פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1853)

"החיים קשים, בסוף כולם מתים..." (מרצ'...)
"החיים הם לא שמנת ואנחנו לא תותים!" (אנדרלמוסיה)

עוד משפטי עידוד?
לא יודעת מה איתך, אבל אני חיה על המשפט 'שאין לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו'. אז נכון, החיים קשים.  אבל מישהו אמר שבאנו להנות? אנחנו באנו גם בשביל התקופות הכי קשות והרגעים הכי עצובים וששום דבר לא מצליח לך ושאת שונאת את כל העולם, וגו'...
קיצור- המטרה שלנו זה לא להתאבד. המטרה שלנו זה להתמודד. ותזכרי שאם ה' הביא עלייך כלמיני דברים זה אומר שיש לך את הכוחות להתמודד עם זה. כי להתאבד זה טיפשי, ולהתאבד זה אגואיסטי ברמות. כי אם את מתאבדת את לא חסה על הסביבה שלך וזה אגואיסטי וכפיות טובה כלפי ה', כי את צריכה לסמוך עליו שאם הוא עושה לך דברים קשים הוא גם נותן לך כוחות, ואם את מתאבדת את בזה לו. זה מה שאת עושה.  ואל תפסיקי להאמין שיהיה טוב. ואם ה' מביא עליך דברים, סימן שאת יכולה להתמודד איתם.

צודקת. החיים בזבל. אין. הכל ח- - (צינזרתי לצדיקים שביננו! איזה מתחשבת אני! ). העולם רע, מושחת מתועב ומגעיל...החיים בצפרדע הירוקה...(מילה נרדפת לזבל..) הם מעצבנים! מגעילים ועצובים!!  ראבק איתם!!!

ובנימה אופטימית זאת:

יאללה! בואי נתאבד!!!

<צ>

שבא עם הרעיונות שלו להתאבדות.......

צומי!? לא צומי!?
באמת!? לא באמת!?
נשמה, מה את חושבת שאנחנו לא חשבנו ע הרעיו הזה? חשבנו...

ואנחנו כאן לפניך, חיים, גילינו שיש משהו טיפה יותר טוב מהגיהנום...

אבל צריך בכל זאת לעזוב ת'דברים הרעים ולנסות לסים דגש על הטובים

צריך לילמוד ליצחוק גם מהדברים הכי רעים...

אם תנסו...זה ממש קל וכיף...

של חברות אמיתית [!!] בינכם.

קודם כל , את כל הדברים שאת חושבת שאת יודעת עליהם - תנסי
לאמת אותם. כי אולי....או אולי...יש מיליון סיבות שזה לא נכון - לכן ,
תאמתי את הסיפורים שאת יודעת עליה.

ו...אם את רוצה לעזור לה , תהי חייבת לעשות את זה רק מתוך הקשר
האמיתי שנבנה בניכם. ז"א חברות ממש כמו אחיות. אז - את תוכלי לדבר איתה על דברים
כאלה.
זהו. פתחת את הקשר. [אגב , זה לא יום יומיים. זו דיי עבודה.]
תתחילי לשחנ"ש איתה סתם כך. ספרי לה בעיות שיש לך - היא תפתח אלייך.
היא תספר לך בעיות שיש לה - כמובן שזה ישאר בינכם - תוכלי לעזור לה.

בנתיים - גם כש - [אם] אין לך קשר הדוק איתה , סתם תפסי אותה לשיחה כזו קצרה - [שמתחילה קשר של חברות אמיתית]
אחרי שאימתת את הדברים , תגידי לה - "תקשיבי , אני יודעת מה עובר עלייך"
"אני רוצה לעזור לך". מכאן - תפתחו את השיחה הלאה. אם היא רוצה > תלכו למבוגר
שיעזור לכם בנושאים האלה. אלו לא נושאים שצעירים יכולים לפתור.
אם היא אומרת שהיא לא רוצה עזרה > אל תלחצי עליה. אבל...יום למחרת , תפסי אותה
שוב , תבקשי ממנה עוד הפעם. תסבירי לה את חומרת המצב. תסבירי לה ש -
היא חייבת [!!] לצאת מהמצב הזה. היא לא תוכל להמשיך את החיים אם היא לא תצא מזה.
ככה.עוד פעם ועוד פעם...
בסופו של דבר , כנראה שהיא "תשבר" אלייך ותסכים לעזרה מצידך.

אהה...משו חשוב - בכל השיחות שלכן - אל תדברי אליה כמישי מעליה.
בקול נמוך , תשמעי גם אותה , בקול שמראה אכפתיות ורצון לעזור.
תגידי לה גם [ותקימי את זה.] שזה ל-א יוצא החוצה בשום פנים ואופן ממך -
אלא אם כן היא תסכים לך להוציא את זה לאדם אחר.

עכשיו - היא צריכה ה-מ-ו-ן אהבה.
תני לה. זה חשוב מאוד דווקא במצב הזה.



בשורות טובות!

תקשיב חבר. אין לי מושג מי אתה או בן כמה אתה, אם אתה מדבר מניסיון וכו', אבל מה שבטוח- אני, מדברת עכשיו מניסיון.

היתה לי חברה, טובה טובה, שנאנסה ועברה כל מיני דברים קשים, היא ג"כ היתה מוכה ועוד כל מיני בלאגנים במשפחה. כל הסרטים.

קיצור, ידעתי את זה וממש לא ממנה, וגם בחיים היא לא סיפרה לי בפירוש אף פעם (חוץ מהמכות ועוד כמה בלאגנים, שכמובן היא כל הזמן שיתפה אותי בהם. יותר נכון להגיד שהדבר היחיד שהיא לא ידעה שאני יודעת עליו זה האונס והטרדות).

הייתי חברה שלה שנים, לפעמים היו מצידה רמיזות קטנטנות, ואני הייתי מחליקה אותם כאילו כלום. היא היתה חושבת שאני לא מבינה, אבל אני- הבנתי. ועוד איך הבנתי... הרבה פעמים הרגשתי לא נעים עם העניין הזה, שאני יודעת עליה דברים נורא אישיים, בלי שהיא תדע בכלל ובלי שנדבר על זה...

שנה שעברה, היינו ביחד כמה ימים רצופים ובאחד הלילות דיברנו שעות על החיים, עלינו. שחנ"ש... בהחלטה של רגע(או שלא), החלטתי להגיד לה. נקבתי בשמה זרקתי לה משהו כמו: אני יודעת מה היה לך... 

שתבינו. שנים אנחנו חברות, מדברות על הרבה בעיות אחרות שיש לה אבל על משהו ספציפי ומאד מאד רגיש וטראומתי אצלה, בחיים לא דיברנו. לא נגענו בזה.

היא היתה בשקט כמה רגעים, ואז היא שאלה אותי איך אני יודעת את זה. אמרתי לה ששמעתי מבנות מזמן...

נראה לי שהתחלתי לפתוח את הנושא, אולי שאלתי אותה אם היא רוצה לדבר על זה, כי איזה בנאדם לא ירצה לדבר על משהו קשה שעבר עליו? במיוחד כשזה עם חבר מאד טוב...

היא ממש התקשתה. היא אמרה לי: תקשיבי. אני באמת לא יכולה לדבר על זה. זה מחזיר לי הכל! מחזיר אותי לשם...

אני באמת הבנתי אותה, והבנתי עוד משהו. הייתי בסדר גמור כל השנים האלה. לא הייתי צריכה להעלות את זה. אם היא היתה רוצה היא היתה מספרת לי כבר.

יש מצב גדול שאם הייתי מדברת איתה על זה הרבה זמן לפני אותו לילה, היה לה קשה להיפתח אליי, כי בעצם, אני יודעת עליה הכל!!! זה באמת נורא כשחושבים על זה.

* * * * * * * * * * *

והקשר לדברי ה"אח":
לצפות שהבת תיפתח אל החברה באיזשהו שלב זה טיפשי וחסר עניין, בגלל שזה פשוט לא יקרה. אונס- זה טראומה. בקושי יש בנות שמדברות על זה. אני הייתי הבנאדם שהיה כמעט הכי קרוב אל חברה שלי(ואולי הכי), ועדיין, לפתוח דברים כאלה זה להרגיש את הכאב מחדש.
גם כן- לתפוס אותה לשיחה קצרה ולהגיד לה "תקשיבי , אני יודעת מה עובר עלייך" זה שטותי לגמרי! היא תאבד את כל האמון בבת.

לדעתי צריך לתת לה את הזמן. לגמרי. הבת זקוקה לה(אם היא חברה שלה...), ולא בשביל להיות אוזן לטראומה הספציפית, אלא בכללי. להתמודדות היומיומית.

ונסיים בתפילה, שהשם ישלח לכולנו מרפא לכל מכאובינו (הגופניים והנפשיים). אמן.

בהצלחה לכולם.

אגב, "אח", זה ממש לא אישי. פשוט רציתי להביא את הדעה שלי.

יכול להיות שאף אחד לא יודע על זה ואז  המצב הזה ממשיך וכן צריך לדבר איתה ולערב אנשים חכמים..

זה תלוי איזה בנאדם היא ואם זה כבר היה או נמשך עדיין.

אם זה כבר היה אז יכול להיות שצריך לדבר איתה ולשחרר אותה מיזה ויכות להיות שזה רק יקשה עליה

ועם זה עכשיו קורה את חייבת לדב איתה ולשכנע אותה שתרשה לך לערב עוד אנשים!!

מקווה שעזרתי-

בס"ד

במקרה שלך- אם היא היתה חברה ממש טובה, שהחברות כבר היתה בנוי'ה, ולא התחלת לבנות אותה בשביל להכנס לה לחי'ים האישיי'ם,
ואם ידעת מראש שיש לך דרך לעזור לה- אשרי'יך לגמרי.

מביאה אותה לדבר על זה כדי שהיא תוציא את זה ....

אם זה לא הולך אז פשוט תיהיי החברה שלה שלצידה...

על זה שחזרת על זה פעמיים!

לא נורא, עדיין עזרת[:

[תגובה שכתבתי לפני כמה זמן. עשיתי "העתק" - "הדבק" - לכאן. זה מתאים לפה.]

שלום!

המצב שאת נמצאת בו הוא מצב ממש קשה וכואב , את מודעת לזה , הוא כואב בגלל שזה אהבה חד צדדית שלא מתבאטת בכלום , אין כאן קשר של דיבור , שיחה , או שאפילו לפחות יחס מינימלי מצידו. את מצידך התאהבת , קשורה אליו וקשה לך להפסיק לחשוב עליו.

כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו שנשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור ומשום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בואי נחשוב : הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , א"כ איזה עוד פצעים יש???
והתשובה היא: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".

את עברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות+זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה...".

אני אישית חושב שיש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דבר מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול.
לכן זה יותר ארבעה הביטים שצריכים להתעורר אצלך.

** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

"הזמן הוא מרפא" -

צריך לקחת את הזמן כאן בעינין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!

"תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -

זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיכה לחשוב עליו , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה? לכן יש את ה -

הסחת העינין מליבך -

לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן , שכחי מכל הצרות , תעזרי לאחרים , תעסיקי את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...

איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבא' שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא ה' , תעזור לי " , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק הרצון שלך לצאת מזה , ככה התפילות יגיעו יותר רחוק.


מקווה שעזרתי!

בהצלחה!!!

תתנדבי...תהיי מאד עסוקה ושלא ישאר לך זמן לחשוב

אז למה להיפרד...?

אם את לא רוצה...בעצם אם את באמת רוצה ליות חברה שלו...תחזרי

ואם לא ניראלי שזה לא יהיה קשה כל כך...

אז אני די מזדהה...
כאילו לא אותה בעיה, אבל משהו בסגנון...

דבר ראשון- כל הכבוד!! כל הכבוד שאת מרגישה מגעיל עם זה, אם לא היית מרגישה מגעיל, ומרגישה רע עם זה- הייתה לנו בעיה.

דבר שני, תנסי להירגע.

דבר שלישי, אני ממליצה לך לחפש בכל מיני אתרים שו''תים של רבנים, לגבי צניעות ושמירת נגיעה. כדי שתוכלי להעמיק, וללמוד.

דבר רביעי, מה טיב הקשר שלך עם הבן? (כדאי להפסיק, אם הוא נוגע בך ללא רצונך)

חחחח תחזירי לו ...

יאלללה אנחנו רוצים לראות דם....

אם הוא היה מרביץ אז הייתי מחזירה.

זה מישהו שאני מכירה מהשכונה ודיברנו קצת ופתאום הוא התחיל לגעת בי אז אמרתי די והלכתי משם ועכשיו אני מרגישה דוחה..לא דיברתי עם חברות כי הן יגידו שאני סתומה שבכלל דיברתי איתו כי הוא נחשב לכזה ערס..

ומתחזקת-מותק,אם אין לך מה להגיד עדיף שתשתקי.

מנגיעה לא נהיים מקוללים/מלוכלכים/מסריחים...

את היית בסדר גמור, וזה מה שחשוב. הוא היה מגעיל, אז פשוט תתרחקי ממנו.

---> שימו לב מה שיחה עם בנים יכולה לגרום. לכן זאת נראית שיחה תמימה, אבל לו כבר רצות מחשבות...

ושוב, "הצילו" - את היית בסדר גמור! ומותר לדבר עם בנים לצורך (זאת בעיה שלהם).

שזה מטומטם להגיד אצת זה לאנשים שנפתחים פה?

לי זה קרה שראיתי מישו שלא ראיתי מלא זמן והוא בא וחיבק אותי ונתן לי נשיקה כזאת על הלחי..

הייתי בשוק.. ואחר כך גם בכיתי..

והוא עצמו התחלן או משו והוא בכלל לא הבין שהוא עשה משו לא בסדר..

אבל עם הזמן זה עובר..

במיוחד עם תגידי לעצמך שזה לא את- זה הוא..

תנסי להתרחק ממנו כמה שיותר..

ואת לא צריכה כ''כ לעשות מיזה סיפור..

יעבור לך..

בהצלחה!..

אנלך מה להתרגש

רק תזהרי כשאת מדברת עם טיפוסים כאלה..

לגעת בבנים זה אסור, וזה יכול לגרום למצבים מזה לא יפים אבל-
אם למשל,בטעות, נגעת בבן ב2 אצבעות או שבטעות נתקעת בו או שבטעות לוידעת מה...
אז לא צריך להיבהל ולהיכנס לדיכאון חודשים וזה ולעשות מזה עניין ממש גדול, כי זה לא...
אבל, כן, צריך להיזהר!! כי לגעת בבן בלי קשר שזה יכול להיות מסוכן, זה נוגד את ההלכה, וכמו שההלכה אומרת לשמור שבת ככה היא אומרת שאסור לגעת בבנים, וזה בסדר, ונכון...
וככה זה...

אני למשל נגעתי בבן כמה פעמים השבוע, כי ככה[אינלי כוח להתחיל לפרט]
ולא עשיתי מזה סיפור, אבל מה שכן, אני משתדלת להתרחק מבנים!
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

היא נרתעה.. לא בגלל שממש נגעה במשו מגעיל..

אבל--- כל הזמן מתחנכים על שמירת נגיעה.. לכן.. זה עושה לה משו.. מרגישה רע..

הצילו- את צכה להבין שפשוט עלייך להסביר בצורה בוגרת.. שא-ת לא נוגעת..

למה שהוא לא יקבל את זה?

יותם-- בנים הם לא מגעילים.. כפי מובן המילה.. אבל יש דברים שבנות פשוט לא יבינו.. איך בנים הגיעו אליהם.....

אחת ללא שם- גם אם זה לא אשמתך.. צריך להזהר!!!

זה יכול לקרות לכולם, אפילו במגע מקרי, שהיה בטעות,

אבל עדיין את לא צריכה להרגיש מגעילה... כי את לא.

אתם לא מבינים שזאת לא סתם נגיעה?!

זה לא אופס שדחפתי מישהו לאטובוס..זה יותר מזה

הוא עוד שנייה נישק אותי המפגר הזה! שעכשיו שאני רואה אותו אני לא שמה עליו

לפעמים יש מצב שבנות צוחקות ונחמדות וללא כוונות זדוניות.

ובנים........מפרשים אחרת.

אז למרות שלא רצית שזה יקרה, יכול להיות שמישהו הזה לא פרש אותך כמו שרצית.

בפעם הבאה , שימי  לב.

ו...כן א ני מבינה את הרגשתך,.מעבר להלכה ולאיסור נגיעה בד"כ בנות לא אוהבות מגע של אדם שלא מרגישים אליו שום רגש. ולכן הרגשת איכססס 

עוד אחד שערוץ מאיר לילדים שולט אצלו בבית?!

מי את?

צריך לצרף אותך לפורום.... ערוץ מאיר לילדיםםםםם!!!!!!!!!!!!!

ו'אין כמוני' - תודה על האיחולים. אני אשתדל ליישם אותם0.

אמרו לי שההירהורים שלי הם הרהורי קדדם התאבדות ואני יכןלה לשפוך אותם פה - אז יישמתי.

"הרהורי קדם התאבדות"-אהבתי ת'ביטוי..חייכתני..

מי אני? לוידעת..סתם אחת.

בחור ישיבה התחיל להסביר לאח שלי בן הארבע על סגולת ישראל, נצח ישראל, מלכות ישראל וכלל ישראל + ציטוטים מהרב קוק. והכל בשיא הרצינות.

מצחיק לראות שמיניסטים שלי, שעכשיו הם בשיעור א', ופתאום מכריחים אותי לשבת ללמוד איתם...

החזן במנחה התחיל לקרוא את "על-הניסים" כמו סיפור, וכשהוא אמר שהמן ניסה להרוג אותנו, הוא התחיל לצחוק עליו....

ב"עלינו לשבח", התחילו להגיד במנגינה של יוה"כ, וכמעט השתחוו כשהגיעו ל"ואנחנו כורעים"....

מנחה- שעה 12:45 עד 50 דק' אח"כ....

תמיד שרואים אותי, מתחילים לשאול אותי שאלות בקשר לפיגוע (במרכז), אפילו שעברה שנה!

נחשוב על עוד....

אבא שלי אמר לי שחזרתי מהישיבה אחרי המסיבה הייתי מסטול רצח, ואז בגלל היין

הלכתי למיטה של אח שלי הקטן, זרקתי אותו ונכנסתי לישון שם..

1. במסיבה בישוב בערב, כמה שיכורים השתלטו על התזמורת, והתחילו לשיר במקומם ולנגן במקומם...

2. חברה שלי ואני רצינו לשתות משו נחמד בערב אז אבא שלי הכין לנו קוקטייל וזה קצת מיסטל את חברה שלי...

3. "סוג של" חברה שלי התבשמה[-במילים עדינות] תפסה אותי, משכה אותי לרקוד ושפכה עלי יין...

4.בסעודת פורים...אנחנו יושבים שלוים [פחות או יותר] פתאום נכנס חבר של אחי, שיכור ל-ג-מ-ר-י בערך פירק את כל הבית...ועד שאחי וחבר שלו הצליחו  להוציא אותו....אחרי איזה 15-20 דק' פתאום הוא חזר ורמס קצת מהבית...ועד שהצליחו להוציא אותו... היה מצחיק..

5. לקראת סוף פורים כולם התאספו בבית של רב הישוב...3/4 [אפילו קצת יותר] שיכורים, עושים שטויות אבל מה, שיהיו בריאים בלי עין הרע, איזה צדיקים!!!! דיברו שם דיברי תורה ממש יפים...!!!!

היה באמת פורים כייף..!!!

ביינישים מבוסמים! |מתענג|

לא שאני זוכר הרבה...

אבל היוה כמה מצחיקים..

איזה אחד הלך ברחוב וצעקקקק א-נ-ח-נ-ו  ה-ע-ם  ה-נ-ב-ח-ר וזרק שולחנות...

והיה גם איזה איש שטען שאני מחפס "לקות אלוהית" שאין לי שמץ מזה...

בעקרון מה אני עשיתי..רקדתי במשך החג בלילה 5 שעות ברצף..וביום עוד 4...

שתיתי...חצי ליטר בירה, 3 כוסות יין, 4 וודקה, 2 ליקר שוקולד, 1 ליקר אפרסקים, חצי כוס ברנדי, 4 כוסות ערק, ועוד כוס של משהו שאין לי מושג מזה ... וזה מה שמסביר תריקודים..

אני עדין זוכר קצת.. אבל לא משהו..

אני ועוד שתי חברים (ואחותי הקטנה) עשינו בצהורים(בזמן ההרוחה) סבב בכימעת כל הבתים בישוב, פשוט נחנסנו ורקוד איתם...  (נופניקים תספרו...)

וגם עשינו מחסומים בכבישים...היה מזה כייף..כל מי שרצה לעבור היה צריך לצעת ולרקוד, ולשתות, בשביל שניתן לו לעבור..

קיצור היה מממממממממממממממממש כייף................

וקיבלתי 17 מ"מ...מזה תעימים...

ועכשיו אני מבינהלמהלא באת לשוק^^

חוויות? אני אספר לכם ממה שאני זוכרת, וממה שאני לא זוכרת [אחים שלי ובנידודים שלי סיפרו לי. וגם כמה דברים שקראתיפהה~]
מה שאני זוכרת:
1. היינו אצל סבא וסבתא שלי, אי שם בצפון הרחוק. ואני, כולי מסטולה, יצאתי מהבית שלהם ע6ם בקבוק ליקר פירות יער (חברים- הדבר הזה חריייף), ישבתי על הגדר והתחלתילשיר את השיר של ה"אולפיזמון" שלנו [האור הגנווווווווווווב. הקץ לבושות לפחדים שללהלהה] וזה היה מורחח...
2. ישבתי כולי מסטולה על הכיסא נוח של סבא וסבתא שלי מול המחשב, וכתבתי פה דברים, שעליהם באמת לא היה לי מושג שכתבתיי...
מה שאני לא זוכרת:
1. אחים שלי סיפרו לי שכמה שניות אחרי ששרתי ת'אור הגנוב הזה שכן של סבתא שלי [חילוני בן 17.5] וחבר שלו [כנ"ל] יצאו מהבית, ודיברנו שנים. וניהלנו דיון סוער על סוגי יין וכיוצא בזה^^
2. את כל הנסיעהשלי בחזור, חוץ משהתעורתי ואמרתי להורים שלי :"בוקר טוב סבתא." וחזרתי לישון^^
אח"כ השתכרתי שוב, ומשם אני זוכרת הכל, למרותש הייתי יותר מסטולה. תשאלו את ב.מ. היהודי^^ שנים שיח"אשנוו [שיחה אישית. המצאה גאונית שלי] ושנים דיברנו על זה שאני שיכורה. צחוקיייםם..

מתוקה מדבש(היא דומה לקיפוד).
וגם אני ראיתי את השיכורים מישיבת רמת גן...באמת חוויה..
והייתי באולפנה שלי- היו אורות לא מהעולם הזה..

את קורעת אבל לא היית בבוקר היה ממש מצחיק בבוקר
אחרי שהם באו אלינו אז הם ניקו לנו את כל הבית
ואחד לא מצא מגב אז הוא לקח את המגב של הכיור והתחיל לנקות
איתו את הרצפה פשוט נמרחנו מצחוק


יש עוד כמה סיפורים קורעים אבל אולי פעם אחרת אני אכתוב אותם כאן

לא השתכרתי, ולא מצטערת עלזה..

ו.. היה לי אחלה פורים..!

אני גם יודעת מי זאת
אבל היא הייתה בסוף בהתחלה היה קורע!!

שנזכה באמת לביאת המשיח אמן!!!

(שבלול- איזה כיף שסבא שלך התחתן שוב! ואל תדאגי בקשר לתחיית המתים... בעז"ה יהיה טוב ואני בטוחה שיש פיתרון לבעיות כאלה...)

א. למה את חושבת שבנוכחות שלך את מעיקה על המשפחה?

ב. תנסי למצוא דברים טובים לעשות בבית, לפני שאת מתחילה לחפש בחוץ. יכול להיות שחסר לך דברים לעשות בבית ולכן את מרגישה משועממת, ומעיקה.

ג. את יכולה להציע לקחת את אחים שלך לטיולים/גן משחקים, לעשות בביביסיטר, לצאת עם הכלב לטיול- וכדו', לנסות ולמצוא דברים לעשות בחוץ בלי קשר לחברות.

ד. לנסות באמת לחזק את הקשר שלך עם הבנות בכיתה, אני בטוחה שאם תנסי תצליחי. לאט לאט, זה תהליך שלוקח זמן. אבל עם הרבה השתדלות. תוכלי.

המון ב''הצלוחס! ואל יאוש!

תנסי לדבר עם משהי (עדיף גדולה ממך, שיש לה ניסיון חיים יותר גדול משלך) שמכירה אותך, אולי היא תוכל לעזור לך יותר.

בקשר לבית, נראה לי שלטובתך עדיף לך לא להיות הרבה זמן כי זה לא טוב, תנסי לקרוא וללמד ואח"כ יתפתח הקשר עם החברות עם הזמן...

בקשר לבית נראה לי שלטובתך עדיף לך לא להיות הרבה זמן על המחשב זה לא טוב, זה סוגר אותך לאנשים בבית ומניסיון גם לכיתה, עדיף לך לפתח את הקשר עם אנשים לא וירטואלים.

הכיתה, אם את לא בין הכיתות הגדולות אז זה די זמן חולף ואם יותר גדולות יכול להיות שהפיתרון הוא לעבור אולפנא. תנסי לפתח קשר עם בנות מסויימות שיש לך קשר איתן וזה יכול לעזור לך אח"כ עם כלל הכיתה אבל שקודם יהיו לך את הבנות המסויימות שתוכלי להיות איתן בכל מצב ותהני איתן.

אולי כדאי לך למלא את הזמן של אחרי הצהריים בדברים כגון לשחק עם אחים שלך, ללמוד, לקרוא (ממליצה על מים שאין להם סוף, ספר יפה שלמרות שכתוב על בנים מתאים גם לבנות, והוא כותב על החיים אישית אני מכירה הרבה בנות שהספר הזה הראה להן בברור את החיים ושינה את ההסתקלות שלהן על החיים שלהן) וגם אני מאמינה שיכול לעזור לך ללכת לסניף (אם את לא בסניף) זה ממלא הרבה שעות ביום בצורה כיפית וגם ממש תורם.

שיהיה לך בהצלחה ואני מקווה שעזרתי...

נסי להתחבר לחברות בכיתה, תהיי יותר מעורבת.

גם אם זה קשה, זה שווה ממש לטווח הארוך.

אם יותר נח לך, את יכולה להתמקד בחברות מהסניף, שכונה וכד'.

אני עכשיו מדברת פוולים עם חברה שלי היא גדולה ממני בשנתיים ובזכותה אני מדברת עם בת אחת מהכיתה שלי ועוד שתיים מכיתות אחרות וכל הזמן שאני בבית כמעט אני על המחשף(דרך אגב עוד שנייה מביאים לי את הספר לקרוא) אני לא רוצה שהמשפחה שלי תדע שאני מדברת עם חברה שלי בקיצור מסובח אני ממש לא רוצה להיות על המחשף אבל זה המקום היחיד שאני מסוגלת להיות בו כשאני בבית

אשמח לתגובות

למה את לא רוצה שהמשפחה שלך תדע שאת מדברת עם החברה ההיא?

יופי! אם את כבר מדברת עם לפחות חברה אחת, את כבר לא בודדה. דברי עם ההיא [שגדולה ממך בשנתיים], ותפתחי איתה את הקשר ביניכם.
תרחיבי את מעגלי החברה שלך. תבואי לכיתה במצברוח טוב, תחייכי, והעולם יחייך לך בחזרה. תשקיעי. תתני איפה שאת יכולה.

ובע"ה הקב"ה יהיה בעזרך!

"לא טוב ביות האדם לבדו". וזה לא אני אמרתי.

מישהו כתב פב לא מזמן הודעה ארוכה בנידון.. אני אחפש.

בכל אופן, בחורה צריכה להיות שלמה עם עצמה רק לפני שהיא מתחילה לצאת [להפגש למטרות חתונה],  לא לפני שהיא מכירה חברות.

חברות זה קשר שונה בתכלית מקשר עם בנים [שוב, למטרות חתונה].

היא חברה בעלת השפעה שלילית?? או שסתם צוחקים?

אם האפשרות הראשונה - אז לטובתך, תעזבי אותה. ויפה שעה אחת קודם.

אם האפשרות השניה - אז אל תשימי עליהם... אולי כן תשימי בעצם. פס.

אחים שלי סתם צוחקים עלי אמרתי לאחותי שקרובה אלי וכבר היא התחליה לרדת עלי אז אני ממש לא רוצה שזה יקרה כי אז אני אהיה מרכז הירדות של הבית שלי עזבו סיפור ארוך

והכל כי אני בדרך כלל לא מדברת עם חברות שלי בכלל על החיים

בעזר ד'!

את בנ-אדם, ואת זקוקה לחברה,
נראה לי שאת פשוט צריכה למצוא את החברה המתאימה לך.
בין אם אלו חברות המכיתה או מהאולפנא בכלל.(לי החברה הכי טובה באולפנא הייתה אחת שהיא שנה מעלי)
או חברות מהסניף/מהשכונה קרובות משפחה..
בנות שכייף לך היות בחברתן יש לכן את אותם תחומי ענין, כייף לדבר איתן או אפילו סתם לשתוק או לצחוק איתן. זה יכול להיות גם סתם לצאת איתם לשופיינג.
העיקר שטוב לך איתן!

ב"הצלחה רבה יקירה!
אשמח לשמוע שזה עבר חלף לו.. בעזר ד'!

לבנ"א צריך להיות את החברים שלו שבגיל שלו, כי הוא לא יכול להיות כל הזן עם אנשים גדולים ממנו הוא צריך גם להיות עם אנשים בגילו כדי להיות גם עם אנשים ברמה שלו.
לענ"ד תתחברי לבת הזאת בכיתה שיש לך קשר איתה ואולי זה יעזור לך להתקשר יותר לכיתתך, (חשבת על לעבור בי"ס ולהתחיל התחלה חדשה?)
תמשיכי לשמור על קשר טוב עם החברה ששנתיים מעלייך אולי זה יעזור לך כי היא מכירה אותך...

חח..נשמה בהצלחה רבה...

מוזמנת תמיד לדבר........;);)

גם הרבה אנשים אומרים לי שאני ברמה יותר גבוה מהבנות בכיתה שלי
וגם אני מרגישה ככה

אני חושבת שאת קצת מפחדת יותר מדי על מה יגידו לך\עליך ואיך יגיבו וכו'. רק לטובתך אני אומרת לך----

תעזבי את כל האנשים שמפריעים בדרכך!!!

האחים שלך, האנשים שאומרים לך לא ללכת לסניף כי זה לא טוב... טוב בעצם, בקשר לאחים שלך אני לא יכולה להגיד כי אין לי מושג עליהם... אבל מי שאומר לך שסניף זה לא טוב לא מבין שומדבר!

אולי זה באמת לא טוב בשבילך אבל את בחיים לא תדעי אם לא תנסי! נכון שאולי תצטרכי קצת אומץ בשביל זה... אבל אני בטוחה שאם תאהבי את זה- זה יהיה חלק מאוד יפה בחייך! אני יכולה להעיד על עצמי שהסניף תרם ותורם לי הרבה מאוד!

אני לא מבטיחה שאת תאהבי את זה, אבל אל תקשיבי לאנשים שמונעים ממך לנסות משהו שיכול להיות נפלא!

בקשר לחברות- אם את באמת לא ברמה של חברות שלך, אז את לא חייבת להיות חברה קרובה שלהם. אפשר פשוט להיות סתם חברה כדי שלא יהיה לך מעיק בחברתם עד שתעברי אולפנא. נגיד את יכולה קצת להשתלב בחברת הבנות שיש לך קצת קשר איתן. בהפסקות לדבר איתן, כל פעם שהן עוברות לידך אז להגיד שלום ומה נצ'מע עם חיוך... את לא חייבת מיד לחפש קשר חזק עם מישי כי זה לא עובד כ"כ מהר. להיות רק ידידותית עם מישהי זו התחלה, התחלה טובה. אם אי פעם תמצאי משהי שאת רוצה להיות חברה שלה, אז אל תפחדי לשאול אותה אם היא רוצה לבוא אלייך פעם הביתה, לדבר איתה על הטלפון, ללכת איתה לקניות או סתם לעשות משהו... זו התחלה של חברות אפילו אם את חושבת שזה מוזר...אפילו שהיא לא גרה כ"כ קרוב- מרחק פיזי לא עוצר חברות! החברה הכי טובה שלי גרה במרחק נסיעה ואנחנו אפילו לא לומדות באותה האולפנא! אבל אנחנו שומרות על קשר ועוד איך! אז את רואה שהכל אפשרי? 

אני מאוד מקוה שעזרתי לך... אני תמיד פה אם את צ'כה אותי! 

ב"הצלחה רבה!

באמת, אם זה שייך זה יכול ממש לעזור...

ו..אולי תדריכי בסניף?

אל תעשי את זה סתם תדברי איתה ותשמחי אותה...

נשמח לשמוע ממך שהכל הסתדר ושעכשיו טוב לך...

ובמילים אחרות :לפתח תלות. אסור אסור אסור שהיא תהייה מרכז חייך.

[מוזמנת לאישי בכיף.. ]

דבר ראשון מכל מה שכתבת פה לא כזה הבנתי. יש מישהי שאת מרגישה שנחמד לך לדבר איתה ושהיא מבינה אותך. נכון? עכשיו, מה בעצם הבעיה? רק זה שלא יוצא לכם להיפגש?... כי אם כן זה לא בעיה- לכי אליה, תגררי אותה לטיול או אני יודעת מה.. או שזה בכלל משו עמוק יותר- אולי היא לא אוהבת לדבר איתך?.. ואם כך תמצאי מישהו אחר שמבין אותך. לכל אדם יש מישהו בעולם שמבין אותו.

אגב רחלקה צודקת-
בני אדם הם לא נאמנים הרבה פעמים. אל תפתחי תלות,  ואל תהיי שפוטה של אף אדם. זה דבר גרוע מאוד.  תחליטי שאת לעצמך, וזהו. זה לא שאת לא צריכה אף אחד, כמובן שצריך. קשה להסתתדר בלי חברים. אבל כאילו לא יודעת איך להסביר- פשוט לא להיות תלוי בחברים. החיים זה את, ולא הן. תחיי את החיים שלך בלעדיהן. לעצמך..

אני באמת אומרת שלא לפתח תלות, אבל לא מהסיבות לעיל.

לא לפתח תלות - לעצמך. לא קשור לכמה שהאנשים שמסביבך מתוקים...

עכשיו מה שנשאר לך לעשות זה רק להפוך את הרצון למעשים....

קודם כל, תזמיני אותה אלייך פעם או שסתם תלכו שופינג או... פירטתי כבר...

בקיצור- לא לחשוש! למרות שאת חושבת שזה פאדיחה! יכול לצאת מזה חברות נפלאה, מי יודע...

המון ב"הצלחה!

מה תמיד?

איפה את גרה?

מה זה חקירת שב"ק?
אני לא אומרת

ד.א לא הבנתי על מי אמרתם לא לפתח תלות


ד.א ~~אני~~ לא ילך לך סתם חבל על המאמץ

את לא חייבת ללכת לחברות אבל אם את בדיכאון או משו אז תעשי איזה סיבוב או משו עם חברה טובה..חברת אמת

שעתיים שלוש וזה יהיה יותר טוב

פעם הייתי עושה סיבוב עם חבר טוב שלי..הכי טוב בין 3 ל4 שעות ביום...כול יום

איזה כיף זה אחיינים!!!!!!!!!!!!!!!

אני הכי גדולה..

באסהה

זה כלכך כייף אחיינים יש לי 15 אני יודעת...

אני מתה לאחיינים!!! אבל נראלי שאני יתחתן בעז"ה עוד לפני אחשלי הגדול-וגם לזה יש עוד זמן!!!

הוא הראשון???

לא בטוח..אבל יש לי תחושה...

(נ.ב - אני לומדת בישורון..)

להתפלל על עם ישראל.

ולהתפלל.

ולהתפלל שכל אחד ימצא את החצי

של שורש נשמתו

בלי עיכובים ומניעות.

ולהתפלל שכולם יהיו שמחים, בריאים, ומלאים טוב-

 בגוף, נפש רוח ונשמה.

אמן.

בשורות טובות.

גאולה בקרוב.!!!.

<צ>

אמאלה!!היה גם אחד שעצר את חברה שלי(בפ"ת) ושאל אותה איפה היא גרה איך קוראים לה ושיכנע אותה לסוע איתו...אאהה!!

יש אנשים ששואלים כדי ליראות איך זה ניראה בעיני אחרים....

ולאו דווקא בתור הלכה וכאלה....

ואגב בלי שאלות הפורום הזה היה משעמם.....

ורוב הפעמים יש כמה דעות ובפורום אתה יכול לשמוע את כולם, אבל הפורום בהחלט לא מחליף רב.

בס"ד

וישם מס.. ראשי תיבות מ"ס מעשנים סגריות

זה כל כך מסריח...

חבל...

תהנו מפורים אל תעשו שטויות...

בואנ'ה, אתה לא שפוי! אין לך מה לעשות במחשב ואתה מחפש בו תעסוקה?! אישפוז דחוף!! פשוט תודה לה' שחסך לך את ההתמודדות הזאת, את כל הנזקים....את ההתמכרות הנוראה הזאת למי שכן יש לו מה לעשות במחשב ומעניין אותו...

(אגב, אחלה חתימה..הכי טובה בינתיים מהאוסף המוזר של החתימות שראיתי פה בפורמים!! שנזכה.)

ת'אמת אני לא אתמכר כי עד שאני בבית אז אני במחשב וגם אז אין מה לעשות אז ככה שאין סיכוי שאתמכר .. מבינה ..

אני לא כזה בכלל במחשב אזבל זה נורא..גם שאני חוזרת מאולפנא..מחשב!!זה פשוט !דבר לא טוב לדעתי..שנזכה!!לעשות רצון 'ה בעולם!

באינטרנט ובפרט בפורום הזה יש דברים נהדרים! לומדים הרבה, חווים הרבה. אין סיבה להיגמל אלא אם אתה מכור.

ברגע שאתה מכור- יש צורך להפחית. אבל אין סיבה להפסיק! ממש לא!

בעיקרון לאאא!!!

אבל רק בגלל שזה משחרר ...אז זה די מפתה\משכנע..

להשתכר בפורים - זה נורמלי.

אבל...יש גבול.
אשכרה. ממש כך.

"נכנס יין - יצא סוד" , מאז שראיתי נערים שהשתכרו
בראש חודש אדר , אני פשוט חושב יותר מזה "להשתכר".
זה יכול להגיע למצב [ולפעמים פשוט שותים בלי לשים לב] ש...
א) הפנימיות יוצאת החוצה. [ו...הרי יש לנו סודות שאנו לא רוצים להוציא]
ב) אתה מתנהג ממש [!!] כלא נורמלי.
ג) לפעמים זה ממש , [לפחות ראיתי את זה על נער ששתה יותר מידי...]
עושה אותך מסכן. ז"א אתה כבר לא מדבר וכמעט ולא מגיב [בחלק מהדברים הבסיסיים] לאחרים...
[ו...תאורים ממש , אבל ממש לא נורמליים היה שם...]

אוקצור - אל תשתו הרבה!!
אם מישו שותה , שיחליט , זהו - את ה"פס" הזה אני לא עובר.

פורים מלא שמחה!!

וגם תחשבו עח הקיא שיבוא אח"כ..

אוי זה כזה פיכס....

לא  להשתכר יותר מדי, אלה להתבשם -בצורה כזאת שעדיין תשלוט על עצמך.

מנסיון זה הכי שווה אתה גם באוירה פורימית, וגם לא עושה שטויות.

בד"כ מי שמשתכר לגמרי - בסוף הוא מקאי - ואלה שסובלים זה החברים שצריכים לסחוב אותו ולנקות אחריו.

חג שמייייייייח!!!

השתייה והנפצים עושים ת'חג לחג מגעיל..

אם שותים אבל יש תגבול אז ססבבה..

אני אבקש ממישו שיפסיק אותי כשאגיע ליותר מ-5 כוסות. וגם אח"כ אני אבקש ממישו שינעל אולי בחדר כדי שלא אעשה שטויות וישיים לי סמרטוט בפה כדי שלא אגלה סודות... לדעתי זה לא נורא בכלל. מותר קצת, פעם בשנה. לשכוח מהכל ולראות את זה להרגיש בעננים...

לפי התגובות שלך רואים שאת לא מתכוונת ברצינות...

ואם זה כן רציני אז... אני ממליצה לך להפסיק!

לא להתחשב בהלכה?

באמת, ~~אני~~...

אדם צריך ללמוד איך להעלות לעצמו את המצברוח ב ע צ מ ו (נאמר, להסתכל חיובי. להפסיק לקטר. למצוא לעצמו דבר משמח לעשות). אחרת, בשלב הראשון הוא משתכר. אח"כ הוא חייב נרגליה כדי לשמוח. בשלב יותר מאוחר, זה כבר לא מספיק - אז למה לא סמים? יש אנשים שזה מעודד ומשמח אותם. מה עדיף, להיות שבור ומדוכא או להיות שמח בגלל היין?

ובכלל, רק בפורים את עצובה ומדוכאת? אולי תשתי כל שישי בלילה במועדון?

את מבינה שזה לא פתרון. אלכוהול זה בריחה. זה לשכוח מהכל. פעם בשנה, לבנים - זה מותר. מה גם, שהם לא ממש שוכחים את עצמם. או שהם מתבסמים - או שהם שולטים בעצמם.

חג שמח! גם להתסכל על שיכורים זה מאוד משמח...

זה מאוד חשוב ומאוד טוב להשתכר.

דוחה? לא כל כך.

ומניסיון מציאותי תשתכרו.. זה כיף. אבל במידה, בלי להקיא. מספיק שתדפקו ת'ראש.
אני שיכורה מוזרהה. וזה לא בניגוד להלכהה.
אני צנוע הוחסודה, והדבר היחיד שעשיתי זה לשיר ברחוב, שאת זה אני עודה גם כשאני לא שיכרוה..

ככה שאני יצאתי סתם מסטוןלההה.

אפשר גם להשתכר...

אבל בנות?! לא.

סיבה הגיונית: "נכנס יין יצא סוד". אצל בנים, יש מחסום כלשהוא שאותו הם לא עוברים - יש דברים שהם לא יוציאו מהפה אפילו כשהם שיכורים ואפילו לא לחבר הכי טוב (תוך כדי חיבוק והסתודדות וקריאות - "איך שאני אוהב אותך, אתה לא יודע כמה"). אבל אצל בנות - גם ככה אין כמעט סודות. וכששותים יין - ה כ ל, אבל באמת הכל - עלול לצאת. אח"כ סתם מתביישים בזה.

דבר נוסף, בנים לרוב שולטים בעצמם בגבול מסוים, בנות לא. אם בת תשתכר - היא לא תשלוט בעצמה. מכיון שיש חשש לפגיעה יתרה בבנות על רקע מיני, כדאי לכן להזהר לפני שתמצאו את עצמכן על ראש הר בלי להבין איך הגעתן לשם (סיפור מזעזע ואמיתי).

בקיצור, לא מומלץ. את שמחת פורים אפשר לחוות בהסתכלות על אלה שכן מורשים להשתכר...

את יודעת בדיוק מה זה נקרא להשתכר. זה בדיוק מה שאסור.

ב. מי קובע מהי שמחת פורים? ה'. שמחת פורים בשבילך, זה להסתכל עליהם. יש לזה סיבות הגיוניות רבות - פירטתי לעיל. רק שאת לא במצב לקרוא...

חוץ מזה, פשוט צריך להסתכל מכיוון אחר. אפשר ללמוד להנות מלראות אחרים משתכרים. רק בגלל זה אני כ"כ אוהבת את פורים...

להשתכר זה מגעיל.. באמת..

ונמאס כבר מהמשפט "זה פורים אז מותר.."

כאילו צריך לשמוח והכל אבל יש גבול..

מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד

עם יהיה טוב!!!!

בס"ד

אני מסכים עם זלמן לוי, ועם מרצ' ..

אני הייתי קצת מסטול וזאת היתה הרגשה כפית ולא הקאתי ובקיצור היה ממש כיף..

פשוט צריך לדעת כמה להישתכר ואיפה לעצור..

או מהנדסת מוחות בכירה
או מנקה רחובות בכירה (אגב זה רציני).
או מקבצת נדבות בכירה
או מטומטמת בכירה
או ילדת כאפות בכירה במיוחד
או אחת ששואלת שאלות כאלו, אבל ברמה בכירה במיוחד
או ראש ממשלה. אבל זה יהיה המיפלט האחרון רק אם כל הנ"ל לא יצליחו לי.

או שאני בכלל אפתח עסקי סמים.  ואהיה מסוממת בכירה.

ואני כבר שמתי לב לזהה.........חחח   וכדאי שתעני בירצינות כי אם לא אני יכולה לשאול אותך גם לא בפורום רק...............

שונה במציאות מאשר שאת  במחשב ואכשו יש לי עוד שאלה : אתם אופי שונהה במחשב בפורום ובחיים שברגיל????

אני חושבת שלפעמים זה קצת מוקדם מדי לדעת, כי אתה עוד לא מכיר את הכוחות שלך ואת הנטיות שלך...

אני פעם הייתי בלחץ מזה, אבל זה באמת לא השתלם.

לשמוח

ו...אני רציני לגמרי. לא רק בגלל פורים.
להבין ש - נכון , זה קצת כואב , אבל - כך ה' רוצה.
כל מה שהוא עושה זה לטובה!!
לא להפסיק לחייך.

האא...כששואלים אותך ממה זה - תעני להם , "..." [מה קרה]
ו...תביאי כזה חיוך! אל תתני להם לעשות אותך מסכנה , אם את רואה שהם
מתחילים לרחם עלייך תגידי - "הא , ב"ה , חפיף - זה יעבור" עם חיוך מרוח על הפנים.

טוב , תשאלי - בקשתי טיפים מסוימים שעוזרים...מה זה ה"תאוריה" הזו?!
התשובה: תנסי , תטעמי - תראי כמה שזה עוזר.

רפואה שלימה!
פורים שמח!

ופורים שמח לכווווווווולם!!!

זה לא באמת נורא....
יאלה, תעשי עם זה צחוקים!@!!!

בס"ד

אכן אני שמחה.. ובאמת כולם מרחמים עלי אבל אני לוקחת את זה בקלילות.. דווקא יש בזה המון יתרונות. (לדוגמא באוטובוס בצהריים אין מקום לעמוד.אז ק"ו לשבת..ואני יהנה מזה)

מי שכתב לגרד עם עיפרון וכו'-אז אני מכרה מישהו שעשה את זה ושכח להוציא ובצילום הרופא ממש נבהל..חחח והם נכנסו להיסטריה מטורפת אז אני יוותר,תודה.

בקיצור ולעניין לקחתי הכל לצומת ליבי,אני ב"ה מאושרת ושמחה בחלקי,חוץ מהעובדה שהחלקתי בסביבות אחד בלילה בסוג של מסעדה והמקום היה מפוצץ בערסים שהביכו אותי עד מוות.. חחח הכל לטובה.

פורים שמח ובשורות טובות!

אני כבר צכה להחליף היא כבר מצעממת....

-בואו נעשה דיון על החתימה של "מה זה משנה"-....

אבל באמת תחשבו- כמה שיש בהם דברים מעצבנים החיים לא רעים כ"כ!

בשביל שלא כל הזמן יתווכחו פה או יבכו על מר הגורל...

בואו נשנה תאוירה... (גם קצת כי מצ'עמם...)

בא נשחק משחק כלשהו...

ובגלל שאני לא יצירתית כלכך ואין לי רעיון אז מישו מוזמן להתחיל משחק או לספר סיפור או כל דבר אחר נחמד ומשעשע...

יומושלם וצום קל!

הרעיון היחיד שעולה במוחי הוא המשחק החרוש :"אנדרלמוסיה" אם זה זה, ואם ככה כותבים את זה...

אשכרה ה-כ-ל יכול לקראת

מחר זה ופשוט כ-ל-ו-ם לא בטוח!!

אמללה זה כלכך נכון !!

ותעתיקי באמת גם את הארנב!!!1