פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1844)

שלום לך...

ת'אמת - מה אפשר לומר?
הרי...את רוצה להתקרב! את רוצה לבא לאבא! את רוצה להתחבר אליו!
ו...הנה , בשביל ההרגשה אליו הוא שם לך מכשול. דברים קשים בדרך!!
למה?!

למה? למה המכשול בא באמצע הריצה אל ה'?
למה הוא נתון לי כל 5 דקות איזה "בור" בחיים? מה הוא רוצה ממני?

יודעת , ראיתי פעם את התחרות ריצה באולמפיידה. יש שם תחרות מוזרה -
אנשים רצים ו...על המסלול יש כמין מכשולים כאלה. שאלתי את עצמי , מה לעזאזל זה עושה שם?
תנו לאנשים לרוץ. מה אתם שמים להם את זה שם? לא רק זה - האנשים - במקום שיתעצבנו למה 
שמו להם מכשולים בדרך - הם ממשיכים לרוץ. הלו?! מה עובר עליהם?!?
ו...בסוף הסבירו לי - לרוץ בלי מכשולים זה פשוט... - זה גם אני ואת יכולים לעשות -
אבל ה..."גבורה" כאן היא דווקא ה..."מכשול".
אהה...עכשיו גם הבנתי למה האלה שרצים בריצה רגילה רצים כמו מטורפים - חשבתי נאבד להם חמישה
שקלים בצד השני - אבל מסתבר שלא. הם פשוט...פשוט רוצים קושי. רוצים את ה -
הנאה שלאחר הקושי. את ה - "ניצחון" האמיתי. ה"גבורה" האמיתית.

מכשולים - יש לנו הרבה בחיים. טוב , אבל דווקא כשאנחנו מתקרבים לאמת?!
כן. למה? בשביל לבדוק - אנחנו באמת מתקרבים לה' כי אנחנו יודעים שזו האמת - אנחנו רוצים
את קרבתו בכל מקרה - או ש... - כי...אני בסטלה. בסבבה. בפאנן. אז...למה שאני לא אתקרב אליו?!
הרי הוא עושה לי טוב. נבוא אליו. כי...הכל אצלי טוב בחיים. - אבל....מה היה קורה אם לא הכל היה טוב בחיים?
מה היה קורה? הייתי בועטת בו. מרחיקה אותו ממני. לא רוצה להתקרב אליו. כי...הוא לא עושה לי טוב.
כי...לי יש אינטרס להתחבר אליו - ברגע שהאינטרס הזה לא קיים - מי צריך אותו?!
כן. כך עובדים החיים. כך "מנהל החיים" תכנן אותם. ו....כך הוא אומר בתורה -
"וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה--בַּמִּדְבָּר: 
לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָו--אִם-לֹא." 
הקב"ה שאוהב אותך רוצה לבדוק - הבת שלי , למה היא מתקרבת אלי? מתוך אהבה או מתוך אינטרס?
נסיון קטן את תוכלי לעבור - את ב"ה עם כוח להתחבר לה'. אז...הוא לפעמים גם שם מכשולים קשים -
מכשולים כאלה שנראה לנו - מה זה לעזאזל המכשול הזה?! לכל אחד הוא מתאים את הדרגה של ה"מכשול"
שלו...הרי כמו באיוב - אמר השטן לה' - תפגע לו בממון תראה איך הוא יברח ממך! הממון של איוב נפגע -
אבל , הוא המשיך להאמין...מה עשו? העלו בשמיים דרגה - לפגוע בנפשות שקשורות אליו...
העלו לו את רמת הניסיון ע"פ רמת הדרגה שלו. כך גם לך - קבלת נסיון קשה כי...שם תהיה לך  ההתלבטות הזו -
להמשיך או לא... - שם ה' רוצה לראות שאע"פ כל הקשיים שהוא נותן לך - את איתו! כי , אם יאבדו לך חמישה שקלים לא תתלבטי. אבל אם זה נסיון יותר קשה -כבר ה"עמידה" בו תהיה יותר קשה - ו...שם זו ה "בחינה" שלך!!

חוץ מזה - נסיון - כמו שאמרנו - רק מה - "קושי" - מרגישים הנאה.
האיש שרץ ונצח מקום ראשון...אחחח...זה כיף לו. היה קשה - אבל הוא נהנה. אם הוא
היה הולך להתחרות עם ילדים בכיתה א' - ששם אין לו קושי - הוא לא היה נהנה. כי..."פסדר , אז ניצחתי..."
אבל כאן - הוא אומר לעצמו - "וואוו...ניצחתי אפילו שזה קשה..."
לגבינו - ביהדות - ההנאה היא כפולה - גם בעולם הזה מרגישים כיף לאחר שהצלחנו לעבור את הניסון.
ו....גם בעולם הבא מקבלים הנאה - שכר על עמידתינו בניסיון.

אז...מה ה' רוצה לומר לך?
תבדקי. תחפשי ו...תגיעי לידי כך שתדעי שהוא רוצה שתעמדי בניסיון שהוא הציב לך!
תעמדי ולא רק שלא תפלי - אלא גם תתקרבי אליו. תבואי  אליו עוד. עוד!
את , מטרתך לעמוד בו. בשביל להוכיח לה' - הנה , אני מתקרבת אלייך -
באמת , גם בזמנים הקשים שלי - אני איתך - לעולמים!!

נכון. זה נשמע מאוד קל לומר את זה...אבל לקיים את זה?
זה שיא הקשה. אבל...ב"ה זה אפשרי. נתנו לך הכוחות , תתחילי להתפתח.
תבכי , כן.לבכות. כך ממש. עיניים זולגות. תבכי אליו , דברי איתו ,
תשפכי לפניו...הוא יעזור לך - יתן לך יותר כוחות. יתן לך סימנים ש...הוא איתך!
יתן לך סימנים ש...אבא לא מכאיב לבת שלו אלא אם כן זה לטובתה!
הוא יתיחס לדמעות שלך!! מובטח לך!! פשוט תשפכי לפניו מהנשמה...
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך שבוקעות את כל הרקיעים"

אחותי - את באמת חזקה.
אני מאמין באמונה שלמה שאת תצליחי לעבור את הקושי הזה.
לא רק את זה אלא גם את כל הקשיים שיהיו לך בחיים.
תמשיכי להיות חזקה. תמשיכי להתקרב. תמשיכי כמו שאת.
את בעז"ה עוד תגיעי רחוק...כי "שבע יפול , צדיק וקם" -
דווקא מהאלה שנופלים , שיש להם קשיים בחיים - דווקא מהם - 
יקומו הצדיקים - האלה שמרגישים באמת "כיף" בכל החיים.

מקוה שקצת עזרתי.
המון בהצלחה אחותי...
בשורות טובות וחודש טוב!!

בס"ד

אנסה בקצרה..

לא יודעת מה עובר עליך.. ולמה הגעת למצב שאת נמצאת בו אבל בד"כ(בעצם תמיד)

זה נובע מחסרון באמונה.

וזה בסדר לכולנו באיזה שהוא שלב בחיים נמאס כבר ורוצים לזרוק הכל..

חשוב להיות חזקים...

אם את באמת רוצה לפתור את הבעיה הזאת, נשמח את תפרטי יותר מה בעייתך אולי נוכל להבין ולנסות לעזור..

ואם לא בא לך כלום..

אז פשוט שבי לב ותגידי לאביך שבשמים- הכל תוציא את כל העצבים שלך...

"אבאאאאאא נמאס לי אין לי כח תעזור בבקשה אני לא יכולה יותר.." וכו וכו'.

תני ללב לומר את שלו- רק הכי חשוב אל תפילי לעצבות- אם תתני לצרות להפיל אותך לעצבות. זה רק יסכן אותך יותר..

אוהבת אותך אחותי היקרה והצדיקב!

אין מה לומר בת מלך אמיתית!!

בס"ד

איזה תשובות חזקות ישלך!! ואוהוווו...

אני פשוט מודהמת ונדהמת..!!אין בעולם דברים כאלה אין...!!![התשובה שלך הייתה מצויינת גם בשביליי...עזרתה מאוד!!!]

                                                   אשרייך

ציניות בד"כ באה ממקום לא של שמחה אמיתית, אלא ממקום של דווקא עצב גדול.. ציניות זו אחת הדרכים להתמודדות על תקופות קשות בחיים, עם דיכאון, ואפילו יש אנשים שמתמודדים ככה עם אבל. ולכן את צריכה להבין שאם היא נהייתה ככה זה תוצאה שהחיים שלה באמת קשים. ולכן אל תכעסי עליה, "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו". כל עוד אינך יודעת בוודאות למה היא נהייתה כזו, אל תכעסי עליה, כי כאילו לא מספיק קשה לה בחיים, היא גם צריכה עכשיו לקבל תוכחות מחברה שלה? זה רק ישבור אותה עוד יותר, היא תפתח עור של פיל ורק תעשה יותר צינית.

אל תוכיחי אותה עד שלא תכנסי לנעליים שלה, אל תטיפי לה להיות אופטימית עד שלא תדעי באמת מה קשה לה בחיים, עד הפרט האחרון. כי לא מספיק קשה לה, עכשיו היא גם צריכה לקבל תוכחות מחברה שלה? זה יפגע בה מאוד..

אם היא נהייתה ככה, סימן שבאמת משו עובר עליה. נסי לברר איתה מה קשה לה בחיים, ואם זה ממש עובר כל גבול הציניות, נסי להגיד לה בעדינות שאת מבינה שקשה לה, ואת מבינה שככה היא מתמודדת, אך זה פוגע בך ושתשתדל להפסיק.

אולי זה דרך שלה להתגבר או להביע משהו. אל תקחי את זה כזה קשה למרות שזה לפעמים ממש מציק...

אל תנסי לשנות אותה, תנסי לשנות את עצמך ביחס שלך אליה...

אני חושבת שהרבה פעמים ציניות זו דרך להביע כאב. לכפות על משהו שמקשה עליה.
אם אתה חפצה לעזור לה, שבי איתה דברי איתה, תגידי לה ששמת לב שהיא נעשית צינית ואת דואגת שמא אולי קרה משהו. יכול להיות שלא קרה דבר, ופשוט הגישה שלה השתנתה עקב משהו, ובעז''ה היא עוד תחזור לעצמה.
אני חושבת שיש לך מקום גדול להעיר, אבל את צריכה להיות זהירה. את צריכה להשתדל לבוא אליה בגישה אוהבת ואוהדת כדי שתוכל להיפתח ממך במקרה שאכן קרה משהו. יכול להיות שאם תבינו יחד את שורש הבעיה, היא לא תצטרך להיות צינית כל כך.
אבל בלי קשר, תנסי להיאזר בסבלנות יתרה, את אוהבת אותה, היא יקרה לך מאוד. ובעז''ה היא תתגבר על זה.

יש לי חבה מאוד מאוד מאוד טובה, צינית..!
אבל להגיד עליה צינית זה עדין... היא בחיים לא תראה רגשות, ומייבשת בצורות!

אני אישית יכולה מדי פעם להגיד לה בעדינות ממש שנראה לי היא הגזימה מתישהו...

אבל איתי היא למדה שלא מתנהגים בצורה צינית... ! דברי איתה על זה רק אם את בטוחה שהיא תקבל את זה ולא תתרחק ממך בגלל זה!

זה בטוח מכפה על משהו, שהיא רוצה להסתיר אולי.. אז לכן אם גם את תתרחקי ממנה זה יהיה לה עוד יותר קשה.1

אז אולי רק להיות שם בשבילה יספיק.. ציניות זה תקופה חולפת...

מי את?.....

מי את?.....

באמת כדאי לפרסם,

זה ממש מעודד אנשים!!

את יכולה לכתוב על זה ספר?

בס"ד

פששששש ישתבח הבורא

קודם כל תנסי לנשום עמוק!

"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". זה משפט שמאוד קשה לממש..
זה נשמע הזוי, כיצד אפשר להגיד תודה שאדם יקר לי נפטר? שאני כל הזמן צריך לעשות מבחנים? שהקשר שלי עם ההורים רע? שאחשלי בצבא ושאני דואגת לו?. אבל כן! אנחנו חייבים להגיד תודה. להגיד תודה, ולהבין שהכל מתוכנן שם למעלה בצורה שהכי לטובה בשבילך. לאו דווקא שזה יהיה דבר טוב, אבל זה יהיה בסופו של דבר לטובה. לרוב באמת נבצר מעיננו לראות איך הלטובה הזה יוצא לפועל.. ולכן אנחנו צריכים להאמין.. לחזק את אמונתנו ע''י לימוד, על ידי קריאת סיפורים מדהימים של ניסים שאתה בחיים לא יכולת לתאר, כל הניסים שהיו בגוש קטיף, כל הניסים הקטנים- הנס הכי עצום וגדול שקורה בעצם כל שנייה. "את נושמת! את חייא וקיימא!" אנחנו לא מבינים את גודל העניין של זה.. אבל תחשבי ככה, עכשיו ברגע זה- עדיין יש לי תפקיד, עדיין יש לי דברים לעשות, אנשים לפגוש, אנשים שאני אשפיע עליהם ועל חייהם...

העולם עובד ככה שיש לנו צרות, אין ברירה- ישנם דברים פחות יפים בעולם. אבל אנחנו מקבלים כוח, אנחנו מאמינים שישנו כוח שבאמת יושיע אותנו, שכל הזמן נמצא איתנו. אנחנו מאמינים שהקב''ה פועל בצדק ואמת, ושאם קיבלנו קושי- זה לטובה.
זה לטובה, כדי שתוכלי להתקדם, כדי שתלמדי על עצמך ועל כוחותייך, כדי שתתקדמי להשם יתברך. שום דבר לא קורה סתם...

 החוקים החדשים והמעיקים של ההורים- קשה לך לקבל אותם?!. אז תנסי לברר אותם! תנסי לבדוק מהיכן הם מגיעים, תדברי עם ההורים שלך, תראי למה הם קובעים אותם, אולי תיווכחי שהם באמת צודקים...

תנסי להתפלל לקב''ה, תדאגי לאחיך- אבל אל תשתגעי. תתפללי, תקווי בליבך שהכל יהיה בסדר, ותאמיני. תאמיני שגם אם חס וחלילה יקרה משהו, הכל לטובה. זאת פשוט עובדה, הכל לטובה, לא טוב. אבל לטובה!!

צרות בלימודים- יש לכולם. לזה עוד לא מצאתי פיתרון, פשוט לקוות לטוב ולעבור את השנים האלה עם הראש מעל המים.

המון ב''הצלחה!

זה יעבור

דבר ראשון אני ממש מצטערת אם פגעתי בך, לא לכך הייתה כוונתי.

דבר שני, מבחינתי לפחות. אין בכלל חוסר אהדה או אהבה בכלל. יש דברים מסויימים שאני לא מסכימה לגביהם, אבל לרוב אני מאוד מעריכה.

סתם כהערת אגב, מזרוחניקים זה לא כינוי יפה במיוחד...

ככה זה בחברות שונות , תמיד יהיו מחלוקות וצורת מחשבה אחרת , אבל זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים אתכם , אולי פחות מתחברים , אבל פחות אוהבים !? חס וחלילה ....

הרבה פעמים יצא לי להיות  בין חרדים , ואני הרגשתי שהם לא מבינים אותי , מבחינתם הייתי ממש כמו ''עוף זר'', אפילו שאני לבושה צנוע ומתנהגת בצורה , הולמת (איזו מילה מרגיזה ..)

זה פשוט שהמנטליות שונה.....

(וואי, כמה זמן לא הייתי פה, אבל זה דרש, אזזז- )

קיצור-

אני לא בעד שינאת חינם ולא בעד החרדים- כך, דוגרי. גם כשאני נחשפת לחברה חרדית מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח ,לא סובלים אותי ודוחים אותי.. "גוועלד! איפה הגרביון! והחצאית שלה וואי-וואי (ו-לא שהחצאית של מי שמדבר יותר טובה..) אלה, לומדות באולפנא! איכס! איזה מזרוחניקים!"

כך זה תכל'ס.

וכמו שאמרה להבת-כוח. לא נעים לי שקוראים לי מזרוחניקית. זה ישמע יותר נחמד כ-"דתיה לאומית". תודה.

בס"ד

טוב אני יקרא לכם דתיים לאומים!!!..

טוב אני לא יודעת אני לא כ"כ מבינה שחסידיות וזה..כי אני סתם חרדית רגילה..והחרדים זה דבר מסתעף..

מליווןן חסדיות ודעות בקיצור מבובלל..לא פשוט אני מאוד!! אוהבת אותכם..ואניי מרגישהה שממש נגיד הבנות דודות שליי הם לומדות באולפנא..וכול הזמן הם מדברים על בני עקיבה..ועל כול מיניי דברים מעניניים מאוד!!..

ואנייי תמיד מרגישהה שהם לאא אוהבת אותיי כז'הה כיי אני לא בקטע..וגם בגלל שאחים שלי אם מגבעות וזה..בקיצורר זה מאוד קשה!!...

אניי ממש מרגישהה ששונאים אותנוווווווווו!!!!;(

שנאה זאת המילה הלא נכונה, יש לפעמים תחושות קשות כלפי החרדים- שלדעתי נובעות מחוסר הבנה. וככה זה בחזרה מהחרדים כלפינו, ישנה חוסר הבנה כללית כלפי אחד את השני.

לא שונאים אותך, ואני בטוחה שאת יכולה לנסות לתקשר עם בנות דודות שלך, אל תחשיבי את עצמך או אותן כשונות. אתן בנות דודות, תדברו על בית ספר, מבחנים, וכל מה שמשותף ביניכן. כולכן בנות של מלך בעלות קשר דם, ויש ביניכם מלא במשותף, תכניסי לך ולהן לראש שאין ביניכן שוני. תנסו להתגבר על גבי הדברים החיצונים (והחשובים) אבל חיצונים. כולנו עובדים את הקב''ה בשמחה ובדרך כלשהי, אין צורך להבדיל בין כולם. אבל גם טבעי שיהיו חוסר בהסכמה.

ואם אחים שלך גרים בגבעות, תראי להם שאכפת לך ותבואי לבקר בשמחה ובאהבה. אני בטוחה שהן לא מרגישים שונים ממך.

ב''הצלחה

חציא מהמשפחה שלי חרדים ואני לא מבינה למה צריך לקלל...

גם אם הם מחמירים... מה הבעיה בהחמרה...

(זאת הסיבה היחידה שאני חושבת שבגללה צוחקים ומקללים חרידים...)

ואם יש סיבות אחרות תודיעו לי בקשה....

אבל אם תעשו דוגרי.... תראו שאין שום סיבה לשנוא אותם...

(תחשבו על זה...)

לילה משוגע...(מהצד הנחמד...)

בס"ד

משפחה קרובה?או בני דודים???????????

יש אנשים טיפשים בעולם!!!

מציאות!

זה אומר שצריך להתייחס אליהם???

אני גר כבר תשע שנים ברמת בית שמש ב'.

אני מתאר לעצמי שאת יודעת איפה זה.

אני יכול לומר לך שהציבור שמכנים חרדים כולל בתוכו ציבור אחד בלבד.

לא. אין טובים ולא טובים אצל החרדים.

החרדים זה ציבור איכותי וחזק שצריך ללמוד מהם המון.

הסוג השני שרק מכנים אותו חרדים הוא בעצם ערב רב או בשפה יותר פשוטה חילונים עם כובע וחליפה.

בקיצור, הם לא חרדים.

ולערב רב הזה כבר נתוודעתי אליו לא מעט פעמים (חלקם בתור מתנדב במד"א...).

הציבור החרדי מקיא את אותם ערב רב מתוכו!

מי שמשמיץ את הציבור החרדי הוא טיפש פשוטו כמשמעו!

הוא מדבר דברים שהוא לא מבין וחושב שהוא מציג את הדברים הכי נכונים והכי אמיתיים שיש בעולם.

אבל בעצם הוא לא מבין את אפס קצהו של הציבור החרדי האמיתי.

ויותר מזה הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליו של הציבור החרדי.

הוא צריך לשאוף אליהם.

ולסיכום כל מה שנותר זה רק להתפלל שאותו אחד יקבל שכל ויבין מה זה באמת הציבור החרדי.

ממני, הדת"ל.  

בנוסף לכך הצד של אבא שלי הוא חרדי.

אז אני כן מבין טיפה בדברים האלה...

(דוד שלי זה אורי לופוליאנסקי)

תקשיב..

נגיד לך מה הבעיה בציבור שלנו? שרואים ת'ציבור החרדי כציבור אידיאלי, שצריך לשאוף אליו. וזה לא נכון!!!

אנחנו, הציונות הדתית, הולכים עפ"י דרכו של הרב קוק שדורש לדקדק בכל מצווה קלה כבחמורה פשוטו כמשמעו. זה שיש כאלה דת"ל שנתפסים ל-"לייט", זו בעיה וצריך לעקור אותה מהשורש.

אני לא מסכימה בכלל לאמירה שהחרדים זה אידיאל. ממש לא!!! הדרך של הצינות הדתית, של הרב קוק היא האידיאל שאליו אנחנו שואפים.

אומנם, בכל ציבור יש טוב ויש רע ואפשר ללמוד מכל דבר דברים, אבל מכאן עד להגיד-

ויותר מזה הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליו של הציבור החרדי.

הוא צריך לשאוף אליהם.

זה השלכת אבן לבאר ממנה אתה שותה. במקום זה, המלצתי היא לך שתלך ללמוד כמה פרקים בתולדות הציונות הדתית.

שנזכה באמת להיות דתיים לאומיים אמיתיים...!

תודה, יום טוב וחג שמח!

ממש עזרתם לי לשנות את היחס שלי אל החרדים. תמיד חשבתי

שהם ממש ממש לא קשורים אלינו ושהם משהו אחר בכלל.

מהיום אלמד לשנות את השקפתי. סליחה מכול הלב ל"חרדית",

שיהיה לך אחלה בחיי'ם, ושתסתדרי מעולה עם כולם.

שהמנטאליות והגישות של דת"ל וחרדים מאוד שונות, בכל מיני נושאים, כמו צבא וימי שואה/עצמאות/זיכרון.

אני אישית לא שונאת חרדים, בפירוש לא, (יש לי צד שלם חרדי.) אבל הדבר הצורם בהם, לי ואולי לעוד רבים, זו הסגידה לדרך שלהם (כל מי שלובשת חצאית ג'ינס /טריקו /בלי גרביים היא -), הסגירות (אין פלאפונים לא כשרים, אינטרנט וכו') הגישות שלהם כלפי העם, הארץ והגאולה ווהווי החיים השונה שלהם ששונה משלנו. אולי זה מה שמשניא אותם (כן כן, משניא, יש לי חברה שכל הזמן אומרת את זה.). זה נורא עצוב לי ששונאים זרם כה גדול בעמ"י, כי הם יהודים לא פחות ממנו, ואנחנו חייבים לאהוב אותם.

ותקראו עד הסוףף חשווב!

שחשובים ככה כי מאכילים אותנו מגיל קטן הרבה שקרים ומוגרים לנו לוקשים על חרדים ערבים ובקיצור כל דבר ששונה מאיתנו..

אני חושב שלפני שחרדי הוא בנאדם עם מגבעת וחליפה הוא בנאדם ע םנשמה ורגש ומחשבה כמוני כמוך וכמו החילוני וכמו הנוצרי וכו' וכונלנו פרי יצירותיו של הקב"ה...ואסור לנו לשנוא אפחד מהם וחבל שיש שנאה ויתעוב כזה לומרות שזה מובן דווקא למה יש הרבה שנאה בין דת"ל לחרדיים בגלל שאנחנו יותר קרובים מחילונים אז יש יותר פחד מהשינווים הקיצונים כי אנחנו הרבה יותר פתוחים והחרדים רובם סגורים ושמים מלא גדרות וסייגים שלא אכפת לע מי שרוצה לחיות ת חייו ככה שיהיה לו לבריות מה שמנו כשופט או דיין על אנשים בארץ מה אנחנו הקב"ה רוצה להחמיר לא לראות טלטוויזה לא לגלוש לא כלום החלטה שלו וזה ישר קופץ למסקנות שחרדים עלוקות מוצצים את כספנו שאנחנו משלמים מיסים והם רק מביאים ילדים וכו' זה לא נכון וגם אם הם רוצים 18 ילדים בכיף שיונעם להם ואם חילוני רוצה 2 ילדים שיבושם לו כי לא כמות האיכות ואם אתה מצליח להביא ;8 ילדים ולחנך ולגדל כמו שצריך פשוט כל הכבוד הדרן...אבל אם לחילוני היה 18 ילדים לא היו אומרים כלום אבל לחרדים ישר הוא חיי מהכספים שלנו... שטות לא לכל החרדים יש מיליון ילדים וזה כיף הרבה ילדים והם עובדים רובם וזה סתאאם הכללות וגזענות מיותרת והייתה פעם גזענות לפני 62 שנה וזה נמגמר ברצח המוני של 7,000,000 מיליון איש לחינם דם ניגר על עצם זהותם ואמנותם לא קשור אם היה חרדי או דתיל אומי או חילנוי או אפיקורס או מתנצר...רצחו כי היה לו גזע יהודי אז במקום שנפיק לקחים מטעויות עברו אנחנו ממשיכים כמו אהבלים לעשות אותם טעויות שטובים מאיתנו נכשלו בהם אני יודע שמי שנכווה ברותחים מבין יותר אבל לא צריך להגיע למצב טרום קטסטרופה בשביל להבין שגזענות זה הסרטן הלאומי והעולמי שלנו שחייבים למגר ולהוציא להוקיע מקרבנו!

קודם כל אני באמת לא יודע מהן ידיעותייך בנושא הציונות הדתית אולם לי גם יש ממש לא מעט ידיעות בנושא (במיוחד שאב סבתי שתח' היה אחד ממנהיגי הציונות הדתית).

ולגבי מה שכתבתי. אכן. אני לא חוזר בי.

אני דיברתי על אותו אדם שאיננו יודע להבחין ולהבדיל בדברים אלה מהם החרדים.

ואילו את הסבת את דבריי על הציבור הדתי לאומי בכללו.

אינני אומר שהציבור הדתי לאומי הוא המקולקל והציבור החרדי הוא המושלם, כי כמו שהזכירו קודמיי ישנם בכל ציבור מעלות וחסרונות.

אולם אני ייחסתי דבריי לדברים שהמכונה "חרדית!!" כתבה.

ההערה שלי היתה מופנית לאותם שמלעיגים על הציבור החרדי.

וכך כתבתי:

"החרדים זה ציבור איכותי וחזק שצריך ללמוד מהם המון."

ואין סתירה בזה שכתבתי ש"אין טובים ולא טובים אצל החרדים." כי כמו שכבר כתבתי בכל ציבור יש את המעלות והחסרונות שלו ואף אחד לא "יותר טוב" מהאחר.

אלא במה שכתבתי "לא טובים" התכוונתי לאותו ערב רב שהתקשורת ושאר מרעין בישין חושפים אותם בפנינו. 

בעזי"ת=]

אני דיברתי על משהו אחד, אתה דיברת על משהו אחר.

תנסה לענות למה שכתבתי בלי להסיט, אם אפשר, לנושאים אחרים.>>>

תקשיב..

נגיד לך מה הבעיה בציבור שלנו? שרואים ת'ציבור החרדי כציבור אידיאלי, שצריך לשאוף אליו. וזה לא נכון!!!

אנחנו, הציונות הדתית, הולכים עפ"י דרכו של הרב קוק שדורש לדקדק בכל מצווה קלה כבחמורה פשוטו כמשמעו. זה שיש כאלה דת"ל שנתפסים ל-"לייט", זו בעיה וצריך לעקור אותה מהשורש.

אני לא מסכימה בכלל לאמירה שהחרדים זה אידיאל. ממש לא!!! הדרך של הצינות הדתית, של הרב קוק היא האידיאל שאליו אנחנו שואפים.

אומנם, בכל ציבור יש טוב ויש רע ואפשר ללמוד מכל דבר דברים, אבל מכאן עד להגיד-

ויותר מזה הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליו של הציבור החרדי.

הוא צריך לשאוף אליהם.

זה השלכת אבן לבאר ממנה אתה שותה. במקום זה, המלצתי היא לך שתלך ללמוד כמה פרקים בתולדות הציונות הדתית.

שנזכה באמת להיות דתיים לאומיים אמיתיים...!

תודה, יום טוב וחג שמח!

רק טוב ושמחה!

ברשותך.

התייחסתי לכמה נקודות שצצו בין התגובה שלי לתגובה שלך.

אשמח אם תמקדי לי יותר את הנקודות שתרצי שאתמקד עליהן. 

בס"ד

שלום לדת"ל..!!

תודה רבה על התגובות שלכם!!...

מאוד שמחתי לשמוע..בדודע שלי תמיד אמרה לי אם נגיד אם היו מדברים על משוו..ורציתי להצתרף.. אז מנחמות אותיי שאני לא מבינה..זה ממש הציק לי..ותמיד חשבתי לעצמי..למה הם מתייחסים אלינו כך!! למה.!!סה"כ אנחנו ברעיון משפחה חרדית..אבל אנחנו מאוד מתחברים לסוג של הדת"ל..אני בכול אופן!!..

ו..אני יודעת שאנחנו ציבור אולי קיצוניי...אבל לא כמו שכולם מראים אותנו...[לפעמים אני וחברות שלי מתוכחות..ותמיד אומרים שהבנות שלמדות באולפנא הם יותר חזקות מבחינת צניעות מהחרדיות..זה שאנחנו שמות גרביים זה לא אומר ... אנחנו למשל יותר מקובל חצאיות קצרות...בעוד שאצליכם הרוב הולך עם ארוך..ועוד כול מיני דברים כאלה..!!!

זה מאוד קשה להיות חרדים ..זה דורשש המון המון המון!! אבל המון כוחות..כיי לי תמיד היה נראה שהציבור הדת"ל לוקח את כול ההקלות..בעוד שאנחנו את כול ההחמרות..

וביקצור..מאוד שינתם לי את התפיסה גם של עצמי על עחרדים..

ממש תודה לכם!!

חרדית גאה!!...

בס"ד=]

תקשיבו חבר'ס (וגם אתה, ב.ש..).. יש פה נקודה שאתם לא מבינים.

לפי דעתכם, ולפי דעתם של המון, הציבור החרדי בשבילם אידיאל. למה? הם מקיימים מצוות לפי החומרא, החברה לא מעורבת, יש שם יותר צניעות וכדומה. הם כביכול הכי למעלה מבחינה דתית.

לא מסכימה, והרבה לא מסכימים איתי.

לציונות הדתית יש דרך משלה, היא לא איזה משהו שתקוע באמצע, בין החילונים לחרדים. אנחנו דרך בפני עצמה! אנחנו הולכים בדרכו של הרב קוק וכל רבני הציונות הדתית שלפיהם אנחנו צריכים לנהוג - ולפיהם צריכים לקיים את כל המצוות קלה כבחמורה! לא פחות משל החרדים. זה שהציונות הדתית 'לוקחת' על עצמה גם את הקטע של יישוב הארץ לא אמור לסתור פה כלום.

ב.ש: האומנם-

ויותר מזה הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליו של הציבור החרדי.

הוא צריך לשאוף אליהם.

?!

בבקשה לא לפתוח דיון בתוך דיון.

חוץ מזה שהחוק במדינת ישראל קובע שבישוב שיש רוב שומרי תורה ומצוות אסור ליסוע בו בשבתות וימים טובים.

נגיד שבנאדם לא שומר תורה ומצוות יבוא לאדם דתי ברור שהוא לא ידליק את הלויזיה ויחלל שבת בבית שלו.

יכול מאד להיות שיהיו לו קצת פאשלות אבל הוא ישתדל.

ככה אדם לא יבוא לשכונה חרדית ויעשה להם דווקא ללכת בלבוש לא הכי צנוע או ליסוע לידם בשבת זה כבר בעיות שלו אים הוא יצא משם בחיים או לא!!! 

יצא משם בחיים או לא! בלי להגזים אנשים..

גם אבנים לא מתעופפים שמה, אא"כ זה משהו ממש מוגזם.. תמיד יש נטייה להקצין בדבר הזה..

קודם כל שכוייח על השרשור.. כי הוא באמת חשוב..
דבר שני- לא צריך לשקר בשביל להעלות נושא מסויים בלי שידעו מי את או סתם בשביל צומי... כי אני חושבת שברור לכולנו שאת לא חרדיה..

יום טוב.

לקרוא את כולם...

טוב אז ככה, אני פשוט חושבת שהדתיים לאומיים והחרדים זה שתי גישות שונות!
בכל ציבור יש את הדברים היותר טובים ואת הדברים הפחות טובים...
לא חושבת שצריך בגלל זה לשנוא...
אז נכון, יש דברים שאני פשוט לא מסכימה איתם אצליכם, לפעמים אני אפילו לא מסוגלת להבין אותם... אבל אז מה?! בגלל זה לשנוא?!
היה לי ויכוח גדול עם חברה שהיא פשוט שונאת חרדים [טוב, היא ממש קיצונית לגמרי!],
ואמרתי לה שנכון שיש דברים שאני לא מסכימה איתם, אבל למה לשנוא בגלל זה?!
זאת פשוט שנאת חינם!!  והאמת היא שהיא לא השתכנעה... כי היא פשוט לא הייתה מוכנה לקבל... הייתה בתוך בועה כזאת... אבל בתכלס אין יותר מידי אנשים כאלה, יש! אבל לא יותר מידי...

אישית ישלי בנידודים ודודים חרדים, אז נכון שיש דברים שאני לא ידבר איתם עליהם, כי בכל זאת הם לא יבינו. אבל הם לא רואים אותנו בתור... לויודעת... זרים... ואנחנו גם לא...
כולנו משפחה אחת!! וישלנו יחסים מדהימים ביננו! אז נכון יש דברים שאנחנו חלוקים בהם, לא מסכימים, ולפעמים אפילו אחד מהבנידודים הדת"ל [בדר"כ אחים שלי...] מתווכחים איתם על דברים כמו צבא וציונות, אז נכון... הם לא מסכימים איתנו, אנחנו לא מסכימים איתם... ובכל זאת מכבדים אחד את השני לגמרי עם הדעות שלו.

בס"ד

לא אני רצינית!!! אני באמת חרדית מאוד!!!..אין לי שום ענין לשקר...מבטיחה לך!!!

אחים שלי וגם הגיסים עם מגבעות..ואני הולכת רק עם גרביים וכו'...אני לומדת בבית יעקב!!..ואין לי אפילו בת אחת בכיתה שיודעת שיש לי אינטרנט בבית..

למה שאני ישקר!??[פשוט ראיתי את בדודעע שלי באתר הזה...ונכנסתיי ומאז אני לפעמים פה..]

בס"ד

למה שתשקר?אה..למה??..

לא נרא ליי היא נשמעת מאוד אמתית..

והיה אפשר להגיד אתזה בכזאת נחרצות.

זו עובדה.

יהודי בחיים לא משקר!

טוב , אז ככה.
חשבתי על זה בשבת יותר ולפניכם מסקנותי:

1) אם לא הייתה קמה מדינת ישראל הרי שהייתה התבוללות ברמה יותר גבוהה. נתונים אלו תבדקו בהיסטוריית עם ישראל. [גם המורה להיסטו' הסכים לזה.]
לא אמרתי שכיום אין התבוללות , יש ולצערינו היא גדולה מאוד - אך בזכות קום המדינה , ההתבוללות קטנה יותר. חילוניות - גם יש. אבל זה ברור שהתבוללות זה דבר יותר גרוע מהחילוניות. [חוץ מזה שגם בחו"ל היה חילוניות ואף ברמות גדולות מאוד - בארצות המערב.]

וכאן זה עיקר הדברים >>>> [אם הדברים לפני זה לא הובנו או לא הוכחו - הרי מכאן והאלה עיקר הדברים.]
אני מודה לה' ביום העצמאות - על העצמאות שנתן לי.
לא יותר מזה. לא לאף אחד אחר חוץ מלה'.
הגמ' במגילה שואלת - למה לא אומרים הלל פורים? עונה הגמ' שלוש תשובות -
שניים מהם הם כך: [השלישית - בגלל שהמגילה היא ההלל]
* הנס קרה בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל.
* היהודים היו תחת שלטון של גויים - אחשורוש.

בהקמת ישראל -
א. הנס קרה בארץ ישראל.
ב. ניתנה "עצמאות" לעם ישראל. [אפילו אם לא עצמאות מלאה כי הרי זורקים עלינו טילים - זו מגדרת עצמאות מלאה - בזמן מלחמה. חוץ מזה שגם חלק מהעצמאות זה עדיף מאשר להיות תחת שילטון גוי - עיין ערך - שואה.]

הרמב"ם כותב שהסיבה לחגיגת חנוכה -
"וחזרה מלכות לישראל".
בהקמת מדינת ישראל -
חזרה "עצמאות" - מלכות - שלטון לישראל.

בדיוק נתקלתי בשבת , לפני ערבית של מוצא"ש בדף כזה -
היה כתוב שם אימרות של "ראשי הציוניים" - ולמטה - "האם ביום כזה
יש לשמוח או להתאבל?!"

חשבתי על הדברים - ו -
מה שיצא לי משם זה:

יש להבחין בין העצמאות לבין השלטון.
זה שהשלטון הוא לא טוב ועל זה יש לבכות - זה אחד.
זה שקבלנו עצמאות באותו ביום ויש לשמוח - זה דבר שונה.
מבחינתי , אדם שכותב מה שהיה כתוב בדף ההוא - הוא לא יודע להבחין בין הדברים - לכן גם הוא שואל שאלה רטורית "יש לשמוח או לבכות?!"
רק בגלל שהוא לא מבין ש...להודות לה' על העצמאות שיש לו ולבכות על החילוניות שבמדינה אלו שני דברים נפרדים.
כן , אני אומר הלל באותו היום. אני שמח. אני מודה לה'.
ו...כן , באותה מידה אני עצוב באותו היום על המצב בארץ. אני בוכה לה'.
אלו שני דברים נפרדים - "ולא קרב זה אל זה".

אני רואה השגחה מה' בכל מה שקורה בעולם.
גם בהקמת מדינת ישראל. לכן אני מודה רק [!!!] לה' על זה.


לסיכום: אדם שלא יכול להבחין שהקמת מדינת ישראל והשלטון ששולט בה הם שני דברים שונים - שלא ישמח ביום זה. מבחינתי ההבחנה הזו מאוד מובנת - ממילא - בא בזמן יש גם שמחה וגם עצב. ו...לא. זה לא סותר זה את זה - מהסיבה הפשוטה - כי זה מדבר על שני דברים שונים , ממילא שני המצבים הרגש שבאדם באותו הזמן - הם שונים.

---------------------------------

ואם אתה רוצה לחדד עוד את הנקודה >>>>

תבדיל. אלו שני דברים שונים שלא נוגעים זה לזה.
יותר מזה - מפורש בראב"ד [פ"ב מ"ט דעדויות] שישנם שיני קיצים -
* קץ השנים. [גאולה הגוף]
* קץ הדורות. [גאולת הנפש]
אלו שני זמנים שונים. נבדלים זה מזה - ממילא זה לא סותר שאנחנו באתחלתא דגאולה [גאולת הגוף] ו...גם לצערינו - עיקבתא דמשיחא [גאולת הנפש].
לשמוח ולבכות בנו זמנית. כי...אלו שני דברים נפרדים.

שימו לב [משו שאני אומר מליבי , ז"א ראיתי חלק ואני מוסיף. אני לא בטוח] -
גאולת מצרים. עמ"י היה שקוע במ"ט שערי טומאה.
ו...בכל זאת - אמרו שירה על הגאולה?
על איזו גאולה יש להגיד שירה אם הם שקועים בטומאה??
לעניות דעתי - גם גאולת הגוף שנגאלו קודם לגאולת הנפש.

גמ' מפורשת [זה יותר לבנים , אין לי זמן כ"כ לפרש , מצטער] - מגילה , יז' -
"ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהילים י) שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו <יכלו> וכיון שכלו <הפושעים> {המינים} מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהילים עה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהילים קכב) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר (הושע ג) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"
עיינו מהו סדר המאורעות.

ומה שפסק הרמב"ם - [הלכות תשובה] - "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה" -
בודאי שמדובר על הגאולה השלימה [שגם לא חילק] ולא על "אתחלתא דגאולה".

טוב , תבחנו רגע את הדברים.
שימו לב שוב - אני לא אומר הלל להרצל. לא ולא. אני נגד וחושב שהוא עשה מעשים של פושעים. אני מודה לה' על העצמאות ועל גאולת הגוף שהתחיל לגאול אותנו - שכעת אנחנו לא משועבדים לגויים כמו אז - וכל יהודי שרוצה לעלות לארץ יכול לעלות. [מה שלא היה לפני מס' שנים בודדות מתוך ההיסטוריה]

בקיצור אחי ,
שיהיה -
יום מלא שמחה!
שנודה לה' על העצמאות שנתן לנו.
אמן!

מודים לה' על מה שנתן לנו.

לא על מה שחסר לנו.

בס"ד

שקראתי קודם  את מה שלב שבור כתב..-מאוד הסכמתי אם הדברים במיוחד שמתחת לבית שליי יש "במה" יעניי במה של חגיגות יום העצמאות!!..איזה חילוניות..איזה צרחות.. איזה שירים פשוט נורא!!!

כך חוגגים את יום העצמאות..[מודים לה' שנתן לנו מדינה..בפריצות!!!..??!!!]

אבל..

קראתי אח"כ את התגובה של אחי..וגם אם זה הסכמתי בקיצור...שניכם צודקים מאוד!!                           הגעתי למסקנה שהדבר שאנחנו צריכים דחוף!! אבל דחוף..!!!

זה מ=ש=י=ח..

אנחנו צריכים להודות על מה שה' נתן לנו, אבל אנחנו צריכים

גם לטפל בבעיות שקורות. אני מסכים עם "לב שבור", אנחנו צריכים לפתוח

ת'פה ולהגיד את דעתנו.   

הרב שלי סיפר שכשהיה צעיר והם הלכו מטעם הישיבה לכותל להגיד ואמרו הלל והם ראו שם קבוצה של חרדים שאמרו תחנון. הם היו מבולבלים, זה היה מחזה מוזר. והרב שלהם ענה ככה, "הציבור שלנו אומר הלל על העובדה שחלק מהציבור החרדי יכול להגיד תחנון."

המדינה הזאת באמת קמה על ערכים חילוניים, ולכן אנחנו לא מודים לנתניהו שיש לנו מדינה, או לאולמרט או לאריק שרון, אנחנו מודים לקב''ה שאנחנו חיים במקום שלנו, בארץ ישראל. שאנחנו זוכים לקיים את המצוות התלויות בארץ, שאנחנו יכולים לבקר במקום שכמעט הכי קרוב להר הבית!

אני מסכימה שאסור לשכוח שאנחנו רוצים את מלכות בית דוד, ואסור לנו לשכוח את זה. אבל למה להתרכז רק בזה? למה שלא נתייחס לעובדה שישנה 'אתחלתא דגאולה'.

אשרינו שזכינו בכל כך הרבה. אנחנו חייבים להגיד תודה לקב''ה על כל זה.
אם הבעיה היא שיום העצמאות איבד מהעיקרון האמיתי שלו, והוא נעשה "היום מנגל הרשמי" אז אני מסכימה. יכול להיות שבמרוץ השנים באמת איבדו את העיקרון האמיתי שהוא הלל לקב''ה. ולכן, צריך לעודד שהיום הזה יהיה יותר משמעותי וידבוק בעקרונותיו. אבל אני נגד לצאת מהכלל ולהכריז נחרצות שיש עניין להגיד תחנון ביום העצמאות.

שצריך לחגוג ובגדול את יום העצמאות כי מדינה זה לא דבר שהולך ברגל..

וצריך להודות על זה..אז כל השנה אנחנו רק אומרים מה רע ומה צריך לשפר במדינה וזה נכון שיש הרבה מה לשפר אבל לא יקרה כלום אם יום אחד סה"כ פשוט נגיד תודה והלל ונשמח ונעריך את כל הדברים הטובים שה' נתן לנו כמו מדינה ובטחון וכו..

אז זה שיש מה לשפר זה לא אומר שלא צריך להעריך את מה שיש ולהסתכל על חצי הכוס המלאה רק יום אחד בשנה..אפאחד לא ימות מזה...

"עצמאות" אין פירושו שכל אדם יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.
לא. ממש לא.
אבל , עצם העובדה שמתחילה [!!] גאולה - "אתחלתא דגאולה" [גאולת הגוף] -
זה הרבה. זה...המון.

לזה בדיוק התכונתי , להבדיל בין שני הדברים.
זה לא כי "אני רוצה להבדיל" - אלא זה הכרח המציאות להבדיל.
[אתה רוצה שהרי גם הראב"ד מבדיל.]

תקרא את הדברים שוב בקטע של - "לקרוא , לבחון , להחליט".
שוב. אולי תסתכל על זה בצורה שונה.

מקוה שהובנתי.
אם זה לא הובן , בשמחה אסביר לך.
בהצלחה!

ה" הביא לנו מתנה ענקית!ארץ ישראל!!!וזה הבעיה שלנו-(כול עמ"י)שאנחנו לא יודעים להשתמש בה!!!ומותר להודות עליה בטרוף!!!ניראה לך שאנחנו לא רואים תמצב!!ניראה לך שמישהו מסכים שהמצב בסדר!!אפשר להאשים ולהאישים!!!!וזה לא יעזור בגרוש!אנחנו נעשה תמקסימום שאנחנו יכולים!!מי שוכח אולי החילונים אבל תאמיני לי הציבור שלנו רוצה מאוד!!! רוצים מיקדש!!ומנשים לעבוד את ה" בכול הכוח!בעזה יהיה טוב לכול עמ"י!

הגישה שלך קצת לא במקום אנשים לא יכולים להסתקל רק למעלה כי יהיה להם בור והם היפלו..צריך מידי פעם ליצב את הדרך לעבור שלב שלב בלי לדלג, עם נפילות ועליות!!ורק ככה נגיעה בעזה למלה!!!תדעי לך שכתוב שלפני הגאולה יהיה הכי שחור הדור יהיה הכי גרוע כי כגודל הירידה כך גודל העליה!!!

אני לא יודעת אם כ"כ הבנתי מה שרצית לומר...אבל זה מה שהבנתי..

לא קראתי מה כתבו לפני אבל..,

אם הבנתי אותך אתה מדבר על זה שחוץ מזה

שהדתיים לאומים מסתפקים במדינה הנוכחית,

הם מחפשים פשרות והקלות על כל מיני נושאים כמו כשרות ,צניעות וכולי..

בנושא הזה אני מסכימה [ואם לא התכונת לזה אז אני פותחת נושא חדש..]

כי לא צריך לחפש כולות ולא צריך להתפלפל וללבוש אלאדין כי זה יותר צנוע

ולנסות לתרץ כל מיני דברים,בזה אנחנו קצת מחפפים [בכלליות,לא באתי לפגוע..]

ובמגזר החרדי לדוגמא אין את זה.

מקווה שהבנתם..

מפזילה לכיוון החרדי,

בוא נלך בכיוון כזה שאפילו כולם פה חילונים,ובגלל שיש מדינה נמנעת

פה הכחדותו של העם היהודי,רק על זה צריך לשמוח

וכל שכן כשהמצב לא ככה ומה שנקרא "עולם התורה" פורח

ואדם יכול לחיות פה ברווחה כלכלית והמדינה היא מתקדמת ומפותחת

כך שאפשר לומר, שיכול להיות שיש דברים בעייתיים במדינה אבל לא נגיד

בגלל שככה אז נתנתק מהמדינה ומהחיים פה כי החילונים לא ממש צריכים אותנו

ואז  בכלל המצב פה יהיה בעייתי מהבחינה הזו,ולפיכך התפקיד שלנו הוא להשפיע

ולא להיות נמשכים אחרי דמגוגיות זולות של התנתקות מהמדינה ודברים

כאלה כי דברים כאלה לא הובילו ולא מובילים לשום מקום חוץ משנאה והרס עצמי

בס"ד=]

לדעתי.. 'לב שבור' צודק פה באיזשהוא אופן.. העניין של החגיגות יום העצמאות, הפריצות, המתירנות מה שבדיוק דומה לאיך שהגויים חוגגים את יום 'העצמאות' שלהם.

א-ב-לללל.. 'אח..' נתן תשובה תותחית כך שאין לי כ"כ הרבה מה להוסיף.

ו-גם ru צודק. זה גם נובע מפזילה לציבור החרדי. בואו ניהיה אנחנו! בואו נשמש לציבור החילוני דוגמא! איך באמת לחגוג יום העצמאות!

ליל"ט.

יש ציבור ענק של דתיים לאומיים ששומרים ולא מחפפים, באותה מידה אני יכול להגיד יש מלא ציבור חרדי שמסתובב ברחובות.

טוב אז ככה:פתחתי משתמש חדש כדי שלא ידעו מי אני תבינו עוד רגע למה...לפני חודש נכנסתי לפורום הזה והתחלתי לדבר כאן עם מישו בשם... טוב דיברנו יפה והכל וזה שלחתי תמונה הוא שלח גם החלפנו מספרים..והיינו מדברים שעות ממש אהבתי אותו..ואז יום אחד בלי שום התרעה מוקדמת הוא שולח לי הודעה"אני לא רוצה שנבר יותר אני רוצה לנתק קצת תקשר מצטער"זה נפל לי כמו ברק ביום שמש בהיר!!ואתם לא מבינים כמה אני עצובה מה אני עושה??

הרי הקשר הזה הוא "באמצע". אתם לא הייתם ידידים, אבל גם לא ממש התחתנתם... ובנים מטבעם לא מסתפקים בדיבור ובשיחה (הם אפילו לפעמים שונאים את זה). אז אולי לך היה הכל מושלם וורוד, אבל אותו זה שעמם...

ואולי הוא הבין שזה לא טוב לו.

בכל מקרה, אני ממש מקווה שתצליחי לעבור את המשבר הזה, ורק לצמוח ממנו (כמה שזה נשמע קיצ'י, אבל אחרי שמתמודדים כמו שצריך, מרגישים הרבה יותר טוב).

אומרים ש:מי שלא חווה אהבה לא מבין מה זה כאב אמיתי...

תנסי לשכח מזה כמה שיותר מהר למרות שזה קשה...

וגם כדאי אולי שתבקשי הסבר..(בשיחה רצינית..) -למה זה קרה? אולי זה משהו שתלוי בך ואת יכולה לשנות וכך הכל יסתדר...

ועוד משהו, אולי עוברת עליו תקופה לא קלה וזה יעבור מתישהו.. אז תני לו את הזמן לעכל,לחשוב,להבין מה שהוא עושה.. כשהוא ירגיש צורך-הוא יחזור!

ב"הצלחה אחות!! תהיי חזקה!! יש בחיים דברים יותר גרועים...  (ואני יודעת שזה לא מעודד במיוחד..)

לא , אני לא אכזרי. ממש לא.
אבל - שכחי ממנו. לא בגלל שהוא אדם רע. ממש לא - אולי , ודווקא בגלל שהוא נשמה טובה הוא עשה את
זה. אל תקווי שהוא יחזור אלייך. את יכולה בלעדיו.
את לא מבינה מה את עושה לעצמך -
את שוחקת את הרגש שבך. חבל. חבל מאוד.
את לא אוהבת אותו - את מאוהבת בו. ו...התאהבות זה בין הדברים המסוכנים בעולם.
"ווואו , את מגזים , מה עובר עלייך?" - את שואלת.
אז...בואי נגיד , שאת רק צריכה להגיד לו תודה על זה שהוא הפסיק לדבר איתך.
פיתחתם קשר של "רגש". זה כמו קפיץ. כמה שמותחים אותו יותר - כשהוא נעזב - הוא מכאיב יותר.
רוצה להמשיך להכאיב לעצמך?!? נכון שלא בא לך ששוב ישבר לך הלב?
לכן - עם כל הכאב הענק שבדבר - אל תחזרי אליו. לא אליו ולא לאף אחד בנתיים - עד שיגיע הזמן שבו
את תהי בשלה לקשר אמיתי של התחייבות בברית הנישואין.
"אין מצב , אני...משתגעת עוד שנייה" - את אומרת.
יש לך שכל. יש לך רגש. "תשליטי את השכל על הרגש". זה שיא הקשה - אבל , זו הדרך היחידה שתעזור לך.
הרגש שלך משתולל - תשתיקי אותו ,עם השכל שאומר לך "זה רע לך. את תחיי באשליות - תתנתקי מזה עם כל הכאב".
עד כאן ההסבר למה - לא לחזור אל ה"סרט" הזה. [ו...לא להתחיל שום סרט כזה.]

רגע , מה עכשיו - איך מתומדדים עם הכאב שכבר ישנו?

המצב שאת נמצאת בו הוא מצב ממש קשה וכואב. את מודעת לזה. את מצידך התאהבת , קשורה
אליו וקשה לך להפסיק לחשוב עליו.

כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו שנשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בואי נחשוב : הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה היא: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".

את עברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה...".

אני אישית חושב שיש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >

** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

"הזמן הוא מרפא" -

צריך לקחת את הזמן כאן בעינין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!

"תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -

זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיכה לחשוב עליו , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה? לכן יש את ה -

הסחת העינין מליבך -

לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן , שכחי מכל הצרות , תעזרי לאחרים , תעסיקי את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...

איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא ה' , תעזור לי " , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה , ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותייך.

המון בהצלחה.
מקווה שעזרתי!
שבוע מבורך 

זה היה  חזק וגם לי עזרת להבין כמה דברים!!!

לילה טוב...

בס"ד

אמ..פיתחת בו תלות רגשית..זה באמת בעיה!!...[בטח שאת יכולה בלעדיו..תכניסי לך לראש..]

לפי דעתי יש מצב שהוא כבר היה "תפוס"..והוא לא חשב שתגררו למצב של שיחות שעות..[הוא היה בטוח סתם "בקטנה"..]

ו..פתאום נפל לו הסימון שאת רוצה מעבר..יש מצב שזה הלחיץ אותו והוא פשוט ב-ר-ח..בלי הסברים..

אניי מבינה אותך שזה בסה וזה קשה מאוד!!..תפללי לה'..זה התשובה הכי יעילה..

בהצלחה לך!! בשורות טובות!!

תשימי פס.. הוא לא שווה אותך..

 אז כן, זה כואב.. וזה מעצבן ואת מרגישה פגועה.. אבל תחשבי שאם הוא היה עושה את זה בעוד חודש נגיד, אולי אפילו מאוחר יותר.. היית נפגעת מזה הרבה יותר! וכנראה שהוא היה עושה את זה, אז לפחות הוא עשה את זה אחרי חודש ולא אחרי יותר מזה..

חוצמזה- אם אהבה היא לא הדדית אז היא גם לא אמיתית, אז תהיי שמחה שאת גילית את האמת עכשיו ולא מאוחר יותר

וגם תחשבי שאולי הוא מנסה להתחזק.. תנסי להבין אותו..

לי זה קרה, וברור שזה פגע.. אבל אחרי כמה זמן גיליתי שזה בנאדם שבאמת  לא יכול להיות בקשר רציני עם הבנות והוא מחליף אותן כמו גרביים, אז שמחתי..

את יכולה לנסות לשאול אותו למה הוא ניתק ת'קשר פתאום למרות שה עלול לפגוע בך.. אז עדיף לך פשוט לצאת בהנחה שהוא מתחזק ולכן הקשר לא טוב בשבילו =)

אם את רוצה- אני יכולה לדבר איתך יותר מפורט.. תפני אליי עם בא לך =)

כל חיי גדלתי בסגרת נפרדת בלי בנות גם בסניף בהכל!!!לא היה לי קשר עם בנות בכלל

בעקבות כל מיני ארועים שהתרחשו בחיים שלי יצאתי בסוף חמישית למחנה בחו"ל והמחנה היה עם בנות

פעם ראשונה שהייתי צריך להתמודד עם בנות. לא נאריך היתה שם אחת שמצאה חן בעיני ונוצר קשר היא לא ידעה מילה בעברית אבל הרגשתי אליה רגש מדהים של אהבה..הרגש הזה שיגע אותי ממש הטריף אותי ולא ידעתי איך להתמודד איתו אבל הרגשתי אהבה חזקה זה ממש הדהים אותי ולא היה לי דרך לבטא אותו והיה ברור לי שאני לא נוגע בה כי זה אסור! הרגש שהיה לי היה רגש של אהבה אמיתית וממש חזק היה ברור לי שאני מתחתן איתה וכולי כבר תיכננתי הכל שנחזור לארץ וכולי הייתי כולה בן 15 שחזרנו לארץ נחתתי קצת והבנתי שזה לא אפשרי......ולא יכלתי להתמודד עם זה הבנתי שזה לא בריא לי לשמור איתה על קשר ובסופו של דבר למרות שמאוד רציתי לא שמרתי איתה על קשר. כי זה רק  נראה לנו כטוב  וכיף שיש מישהו שהוא רק בשבילנו ולנו אבל זה לא מתאים בגיל כזה זה בוסר כמו שאוכלים פרי שהוא בוסר זה יכול ליהות טעים ואחר לעשות לנו כאב בטן.....מה שמאוד נכון שזה גם שוחק את הרגש!!!!!!וחבל כי זה יכול לפגוע בחיי הנישואין וחבל.תכלס את צריכה לבין שהכל מהשם וזה רק לטובתך במקום שזה היה מתפתח למקומות יותר מסובכים....מה שאני מציע לך לעשות תחשבי שהוא התחתן עם מישהי אחרת ואין מצב שאת יכולה לחזור אליו,ופשוט תשבי עליו שבעה תתאבלי תבכי תשבי על הרצפה ממש כאילו הוא חס וחלילה חס ושלום!!!!!!!! מת) ואחרי שבע ימים תקומי ותגידי זהו נגמר אני קמה ומתחילה מחדש!!!!!! הוא לא חלק מהחיים שלי ואני מסוגלת לחיות בלעדיו ואני חזקה תמחקי אותו חשוב לדבר עם חברות ולעשות דברים שכיף לך תפנקי את עצמך תעשי איזה נופש כמו בית הבראה... ותמשיכי לאט לאט הזמן עושה את שלו.........מקוה שהובנתי ועזרתי בהצלחה...(עוד הוכחה שהפורום יכול לגרום לצרות לא פשוטות....סתם נקודה למחשבה....)

ממש מכיר את ההרגשה שא"א בלי השני/ה גם אני הייתי בקשר שנותק... אבל אני נתקתי... לא כמוהו לנתק קשר בsms??... זה לא עושים... בואי נגיד שהייתה לנו שיחה בפלא של שעה+ בסוף השיחה היא מזה כעסה עלי... אבל אחרי כמה זמן היא הבינה שזה הדבר הנכון... עד היום אנחנו בקשר.. (על פרופיל נמוך...) וזה מרגיש הרבה יותר טוב ואתה גם יודע שזה יותר טוב..

כי זה הדבר הנכון.... מנסיון... נקודה למחשבה...

לא נפרדים ככה בלי שום הסבר,בלי שום הכנה..זה מאד קשה..!! וכמה שזה קשה לו הוא חייב להבין איך לעשות זאת בצורה העדינה ביותר שכמה שפחות תפגע.. אני באופן אישי מבינה אותו אבל גם הוא צריך להבין מה הוא עושה!

וחוץ מזה אנחנו עונים לה מה שהיא צריכה לעשות כדי לעזור לעצמה.. הרי לא יתכן שנגיד לה עכשיו שהוא צודק וכו'.. זה לא יעזור לה בכלום.. נתנו לה כמה עיצות להתמודד עם מה שקרה והיא תחליט מה לעשות לפי שקוליה שלה...

(וסליחה שאני כ"כ בוטה..)

אבל את צרכה להתעלם... כי הוא לא שווה את זה...

וכמו שהמורה שלי אומרת-"שום גבר לא שווה את העייניםמ היפות שלך...!"

למרות שזה בד''כ שום מיבחן...

מצטערת רק מי שזה באמת חשוב לה בסדר?

למישו יש רעיון למה?

גיליתי שאני לא היחידה שהוא עשה לה את זה!ומישו אמר לי שיכול להיות שהוא מצא קשר באמצת והוא מתחיל לנתק עם כולם קשר..אבל ממש לא נראה לי כי הוא מזה לא טיפוס של לחפש רק תאחת שלו או מפסיק לדבר עם בנות..אז מה אתם חושבים למה הוא עושה את זה<?

אשמח לקבל תשובה =)

לו...

אני באמת לא מצליחה להבין. מה האומנות בלשמוע שירים ם דם מוות סמים והתאבדות? מה השוס למען ה'?? זה הורג אתכם מבפנים.. הורג! כואב לי פיזית רק מלקרוא את המילים האלו! למען ה' לא חסרים שירים אומנותיים חוץ מהשירים המוזרים האלו..

כאילו, תהנו, בכיף תשמעו מה שבה לכם.. אבל שפוי ונורמלי זה לא..

בתראומה נוראית!!!
      לא כדי לך לנסות....

איכס ארנאו.. יא מגעיל...

והשיר הזה עושה לי צמרמורת.. וואי.. מפחיד..

וכזה לנסות להבין אותך וזה או שאת לא בקטע??.

חיים משוגעים- אהבתי ת'קטע, חמוד רצח!!!!

אם לא שיר?

(חוץ מעוד יותר מלחיץ...)

בס"ד

אתר לעידוד היצירה מבית ערוץ 7.

Tolaim/

למרות שדווקא בא בטוב לפורום הזה...יותר מיתייחסים פה...

זה שיר שתאים לרוק...משו מטורף...

משה יודעים שהוא מת ולא יודעים איפה הקבר.והרבי ידעים איפה הוא קבור אבל לא יודעים שהוא מת!!!!!!!!!!!!!!!1חה

יש להבדיל בחב"ד בין החבדניקים המשיחיים לבין אלה שלא משיחיים. המשיחיים הם אחוז קטן מחסידות חב"ד העצומה.

ולגבי הרבי "המשיחי" אמרו לי שהחבדניקים אומרים שהוא היה המשיח כי הוא הרבה לדבר עליו, וכשהם דחקו בו להודות שהוא המשיח בעצמו הוא היסה אותם ואמר שוב ושוב שהוא לא המשיח! זהו. ולדעתי זו סתם סריטה לומר שהוא המשיח. כי אם כן- איך הוא מת?!

בס"ד

רק אוסיף-
כדי שנבין את גודל מעלתו של הרבי-
הרב מרדכי אליהו אומר שאם הרבי היה חי בתקופת המשיח- הוא היה המשיח.

שנבין את גדולתו..

---
חשוב להבין-
ביהדות, בניגוד לנצרות ושאר הדתות- כשמישהו נפטר זה לא שזהו. נגמר.
אלא- עכשיו הוא התחיל את האמת.

הוא יהודי,

"יהודי אע"פ שחטא-יהודי הוא"..

לתש' אין לי כח..יש פה מספיק אנשים עם המון זמן פנוי שיוכלו לעזור לך.

לילה קסום,טוב ושמחה.

מה נראה לך? שאין יהודים שהם כופרים? כאילו מה, רק על גויים אפשר להגיד שהם כופרים?|תוהה|
נקודה למחשבה..

ולמי שפתחה את השרשור:

תכתבי את ההודעה בפורום חסידות חב"ד...

כולם יסקלו אותך...

בס"ד

ברוכה הבאה=]

יומעצמאות שממממח=]=]

את כ" צריכה את הצומי הזה? לא נותנים לך מספיק בבית צומי? אז הנה:

מה שלומך? איך את מרגישה? איך היה לך ביום העצמאות? רקדת? נהנת?בת כמה? מאיפה?

מספיק צומי??שיהיה לילה טוב, ובלי עוד הודעות מפגרות כאלה....    

למה את צריכה כ"כ את הצומי שלנו? לא נותנים לך מספיק בבית?

אז הנה: מה שלומך? איך את מרגישה?איך היה יום העצמאות.מה עשית בו?טיילת?איפה? היה כיף? בת כמה את? מאיפה?

סיפק לך את מלאי הצומי להיום???

שיהיה לילה טוב, ובלי עוד הודעות מפגרות שכאלה... 

סורי...המחשב שלנו די נדפק לאחרונה, הוא לא שלח את ההודעה הראשונה ואז כששלחתי את השניה, הוא שלח את שתיהם...

סליחה...

רוצה סיגריה?

יש המון הגיון בדברים שלך.

אבל תגידי לי.

כמה שפעמים שאלת את עצמך "למה?" על דברים שאחרים עושים לך?

אפילו יותר מזה.

בקרים חינוכיים כמו שאת הצגת זה הרבה פעמים לא מובן.

אולי את המטרה מבינים, את הרעיון מבינים, אבל הדרך שבה מובילים אותך אל דברים ממש לא מבינים.

יכולים להתעורר הרבה קושיות במקרים אלה.

לדעתי, תתחילי עם "מה את היית עושה במקרה ש...?"

הרבה דברים לא מבינים כי לא מתחילים עם הנקודה הזאת.

האדם החכם הוא האדם שחושב גם מנקודת מבטו של האחר.

אדם זה יכול להיות בין רגע למוד נסיון.

ולעניננו.

הדברים שאמרת נאמרו מאוד בהכללה.

אולם אפשר להבין מתוכם שעצם הידיעה בגיל המעבר וההתבגרות את מה שמעבר לפרגוד היא זו שמציקה לך.

ההסתרה בגיל הילדות והנעורים.

אם כך דמייני לעצמך מצב הפוך.

מצב בו כל חיי הילדות בקרב הציבור החרדי היה נכנס לחיי המבוגרים לאינטרנט, טלויזיה, וכל השאר.

ואז היתה עולה השאלה. "במה נשתנינו מהציבור החילוני?"

 חיי הילדות צריכים להתמקד בדרך הסלולה לפניך ללא נטיות ימין ושמאל מדרך המלך. חיי תמימות.

תארי לך שכל ילד בן שלוש היה מסתובב כל היום עם פלא' ביד ומרגיש חופשי ומאושר בכל הכלים שיש לו בעולם.

היכן היה נמצא עולם הערכים שלו בשלב מאוחר יותר?

אני הייתי אומר..אם בכלל נשאר משהו.

לגבי החינוך שקיבלת בשנים עברו...אל דאגה, הוא לא היה לשווא.

אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה.

אך בלבד שהילדות בעיקר והתפתחות האדם בפרט - תישאר שלמה.

אמרת שהעיקר שהילדות והתפתחות האדם..-תישאר שלימה..

אבל כמו שכבר כתבתי.. זה ששומרים ככה זה לא עוזר! מה לעשות? עדיף להמשיך ולהתחמק מהאמת ולהגיד "אני עושה את שלי/תפקידי..אני מונע מהילדים שלי להגיע לדברים אלו..." אבל בפועל זה לא מה שקורה!!! לצערינו, היום-אין בגיל הילדות-חיי תמימות.. וא"א לסגור את הילד בפני חברה..וכך הם נחשפים לזה מתישהו ובאמצעים לא כ"כ טובים.. ואין להם את האמצעים להתמודד עם זה! אז אין מצב כזה שהילדות תשאר שלימה אחרי ובלעדי זה..!!!

אני מבינה מה שאתה אומר,אבל,ולדעתי, כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות, אז הילד כן גדל עם ערכים! וזה לא אומר שאנו זהים לעולם החילוני.. פשוט זה דרך שונה של חינוך.

כמה דברים.

קודם כל כתבת דבר שלכאורה נראה סותר.

"כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות"

אני מבין למה את מתכוונת.

אבל ברגע שההורים מחנכים עם פתיחות אז הילד מתיר את הגבולות.

ולהפך, כשההורים מציבים גבולות אזי אין מקום לפתיחות.

ולעיקר הדברים שכתבת.

מה שכתבת זה פחות או יותר מה שאני כתבתי רק בלשון קצת שונה.

"אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה."

כמדומתני שדברים אלו התכוונת לומר.

אם כן אז אנו באותה דעה

בס"ד

אני חושבת שהמתים, (לפחות אבא שלי), היו רוצים שנקום מהעצב, שנשמח על המדינה שיש לנו, דוקא הכי חשוב לחבר בינהם-להראות לערבים שהם לא שברו אותנו!!! לא יודעת...זה מה שאני חושבת...

אני חושבת שכעם יהודי מחובתנו לחבר את שניהם.
יש עניין לדעתי, לקחת את הכאב ולהפנות אותו לצד חיובי. כשיש יום של זיכרון ועצב יום קודם, אתה מסוגל לקחת מאותו היום ולחבר יחד עם יום העצמאות. המדינה שלנו נקנית בייסורים, אין מה לעשות. מלבד זאת, אנחנו חייבים המון לכל אותם האנשים שהקריבו את החיים שלהם למעננו, ויום לפני שאנו חוגגים זה ניראה רק ראוי להזכיר אותם ולדבר עליהם.

"ואעבור עליך בדמייך חיי"- דיברו איתנו בימים האחרונים הרבה על העיקרון של בדמייך, וחיי. גם בדם, ויחד עם הדם ועם הזיכרון את החיי. אנחנו ממשיכים אותם, הדרך שלנו להנציח את הנפטרים וההרוגים היא ע''י המשכיות של המעשים שלהם, לקחת מהם עיקרון ולהמשיך אותו הלאה, למלא את החסר שיהיה בעולם אחרי מותם.

בכל אופן, אני מסכימה שזה מלבד שאולי באמת לזרוק למתים בפנים, 'הינה אנחנו חוגגים ואתם לא'. זה הכי העניין של, איך אפשר לעבור מכזה עצב וזיכרון ליום שכולו שמחה והודייה לקב''ה?! איך אתה בכלל מסוגל לעשות את זה?! (לזה אין לי תשובה)

שמעתי עוד כמה תשובות לשאלה שלך, אני מנסה עוד להיזכר בהם. שאלה טובה באמת!

גם לי זה קשה , היום ישר אחרי הטקס בסניף , ממש שניה אחרי הדליקו שירים והתחילו לרקוד ....

אבל מה זה יעזור אם נשאר בדיכאון כל הזמן כי הם מתו!?ברור שצריך לכבד ולזכור ,ומקדישים לזה יום שלם , ובטוח שהם רוצים שנשמח ''במותם ציוו לנו את החיים''  .....

‎‎המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות אינו קל מעצב לשמחה,מאזכרה לחגיגה-שילוב כמעט בלתי אפשרי. אבל ככה צריך להיות.כי הנופלים נתנו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך וליבנות את מה שהם התחילו בישבילנו. הם הלכו כדי שאנחנו נחיה נחייך,נאהב ונחלום בשבילם. אז באו נמשיך את דרכם בגאון,נחלום,נתפלל ונקווה,שקברנו את אחרון החללים!!!!!!!!!!!

זה קטע כזה שחילכו לנו!..וזה דיי עונה..שבעצם למה החיילים מתו כדי שתיהיה לנו עצמאות!!!ארץ וכו..

החיים הם קשים , כולם יודעים את זה , ויש כאלה שיותר קשה להם וה' מנסה אותם ביותר נסיונות .

אם ה' נתן לך נסיון , סימן שאת יכולה להתמודד איתו !

ולמי את ה' נותן את הנסיונות ?

לאנשים חזקים , שיכולים להתמודד , אנשים עם אמונה שלמה .

ולאנשים חלשים יותר , כאלה שנראה שהכל בא להם עם כפית של זהב לפה , אותם הוא לא מנסה , כי הם ישברו .

באה...חחח..

טוב היא לגמרי מסטומה..

החידון מתחיל בערך בעוד דקה. אני כלכך מתרגשת, שהחבר'ה המתחרים יפיגו את המירב מהתחרות. וילמדו באמת באמת את התורה הקדושה.

כולם לראות! תהנו! חג שמיייח!!!

סאפיר ספיר מלכא אה אה!!!

והזוכה המאושר, ספיר מלכא, נציג מועצת בינימין, 20 קילומטר מביתי הקט. מזל טוב! כל הכבוד, אשריו.

ישנו מכתב!!

מעניין מה כתוב שם...