ניגונים!!!!
מזלטוב ענק...ליומהולדת!!









עד 120שנים טובות!!
בהצלחה בחיים..
להשיג איכשהו קשר עם הסניף שיכריזו במפקד? חחחח
(נחמד שאמרת לי....) 
ניגונים!!!!
מזלטוב ענק...ליומהולדת!!









עד 120שנים טובות!!
בהצלחה בחיים..
להשיג איכשהו קשר עם הסניף שיכריזו במפקד? חחחח
(נחמד שאמרת לי....) 
מזל טוב, עד 120 באהבת ה' וישראל!!
סולי הגינגי"עד 120!!
שתזכי בכל הברכות |עצלן|

הרבה הצלחה בחייייים!![]()
ניגוניםתודה ממש ממש!!
ועכשיו אני יאחל לעצמי!:
שיהיה לי חיים מדהימים ומקסימים!!!
יאו! איזה כיף שפתחת..
שלבוקיתיו-הו!
אז ככה, שיהיה לך את כל האושר בעולם ותדעי לנצל אותו! ![]()
שתמיד תעשי ת'בחירות הנכונות! ![]()
שתצלחי בכל מה שתעשי! ![]()
ושכל מה שתעשי יהיה בשמחה אמיתית! ![]()
תרווי נחת ממשפחתך ומחברותיך.. ![]()
ולסיום- שלא תתפאדחי ממניי!!!!! ![]()
חח.. אוהבתותך ילדה!![]()
המווווןןן סליחה ומזטים ענקייםם!
חיבוקים ונשיקותץ!
אוהבתותך.הדר.
ניגוניםתודה תודה! יא, איזה כיף שיש לי יומלדת..
וממש נחמד שלא שכחתם! 
תודה אנשושים!
מזל טוב ענקי לך ניגונים
יומולדת שמח ונפריח זיקוקים
לרגל האירוע ברכות נאחל
שיתגשמו בשבילך ובשביל כל עם ישראל!
בריאות בשפע לכל החיים
בבית החולים לבקר רק בלידת הילדים
אושר עושר ורק שמחה
כושר יושר והמון הצלחה
לקבל מצטיינת בכל נושא
ועל זרי הדפנה לשבת ולהתנשא 
חיים ארוכים מלאים בעשייה וחסד
צאצאים שתרווי מהם נחת ולא הפסד
שמחה שתמשיך מהיום לתמיד
כי חבל לא להיות שמח הרי אין מה להפסיד
שתזכי להוות דוגמא לעם ישראל
ובזכותך בעז"ה יבוא הגואל
שתזכי לראות בבניין המקדש
ולהריח את הקטורת מחדש
לראות ת'משיח מגיע בדהרה
רכוב על חמור עם חולצה לבנה
ושה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה
גם אם זה בברכה שפה לא כתובה!
מזל"ט ויומולדת שמח 
ניגונים נשמה!
שהיה לך שנה מדהימה,
שנה של עושר, אושר, כושר והרבה הרבה יושר!!
שתצליחי בכל מעשה ידיך ושבע''ה ה' ימלא כל משאולתיך!
שהיה עד 120 ושתמצאי שותף טוב לחיים!
המוון המוון מזל טוב!!!!
תודה! וארי צלוב\ שיר ממש יפה! תודה! =]ניגונים
שתזכי לראות בבניין בית מקדשינו!
]פלספניתבס"ד
פעם ראשונה ששמעתם אותו, חשבתם שהוא מדבר על תאונת דרכים או על אורות של קבלה/רבי נחמן/אור כלשהו עמוק שלא אור של מכונית??......
אבל יותר דומה לרעיון של התאונה... (שמעתי מישו' אומר משו' בקשר לזה שזה על תאונה, וזה נשמע לי הכי הגיוני...) אני חשבתי על אורות עליוניים, אבל לא קבלה וכו'.. יותר בכיון של מוות קליני.. מה שכולם מספרים שרואים אור גדול וכו'...
פשוט שמעתי את השיר בלי לחשוב על המילים...
שלבוקיתאבל כששמעתי "בשתי שניות חולפים חיי אל מול עניי" הבנתי שזה על תאונת דרכים, כי זה קורה לכולם לפני המוות
וזה הריקוד נושא שלנו...



והנושא הוא בכלל תודעת המקדש...


איך אורי ישבה וחפרה לנו איך זה קשור.... חח.. וואי זה היה טוב..


בס"ד
על מוות קליני...אבל די מהר ירדתי מהרעיון...ואז חשבתי על ברסלב, אבל גם מזה ירדתי...סורי שאני מכלילה=]=] אבל אברהם טל לא ניראה לי ברסלבר
אז פשוט אמרתי שאני לא יודעת על מה זה מדבר...עכשיו שאמרתם שזה על תאונות דרכים, זה מובן לי=]=]
מה היא עושה שם?
יש קטעים שגם הוא קצת מציק לי באוזן.. אבל מה היא עושה שם??
בס"ד
ראש חודש הוא יום של התחדשות , הלבנה מתחילה להתגלות בראש חודש עד ט"ו לחודש שהלבנה במילואה ואח"כ מתחילה להתמעט, ושוב בראש חודש מתחדשת הלבנה.
ראש חודש מראה לנו שתמיד צריכים להתקדם ולא להשאר באותו מקום שאנחנו נמצאים.
כשתינוק נולד הוא אוהב להתקדם ללמוד דברים חדשים הוא סקרן, הוא לומד כ"כ הרבה דברים בזמן כ"כ מועט , הוא אוהב שאומרים לו שהוא גדול, אבל ככל שגדלים משום מה האדם לא אוהב ללמוד ולא אוהב לחשוב ורוצה הכל על מוכן, וזה מה שראש חודש מלמד אותנו לדעת תמיד להתקדם.
ויותר מזה , הלבנה הולכת ומתמעטת עד שאינה נראית בסוף החודש ואח"כ מתחילה להתחדש , האדם יכול להתחדש גם אם הוא נפל למעמקים חשוכים, גם אם הוא חושב שאין לו תקווה ואין לו סיכוי , הוא יכול להתחדש, והכל תלוי בו , הכל תלוי בבחירה החופשית של האדם , האם הוא מסתכל על העבר שהוא נפל ולא היה לא טוב , או שהוא אומר איך אני מהיום הופך את החיים שלי לחיים שמחים, לחיים של אושר הכל תלוי באדם עצמו ולא באף אחד אחר, יש לאדם את הכוחות להסתכל תמיד איך הוא שוכח מהעבר ומתחיל חיים חדשים של התחדשות , חיים של שמחה , לדעת תמיד להסתכל על חצי כוס המלאה ולהודות לבורא עולם על כך.
אדם שמאמין שכל מה שקורה לו בעולם , הוא רצון ה' וכך ה' רוצה שיהיה וגם אם זה נראה בעינינו כרע – הוא מאמין שכל מה שה' עושה הכל לטובה – הוא אף פעם לא עצוב , הוא פעם לא מקטר , הוא אף פעם לא כועס.
כל טוב
ותודה רבה על הזכות.
חידשת לי דברים ממש יפים.
בא לי לבכות,אבל כבר נגמרו הדמעות..
אני רוצה להתקרב אליו,לא מצליחה.
קשה לי,לא מוצאת דרכים להגיע אליו..
מרגישה כ"כ ריקה בלעדיו..
אבל..שאני מנסה לעשות משהו,אניי מרגישה שזה לא מה שאני רוצה..
תפילה-אני לא מתפללת כבר מלא זמן יותר משנתיים.
אף לא באמת התפללתי אליו,לא הבנתי מה כתוב שם,רק קראתי ותוך כדי חשבתי על דברים אחרים..
לא ממש עניין אותי.
אבל אני רוצה..מאוד..להתקרב אליו..לפעמיים אני כ"כ זקוקה לו,לדיבור שלי איתו..

אני צריכה עזרה.מישהו?
אני אתן לגדולים ממני לענות...
בס"ד
למה את לא מדברת איתו?
ככה בפשטות, במילים שלך... מה שאמרת לנו תאמרי לו, בלי טקסים טררם או משהו, אפילו עכשיו, אחר כך, בכל מקום... הוא שומע ורואה אותך תמיד.
נ-מ-א-ס ל--י...
כן..לי נמאס...
זהוו כמה אפשר לרדת עלי?
כן אני יודעת שזה לצחוקים ולא צריך להעילב...
וכן אני זורמת אם זה-וזה הטעות הגדולה שלי.....
אחרי זה אתם מתפלאים למה יש לי "דימוי עצמי נמוך"
זהו...קלטתי שאני מפגרת...לא צריכים לחזור על זה שוב פעם..
אני כבר לא שולטת בזה..
התת מודע שלי תפס את זה בצורה כ"כ חזקה עד שקשה לו להרפות...
החברה התרגלה לזה שזה לא מזיז לי ולקחה את זה בתור הרגל...
מה עושים?
איך גורמים לזה להיפסק?
זהוו...נמאס ללללייי..!
הסמיילי בהתחלה כדי שתכנסו..
אני בעד שבפעם הבאה שצוחקים עלייך על תזרמי, אני שונאת את השיטה הזאת!
תקומי, ותצעקי עליהם בפרצוף שיפסיקו כבר, ושנמאס לך!
אבל בתוך עצמך ממש תילחמי על זה שבשבילך נברא העולם, ושאת משו מיוחד ומוצלח!!!!
ב"הצלחה נשמה....
נ.ב. את לא צריכה את הסמיילי השמח רק בשביל שייכנסו, או שתנסי באמת לחייך או שתכתבי בכותרת מה שאת בבאמת מרגישה ואל תדאגי- נכנסים!!!
פשוט תגידי למי שעושה אתזה ש.. זה לא כיף לך,
שאולי את זורמת עם זה והכל, אבל.. באמת זה עושה לך רע..
תכלס- הם אשמים- כי הם עושים אתזה, אבל הם פשוט לא יודעים שזה מפריע לך..
פשוט תפסי פעם אחת ת'חברות שלך לאיזה משפט או שניים ותגידי את זה..
מין הסתם לא יורדים עלייך מתוך רוע... זה פשוט כי נראה שזה לא מפריע לך..
הם לא יכולים לנחש אתזה לבד..
ועדיף שתגידי בפנים את מה שיש לך להגיד מאשר שמתישהו זה יתפרץ בכעס וכו' וכו', ואז זה לא יהיה נעים לאפחד..
יעביר את המסר.. זה ההשתדלות שלך החיצונית..
אבל בתוכך תהיי בטוחה שאת ממש לא מפגרת ואת מיוחדת והשי"ת אוהב אותך!! ובטוח שיש עוד כמה כאלה!! ובאמת, אל תרגישי שאת מפגרת כי בטוח שיש בך דברים טובים!! ב-ט-ו-ח!!
ועוד משו שאף פעם לא מזיק- תתפללי לה'!! ותבקשי ממנו הכל!! ותזכרי שה' מעמיד אותנו בנסיונות וזה כנראה אחד הנסיונות שלך... לכווללם יש ניסיונות !! לאפחד אין חיימושלמים...גם אם זה נראה שכן..
מלאמלא בהצלחה!!! ♥
לדעתי תתחילי מזה שלפחות לחברות הקרובות שלך שזה קורה איתן תגידי שחאלס וזה כבר לא באמת מצחיק...
ואת יכולה לזרוק.."נמאס שאתם צוחקים על חשבוני" "זה באמת עושה לכם טוב להוציא אותי מטומטמת?!"
זאת ללא ספק סוג של הלבנת פנים והיא הכי נוראית שאפשר.. אולי תתנחמי קצת בזה שמשמיים הם יקבלו ת'מגיע להם.
אבל באמת תעריכי בעצמך ואל תורידי מערכך...הם סתם מחפשים משהו לצחוק עליו ואת הדבר שמזדמן להם..
אל תיתני לחברה לרמוס אותך..
תראי להם שזה לא כיף לך ואם הם חברים אמיתיים הם יפסיקו אם זה ויקלטו כמה זה פוגע...
בהצלחה!! =]
אני, אישית, משתמש בהומור עצמי המון, אבל ה-מ-ו-ן. אם יש לי דימוי עצמי נמוך - אחרים טוענים שכן. [
] אבל בכלל הומור עצמי זה טוב מהרבה סיבות - קודם כל, נשמעים הרבה יותר נחמדים ככה. [מסתבר שככה גם נחמדים יותר אליך..] ועוד עניין - שבגללו אני כותב את זה כאן - אחרים כבר לא יורדים עליך. פשוט כי נגמרו להם הנושאים 
שיהיה ערב טוב ובהצלחה רבה.
אלעזר
כדאי שתפסיקי לצחוק על עצמך כדי לא לתת להם ת'אישור לכך...אני לא מצליחה למצוא דבר חיובי ב"לרדת על עצמך"...חוץ מפה ושם שתמיד יוצא לנו סתם להסתלבט על עצמינו ;) וברור שזה קורה...
אבל אני לא לגמרי מבינה...זה קורה הרבה? ובכל יש בך רצון להמשיך ולהיות עם אותם חבר'ה?
בס"ד
.
בכל מיקרה-אם זה היה קורה לי, כשמישהו היה אומר לי "מפגרת" או משהו כזה, הייתי מסתובבת אליו בפרצוף רציני (או אולי רצחני) ואומרת בלי להרים את הקול "אני לא מפגרת". אנשים נרתעים מיזה
סבא היקר. עברו חלפו להם ארבעה חודשים ארוכים. ארבעה חודשים של דמע וכאב שלא נפסק. רק מתחזק ונחלש לסירוגין. ארבעה חודשים בדיוק מהיום שבו עזבת אותנו לאנחות, אנחות קשות ודואבות עד מאוד. זה היה בראש חודש שיצא ביום שני. גם היום יום שני.
ואני חוגג את יום הולדתי ה-15. חוגג ואתה לא פה כדי לחגוג איתנו. כדי לחייך אליי את החיוך הכובש והחם שלך. לא פה כדי לחבק, ולתת לי להתמכר מחדש לזיפים שלך המתגרדים בפניי.
לשמוע אותך מברך אותי ב"יידיש" שלך, לשמוע את השנינויות שלך לכבוד המאורע.
אתה הלכת.
והשארת מאחור דברים כה רבים.תמונות המבטאות אהבה אינסופית, סיפורים עד אין ספור שגם אם נאסוף אותם בעשרות ספרים, הסיפורים ימשיכו לזרום בהמוניהם. השארת מאחור בגדים שאני לובש כיום, ובכל הזדמנות מקרב את אפי בייראת קודש אל הבד ושואף לחיקי את ריחך הטהור שנשאר על בגדיך. ובעיקר השארת מאחור מאות אנשים כואבים ומבכים את השריפה אשר שרף ה'.
ארבעה חודשים של צער וכאב.בכי וסער.געגועים צרבו בנפשי.הייתי יכול בתפילות המנחה לעמוד ליד חלון בישיבתנו,ולהביט אל השמיים, או לכיוון שערי צדק, להיזכר ברגעים המזוויעים שחווינו ולבכות בשקט בלי שאיש ידע.
אך הנה באה זמן שמחתי.15 שנה מלאו לי ואתה לא פה עמנו.
עוד שעות מספר אסע לכותל המערבי לבקש ולהתחנן ביום חשוב זה.אך אתה,סבא, מה תאחל לי ליום הולדתי? איזו מתנה תתן?
כל מה שאני חפץ לקבל ממך הוא רק עוד חיוך אחרון קצר, להיפרד ממך לשלום כמו שצריך.פעם אחרונה. עוד פעם אחת ודי.
רק בקשה לי אליך,סבי הקדוש, פעל לפני ה' שישלח לנו מזור ומרפא לכאבינו.שישלח לנו שמחות גדולות וקטנות, אהבות חדשות, פצעים שיגלידו במהרה ושדמותך תמשיך להאיר לנו את דרכנו הנשגבה, בחיוך תמידי ובאהבה גדולה.
בתאריך עצמו אנלא אהיה פה
משקפופריתעצוב 
ויפה...
*חזרזיר*"ארוכים הם חיינו כעם,
ולכן ארוכה היא דרכינו.
גדולים אנחנו,
גדולים חלומותינו,
ובשביל כך גדולות הן צרותינו,
וגדולים הם תנחומינו.
טעות יסודית היא ,
ההתכחשות לייחודינו,
לא רק שונים מכל העמים,
בעלי היסטוריה,
שאין דוגמתה בחיי העמים,
גם מעולים אנו מכל עם.
אם נכיר בגודלנו,
אז יודעים אנו את עצמנו,
ואם נשכח גודלנו,
נשכח את עצמנו,
ועם ששוכח את עצמו,
בודאי הוא קטן ושפל.
התחלנו להגיד,
איזה דבר גדול,
לעצמנו ולעולם כולו,
ועדיין לא סיימנו,
לומר אותו.
אנחנו עומדים באמצע נאום,
ולהפסיק לא נרצה,
ולא נוכל.
גם אם מגמגמים אנחנו בדיבורנו,
גם אם אניננו יודעים בדיוק,
למה אנחנו מייחלים,
וכיצד להתקדם,
לקראת החזון הגדול,
אין זה גורע במאומה,
את ביטחוננו בצדקת דרכינו.
האמת בקרבנו,
חזקה כ"כ,
עד שאניננו מסוגלים עדיין,
להסבירה בשפה ברורה,
ומשום כך לא נסוג לאחור.
לרדת מעל במת ההיסטוריה,
יכול רק עם,
אשר סיים את מלאכתו,
רק תרבות שמיצתה את עצמה,
אבל אנו,
אחרי כל פועלנו,
עוד חזון גדול בלבנו,
עוד דרך ארוכה ומופלאה לפנינו."
(מתוך הספר ניצוצות)
(זה נכתב בעקבות השירשור של אח.. בנוגע לשאלות כיס...עוד חיזק/עידוד קטן לכולנו...)
שיהיה יום טוב,שבוע טוב,חודש טוב,שנה טובה וחיים מאושרים...!
לא לשכוח...תמיד בשמחה...!
היה לנו שיעור עם מורה שלא יודעת למה- היא פשוט מעצבנת אותיי!! ואנחנו מנסות לעצבן אותה, ולא הולך לנו... היא פשוט לא קולטת!
קיצור, איזה יום אחד בשיעור שלה דיברתי איתה ותכל'ס- ירדתי עליה, והיא אפילו לא הבניה.. היא פשוט צחקה איתי וזהה... 
ואז אח"כ אמרתי לחברות שלי" אוף, נמאס לי!! אני פשוט מנסה לעצבן אותה והיא לא מבינהה!!" וכנראה אמרתי את זה בקול מידי, כי חברות שלי אמרו שכשאמרתי את זה היא כזה בהתה בי.. אז ניסינו לעשות כאילו דיברנו על אחיות שלנו או משו כזהה...
זה היה מפדחח!!
השיר "למען דעת" של ישיבה בויז? אני צריכה אותו די דחוף...
תודה!
חודש טוב!

תמשיכו ככה!
עץ על מים
חודש אריגון התשע"א-
חודש אירגון ראשון בסניף בנ"ע!
חניכה.
עבדתי יותר מ-10 שעות בשביל לערווך סרט שיצא מ-ד-ה-י-ם!!!
בסוף ההופעות המדריכות ומלא מלא בנות מהשבט באו ואמרו לי כמה שהוא יצא יפםה וכל הכבוד...וראו שהשקעתי...
זהו.נגמרו ההופעות.כולם יושבות על הדשא מחוץ לאולם ומסכמים את החודש.יש פופקורן ושתיה.
מתפזרים לבתים להתארגן ואז לחזור לסניף.
נשאר בלאגן על הדשא.
מישהי צכה להיות ה"פראירית" שתריים הכל.
אני מתלבטת עם עצמי מה לעשות.
וזהו.
מחליטה.
אני כמה אוספת מכולם ת'כוסות ת'בקבוקים ת'שקיות,ת'קופסאות ואת כל מה שנשאר על הדשא.
ואני מגלה שאני בכלל לא מרגישה ה"פראירית".
המדריכה נגשת אליי ואמורת תודה.
פתאום אני מבינה שבשביל לקבל את הצומי שאני רוצה אני לא צכה לפגוע בעצמי,לעשות לעצמי דברים,לרדת על בנות, לפגוע בהם וכו'...
אני פשוט צכה לעזור,לעשות טוב לאנשים...שלאנשים יהיה כייייף איתי ואז הם יתחילו להעריכך אותי.
זאת אני שצכה לעבוד עם עצמי ולא על עצמי.
שבת.
סעודה שלישית.
כל הסניף יושב במעגל ושר שירי נשמה.
אני כ"כ רוצה ללכת ולשבט עם כולם,ולשיר ולהתקרב אל אלוהים.ולחזור לפעם.
אבל אני לא מסוגלת.
צד אחד מרגיש כ"כ קרוב אל אלוהים אבל הצד השני כ"כ רחוק.
מרגישה כאילו מושכים אותה משני הצדדים בחבל חזאק אבל בסוף מחליטה שלא מסוגלת ללכת לשיר עם כולם.
מפחדת לחזור להיות דוסה כמו פעם.
בוקר.
אני רוצה להתארגן ליסוע לירושלים ומגלה שהחברה שלי החליטה שלא נוסעים בלי להודיע לי.
אני מגלה שיש לי שתי אפששרויות.
להפגע,לא לדבר יותר.לריב.
אפשרות שניה.
להבליג.לסלוח.לנסות להבין.
אני בוחרת באפשרות השניה.
להבליג,לסלוח.לבדוק למה מחר.
אז זהו.הגעתי לעכשיו.
מנסה לשמוח.למרות הקושי.
למראות כל הכאב ממשיכם ת'חיים.
כי אלו הנסיונות שאלוהים מביא לנו.
ההתמודדות היומיומית שלי...
זה אומר שאת בכיתה ד'?!?!?!!
או שזה לא קשור??
אביה =)חיזקת..

הלוואי.
תסתכלי.. ממה שכתבת פה.. את באמת מדהימה.. ואת לא צריכה לחזור להיות! את יכולה להיות משו אחר.. להיות דוסית!דוסית לא חייב להיות חצאית עד הרצפה,חולצה חוונקת ושרוול ארוך.. זה יכוליות גם רק מהבפנים.. אז ברור שעדיף גם מבחוץ.. אבל אם את מתחילה מבפנים.. אפילו אם זה ישאר רק בינך לבין עצמך! בלי שיראו.. אז תיהי שמחה אם זה בסוף.. ולאט לאט זה יצא החוצה. ולא תהיה בעיה.. את תיהי גאה במה שאת!
ללכת לשיר שירי סעודה שלישית.. זה לא להיות דוס.. אני יכולה להגיד שגם אצלינו בסנף יש את זה... וזה ממש לא רק הדוסים! אם זה מה שיעשה לך טוב.. אז זה מה שתעשי! כי את יודעת שזה מה שטוב לך באמת! אל תגרמי לאנשים להחליט בשבילך! תעשי את מה שאת יודעת שהכי טוב בשבילך בשביל הנשמה שלך!! כי זה הדבר הנכון!
אם את רוצה! תמיד פה באישי!
מוזמנת!
[למרות שלא אני פתחתי תשרשור אני מרשה לעצמי להגיד כי אני באותו מצב בערך וגם לי הייתה התלבטות כזאת לפני כמה זמן]
פתאום לשבת עם כל הסניף לשיר את השירים האלה, וזה כ"כ מוזר- זה פשוט מחזיר אותי אחורה, לפעם, ואני לא יכולה לא לחשוב על ההבדלים בין אז להיום, וזה כ,כ קשה, וחוץ מהקטע הזה, זה פשוט כואב לי לראות ולשמוע את זה, לא רק בסעודות 1/3יות אטלא גם בתפ]ילות סניפיות- כל הבנות הקטנות האלה- כולה ביסודי ד'- ה', משו כזה והם באשכרה מתפללות או שרות בדבקות כזאתי, ומכוונות , מה שאני הפסקתי לעשות כבר לפני פולל זמן, וזה ממש כואב שילדות בכיתה ד' יותר "צדיקה" ממני.. אוקיי, וכן, אני גם מקנאה..
כי אני כבר כ"כ רחוקה והם כF" קרובות.. אבךל הפ פיציות!!
רחלי-תודה איזה חמודה
אבל זה לא קשור בדוסות וה"לא דוסות" זה יותר קשור לזה,שכשאני יושבת במעגל עם כולם אני חושבת על המצב שלי היום ועל איך שהייתי לפני שנה-שנתיים...
וזה לא נותן לי להשאר אדישה..כי זה קשה המעבר החד הזה...
ו...זה נכון שקודם כל אני צכה לעבוד על הבפים-אבל אני כבר לא מרגישה את אלוהים בחיים שלי...
ואביה-
ממש ממ שממש תודה..
אני עדו צכה לדבר איתך הרבה...
האיש החביב שישב לידי באוטובוס ושאל אותי מתי יוצא שבועות בלועזי סיים את שיחתו הקצרה איתי, ואני פניתי לברך על ארוחת הערב שאכלתי זה עתה.
הבטתי באיש שלידי; אולי הוא רוצה להמשיך לשוחח, אולי הוא רוצה שמישהו ידבר איתו, רוצה את הקשר הקצר הזה.
זה נפלא, אבל אני רוצה לברך לפני כן, ועליי לוודא שלא ייפנו אליי בזמן הברכה.
לא יהיה נעים אם הוא ידבר ולא אוכל לענות לו, או שארמוז לו שאני באמצע ברכה. אם הוא שאל אותי מתי שבועות בלועזית, ספק אם הוא יבין את הרמז.
הוצאתי את הנייד מהכיס, ודיברתי.
המביט מהצד יכול היה לראות כי שפתיי נעות, אך קולי נשמע רק לי: "הזן א העולם כולו..."
לראשונה זה זמן רב- הצלחתי לכוון בברכת המזון, הרגשתי שאני מדבר למישהו!
(לי זה עזר להסתכל על הפעמים שבירכתי אבל לא באמת, ולהשתדל לתקן, שנזכה לברך תמיד באמת מתוך קירבה לקב"ה ומתוך הכרת הטוב אמיתית!!!)
מסתבר שגיסך צודק....כמה צודק...
נ.ב.
(זה כתוב באמת בברכון? לא ראיתי...אולי לא הסתכלתי...)

גם בחתונה של אחות של חברה שלי עשו את זה..
מכירות אותם???
ובקשר לנושא של השרשור.. זה אולי עבד, זה אולי טוב, אבל לא כדאי לעשות את זה הרבה.. לדעתי... כי אתה לא באמת רק מדבר למישו'.. א. זה משו', לא מישו'. ואם כבר, אז זה לעצמך... סיפור נחמד, מוסר הסכל מובן, אחלה של צ'ופר... אבל לא מדוייק לדעתי..
הכוונה היא לא שבאמת כל מי שרוצה לברך יקח את הפלאפון ויתחיל לעשות כאילו הוא מדבר למישהו....
זה רק כדי לעורר את מי שצריך שאנחנו בד"כ לא באמת מברכים כאילו אנחנו מדברים לקב"ה, אלא סתם מילים שכתובות בברכון או שזוכרים בעל פה....
ומאז שקראתי את הסיפור הזה אני משתדלת לדבר לקב"ה ולא למלמל....
והבת של אבא- יש בברכון סיפורים ושירים מה זה יפים, שווה לקרוא!!!
(איפה הוא בכלל...|מפודח| קיים השאלה איפה...)
אז אני אכתוב שוב מהתחלה.
ואני גם חדשה כאן ''בשבע''.
אני בת 17 וחצי מ''שבט הגבורה'' שולט!
.
זה שאלה די רגישה וקצת מסובכת שקשורה לנושא ''בינו לבינה''זה משהו יותר עמוק מזה.
זה שאלות סתמיות, כאלו האם מותר שיהיה כבר חבר.
הסיטואצינ עמוקה משנדמה לכם.
ח.. אני הולכת ממש סחור סחור.
אני לא זוכרת בכלל מאיפה זה התחיל,כנראה זה תמיד היה שם אך זה לא הטריד אותי אבל בתקופה האחרונה זה לא יוצא לי מהראש.
ישנו נער שאני חושבת אולי מהיסודי מכיתה ג'-ה' הרגשתי שהוא מחבב אותי אבל לא ממש התייחסתי לזה במובן המילה הייתי תמימה נורא,
היה כל מיני קטעים בהפסקת האוכל היה ממרח שלא ממש אהבתי והייתי אומרת את זה בכל הפסקה ובכל הפסקה הוא היה יודע שאני ממש לא סובלת את הממרח,והיה מתקרב אלי עם הסנד'וויץ זה היה קורע אותי מצחוק.
עברו כמה שנים ולא התייחסתי לזה עברתי לאולפנה לני שנה וחצי נהייתי די מעורבת בסניף בגלל הת''סים נסעתי לטיולים והוא התקרב לחברות שלי ואלי קצת יותר מדי בכל מיני מקומות:בשבוע עבודה(וגם חברות שלי התקרבו אליו)אך אף פעם לא חשבתי שזה רציני חשבתי שאולי הוא מחבב אחת מהחברות שלי אז ממש עזבתי את זה.
למרות שלהודות האמת חיבבתי אותו,אבל אפשר לעמוד בזה.
ואז בשנה שעברה בחודש ארגון שהייתי באמצע חזרות הוא קרא לי לבוא לעזור לי להדפיס איזשהוא טקסט ושנינו הסמקנו, לא הצלחנו לעשות את המשימה אח''כ חברה שלי באה לעזור ואיזה צחוקים היו ח...
עדיין זה לא אומר כלום.
ואז לפני 3 חודשים(שריינתי את התאריך ח.. זה כתוב לי ביומן).
היה לנו סעודת פרידה של המדריכים(בשבת)המדריכה שלי הייתה אמורה ללוות אותי,אך היא לא הגיעה לבסוף.
חברות שלי התנדבו ללוות אותי וגם ידיד שלה ותנחשו אם לא מי גם שני הבנים האלו מצטרפים,אני הייתי המומה.
פעם ראשונה בהיסטוריה בבני עקיבא מלווים אותי הביתה.
והם באו בתירוץ שהחבר של הנער הזה:רוצה ללוות אותו הביתה.
לא ממש האמנתי לזה,אז התחלתי לפתח שיחה ידידותי איתו(דברים כלליים על הדרכה).
וגם חברה שלי הפריעה באמצע,אבל ממש הרגשתי שהוא די חיכה לזה,אני לא יודעת אם לומר את זה נכון.
אבל הוא לא סתם בא איתנו(ואין לי מושג ה הסיבות שלו)אבל האווירה ושפת גוף שידרה משהו,לא יודעת אם להגיד ניצוצות.
אח''כ התקדמתי קדימה לחבורת הבנות,ואז הוא המשיך לביתו.
והצטערתי על זה שהוא הלך.
ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה,בכלל עליו הוא לא יוצא לי מהראש.
והוא נער טוב ל אדחד שמחפש או שאני באמת לא יודעת או שהוא סתם משחק אותה קשה להשגה.
ובכלל באמצע הארוחה הייתה הרצאה,השתתפתי בה הרגשתי שהוא כל הזמן מסתכל עלי או על חברה שלי.
אבל מצד שני הוא גם התקרב הרבה לחברות שלי ואין לי מושג למה?.
ואני לא יודעת אם הוא ניסה לעשות צעד או שאני.
בבקשה אני זקוקה לעצות שלכם אני ממש לא יודעת מה לעשות.
ראיתי אותו בכל מיני מקומות אחרים,ולא ידעתי מה לעשות,והתנהגתי כמו מטורללת מרוב פחד.
נמאס לי להרגיש כה ולא עשיתי משהו אז למה אני מרגישה כך?.
שאלת שאלה לא פשוטה כ"כ..
לפי דעתי - תתפסי איתו שיחה. זה יהיה קצת פאדיחות אבל נראלי ישתלם..
פשוט תדברו כזה סתם בהתחלה ואז תגידי לו מה את מרגישה. וואי כשחושבים על זה זה שיא הפאדיחות אבל..![]()
תשאלי אותו אם הוא גם מרגיש ככה.. לפי מה שהבנתי הוא מן הסתם יענה לך בחיוב, נכון?
אז פשוט תפסי אותו יום אחד לבד ותדברו. אני בטוחה שזה יעזור גם לך, וגם לו.
אבל אני מזכירה לך שלפי ההלכה כן יש בעיה בזה.. לדבר עם בנים, חבר בגיל מוקדם וכל הדברים האלה..
אבל זה כבר החלטה שלך..
ואם יש לך שאלות\תהיות או שאר מיני שטויות -- בואי לאישי בשמחה!
מקווה שתעשי החלטה נכונה!!
בהצלחה ![]()
תודה!![]()
חברה שלי נענשה בגללי ונתנו לה לכתוב 2 עמודים על דרך ארץ..בויקיפדיה אין כלום..יש לכם הצעות מה לרשום? [מי שיכול להיום זה ממש דחוף..!]
תודה רבה!!

בסוף המצאנו הכל מהראש,אבל יצא משהו!!
*תמר*אחרונה
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
נ.ב.
מי שלא קרא -
תהנו.
וואו!! אח.. באמת שממש אין עלייך!! כל פעם אתה מחזק מחזק ומפתיע מחדש!!
תודה לך שוב!
אז יש מצב אתה מלכד את כל הקטעים המהממים שלך באיזה קובץ,
ומעלה לפה???
יו.. זה פשוט יפה! באמת!!!
מטורף.
הגעתי למסקנה שמאז שעזבת, אתה כותב פעם ב.. סמוך לשבת (לפני - אחרי כזה)
מסתבר, (עפ"י התיאוריה שלי) שזה בשבתות חופשיות, שאתה בבית..
אז אני בעד לגרום לישיבה שלך לעשות פחות שבתות ישיבה.. ![]()
יש כאן מישו שיודע איפה אח.. לומד??? אני רוקמת מזימה.... ;)...
שבוע טוב ומבורך..
ותודה רבה!! ![]()
הגעתי למסקנה הזאת מזמן..
שהוא בחופש הוא כותב....
יאללה אני בעד..
אנחנו הולכים לעשות מחקר באיזה ישיבה הוא ולגרום להם לעשוןת יותר שבתות חופשה??
סתם סתם לא יפע!!
תנו לבנ"א לעלות בתורה.....
שבוע טוב..
לדון לכף זכות, להסתכל על אחרים, להתחשב.
מעסיק אותי המון בימים האחרונים.
תודה.
מסכימה עם 'חיננית'...
תבקש מידי פעם שחרור מאיפה שאתה לומד (ישיבה מסתבר...?) שחרור, או אפילו אם יש לכם שמה חדר מחשבים, אז רק להיכנס, לכתוב משהו מתוק מדבש, ולעשות לנו חיוך....
תודה רבה אח.. אין עליך!=]
פשוט תודה!!
כ"כ נכון,ומבאס לדעת את זה...
לדעת שזה נכון,שאנחנו באמת עושים את זה 
רק בקשה קטנה - אני לא מצליחה לסבול את הסיגנון הפושטקי הזה..מילא בדיבור,אבל בכתיבה זה ממש גורם לי לסלוד ממה שכתוב..אז בבקשה..דבר יותר עברית..
תודה רבה רבה רהב !
תודה רבה!!
שבוע טוב!

חשבתי שאתה רוצה לחתור למסקנה הפוכה-
כמו שאנחנו תמיד דנים את עצמנו לכף זכות, ככה זה בדיוק העניין של 'ואהבת לרעך כמוך'- צריך לדון את החבר לכף זכות כמו שאני דן את עצמי- לא משנה מה אני אעשה, תמיד אני אמצא לעצמי סיבות, ולמה כן.. עכשיו צריך ככה לדון גם את האחר..
קפיץ קפוץ...
מי מצטרף למזימה שלי???
שבוע טוב מתוקים!!
כל מה שכתוב לעשות נגד יצר הרע - כל הקטע כאן,
זה רק ל-פ-נ-י שעברנו ת'עבירה.
אחרי שנפלנו כבר?
שאלה יפה שאלת. וחייבים לדעת לעשות ת'שינוי מחשבות האלה.
לא כי זה 'דמיונות', אלא אשכרה כי זו המציאות.
שבוע מבורך ומלא מלא שמחה בעז"ה! 
תמונה עוד יותר יפה..-מאיפה כל התמונות המהממות האלה?
וכן גם הקטע יפה
-תודה רבה..אשכוייח..
הרי אנחנו אמורים להיגעל מעצמנו.. ממה נגעל אם לא מהעברה?
אשרינו שיש לנו אח.. כזה!
בע"ה
ממש תודה!!
אני לא ממש יודעת איך להתחיל את זה אבל אני אכתוב את כל הסיפור ברגע שמישהו יענה לי על השרשור אני ממש אשמח,זה מאוד מאוד חשוב משהו שמדובר בינו לבינה ומשהו שקרה לי.
(אחותי פעם בכתבה בפורומים כאן).
אמח בד''כ לא כותבת כאן אז זה די חשוב,שלחו לי הודעה זקוקה להתייעצות שלכם.
-אור-
אני זקוקה לכל העצות שלכם.
אז תמשיכו להגיב ואני אענה אח''כ
חודש ארגון שמח.
נ.ב.:איך עושים כאן חתימה?.
ו..*חזרזיר*את נכנסת לכרטיס אישי שלך ולוחצת על "ערוך" ואז כותבת בחתימה..
למעלה ישלך כרטסיות כאלה של:"פורומים ראשי" "עדכני" "אישי"
תלחצי על אישי ואז ישלך אותו דבר עם הכרטסיות רק תלחצי כרטיס אישי
ושם ישלך תאפשרות לשנות תחתימה.....
חחח מקווה שהיה מובן....
זה ממש חשוב אני לא רוצה לעשות נושא חדש!
ניגונים!
שיהיה לך מלאנתה מזל טוב!! מצטערת על האיחור הקל..
רואה שלא שחכנו!
אוהבים אותך!
אביה =)
ניגוניםתודה רבה מתוקה!!
חיים מאושרים ותעשי מה שאת באמת רוצה...