פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1844)

בס"ד

ברוכה הבאה=]

יומעצמאות שממממח=]=]

את כ" צריכה את הצומי הזה? לא נותנים לך מספיק בבית צומי? אז הנה:

מה שלומך? איך את מרגישה? איך היה לך ביום העצמאות? רקדת? נהנת?בת כמה? מאיפה?

מספיק צומי??שיהיה לילה טוב, ובלי עוד הודעות מפגרות כאלה....    

למה את צריכה כ"כ את הצומי שלנו? לא נותנים לך מספיק בבית?

אז הנה: מה שלומך? איך את מרגישה?איך היה יום העצמאות.מה עשית בו?טיילת?איפה? היה כיף? בת כמה את? מאיפה?

סיפק לך את מלאי הצומי להיום???

שיהיה לילה טוב, ובלי עוד הודעות מפגרות שכאלה... 

סורי...המחשב שלנו די נדפק לאחרונה, הוא לא שלח את ההודעה הראשונה ואז כששלחתי את השניה, הוא שלח את שתיהם...

סליחה...

רוצה סיגריה?

יש המון הגיון בדברים שלך.

אבל תגידי לי.

כמה שפעמים שאלת את עצמך "למה?" על דברים שאחרים עושים לך?

אפילו יותר מזה.

בקרים חינוכיים כמו שאת הצגת זה הרבה פעמים לא מובן.

אולי את המטרה מבינים, את הרעיון מבינים, אבל הדרך שבה מובילים אותך אל דברים ממש לא מבינים.

יכולים להתעורר הרבה קושיות במקרים אלה.

לדעתי, תתחילי עם "מה את היית עושה במקרה ש...?"

הרבה דברים לא מבינים כי לא מתחילים עם הנקודה הזאת.

האדם החכם הוא האדם שחושב גם מנקודת מבטו של האחר.

אדם זה יכול להיות בין רגע למוד נסיון.

ולעניננו.

הדברים שאמרת נאמרו מאוד בהכללה.

אולם אפשר להבין מתוכם שעצם הידיעה בגיל המעבר וההתבגרות את מה שמעבר לפרגוד היא זו שמציקה לך.

ההסתרה בגיל הילדות והנעורים.

אם כך דמייני לעצמך מצב הפוך.

מצב בו כל חיי הילדות בקרב הציבור החרדי היה נכנס לחיי המבוגרים לאינטרנט, טלויזיה, וכל השאר.

ואז היתה עולה השאלה. "במה נשתנינו מהציבור החילוני?"

 חיי הילדות צריכים להתמקד בדרך הסלולה לפניך ללא נטיות ימין ושמאל מדרך המלך. חיי תמימות.

תארי לך שכל ילד בן שלוש היה מסתובב כל היום עם פלא' ביד ומרגיש חופשי ומאושר בכל הכלים שיש לו בעולם.

היכן היה נמצא עולם הערכים שלו בשלב מאוחר יותר?

אני הייתי אומר..אם בכלל נשאר משהו.

לגבי החינוך שקיבלת בשנים עברו...אל דאגה, הוא לא היה לשווא.

אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה.

אך בלבד שהילדות בעיקר והתפתחות האדם בפרט - תישאר שלמה.

אמרת שהעיקר שהילדות והתפתחות האדם..-תישאר שלימה..

אבל כמו שכבר כתבתי.. זה ששומרים ככה זה לא עוזר! מה לעשות? עדיף להמשיך ולהתחמק מהאמת ולהגיד "אני עושה את שלי/תפקידי..אני מונע מהילדים שלי להגיע לדברים אלו..." אבל בפועל זה לא מה שקורה!!! לצערינו, היום-אין בגיל הילדות-חיי תמימות.. וא"א לסגור את הילד בפני חברה..וכך הם נחשפים לזה מתישהו ובאמצעים לא כ"כ טובים.. ואין להם את האמצעים להתמודד עם זה! אז אין מצב כזה שהילדות תשאר שלימה אחרי ובלעדי זה..!!!

אני מבינה מה שאתה אומר,אבל,ולדעתי, כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות, אז הילד כן גדל עם ערכים! וזה לא אומר שאנו זהים לעולם החילוני.. פשוט זה דרך שונה של חינוך.

כמה דברים.

קודם כל כתבת דבר שלכאורה נראה סותר.

"כשההורים מחנכים עם פתיחות ובד בבד עם גבולות"

אני מבין למה את מתכוונת.

אבל ברגע שההורים מחנכים עם פתיחות אז הילד מתיר את הגבולות.

ולהפך, כשההורים מציבים גבולות אזי אין מקום לפתיחות.

ולעיקר הדברים שכתבת.

מה שכתבת זה פחות או יותר מה שאני כתבתי רק בלשון קצת שונה.

"אני מסכים עם זה שבמהלך התפתחות האדם צריך ואפילו חובה לחשוף בפניו את הכלים והדברים שיש לנו בעולם הזה."

כמדומתני שדברים אלו התכוונת לומר.

אם כן אז אנו באותה דעה

בס"ד

אני חושבת שהמתים, (לפחות אבא שלי), היו רוצים שנקום מהעצב, שנשמח על המדינה שיש לנו, דוקא הכי חשוב לחבר בינהם-להראות לערבים שהם לא שברו אותנו!!! לא יודעת...זה מה שאני חושבת...

אני חושבת שכעם יהודי מחובתנו לחבר את שניהם.
יש עניין לדעתי, לקחת את הכאב ולהפנות אותו לצד חיובי. כשיש יום של זיכרון ועצב יום קודם, אתה מסוגל לקחת מאותו היום ולחבר יחד עם יום העצמאות. המדינה שלנו נקנית בייסורים, אין מה לעשות. מלבד זאת, אנחנו חייבים המון לכל אותם האנשים שהקריבו את החיים שלהם למעננו, ויום לפני שאנו חוגגים זה ניראה רק ראוי להזכיר אותם ולדבר עליהם.

"ואעבור עליך בדמייך חיי"- דיברו איתנו בימים האחרונים הרבה על העיקרון של בדמייך, וחיי. גם בדם, ויחד עם הדם ועם הזיכרון את החיי. אנחנו ממשיכים אותם, הדרך שלנו להנציח את הנפטרים וההרוגים היא ע''י המשכיות של המעשים שלהם, לקחת מהם עיקרון ולהמשיך אותו הלאה, למלא את החסר שיהיה בעולם אחרי מותם.

בכל אופן, אני מסכימה שזה מלבד שאולי באמת לזרוק למתים בפנים, 'הינה אנחנו חוגגים ואתם לא'. זה הכי העניין של, איך אפשר לעבור מכזה עצב וזיכרון ליום שכולו שמחה והודייה לקב''ה?! איך אתה בכלל מסוגל לעשות את זה?! (לזה אין לי תשובה)

שמעתי עוד כמה תשובות לשאלה שלך, אני מנסה עוד להיזכר בהם. שאלה טובה באמת!

גם לי זה קשה , היום ישר אחרי הטקס בסניף , ממש שניה אחרי הדליקו שירים והתחילו לרקוד ....

אבל מה זה יעזור אם נשאר בדיכאון כל הזמן כי הם מתו!?ברור שצריך לכבד ולזכור ,ומקדישים לזה יום שלם , ובטוח שהם רוצים שנשמח ''במותם ציוו לנו את החיים''  .....

‎‎המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות אינו קל מעצב לשמחה,מאזכרה לחגיגה-שילוב כמעט בלתי אפשרי. אבל ככה צריך להיות.כי הנופלים נתנו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך וליבנות את מה שהם התחילו בישבילנו. הם הלכו כדי שאנחנו נחיה נחייך,נאהב ונחלום בשבילם. אז באו נמשיך את דרכם בגאון,נחלום,נתפלל ונקווה,שקברנו את אחרון החללים!!!!!!!!!!!

זה קטע כזה שחילכו לנו!..וזה דיי עונה..שבעצם למה החיילים מתו כדי שתיהיה לנו עצמאות!!!ארץ וכו..

החיים הם קשים , כולם יודעים את זה , ויש כאלה שיותר קשה להם וה' מנסה אותם ביותר נסיונות .

אם ה' נתן לך נסיון , סימן שאת יכולה להתמודד איתו !

ולמי את ה' נותן את הנסיונות ?

לאנשים חזקים , שיכולים להתמודד , אנשים עם אמונה שלמה .

ולאנשים חלשים יותר , כאלה שנראה שהכל בא להם עם כפית של זהב לפה , אותם הוא לא מנסה , כי הם ישברו .

באה...חחח..

טוב היא לגמרי מסטומה..

החידון מתחיל בערך בעוד דקה. אני כלכך מתרגשת, שהחבר'ה המתחרים יפיגו את המירב מהתחרות. וילמדו באמת באמת את התורה הקדושה.

כולם לראות! תהנו! חג שמיייח!!!

סאפיר ספיר מלכא אה אה!!!

והזוכה המאושר, ספיר מלכא, נציג מועצת בינימין, 20 קילומטר מביתי הקט. מזל טוב! כל הכבוד, אשריו.

ישנו מכתב!!

מעניין מה כתוב שם...

תהני...

טוב,אמרו אתזה קצת הרבה פה..אבל:-התמכרות נעימה..

לילה טוב..

"עכשיו תורי,עכשיו תורי לא לכאוב

        עכשיו אני גם לי מגיע".

(זו הברכה הקבועה שלי לחדשים פה, כי בקרוב את תגלי שאת מכורה לפה בדיוק כמו כולנו..)

התמכרות נעימה.. (מניסיון..אני רק שבועיים בקטע של הפורומים..ופשוט התמכרתי..!! כמו שכולם אומרים..)

אז תהני!!

בס"ד

אני ממשפחה שכולה נפגעת טרור, ואני יכולה להגיד לך שגם אני חושבת ש"מה?? אני מתעסקת בדברים כאלה קטנים?? לאנשים יש צרות הרבה יותר גדולות!!!............."

בקיצור-כל אחד עם הניסיון שלו, ולקחת את החיים בפרופורציה-תמיד אפשר למצוא צרות גדולות יותר.......

בס"ד

אמ..אני חושבת שמא "שרעות" [~~אני~~] אמרה מאוד נכון..

עדיף להתפלל לקב"ה שלא יביא לנו נסיוניות..קשים!! בעז"ה...

אמ..עדיף מלרצות כוחות!!

כול אחד והניסיונות שלו.ואם ה" מביא את האדם לידי ניסיון הוא גם נותן לא את הכוח להתמודד איתו!האדם רק צריך לימצאו את הכוחות ולהשתמש בהם!

הכול לטובה כול ניסיון הוא בישביל לנער..ולעלות יותר גבוהה..שלא ניתקע במדרגה שלנו..ונירצה לעלות..

ואל תידעגי רק תאמיני בעצמך!!ושיש לך כוחות!!!בהצלחחה..

שאני שונאת, שונאת, שונאת שמנפחים את המידות של מי שנרצח. שהופכים אותו לבחור חמודות שמעולם לא חטא לאיש.

אני לא אומרת שצריך להזכיר פשעים וחטאים, אבל גם לא לומר - "מעולם לא הזיק לאף אחד", "מעולם לא חטא", "תמיד היה מחייך ושמח". זה גם שקר (ברור לי - לאיזה אדם אין נפילות?), וגם יוצר אצל אחרים תחושה, שלעולם הם לא יגיעו למדרגה הזאת, ויותר חמור - שהם חבורה של רשעים.

כל פעם אחרי שאני רואה\שומעת\קוראת סיפור על נרצח, אני מנסה למצוא גם בי כמה נקודות טובות שאחרי מותי - יספרו גם עליהם... (וכמובן שהזהרתי את המשפחה שלי, שאם יקרה לי משהו ח"ו, אין להגזים, להמציא או להפוך אותי לילדה מושלמת).

אני לא ממש מסכימה איתך. אני לא חושבת שאחרי שאדם נרצח אומרים שהוא 'מעולם לא חטא'. זה ברור , כל אחד טועה וחוטא, כולנו בני אדם. אני חושבת שהכוונה היא שזה שהוא מת ככה, נניח בפיגוע או במלחמה, בגיל צעיר, שכל החיים עוד לפניו, זו גבורה אדירה, ובגלל זה הוא צדיק. וגם זה נכון שכל מי שמת על קידוש ה' הוא צדיק מאוד מאוד. אני לא אומרת שלא חטא, בטוח שחטא, אך זו מצווה כזאת גדולה, שמתגמדת לעומת כל העבירות שעשה בחייו ולכן הוא נקרא צדיק.

אבל אני ממש לא הבנתי מה הקשר לפה...

לומר על אדם שנפטר דברים שאינם נכונים(מי שנרצח על קידוש ה' יוצא מהקטגוריה הזאת)כי זה גורם צער גדול לנשמה משום שכל פעם שאומרים שבח הנשמה עוברת משפט חוזר כדי לבדוק אם השבח נכון וזה גורם לה צער מאוד גדול אם  השבח שאמרו עךיה אינו נכון מהסיבה הזאת נוהגים החבדניקי"ם לא להספיד כלל בשביל לא לגרום צער לנשמה בגלל זה צריך להגיד דברי אמת בלבד!!!עוד פעם מי שנרצח על קידוש ה' הוא קודש קודשים ולא שייך בו העניין הזה

מה את רוצה?אומרים רק תתכנות הטובות שלו כדי שנילמד מהם ונישאף למעלה..הענין הוא ללמוד מהם ולהמשיך את מה שהם התחילו..וואין ענין שלא יגידו את המושלמות..אז למה נישאף..נכון את צודקת שלא לנפח אבל כן צריך ליראות רק את הצדדים הטובים..

לי קצת חבל שרק אחרי שאדם ניפטר מוצאים את כול הטוב..למה שלא נימצא את זה עוד בחייהם!!

א. איזה טון זה נכתב? קנאה, עצב? זלזול...

ב. למה אני בתור בת אמורה להמדד בגלל היופי והכישורים שלי, מי שרוצה אותי כי אני יפה או מנגנת מהמם אז זה לא שווה כלום וזה גם לא קשר שיחזיק, רק זוגות שיש להם בסיס עמוק יותר ישארו לאורך זמן.

לא ,  זה נאמר מתוך סקרנות

אני לא אומרת חס ושלום שמודדים לפי יופי או כשרונות , ולפעמים אני רואה בנות שאני תוהה , מה יש בהם , כאילו , אני לא באה להתנשא , אבל .....

אולי אני נשמעת ממורמרת , אבל  תביני   לפעמים בנות שיש להם חבר תופסות את זה כמעין מותג ,  מבחנתי זה בכלל לא  רלוונטי בגילי .......

בעצם אולי קצת , אבל סתם בכללי מעניין אותי ....

בס"ד

רק היופי זה מה שקובע????????

שאמרתי שאני לא מבינה מה יש בהם , התכוונתי בעיקר לאופי , להתנהגות  ולדברים כאלה....

יש בנות יפות שהאופי שלהן דוחה.. או שהן סתם לא יודעות להסתדר עם בנים..

ויש בנות פחות יפות שיש להן וואחד אופי..

אם הבן קצת מתאמץ ומתגבר נגיד על המראה החיצוני (שכן חשוב אך לא קובע) הוא יכול למצוב בבת הרבה דברים טובים.

יש הרבה בנות שהבנים פוסלים אותן רק בגלל מראה חיצוני ובכלל לא נותנים לבת אפשרות.. ויש את הבנים, האיכותיים יותר והטובים יותר, שישימו פס על זה שחברה שלהם היא לא דוגמנית... .

חוצמזה, את מקנאה? כאילו.. את כנראה יפה עם את שואלת את זה.. וכנראה גם אין לך חבר ואת רוצה אחד ולא מבינה למה לא הולך לך.. כנראה זאת בעיה באופי.. ואולי זאת לא בעיה- אולי את פשוט לא קלה להשגה.. שזה טוב! אפילו טוב מאוד!

אם תחכי בסבלות גם לך יגיע האחד, לא משנה עם את יפה או מכוערת.. ותזכרי שלא משנה גם אם הוא יפה או מכוער..

קיצר.. מקווה שסיפקתי אותך..

ואם היתבטאתי יותר מידי זה רק בגלל שהסכמתי לעצמי בגלל שאין לי מושג מי את והכינוי חסוי..

והחברים שלהם נורמלים מאוד!!

וכל הכבוד להם!! באמת!!

הבנות היפות בד"כ יש להן אופי מסריח ממש....כי הם מרימות אף אחרי שמחמיאים להם......ואז יש להם אישיות שלא שווה גרוש!!

כל היפות  בד"כ לא הכי אמיתיות עם החבר [שזה מה שהכי חשוב בתכלס...] כי הם עסוקות בלהתיפייף ולעשות רושם..מה זה שווה??

אחר כך הם נדפקות....

קיצור....תלוי בן..אם הוא דביל שמסתכל על יופי או על האופי...

אני  לא מקנאה , חבר  מבחנתי זה מישהו שאפשר להגיד לו כל מה שחושבים בלי לפחד שילגלגו עליך ..

אני מצטערת אם נשמעתי  סנובה או אחת שמרימה את האף , אני מקווה שאני לא כזאת ..

באמת נתקלתי במקרים מסוימים , וחשבתי מה מצאו בהם , מילא לא יפות ,כי כמו שאמרתם היופי פחות חשוב ....אבל גם האופי שלהם , לא הכי..

ושאני מסתכלת על זה עכשיו אני שמה לב שהבנות האלו מחליפות חבר כל שבועיים , וזה מראה לי שהן רוצות חבר רק בשביל הפוזה ..ולא בשביל הקשר .

אני חושבת שזה מאוד נכון מי שמחפש מוצא!מה וכול הבנים מושלמים ויש להם אופי אחלה!!לא!!

אם תירצי תימצאי!וברור שכול אחד חושב על זה..כןן אבל תלוי בהתמודדות יש אנשים שניכנעים לרצונות שלהם..ויש אנשים שלמרות שהם מאוד רוצים הם מיתגברים כי הם מבניםמה נכון ואיפה האמת!!

קודם כל, ת'חדשי על הכינוי.. 

חחח את מצחיקולה...באררררררור שכולנו חושבים על הנושא..ולפעמים גם לא משאירים את זה רק למחשבות...האממ..

דבר שני, האמממ, תראי, ת'כלס, למה את צריכה חבר? זאת אומרת, זאת דיי שאלה מטופשת למה את רוצה, כי התשובה ברורה כשמש בשמיים הכחולים...אבל תחשבי על זה- (ואני מכריזה בזאת: התגובה הכי נורמלית, חכמה, ונראית הכי מנוסה ואמינה: היא של Admin!! קראי נא אותה שוב.)- מה יצא לך מזה? תחסכי לעצמך גם רגשות וגם כסף!! תשמרי אותם לאחר כך...ואז תהיה עשירה!!  (בשתיהם! c השווה!) ומה עם שמירת נגיעה? זה קצת לא נעים ליפול בזה, לא?!  דיבורים אל תוך הלילה? זה גם משפיע על הלימודים, ואני בטוחה שכל אחת רוצה תעודת בגרות, לא מדברת על ממוצע 100 שאת זה נשאיר לגאונים, אלא ממוצע נורמלי...ובשביל זה צריך שהראש יהיה עסוק בלימודים..וביננו, יש מספיק קשיים ותיסבוכות בחיים שמקשיים על הלמידה גם בלי איזה חתיך הורס שיש לו עיניים של איילה, אוזניים של עטלף, שיער כחול ועיניים בלונדניות...אופי מטורף, חמוד לאללה, מקשיב, תומך..(וגם מחבק?! )  שאת קוראת לו חבר שלך...לא ככה?! ונגיד ויהיה לך חבר! סבבה?! מזל טוב! איזה יופי...ועוד כמה זמן תיפרדו...ואז הוא מתארס לו?! ולא איתך...את קולטת איזה משבר זה (במלעיל. דוסלך...)? וזה קורה...זה קרה...זה יקרה...ויכול להיות שגם לך...כי ה' מזווג זייווגים ואנחנו לא יודעים כלום. כלום. (מזכיר לי שיום אחד באיזה שיעור באולפנא כתבתי על דף מלא פעמים "ה' מזווג זיווגים..ואני מאמינה...שיכנס לתת מודע, לאמא שלו, לאם אמא שלו...הנה לך, באאארור שאת לא היחידה שחופרת על זה..)

הוקצור, אחות שלי, אל נא תעמיסי עליך צרות מיותרות...אני ממש מבינה אותך, באמת. ות'דברים שאני כותבת לך אני בעצמי צריכה להבין, להפנים וליישם בע"ה ובהשתדלותי..לכן אני כותבת לך, שבאמת, חבל. והרבה ממה שכתוב למעלה ^^ זה מניסיון...וזה ממש לא נחמד להיות מנוסה בכאלה דברימים..

-אה,  ועוד משהו חשוב (מטורף חשוב...חחח..: זה שאין לך חבר עכשיו, לא אומר כמה את לא טובה-אלא כמה את טובה!!! את קולטת!? אין לך חבר!! עוד כמה שנים תכירי ותוכלי להגיד בשמחה ובצהלה, שהוא הראשון שלך! את קולטת איזה עוצמות?! איזה אושר! שווה לך...רובנו לצערנו, אני חושבת, לא נוכל להגיד את זה בלב כ"כ שלם..

זהו. כל הכבוד ששאלת...שיהיה לך רק סבב"ה וב"הצלחה! (הדוסים האלה, כל דבר ממציאים ראשי תיבות...)

גייטל. (נה, לא באמת קוראים לי ככה. למרות שת'כלס, זה יותר יפה מהשם שלי..)

[הא! היי כולם! מה קורה? מלא זמן לא כתבתי פה תגובה...השקעתי! אז ד"ש לכולכם! אבל היתה לי נבואה הלילה בחלום...וולחשו לי שאני צריכה להגיב פה, אז עד שיש נבואות היום-שאתעלם מזה?! להתראות עד הפעם הבאה! ]

כמה דברים--
דבר ראשון הבנתי שאת מדברת גם על האופי, ולא רק על הכשרונות והיופי. כמעט בכול נשמה יהודית אפשר למצוא את הטוב. לפעמים את לא רואה את הטוב במשהי ומישהו אחר, מכיוון אחר רואה.

עוד משהו, את אומרת שהם מחליפות חבר כל שבוע--דוואינים.... הם רוצות חבר כי זה נראה להם מגניב, כל אחת יכוטלה למצוא איזה פריאר ולקרוא לו חבר, השאלה מה עומד מאחורי זה.
בנות שרוצות חבר בשביל הפוזה הם בנות חלשות, שצריכות ומנסות להראות את עצמם באור יותר טוב, ככה את רוצה??????! זה מה שאת מבקשת!? אני בטוחה שלא...

בסה"כ הכול חבר בגיל הזה לא תורם הרבה, ומזיק בד"כ הרבה, וזה יותר מכסף וזמן, זה שהלב שלך כלל הזמן שם ואת לא מצילחה להתרכז בשום דבר אחר, זה לפעמים נגד רצון ההורים, זה יכול לשבור ולשנות אותך אם הוא יעזוב, את יודעת איך לפעמים זה קשה? יש אנשים שלא יכולים אם זה....
 אז בחייאת בשביל מה!?!?!

אני מבינה ממש למה בכלל חושבים על זה, וזה קשה פשוט להתנתק, וגם לפעמים זה קשר טוב, וגם עם הוא נגמר אז הוא נגמר טוב ויפה, אבל באמת שמי שזה ככה אצלו הוא בר מזל גדול, אז בשביל מה לקחת סיכון??
אני לא אומרת על תסתכלי על בנים כי בסוף הם ישברו לך את הלב, אבל חבר זה משהו אחר, חבר זה קצת יותר מסתם משהו, מה רע בחברה טובה? ועם בניםאת יכולה להיות בסחבק, אבל קשר רציני מידי באמת שרק יכול לגרום לך ליפול (עמוק עמוק...)

אז שיהיה לך המון המון בהצלחה!!! ותחשבי לפני כל דבר שאת עושה...

נתתם לי נקודת מחשבה שונה ...

טוב , נראלי שאני יחזור לכינוי הרגיל

  בי...

אני לא יודעת בת כמה את, קשר בין בן לבת בגילאי התיכון הוא קשר לא פשוט בכלל. רמת הדיבורים עולה רמה הבן מתעניין בבת והבת בבן וכבר חושבים קדימה. לנתק קשר כזה זה תהליך ארוך וכואב...

את נקשרת לאדם את משקיעה בו והוא בך. לשמר קשר על אש נמוכה זה קשה! ולא מדובר בכמה חודשים בד"כ מדובר בשנים מכמה סיבות, אניאכתוב לך רק שלוש שבעיני הן העיקריות:

1. בן מתבגר בד"כ בצבא

2. בת רוצה לסיים שמינית עם תעודת בגרות והיא גם רוצה בד"כ ללכת לשרות לאומי או למדרשה.

3. לפעמים את נקשרת לבן כי הוא מקשיב לך ואוהב אותך אבל את לא ממש רואה אותו בתור בעלך...

לכן אם את רוצה תיכון מאושר בלי בעיות ודילמות על חתונות תחסכי את זה ממך. 

כמה טיפים

דבר ראשון, להתחרפן, מניסיון, זה אחד הדברים המרוממים. היה לי פעם שהייתי ממש בדיכאון ואיכשהו נכנסתי לטראנס מטורף של חירפון, והיה לי כיף, היה לי טוב. כמובן שלא חייתי באשליה שזהו ברגע שאתה מחורפן הכל ישתפר, לא! טוב לך עכשיו וזה מצוין בשביל להעביר את הדיכי, אבל אחרי זה כשאתה תהייה במצב נורמאלי, כשתהייה מוכן. אז, ורק אז חושבים על הכל אתה פשוט במצב שאתה יכול לטפל בזה. וכן להתחרפן זה לא תמיד קל, כי מה פתאום כשאני בדיכי עמוק, אני יתחרפן???  לכן:

דבר שני, שומעים מוזיקה!!! שמים שיר קצבי בפול ווליום, של החב'רה, של ה-ישיבה בוייס. סתם טראנסים קצביים, פשוט סוג של מוזיקה שמרוממת. לקפוץ, ולהשתולל. וגם... עוד אפשרות לשים שיר עצוב... יש שיר אחד שהקליפ נורא נוגע ללב, והשיר כל כך שקט ועצוב, שקורה שכשאני במצב רע אני בוכה בו. שזה מוביל אותי לדבר הבא...

דבר שלישי כמובן, זה לבכות. אין בכך שום בושה. וזה גם עוזר. חשבתי בזמנו שכשאתה בוכה את  דוחק את המחשבות לצד ואז לא פותר כלום. אבל זה לא נכון. אתה פותר הרבה בעצם הבכייה. כשאני בוכה, אני חושבת, והרבה. ואני איכשהו מצליחה לפעמים למצוא פיתרון. ואם לאו, אז עצם הפריקה מועילה בהחלט.

דבר רביעי,  ברור ברור ברור שזה לדבר עם אדם שאתה סומך עליו, ומרגיש נוח איתו. זה אפילו יכול להיות אבאמא. ואם לא אז חבר/ה ואם יש מצב שאתה באמת לא מרגיש נעים לדבר על זה עם אנשים שאתה מכיר, כי זה מביך, כי צריך להסתכל בעיניים שלו... אז לכן פונים לאנשים באייסי, במסן, מערוץ שבע, מסרוג, בעצם פשוט במחשב... וככה אפעם לא פגשת את הבנאדם, וגם כבונוס זה יכול לפתח קשר מצויין. בכל אופן בכללי, אני מוצאת שקל יותר במחשב, אתה יכול לקיים שיחה של רק אוף אוף אוף והבנאדם לא יתעצבן כמו שהוא היה מתעצבן בשיחה בטלפון, פנים מול פנים...

וזה עוזר! ואפילו אם לא מצאת פיתרון. עצם השיחה, מביאה אותך בצורה כלשהי לפריקת רגשות. בנוסף אתה גם שומע את המחשבות של האדם השני, את הדעה שלו לגבי המקרה. בכללי לראות דעה של אדם אחר עוזרת מאוד, כי לפעמים הכל נעשה בהיר יותר. העננים שמקיפים את הראש שלך, לא מקיפים את הראש של חברך. הוא יכול לפעמים להבין את המקרה בצורה שונה, להבין את המקרה בצורה שונה, שלפעמים באופן מפתיע מתאימה כל כך למה שאתה מרגיש... קצת כמו פסיכולוג.

וגם בוודאי קורה לפעמים שאתה לא יודע למי לפרוק, ולכן הולכים ומחבקים כרית, ומדברים איתה ו... זה מעביר לבא:

דבר חמישי, ובאמת אפעם לא חשבתי שזה עובד, עד שניסיתי כמה פעמים. וזה פשוט לדבר עם הקב''ה. הוא אומנם לא עונה ולפעמים זה מרגיש כמו לדבר אל קיר, אבל זה עוזר. מה שקורה לי, שאני עונה לעצמי. אני מעלה קושיות. וכדו'. ופשוט איכשהו ע''י שפיכה אצלו, אני מוצאת פיתרון. ולא יודעת, זה כל כך חשוב להיות קרוב לקב''ה. וזה יתחיל משיחה איתו כשאתה בדיכי, ויגמר, בלדבר איתו כל הזמן. חחח נשמע מוזר, והזוי אני יודעת. אבל אני רוצה להיות קרובה אליו, ואני באמת מקווה שלאט לאט, אני ידע לפנות בכל מצב. .

בכל אופן בהצלוחה, לכולם! גיל הנעורים זה גיל קשה, ומאתגר. אבל זה מה שבונה אותך, וצריך לזכור את זה. כל מכשול שתעבור, רק יחשל אותך ויעשה אותך חזק עוד יותר.

הרגע היתי פשוט במסיבה אצלינו ביישוב ו.. הלכתי באמצע.. למה?! כי פשוט המצב רוח הזה הרג אותי..

באתי לבכות למישי.. אבל.. לא, אין לי למי.. כי כל החברות שלי שהכי סמכתי עליהם, הורידו את עצמם לאפס בביטחון שלי בהן..

אזז.. ככה שהאפשרות של החירפון או לדבר עם מישי זה לא ממש עוזר לי..

אב.. תודה.. מקווה שעד מחר זה יעבור^^

דיי אל תהיו עצובים!
מחר אנחנו חוגגים יום אדיר, אנחנו מודים לקב''ה על כל הטוב שיש לנו, על העובדה שיש לנו זכות לחיוך בארץ ישראל הקדושה. תעשו משהו שכייף לכם לעשות, שיגרום לכם להיכנס למצב רוח טוב יותר.

תחושות עצב לא מובנות קורות הרבה... אני אישית חושבת שצריך לעבור את התחושה הרעה, ואז כשאתה במצב רוח טוב יותר להסתכל אחורה ולבחון מה קרה, וכיצד אפשר למנוע תחושות כאלה בעתיד- יכול להיות שבאמת יש משהו שממש מציק ומפריע, ויכול להיות שזה סתם תחושה לא נעימה לא מובנת שקורת לפעמים.

תרגישו טוב!! מוזמנות לאישי..

פתאום.. מעצב- לשמחה..

לא,, זה ממש לא קל.. זה אפילו לפעמים בלתי אפשרי..

כי.. כשעצובים אי אפשר פתאום להפוך לשמחים.. וגם אם זה שמחה..

היא ממש רגעית ותוך שניה היא הולכת לך..

אני מסכימה איתך, כשאני במצב רוח רע נורא קשה להתעודד.

אבל צריך לעשות השתדלות. את חייבת לחשוב על משהו שיעודד אותך, באמת שלרוב כשזה תחושות כאלה- זה הדברים שתמיד עוזרים.

בקיצור דברי איתי באישי.

זה כ"כ חרא של דבר להשאר לבד בבית כשאת יודעת שכולן נהנות..

אבל.. לפעמים עדיף להיות לבד.. ו.. להתבודד..

אוכלת משו שאני אוהבת והמצב רוח משתפר...

השינה מרגיעה אותי..תנסי!

איחסס.. חתולים זה כזה חיה גועלית..!! בעע.. S:

בס"ד

חחחח איזה פיצולים!!

בס"ד

שלא נדע מצרות טפוו טפוו רק מזל רע מביאאא חתוללל

מילא כלב..

אוחח איך אני שונאת חתוליםם

כחח וואי איך היתי מתעללת בהם פעםם כחחחחחחחחחחחחחחחחח

מגיע להם

בס"ד

כינויי יפה יש לך!!

ילדה רעה!!  נו נו נו!!!!

מקווה שעבר לך........

זה באמת חיה די מגעילה

אבל לא צריך להאמין במזלות..

אבל כמה אפשר לרשום את זה?!....

חחח=)...

גמני שונאת חתולים

''גם  לי  יש  פיצול  אישיות ''

שהם קטנים הם מעצבנים..שהם גדולים--> הם יותר מעצבנים..=]

<צ>

פשוט תפסיקי לצפות, זה לא יקרה, לא בזמן הקרוב.
היתי יכולה לכתוב תגובה כאילו מעודדת כזאת- אל תכעסי אילהם ותנסי לדבר איתם ולהסביר להם שקשה לך. אבל אני לא מסכימה עם זה, שיבינו אני זקוקה להם, מה שאני יבוא ואבקש עזרה, קצת יותר הבנה? זה לא ילך, אז אם את רוצה עצות איך לדבר איתם תפני לאחרים, אני לא בעד השיטה הזאת.

אני מסכימה איתך עם כל מילה, מרגישה את הכאב את התסכול, שומעת את אמא מאחורה אומרת שנלך לישון שכבר מאוחר, ואנחנו רוצים לצעוק " אני גדולה, תנו לי לחיות את החיים שלי לבד, או שתתערבו לטובה, למה רק להפריע אתם יודעים? ילדים לא צריכים רק בגדים? אנחנו רוצים אולי טיפהה, טיפטיפונת של הבנה, הם לוקחים את העובדה שגדלנו רק לצדדים שלהם, זכויות אין לנו יותר, רק חובות...." אבל אנחנו לא צועקים כי זה לא יעזור,  אנחנו רק משתדלים לשרוד....

לפי מה שאני הבנתי מה שמאוד מאוד חסר לך זה הצפייה שיש להם כלפייך.
עכשיו תשאלי את עצמך, הם אמורים לדעת שקשה לך? את מראה להם? את נשמעת לי אדם מאוד חזק, ומאוד עומד בדעותיו ומחשבותיו, אולי הם באמת לא שמים לב שאת עוברת משהו קשה... ועד כמה שזה נשמע הזוי, כי אתה מצפה שאנשים ישימו לב שקשה לך, שישאלו אם הכל בסדר, שיביעו דאגה... אבל יכול באמת להיות- שהם פשוט לא יודעים.
עצתי, דברי איתם חביבתי, תראי להם שקשה לך. הם נשמעים שהם מאוד מעריכים אותך, אולי אפילו  יותר מידי- לרמה של יותר מידי צפיות, אבל הם עדיין מאוד מעריכים אותך.
אני מקווה מאוד שאם תדברי איתם הם יעשו השתדלות רבה כדי לעזור.  
הרגשתך באמת מובנה, הקשיים רבים בגיל הזה, אבל בחסדי השם עוברים אותם. וצריך להשתדל ולעבוד הרבה כדי להשאיר קו פתוח של תקשור עם ההורים.

ב''הצלחה רבה רבה! ומוזמנת לאישי אם באלך.

אבל ממש..

וההורים שלי לא מבינים..

אם את בסדר בעיני עצמך, אז מה איכפת לך מה הם רוצים ממך?תהיי שלמה עם עצמך, תעשי מה שטוב לך ולא להם! 

יופי שהם רוצים שתיהיי מאה בהכל, אם בשבילך השמונים הוא מאה אז כל הכבוד, ואת לא צריכה לסבול בגלל ציפיות גבוהות של אנשים אחרים!

זה פשוט לא אני.

וזה שכתבתי פה הכל בצורה כזאת ברורה וחדה, זה מסיבה אחת, אף אחד כאן לא יודע מי אני תכלס, אז לא אכפת לי להחשף, אבל ברגע שזה להחשף מול אנשים שאני מכירה, ובמיוחד מול ההורים שלי...אין סיכוי.

בכ"מ תודה לכל מי שענה.

(מרוב שאני רוצה רק שהם ישמחו הלכתי ללמוד עם אחי במקום להיות בישבצ..)

חושבים עליך דברים רעים ומבקשים ממך עוד ועוד  בזמן שאת

מנסה ממש להשתפר.אבל את צריכה להבין שאם השקעת מאד,

 ועשית  מה שאת יכולה, אז את צריכה להיות גאה בעצמך, ממש, באמת.

 וזה לא אמור לעניין אותך שהם יורדים או לא יודע מה עליך, את צריכה להיות

אמיתית עם עצמך, לא להקשיב להם , פשוט לא להקשיב.אני מקוא שהשפעתי

במשהו. בהצלחה שיהיה לך, יום סבבה.   

גם לי זה הגיע פיתום...עכשיו בזמן האחרון לא מרוצים מימני...

אני עושה כמוך...משוויץ בכל דבר מפגר...

אני מת על זה...לפי דעתי זה טוב...

70...חלום שלי...אנשים סתפקו במה שיש...

חח טו-אוב

או שאני ממש סתומה ולא הבנתי

או שאתה לא ברור, ותאלץ להסביר (כי אני מתקשה ;))

למדתי למבחן באנגלית שבועות שלמים...

וקיבלתי 50.....

ובמבחן הקודם קיבלתי 60...

להראות שימחה מכל דבר קטן...גם אם הוא גרוע...

זה משפיע גם על החשיבה של הבעאסה....

זה נותן תיקווה....

אה...אגב זה גם מעצבן ת'מורים...חשוב לא לישכוח...

למי שלא הבין===אחותי...אין מה לעשות זה קורה גם במשפחות הכי טובות...אבל את המקוריות ממש ירשת ממני!!חיימשוגעים!!ווואאההוווו

=)המשך יומצווין!!!

לדברים האלו אם אני יכול לומר שטוית האלו..כי בדוגרי בסוף הכל רחמנות עצמית..אז בהצלחה בכל מקרה...

שעדיין אוהבים את ההורים.."שמנעתי שאתה זן נכחד"איזה סרט?

כותבים?)אני אולך לי ושואל..."חיחיחי

מי שחי לו ושמח כאף ימחה.....

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל אז תאמין שאפשר לתקן.  רוב ההורים הם רוצים לטובת ילדיהם אפילו אם הם אינם יודעים בדיוק איך להעביר את המסר.  לכן זה חשוב להודיע להם, בצורה מכבדת מה עובר עליכם.  זה יכול להיות דרך שיחה, או דרך פתק, או דרך יועץ בית הספר או אפילו אח גדול.  העיקר לעשות את זה לא בשעת כעס אלא דווקא בזמן רגוע.

בזה...חחח..(הירהורי הלב)...

זה היה בציניות!! זה לא באמת מגניב...
אתם יכולים לפתוח במשכ"ל פורום של משפחת זיתון... 

"ונוכל לשנות את העובדה בנות..."

לפעמים רק קשה למצוא את הערוץ הנכון.

ולפעמים צריך גל שקט.

ספרי להם שאת בתקופה של לעשות סדר לעצמך, ואת מבקשת שקט תעשייתי

שאת מאוד משתדלת, אבל  מתקשה..

שאת זקוקה לאמון, עד שתתארגני, עד שתרגישי נוח יותר עם עצמך. ואחר כך גם עם ההורים.

יש פה בכלל מישהו????????

אם כן כתב\י משהו!!!!!!!!!!!!!

משעמם לי

אני לא ממש זוכרת..

זה היה כ"כ מזמן

יש לי אותו בבית, וזה כבר אומר שהוא בסדר.... אמרו לי שזה כמו אורה הכפולה- רק יותר מודרני....

וגם אמרו לי שהוא ממש נקי!!!!

סרט חביץ..

לילה טוב!!

למה דיכאון?

הנעורים יפים הקיץ אין סופי(סינרגיה)

תנסו לעשות ת'דברים הטובים בחיים...תיתיחסו רק אליהם....

ותאמינו לי אני אומר את זה בתור אחד שהחיים שלו לא קוקוס...

אני יודע שהחיים חרא...אז אם זה כל כך מעצבן שימו עליו פס...זה כולה עו חרא מיסכן...אמ...יודעים מה...תרימו ת'מים...ניגמר כל הסיפור...

כילחו אתה אומר תהנה מהחופש שלך כש אתה קטן אל תלמד עזוב תבעיות תשאיר אותם פתותחות מקסימום שתגדל תדפק מהם...חחחחח תודה אבל לא פשוט תעברו תבעיות בכיף בכל מקרא אתם תעברו אותם השאלה מתי ואם בחיוך או בדיכאון...עצה שלי עדיפ ב=)..