פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1865)

בס"ד.

למרות שנראלי שאין מילה כזאת...

מכירה!!! בהחלט מכירה!

לדבר כמו פסיכולוגית? לפי דעתי זה אומר שהשמחה שלך לא נבעה ממקום אמיתי. לא שזה אשמתך חס וחלילה, זה טבעי לגמרי. צריך לעבוד מאוד קשה כדי להגיע לשמחה אמיתית, לקרוא ספרים על אהבת ישראל, וכדו' (קראתי במים שאין להם סוף כמה שמח ושלם זה גרם ליאיר להיות עם עצמו.)

אז ככה...

קודם כל - את רוצה שמחה? בדיוק אתמול קראתי על זה בספר "אורחות צדיקים" -
יודעת מה הוא אומר שם? צריך בטחון אמיתי בה' - אמונה אמיתית.
קיצר - מאוד מומלץ לקרוא בספר "אורחות צדיקים" - במיוחד את שער השמחה!
השמחה שהייתה לך כנראה לא הייתה שמחה אמיתית. אלא...הנאה חולפת שאם באה צרה -
הצרה שוברת את השמחה...

אבל...עם כל זאת - אמר לנו כבר "הנשר הגדול" [אם תרצי תעייני בהקדמה לשמונה פרקים לרמב"ם -
כמדומני זה כתוב בפרק רביעי] - ש....אדם שתקפה אותו "מרה שחורה" כלשונו - שבימינו זה אומר
דיכאון - ילך לעשות דברים המרחיבים ומרגיעים את הנפש. הוא מזכיר - לשמוע מוזיקה שהוא אוהב ,
לטייל בגינות נאות וכדו'...דברים שנותנים מרגוע לנפש.
אז כך - יאלה , אל תחכי - צאי החוצה עם נגן או משו כזה - שמעי לך שירים ברוגע.
תעשי סיבוב בחוץ - תרגעי ו....אז -
תלמדי מה זו באמת שמחה - בשביל שבפעם הבאה לא תבוא איזה "באסה" ותשבור לך את
ה"שמחה" ותכניס אותך לדיכי...

חנוכה שמח!
בהצלחה!!

אבל עובדה שעדיין יש שמחה..........

אולי לא "אמיתית" כמו שאתם אומרים אבל זה גם משו....

אז אם אין אמונה אז אפ פעם לא תהיה שמחה אמיתית??

לא אני אומר את זה.

גודלי תורה אומרים את זה!

מסיבה פשוטה...
שיש לי על מי לסמוך תמיד - למה שאני אדאג? למה שאני אהיה עצוב?
[הלוואי שנזכה לכזו הסתכלות...]

אם אין לי אמונה אמיתית -
א. יבוא "בום" קטן של צער ויהרוס לי הכל.
ב. אם הוא הורס - הוי אומר שהשמחה לא אמיתית.
כי...דבר שהוא אמיתי הוא נשאר בלב גם אם דבר אחר מפריע לו - הוא לא נותן לו להפיל אותו.
ג. על איזה דברים אפשר [באמת!!] לשמוח בלי הקב"ה?

חנוכה מלא אור.

זה ממש לא קשור בלא רוצה בטובתן, את הופכת אותו להיות אנוכי, וזה לאו דווקא הסיבה. אני רואה את זה מלא בחברות שלי, יש אחת שמחליפה חברים כמו גרביים, ובזמן שיש לה חבר היא "דלוקה" על עוד 4. המלצה שלי, שלא תהייה לך חברה אם אתה לא מתמסר לקשר רק איתה. אחרת מה הקטע? בתכל'ס מה ההבדל בין חברה לידידה, עובדה אתה אוהב את שניהן.

 מה תעשה? תחליט.

אתה צריך לשאול את עצמך אם אתה יכול לאהוב שני בנות, יש מצב שאחת אתה אוהב יותר. ואז... תעשה מה שבראש שלך.

אהמ, ואנשים שיחשבו ששניתי דעה (ודיי לחכימא ברמיזא חח, סתם!) אז לא, אני פשוט מגיבה בהתאם לנושא!

בס"ד.

למרות שאני די מסכים עם אוסנת, אם זו אהבה אמיתית, אז יש רק אחת בראש שלך...

חוצמזה בנאדם, למה אתה צריך את זה?!

זה גם אסור הלכתית, וגם סתם כאב ראש מיותר...

..."לכל זמן ועת"...

אולי נפסיק להגיב את התגובות הרציניות שלנו?

אני פשוט חושבת שהן לא מעניינות אף אחת, ורק יוצרות ריחוק.

להבת, את דעתך בתגובה הספציפית הזאת אני רוצה לשמוע.

זה בדיוק מה שאמרתי, בצורה עקיפית ולא מכלילה חחחח.

בכל מקרה, אוסנת צודקת צריך לא להגיב את התגובות הרציניות שלנו לשאלות האלה, אבל במקרה הזה הוא רוצה עצה אז למה לא להגיב בהקשר, ואני בטוחה שהוא יודע מה ההלכה וכו'.

לדעתי-אתה מחבב את שתיהם, כי אם באמת היית אוהב מישי, אז הייית אוהב אותה...

לא היו לך בכלל ספקות..

זה מפתח מאוד את השכל.

אני התחלתי לשים לב לזה על עצמי, שזה מאוד מפתח את הכושר של החשיבה, המיומנות והמהירות.

אז די לקטר...

פורסם ב"היום יום" סיוון- זהו לוח שנה (י"ט כסלו התש"ג-י"ט כסלו התש"ד) שחיבר אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש נבג"מ זי"ע בהוראת חותנו הריי"צ זי"ע , ובו ליקוט משיחות ומכתבי הרבי הריי"צ זי"ע.

בס"ד ליקבה"ו

זה כזה משפט של חב"דניקים (החתימה). כל כולו מוחין ועמקות. אך תענוג עד כמה שזה קלאסי.

גם אם בגוף את לא יכולה להיות איתם - ברוח כן...

המון אמונה!! המון תפילה!! המון דמעות!!

זה מה שיעזור...

בשורות טובות.
בעז"ה שבוע טוב - שנזכה ל - " בימים ההם - בזמן ה-ז-ה"!!

משו פה לא נראה לי.
תנסי לחשוב על הענין שוב...

אני יודע שחז"ל היו גאונים והם אמרו שאדם שבאמת רוצה ויש לו את היכולות להצליח -
מצליח! פשוט צריך להוציא את היכולות הללו מן הכח [רישמי] אל הפועל [מעשי].

לא מכיר אותך - אבל...כדאי לך להתאפס על עצמך!
זאת אומרת , לשכוח רגע מהכל...לסנן את כל המחשבות -
את הנצרכות להשאיר. את המיותרות לזרוק.
ו....איך לא. להתקרב לקב"ה שהרי הוא רופא כל בשר...
אמונה. תאמיני באמת בקב"ה. תדעי ממש שהוא אוהב אותך. תדעי שהוא קיים -
זו דרך להתקרב אליו כך אומר הרמב"ם.

אגב - תגידי , את מרגישה שאת מתפללת אליו?
ז"א את מרגישה [!!]  את הקרבה אל ה' בתפילה...?

בהצלחה!!
כל טוב!

בס"ד

שמעתם על המלחמה? בעז"ה ננצח!!!!!!!

סוף סוף ישראל מתקיפה, המשיח כבר כאן!!!!!!!!!!

אני אומרת לכם שכבר מחר יעבירו שוב תחמושת לעזה...

זאת עוד לא המלחמה שחיכינו לה...

תושבת שדרות.

עברה עלינו שבת לא קלה - אזעקה באמצע סעודת שבת, זה כ"כ מעצבן..

מקווים לבשו"ט תמיד

אחת מהדרום

יש 3 סיבות למה זה קורה..

1. זה אחד הנושאים המרכזיים בגיל ההתבגרות.

2. חסר מקומות שאפשר לדבר על זה ולקבל תשובה בלי להתפדח.

3. כי לא פותחים מספיק שרשורים על נושאים אחרים.. (כן, לא רק אני אמור לפתוח גם לכם מותר..)

וסיבה שולית שאני מקווה שלא קשור לפורום הזה.. העיסוק האובססיבי בצניעות יכול לנבוע מחוסר צניעות.

לא נוח לכם שזה ככה?

תפתחו שירשורים אחרים.

אאל"ט זה היה הרב צוקרמן שליט"א

הדיון סביב "בינו לבינה" זה הפורנוגרפיה של הדתיים.

או במילים אחרות היצר כאילו אומר "תתנגדו או שתהיו בעד זה- העיקר שתתעסקו בזה"

בס"ד.

טוב לראותך במחוזותינו בנאדם!

ו... לגבי הציטוט. יש בזה משו. אבל בדיעבד, עדיף להיות נגד... אתה צודק. ש"הצניעות הכי גדולה היא לא לדבר על צניעות" אבל "עת לעשות לה' הפירו ציטוטיך...." נכון שיכול להיות שהמצב פו קצת מוגזם. (ו..הרועה צודק) אבל לפני זה היתה אופנה של "התאבדות" זה היה הנושא המדובר. ולא בכדי נקרא שם הפורום "נוער וגיל ההתאבדות". לכל זמן ועת, לכל נושא בפורום, אבל לענ"ד זה מראה שיש איזו מגמה לברר את הנושא הזה לעומק. זה אוכל הרבה חבר'ה מבפנים ודורש את היחס הנכון. וכשראו שזה נושא מדובר "נפתחו המעיינות...". יכול להיות שצריך לחשוב על גבולות וכו' אבל עצם הדיון בנושא הוא טוב. ואלעדי- מי כמוך מודע לבעיה...

מה הגישה הנכונה למסורתי? יהודי עם קשר לדת. מניח תפילין פעם ב... לא אוכל חזיר שומר כיפור מתפלל בשבת מידי פעם וכו' וכו'.

אני אישית לא מסוגל להסביר את העמדה שלי עד הסוף. אני צריך לחשוב על זה כדי לנסח בצורה מדוייקת, אבל זה די ברור, שיש בזה הרבה אמת ברגש הטבעי הזה של יהודי שמרגיש קרוב לה' ולתורתו. הרבה מהם ישלחו את הילדים שלהם לביה"ס דתיים וירצו שהם יחזור בתשובה. חלקם אף יצהירו בפה מלא ש:"בבוא היום גם אני אחזור בתשובה". הם מוכנים לקלל קללות גסות, אם תפגע כהוא זה ברב שלהם או אפילו בנכד שלו. (ויש לי עשרות סיפורים בנושא) אי אפשר להתעלם מהקשר העצום והתמים של אנשים אלו עם בורא עולם.

מצד שני- אסור. ממש אסור להתפשר. כמו שאוסנת אמרה- היהדות מחייבת כל יהודי בקשר עם ה'. קשר המעוגן בתרי"ג מצוות, לא פחות. מי שלא עושה אפילו מצווה אחת הרי הוא "מומר לדבר אחד" וכו'.

מצד שלישי- ברור לכל כי (וסליחה על הגזענות) לא סתם כל המסורתיים הם ספרדים. הגישה החמה, המשפחתית, שיודעת לקבל את השונה ואת האחר. ששמה את האחדות שמטרה נעלה. זו הגישה הספרדית. ולכן רוב המסורתיים הם ספרדים. אגב, גם החסידות הלכה בכיוון הזה. "הרב של הגנבים"... הלמדנות הליטאית באותה תקופה זלזלה בעמי הארצות הפשוטים והעריכה רק את הלמדנים והפלפלנים הגדולים. החסידות נתנה מענה ליהודים העמלים , שחלקם כמעט ואינו מקיים מצות. ברור לכולם שזה מה ששמר על היהדות באותה תקופה.

מתוך העניין של הספרדים (ואין לי בעיה להיות גזענית) - אני מגיעה לעמדה של "אין התפשרות". נכון שבפועל אני לא מבטאת את זה, אבל יותר קשה לי עם מסורתיות בגלל זה. יהודי אשכנזי חילוני רגיל - לא קרוב לדת כמעט. אז הוא מרגיש בצורה חריפה את החסר, ושהוא לא עושה כלום "למען ה'" (הם מאמינים, רק לא מקפידים אפילו על מעט מצוות). מסורתי - לא. מסורתי פוטר את עצמו מלהקפיד יותר על מצוות כי הוא כבר משתדל ועושה מספיק, כביכול.

וזה חלק מהבעיה.

לכן צריך לא לפחד לומר את זה לכל אדם הנכנס לשערי בית הכנסת הספרדי השכן, ומיד שם כיפה על הראש. כמובן שמתוך מחשבה, כדי לא לגרום לו לעזוב הכל... אבל בגלל שיש להם אמונת חכמים גדולה מאוד, יש לרב השפעה גדולה על כך.

אותו דבר דתיים. לפעמים הם מרגישים שהם מספיק טובים, שהרי הם עושים כך וכך. אבל בשביל זה יש רבנים שיתפקדו בתור "מוכיח בשער". אז למה לפחד להוכיח מסורתי ספרדי?

כי את עלולה לרחק יותר מאשר לקרב

אני מעביר שיעורים ליהודים כאלה..ספרדים. יהודים פשוטים של בית כנסת ותו לא. ואני הולך ממש על גחלים כדי לקדם ולהזיז אצלם משהו. לפעמים -כמו שבעצמך ציינת- יותר קשה לדבר אליהם מאשר אל חילונים, כי העגלה שלהם כביכול מלאה והם מרגישים סיפוק דתי שמניח את דעתם ולא נותן להם את הרצון להתקדם. הרי כל התקדמות מבטאת חסרון- אחרת לא היתה היתה התקדמות. אבל זה כבר סתם חפירה

אבל יש הרבה אנשים שפשוט לא מודעים ל'בעיה' שלהם, כי כולם הולכים על גחלים...

בסד, אבל מקובל עלי.

רק בגלל השמאל חצי מהנזקים והאסונות בארץ הזאת.....

חז"ל אומרים (יומא לט) - תנדב"י עבירה מטמטמת לבו של אדם".. ורש"י שם: "אוטמת וסותמת מכל חכמה". וגם איפשהו בתחילת השערי תשובה, כותב רבנו יונה שמי שלא חוזר בתשובה, זה בגלל שאין לו בינה. הוא יכול להיות פרופסור אבל הוא חסר בינה אמיתית, שכן אם הייתה לו - הוא היה ממלט את עצמו אל התשובה ולא ממשיך בדרכיו הרעות.

השמאלנים, הם אחים שלנו, אבל לצערנו הם אטומים וסתומים מכל חכמה אמיתית, מכל חכמת התורה. אז מטומטמים זה בסדר גמור, רק השאלה היא מה עושים עם זה (בלי קשר לסרט שלא ראיתי אותו):

- אם הכוונה שהם מטומטמים (אה, שכחתי גם את: נאצים, ערב רב, ס-מאלנים), ואנחנו נחיילים למותם או ל"ימח שמם", אז זה חסר תועלת. חוץ מזה שאסור לייחל למותו אפילו של רשע גמור, כמו שאומר רבי יהודה הנשיא בזוהר הקדוש, מלבד כל מיני איסורים שלפעמים אומרים בחטא הלשון (כדי לצאת מגדר "רעך" בלשון הרע, צריך להיות אפיקורוס גמור, והרוב הם תינוקות שנשבו, כפסק החזו"א ועוד גדולי ישראל בהם מרן הרב קוק זצ"ל), זה חסר תועלת - מה עשינו בזה שאנחנו מתגדרים בכינויים של נאצים וכדומה? כלום. הם ממשיכים להיות רחוקים מהקב"ה, אנחנו רק מוציאים את התסכולים שלנו בכל מיני התבטאויות חביבות, ותכל'ס זה רק מרבה שנאה לחינם. 

- אם הכוונה שהם מטומטמים, ואנחנו צריכים להצטער על המצב הרוחני שלהם, על הניתוק שלהם מקודשי ישראל, להתפלל עליהם - והכי חשוב: לקרב אותם, אז באמת זה דבר גדול!  שהרי אפילו אם אותו אדם הוא "ערב רב", והוא יחזור בתשובה -  הוא יפסיק להיות ערב רב, או שטעינו באבחון שלו כ"ערב רב", ואחנו נקבל אותו בזרועות פתוחות.

הוא לא התכוון להוציא עצבים עליהם אלא להראות את גודל צערו על המצב שלהם..

אגב, אתה באמת חושב שאם הם יחזרו בתשובה מישהו יסכים להסתכל עלהם?

נחמד לראותך שוב..

לא נורמלי כל המצב הזה!! זה ארגון של נשים מטורפות לחלוטין!!

מומלץ לראות עוד כמה סרטונים ולהזדעזע באמת..

אם אתה אוהב אותה באמת - אז תנתק את הקשר. בגלל ששניכם מבינים שהוא לא טוב כרגע.

אם אתה אוהב את הקשר איתה - זאת אהבה התלויה בדבר. אז תנתק, כי זה בעצם לאהוב את עצמך.

אתם לא מבינים את הצד שלוו, אי אפשר לנתק את הקשר אם הוא אוהב אותה !

לדעתי הפיתרון הכי טוב זה באמת להנמיך את האש.. להיפגש פחות אבל עדיין לשמור על הקשר ביניכםם ..

מחקרים הראו שרק 10 אחוזים מבנים בגילאי העשרה מעונינים בקשר למטרות חתונה.

דבר שני, הקשר הזה רק מזיק.

א. לא נותן לאדם לפתח את האישיות שלו. הוא מתפתח בהתאם לאחר, כדי להמשיך את הקשר ביניהם... הוא לא מחליט מה דעתו ומה רצונותיו, הוא מחליט עליהם עם עוד מישהו.

ב. מאוד קשה שלא להתדרדר לבעיות הלכתיות. זה כמעט בלתי אפשרי.

ג. זה לוקח המון כוחות נפש לשמור על קשר במשך הרבה זמן. באיזה שהוא שלב, אחרי הרבה פגישות, זה כבר כמו נישואין - רק בלי להיות נשוי. יש מריבות ואי הבנות שגורמות להרבה מתח נפשי לא בריא. אם מישהו מחפש דוג' - שיקח אותה מהספר "מים שאין להם סוף". זה בדיוק מה שקורה שם.

בהצלחה! וזה שווה את זה.

"אהבה פירושה דאגה לצורכיו של הזולת תוך כדי הערכת וכיבוד המכלול שמרכיב את הזולת גם כאשר משתמע שתאלץ פעמים לכופף עצמך למענו."

כתב את זה מישהו אחר בפורום אחר. אבל זה התמצית.

אם אתה רוצה את טובת החברה שלך, אתה צריך לנתק איתה את הקשר.

כדאי לך לברר מדוע לא כדאי לשמור על קשר בגיל 16. זה יעזור לך לעכל.

בהצלחה!

תעשה מה שאתה מרגיש!!

אתה יכול נגיד להחליט איתה שתדברו רק באימל ומכתבים ואז פעם בהרבה הרבה זמן תפגשו. סתם הצעה

שכולם פה אומרים שהוא לא אוהב אותה. הילד כולה בן 15 (או משו כזה..) והוא מרגיש שהוא אוהב.

אולי זאת לא אהבה של מבוגרים אבל זה סוג של..

הוא מרגיש טוב איתה ואוהב אותה יאללה אח שלי תפרגנו לעצמכם.

אבל אפילו אתה שם לב שזאת אולי אהבה שונה משל מבוגרים. במה זה שונה? אפשר לאהוב עוגיה, ואפשר גם לאהוב אישה.

אהבה שתלויה בדבר, זה לאהוב עוגיה.

אהבה שאינה תלויה בדבר, זה לאהוב אישה. ואם אתה אוהב אותה באמת - אז הכי טוב שתפרדו.

זו אהבה של גיל נעורים (אם את מכירה..) ולא של חתונה ודווקא בגלל זה הוא יכול להמשיך לצאת איתה ולבלות איתה.

הנקודה היא שאת טוענת שחברות בגיל הזה זה לא טוב ואני חושב שזה טוב ובריא. ובעניין הזה דיברנו פה כבו הרבה..

למה לבזבז רגש על סתם?

הרגש הרומנטי הטבעי פג במהלך הנישואין. אז למה לבזבז אותו כבר לפני הנישואין, על בנות אחרות?

דבר נוסף, כל קשר כזה שנגמר - מפרק בנות רגשית. בנים לא נקשרים ברמה כזאת שתפרק אותם, בגלל שלרוב הם לא מחפשים את הקשר הרגשי... אבל גם אם כן, זה לא קשה להם כמו שקשה אח"כ לבנות. למה?! למה לעשות את זה?

ברור שיש יוצאי דופן.

אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.

אומנם לבנים יש אגו ולכן הם לא מראים את זה כלפי חוץ...

אבל גם בנים לוקחים את זה קשה

לפעמים אפילו יותר קשה בגלל שאצל בנות מקובל לשחנ"ש ואילו אצל בנים כמעט תמיד אין דבר כזה...

ואז יש שתי אפשרויות....אם אתה שוכח אותה....מה טוב

אם לא.....טוב קודם מגיעים לגשר ואח"כ עוברים אותו אולי תדברי עוד שנתיים שלוש ותראו מה הלאה

בכל מקרה זה לא בריא לאכול את עצמך עם מחשבות כמו "אם לספתא היו גלגלים..."

כל הזמן חתונה חתונה חתונה , יאללה צאו מזה ..

שיעשה מה שהוא חשוב שנכון!

כמה דברים...שממש עצבנו אותי פה...

 אתם אומרים את זה ביותר מידי קלות, "זאו סגור ת'בסטה" לא זה ממש לא ככה,

זה קשר של זמן,

זאת אהבה זאת לא סחורה...

ת'נמיח ת'אש...

זה קשה וכמעט בלתי אפשרי שלא לגלוש אחר-כך...

זה רק עם אתה מבקש ממישהו ,רב, הורה, חבר דוס, אנע ערף, שהם יחליטו בשבילכם כללים...

ואז רק מה שהם אומרים...ואתם צריכים לקחת הכל גם אם הם אומרים שיחה פעם בחודש..!!!

 כי הם יותר גדולים מכם ומבינים יותר טוב...וגם זווית הראיה שלהם יותר טובה..

"אני לא אומר שזה קל אני אומר שזאת האמת"

אבל לדעתי...

אם אתם באמת אוהבים באמת, כדי לכם לחכות לזמן מתאים..

אומנם לסגור לגמרי זה קשה...אבל זה הכי טוב.

אוקי...צ'מע סיפור..

נגיד אתה במעיין והמים קפואים

יש לך שתי דרכים להיכנס

א) לקפוץ.... וזהו אתה כבר מתרגל אחרי שניה...

ב) להכניס ת'אצבע ואז עוד פעם ועוד לאט לאט...

עד שכולך בפנים...

אוקי...בהתחלה למי יותר קשה?

ל "א" כי זה בבת אחת...

שניה אחרי למי יותר קל?

"א"....כי הוא כבר כולו בפנים...

אותו דבר הקשר שלכם..

אם תחליט לנתק ת'קשר זה כמו לקפוץ למים קפואים,

בהתחלה יהיה לך קשה, ותוך כמה זמן תתרגל וזה יהיה הכי טוב לשניכם..

ואם בכול זאת תחליטו לשמור על קשר, יהיה קשה להנמיך ת'אש וגם אחר-כך להיפרד עוד יותר..

כי זה כמו שאדם שהתרגל להנות מארבע כפות דבש לא יהנה מכף אחת.

ולכן יהיה קשה להוריד.

טוב זאת העצה שלי.

מקווה שעזרתי.

עלו והצליחו...

אליעד

בס"ד.

ילץ- כל הכבוד! אבל:

הכל שאלה של מה שנקרא ה"עמידות" של הקשר. זאת אומרת: האם הקשר הזה יבוא לידי ביטוי?! האם אתם רואים את עצמכם כזוג מתאים?! האם אתם חושבים שתתחתנו?! מתי?!

אם אתם מדברים על חתונה בזמן הקרוב- תשמרו בקשר נמוך- בהתייעצות עם רב.

אם לא- תברחו מזה כמו מאש. כמעט אין כזה דבר "קשר על אש נמוכה", לא טוב להעמיד את הלב למבחן סיבולת. קשר- או שהוא מתחמם או שהוא מתקרר. אף פעם הוא לא נשאר במקום.

אם אתה רוצה לדבר באישי- אני כאן. (כשאני כאן...)

אני בדעה של, אם אין שום כיוון של חתונה אין קטע בחברות בגיל כזה.

נכון בגיל כזה זה ממש לא חכם מלכתחילה, אבל אם אתה כבר בפנים, כל עוד יש לזה כיוון של חתונה ניתן ללבן את זה, ולהמעיט מעט, ובעז''ה להתחתן.

ואני לא מסכימה עם הדוג' הזו, היא נכונה, אבל לי אישית לא ניראה במקרה הזה... אני באמת לא רואה שום דבר רע בלהנמיך אש מעט, זה דווקא יכול לחזק את הקשר.

בס"ד.

מניסיון של כמה וכמה חבר'ה בגילאים שונים - זה פשוט לא נכון.

אי אפשר לשמור על קשר חלש הרבה זמן. זו עובדה.

חוצמזה- שזה לא חכם. עד החתונה אתם תשתנו אלף פעם. וחבל על הקשר המובזבז הזה. הוא סתם מקלקל את העתיד (ויעויין ב"משל האנטנה הכיוונית" שפורסם פו מס' פעמים). אתה מגיע לחתונה עם משקעים מקשרים קודמים...

בקיצור- מנסיון של הרבה- פשוט לחתוך!!!!!!!!!!

הסבר רעיוני:

משל האנטנה הכיוונית – על חשיבות הבלעדיות בקשר בין המינים .

ראשי פרקים

א.הפרעות בקשר
ב.סף הרגישות
ג.האנטנה הכיוונית
ד.הנמשל-הקשר שבין איש לאשתו
ה."קשר" מערבי
ו.קשר בלעדי
ז.ההלכה – הבסיס לבניית הקשר
ח.קשר ישראלי בר קיימא

א.הפרעות בקשר
לצורך המשל ניקח מקרה , שבו מפקדת חיל האוויר מעונינת לשמור על קשר עם אחד ממטוסיה האמור לבצע גיחה חשובה ומסווגת בטווחים רחוקים מאוד מן הארץ . במפקדה נמצאים משדרים המסוגלים לשדר בעוצמה גבוהה, כך שאפשר יהיה לקולטם בכל מקום במזרח התיכון . אולם למטוס ישנה יכולת שידור מוגבלת , וככל שירחיק מתחומי הארץ יקשה על האנטנה המוצבת במפקדה לקלוט את שידורי המטוס.

בנוסף לבעיית עוצמת השידור של המטוס ישנו גורם המחמיר את המצב בהרבה , והוא , על אותו תחום תדרים שבו מתקשרים ביניהם המפקדה והמטוס, יש עוד "פיראטים" רבים , היינו "אורחים לא קרואים", הנמצאים במדינות שסביבנו (מדינות ערב ומדינות דרום אירופה ומזרחה) המשדרות בתדרים דומים ואף זהים לתדרי הקשר בין המפקדה למטוס (כגון: תחנות רדיו חוקיות ופיראטיות , מגדלי פיקוח, מטוסי נוסעים ואוניות שונות , תשדורות צבאיות של הצבאות מסביב ועוד אין-ספור גורמים נוספים),אשר כולם "מעמיסים" בשידוריהם על גלי הרדיו באותו תחום תדרים . למטוס בדרך כלל אין בעיה , כי הוא טס מעל מדינות ערב , שיש בהן בדרך כלל מעט תשדורות , אולם אנטנת הקליטה אשר במפקדה חשובה לכל אותם רעשים המגיעים ממדיות ערב באותה מידה כמו לרעשים המגיעים ממדינות אירופה הקרובות , ספינות ומטוסים באזור הים התיכון וכו'.

ב. סף הרגישות .
כל עוד המטוס נמצא בתחומי הארץ או בקרבתה – שידוריו נשמעים ברורים וחזקים בעוד שאר הגורמים המשדרים נמצאים רחוק ויוצרים בסך הכל רעש רקע חלש. על רעש רקע זה ניתן להתגבר באמצעות פתרון טכני פשוט- הרמת "סף הרגישות" של האנטנה כך שלא תקלוט שידורים בעוצמה נמוכה מסף מסוים , שעליו מחליט אשר הקשר במפקדה.

הבעיה נוצרת כאשר המטוס עצמו הולך ומתרחק. אז- עוד ועוד ממוקדי השידור האחרים הופכים להיות קרובים יחסית אל האנטנה במפקדה יותר מהמטוס עצמו . בעיה זו הולכת ומחמירה יותר ויותר כלל שהמטוס מתרחק- או אז שומע איש הקרש במפקדה את שידורי המטוס בעוצמה נחלשת והולכת , בעוד שידורי שאר המוקדים הופכים להיות רעש נוראי באוזניות . הדרך היחידה להורדת אותו רעש היא הרמה נוספת של "סף הרגישות" של האנטנה במפקדה . ואז בכל מקרה של ניסיון קשר בין המטוס למפקדה ישמע איש הקשר במטה רק חלק מתשדורת המטוס. ההסבר לכך הוא , שכל גל רדיו מורכב מאותות ברמות עצמה שונות, גבוהות יותר וגבוהות פחות. ובשל הרמת סף הקליטה ישמעו במפקדה רק את קטעי התשדורת המשודרים ב"פיקים" של עוצמה גבוהה , ואילו את השידורים המשודרים בעוצמה בינונית ישמע איש הקשר קטועים ומשובשים מאוד, ואת אלו המשודרים בעוצמות נמוכות לא ישמע כלל, ואז במקומם ישמע באוזניות : במקרה הטוב – שקט , ובמקרה הגרוע- את שידורי שאר הגורמים .

ג. האנטנה הכיוונית.
הדרך היחידה להתגבר על בעיה זו היא להשתמש לא באנטנה רגילה כזו הקולטת תדרים מכל הסיבה (הנקראת אנטנה OMNIT כגון האנטנות הקיימות במכשירי קשר צבאיים רגילים, בטייפים, מכשירי טלפון סלולריים וכו' הקולטות שידורים מ-360 מעלות) אלא באנטנה כיוונית(לדוגמא: "צלחת" לקליטת שידורי לוויין וכדומה) הפונה וקולטת שדרים רק מכיוון אחד. אנטנה זו הנמצאת במפקדה מתוכננת מראש לעקוב באופן רציף אך ורק אחר שידורי המטוס , בכל כיוון אשר הוא פונה . בזכות פתרון מכני פשוט זה , האנטנה הכיוונית מתעלמת לחלוטין מכל מוקדי השידור האחרים , חזקים ככל שיהיו , וקולטת אך ורק שידורים המגיעים מכיוון המטוס שהיא עוקבת אחריו בקפדנות .

ד.הנמשל-הקשר שבין איש לאשתו
מהמשל נעבור לנמשל – הקשר בין איש לאישה , כמו הקשר בין המטוס למפקדה , פועל על ספקטרום רחב של עוצמות שידור : החל בשידורים בעוצמה נמוכה (שיחות קלות ביחד,עזרה הדדית בדברים קטנים וכו') דרך שידורים בעצמה מעט גבוהה יותר (ארוחות ביחד , נגיעות קלות , עיסוקים משותפים וכו')ושידורים בעוצמה בינונית(שיחות עמוקות,בילויים משותפים וכו') וכלה בשידורים בעוצמות גבוהות ביותר. מכאן , שהקשר בין איש לאישה מורכב מהמוני ניואנסים ומרמות חיבור שונות היוצרות ביחד את הקשר המלא אשר על פי התורה אמור להתקיים רק על ידי חתונה , והוא הנקרא , ולא במקרה , "ברית הנישואין".

ה."קשר" מערבי
הגישה החילונית – מערבית טוענת , שאין כל בעיה לפתח קשר ברמה זו או אחרת בין גברים לנשים גם מחוץ למסגרת הנישואין. קשר שכולל לא רק שיחות נצרכות-קונקרטיות , אלא גם שיחות ארוכות ואישיות , ארוחות ביחד , לצחוק ולשמוח , נגיעות סתמיות פחות או יותר , חיבוקים ידידותיים, בילויים משותפים , ריקודים בזוגות ועוד. בעצם אותה גישה טוענת , כי מלבד יחסי האישות אין כמעט שום הבדל בקשר שבין בעל לאשתו , מהקשר בינה לבין כל שאר הגברים בעולם.

כך הפכה התרבות המערבית את רוב רובן של רמות הקשר שבין איש לאשתו לשייכות לרשות הרבים , ואין כמעט כל תחום שנשאר בלעדי לקשר הנישואין. קשר נישואין חלש שכזה – אין בו כמעט שום דבר המייחד אותו מקשר עם כל איש או אישה זרים , והוא נועד מראש לכישלון אל מול הרוחות החזקות המנשבות מבחוץ. ממש כמו במשל , ישנן הרבה מאוד תשדורות זרות מסביב, המוני פיראטים ופיראטיות , שבמודע או שלא במודע משדרים כל מיני סוגי מסרים, הנקלטים על ידי האנטנות שלנו. ואז, במקום שנקלוט אך ורק את בן הזוג שלנו, שהתחתנו אתו ,אנו חשופים וקולטים את הנשים או הגברים הזרים הללו. ולכן לא ייפלא , כי נישואין בעולם המערבי הם דבר שהופך, ככל שהחברה מתירנית יותר בקשר בין גברים לנשים, לכישלון הולך וגדל.(ישנן מדינות,שבהן יותר משמונים אחוזים מהזוגות הנשואים מתגרשים תוך זמן קצר. לצערנו, גם בארץ המצב הולך ומחמיר, והדבר חודר גם לציבור הדתי בכל מגזר שלו שאינו מקפיד בתחום בצניעות שבינו לבינה.)

ו.קשר בלעדי
בישראל, לעומת זאת, האדם מחונך להתרחק ככל שיכול מכל אישה זרה, ועליו לשמור את כל גילוי הקשר, ואפילו הפשוטים ביותר,אך ורק לאשתו.אין התורה פונה רק אל האדם הנשוי,אלא לא פחות מכך גם אל הבחור הצעיר שאי"ה יתחתן בעוד מספר שנים , ויחיה עם אשת בריתו במסגרת של נישואין. עליו גם כן מוטל לשמור על בלעדיותו של הקשר לאשתו העתידית. ואף על פי שטרם מכיר הוא מי היא, בכל זאת שומה עליו כבר מנעוריו לדאוג, לא ייחשף לשידורים של נשים זרות , וצריך הוא לשמור עצמו מ"האזנה" לתשדורות הזרות הרבות המקיפות אותנו מכל כיוון אפשרי. כל קבלה של תשדורת כזו תגרום, כי בבואו בשעה טובה להיקשר בברית הנישואין עם אשתו , הרי שגילויים מסוימים של קשר וקרבה כבר לא יהיו מיוחדים אך ורק לה.

ראוי לכל אחד ליצור "אנטנה כיוונית", המופנית אך ורק אל אשתו (אם זו אשתו בפועל,או זו העתידית שהוא אינו מכיר עוד כלל).על ידי כך מסוגל הבעל / יהיה מסוגל הבחור לקלוט היטב את כל "רמות השידור" שבינו לבין אשתו , גם הפשוטות והיום-יומיות ביותר, וליצור עמה קשר רציף בלעדי רק בינו לבינה, ללא שום קטעים ריקים. ומתוך שהאנטנה הכיוונית שעלינו ליצור בעצמו מתעלמת לחלוטין מ"שידורים" של מוקדי שידור אחרים(המכרה מהסניף,הבחורה מהפרסומת בעיתון,השחקנית בטלוויזיה,המש"קית בצבא,השותפה ללימודים באוניברסיטה וכו')- גם נמנע מצב שבו עולים "פיראטים" על התשדורות שבין האדם לאשתו.

ז.ההלכה – הבסיס לבניית הקשר
יסוד חשוב זה של הבלעדיות המוחלטת של הקשר בין בעל לאשתו הוא הגורם,כי בהתפרטות אותו רעיון רוחני עקרוני לחיי המעשה , תבוא תרבות ישראל ותנחה את האדם (אחרי ההדרכה הכללית "להתרחק מהנשים מאד מאד" )לדקדקנות מוגזמת לכאורה : שאין לשוחח אפילו סתם שיחה שלא לצורך עם אישה זרה, שלא להסתכל שום מבט באישה אחרת מאשתו ועוד הלכות רבות. אלו לא נובעות משנאת החברתיות וצמצום האדם לחיים מוגבלים וחסרי שמחה, כפי שהדבר נתפס בתפיסה הראשונית השטחית , כי אם בדיוק להפך , מתוך רצון בטובת האדם ובהכוונתו לחיים מאושרים ללא "פזילות" לאושר המדומה שנראה כאילו מסביב. ההלכה רוצה לגרום לאדם , בתחילה אפילו באופן "מכני" הלכתי, ובהמשך באופן חינוכי , תודעתי ונפשי, להיות מכוון אך ורק אל עבר אשתו. בכך יוצר האדם קשר עמוק ומלא עם האישה האחת , שעמה,ורק עמה,יבנה לאט לאט קשר בלעדי, עמוק ונפלא,המתפרש על כל ספקטרום גילויי הקרבה שבין בני אדם – החל מהרמות הפשוטות והבנליות ביותר, וכלה בעמוקות ביותר.

ח.קשר ישראלי בר קיימא
על ידי הריחוק מבני המין השני בזמן הנעורים,כמו גם לאחר הנישואין- מכל מי שאינה אשתו- אנו מתקרבים לבניית הקשר האידאלי בין איש לאשתו. דבר זה ודאי דורש מאמץ , ולכאורה ויתור על דברים שהינו רגילים אליהם , הנפש מחמדתם, ואף נראים כה יפים ומפתים מבחוץ . אך מי שיהיה מוכן לכל , וישקיע בכך את כוחותיו – יוכל לבנות קשר של היכרות ודבקות מוחלטת בינו לבין אשתו , מבלי לבזבז טיפת אנרגיה בכיוונים שמחוץ לקשר זה. קשר שכזה – שעל כולנו לשאוף לבנות בביתנו שאנו מקימים/נקים אי"ה – הוא קשר אמיץ וחזק, ששום רוח זרה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לפגוע. הוא יוכל להיות בסיס להקמת בית נאמן בישראל. נאמן כפשוטו,ועוד יותר כמדרשו-הקמת בית נאמן למגמה הישראלית בעולם.

-מתוך הספר: "החזית שבעורף"

אתה צודק...

אבל זה לא "פשוט לחתוך"

ממש לא... אומנם אתה רואה את זה מיזווית אחרת... שזה מה שנכון...

אבל הוא לא ניראה לי..(היא ניסתה להסביר לי למה לא טוב ואני "עלאק" הבנתי ואז ניפרדנו )

אז אולי תסביר למה... וגם איך לחתוך...

אבל זה לא קל לחתוך!

אני מכירה כמה זוגות שהיו חברים מכיתה ט', תיראה זה אפשרי.  אבל אם היא מתלבטת קצת, אורי אתה צריך לבדוק אם היא באמת האחת ולראות אם הקשר הזה באמת מוביל לחתונה. אם כן, אז אולי להיפרד זה הדבר הנכון ותחזרו עוד שנתיים (אני מכירה זוג שהבעל היה בן 18 והיא בת 16 כשהם הכירו- הם החליטו להיפגש שוב לאחר שנתיים(לא יודעת אם לא היה קשר בכלל, אבל בעיקרון הם לא התראו) ואז אחרי זה הם התחתנו כשהיא הייתה בסוף השמינית.). חוצמיזה אולי אחרי כמה זמן תיראו שזה לא הכי מתאים, אי אפשר לדעת...

אבל אחד מאלף אני בטוחה שבמקרה ששני האנשים רוצים, והם חושבים שזה נכון, אפשר למשוך את זה כמה שנים ולהתחתן בסופו של דבר. כמו שאמרתי זה מצב שייתכן, יש לי חברה ששני אחיות שלה התחתנו עם חבר שלהם מכיתה ח', הם נפרדו וחזרו פה ושם אבל בעיקרון הם היו בקשר מגיל מאוד צעיר.

ונכון שהם משתנים, אז באמת זה לא הכי אידיאלי, אבל אם זה כבר נמצא למה לחתוך ככה? אחד מאלף תכניס קצת את הקטע של הרגש- יש כאן גם רגש, לא רק נתונים יבשים. וגם תחשבו קצת על הקטע האינדוודואלי (יענו באמת להכיר את המצב ורק אז להחליט), לכן אורי אני בעד שתדבר עם בנאדם שמכיר אותך, ומכירה את המצב. כאן בפורום אנחנו יכולים להביא נתונים ודעות כלליות, אבל כל מקרה לגופו! וזה כן הוכח מדעית חח סתם.

 וגם אורי אני בעד שתדבר איתה, שתנסה להבין שוב!

משמיע ישועה...|רומז|

יש לבנדם רגש...

זה לא קל? "קשה יש רק בלחם" (וגם אותו אוכלים...)

זאת לא שאלה של "קל" או "קשה", זה שאלה של "נכון" או "לא-נכון".

אני מכיר זוגות נשואים שהיו חברים פעם. כואב לומר אבל... רואים עליהם. הם נשארו ברמת קשר של חברות. חוצמזה שזה גורר הרבה נפילות ותיסכולים כשיש רגש אבל אין איך לבטא אותו.

חוצמזה שאני נגד "למשוך קשר" זה יכול או לקרר אותו לגמרי, לגרור מריבות שטותיות בלי הסכם להתפשר או התחממות מסוכנות ומפילה.

יש כאן רגש. אני מדבר מנסיון של לא מעט אנשים. מה שאני אומר זאת הדרך שתגרום הכי פחות סבל- בדוק. חוצמזה שהשכל צריך לשלוט. אסור לפעול אך ורק ע"פ הרגש...

"ילץ" - "משמיע" לא צריך עדות אופי....

ו"להבת-כוח" היה נדמה לי ש"האח הגדול" (ודי לחכימא ברמיזא...) גרם לך לחשוב אחרת , לא?!!

אני מסכימה איתך שאסור לפעול רק על פי הרגש, אבל לא ניראה לי שכדאי גם לפעול רק לפי השכל.

ואתה יודע מה? אולי עדיף למשוך קשר למשך זמן מה, ובאמת להשלים עם הגמירה שלו, מאשר ששני הצדדים נשארים שבורים, ועם תחושה של חוסר מיצוי.

זה לא קל! וכאן נכנס הקטע של הרגש, זה לא קל להיפרד! זה לא סיבה להישאר ביחד, אבל זאת עובדה.

אני לא חושבת שבכל זוג שהיו פעם חברים, זה משפיע על הנישואים שלהם. תיראה אנחנו יכולים להביא עובדות לכאן ולכאן. חברות מגיל צעיר זה קשה, זה לא עדיף, ולעיתים זה לא חכם. אבל אני חושבת שעם עושים כל דבר בקדושה, ופועלים בצורה נכונה זה אפשרי.

ואחד מאלף- הדעה שלי לא השתנתה, אלו דברים שחשבתי גם לפני כן. ואני עדיין חושבת שזה לא עדיף שיהיה חבר בגיל הזה, ואני עדיין חושבת שזה ממש לא חכם ליצור מתחרים לבעל, ואני גם עדיין חושבת שהנסיון הכי קשה זה לא להעמיד את עצמך בפני ניסיון. וע''י כך לביזיון כמו שאמרת. אבל אני מבינה את המצב, ואני באמת חושבת שזה אפשרי, שזה אולי הכי פחות עדיף, אבל לא יודעת אני שונאת את המחשבה של להיפרד, של לחתוך. זה כמו מוות, רק שהבנאדם לא הלך, אז למה אי אפשר לדבר איתו? ועזוב יציאות שלי, אבל סתם באמת שאני חושבת שלפני שגומרים את זה, צריך איזשהו השלמה עם המצב!!! במיוחד כשזה ייתכן, מילא במצב שבו דיבור בין השניים לא הגיוני, אבל כאן רק לדבר. לבדוק מה הכי חכם בשבילם.

הם לא אומרים חתונה חתונה כל הזמן....הם מנסים להבהיר שקשרים של בנים-בנות זה רק בשביל חתונה........

בנת?!

חולעלייך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דווקא נראה לי שכדאי לך להפסיק איתה את הקשר עכשיו..

כדי שבגיל החתונה תוכל לבחון אותה מחדש מבלי שתהיה "משוחד" (או איך שלא תקראו לזה)עליה.

כי תחשוב..אם תנמיך את הקשר - אז בגיל חתונה אתה לא תיצא עם בנות אחרות וזה כי תמיד תחשוב שהיא שלך....ותסמוך על זה שהחלטת

ויכול להיות שבינתיים אתה תשתנה אלף פעמים וגם היא!! אבל אתה עדיין תחשוב שהיא מתאימה לך בגלל שהיתה חבר שלה בגיל 16!!!

ואתה יכול מאוד להצטער על זה אחר-כך... כי החלטה של מישו בן 16..(אתה בן 16 לא?!)....

בגלל זה לא מתחתנים בגיל 16!!!

מקווה שהבנת!!!

זה קשה אבל זה מה שהכי טוב לכםם!!!!!תתגדלו עוד ותחזרו שתרצו באמת להתחתן כל אחת!יבנה את עצמו!!

בהצלחחה!!

מרכלים עליה...

ברור שזאת לא היתה הסיבה העיקרית שנפרדנו..אבל חלק קטן קטן ממנה..אבל עדיין היה עדיף שהם לא היו טוחנים ת'שכל!!

ילדים יודעים שההורים שלהם לא מרוצים מזה, ואם יהיה אכפת להם מהדעה של הוריהם - הם ישאלו. אבל מכיון שרוב הסיכויים שלא אכפת להם - הם יעשו "דווקא" אם ההורים יתערבו.

פשוט לתת להם להבין לבד ולברר עם חברים שלהם.

יש דברים שילד צריך לעבור בלי עזרת ההורים שלו...

ות'אמת היא באמת עברה את הגבול מזמן, אבל זה לא קשור.

בכל מקרה הם לא נתנו לה לצאת מהיישוב, היא רבה איתם, עזבה את הבית לכמה ימים.

וממש ממש היו המון סערות וכעס.

ב''ה ניראה לי שעכשיו יש תקופה יותר טובה, אבל באמת צריך למצוא את הקו עם כל ילד.

יש ילדים שכן צריכים את הגבולות, ויש ילדים שלא. ניראה לי שההורים שלה לא מצאו את הגבול הטוב איתה, לפחות ככה זה לא היה ניראה. אני מבינה את הסיבות שלהם, אבל זה לא הועיל במיוחד...

באיזה סוג הורים..

וגם עם הקשר חיובי או שלילי..

אומנם כמעת כול קשר הוא שלילי...אבל תתפלו הכן יש...

זאת שאלה שמבוגרים צריכים לענות..

בס"ד

הילדים דורשים הכנסת אינטרנט הבייתה. וההורים חוששים (בין השאר...) מהתכתבויות.זו בעיה מאוד מאוד קשה שלדעתי, הפתרון הפשוט ביותר הוא מראש לא להכנס לבעיה. אבל בדיעבד. אני חושב שההורים צריכים להסביר לילד את עמדתם, לדרוש ממנו להיות מעדכנים בנעשה, אבל לא לאסור עליו. בכך הם מרוויחים מס' דברים. א'- הם יודעים פחות או יותר מה הוא עושה. ב'- הם לא מנתקים את הקשר איתו. ג'- הם שומרים את זכות הטלת ה"וטו" למקרים קשים יותר. ד'- הם מעסירים את עמדתם.

אבל לענ"ד זה דיון לפורום אחר...

אחרי בר/בת מצווה הילד אחראי לעצמו. עד הגיל הזה, ההורה מן הסתם לימד את הילד שהדבר אסור. אח"כ - זאת אחריות של הילד.

כמובן שאם אין צורך באינטרנט, אז לא להכניס. אבל מכיון שאינטרנט יכול ליצור התכתבויות מאוד מאוד מועילות ולסייע לילד רבות, והפורומים - גם מאוד חשובים (גיבוש דעה, יחס לאחרים, יכולת הבעה...) - אני כן הייתי ממליצה להכניס.

אם הילד רוצה חברה, הוא יכול למצוא אותה אינטרנט. אם לא יהיה אינטרנט - הוא ימצא אותה בסניף. אם לא בסניף - אז במקום אחר. זה לא יעזור שההורים יחסמו אותו, וגם לא תמיד שידברו איתו בעדינות (זה תלוי בילד) - הוא יעשה את זה בכל מקרה, וההורים סתם יצרו ריחוק מהילד שלהם (ריחוק שישפיע על הילד לרעה).

בס"ד.

אני מכיר לא מעט מיקרים של חבר'ה שבחיים לא היו בכיוון של בנות, ובפורום פתאום.... וזה הגיע למקומות לא הכי טובים...

אבל באותה מידה היה קורה בכל מקום אחר.

הם פשוט הגיעו לגיל, ובדיוק היו בפורום... זה הכל.

ילד שסוגרים אותו בבועה כדי שלא יקרה לו כלום, יפרוץ אותה ויכאיב הרבה יותר מאשר ילד שיתנו לו להתמודד עם החיים.

שצריך שהוא ילמד כבר מעצמו.

לכולם יש ת'גיל הזה שהם "מתבגרים" אין מילה יותר יפה להמחיש את זה.

ואחר-כך הם כבר לומדים לשאר החיים.

וליתערב רק אל דברים חריגים.

וניראה לי שבזה היד חופשית פחות או יותר.

טוב מקווה שעזרתי.

ט.ל.ח.

אני שמה לב שהנושא הזה נטחן בכמה פורומים.

למה זה מעסיק אותך?

|סקרנות|

מישהו פה בכלל יודע מה ההבדל ביננו לבין החרדים מעבר להבדלים החיצוניים?

(אני לא צריכה תשובות.)

אפילו שזאת שאלה רטורית ,אני אהיה מעצבנת:

-הם לא חיים בחברה מעורבת.

-לא מקיימים את המצווה של יישוב הארץ.

-ויש להם כל מיני שריטות.

אבל מה לעשות שהם אחים שלנו, חייב לאהוב אותם...

כולנו באותה סירה.

וכל הדרכים אם הם נעשות מתוך התורה ובחיבור ישיר אליה הם נכונות ואמיתיות.

נכון שיש דברים שנראים לנו ממש לא נכונים וטובים אצל החרדים אבל גם אצלינו יש בעיות..

נראה לי שיש כאן עניין של חיבור אישי וכל אחד צריך למצוא את הדרך בעבודת ה' שמתאימה לו ואם זה בקו חרדי יותר אין עם זה שום בעיה אלא אם כן הוא עושה דברים שמנוגדים לתורה..

שנזכה למצוא את דרכינו האמיתית...

למה לשנוא?? ישר אנרגיות חיוביות, אהה??

שמע תכלס יש על מה לכעוס עליהם ובמיוחד עניין הצבא. וגם העניין שהמדינה דואגת להם עד הדברים הקטנים והם בועטים בה..

אשכרה ערביי ישראל אבל בנוסח היהודי..

נושא שמאוד מעסיק אותך- אה...?

אמ.. לפרט את הדעות שלי?

אוקי אז כמה דבאים..

ממש אבל ממש לא שנאה!!!

הם חלק מעמ"י...

אני חושבת שטוב שיש אותם הם מאזנים את החילונים- כאילו החילונים לא לומדים תורה והולכים רק לצבא

והחרדים לא הולכים לצבא ולומדים רק תורה..

ואנחנו--- גם וגם--- אין עלינו!!!

עוד משו--- כמו בכל ציבור יש את "השולים".. הדבר שאני הכי שונאת זה הכללות...

אז וקשה לא לעלות פה את זה.....!!!!

שונאת את הדרך חיים שלהם!!

חס וחלילה לשנוא..!

אני לא מסכימה עם חלק מהדעות שלהם, אבל זה לא אומר שאני שונאת אותם..

לא ראיתי אף אחד שמתייחס באמת בהבדל שבין החרדים לד"ל או לחרד"ל האם מישהו כבר חקר לעומק את דרך החרדים ולפי זה להחליט אם זה טוב או לא.

אשמח לאיזה התייחסות רצינית,, מאחר ולפי הבדיקה שלי דרכם היא הנכונה וכך נהגו אבותינו מעולם.

ההשקפה שלהם למדינה גם כן די חכמה.

למדת את הספרים של הצד החרדי בלבד, נכון?

אין לי שום בעיה לדון פה בשוני בהשקפה ביננו לבינם. רק תשאל, ואני אשתדל לענות לך.

באופן כללי - חרדיות זאת הסתגרות, ניתוק מהעולם. יש משהו קשה? מתעלמים ממנו ועוברים הלאה. לא מתמודדים. ככה מפסידים הרבה מצוות חשובות (ישוב ארץ ישראל, בין השאר) והרבה אנשים מעם ישראל. לא מפתחים תשתית ראויה להקמת ממלכה בעז"ה (עם ביהמק'). איך תהיה לנו מדינה מתוקנת, אם לא יהיה צבא? אם לא תהיה תרבות? אם לא יהיו עסקים? ויותר מזה - אנחנו צריכים לפתח פה מדינה למופת, כדי להיות 'אור לגויים'. אז אי אפשר להסתפק ב - "החילונים יחזרו בתשובה ואז יתפעלו את המדינה"... אגב, איך הם יחזרו בתשובה אם הדתיים מתנשאים עליהם?

חג שמח!

שלום לך

אני לא למדתיאת ספרי החרדים או הדתיים אלא למדתי את התורה ואת המצות, ולאחר מכן בדקתי את התנהגות החרדים מול הדתיים - אנחנו, וראיתי שהם הרבה יותר רציניים במצות, והם מקבלים את התורה כמו שהיא ללא כל פשרה, והם משקיעים המון בהחזרה בתשובה של החילוניים, שדווקא מאוד אוהבים את הגישה שלהם שלוקחים את התורה ברצינות גמורה ללא כל פשרה כמעט כל החוזרים בתשובה נהפכים לחרדים, דרך הפשרנות לא נראית להם, ואינני ודע באמת איך אפשר להתפשר.

ההפרדה המוחלטת בין בנים לבנות שומרת עליהם מכל הקשיים שהם מנת חלקינו, ואין צורך להאירך בענין, ותאמינו לי הבנות שם מאושרות יותר, ומשוחררות יותר.

הטלויזיה ההרסנית היא מחוץ לתחום, והאינטרנט הוא כשר ומסונן.

הדרך של להיות קורבים לכולם בקירבה חברית - גם לחילונים היא דרך שגרמה לנו המון חוזרות בשאלה, ואין זה סוד, כמעט ואין בית שאין שם מת, כולל בקרובים שלי.

ענין המדינה נעזוב כרגע, כי הוא יחסית שולי לעומת השאלה היסודית איך צריך לנהוג בשמירת מצות, באדיקות מוחלטת, או בהתאמת התורה לצרכים האישיים.

חבל לי לחזור על זה שוב...

אבל בכל זאת:

צריך להבדיל בין ההשקפה לתכל'ס - מה שהאנשים עושים.

הציונות הדתית לא מתפשרת. אם מישהו מתפשר, זה החרדים - התפשרות על ארץ ישראל, התפשרות על הקשר עם החומר (בשביל זה נברא העולם, בשביל להעלות ולתעל את החומר לטוב.), התפשרות על עמ"י, התפשרות - לא מקילים. תמיד מחמירים... התפשרות על לימודי אמונה, התפשרות על קירוב הגאולה (ואל תתרצו על "שלושת השבועות", זה התבטל מאלף סיבות ואפילו מעולם לא היה קיים - מעולם לא התכוונו לאסור זאת לחלוטין).

טלוויזיה? אין רב שמתיר. אינטרנט לא מסונן? גם לא.

החוזרים בתשובה מתחילים אצלנו (בדוק!), וממשיכים אצלם. למה? זאת דרך יותר קלה. שיערב להם, ממש לא מפריע לי - רק שלא ישמיצו אותנו, ושלא ימציאו עלינו שקרים. מה שאתה כתבת, זה לא מדויק. אתה כתבת את מה שאתה רואה בעיינים, לא למדת מספיק את ההשקפה (כך נראה. תתקן אותי אם אני טועה).

חג שמח!

זאת לא הוכחה להשקפה.

לפי מה שאתה אומר, אז גם התורה היא לא האידיאל השלם - כי היא מה שאנחנו עכשיו. אנחנו זה התורה?! לא. ממש לא. אין צדיק אשר לא יחטא.

ותסלח לי, אבל אוריאל רק בגיל העשרה שלו, עדיין מברר. אני חותמת לך שגם נער חרדי בגילו יכול להתבטא כמוהו.

ואם הוא מוכן לעבור על התורה ולא להיות חרדי, זה אולי צריך להדליק נורה אדומה לחרדים מאיפה זה מגיע לו.

בקיצור, זה לא תירוץ.

ולא לחרדים. כשאדם בישיבה תיכונית מוריד את הכיפה אז זה בסדר, אבל אם הוא יחשוב לעבור לישיבה חרדית..

אתמול דיברתי עם אישה 'חילונית'. היא חיזקה אצלי את הנקודה -

אנחנו מייצגים את התורה. אם לא נייצג אותה בצורה הכי טובה שאפשר - החוזרים בתשובה הפוטנציאלים יתרחקו ממנה עוד יותר. 'חילונים' מעדיפים אותנו, כי אנחנו לא מתנתקים מהעולם ומחמירים עוד ועוד (וסליחה על ההכללות. יש יוצאי דופן לכאן ולכאן). ההחמרות, וסליחה על האמירה הקיצונית - מייצגות את התורה בצורה גרועה. למה השאלה הכי בוערת לאישה חילונית והכי בוערת לכל החברים שלה - שממש מציקה לה בגרון - זה למה חומרי ניקוי בפסח צריכים להיות כשרים לפסח בהכשר הבד"צ? אין שאלות קצת יותר חשובות?

הרי באמת אין עניין להקפיד בחומרי ניקוי. אני לא אומרת לוותר על זה - כי מה אכפת לנו. אני אומרת, שלא צריך לרדוף בעשרות חנויות כדי למצוא חומר ניקוי... זה נראה בלתי הגיוני, ובאמת אין לזה שום הסבר. אז למה שאדם יתרחק מהדת (כי הרי הוא לא קיבל תשובה) בגלל חומר ניקוי?! אז שיסלחו לי החרדים והמחמירים בצורה שתארתי לעיל, אבל אתמול הוצאתי אותם לא טוב. אין ברירה.

חוזרים בתשובה מעדיפים להיות חרדים, כי זאת דרך יותר קלה. קל להיות קיצוני ולהרגיש "תוצאות בשטח" - הנה אני עושה, הנה אני פועל. להאבק ולעבוד על המידות בגלל ההשקפה - זה דבר יותר קשה. חוץ מזה, זה קשה לדרוש מחוזר בתשובה להשאר "חצי בפנים - חצי בחוץ" - חצי בעולם הקודם, וחצי בעולם העכשווי. בנוסף, רבים מהחוזרים בתשובה מתחילים דרכם 'אצלנו'... אני בכלל לא מתלוננת.

די לכתוב.

אבל הם בהחלט לא דומים לדרך חיים שלי...

לפי איך שאני רואה את זה.... יש דברים - שהם פשוט חיים בשקר!!

הם מחנכים את הילדים שלהם שדתיים לא יודעים להתפלל והם לא באמת מקיימים את כל התורה כולה....

וגם כל השיטות האלה של השידוכים שאם הוא תלמיד חכם יתנו לו כלה עם הרבה כסף ואם הוא לא כל כך אז יזרקו אותו עם סתם אחת בלי הרבה כסף..... קיצר, די מזוויע אבל בסך הכל הם אחים שלנו.

בס"ד

הדברים שאת/ה אומר/ת הם חסרי שחר!
אף חרדי לא מחנך את ילדיו שדתיים לא יודעים להתפלל ולא מקיימים את כל התורה כולה.
יש לך חרדי לדוגמה? אשמח לדעת.

ממש לא נכון,את אומרת בלי לדעת...

וכן אני מכירה אנשים שבאו להתפלל בישיבה ל חרדים ואמרו להם לא לבוא יותר כי הם מחנכים אותם שדתיים לא יודעים להתפלל...

וכמו שאמרתי זה מקרה נורא קיצוני אבל הוא קורה....

אם נלך לפי הגישה הזאת אז דתיים הם קבוצה של אנשים שלא מתפללים, עם הריונות לפני חתונה, עושים מה בראש, ומורידים את הכיפה..

את מתאימה לתיאור הזה? אני מניח שלא... ויש הרבה חרדים שלא מתאימים לתיאור שלך..

אבל אני עדיין חושבת שבאמת יש קטעים שהם קצת מעוותים...(לפחות חלק מהם!!ולא קצת..)

זה שהם מחזירים חילונים בתשובה ואחר כך כשהחילונים חוזרים בתשובה אז החילנים מתייחסים אליהם כאל "יד שניה" ואפילו לא מקבלים אתם לבתי ספר שלהם..בקיצור מתייחסים אליהם נורא!!

יש עוד הרבה דברים הטעונים תיקון, הן בחברה הדת"ל והן בחברה החרדית. לכל אחד יש גם הרבה מה ללמוד מהשני, וצריך לעשות את זה.

בקשר לשאלה - פשוט שאהבה. אלא אם כן יש פה למישהו שנאה או "רחמים" על גדולי התורה שבציבור החרדי? [ואין שום רב חרדי שנגד יישוב א"י; יש מחלוקות בקשר לג' השבועות שבמסכת כתובות, בקשר לעוד דברים - אין שום רב חרדי שאומר לבטל מצווה מהתורה, אלא פשוט השאלה היא איך ומתי ע"פ דעת תורה של אותו גדול; זו אחת המחלוקות העיקריות בין הציבור הדת"ל לחרדי].

לא חייבים להסכים, אנחנו הולכים אחרי רבותינו - אבל זה לא אישי חלילה. בוודאי שלא אישי כלפי ציבור שלם של מקיימי תורה ומצוות.

הגיוני מאוד שהייתי מתיוונת. אבל אם זה היה קורה היום, עם כל תהליך הגאולה (ז"א - יותר לימוד אמונה והשכלה) - רוב הסיכויים שהייתי מכבית (איך אומרים "מכבי בנקבה"?).

עם מי אני מסכימה? בוודאי שעם המכבים (איך לא? רוב העולם תומך במנצחים). ואני גם ממש משתדלת ליישם את זה ביום יום.

אני מקוה שמכבים אבל מי יכול לדעת..

רובנו חושבים שתרבות יון זה רק חומר אבל זה ממש לא נכון, בתרבות יון יש ענקי רוח סוקרטס אפלטון אריסטו ועוד, מה שתרבות יון לא יכולה לקבל זה חיבור של חומר ורוח.

ממלכת כהנים, בחנוכה אנחנו צריכים לזכור את המכבים ולעסוק בחומר לא עם הרוח אלא מכוח הרוח.

אבל השאלה אם באמת היינו עומדים בלחץ הסביבתי ובגירויים שהיו שם.. תחשבו כמה זמן לקח עד שמתתיהו קם נגד הייוונים וכמה אחוזים מהעם התייונו... פשוט עצוב..

ועכשיו לא נשאר לנו אלא לבחון את מעשינו בתקופה זו ולראות עד כמה אנחנו צריכים להתקדם כדי להגיע לעבודת ה' האמיתית..

יש מצב שמתיוונים...

אז מה עושים בכל זאת?

להדליק נרות חנוכה לשיר שירים ולחגוג את נצחון המכבים בזמן שיכול להיות שאני הייתי עם המתיוונים?

זה תרתי דסתרי!!! 

אשכרה סתירה..

אני גם הייתי מתנוונת..

בשביל לחזק אצלך את הצד המכבי, כדי שנבין עם מי צריך להיות.

שנשמח שאנחנו פה עם התמודדויות אחרות - אבל לא עם ההתמודדות הזאת, כי היינו נכשלים בה.

גם בימים שלנו יש התיוונות!!

נכון,זה לא שחור או לבן.אבל אולימפידה,אופנה(בגדים צנועים,...),רצון להראות\להיות כמו הגויים,וכו'------זאת התיוונות!!!

זה לא ממש התמודדות אחרת אז או היום(לא הכוונה לחרב מונחת על צווארך..),גם לנו קשה היום עם כל מיני דברים...ויקום מי שלא יצא לו 'להתיוון' לפעמים...

בגלל שאין פה יוונים.

תרבות המערב, זה כן. נכון, יש בזה מן הדמיון לתרבות ההלניסטית, אבל זאת לא "התיוונות".

דבר נוסף, הדבר היחיד שגורם לך להתדרדר בתרבות המערב - זה לחץ חברתי, לא מוות ולא שלטון אכזרי (ולא נכנס לויכוח בעניין. אבל מספיק שמגילת העצמאות מכירה בערך הת"ך - זה שונה).

אז הרגו את כל מי שהתנגד למרד בהאשמה של בגידה

אשרנו שזכינו לחיות בדור שמרובה בו אהבת ישראל!!!

בס"ד

א.אז זה היה מאוד מאוד ברור. שחור ולבן, חושך ואור.

היום "אור וחושך משמשים בערבוביה" לא ברור לנו מה האמת. כולנו קצת מכבים, קצת מתייונים...

מה הייתי אז? אני חושב שמכבי.

מה אני היום?        ??????????????????????

ב. ללופ- זה חיסרון ולא יתרון, העובדה שהיום אנחנו מוותרים על כבוד שמיים כ"כ בקלות... חוצמזה ש"אז הרגו כל מי שהתנגד למרד" - מה המקור של זה? לא שמעתי על זה מעולם...

בתנאים של עכשיו נראה לי שהייתי מהמתיוונים.

כשחרב מונחת על צווארך מי לא יתיוון??? צריך הרבה אומץ..

עזוב אותך...

אני לא מדבר על כפייה דתית על ידי חרב על הצוואר...

אני מדבר על "התיוונות" כביכול מבחירה חופשית...

יש גם אפשרות לשלב את שניהם בתקופה שלנו, פשוט אז זה לא בדיוק היה שייך, זה היה או שחור או לבן.

מסקנה: מכבי מודרני!!

לקחת מושג של "קידוש החול" ועשית אותו פשוט מדי...

רק אנשים ברמה מאוד גבוהה מסוגלים לקדש את החומר או להוציא מחול ניצוצות. פעם גם יכלו לעשות זאת.

בימי בית המקדש, השילוב בין קודש לחול נעשה ע"י עבודת הקורבנות והעבודה בבית המקדש. כמובן שהספורט וההנאה הגשמית היו צריכים להעשות לשם שמים.

מה שאתה אומר שהיום יש לשלב בין קודש לחול, זה דבר אחר. היום מתעוררים כוחות החיים הטבעיים וכו' וכו'... הרב קוק.

בקיצור, זהו נושא מאוד מורכב ולא מסתכם במשפט/תגובה/מאמר/ספר.

חנוכה שמח!

א"ל אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי.. וד"ל

בע"ה

 י'הודון - לענ"ד זה לא ממש ברור שמי שהיום שומר תורה ומצוות גם הי'ה מכבי אם הוא חי בתקופה ההיא. בתקופה העכשווית אנחנו לומדים במסגרת דתית, יש מסביבנו חברה דתית, אנחנו לא מאוי'ימים מצד היוונים ואפילו בחברה הלא מאמינה (ה'חילונית') יש גל גדול של חיפוש אחר משמעות בחי'ים וחזרה בתשובה. בתקופה של המכבים רוב החברה הי'הודית התיוונה, לא היתה כמעט תמיכה במכבים, הי'ה לחץ חברתי מאוד חזק להתיוון..

אם אני הי'יתי מתיוונת או מכבית? אינלי מושג.. אני מקווה שמכבית, אבל אני ממש לא יכולה לומר בבירור..

המשפט הזה הוא סוף של שיחה בין מנשה המלך לרב אשי.

רב אשי לימד בבית המדרש ואמר "נלמד על חברינו בתורה (אנשים באותה רמה.. למרות שהוא דיבר על המלכים הכי רשעים שאין להם חלק לעולם הבא.)  בלילה בא אליו מנשה בחלום ואמר לו מי אתה חושב שהוא חבר שלך.. אני אשאל אותך שאלה ואתה לא תדע הוא שאל אותו רב אשי לא ידע, ואז רב אשי שאל אותו אם הייתם כ"כ חכמים למה עבדתם עבודה זרה? (וכאן נכנס המשפט שהבאתי..) "אם היית באותו הדור הייתה מרים את שולי הגלימה כדי לרוץ יותר מהר לעבוד עבודה זרה."

אם זה היה עכשיו אז בטח מכבית פאנטית בדרך חיים בדיבורים וגו' אבל במעשים הייתי קצת יותר מטונה(אני בכל זאת בת;>....),

אם זה היה לפני חצי שנה בטח הייתי באיזו קבוצה מתיוונת כדי לעשות"דווקא"(בטח היא לא היתה פאנטית כי אזייתי בורחת אחרי יומיים...),

אבל אם זה היה לפני שלוש שנים אז הייתי מכבית פאנטית גם במעשים....

ועכשיו קצת יותר ברצינות בטח הייתי מכבית אבל הייתי חברה באיזו קבוצת נוער שמאחדת את כל הזרמים(בערב המרד היו בירושלים חמש קבוצות...שיעור ארץ פעם אחרת...;>)וכולם היו יודעים מי אני ומה הדעות שלי.....בקיצר הייתי אני....

חג אורים שמח!!!!

איך שאני מכיר ת'צמי, הייתי מהצד של המכבים

אבל שלא כמוהם, לא היה לי את השכל להלחם נגד היוונים כקבוצה והייתי נאבק בהם לבד, ככה שבטח היו תולים אותי על איזה עץ

בס"ד.

אז זה היה מאוד מאוד ברור. שחור ולבן, חושך ואור.

היום "אור וחושך משמשים בערבוביה" לא ברור לנו מה האמת. כולנו קצת מכבים, קצת מתייונים...

מה הייתי אז? אני חושב שמכבי.

מה אני היום?        ??????????????????????

מעיין הכי תותח במדינה..!!!!!

יש שם אפילו..(אטרקציות..)!!חח

בואו בהמוניכם!!

מעיין הנופרים-מול גבעת ה-3 , בין רא"ע לפ"ת..!!

(בנות -נא להצטייד במעיל ארוך כזה כמו של הטייסים!)

ואתם מכירים אחד את השני אז כל דבר יהיה לכם כיף ביחד ואני בטוחה שהוא ואת תהנו מאוד

גם אם זה "סתם" ים סרט או טיול קצר..

לפעמים הדברים הקטנים הם בעצם הענקיים..... |.| למחשבה...

דבר שאני אני לא שומרת על יחוד ושמירת נגיעה...אבל זה לא קשור עכשיו...

מצחיק אותי הקטע שאנשים חושבים שלפני כל מצווה יש "check-box" ושאלה: האם אתה מעוניין לשמור על המצווה הזו?אם לא אנא עבור למצווה הבאה..

אבל לאמשנה אני לא ישגע אותך, תעשי משבא לך

בכל מקרה רעיונות -

-רכיבה על סוסים

אממ..קונסרט.....סתם אפשר הופעה שווה

-סנפלינג, ג'יפים

ש"שמירת נגיעה" זה כמו שתגיד/י אני "שומר/ת חזיר"....

אפשר למוזיאון, תמיד נחמד להיות תרבותיים.

אולי גם להתנדבות. זה תמיד טוב...

לדעתי כדאי לך ללכת איתו לקניון

לראות סרט וגם לבלות

לרכב על סוסיםם!!

או קארטינג..

זה  דברים כיפים ברמות..ומה רע בבאולינג,סרט,סתם להסתובב בקניון?

בס"ד

ברור שלא הולכים עם בן לסרט גם אם יש לך שם מלא אנשים זה עדיין חושך וזה האוירה. חוצמיזה שמי נתן לך את היכולת לבחור מה את שומרת ומה לא... קיצר בכלל אני לא מסכימה עם כל הקטע הזה של ידידים אבל זה לא הדיון...

בס"ד

יאללה לכו  לקניון וזהו מה זה משו מיוחד סה"כ ידיד טוב!

העלת בי גיכוך-חיוך..אבל באמת, זה הרעיון הכי טוב שהוצע פה!!! תלכו לשיעור תורה על "בינו לבינה" אני בטוחה שתלמדו כמה דברים..מה מותר, מה אסור..אם זה בסדר בכלל..וואלה, אולי תופתעו לשמוע שזה לא בסדר..כן, זה בטוח יהיה מפתיע ולא נעים...

אנחנו לא צדיקים בכלל. כולנו כאן חוטאים מדי פעם. ותמיד תמיד את מוזמנת לשאול!

חברי הפורום היקרים, חינוך לא נעשה ע"י כפיה דתית. לומר למישהו "זה אסור הלכתית וזהו." או "תלכי לקברות צדיקים"  גורם לו להתרחק. תפעילו שיקול דעת מתי זה יועיל ומתי לא, כי אחרת זה מקלקל (כן! ובידכם הדבר!).

אז מה כן? אפשר לומר שבראש ובראשונה אנו מתבססים על ההלכה. אבל אח"כ - לתרץ גם תרוצים אמוניים שמתיישבים על הדעת. אין לכם? תשאירו את המלאכה לאחרים, ותחכימו.

אבל נגיעה, ייחוד זה כבר משהו אחר..

ותגידי תודה לפחות שענו לך!

כתבו לך מלא רעיונות ורק מישהו אחד כתב משו על זה שזה לא טוב...

אז ישר את נתפסת לזה " אה שכחתי שפה לא מדברי עם בנים" זה משפט מעצבן..

במיוחד שמלא כתבו לך רעיונות...

סתם זה עיצבן אותי...

זהו.ביי

אם אתם בקשר די טוב וכפי או שאתם רוצים לחזק את הקשר אז ממש כדי לכם ללכת לאיזוהי עיר אחרת ולהפיגש סתם על איזה דשא (עדיף במקום שאנשים לא מכירים אותכם וישגעו אותכם...) וסתם לשבת לדבר כמה שעות בכיף...

אפשר גם אח"כ או לפני או תוך כדי ללכת לפיצה או משו בסיגנון...

או אם אתם ממש כולים אז להביא גזיה ולבשל איזה פסטה....

זה ממש כיף מנסיון!!!

אם את רוצה עוד רעיונות אז בשמחה!

חג שמח ומלא אור!

אבל אין לך כלכך מה לעשות .

סורי שלא עזרתי ...