בזמן פרוץ תנועת ההשכלה הם הציעו לערוך את התנ"ך ולהוריד ממנו את כל הסיפורים שהם לא לעניין.
וזה מה שאדמו"ר "הצמח צדק" ענה לדבר הצעה זו :
(המודגש זה עיקר התשובה והשאר זה הרחבת העניין) שיהיה בהצלחה!!!
הצעה. לקוטים מתנ"ך יכילו הפרשיות הנאות לדרוש וללמד בם לילדים צעירי הימים ובזולת הפרשיות שאינם כ"כ הכרחי' או שאינם כ"כ הגונות להדרש לפני נערים וקטנים, כמו מעשה ראובן ובלהה, יהודה ותמר אשר על תרגומם היו שאלות גם בימי חכמי התלמוד.
מענה. איך יעלה בלבנו לדלג פרשיות בתורת משה עבד ה' ולומר בשכל אנושי שאינם כ"כ הכרחי' או שאינם כ"כ הגונות להדרש וללמוד עם נערים, כי מאחר שכל הפרשיות והפסוקים והתיבות נאמרו מפי הקב"ה למשה ומשה אומר וכותב כדאי' בפ"ק דב"ב (דט"ו ע"א).
והאומר שאף פסוק א' או תיבה א' לא מפי הקב"ה יצא כ"א מפי משה רבינו בעצמו נדון כאומר אין תורה מן השמים, וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות במס' סנהדרין פ' חלק בי"ג עקרים ביסוד השמיני היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י מרע"ה שהיא כולה מפי הגבורה כלומר שהגיעה אליו כולה מאת השי"ת כו' וכי הוא הי' כמו סופר שקורין לו והוא כותב כו', ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים (בראשית י' פ"ו) ושם אשתו מהיטבאל (שם ל"ו פ' ל"ט) ותמנע היתה פלגש (שם ל"ו פ' יב) ובין אנכי הוי' אלקיך (שמות כ' פ"ב) ושמע ישראל (דברים ו' פ"ד) כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה וטהורה וקדושה. וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והספורים משה ספרם מדעתו הנה הוא אצל חכמינו ונביאנו כופר ומגלה פנים יותר מכל הכופרים לפי שחשב שיש התורה לב וקליפה ושאלה דברי הימים והספורים אין תועלת בהם ושהם מאת מרע"ה וזהו"ע אין תורה מן השמים אמרו חז"ל הוא המאמין שכל התורה היא מפי הקב"ה חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו, וזהו כי דבר ה' בזה (במדבר טו פ' לא) אלא כל דבור ודבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם עכ"ל והאריך בזה.
א"כ מאחר שביאר הרמב"ם שאין הפרש בין פסוק ובני חם ובין פסוק אנכי ה' אלקיך הכל תורת ה' תמימה מפי הקב"ה א"כ איך אפ"ל לדלג ח"ו פסוק מן התורה שלא ללמדו לילדים וכש"כ לעשות ליקוט ולשנות הסדר שכתב מרע"ה מפי השי"ת וכמו"כ בכל הנביאים וכתובים שהם דברי השי"ת ע"י עבדיו הנביאים ג"כ חלילה מלדלג. וכן מוכח בגמ' בתענית (פ"א ד"ט ע"א) גבי ינוקא דר"ל שלמדו עמו התנ"ך כסדר מדאמר אי חות מטי להאי פסוקא כו'.
ואין לך פסוק או תיבה א' או אפי' אות א' בתורה שאינו רומז לחכמות ופלאים מה שלא נתגלה לנו ואפי' לשום חכם בעולם וכמ"ש לא ידע אנוש ערכה (איוב כ"ח ג') ולכן ארז"ל בפרקי אבות הלומד מחבירו פרק א' או אפילו אות א' צריך לנהוג בו כבוד, וכמבואר בחכמי התלמוד או חכמי המדרש שלמדו מפסוק א' או מתיבה א' דברים גדולים בין בדיני התורה בין בעניני מוסר ודרך ארץ, וגם החכמים האחרונים חברו ע"ז חבורים מחוכמים.
והרלב"ג בספרו לימד דעת את העם התועליות אשר הוציא אף מספורי מעשיות שבתורה כאמרו בספרו ברוב המקומות התועלת הא' הוא במדות כו' התועלת הב' כו' התועלת הג' כו', וכ"ה ברוב הפרשיות רובן ככולן ממש והם עניני הטבת המדות ומוסרים, וארז"ל בויקרא רבה (פי"ט) בפי' מ"ש שחורות כעורב דקאי על פרשיותי' של תורה אע"פ שנראים שחורות וכעורות לאומרן ברבים כגון הלכות זיבה ונגעים ויולדות אמר הקב"ה הן עריבות עלי שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וגו' (במלאכי ג).
ואין לדמות זה למה שהזכירו בגמרא (מגילה דכ"א ע"א) לענין שאין מתרגמין איזה פסוקים שבתורה כמעשה ראובן ובלהה (בפ' וישלח ל"ב כ"ב) שבאמת אין זה דמיון כלל לדבר הלימוד בבתי הספר, כי שם אמר על התרגום בעת קריאת התורה בצבור בבית הכנסת ששומעים ע"ה שלא למדו תורה וישמעו הדברים רק דרך שמיעה בעלמא וספור וחשו חכמים לכבוד האבות הקדושים כדפרש"י במגילה (שם דכ"ה ע"א) אבל ללמדן דרך לימוד הלא המלמד יסביר ויפרש הדברים כדפרש"י (הנבחר אז בקאמיסי' ללמדו עם הילדים) שפירש דרך נאות וכבוד כפי דרשות חכמים (בשבת דנ"ה ע"א).
וראי' ברורה שהרי אונקלוס בתרגומו הנאמן ושארי המתרגמין תרגמו כל אלו אף שעיקר התרגום הוא להבין לאנשים הפשוטים, ובע"כ צריך להודות שדרך לימוד כסדרן אין בו שום ספק דאין לדלג אף פסוק א' בשום מקום בתורה ח"ו.
ואם ידלג הנער מללמוד מעשה ראובן ובלהה הנה בבואן אח"כ ללמוד בתוכחות יעקב לראובן בפ' ויחי כי עלית משכבי אביך וגו' לא יבין הדברים כלל, וביותר לדלג באמצע פרשה הלא ידוע שהתורה כולה נדרשת בסמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר וכל אלו חובה והכרח
להקבע בלב ושכל הילדים עת לימודן בתחלה בבתי הספר, וביו"ד פי' רמ"ה סעי' ו' שחייב האדם ללמוד לבנו תושב"כ כולה בלא שיור כו'.
גם בפאלאזשעניע82 שיצא מחדש על לימוד בבתי הספר לעברים אשר להממשלה בפאראגראף83 כתוב לומר שהנערים המתקבלים בריאזראד84 הא' ילמדו כל ספרים הראשונים מתורת משה, ומהמשניות מסכת שבת, ובמדריגה הב' ילמדו תשלום חמשה חומשי תורה וס' יהושע שופטים שמואל ומלכים, ומנביאים אחרונים ס' ישעי' וירמי', ומכתובים ס' תלים משלי ומגלת אסתר, ומהמשניות מס' ברכות סדר מועד ס' נזיקין ס' קדשים, ומהגמרא מסכת ביצה סוכה ופסחים ושבת, ועוד הרבה סימנים מהשו"ע או"ח (והוא כפי הנסדר אז בקאמיסי') הרי חייבו ידיעת כל הספרים מתנ"ך וממשנה וגמרא בלי שום הזכרה מדילוג איזו דברים בהן ח"ו.
)
או דשן או מה שלא יהיה...
