ.. מ.. לודעת 
השתלטו עליו???
והסניף שלנו אכן טעון שיפור אבל הוא סניף טוווב.... לא הייתי מחליפה אותו(כאילו את המבנה כן...
)...
ולא כ''כ על השבט שלי.
סניף:מעדיפה לא לפרט מה השם של הסניף אני לא רוצה ממש לחשוף.
אני חושב עליו ש..:הוא סניף סנובי שלא מקבל כל בן אדם(לצערי)למרות שיש שבטים שהם טובים.
שבט:הגבורה.
אני חושב עליו ש:הוא צריך להתגבש(לגבי הבנות בינינו)למרות שזה לא ממש יעזור כל המדריכות ניסו לא הצליחו שבנות יפסיקו לרכל אחת על השנייה,ולהיות מגעילות אחת אל השנייה ויותר עשייה מאשר דיבורים.
שבנת שהם מדריכות יפסיקו לחשוב שהם הכי קוליות בעולם(אפשר לחשוב מהם) ולהפסיק לחשוב דעות קדומות על האחר,לקבל אחת את השנייה.
אין סיכוי ששבט כזה ישאר(ויהיה מגובש)אם אף בת לא תדאג,או תהיה נחמדה לשנייה זה הכול.
סניף: מקום הזוי כזה..=]]] איפשהו בשומרון
חושבת עליו ש: ^^ משעמם אבל חביב...ואת שאר החסרונות לא נפרט פה...
שבט: נעלה כבוד!!
חושבת עליו ש:על השם-אחלה שם תגידו מה שתגידו אני אוהבת אותו
על השבט- אנחנו השבט הכי תותחי בסניף!!!
אז ככה-
סניף: בעס"א!!
חושבת עליו ש..: סניף תותח!!(ממ?! אולי צריך קצת שיפורים..אולי!?)
שבט: להב"ה!!(כן, כמו כולם
)
חושבת עליו ש: אין עלינו!!!י'שפיצים שכמותנו!!!
השבט הכי הכי הכי הכי הכי שפיץץץץץץץץץץ!!!!!!!!!!!!!!!!!(אבל באמת!!)
סניף: הסניף של גולי=] ....
חושבת עליו שהוא חור מוכר בשומרון, תקוע ומשעמם.. אבל כן יש לו קטעים חביבים
שבט: הרא"ה...
חושבת עליו שהוא שבט ממש אחלה ותותחי(!!!!!!!!) וא-י-ן עלינו!!!!!!!!!!!
ומזל שאנחנו לפחות מתות על עצמינו... כי אן אף אחד שיאהב... (כל הסניף והיישוב שונאים אותנו.. אבל יש לנו "גאוות יחידה"- אנחנו חולות על עצמינו... וממש כייף לנו בשבט... רק כלפי חוץ אנחנו סנובות קרציות=]]
חפרתי קצת-הרבה מקווה שהובנתי לפחות
סניף:רבבה
אני חושב עליו ש..:סניף תותח חוץ מ....(לא בפורום הזה)
שבט:להב"ה+מעלות
אני חושב עליו ש..:שבט מטוררף חוץ מ.....(לא בפורום הזה)
סניף: איפושהו במרכז יהודה..
אני חושבת ש..: אחד הסניפים הכי תותחים שיש! פשוט אין עליו! הצוות,, החניכות, הגיבוש הגאווה הסניפית...כפרה על הסניף!
שבט: הגבורה כבוד ועוצמה! אחד השבטים שמשפיע בסניף שלנו ובכלל אנחנו שבט איכותי!
סניף בנ"ע בית חג"י- כבבווווד!!
סניף שפיץ, אין עלינו..=]
שבט נעלה-
השפיצים שבשפיצים!!
סניף: אריאלו"ש!!! (אריאל אלון שבות..)
אני חושבת שזה סניף מתוק!!! כולן מכירות את כולן, ממש לא סנובי, ברור שיש מה לשפר אבל בכללי אחלה סניף!!
שבט: הגבורה- מדריכה נעלה.
השבט שלי כבר לא קיים כ"כ.. (הגבורה..) אבל השבט שאני מדריכה פשוט שבט של שפיציות!!!
סניף:בנ"ע כלשהן
אני חושב עליו ש..:אחלה סניף
שבט:הרא"ה כבווווווווווווווווד ועוד כבודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
אני חושב עליו ש..:יש לנו מה להשתפר=]אבל פשוט אין עלנו פשוט אין!!!
סניף- בנ"ע אי שם בדרום הארץ... הסניף הכי טוב בעולם! מלא אידאלים!!!!!!!!!
שבט- ניצנים כבוד!!!!!!!!! שבט עם עוצמות מטורפות!!!!!!!!!! (אני לא בשבט ניצנים, אני המדריכה שלהם...)
חיוכיםסניף- יש כמה... 
שבט - להבה, ומדריכה את החניכים הכי מתוקים בעולם! 
אני הראשונה פה מעזרא!!!!!!!
אני מסניף.....עזרא איפשהו.....
סניף סבבה אבל צריך קצת שיפור..(או הרבה...
)
קיצר אני בשבט אחיה!!!!!
ממש שבט אחלה!!!......
(אני באותו גיל של שבט להב"ה)
סניף : בני עקיבא
אני חושב עליו ש..: כיף שם...חחח סתם סטלנים !!
שבט: מעפילים
אני חושב עליו ש..: הוא הכי יפה שיש....מה אתם רוצים ממני??חעחעחעחע.....
סניף אריאל מא"ד- סניף מגובש
שבט להבה!!
אני מצטערת שאני שוב מחזירה את זה.
אבל הלב שלי מתפוצץ בזמן האחרון גם מבנות שהפסקתי לדבר איתם.
וגם אני עדיין לא יודעת מה לעשות אם המקרה שקרה לי?.
המקרה מסופר בדף כאן
בהודעה שרשמתי לפני חודש)http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f22-18
-בהודעה שכתוב:''טוב שאף אחד מטובו לא הקפיץ את השרשור שלי''.
אני ממש לא רוצה להתחיל משהו(לא רוצה לעשות צעד בקשר לזה).
אבל זה רץ לי בחלומות-אניי לא מצליחה למחוק אותו מהראש באמת שניסיתי.
לפני חודש וחצי בסוכות היה לו יום הולדת אז חברה טובה שלי כתבה לו הודעה ''מזל טוב'' אז גם אני קפצתי מרוב בושה וכתבתי:''מצטרפת'' אני ממש אובדת עצות.
והוא כתב לשתינו ''תודה''(למרות שהוא כתב את זה לכולם).
אני רואה אותו כל יום מחובר מפחדת לפתוח בשיחהףמפחדת להתאכזב לפתוח ציפיות ואני לא רוצה עכשיו להגיע ליציאות(עם בנים) כי זה לא מתאים.
ויש בגרויות,אבל מצד שני אני לא יכולה לשמור את זה כ''כ הרבה זמן בבטן להתייחס לזה כאילו זה לא קרה(וזה לא שהוא עשה לי משהו חס וחלילה).
כי זה מסקרן,וזה מרגיז ואני לא יודעת לאן לשייך את זה.
חברה אחת אומרת תעשי עם זה משהו תדברי איתו(אבל אני מפחדת),אחרות אומרות לי(תשכחי ממנו).
אבל אני לא יכולה בכיתה ט' הצלחתי לשכוח ממנו וביסודי אבל עכשיו זה לא נראה לי יעבור אי פעם ואני מיואשת.
ואני בודדה אני מפחדת להכנס לעניינים הרגישים האלו אבל זה מטריד אותי-וחברה שלי הרבה מזכירה אות ואני באמת לא מסוגלת להגיד כלום והסיטואציה שהייתה לא יוצאת לי מהראש.
ואני גם כותבת סיפורים בהמשכים(כתוב לי בחתימה)ופתאום הבנתי שכל המקרים שקרו לי איתו הם מבוססים על הסיפורים וזה פשוט מפחיד.
אני באמת מנסה לשכוח ממנו,משתדלת אבל כל הזמן אני מרגישה מה היה קורה אילו המדריכה שלי הייתה באה?.
ואני מנסה להבין את דרכי ה' מדוע הוא גרם לבילבול הזה למה אני צריכה להתעסק עם זה עכשיו,וגם אם אני לא רוצה זה עדיין בתוכי ואני לא מצליחה לשכוח אותו.
שבוע טוב לכולם!.
-אור-
סליחה על הטעויות האלו.
זה לגמרי טבעי להתאהב.
לחלום, לדמיין, לפנטז, לפתח ציפיות.
ה' נתן לך את זה כבר עכשיו, גם כי רגש צריך לפתח - הוא לא נופל מהשמים בדיוק בדיוק כשהגיע הזמן להתחתן.
את צריכה קודם להכיר אותו, ללמוד מה הוא עושה לך, והכי חשוב - ללמוד להתמודד איתו.
כל התחושות והבלבול העצום שאת מתארת (בצורה מדהימה!), הם חלק מתהליך ההכרות.
המשימה שלך עכשיו, היא גם ללמוד איך להתמודד.
הקשר הזה כרגע לא שייך (אם את צריכה סיבות, אני מוכנה לספק אותן).
צאי מנקודת הנחה שזאת התאהבות חולפת, והוא לא יהיה בעלך. תזכירי זאת לעצמך שוב ושוב.
האמיני בעצמך - יש לך רצון וכח לעמוד מול הפיתוי העצום ליצור קשר! ולא ליצור אותו...
השתדלי להתרחק ממנו. אם לא תפגשי אותו, גם ההתאהבות תחלש.
אל תהיי משועממת. אם תהיי עסוקה, לרגשות לא יהיה זמן להתפרע.
במה להתעסק?
- הכי מומלץ: זה הזמן לשאול את כל השאלות שיש לך (על אלוקים, על היהדות, על העולם).
- ללמוד ספרים שאת מתחברת אליהם. לברר מה השקפת עולמך.
- התנדבות ועשיה.
- להגביל שעות מול המחשב!!!
מעבר לזה, ההתמודדות עם הרגשות היא אידוודואלית (אישית). לכל אחד יש את הדרך המיוחדת לו להתמודדות. כל אחד, אחרי שהוא מכיר את עצמו ואת רגשותיו, גם לומד להכיר את הדרכים לשלוט בהם.
הכל אפשרי, יקירה!
זה בידיים שלך!
אוהבת ומקווה לטוב,
אוסנת.
(אפשר לפנות אלי באישי)
אבל קשה לי להדחיק את זה.
הלוואי שהיה לי התנדבויות אבל אין לי וזה אחד מהגורמים שגורמים לי להמשיך עם זה וחבל..
וזה לא טוב.
אם לברוח או להתמודד.
להכשל או לגדול.
ובכלל אני מקפיצה למישהו יש עוד עצות אני כבר מרגישה מיואשת!
אני אהיה שם בשבת..
כבוד!!!
אבל אני באריאל..
(המבין יבין..)
מה אתה עושה שם? אין לך מה לחפש בחיים? שכונה משעממת רצח!
מעלה לבונה כבווווווווודדדדדדד!!!!!!!
אבל באריאל לא בעזרא... לעזור לחברים(מדריכי חוץ) לשבת אירגון!(סניף חדש!)
מעפר אני באהאני הולך להיות שם בשבת עם חבר שלי שגר שם..ואני הולך לנסות,אולי אדריך שם..
הבנ"א שאל שאלה! ענו לו תשובות...אבל שלא עונות על השאלה...
אבל לא נורא! זה תמיד קורה 
אם הם בסניף זה או אחר משמע שהם לא בסניף חמ"ש..
אבל מה קרה מה איבדת בשכונה שלנו?
בואו נהיה רגע דוגרים..
סורי שאני אומרת באמת אין מה לעשות אצלנו בשכונה..
והיא גם ממש חור...
וכל מי שמכיר אותי צריך לצלם אותי כי זה קטע נדיר...
אבל זה גם לא כ'כ משנה...
כי בכל זאת אני אוהבת את השכונה שלי..

תנסה לחייך בכוח! תאלץ את עצמך לצחוק בכאילו ומנסיון זה באמת לאט לאט משפיעה בעז"ה על הנשמה וזה עושה שמחה אמיתית.....![]()
זה נשמע מפגר, אבל תנסה! (תתחרפן, תעשה שטויות, תצחק כמו טמבל...)
תקרא "בגן האמונה".....
ב"הצלחה!...
כשתרגישי בשלה.
כלומר: כשתביני לקראת מה את הולכת, ותרצי בזה.
כשתפחדי מהאחריות, כשתחששי ממה שאת הולכת אליו.
כשתרגישי שאת מכירה את עצמך. שאת יודעת עם איזה בן אדם מתאים לך להתחתן.
כשתדעי איך את רוצה שהבית שלך יראה.
כשתדעי איך את רוצה לראות את עצמך בעוד 20 שנה לפחות.
כשתרגישי שיש לך המון המון המון סבלנות (לבעל, לילדים). שימי לב איך את מתנהגת כלפי האחים הקטנים, החברות או ההורים כשהם עושים משהו שאינו לרוחך.
וכמובן, הכי חשוב - אחרי שאת משתפת בהחלטתך להתחתן את הוריך ודמות בוגרת אחרת - מחנכת, רב.
אם הקשר בינך לבין ההורים צולע, כנראה שזה לא הזמן ליצור קשר חדש...
עד שאת לא מרגישה בשלה, אין שום טעם להתחיל קשר.
חבל שהקשר יבנה על בסיס ילדותי.
חבל שהוא יהיה סתם טיוטא.
חבל לבזבז רגשות ולעמוד בנסיונות מ-א-ו-ד קשים בתחום הזה.
סטטיסטית, רוב מוחלט של הקשרים שאינם מיועדים לחתונה בזמן הקרוב - לא מחזיקים מעמד!
כמו כן, זה ממש לא חכם במיוחד למרוח זמן בין ההחלטה/האירוסין לחתונה.
הרגשות לא נשארים במלוא עוזם במשך תקופה ארוכה, ויש המון מתחים ולחץ וחששות.
הרבה דמיונות מוצאים את הזמן להכנס לראש. הרבה ביקורתיות, אי ודאות, אי השלמה.
מי אמר שזה - זה?!
אני כבר לא מרגישה את אותם פרפרים כמו בהתחלת הקשר...
וגם גיליתי שהוא לא מצחצח שיניים בבוקר... (או כל חיסרון אחר, אפילו אם הוא משמעותי)
עד שלא מתחתנים - יש דמיונות למצוא מישהו "יותר טוב".
ח-ב-ל.
ה' ידאג לך בדיוק מתי שמתאים לך.
לשאלתך -
אני ממש לא חושבת כמו המתודה המקובלת, שהתורה היא ספר הדרכה.
בתורה לא כתוב: "סעיף א' 1) יש להתחתן בגיל 19" "חובה להתחתן בפאלאס" וגם לא "החתן צריך ללמוד בישיבה XYZ".
התורה היא ספר עם רעיון, השקפה, מגמה.
את ה"כלל" הזה צריך לפרוט לפרטים. לקחת את הרעיון הגדול וליישם במציאות.
איך? לימוד תורה (גמרא בעיקר).
איך אני עושה את זה? מבררת מה דעת חכמים על גיל הנישואין, מבררת עם עצמי - האם זה השלב?, ואם החלטתי שכן, אני רוצה להתחתן - אז מבררת עם הורים, רבנים, מחנכת או דמות אחרת בוגרת.
לדבר הכי חשוב שיש לי לומר לך -
אחת הדרכים של היצר הרע לפעול בעולם, היא להמציא הלכות דחוקות ומחשבות מוסריות שיסתרו את מה שבאמת צריך לעשות.
במילים פשוטות - לא למנוע קשר אסור, רק כי "הוא עלול להפגע" - זה תירוץ.
מה פוגע בלומר "אני לא מעוניינת בקשר הזה, הוא לא טוב לי"? אם אדם נפגע:
א. הוא צריך ללמוד להתמודד ולהיות אדם בוגר.
ב. פגעת לו באגו - יצאת יותר "דוסית" ממנו. הרסת לו את התדמית הצדיקית.
או - ג. הוא משחק לך ברגשות.
אני מקווה שאם מישהו יטריד אותך מינית, את כן תצעקי עליו באמצע הרחוב ולא תפחדי להעליב אותו.
ולסיכום: לחתוך, לחתוך, לחתוך!
כשמודיעים על סיום קשר, יש לו נטיה להמרח... ("רק רציתי לומר דבר אחרון", "שאלה קטנטונת אחרונה" ואפילו שחנ"ש מסכם)
אל תתני לו לנסות לשכנע אותך.
ואל תגלשי לסיום מעורר תקוות (מחמאות הדדיות).
מספיק לשלוח הודעה בדיוק בלשון הזו: "אבריימי, היה מאוד נעים להכיר. מסיבות שאולי מובנות ואולי לא, אני לא מעוניינת להמשיך את השיח ביננו. תודה לך, זלדה".
חדל קשקשת ברשת.
שיהיה המון בהצלחה,
אני פה לשאלות ותהיות, ולבכי וכאב על הקושי העצום הזה...
טוב די, בא לי למות.
בגלל הכול, בגלל זה שאני חייבת להוציא בכל המבחנים מעל תישעים כדי לא לאכזב את הסביבה.
כי אני צריכה להיות חכמה.
כי אסור לי לצרוח ולהיתפרק. אני צריכה "להיתבגר" ולהפסיק להיתנהג כמו ילדה קטנה
כולם חושבים שבבגלל שאני בכיתה נמוכה יחסית (חטיבה) אני תינוקית. ואני לא! די! תישפטו לפי מה שאני ב-א-מ-ת!!
בגלל זה שלא הולך בבית כ''כ..
ולא יודעת, אני רשעה שכל הזמן עושה עברות, למה שמישו באמת בכלל יעריך אותי, או ירצה לדבר איתי ולהיות בקרבתי??
ואני פשוט רוצה למות.
אני יודעת שאני כותבת אדישה עכשיו, פשוט עכשיו כבר לא אכפת לי מה יהיה ומבחנתי.. זה גם לא משנה.
אני באמת אשמח לדבר איתך בבקשה תפני אלי באישי אני לא ייכול לדבר כן בפורום...
מה אכפת לך מהסביבה? תעשי מה שאת באמת! זה קשה...אבל בעז"ה בסוף מצליחים!!! (מניסיון...)
אם את צכה משו בכיף תכתבי לי בש"א...
אבל נשמה- תנסי לחייך בכל זאת...:
![]()
קבלי חיבוק ענק 
ותעשי את מה שאת חושבת לנכון(כל עוד זה לא עובר על ההלכה) - תתבגרי, בסופו של דבר מה שיותר חשוב זה הבגרות לא תעודת הבגרות1
דבר ראשון - קבלי חיבוק גדול!
דבר שני - כתבת ש-"אני חייבת להוציא בכל המבחנים מעל 90", "אני צריכה להיות חכמה", "כי אסור לי לצרוח ולהתפרק", "אני צריכה להתבגר"..
מי לעזאזל אמר שאת חייבת וצריכה ואסור לך?
תוציאי את זה מהראש! את חייבת וצריכה לעשות מה שאת רוצה ומה שטוב בשבילך.
את.
ורק את.
אז בשביל לא לאכזב את הסביבה את צריכה לא להרגיש טוב עם עצמך ולהיות בדיכאון?!
שיקפצו ויעשו סלטות מרובעות באויר ושיצליחו לעוף תוך כדי פתירת תרגילים במתמטיקה!!
למה מה קרה?!
שימי פס אחד גדול, ארוך, עבה וענק על כולם.
ומי שיש לו בעיה עם מה שאת עושה - שילך לעזאזל.
מה תכלס - אנלא צודקת?
אז יאללה -- קחי ת'צמך בידיים שלך ותעשי מה שאת רוצה ולא מה שהסביבה מבקשת או מצפה ממך!
וזה שכולם חושבים שאת מתנהגת כמו ילדה קטנה בגלל שאת בחטיבה - זה קרה לכולנו![]()
אז תתעודדי - זה לא כ"כ נורא. מעצבן, כן נכון. אבל לא נורא.
ומה? את רשעה שכל הזמן עושה עבירות?!
אני שומעת חרטה?
כן נראלי.. מה לא? כן דווקא כן זה נשמע לי ככה..
אחותי - חרטה זה טוב. ממש טוב.
ידעת שזה אחד מהשלבים לחזרה בתשובה אמיתית?.. סתם נק' למחשבה..
וזה שאת עושה עבירות - לא קשור לזה שאנשים לא ירצו להתקרב אליך!!
את רואה - זה שוב - את מכניסה את זה לעצמך לראש!
תאמיני לי אחותי - זה לא קשור!!
ונקודה אחרונה - זה לא סיבה למוות.
אם, ותכלס, כן? - אם החיים היו פשוטים, בלי קשיים ונסיונות - מה זה היה שווה?!
מה היינו עושים פה בכלל?
אז כן זה נשמע אדיר - חיים פשוטים, קלים, בלי יצר הרע, בלי כאב, כסף זורם - וואלה - סרט אמריקאי אמיתי!
אבל תחשבי באמת - מה זה שווה? כלום!! לא מתקדמים ככה לשום מקום!
אז בסדר - גם לא נופלים - אבל רק בעקבות נפילות יש עליות, לא?
אז קבלי חיבוק גדול גדול ותתעודדי!!
ו-- את יכולה לבוא לאישי בשמחה![]()
מקווה שעזרתי ![]()
אל תשימי פס על אף אחד...וגם לא נורא לעשות קצת עבירות...
(צינזרתי את עצמי רצח כדי לחסוך למנהלים עבודה...
)
אני אגיד לך למה אני חייבת, אני חייבת להצליח בשביל לא לאכזב את ההורים, אני צריכה להיות חכמה בשבילם.
אני לא יכולה לשים פס על ההורים שלי, הם מאמינים שאני יכולה!! (היו לנו 25 מבחנים השנה, הכי נמוך זה 90, והקטע הכי עצוב זה שאני אפילו לא מסופקת מעצמי, כי לא אכפת לי מציונים.)
ונימאס מזה שמדברים אלי כמו ילדה בגנון!! די!! תקלטו!! כיתות ז' ח' לא מטומטמות!! ב''ה הם ממש בוגרות!! (חשבו כבר שאני שמינסטית ושבעיסטית .. חשבו הרבה, כי הם דיברו איתי הפנימי, ולא התיחסו לגיל!!)
אני לא באמת מרגישה מיתחרטת, כי אם הייתי מיתחרטת לא הייתי ממשיכה לא להיתפלל(בסדר, אני מיתפללת, אבל לא בכוונה!!!!!!! מה זה עוזר שאתה רק ממלמל מילים וחושב על המבחן בהבעה שהיה?!), ולא הייתי ממשיכה להיתחצף, ולא הייתי ממשיכה לעשות את כל מה שאני עושה. פשוט אני רשעה וה' לא יסלח לי לעולם, ואין אפילו טעם לבקש סליחה כי אני לא חושבת שהוא בכלל ירצה להקשיב לנוראית כמוני.
ולמה שאנשים ירצו לדבר איתי? אני סתם עוד אחת רשעה שמדברת בחוצפה. למה מי אני שמגיע לי שיהיו לי חברות!? אני כלום, אפס מאופס ועגול!!
וזה כן סיבה למות, כי אני לא עושה כאן כלום רק מציקה לכולם. למה להישאר כאן???
כל הקטע שסביב הציונים בדיוק כמוני...תנסי להסביר להם זה מעצבן שאת צריכה ללמוד בשבילם...
וזה שציונים גבוהים לא מרגשים אותך-התרגלת...תנסי למצוא נושא שמענין אות וללמוד אותו...
לגבי התפילה אם את מרגישה שאין טעם-אל תתפללי.יהיו לך פעמים שתרצי להתפלל ואז יהיו לך תפילות מדהימות.או שכן תמלמלי מילם בלי תוכן,ואומרים שאחרי המעשים נמשכים הלבבות(בד"כ זה עובד,אצלי אישית לא עבד...)
אמרת שלא ירצו לדבר איתך ואת אפס ולא מגיע לך חברות...חיה בסרט...תשאלי חברה טובה באמת אם היא חושבת ככה ושתגיד באמת.אני כמעט בטוח שהיא תגיד שאת הוזה...
בקיצור אין על החיים גם אם הם קשים רצח אפשר להנות בהם וצריך להנות כמה שיותר כי חיים רק פעם אחת(בדוק!!!!!!!!!)
סתם=] אל תקחי אותי רציני... בקשר לציונים- מה יקרה אם תקבלי 70? יצעקו עלייך? יעיפו אותך מהבית? אני חושבת שלא.. תגידי לאמא שלך שאת מרגישה שהלימודים ממש חונקים אותך, וקצת קשה להשקיע עכשיו וזהו. אני בטוחה שהיא תדין. ואום לא- אז זאת הבעיה שלה..
ובקשר לשאלה האחרונה- "מי בכלל רוצה להית בקרבתי"- אם לך יהיה נוח בחברת עצמך, ותרגישי שאת מרוצה ושמחה (או שלפחות תשאפי לזה ותנסי להגיע לזה..) אז גם לנשים אחרים יהיה נוח ונעים איתך. הכל תלוי בגישה שלך לעצמך!
בס"ד
את לא רשעה!!!לא!!!שלא תעיזי להגיד את זה אפילו!!! איך את יכולה להגיד את זה על בת ישראל?! איך?! חוצפנית שכמותיך=]=]
כמו שאמא שלי אומרת "אין דבר כזה ילד רע, יש ילד שובב"...
את לא יכולה להיות רשעה!!!פשוט לא!!!את לא יכולה להיות רשעה אם אכפת לך!!! אם לא היה אכפת לך אז אולי זה לא היה בסדר! אבל אם ההתנהגות שלך מפריעה לך, אז את כן רוצה להשתנות! אז רשעה את לא יכולה להיות!!! גם אם את מאוד רוצה... השלב הבא הוא להשתנות, שזה כבר משהו אחר, ואני לא אדבר על זה כרגע...
דבר שני, מכירה את זה מקרוב את ההרגשה של לאכזב את ההורים ואת הסביבה! עכשיו, תעני לעצמך, מה יקרה אם אני אקבל 80? ומה יקרה אם אני אקבל 50? מה יקרה?! יפלו השמיים?! ברור שצריך להשתדל! ולהתקדם! ולנסות לא לאכזב את ההורים, אבל אם זה מגיע למצב שאת רוצה להתאבד! זה מוגזם!!! פה את צריכה להגיד סטופ! לא יכול להיות מצב שאת "תמותי" בשביל לא לאכזב את הסביבה!!!אין מצב!!! אין מצב בעולם שזה יקרה!
ואם הקב"ה משאיר אותך כאן, בעולם הזה, הוא נותן לך אפשרות לתקן ולהשתפר ולהשתקם ולקום! וכל עוד את כאן! תנצלי את זה! איך הולך המדרש הזה של רבי זושא?! אמממ...משהו כמו שאנשים שאלו אותו למה אתה לא משה?! (מנסה בכל זאת להזכר בהתחלה...) אז הוא ענה להם שהוא יעלה למעלה לא ישאלו אותו "זושא, למה לא היית משה?!" ישאלו אותו "זושא, למה לא היית זושא?!" (אני מקווה מאוד שאני לא מבלבלת את השכל, אבל זה העיקרון=]=])
אז תהי את! ואל תהי מישהי אחרת! ואם את מפחדת לאכזב את ההורים, תדברי איתם על זה! את עוד תראי כמה שאת חושבת דברים שההורים שלך רוצים שתעשי, הם בעצם מחשבות אצלך בראש!!!
ממש ב"הצלחה! אשמח לעזור תמיד בשיחה אישית!!!=]=]
קודם את ילדה מתוקה!!!את לא רוצה לאכזב את ההורים אז את כבר משהוא מיוחד!!!!!
אני כותבת לך כאמא לבת בגילך...שרוצה קודם שתרגישי טוב עם עצמך ואולי זה רק משבר קטן וזה חולף.....(אריק איינשטיין), אז קחי לך פסק זמן, צאי עם מישהיא שאת אוהבת(הייתי מציעה לך לדבר עם אמא) וספרי את הכאב....יהיה מי שיעזור לך כי אף אחד לא מעוניין שתיהיי במצב הזה - אוהבים אותך וזה ברור!!!!!
אני לא אומרת לך אל תלמדי כן!!! תלמדי אבל שעה לא יותר מה זה בגרות???? ו... יפה לך ממוצע 90 זה ענק אז למה את לחוצה בכלל כדי להגיע ל90 אם את לומדת את תגיעי לזה וזה לא משנה עם תהיי בלחץ או לא...
יש לי אחות שהיא גאונה שנלחצת מכל שטות והיא הייתה מסוגלת להקיא לפני כל מבחן ביום בהיר זה עבר לה זה החיים (אולי היא למדה ממני לשים פס על העולם..) אבל בת'כלס התוצאה לא צריכה להגיע לך אחרי שתקריבי את עצמך... בהצלחה לך!!!!
תבקשי...
כולם מדברים פה על ההורים שלך וזה, אבל זה ממש לא נראה לי העיקר אצלך! דווקא נשמע שהלימודים הולכים לך די בקלות- ותשמעי עצה של זקנה-אל תתפרקי בקטע הלימודי- זה לא יעשה לך טוב בשום דבר, ואחר כך בתיכון תאכלי מזה קש. חבל.
רציתי להגיד שממש היה לי קשה לקרוא מה שכתבת על זה שה' לא יסלח לך בחיים. לא נראה לי שאלוקים היה ממציא את המושג "תשובה" אם הוא לא היה רלוונטי לגבייך... ואם אנשים שעשו עברות יותר חמורות ממה שאת מתארת, ובמשך יותר זמן,-יכולים לחזור בתשובה וה' הופך להם את כל העברות לזכויות- לא נראה לי שאצלך זה יהיה אחרת. לא יודעת אם את מתחרטת או מה בדיוק עשית וזה גם לא ענייני- אבל שיהיה לך בראש- שה' רוצה אותנו תמיד- בכל שניה- בחזרה אצלו. ולנו יש בכל יום- בכל שניה- אפשרות לשנות את מה שעשינו לא בסדר.
עד כאן החפירה.
דבר ראשון- את לא רשעה. את יודעת מה זה רשע? רשע זה מישהו שלמד המון, יודע המון, ועושה דברים בכוונה כדי להכעיס את ה'. (<- וגם לו , אם הוא יעשה תשובה שלמה ואמיתית, ה' יסלח לו)
את בסה"כ ילדה, שעדיין בונה את האישיות שלה. שעדיין לומדת. שעדיין מתקדמת בעבודת ה'.
את לא מושלמת. אין אף בנ"א מושלם פה- כשאדם מגיע לשלמות- הקב"ה לוקח אותו אליו..
אז נכון- את עושה עבירות אבל היי- "כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" תראי לי מי לא עושה עבירות. החוכמה היא לא איך לא לעשות עבירות- החוכמה האמיתית היא לדעת לחזור בתשובה.
ואת לא כלום. אין בנ"א בעולם הזה שנברא לחינם. את אומרת שאת מאמינה באלוהים- את גם מאמינה שהוא ברא אותך? ואת כל העולם? אז סימן שהיתה לו סיבה. סימן שיש לך איזשהוא תפקיד. שיש לך עוד מה לעשות.
למה להישאר כאן? כי יש לך עוד המון מה לעשות!!! כי את עוד תגדלי, ותתקדמי, ותבני את עצמך, ותעשי המון דברים ענקיים בעולם!
ואם את רוצה- את מוזמנת לדבר איתי באישי.
את לא רשעה!!!!את באמת באמת נשמה טהורה שמחפסת לעשות רק טוב!!
מתוקה,לא יקרה כלום אם תוצאי פחות מתשעים,פחות משמונים פחות משבעים(יש לי חברה שמקבלת 70 הי בוכה-מרב אושר!!)פחות משישים וכו..
אני לא אומרת שלא תתאמצי-תתמצאי!תאבקי-תעשי את ההשתדלות שלך וש-ה' יעזור!!
הסביבה מצפה==>שימשכו לצפות..זו את!
באלך להתפרק==>תתפרקי,תבכי,מותר לבכות!!רק תנסי להוציא מזה טוב,להתחבר לאבא שבשמים!!!
הניסיונות באו לחשל אותנו,ו-ה' לא נותן ניסיון למי שאין לא כח אליו,ואם קיבלת זה אומר שיש לך כח!!
מאמינה בך!
אתם לא מאמינים כמה אתם מחזקים אותי בזמן האחרון אני במצב לא פשוט החברות מתרחקות,ומצבי לא מזהיר במיוחד אני שמחה שיש כאן כמה שאנשים שעוזרים לי ואפשר לדבר איתם אנשים מקסימים.
שבוע טוב לכולכם!.
תמשיכו כך..
כמה בנ"א יכול לעשות בשביל בית עם אנשים שהוא לא מרגיש שום קשר אליהם....
ולקבל צעקות והאשמות ומה לא?
וה' הזה עם הכל...
כמה שאני יתפלל/יבקש ומה לא בעצם?
הוא רק דופק לי תחיים עוד קצת....
כל היום רק לסבול ולחטוף מצפון מעצמי על לא יודעת מה...
טיפה של טוב בים אין כאן...
כלום!!!
רק רע ורוע מצד כולם...
נמאס לי מזה.....
מה ששעמום עושה לי טוב רציתי לשתף נכון שזה ממש יפה!
אני עשיתי)
וואאאייי ממש יפה!!!מה זאת אומרת עשיתי?במחשב?
אתה ציירת את הכלל???
מי היה אתמול בבנייני האומה???
התגייסו כולם למען דחיקת ההודעה של "בני סלע" למעמקי תהום הנשיה.
כל כך הרבה שמחה! 
צעיר רענןהיו שם מבחנים של חבד ואז היה התוועדות ואז חילקו קופונים של כסף שבו אפשר לקנות ספרי קודש (מי שלמשל קיבל 400 במבחן קיבל 400 שח) -אני יודעת רק כי גיס שלי היה שם והוא לא חבדניק, הוא עושה את זה בשביל הספרי קודש..
עוד פעם עצרתי להביט,
בתוך נבכי נשמתי.
בלי משים לב ,נפתחו כמה פצעים,
שגרמו לי להתגעגע לקרבת אלוקים.
מחפש את הדרך המובילה אליו,
כי כה כמהתי לרוות בנעימיו.
היכן השביל המוביל אליו,
שבו אהיה מתחת לכנפיו.
רוצה להרגיש את אהבתו,
"עד שיהיה כאהבת חשוקתו"
ושוב מעיין הדמעות נפתח,
ואניי מרגיש כעלה נדף.
עזוב אני,אומלל ונרדף,
ובלעדיו,אני כקש נדף.
שוב פעם נשברתי.איך לכאן נפלתי?
היכן השביל המוביל אליו,
שבו אהיה מתחת לכנפיו.
רוצה להרגיש את אהבתו,
"עד שיהיה כאהבת חשוקתו"
ושוב פעם נתקעו המילים.
מתי אזכה לקרבת אלוקים.
לשבת ולרוות בטובך,להנות מזיו שכינתך.
מתי אזכה שיהא חלקי בזה.
עצם הכיסופים הם הקרבה.
עצם הגעגועים הם הטובה.
ועכשיו ואני לידו.
כן.ממש מתחת לכסאו.
ושוב חזרו הכוחות!
וסוף סוף זכיתי ליהנות מזיו שכינתו.
אבל צרם לי שחרזת באותו חרוז בבית הראשון
......כעלה נידף
.......כקש נידף
אבל חוצמזה מדהים אותי כל פעם מחדש הידיעה שגם בנים כותבים איכות!
(מה לעשות היה לי חור בהשכלה מן הסוג הזה...)
אז כנראה שזה באמת דבר אלי....
בדר"כ אני לא מצליחה לקרוא שורה אחת בשיר....
יש למישהו רעיון לשם לשיר?
כנרית על הגג=)![]()
להלה!אחרונהבשעות של אמת היא תביט לאחור.
נשימתה נקטעת במשב רוח מלטפת.
היא תלך בין שאלות, ותחייך חיוך צחור.
תיפול בין דודאים, והוא יראה איך פרחים היא קוטפת.
על סוס לבן, חבוש במסכת עצב, אליה דוהר.
והיא חופנת פרחים בידיה ומתרחקת לה.
הוא ירוץ בעקבותיה, ייפול בין יאוש נוגה לחיוך זוהר.
יכרע מברך אל מול תכול שמיים, מבקש לשמוע את קולה.
אהבתו הבוערת לא שורפת נפשה.
ריחות הטבע סובבות ישותה, והוא כשיכור.
נשבע לה בצלילים שתמיד יהא ולא ינטשה.
היא מנסה למחוק מזכרונה, אך הוא תמיד יזכור.
יופייה נשקף לו מכל לחלוחית של דמעה.
נסיכת משאלותיו נעלמת, אך נפשה בנפשו נגעה.
מחשבות ליבו סובבות רק את דמותה,
אך היא לא נגלית אילו בחיוכה המיוחד.
מחפשת אביר וסוס, והוא דוהר אליה באהבתו אותה.
הפרחים נובלים סביבם, והיא מתפוגגת לו ברגע אחד.
אהבתו הבוערת לא שורפת נפשה.
ריחות הטבע סובבות ישותה, והוא כשיכור.
נשבע לה בצלילים שתמיד יהא ולא ינטשה.
היא מנסה למחוק מזכרונה, אך הוא תמיד יזכור.
יופייה נשקף לו מכל לחלוחית של דמעה.
נסיכת משאלותיו נעלמת, אך נפשה בנפשו נגעה.
הוא עוד קורא לה בין יערות ונחלים.
לא ימצאה ממתינה לו בשלווה.
כורע על ברכיו. פרח לוחש ותנים מייללים.
ליבו כואב ובוער, ונכזבת לה אהבה.
אהבתו הבוערת לא שורפת נפשה.
ריחות הטבע סובבות ישותה, והוא כשיכור.
נשבע לה בצלילים שתמיד יהא ולא ינטשה.
היא מנסה למחוק מזכרונה, אך הוא תמיד יזכור.
יופייה נשקף לו מכל לחלוחית של דמעה.
נסיכת משאלותיו נעלמת, אך נפשה בנפשו נגעה.
מדהים. ממש.
ממש. ממש. ממש.
אתה חייב כבר להוציא חוברת שירים.!
מקסים ממש.
אוקי כל מי שיכול שיכתוב איזה זמר או זמרת הוא אוהב
מלפחות שתי סיבות קול יפה שירים יפים אישיות
תודה
תנו תגובות
אביבאז ככה, יש מה ללמוד ממנו, ארי צלוב.
אני אוהבת את יהורם גאון ואריק אינשטיין, פשוט ענקים, אין לי מילה אחרת בשבילם. לא היו כמותם והלוואי שעוד יהיו לנו כמה איכותיים כמותם.
אין לי כוח לכל ההעמדות הפנים האלה.
אין לי כוח להיות שוב פעם מישהו אחר, להוציא מילים לא שלי.
לקבור את עצמי עמוק עמוק.
אין לי כוח לעוד מילה, מילה אחת, שמכניסה אותי לדיכאון ושואבת לי את הכל, את עצמי.
נשבר לי מהאנשים האלה.
נשבר לי מהמסכה המגרדת.
מסכה כל כך טובה, מושלמת, שאנשים כבר לא מכירים את האני שלי, את האני האמיתי שלי.
את המחשבות שלי שאף אחד לא טורח לשמוע. וחבל.
נ-מ-א-ס.
אנשים! אתם לא יכולים לפרגן? להפסיק לשפוך לפני את הצרות שלכם ולא לשמוע את שלי?
אתם יכולים להפסיק עם המילים הדוקרות, עם הציניות הקרה והנחמדות המזויפת?
אתה יכול להיות גבר ולהיות נחמד.
אתה יכול להיות גבר ולהקשיב לחבר שלך.
בחייאת.
נ.ב.- וחוצמזה, כל הדיודות בצד שמאל כואבות לי.
ככה אני מרגישה כמעט כל הזמן.
להקשיב לך ולדבר איתך על מה שמפריע לך
אבל איך אני יכולה לזהות שהמושלמות שלך היא רק מסכה? איך אני אמורה לדעת שאת צריכה שאני יבוא ויהיה איתך?
אז או שתפני אלי... או תנסי לא להראות כאילו הכל בסדר כשבאמת זה לא ככה. מותר להיות עצובים ומסכנים לפעמים..
ברגע שתסמני לי אני מבטיחה שאני ירוץ להתעני'ין ולנסות לעזור! כי אני מבינה אותך!
הבנת מה אני מנסה להגיד?
מלא בהצלחה
ותמיד פה! ובאישי...
תיהי מי שאת ואל תשימי אל אחרים!!!
ואם את צריכה לשפוך ועידודים את יכולה בכיף לדבר איתי בש"א!!!...
*לתצפת מה הולך בנוג"ה.
*להציץ בפורום ברסלב.
*לשפוך ת'זבל לנסיונות פעילים.
*להגיד מזל טוב לארי צלוב על מליאת 20 שנים לחייו ועל השבתת תיקוני המקלות.
*לזרוק מידי פעם מחמאה להיא.
*להסמיל (מלשון לעשות סמיילי) בתגובה לב.ש. שנולדה לו אחיינית.
*להכנס לצ'אט המשותף ביציאה מרוממת ולגלות שאין שם אפחד חוץ מ- מי אם לא '11111' 
*לשרשר שירשור שאפחד לא מגיב בו.
*להכנס ולצאת מהאתר.
*לקשקש בשיחה אישית עם איזה טיפוס.
*להגיב בחשדומטיות בפורום בני עקיבא וכ' וכ'.
אנחנו אלה שיושבים פה מול המסך אנחנו אלה שמתלוננים הרבה משרשרים הרבה יציאות.
רגל על רגל לפעמים קצת לא שמים לב כמה אנחנו מפונקים!
יש לנו היכן לשבת, יש לנו יכולת להביט, לקרוא, להבין, להקליד וכ'.
חשבתם פעם על אותם האנשים שחיים ללא חוש מסוים? ללא יכולת מסוימת לא עלינו?!
הם לא מאלה שיכולים תמיד לעשות מה אנחנו עושים פה.
כולנו פה אחד צריכים להודות להקב"ה על המתנות הנפלאות האלה בכל רגע ורגע ובכל יום.
על כל נשימה ונשימה.
"ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו.... אין אנחנו מספיקין להודות לך ד' "
ועדיין עם כל ההודיות שלנו לבורא עולם לא באמת נספיק להודות לו.
ההודיות שלנו הן כאין וכאפס לעומת מה שצריך להודות באמת.~! הלוואי ונצליח..
שיהיה שבת שלום לכולםם!
הללי נפשיאין קשר ישיר (למעט בעלות) ביננו לבין העיתון. למען האמת, הקשר תלוש עוד יותר משנדמה.
ותודה על הקטע... 
סורי אם זה היה נשמע ככה אז הנה כוכבית בשביל משה:
* לשבת מול דף הפורומים ולשכוח שמשה מידי פעם מציץ פה 
התגייסו כולם כדי להוריד את ההודעה של "בני סלע" למעמקי תהום הנשיה.
[שכוייח וסליחה.]
כנרית על הגג=)אחרונהבתקופה הזאת, נוסף להכל מכל כל שבחיי, יש לי עוד שני דברים על הראש:
1. שבוש"ים: זו התקופה! חייבים לגבש דעה על מה לעשות שנה הבאה [למי שלא יודע, בשנה הבאה אשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות..
]
2. קיבלתי זימונים ליחידה מאוד מפורסמת ושקשה להתקבל אליה- ועברתי את המבחנים, הסינון הראשוני. שבוע הבא הסינון השני, והדיי מכריע.
חשבתי קצת, השירות ביחידה מחייב שלוש שנים צבא, ישיבה במתכונת של הסדר (דווקא זו שרציתי) לא תסתדר לי.
המתכונת שאפשרית לשלב במקרה ואני אתקבל זו שנה ישיבה (שנתים זה לא אפשרי) , שירות של שלוש שנים, ואז מה וכמה שארצה...
מה הייתם עושים במקומי\מה אתם ממליצים לי לעשות ? מאוד מעניין אותי לשמוע.
תתייעץ עם מישהו שאתה מכיר!
להתחזק ברוחניות כמה שיותר לפני הצבא כי מנסיון זה ממש לא פשוט ויש המון נסיונות לכן תנסה להיות בישיבה כמה שיותר אפשרי מבחינתך בסופו של דבר כל מטען כזה רק יועיל....
בס"ד
הייתי מתייעצת עם הרב שלך שמכיר אותך ויודע מה יהיה לך הכי טוב מבחינה אישית, רוחנית, תרומה לעם, מימוש עצמי ושות'..
לא בטוח שאני אצא חיה רוחנית אחרי 3 שנים בצבא.. מצד שני שנה לפני צבא זה עדיף אבל לא בטוח שמועיל יותר...
מה הייתם עושים במקומו (את אחת מהאפשרויות)!!!!!!!!!!!!!
אני הייתי הולך על האפשרות השניה...כי אתה נמצא קודם בישיבה ואז יוצא לצבא וזה חשוב למלא את הצבא...
כתבתי קצר רצח אולי בהזמנות אני אאריך...
באמת שהשנה בישבה לפניי הצבא היא ממש משמעותית והיא תורמת לכ"כ הרבה חבר'ה..
כי זו לא הכנה "פיזית" לצבא כ"כ..זו הכנה "רוחנית"..ובצבא לצערינו יש מקום לנפילות..ויש גם המון חברה שנופלים..
אני יודעת על מישו מהסניף שלי שפעם דיברתי איתו,שעכשיו שיעור א' הוא אמר שזה באמת כ"כ חשוב ומשמעותי לו..והוא יבוא לצבא בגישה אחרת..כי דוגרי לבוא בן 18 אחרי 4 שנים תיכון וישר להיזרק לצבא זה לא טוב לדעתי.
שנה של ישיבה במקום חדש עם גישה חדשה שמכינה לצבא נראלי יתרום וילמד אותך דברים שעלייך לדעת לפני הצבא ולא יהיה טעם להשלים אותם אחרי..
אני הייתי הולכת שנה לישיבה ואח"כ לתפקיד...בייחוד אם הייתי יודעת שהתפקיד לא יברח לשום מקום..ואת השנה בישיבה לא כדאי לפספס..
מקווה שעזרתי 
תלך תעשה את הזימון תראה אם עברת גג תמיד אפשר לא ללכת, דבר שני יש הרבה תפקידים אחרים שאפשר לעשות ולתרום בהם אני אני אישית לא הייתי מוותר על לפחות שנתיים ישיבה.
כי אם כן תדחה ותלמד קצת ואז תלך לעשות 3 שנים איפה שאתה רוצה (ויש ממש עניין!!)
בע"ה
אם אתה חושב שאתה מספיק חזק - תלך על ה-3 שנים צבא, יחד עם שנה ישיבה לפני כן.
אבל אם אתה לא בטוח שאתה מספיק חזק - תעזוב את זה, ותלך על ישיבת הסדר.
כי עם כל הכבוד לצבא (ויש מלא כבוד!) - זה ממש לא שווה את הנזק הרוחני שיכול לצאת לך מזה.
וגם -מן הסתם לתפקיד שאתה רוצה יש מ-ל-א חבר'ה שרוצים ללכת, נכון? אז בתכל'ס זה לא כאילו אם אתה לא תהיה שם לא יהיה אף אחד - יהיה מישהו במקומך.
שהייתי הולך על היחידה הזאת.
אבל היום אחרי שגם אני עברתי את הצבא וראיתי ורואה עוד הרבה מאוד חברים אני חושב שאפילו שנתיים לפני ורק לשנה ואבע אם מחלקה תומכת (במילים אחרות מחלקת בינייש והתגייסתי סוף ב) לרוב האנשים לא מספיק!
אין מספיק התקשרות לבית המדרש.
אני רואה בחורים שהתגייסו אמצע ג וסוף ג ואני ממש מקנה בהם.
למרות ששוב פעם יש הרבה חברה שאפילו שנה וחצי מספיק ואז זה אפילו יותר טוב כי אחרי הצבא הם יושבים בשקט הרבה שנים.
אין לי תשובה אני רק חושב שאתה צריך לחשוב הרבה מאוד בעצמך ועם אנשים שמכירים אותך טוב, לצערי ראיתי הרבה חברה שישבו שנה בישיבה ולמדו ממש טוב הלכו ל3 שנים ואין זכר...
מצד שני חשוב לזכור שהצבא זה מצווה מאוד מאוד חשובה ואם אתה מתאים זה אומר שצריך אותך שם וזה חייב להיות שיקול!
התרמתי מלאא כסף עכשיו במושב שלי עם החניכים שלי לילדה שצריכה לעבור השתלת כליה וההורים שלה צריכים להשיג 15 אלף שקל עד יום שישי הקרוב ...
כפרה על המושב שלי ועל החניכים הנשמות שלי !!!
סקראפיעלק חמש עשרה אלף ..
מאה חמישים אלף !
צעיר רענןאמן. שבת שלום
שבת שלוםרחליOסשבת נפלאה!