פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1909)

אבל אם תחשוב בהגיון קר, ותסתכל על החיים בריאה יותר רחבה וכוללת ובעיקר יותר מאמינה, אתה תראה שאם היא באמת מתאימה לך ואתם אמורים לחיות ביחד לאורך ימים ושנים- אתם לחזור לאותו קשר ואפילו בוגר ורציני יותר עוד שנתיים שלוש. וזה לא הרבה זמן. גם העובדה שכרגע מכאיבה ומקשה- שאתם ביחד באותו ישוב, ומדריכים באותו הסניף- יכולה לעוזר לך במידה מסויימת. היא פשוט לא "תברח" לך וגם לא תשכח לה כ"כ מהר כי תמיד תהיו באיזור. זה יכול להיות לתועלת.
והכי תועלת בשבילך כרגע- זה לדעת שהקב"ה לא התפטר, וכן, למרות שזה מאוד מאוד קשה ומעצבן לשמוע את זה (כן, אני יודעת ומסכימה) אם תכניס לך לראש ותשנן את זה מליון פעמים ביום - שמה שמגיע לך זה מה שתקבל - יהיה לך יותר קל. וכרגע אתה רואה שהיא הכי טובה, אבל זה כי אתה צעיר. אולי יש מישי יותר טובה? ואולי היא תהיה עוד יותר טובה כשהיא תהיה בוגרת ורצינית יותר? אני בטוחה שעוד שנתיים שלוש תדעו להחליט יותר טוב.
זה יותר טוב מבעיות אחרי נישואים או גירושים או בכלל השקפת עולם שונה שפתאום "נופלת מהשמים" ...

זה טוב וזה יהיה טוב ואל תתן לעצבות לשלוט בך למרות שזה קשה. ואפילו קשה מאוד.

יהיה טוב!!
תן חיוך. כי באמת הכל לטובה. וזה לא כי סתם כולם אומרים. זה לטובה גם כשנראה שלא, וגם כשמאוד קשה וכואב.

שלהרגשת היא אהבה אמיתית - אני חוזרת ואומרת: אתה לא תדע מה זו אהבה אמיתית עד שלא תתבגר ותתחתן עם האחת ויחידה שלך. עד אז זה השערות. היא אולי חברה טובה, ואפילו חברה טובה מאוד. אבל עד אז אין לך מושג אם היא אהבה אמיתית או אולי במידה מזוימת תלויה בדבר, ואולי יש כאן גם השתלטות הורמונים מסויימת, אתה לא יכול לדעת ממש. אתה יכול לשער. וכיוון שאין לכם עכשיו צורך להחליט על חתונה כן או לא- תעזוב את זה. תן לחיים לזרום, תן להם להראות לך מה יש להם להציע ומה רוצה ממך הקב"ה. הוא לא סתם גרם לכם להפרד. אם הוא היה רוצה, וחושב שזה טוב- הייתם נשארים חברים. אבל בינתיים זה יכול להזיק. אז חבל. עליך ועליה. קח נשימה ארוכה ועמוקה ותמשיך לחיות בשמחה. בשום פנים ואופן אל תתן לעצמך לשקוע בדיכאון ובעצב. כי לשקוע זה קל - אבל לקום ולצאת משם זה לפעמים כמעט בלתי אפשרי. אל תתן לזה לפגוע בך.
ואם היא באמת שיכלית, אם היא החליטה שהיא נותנת לזה עוד שנתיים כדי לראות איפה אתם עומדים, ומה ההשקפות שלכם באותו הזמן, אם אתם עדיין מתאימים - אם זה באמת יקרה וישאר אותו דבר, אני מניחה שהיא תחזור. ואם לא - היא פשוט לא בשבילך. מחכה לך מישי אחרת שיותר מתאימה לך.
הקב"ה ריחם עליך ונתן לך להרגיש מזה קשר עוד לפני כל סיוטי הדייטים המדוברים. אז תאמר לו תודה רבה - ותמשיך הלאה.
ותזכור - אם זה מתאים- זה יחכה לך ויחסור גם עוד שנתיים ושלוש. ואם לא - אז מחכה לך מישי יותר מתאימה.

(וסליחה על הקדיחה והאורך!)

קשה לכם וזה מובן. אני הייתי חברה של בעלי המון שנים ולא הצלחנו להיפרד. זה לא טוב!!! אפילו ששמרנו והקפדנו על הכל,, היום אנחנו מבינים כמה הפסדנו מבחינת בנין האישיות,קשרים חברתיים ועוד המון,אפילו שאז חשבנו שאנחנו דווקא בונים את עצמנו ומתקדמים נפשית. גם אם זו אהבה אמיתית,אז עדיין קשר הוא לא טוב לגילכם!!
בכל אופן המון הצלחה וכוחות להתגברות!!
(אל תשלח לי מסר אישי כי המחשב לא שלי)

במילא עוד שנה שנתיים אתם כבר יכולים להתחתן אז למה לא לשמור על הקשר עד אז?

חחח...עוד שנתיים הם יהיו שמיניסטים/תשיעיסטים, למה להתחתן כ"כ מוקדםם!??!!?

תנסה לשכנע אותה לחזור ותסביר לה גם למה ואל תפחד להיות נג'ז כי אם היא אוהבת אותך היא לא תיכך את זה כניג'וז ות'אמת אני קצת מבינה אותה כי באמת זה שמן שאפשר להכיר הרבה אנשים חדשים אבל אם אתה באמת מרגיש שזה אמיתי ולא סתם אהבה שמכנים אותה "אמת" אלה באמת באמת אמת והיא גם חושבת ככה אז לא אמורה להיות בעי שתמשיכו להיות חברים עד החתונה והיא גם לא אמורה לרצות להכיר אחרים עם היא מרגישה שזאת אמת (האהבה) ושאתם נועדתם להקים בית בישראל

אני ממש מעריכה את ההחלטה שלכם לעשות פסק זמן. אני מסכימה עם כולם שאם זה אמיתי ומן השמים, הקשר יישמר עד ששניכם תהיו מוכנים. בטוח שזה ממש קשה לראות אחד את השני כל הזמן ולא להיות ביחד. כל הכבוד על האיפוק.

בס"ד
איך אני אמור להתמודד עם זה שאני רואה אותה לפחות 3 פעמים בשבוע, וכל פעם שאנו רואים אחד את השני יש מבטים מתוחים כאלה, ומאז הפרידה דיברנו בטלפון על העיניין, והתעניינו אחד בשני בדרכי ההתמודדות, וגם פעם אחת היא התקשרה ואמרה שהיא מאוד מאוד מתגעגעת,(וגם אני) ו"הבעיה" שהיא שכלית, והיא אומרת שהיא לא יודעת מה יהיה בעוד שנתיים, למרות שהיא אוהבת אותי מאוד, ואני רוצה "לשמור" אותה... עבר חודש מאז ואני על סף פיצוץ, לדעתי היא לא תרצה לחזור עכשיו לקשר, היא אמרה לי את זה, היא אמרה שמבחינה רגשית היא כן הייתה חוזרת, אבל היא יודעת שזה לא טוב עכשיו... אני רוצה לחזור אליה ולשמור על קשר "נמוך" (ז"א עם סייגים שמדברים פעם ב... ולא כמו שהיה כשהיינו בקשר.. מה אני אמור לעשות כדי לא להגיע לפיצוץ?? והאם כדאי לנסות לחזור עכשיו??? תודה רבה רבה וחג שמח!!!

אבל זה יעבור אם היא אוהבת אותך באמת ואתתה אותה אז זה לא יהיה ככול כך קשה לחכות עוד כמה זמן שתוכלו להגיע לגיל המתאים וזה רק יראה לך כמה אהבה שלכם יותר ויותר חזקה!!

ככל שהאהבה תתגבר יותר זה יהיה הרבה יותר קשה, כשאתה יודע שאתה אוהב ת'בנאדם הזה, וכל הזמן חושב עליו... אז אתה לא יכול לא ליהיות איתו בקשר....

בס"ד לק"י

תראה אחי, לא פשוט כל הסיפור שלך. ואת האמת, אני די מבין לליבך.

ראשית כל, אמרת שהיא מסוגלת להשליט השכל על הרגש, משא"כ אצלך שהרגש שולט על השכל. קצת קשה לי לקבל דבריך, שכן בעל התניא כותב בספרו (בפרקים הראשונים) שתמיד, אבל תמיד, אפשר להשליט השכל על הרגש. זהו טבעו של אדם.
נכון, אומנם הרגש ינסה להתגבר כל הזמן, אך שורה תחתונה, מבחינה מעשית, המוח הוא שנותן את ההוראות ולא הלב. הלב רוצה והמוח עושה. כך זה עובד.

בהקשר לזה, אפשר לומר את המשפט הידוע: "מה שהעיניים רואות הלב חומד...".
ובכך, לענ"ד, טמון הפיתרון. לא לראות.
ה"נועם אלימלך" כותב בצעטאלע קטן (פתק קטן) שלו (מופיע התחילת ספרו בחלק, אם לא כל ההוצאות), שאחת מההדרכות הטובות בשביל להיות עובד ה' היא, שלא יסתכל אדם למרחק יותר גדול מד' אמותיו. ללכת מכופף מפני השכינה (כדברי הגמ' בקידושין פרק ראשון, אזור דף ל'-ל"ב), והעיניים באדמה, כמו שאדם מתפלל (כפי שפסק השו"ע בתחילת או"ח).

ע"י זה, מעבר לכל שאר התועלות שיצאו לך, בע"ה, מכך, תצא התועלת הגדולה. אתה לא תראה אותה.

קשה לך לטמון את הראש באדמה? אז תחליט שאתה מסתכל תמיד יותר למטה, וברגע שאתה רואה שולי חצאית, שלום שלום, והעיניים ברגלים (שלך...).
ע"י זה אתה מגיע ממש, למה שאתה מבקש כל בוקר "ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון", כי ע"י ניסיון, עלולים להגיע לביזיון....

אבל אתם מדריכים באותו סניף. אם מדובר בסניף בני עקיבא/ עזרא מעורב, זו באמת בעיה.
השאלה היא, עד כמה זה חשוב לך. עד כמה אתה מבין שההשתהות בקשר הזה, ואי הדיבור והמפגש עימה חשובים לך ולנפשך (אגב, נדמה בעיני שהדיבורים שלכם, מפעם לפעם, הם אינם טובים, שהרי הם רק מגרים. או שאת סוגר או שאתה קוצב זמן, לא באמצע, ללא מסגרת. אז כל המחיצות, ח"ו, ישברו).
אם אתה רואה אותם כדבר שברומו של עולם עומד, אני הייתי הולך על כל הקופה, ומוכן אפי' לעזוב את ההדרכה.
הרי מה אתה מקבל מזה? עוזר להוא ומסייע לאחר? אדוני, ומה איתך?
אם אדם עוזר לאחד בשעת צרתו ולשני בשעת שברו, ונפשו מה תהא עליה????
יש מצבים שאדם צריך לדעת להיות "אגואיסט", כן במלוא מובן המילה.
יעקב יכל להיאבק עם המלאך, להיות עם לבן ולשמור מצוות מא' ועד ת', רק אחרי ששהה ארבע עשרה שנה (לא פחות ולא יותר, 14!!!!!) בישיבתם של שם ועבר. ישב וחיזק את עצמו. עבד את ה' בכל לבבו נפשו ומאודו, ורק לאחר מכן, יצא לעולם הגדול, להתמודד, להיאבק (להיפצע בגיד הנשה), אך לבסוף, גם לנצח. ורק אז קראו לו ישראל, כי רק אז הוא הוא יכול ליצג את תפקידו ומאבקו של העם היהודי, ורק אז הוא היה יכול להיות עם.
אם אדם לא בונה את עצמו, הוא אינו יכול לעזור לאחרים, כי גם האחרים (בנוסף לעצמו, כמובן) ידפקו. שהרי אם הוא יהרס, איך הוא יוכל לעזור לאחרים????

על כן נראה בעיני הדלות, שאתה צריך לחתוך. או לא לדבר בכלל, ולא לראות וכו' וכו' (שזו בעיני הדרך הטובה, אך, נראה שכך, גם הקשה [לא בטוח בכלל...]). או שתבחר לקצוב זמן, עדיף של דיבור בפלאפון, אך אם א"א אז גם דיבור ישיר. אך אתם חייבים משמעת עצמית בכדי לעמוד בזה, אחרת אוי לכם ואוי לכל הסובב אתכם (יכול להיות שזו דרך יותר קשה, משום שזו דרך של קרוב אך לא קרוב, שהגבולות לא ברורים, והרגשות גואים. אני חושב שתדע, בע"ה, ובהתייעצות עם הוריך [לאן הם נעלמו מהסיפור, בהתחלה הם היו קשורים, ועתה?...], לבחור את הדרך הנכונה ושביל הזהב עד לארץ עוץ...).

ובע"ה תעשו ותצליחו וה' הטוב בעיניו יעשה.

אנחנו גרים באותו יישוב, ורואים אחד את השני, וכל פעם שאני מנסה לשכוח, ואני רואה אותה כל הסרט חוזר על עצמו, כך שזה לא משנה אם נעזוב את ההדרכה, ואני רואה בהדרכה חשיבות רבה!! (לה יותר קל להתמודד עם זה, אני כאן הבעיה...) מה לעשות אז??

בס"ד לק"י

מרבה מפגשים- מרבה געגוע....
וכל המוסיף גורע, ככה זה.

זה מה שאמרתי, או שתתנתק לגמרי (זמנית כמובן, אבל עכשיו, לגמרי. על כל המשתמע מכך), או שתקבע מסגרת (שוב, לענ"ד, פחות ועדף ויותר קשה. אך זו החלטתך).

אתה לא יכול לרקוד על שתי החתונות.

אגב, מה שאמרת שלה יותר קל, זה לעזוב את ההדרכה, או כל המצב הזה? אם זה ההדרכה, אז היא יכולה לעזוב. אתם יכולים לחשוב גם על פיתרון אמצע, שכ"א יעביר פעולה פעם בשבועיים (זה תלוי אם יש לכם מדשי"ם), שבוע אחד אתה, ושבוע שני היא. וכדו'. תנסו לפתוח את הראש ולמצוא פתרונות.

זה גם תלוי מה גודל היישוב וכו' וכו', תנסו למצוא דרכים להתחמק ממפגש. אל תהפכו את זה למרדף, שהאחד בורח מהשני, אבל פשוט תקבעו לכל אחד את השבילים העיקריים שלו וכדו'.

בכללית, העצה הישרה היא, להוציא את זה מהראש. לתת לזה לעבור. לא להכניס ראש בקיר. נאמר על יעקב "ויפגע במקום...", וחז"ל הסבירו: ויפגע= ויפלל, כלומר שהתפלל.
וזה לימוד גדול לחיים. אדם פוגע במקום, מתנגש בקיר, רואה מניעות. אז במקום להמשיך בדרך אל תוך החושך והלילה, ולהמשיך להכניס ראש בקיר, עליו פשוט לעצור למנוחת ערב, ולהתפלל לה'. לראות למה ה' תקע לו קיר באמצע הדרך. לעשות את הפגיעות- תפילות....

נכנס לך לראש? תן לו לצאת כלעומת שבא, וה' הטוב יהיה בעזרך.

בהצלחה רבה רבה, "קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'"........

זה שהיא בישוב זו עובדה שאין הרבה מה לעשות נגדה.
זה שהיא בראש שלך - זו עובדה שיש הרבה מה לעשות נגדה. היא נכנסת לשם? תוציא אותה בכח. תשקיע את כל כולך בתחביב או משהו דומה. אל תתן לעצמך חמש דקות מנוחה.

בנסיעות וכיוצ"ב - נגן MP3 יעשה את העבודה נהדר. תמלא אותו בשיעורים, podcastים ו/או מוסיקה.
גם התוכניות המוקלטות מכאן:
Radio
יעשו את העבודה היטב.

בס"ד לק"י

בתחבולות תעשה לך מלחמה!!! לא בבליסטראות!!!!!

מכות עם היצה"ר זה עלול להיגמר בהפסד צורם ומכאיב!!!!!

אסור ללכת בשיטה המערבית- איגרוף. להיכנס בכל הכוח וכו' וכו'.
השיטה היא בסיגנון הסיני-יפני. בג'ודו, משתמשים בכוח של היריב נגדו. כך צריך לעשות.

במכות ישירות, בד"כ, היצה"ר עדיף.
ע"י הוספת אור, אין חושך. ע"י העצמת הקדושה, אין טומאה.
"והקב"ה מצילנו מידם"... הן בכלל והן בפרט....

ב"ה ית' בר"ה

ערב טוב

א' תפילות

זאת אומרת, אני לא יודעת איך אפשר לעמוד בנסיון לראות אותה כל הזמן ובאותו זמן לנסות להתרחק. או להדריך במקום אחר, או אולי להסדיר מפגש פעם בכל כמה זמן (פעם בחודש נגיד) ולשוחח או ללמוד משהוא ביחד כדי לשמור על קשר. בזמנים באמצע ממש להשתדל לא להיות ביחד.

אני בת 14 ויש לי חבר בן 16 ... מה הבעיה בזה ? מזה משנה הגיל ?

ב"ה

א.
http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=4579
ב.
http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=4612
ג.
http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=4968
ד.
http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=22060
ה.
http://makshivim.org.il/n_show.asp?id=3705

מקור (יש שם עוד)
http://search.live.com/results.aspx?q=site%3Amakshivim.org.il+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C+%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8&mkt=he-il&FORM=LIVSOP


ובכלל- באתר של חברים מקשיבים (www.makshivim.org.il) יש לך המוון חומר שיעזור לך!

ב"הצלחה!

אותו דבר קרה לי, שהחלטתי לנתק כי זה לא טוב,והוא לא מבין את זה, והוא כל הזמן לוחץ עלי לשנות את דעתי ולחזור להיות בקשר.... וזה מרגיז אותי, כי אני יודעת שזה מה שנכון עכשיו לעשות, והוא לא מבין את זה, כי הוא הולך לפי הרגש, ולא לפי השכל!!!!.....אבל אני עומדת על שלי. בינתיים........... ( =

אלוהים ברא את הבן עם שכל ואת האישהעם רגש ואם את אומרת כזה דבר סימן שאת לא אוהבת תחבר שלך...

אמנם האשה יותר רגישה אבל יש מקרים בהם היא זאת שיותר חושבת בשכל כי היא מחוברת יותר לאמת. במקרים כאלה הרגש משתלט על הבן, כמו כאן שהבן רוצה להיות איתה והוא פחות רואה את ההשפעה בעתיד. אז האשה לרב יותר רגישה אבל היא גם יותר חושבת. כשאומרים שהבן נברא עם שכל מתכוונים לכך שהראש שלהם עובד בצורה יותר שיכלית אבל לא תמיד כשזה קשור באשה. האשה יותר טיבעית, יותר מחוברת לעצמה, יותר קרובה לאלוקים.

בס"ד לק"י

פעמים והיוצרות מתהפכות, והאיש הוא ריגשי והאישה שיכלית.
זה קיים, אך נדיר.

חז"ל, התורה ושאר העולם מדברים על הרוב. אך פעמים שאין זה כך.
ודאי שא"א להסיק מזה שהיא לא אוהבת אותו או להפך!!

אגב, אשריך על השאלה שבחתימתך. וכולי תקווה שאתה גם מחפש את הסימן, ולא רק זורק שאלה לחלל האוויר...

בקטע של חברות לא תמיד הרגש הוא הדבר היחיד...
האישה יותר רגשית-בכמה מובנים לפעמים זה להפך+האישה היא נבונה מטבעה (בלי כוונה לפגוע בשום בן ח"ו...) ולפעמים הבת היא דוקא האחת שתגיע לסוג ההחלטות האלה (נראלי שבנים צריכים הרבה יראת שמים ולהיות מאד מחוברים ע"מ להגיע להחלטה כזו ומשה נראלי שתמצא את התשובה אצלך-תלמד,תשתף את הקב"ה בשפה הפשוטה שלך-הרבה יותר קל לדבר אליו) בהצלחה!

תתפלל שיתןן לך את הכח הזה לעמוד ולהתגבר עלל הכלל אני מבינה אותך!!!

שהיה לך רק טוב!!!

אולי כדאי למצוא פרוייקט שמעניין אותך שקצת יסיח את דעתך ממנה ויתן לך אתגר אחר. זה גם יתן לך הזדמנות לראות אם האהבה היא רגעית או אמיתית ככל שהזמן יחלוף.

בס"ד
א. תודה רבה לכל מי שעזר לי, ושייעץ לי,
בנתיים אנו כבר חזרנו לקשר "על אש נמוכה" כ"ידידים" רק בשביל שנשמור אחד על השני מקרוב..... למי שיש מה להגיד בנידון אשמח!!!! תודה רבה!!!

בס"ד לק"י

להשאיר את הקשר על אש נמוכה, עד שיבוא מועד...
בהצלחה רבה רבה!!!

בהצלחה. אולי כדאי גם לפתח קשרים עם אנשים אחרים (אתה עם בנים והיא עם בנות) כדי שלא תרגישו יום אחד שפספסתם בגלל הקשר ביניכם.

וכמו שעמישב אמר...:שה' יעזור וישלח לכם את הכוחות באמתת להיות רק באש קטנה עד המועד!!

רק טוב... ושבוע טוב..

ישנתי כל השבת..

מכיוון שהם לא בגיל מצוות הרי שאין כאן איסור מן התורה.
בוודאי שמדרבנן לפי חלק מן הפוסקים תהיה כאן בעיה.
לכן נראה לי שעדיף להמנע אם אפשר, אבל אם אחד הילדים יפגע מזה בשל כך אפשר להקל.
בכל מקרה צריך לעשות שאלת רב.

כי הם עדיין קטנים כולה בכיתה ה' אבל לא יודעת תעשי מה שאת חושבת

גם ילדים קטנים מגיל 9 לשיטת רוב הפוסקים אסורים בנגיעה שיש בה חיבה מדרבנן.

לפי ההלכה,כל מגע עם בנים הוא אסור.
יש ורצוי לשמור נגיעה,גם אם אין בכוונתך להתחתן איתם.
אלא כי ע"י זה שאת נוגעת בהם,זה עלול להביא אותך למצב שבו תרצי קצת יותר מ"כיפים"..גם אם את לא חושבת שזה נכון..
ובכלל..נכון וטוב לשמור נגיעה,כי ברגע שהכלה/החתן הם אלה שנוגעים בהם בפעם הראשונה הכל ניהיה הרבה יותר עוצמתי...
זה כמו שתינוק הולך בפעם הראשונהה.כולם מתלהבים ומאושרים!
אח"כ זה כבר הופך להרגל...חס וחלילה דבר כזה יכול לקרות גם בנגיעה כזו או אחרת...

הם יהיו רגילים לכיפים האלה ואז גם אחרי גיל מצוות יהיה להם יותר קשה להפסיק, כי זה יבוא להם כבר מתוך הרגל.

בס"ד
ללא דופי ושלא חטאתם כל ימי חייכם [כן ירבו] בחטא כלשהו או ח"ו בהירהור חטא!!!!

ובנאדם - מה את חש גדול הדור??? תערוך לך תיקון נפש כי חטאת במידת הגאווה
גיווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאללללללללללד [חיקוי שלך אם שמת לב וגם אם לא...]
לאל- אני לא חושבת שיש אם זה בעי'ה שהם בנים אבל שיש בעי'ה בכך שאת בת.... חחחח
כיאלו ה את מצפה מהם?? שיכסו ת'עינים שאת עוברת?? לא!!! הם 'עובדים' איתך ! אבל את יכולה להגיד להם רק שלום הם לא יהרגו אותך נכון?? אז תגידי להם רק שלום.....

בציניות?

הלחצת את הילדה. למרות שבכלל נראה לי שאתה איזה ילד בן 12 שמשעמם לא והוא לא מבין כלום מהחיים העלובים שלו...... והאמת, שלא שמעתי על שום חכם ז"ל שאמר שכיף לילד בגיל 11 עובר את גדרי העריות או משהו כזה...... אגב, אם אני רוצה לתת לך סטירה, זה נוגד את אחד מגדרי העריות שהגדירו חכמינו ז"ל? זה לא מחיבה לך, זה מחיבה לנורמליות.

כל חכמי ישראל הודו שהחל מגיל 9 בווודאי יש להרחיק כל ילד מאיסור תורה, לפי רוב השיטות כבר מגיל 6.
איסור קריבה אל נדה, ובכלל זה נגיעה שיש בה חיבה הוא איסור תורה וע"כ יש להרחיק ילדים מכך.

ואם לא יוצא לך ברכות מהפה-- אל תדבר . שומע??
אגב,
שתוק.

א'] אין שום היתר לגעת איסור נגיעה חל גם אם אני חושב להיתחתן עם מישהי כל זמן שלא היתחתנו אסור לנו לגעת אחד בשני,

ב'] מה שכן אולי כן מותר לך לגעת בהם מפני שהם עדיין קטנים אם הם היו בני 13 ומעלה אז ודאי שאסור אבל ילדים זה לא כל כך מהווה בעיה

ג'] מי שרוצה להחמיר אז שלא תיגע גם בילדים שהגיעו כבר לגיל חינוך

בהצלחה וכל הכבוד על השאלה הכל כך חשובה דברים שחשוב לדעת

טוב... אז תודה לכל אלה שכתבו פה!!
אני כבר לא נותנת להם כיפים וכל זה, שמתי לב שזה באמת לא ממש מתאים.... תודה!!!!

ובנאדם- נורא נהניתי לקרוא את כל מה שכתבת. ואם לא שמת לב יש לך כמה סתירות: " איך לא מעיפים ילדה חוטאת כמוך מהפורום "
" לאל יהודיה יקרה "

ואם לא הבנת, הייתי ממש צינית.

טוב... אז תודה לכל אלה שכתבו פה!!
אני כבר לא נותנת להם כיפים וכל זה, שמתי לב שזה באמת לא ממש מתאים.... תודה!!!!

ובנאדם- נורא נהניתי לקרוא את כל מה שכתבת. ואם לא שמת לב יש לך כמה סתירות: " איך לא מעיפים ילדה חוטאת כמוך מהפורום "
" לאל יהודיה יקרה "

ואם לא הבנת, הייתי ממש צינית.

אבל לא לתת להם כיפים וכל זה אז כל הכבוד שאת לא נותנת להם כבר כיפים.
מעיין- מסכים איתך.
בנאדם אח שלי אפשר להרגע היא כולה שאלה אתה לא צריך לתקוף מסכנה הילדה

בן אדם סך הכל אמר מה שהוא באמת באמת מרגיש,אני לא חושב שאף אחד מאיתנו ראוי ורשאי לשפוט אותו...ובטח שלא להבין את פניו ברבים!
מעבר לזה...אני חושב שהוא אומר דברים מעומק הלב ועל כך צריך להעריכו.
בן אדם...אתה צריך קצת ללמוד לעדן את דבריך על מנת שלא תיפגע ביהודי כזה או אחר...
מקווה שכולנו נלמד להבא..ובאמת באמת נשתדל,לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה...

אז אם אתה לא יודע לנסח ת'צמך, אל תכתוב. וזה לא משנה את מי אתה מכיר ומי לא, אפשר לדבר יותר בעדינות.

בוא נגיד, שאף אחד לא הבין שזה בציניות, ורואים
את זה בתור תגובה מעליבה, וגם-לא הכי קשורה בעולם....
אתה רוצה להגיב-סבבה, אבל (כמו שכבר אמרו) תמיד תשים לב שאתה לא
מגזים בטירוף, וגם שאנשים יבינו שאתה ציני-כי אחרת אתה סתם גורם לכך
שאנשים יחשבו שאתה סתם אחד בלי מח, שלא מבין כלום מהחיים שלו, וזה משהו שנראה לי שאנשים לא רוצים שיחשבו עליהם.

קיצר-אם אתה רוצה להגיב/להגיד משהו-תשתדל לדבר ברור ולא לפגוע באחרים.

ערב טוב לכולם!!

נ.ב מצטער אם פגעתי בך, פשוט היה חשוב לי להגיד את זה.

הודעות קודמות שלו ואני דיי הבנתי שזה לא הסוג שלו..

ובכל זאת, נראה לי שצריך גם להתפלל מהסידור, לא?
כך על כל פנים הסובבים לי טוענים.

בס"ד

אבל לא במקום הסידור.. תתגברי, וגם לא הבנתי את הבעיה כ"כ.. מה קשה בלפתוח את הסידור? הוא נעול?.. אז תזמיני פורץ.. סתם סתם..
אם הבעיה שלך להתכוון במה שאת אומרת מתוך הסידור תנסי להתכוון לפחות בקטע אחד קטן.. אבל תנסי ממש, ואז תוסיפי לאט לאט עוד קטעים..

זה רק מוזכר כדבר ראוי מכיוון שכך מכוונים יותר.
בכלל בתפילת שמונה עשרה עדיף לכתחילה לא להחזיק שום דבר, אפילו לא סידור, כך שאין ממש בעיה.

בס"ד לק"י

לולא המסגרת, התמונה בורחת. לולא הסידור, גם תפילת הלב לא תחזיק מעמד.
זה כמו אהבה ויראה, שלולא היראה, האהבה תברח. ולולא האהבה היראה יבשה. וכן על זו הדרך.

אגב, את לא מסוגלת להסתכל בסידור, או שאת לא מסוגלת להתפלל את התפילות שכתובות בו?

בס"ד

מאיפה לקחת את זה, שב18 עדיף לכתחילה לא להחזיק כלום, וגם לא סידור??

בסימן צה סעיף ג מתאר השו"ע את תנוחת הידים הנכונה על הלב, כך שא"א להחזיק סידור.
הביאור הלכה ד"ה צריך באותו סימן כותב "לכתחלה נכון להחמיר לעצום עיניו כדי שלא יסתכל בדבר אחר", אם כך אין סידור.
אומנם בסימן צו ב התיר השו"ע לאחוז סידור, אבל לא משמע משם שזה עדיף כפי שציינתי.
גם מה שמוזכר בשם האר"י ז"ל שהיה מקפיד להסתכל בסידור לא משמע שהיה אוחז אותו אלא רק מסתכל בו דומה לסטנדרים של ימינו.

בס"ד לק"י

ר' אלימלך מליז'ענסק, כותב בפתיחת ספרו, הנועם אלימלך, צעטיל קטן, בו הוא מביא מספר עצות.

אחת מהן היא, להסתכל בסידור, משום שכתוב על האותיות שהן מחכימות/מאירות (אני לא זוכר איזו מהן).

ובאמת, זה כדאי.
אז עדיף, כמובא בשו"ע, לא להחזיק הסידור (אם אפשר, אך ודאי שאם אין מפריע הכוונה, אין בעיה להחזיק), אבל להסתכל בו ולהתפלל מתוכו.

אין לי שום דרך להסביר את זה אבל אני מרגישה רע כשאני פותחת סידור. פשוט ככה. אני לא מצליחה לכוון מילה ולא מצליחה כמעט לראות את מה שכתוב בסידור.
ניסיתי פעם ללמוד את התפילות בעל-פה אבל גם את זה לא הצלחתי לעשות וזה פשוט מתסכל!!

רבי נחמן מברסלב...הקדוש,מזכיר את עניין ה"בעיה" הזו..שיש אנשים שלא פשוט ולא קל להם להתפלל דרך סידור..ולעומת זאת הרבה יותר קל להם לדבר עם הקב"ה במילים שלהם...שיתה זו..נקראת:"התבודדות"..
מה שרצוי ונכון לעשות הוא...
תקחי כל יום...אפילו 3 4 פעמים ביום של "התבודדות"-שיחה עם הקב"ה במילים שלך..ועם זאת..תתפלי..ובתפילה עצמה..תנסי להבין מה המילים שאת מוציאה מפך...כל מילה ומילה...
חוצמזה..שאת יכולה ב"התבודדות" שלך...לדבר עם הקב"ה ולבקש את עזרתו,שיעזור לך לכוון יותר בסידור.ושיעזור לך שזה יהיה לך יותר "קל"..

שמעתי על איזה רב גדול שרצה לשפר את התפילה שלו. הוא לקח קטע מהשמונה עשרה ועבד משך שנה שלמה לכוון רק בקטע הזה. אני חושבת שתפילה בכוונה היא עבודה של כל החיים. לפעמים הראש מסתובב בכל העולם חוץ מבסידור. יש הרבה ספרים שיכולים לעזור, כמו השתפכות הנפש של רבי נחמן. יש גם את הספר שערים בתפילה של רב שמשון פינקוס, ועוד הרבה. אני פעם שמעתי שעורים של הרב הס זצ"ל בנושא התפילה לפני שהוא נפטר. הייתי מאד מעוניינת לדעת האם השיעורים שלו נכנסו לאיזה ספר. השעורים היו בערוץ שבע כשעוד היה ברדיו. אם מישהוא יודע, אשמח לדעת איפה אפשר להשיג אותם.

ואני לא יודעת איפה אפשר להשיג אותו. יש לי אותו וזה לא עזר לי.
נראה לי שלא קלטתם את הבעיה שלי, אבל לא נורא. אני אנסה את העצות ונראה מה יעזור

ב"ה ית' בר"ה

תתחברי לאתר אזמרה יש שם שיעורים זה יעזור לך בהצלחה

ב"ה ית' בר"ה

תתחברי לאתר אזמרה יש שם שיעורים זה יעזור לך בהצלחה

אתה יכול לשלוח לי קישור?

פשוט שמים סטופר ומתחילים לרוץ..!!!
סתם.
פשוט תקשיבי למילים. הם נכתבו רק כדי לעזור לך. לא כדי להכין את המירוץ. תאמרי את התפילה, את המילים כי זה מה שאת רוצהלומר לו, יש שם המו דברים מעניינים. שימי לב אליהם. תקראי ותאמרי גם את מה שבין השורות.
תתחילי לשמוע ולקרוא גם את הלב.
זה יעזור.
בטוחה.

בס"ד לק"י

תשבי במשך חודש (לפחות, אפשר הרבה יותר), ותתחילי ללמוד את התפילה. מילה מילה, למה היא מופיע, מה היא רצתה להגיד לך וכו' וכו', מרמת ההבנה הפשוטה, מהי משמעותה של המילה ועד למובנים הכי עמוקים (עד כמה שאפשר).

דבר נוסף, שניייה או שתיים לפני התפילה תישבי את עצמך ותביני שאת מדברת עכשיו עם מלך מלכי המלכים שהוא כל יכול. דבר שיביא אותך ל: א. יראה, ומכוונוּת (נראה אותך מגמגמת מול אחמדינג'אד [להבדיל!!!]... עריפת ראש מידית). ב. היכנסות אמיתית לבקשה, כי הרי אם תבקשי טוב תקבלי...

לא להיכנס לתפילה מתוך ריצה וכו'. לעצור לחשוב על ה' ו/או על דברים אישיים וציבוריים לבקש ולכוון עליהם ו/או ללמוד קצת תורה לפני כן, וכן על זו הדרך.

ודבר אחרון, חשוב שתדעי, התפילה היא לא לחיצת כפתור. אם תתכונני ותעבדי על זה, את תצליחי, ואם, חלילה, לא...

איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה. תפילה זה לא הקראת טקסט, זו עבודה. עיקרה בלב, וכולה בכולך מקצה הציפורן של הרגל, ועד קודקוד ראשך.

בהצלחה במשימה.

התפילה נועדה על מנת שנפנה לה' לבקש ממנו מה שאנו צריכים ודרך אגב מה שיש לנו היום זה לא תפילה דאוריתא תפילה דאוריתא זה כאשר אדם צריך משהו הולך לפינה או לשדה ומבקש שה' על מה שהוא צריך (כן חברה היתבודדות זה לא עצה של ר' נחמן בלבד זה ממש דאוריתא) התפילה שיש לנו היום זה בגלל שאנשים לא היו מתפללים לא ידעו לבקש מה' אז חז"ל תיקנו תפילה שווה לכולם,
לכן העצה הכי טובה זה לחשוב באמת לפני התפילה מה אני רוצה מה' מה אני צריך מה מפריע לי ועל זה להשקיע הכי הרבה למשל אני מרגיש היום שאני לא מרוכז אז אני יתפלל חזק באתה חונן ויבקש מה' שיעזור לי לילמוד על פרנסה אני יתפלל בברכת השנים וכן הלאה זה מאוד חשוב לחשוב לפני התפילה מה אני צריך ועל זה להשקיע הכי הרבה

ב"ה ית' בר"ה

א' עצה רשונה זה לבקש מה' על תפילה ספר לקוטי תפילות יש תפילות על זה

ב' לשמוח בזה שאת (אתה) בכלל מתפללים ולהודות לה' על זה וזה איתן שה' איתן לך תפילה בכוונה

ג' ללמוד על התפילה (יש ספרים אם פירוש) כמו הפירוש של יסוד מלכות וכו'

ד' כדי ליכנס לאתר אזמרה

בהצלחה וכול הכבוד על הרצון

לשיר לפני התפילה- לא על במה או משהו- לבד ובשקט (לחלק מהסידורים הספרדיים יש 'בקשות' - שירים שנוהגים לומר אותם לפני התפילה) מאז שהתחלתי לעשות את זה התפילה שלי השתנתה לבלי הכר

האמת! תפילה תקנו חחכמים על מנת שתהיה לאדם דרך לשוחח עם ה' .
וזאת לאחר שאבד בית מקדשנו ששימש קשר ישיר לבורא יתברך
התפילה האמיתית והמדוייקת היא התפילה מעומקה דליבה ממש כך ..
פתחי חלון ודברי בשפתח ובתמימות ואמונה עצומה כי כעת הוא יושב ומקשיב לך
אני עושה זאת מאז אני זוכרת את עצמי וב"ה אני רואה ממש נפלאות את השגחתו לעיתים קרובות אף אני רואה תוצאות מידיות שמחזקות אותי להמשיך כך
נתקלתי ברבנים גדולים שטענו כי זו התפילה האמיתית ואין חזק ממנה
נסי ותווכחי
בהצלחה שישמעו ויענוך משמיה אמן

ולכתוב "כשאני נקי אני מותק"

סבון זה נחמד-אפשר גם בועות

עם אתה מגיע לידי זה שאתה מרביץ לבת זאת אומרת שאתה מתרועעה איתה ועם זה כבר יש בעיה... אתה אפילו לא אמור להגיע למצב כזה הבנת?

(זאת לא דעתי האישית זה ההלכה אם אתה רוצה את דעתי האישית אני יענה לך במסר"ש)

לא מרביצים בככללל ועוד לא מביצים לבנות.......

זה רק בצחוק. ומכאן - חיבה.

בטחח שאסור!!אנשים כאלה גם צריכים לא להיות עם בנות בכללל אם הם אפילוו חושבים טיפה להרביץ לבת!!!!!!!

בס"ד לק"י

וזה מאוד משנה מה המקרה הספציפי. כי לכל דבר יש השלכות. הסיבה שבגללה אסרו, זו נגיעה של חיבה. אך היום נהגו רוב שומרי התורה והמצוות לאסור כל נגיעה.
כך שמצד הלכה יבשה מותר (כמובן לא להתחיל להרביץ כי זה אסור מצד אחר, אך להחזיר, ראוי לשתוק, אך אם א"א אפשר להחזיר במידה), אך ודאי שאינו ראוי, כפי שכתבו אחרים.

הרבה פעמים כשבן מרביץ לבת אפילו בצחוק, יש מסרים אחרים שמאחורי ה"מכות" שאומרים שהבן רוצה את התשומי של הבת. מי ששומר נגיעה ירצה להתרחק מזה, לפי דעתי. וגם, אני מסכימה שאין מקום בכלל למכות בין אנשים אפילו בצחוק.

אין לי פיצול אישיות בניגוד אלייך

ישמצב שהיא לא תשמחח אבל אולי זה יעזור...

אבל באמתת הכייי חשוב שאלל תעזבי אותהה תעזריי לה זה באמת עוזר כשיש חברה לידך..

ב"הצלחה

לדבר איתה גם על דברים אחרים (לאו דווקא על הדיכאון),לנסות למנוע דברים שאת יודעת שיעצבנו אותה עוד יותר, ואם את רואה שזה באמת משהוא חמור אולי כדאי לך לחשוב לקחת אותה לטיפול מקצועי.

האם תוכלי לפרט יותר מה מציק לה? איך את רואה שהיא במצוקה? אם נבין יותר אולי נוכל לחשוב איך לעזור לה

בס"ד

אני מעתיק תשובה שכתב אבינועם המדריך של הישיבה בשעלבים:

הנה השאלה:

יש לי בעיה והאמת שהיא די גדולה...
לפני שבוע,העברתי פעילות לחניכות שלי והיה ממש סבבה.
כאילו בהתחלה באמת פחדתי לקחת אותם וחברה שלי,שלא מפסיקה לחפור, חופשי הריצה לי תסריטי אימה על כל מיני שאלות שהם ישאלו אותי ולא יהיה לי מה
לענות להן.
אני מצידי ניסיתי להסביר לה שאיזה שאלות כבר יכולות לשאול נערות בכיתה
ח´, אבל היא התעקשה ואמרה שאני סתם חיה בסרט ואז, כשזה יגיע ולא יהיה לי
מה לענות, הן ישרפו אותי למשך כל השנה.
הקיצר, איך שאני מסיימת את הפעילות ונמצאת כבר עם רגל וחצי בחוץ, מדמיינת
את הפנים המבואסות שלה אחרי שאני אומרת לה שהייתה פעולה באמת חבל"ז,היא
הגיעה לי.
בבום!!!
מהבת הכי לא צפויה.
ת´מבין? כל הפעולה היא שותקת לי,לועסת מסטיק וממסמסת,ואז,בסוף, אחרי
שהסכמתי עם הקב"ה בלב שלי, שאני גדולה או מה, היא פשוט הביאה
לי אותה.
ישר לפנים.
זה התחיל מאיזה הודעה שהוא כנראה שלח לה, היא חייכה.
החברה שלה חייכה.
ואז לאט לאט כמו שריפה כולן צחקקו וכל השבט עסוק במה
´ירון כתב לך, תראי לי נו...´
והיא...בשמיים.
לועסת את הרגע עד הסוף.
הרגשתי כל כך חסרת אונים.
כי אני יודעת שזה אסור וזה לא טוב, אבל פשוט לא היה לי מה לומר לה...או
איך לומר את זה...
וכמו שכתבתי, כשחשבתי שגם ככה הכול נהרס לי, פתאום שמעתי אותה שואלת אותי בהתרסה:
´אפשר לשאול אותך משהו?´
הלב שלי בישר רעות, כמו שמרגישים כמה שניות של שקט לפני הסערה
אני כזה, חצי מתה:
´בטח, מה שבא לך, בשביל זה אני כאן...´
´בשביל זה אני כאן?´ ה´! כמה מטומטת אני יכולה להיות!
אני בכלל לא אמורה להיות כאן,
אני אמורה להיות עכשיו בבית שלי,עטופה בשכפ"צ שאמור להגן עליי
מבנות מעצבנות שלועסות מסטיק וחושבות שאני הרב שלהן ושיש לי בכלל מה לענות.
´יש משהו רע בזה שיהיה לי חבר...?´
ברור! מה זאת אומרת...זה אסור, כולם יודעים שזה אסור!
כאילו אני יודעת שזה אסור...
אני חושבת...
ואז, כשניסיתי להתחיל לענות לה, פתאום הכול התבלבל לי בראש...
´מה זאת אומרת, אם יש בזה משהו רע...מה את רוצה שהלב שלך ייפגע?´
היא הסתכלה עליי במבט נפגע:
´למה שייפגע?´
´אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו...אז?´
ובינתיים, כל הזמן הזה, כל העיניים של החניכות שלי נעוצות בי, מחכות
לראות מה אני אענה לה.
´יודעת מה, נדבר על זה אחר כך?...´ ניסיתי והרגשתי איך גוש גדול גדול
מתחיל לחנוק לי את הגרון ומתנחל לי על הלב, שגם ככה לפי הנשימות שלי
תפקד יום כן ויום לא, והיום זה נראה היום של הלא...
זו הייתה חוויה די משפילה...ומאז אני די מבואסת כי בתכל´ס לא הבאתי לה תשובה.
לא הבאתי להם תשובה.
ויודע מה?
אולי לא הבאתי להם תשובה כי אני בעצמי לא יודעת באמת למה לא טוב חבר
לפני החתונה...
האמת שחשבתי כבר לעזוב את ההדרכה בגלל זה, אבל אני לא רוצה, כי אני באמת
אוהבת אותן ואני חושבת שיש לי מה לתת להן.
אוף! איך אני יכולה להוכיח לה שחבר רק יהרוס אותה?
למה הכול אמור ללכת כל כך קשה?
מה עונים לה בכלל?
ואולי באמת עדיף שאני אפרוש...נראה לי שאיכזבתי כמה מהן, בטח את עצמי...

----
והנה התשובה...
-----

מה שלומך?
קודם כל תירגעי.
גם הרב קוק לא נהיה הרב קוק אחרי פעילות אחת.
אחרי הכול, למרות החולצה הלבנה והיותך חלק פעיל מצוות ההדרכה, את עדיין
איך שלא נהפוך את זה,נערה בראשית דרכה.
ובגלל זה לא בדיוק הבנתי ,ממה נבהלת?
למה מה נראה לך,שאם תלכי לקומונרית שלך ותשאלי אותה את השאלה הזו,או האם
היא רק מאמינה שיש ריבונו של עולם או שהיא גם יודעת שהוא קיים, והיא לא
תדע, מה זה אומר? שלכן היא לא צריכה להיות קומונרית?
מה הקשר? זה לא מתחיל בכלל!
אז עכשיו השאלה הזו נגמרה מבחינתך במחלקת טרואמה, בפעם הבאה כבר יהיה
טיפה יותר טוב, ואי"ה אני חותם לך שבסוף שנה, אם רק באמת תתעמקי קצת
בנושא,תביאי כבר לכל החניכות ה´מאוהבות´ שלך בראש. עניין של זמן. בדוק!
אז נתחיל מהסוף:
האם את צריכה לעזוב את ההדרכה?
ברור שלא!
למה?
כי תכל´ס המסר העיקרי שמדריך או מדריכה אמורים להעביר לחניכים שלהם מורכב
מהרבה גורמים שלא קשורים בכלל לעצם הפעולה:
את יכולה להעביר להם פעולות מפוצצות על כל הנושאים שבעולם אבל אם בשורה
התחתונה חניכה אחת תפסה אותך מחובקת עם איזה בוי פרנד, כל התדמית שלך
התרסקה...
וגם הפוך:
את יכולה לצאת די מהוססת משאלות כאלו, אבל אם את משדרת להם שצניעות ויופי
פנימי הם מעל לכול...קנית אותם. לא בדיבורים שלך אלא במעשים,שהם שווים
ומחלחלים הרבה יותר מכל מה שלא תגידי להם!
הם מסתכלות עלייך,בוחנות אותך, צופות בך.
באיזה שהוא מובן, נהפכת לכלי קיבול שאמור להעביר להם מסר ומהרגע שלבשת את
החולצה של המדריכה, זה כבר לא את הפרטית שמברכת בכוונה ולא משתחנש"ת עם
כל צוות ההדרכה, אלא זו המדריכה שלהם, והם...ירצו או לא, כבר יספגו את זה
לבד.
ולעצם השאלה,מה עונים בכלל לחניכה מאוהבת שקראה יותר מידי ספרים
בילדותה, על סוסים לבנים ונסיכים עם כיפה קטנה וגשרבשיניים.
בואי נחלק את זה לכמה נקודות כדי שיהיה לך יותר קל לזכור, נכון לעכשיו נסתפק בשבע:
1.
אנחנו לא הולכים לחפור על מלאכים ושמיים,אלא הולכים להוכיח תכל´ס שבת
שרוצה להנות ולעשות כמה שיותר ´פאן´ בעולם הזה, כאן ועכשיו,זה האינטרס
האישי והמובהק שלה להיפרד וכמה שיותר מהר מהסם הזה שנקרא, בוי פרנד!
מה, אתה משווה חבר לסמים? ואיך אתה יכול בכלל?
כן, אני משווה חברות לסמים ואני יכול כי הייתי בסרט הזה ואף אחד לא יספר
לי מה מי כמה ואיך...
2.
את חייבת לפורר לה את מה שאת רוצה להגיד לה לביסים קטנים!
לכן אם לא תמחישי לה את הדברים בצורה מוחשית וחיה, היא פשוט לא תקשיב לך.
לשמוע היא תשמע, אבל להקשיב היא לא!
למה?
כי אנחנו לא יכולים לבוא בטענה שכלית לדבר שקשור ללב.
הלב שלנו ברוב הפעמים נשאר כיתה גם אם בשכל הבנו מצויין.
לכן כל כך חשוב לדבר אליה במושגים שלה.
3.
את לא אמורה לצפות שגם אם תוכיחי לה שחור על גבי לבן שהחבר שלה הולך
לקבור אותה (כי זה ייקח לה יותר מידי זמן לאסוף את החתיכות של הלב שלה
במקרה וזה לא ייגמר בחתונה, מה שקורה בדרך כלל) והיא אותו (מרוב הפגמים
שהיא מחטיאה אותו, וגם אם הם יצליחו לשמור נגיעה, והם לא! אנחנו יודעים
שהפגמים של עולם המחשבה הרבה יותר חמורים מעולם העשייה מעצם היותו עולם
גבוה יותר) אז את לא אמורה לצפות שאחרי השיחה היא תרים את הפון שלה, תבכה
ותגיד לו:
´ירוני, זה ניגמר...´. אין מצב!
למה? כי גם רכבת שדוהרת ב160 קמ"ש לא עוצרת בשניה.
המטרה שלך היא לבקוע בה בקיעים.
לאט לאט. להשאיר אותה עם סימני שאלה.
אחר כך, אי"ה באמצעות הרבה תפילות יהי´ה אפשר לראות הלאה...
4.
בוא נקרא לילד בשמו!
למילים יש כוח, וכל עוד תדברי איתה במושגים שהיא רוצה להשתמש בהם, כמו
´אהבה´ ´אוהבים´ ´אהבנו´ ו´חפרנו...´ יהיה לך הרבה יותר קשה להעביר את
המסר.
אם כך ובהתאם לזאת קודם כל את מסתכלת לחניכה שלך בעיניים (ולא במבט מהוסס
לשמיים. ´שיר המעלות, אשא עיני אל ההרים...´ מועיל תמיד, אבל עכשיו כדאי
שתתרכזי יותר בחניכה שלך) ומבקשת ממנה שהיא תלחץ לרגע על OFF ולמרות שזה
ממש קשה, תצא רגע מהסרט שהיא נמצאת בו.
יצאה? יופי.
עכשיו את אומרת לה:
´לפני שנתחיל בואי לפחות נסכים על שני דברים:
הראשון: שאנחנו לא הולכות לטחון ת´מוח אחת לשנייה
והשני: אנחנו לא הולכות לחוש...קפיש?´
היא כמובן, לא תדע מה את רוצה מהחיים שלה ותסתכל עלייך במבט של:
´אין לי מושג לאן את חותרת...´
ואז תמשיכי ותגידי לה:
´שהרבה יותר מתאים לקרוא לקשר שלה ושל והחבר שלה, ´משחק אינטרסים זול
ומגעיל´...(אם הדגשה על ה´מגעיל´ -זה תמיד עובד..).מאשר ´אהבה´ כי אם זה
מה שהיא חושבת שהולך ביניהם אז כנראה שאין לה מושג מזה אהבה בכלל!
כמה שניות להתאוששות, ואז מגיע שלב המחאה:
´למה את חושבת שאנחנו לא אוהבים?´ היא תשאל אותך
´אין לך מושג כמה שהוא אוהב אותי! ואני בכלל כל היום חושבת עליו.
הוא לא מפסיק לומר לי כמה שאני מיוחדת. אני הנסיכה שלו, ככה הוא לוחש לי
ורק אתמול הוא קנה לי טבעת כזו,תראי איזה יפה...שאם רק היית יודעת כמה
שהיא עלתה היית מבינה כמה שאנחנו באמת אוהבים...
חוצמזה לא היינו כל היום ביחד אם זו לא הייתה באמת אהבה!´
´ווט דו יו סיי?´
תעני לה, אז מה את אומרת דרלינג, את באמת אוהבת אותו?
היא תסתכל עלייך ותענה לך במבטא צפונבוני כבד:
´ברור...´ איזה שאלה מפגרת היא תחשוב...התמימה, לא יודעת מאיפה זה הולך לנחות עליה.
ואת...תמשיכי:
´לא לא, כנראה שלא הבנת אותי...לא נורא, קורה. אני אסביר שוב:
את באמת, אבל באמת אוהבת אותו?´
היא תחשוב שהתחרפנת...בכל זאת סניף עני, אין כסף למזגנים והחום מתחיל לעבוד...
´נו מה, אמרתי לך, ברור שאני אוהבת אותו! מה יש לך?´
אחד.
שתיים.
שלוש. אש!
´ואם החבר החמוד שלך, עם העיניים הכחולות שכל כך כיף לך לראות אותו...
אם הוא יחטוף ניוון שרירים, ולא יוכל לעשות כלום,ויהיה סיעודי לחלוטין וכבר
בגיל 17 את תצטרכי כל היום לדאוג לו, ולהאכיל אותו, ולהלביש אותו, כמו
ילד קטן, רק שהוא לא הולך להיות חמוד כמו ילד קטן...ולשבת לידו ...והוא?
לא יגיד לך אפילו תודה רבה...לא כי הוא לא רוצה.
הוא פשוט לא יכול!
ואת....נערה צעירה, כל כך תרצי שמישהו יהיה איתך
וישמור עלייך.
ויאהב אותך...
אבל...בעיה!
הוא פשוט לא יכול... למה?
כי הוא סיעודי לגמרי!
מה אז, פשושה? גם אז תרצי להתחתן איתו?
או שפתאום דודי, החבר של ירון (החבר הנוכחי שלה), ייראה לך לאור הנסיבות
הקיימות הרבה יותר מושך ואטרקטיבי, כי להבדיל מירון שהדבר הכי גדול שהוא
יוכל לעשות יהיה לסובב את הראש...דודי למשל יוכל בתור בעלך,
להקשיב לך.
ולהגיד לך כמה שאת מיוחדת...
מה אז, עדיין תעדיפי את ירון?´
כמה שניות של שקט.בזמן הזה את יכולה להכין בסבבה שלך חליטת צמחים טיבטית
ולהנות מהעולם היפה שלנו...
היא תתבלבל קצת.
חיוך קטן של מבוכה. וקול קטן שיצא לה בצורה לא ברורה יגיד:
´אממ...אממ....לא יודעת...´
שזה אומר צדריכה יקרה, שהרגע קיבלת להנחתה! ואנחנו, לא אוהבים לפספס הנחתות.
ואז את אומרת לה, בקול:
´אבל חשבתי שאת באמת אוהבת אותו?´
וכאן אנחנו מגיעים למשפט המאוד מאוד חמוד שתבקשי ממנה לענות עליו:
´תגידי האני, דייג אוהב דגים?´
והיא תגיד לך...לא...
´ואת, אוהבת את חבר שלך?´
´כן...´מהוסס...
´שזה בעצם אומר שהיית הולכת אחריו באש ובמיים ווט אבר?´
נענוע ראש.
´אבל חשבתי שלפני שניה היססת, מתי ששאלתי אותך מה היית עושה אם הוא היה
חוטף ניוון שרירים קשה?´
וזה הזמן להזכיר לה שהרגע היא הפירה את ההסכם שסיכמתם בהתחלה:
בלי לטחון ת´מוח ובלי לחוש...
הלאה. ממשיכים.
5.
´והחבר שלך?...זה שלא מפסיק להגיד לך כמה שאת מיוחדת, ויפה, והכי נסיכה
שבעולם...קוקי...מוקי...בוקי....
´מה איתו? את חושבת שהוא אוהב אותך?´
היא, נפגעת, תענה לך:
´כן....´ חלש כזה.
הבנתי, תעני לה.
´ואם חס וחלילה, טפו טפו שומר פתאים ה´,תקרה לך תאונה ומשאית תעבור על
הפנים היפות שלך, ואז הפרצוף שלך יראה כמו אמא של מרואן ברגותי לפני
שהיא טבעה באמבטיה של פודרה, מה אז?
נראה לך שגם אז הוא כל כך יאהב
אותך?
כי אם את הולכת לענות לי שכן, אז את לא יוצאת עם חבר, אלא עם קדוש!
והקדוש האחרון שהיכרנו טען בכלל שהוא מושיע ולאמא שלו קראו מריה,ומכל
הבולשיט שהוא כתב בברית החדשה על הלחי השניה ושאר האהבות,
הוא בסוף סיים צלוב בתור פסיכי עם קבלות...
6.
ומה נראה לך הבויפרנד שלך חושב כשהוא אומר לך:
´אני אוהב אותך?´
נכון, לא כל הבנים ככה, אבל מאין ספור שיחות עם בנים בגילאים האלו, יוצא
שהמקום האחרון שבת מאוהבת רוצה להיכנס אליו הוא המוח של החבר שלה, אלא אם
ממש דחוף לך להקיא...´
ואם את רוצה את יכולה להפנות אותה למייל שלי שם אני אסביר לה איך בשלב
מסוים הפסקתי כבר לספור את מס´ הנערים שאמרו לי שאין להם בעיה לצאת עם
כמה בנות ביחד או את אלו שתוך כדי כך שהם מספרים לי כמה כלים הם, כי
הצעצוע שלהם,אופס, החברה שלהם ממש דלוקה עליהם ואין להם בעיה באותה נשימה
להריץ דחקות ולעלות על שולחן הניתוחים כמעט כל דבר שזז...סליחה שזזה...
7.
ומי אמר לך שבכלל תתחתני איתו?
שזה אומר שאם לא התחתנת איתו, הלכו לך כוחות נפש ואין ספור בועות של אהבה
על בחור שאת בכלל שכחת איך קראו לאמא שלו...
לא שווה להתאפק?
קרה לך פעם שהיית ממש רעבה, אבל ממש ממש רעבה?
ואז הגעת כזה למטבח והנה, לא יאומן!
עוגה עצבנית מתבשלת לה בפנים. והריח שלה?
למות...
ואת, עוד דקה הולכת למות מרעב, אבל את יודעת שאם את הולכת להוציא את
העוגה באמצע...לא רק שלא תהיי שבעה אלא שתחטפי גם קלקול קיבה...
מה תעשי?
תאכלי אותה?
לא נראה לי...
יצא לך פעם לראות איזה שמלה חדשה שממש רצית לקנות?
משהו מטורף שראית ב Rnuar או בCastro , אבל שמלה כזו שאת יודעת שאין, את
פשוט חייבת לקנות אותה.
רק מה, השמלה הזו, עולה 300 שקל ולך נכון לעכשיו, באסה, יש רק 50...
אבל אם תחכי עוד שבועיים,תשיגי את שאר הסכום..
בינתיים, בדרך, את הולכת דרך שוק ´רמלה-לוד´ ורואה שם מציאות וסיילים,
חצאיות ב30 שקל...ואת, בא לך לקנות כזה משהו חדש...מה תעשי?
תקני את החצאית של ה30 או שתתאפקי ותחכי לחצאית בה´ הידיעה?
למה אז זה לא יהיה קשה לך?
כי לא רק שאת מבינה שהרבה יותר תהני מזה, את גם מרגישה את זה, חיה את זה!
וזה פחות או יותר כל ההבדל.
עד כאן 7 הנקודות בקצרה...נראה לי שאם תעברי עליהם בצורה קצת יותר מעמיקה
וקודם, לפני שאת יוצאת איתם החוצה תוודאי שאת בעצמך מסכימה איתם, יהיה לך
באופן טבעי הרבה הרבה יותר קל...
והכי חשוב, תדעי שהצלת את החניכה שלך והבאת לה כלים, בשביל להציל את
הנשמה שלה,או יותר נכון את הלב שלה,מלהיקבר בגיל כל כך צעיר.
ושוב, את ממש לא צריכה להליחץ או לקבל ריפיון ידיים, כי ככה, ורק ככה אנשים גודלים!
ובכלל, בשביל זה אנחנו כאן, אז במידה ויהיו לך עוד שאלות, המייל פתוח ובאמת בכיף...
רק טוב, בשורות טובות

-----

מתוך אתר "חברים מקשיבים"
http://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=135501

שמעתי פעם שיעור מיוחד מאיזו אישה מאד חכמה
שמתעסקת עם חבר'ה כאלו חמודים שרוצים ולא יודעים איך לצאת מהבוץ הנ"ל,
נקודת התמצית היתה:

כשאני אופה חלות, ורוצה להקפיא אותן, ככל שהן יהיו חמות יותר
וההקפאה תהיה חזקה יותר ככה הן יהיו יותר טריות כשאפשיר אותן.

כיודעים להקפיא את הרגש המבלבל שקוראים לו "אהבה"
וכמה ששומרים אותו יותר קפוא
אז כשמגיע הזמן ליחיד/ה והמיוחד/ת הוא יהיה הכי טרי ומרגש שבעולם!!!!

קשה, אבל שווה לנסות!

בהצלחה!

וואאווו!!!! קראתי את כל זה, וזה פשוט מדהים!!!!
בתור אחת שעוברת כל מיני דברים מפגרים כאלו,של גיל ההתבגרות, אני חייבת להגיד לך שזה פשוט נכנס לי ללב הקטע היפה הזה!!!!תודה תודה ושוב תודה!!!אין לך מושג כמה לימדת ועד כמה עזרת לי להבין דברים חשובים בזה שהעלת לפה את הדף הזה!!!תודה רבה!!!!

צריך קודם לתת לו להיות גדול כמה שאפשר עם את הולכת לפי הדוגמה הזאת..

קצת בעיה

ממש ממש אהבתי את המשל...
מדהים!!!
תודה רבה=]

חמות!! ולא רק כמה שיותר קפואות אחר כך!! אז בעצם המשל לא כזה טוב..

יישר כח !!!!
אין ספק שאתה כותב מצוין !

ברור שאסור....
ואת יודעת בדיוק למה זה אסור
ואהבתי ת'משל

בס"ד

ואם את באמת רוצה לקבל תשובות את יכולה מחברים מקשיבים בכיפה.

זה נושא שיעלה פעם אחרי פעם, בתור חברה ביישוב, או במסגרת הסניף, או אפילו במסגרות התנדבותיות כמו קו לחיים וכו'. לפעמים אפילו בסניפים שיש הפרדה מוחלטת, יש סיטאציות שבהם בנים ובנות נפגשים ואז עולה הבעיה האם בגיל 15-16 זה הזמן לפתח קשר עם חבר או חברה. אתן דוגמא: מקימים מאחז. מה עושים לגבי הפרדה וכמה נפרד זה צריך להיות? ותכליס, איך עושים את זה. הצעות?

בס"ד

למה יש לאנשים נטיה לדבר על אותם דברים ולטחון עוד ועוד..

בס"ד

מי שבאמת רוצה תשובה רצינית יכול בכיף ללכת לחברים מקשיבים בכיפה.
וגם לדפדף בעמודים הקודמים של הפורום.

שקודם צריך שזה יהי ממש חם.. כאילו מה שבעצם אומרים פה זה שצריך לתת לאהבה להתפתח ("להתחמם") ואז להפסיק אותה ("להקפיא")..

זה לא כזה מובן

ובכלל לא נכנסת לראות מה קורה עם זה - כבר מעלה תהיה כבדה על עצם רצינות השאלה..
נראה לי שהתשובה של אבינועם כבר אמרה הרבה.
באמת לא נראה לי שיש עוד מה לחפור כאן. מריחה, כבר אמרנו?

חחח תספרי קצת יותר על עצמך אה????

טוב אז ככה ...
קוראים לי רבקה ...
אני לומדת באולפנת גילה ....
יש לי שם חברות משש טובות .... (אני לא יפרט מי כי אז יש כמה בנות שמאוד יעלבו ...)
טוב ניראלי שסיפרתי לכן הכל !!!
יאלללההההההההה ב-ה-צ-ל-ח-ה-!

אם את רוצה להכיר אנשים חדשים אולי כדאי שתעשי את זה בפורום לפני תיכון. גם אני די חדשה פה אבל מההתרשמות הכללית שלי נראה לי שלחבר'ה פה יש מטרה קצת שונה. אנשי פה רוצים להעלות שאלות ובעיות שמציקות להם לדיון ערכי ולא להכרות. סליחה אם זה היה קצת בוטה. יום נעים

באיזה שם שלחת את המסרים???
שלח שוב....

אני יהודי ג-א-ה!...וישראלי גאה עוד יותרר.. ????????????..


קודם כל הכי יהודי!!!

אולי, אח"כ תתגאה בישראליות שלך!
היום זה לא כ"כ מקור לגאווה.....


אוהבים אותך!

באהבת ישראל נביא את הגואל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז יאללה! שיבוא כבר!

תרשה לי לתקן אותך..
אני רואה כיהודי-וישראלי..דבר האמור להיות יחד..ואני באמת מקווה שיום אחד..שישראלי יהיה בהכרח יהודי!
הכוונה שלי היא...שלא יהיה ישראלי שהוא לא יהודי.
ולכן,מכיוון שאני מאוד מאוד גאה להיות יהודי,ושמח בכל הלב שלי.
אני גאה עוד יותר להיות ישראלי,כי יש המון אנשים שהם יהודים,ואין להם את הזכות העדירה הזזאת של להיות ישראלי..לצערנו הרב..לוקח להם קצת יותר זמן לפקוח את העיניים ובסיעתא דישמיא זה יקרה במהרה..
ולכן,אני יהודי גאה,וישראלי..(אלו דברים שבאים ביחד) גאה עוד יותר
אני יהודי שגאה שהוא ישראלי.

לא להיות ישראלי זו לא גאווה תלמד יותר ציונות לפני שאתה אומר דברים מעין אילו..וזה לא בציניות..

להיות ישראלי זו לא גאווה?!
אני חושב שאת צריכה לחשוב שוב על הדברים.
אני איני מסתכל כרגע על ה"ישראלי" כ-גנב...חצוף...בלי בושה... "עראס" בלשון המעטה...
אני מסתכל על ישראלי כאחד שאוהב לטייל בארץ שלו,כאחד שאוכל פלאפל...כאחד שיודע שאם יום אחד יחסר לו שני שקלים לאוטובוס יהיה מי שידאג לו...כישראלי שיכול לסמוך על החבר שלו בשעת מלחמה ולדעת שזה כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
בישראליות הזו אני גאה!

מסכימה איתך לגמרי והלוואי שכל עם ישראל היו חושבים ככה...

בס"ד
אחי, אתה במצב גרוע אם אתה משווה מי שמעשן, למי שמתלבש לא צנוע, מקלל
ועושה מעשים נוראים....
מה הקשר למי שמעשן?? מה רע בזה?? חוץ מהבריאות?? ולמה מי שמעשן הוא
בעיניך "מסכן" למה?? חזור בך מדבריך!!!!

אשמח לקרוא תגובתך בעניין תגובתי!!!

יומלאושר!!!!

מזכן זו אכן לא ההגדרה הנכונה! ואני מבקש מחילה אם פגעתי/העלבתי.
למרות,שחשוב לי מאוד לציין כי גם עישון הוא חטא.
שנאמר "הישמרו מאוד מאוד לנפשותיכם"
ולכן מניתי גם את העישון כחלק מהחטאים שלצערנו רוב עם ישראל חוטאים.
אני איני משווה שום חטא אחד לאחר מכיוון שאין לי הסמכות והידע המספיק (חוץ מאיתו יתברך למי יש?!)
אך לעומת זאת אני רואה זאת כחטא כגון כל החטאים כי כמו שאמרתי כבר קודם אין אני זכאי להחליט מה חמור יותר או פחות.
מקווה שתבין,ושוב מחילה אם פגעתי.

בס"ד לק"י

א. ודאי שיש בזה בעיה. "פיקוח נפש". אני יודע שהרב ראם הכהן (ראש ישיבת עתניאל) אוסר על אדם שמעשן להעיד בחתונה... כך שזה לא "חוץ מהבריאות??", זה "הבריאות!!!!"....

ב. למה הוא אדם מסכן? תגיד, אדם שיש לו גולת ברזל ענקית על הרגל שלו, שמכבידה עליו ומונעת ממנו ללכת ולחיות בצורה סדירה, הוא אינו מסכן? אותו הדבר כאן, אדם שמעשן (ומכור לזה) הוא כבול לחומר, הוא כבול לדבר ששייך לעוה"ז. "עבדי הזמן עבדי עבדים הם עבד ה' הוא לבד חופשי" (מדברי ר' יהודה הלוי [אם אני זוכר נכון]). מי שכבול לדברי העוה"ז אינו יכול, ובפירוש ובמודגש, אינו יכול לעבוד את ה' בשלימות ובחופשיות. תרצה או לא זה כך.
ואדם כזה, לדעתי לפחות, ואני מקווה שאינך חולק עלי, הוא מסכן, במלוא מובן המילה.

ג. ההבדל היחיד בין מי שמתלבש לא צנוע למי שמעשן, הוא התפיסה הציבורית של המעשים שלהם. משום ששניהם עוברים עבירה, שניהם פוגעים באחרים. אך בתפיסה הציבורית זה יותר חמור מסיגריה. מה שכנראה אינו נכון (אגב, זה כמו שבתפיסה הציבורית לאכול ירק שהוא מתולע [ואני חושב שחזקת מתולע ומתולע הם אותו הדבר, והמבין יבין] זה פחות חמור מאכילת חזיר, מה שלא נכון!!!! [חזיר זה כרת, ואילו אכילת נמלה שלמה זה או ארבעה או חמישה לאווים...]).

בס"ד
אענה לך אותם הדברים שעניתי ליהודי גאה...
מפאת לשון הרע, לא אמנה את מס' הרבנים המעשנים, וק"ו שלא אומר שמותם...
ואני בטוח שאם אגיד לך מי הרבנים האלה תתחיל לחשוב פעמיים,
האם הרב של עתניאל אוסר על מעשנים גם לערוך חופה???
אז יש לי חידוש בשבילך, שגדול הדור מעשן (ועורך חופות...) (משום שיש כמה גדולי דור הרשתי לעצמי להגיד "גדול הדור"...)
חשוב על דבריך!!!
אשריכם צדיקים!!!! בברכה יודה.כ.

בס"ד לק"י

אך לא שמעתי רב אחד (!!!!), ואני מתכוון לאחד, שאמר במפורש שזה מותר. ואינני יודע מי מעשן ומי לא (וגם הגדרה של "גדול דור" היא מאוד דינמי, ודי נראה לי שלא כל מי שאתה היית שם תחת השם הזה אני הייתי שם...)

ובכל מקרה, גם אם זה מותר (וזה לא), עדיין לא התייחסת להסבר למה אדם שמעשן הוא מסכן, שהרי הוא כבול לחומר גשמי, במקום לפרוח ולעלות אל מקום טהור ואלוקי.

בס"ד
מפאת לשון הרע לא אמנה את הרבנים המעשנים..
אשריך, שירבו כמותך בישראל!!!!

לא שייך להביא דוגמאות מרבנים גדולים וצדיקים שמעשנים, מכיוון שלפי דעתי, ואני לא כ"כ בטוח, העישון שלהם הוא ל-א ברמות של שאר האנשים הרגילים שמעשנים(בא נגיד, דוגרי חפיסה++ ביום..), אלא בתדירות נמוכה יותר במידה הרבה יותר מבוקרת.

יש הרבה אנשים מבוגרים שמעשנים, לא במידות סיטונאיות אלא קצת (כמו חכמי תימן הזקנים, או שאר אנשים גדולים וחשובים), ולכל לדעתי לא שייך להכניס את העובדה שהם מעשנים לוויכוח.

שוב, אני חוזר ואומר שאני לא מבין גדול בדברים האלו, ואם טעיתי-אשמח לדעת.

תשמע,זה נכון מבחינת אם בארזים נפלה שלהבת...
אבל.כשאבא אומר לחלל שבת,אסור לשמוע לקולו.
תמיד צריך לזכור...שהקדוש ברוך הוא-הוא היחיד שצריך לעשות כל מה שהוא אומר גם אם הוא אומר דברים הנוגדים את ההיגיון.
אבא לעומת זאת..."כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימייך...אני ה'"
הסיום של הפסוק ב-אני ה' מלמד אותנו...שאם אבא ח"ו אומר לנו לעשות משהו כנגד רצונו של ה'...אסור לנו לשמוע בקולו!!! כי...אני ה'...
ולכן ידידי היקר...רב,הוא בבחינת אבא בעניין זה...

סתםםםםם....חחחח... אני לא מכירה אותך אבל עדיין ממש אהבתי מה

שרשמת.....
טוב ממש נחמד ליקרוא דברים כאלה ליפעמים......

אני לא רציתי ליפגוע בך....

אבל סתם ליצחוק רשמתי ...

אבל אני ממש אהבתי את מה שרשמת......

אני רוצה שהנושא יעלה שוב אז אני מעלה אותו למעלה...
התייחסו לדברים ברצינות...
אם זה פשוט לא הולך,אני אוותר...

עשו לנו על זה פעם פעולה....

מטרות גדולות???? אולי כשאני אהיה יותר גדולה אני מקווה בלב שלם!!!!!!!!!

לשנות עולם!! גם את, הקטנה, יכולה לעשות דברים שישנו!!
אבל תכלס- אפחד לא עושה שום דבר, גם לא אלו שאמרו את זה, וגם לא אלו שחושבים שהם לא יכולים לעשות שום דבר!!!!.....
אז מה נעשה????????????....

תכלס לא יוצאים עם כלום!!!אז חברים\חברות...יאלללה לקום לשנות אולי משהו יזוז...בתקווה לבנין ביהמ"ק- אני

*גם לנו היתה על זה פעולה.
*אם כל אחד יעשה את המירב מעצמו, לא יהפוך את הגלגל יעשה משהוא קטן כדי לשנות, אפילו אצלו, או להסביר לחברים. נגיד, אנחנו לא יכולים לשנות את המצב של ועידת אנאפוליס אנחנו כן יכולים ללכת להפגנות, לעשות פעולות בנושא, לבסביר וללמוד כמה חשובה ירושלים וכו'..

אני מצטער אם אני אחפור קצת כרגע,אבל זה למען מטרה טובה,אז תסלחו לי....
יש סיפור,שעונה בידיוק על מה שאת שואלת.
היו היה פעם,אדם,אשר הלך בחוף מלא מלא כוכבי ים,שהיו מפוזרים על החוף.
אותו אדם התחיל לתפוס,כוכב כוכב ולהחזיר אותו לים.
אדם ראה שראה אותו לעג לו "אדוני,את בוודאי משוגע אם אתה חושב שתצליח להחזיר את כל כוכבי הים האלה אל הים."
ענה לו האיש "אולי אני לא אצליח להחזיר את כל כוכבי הים האלה.ואולי בשביל כל כוכבי הים זה לא משנה,אבל בשביל כוכב הים היחיד הזה,
זה משנה וגורלי מאוד."
אני מקווה שתביני לאן חטרתי...
אוהב גם אותך יהודיה יקרה!

זה כ"כ מוכר לי, אישית!!!! רק שאצלי, אני לא רגילה לקבל ציונים טובים, אז זה יותר גרוע- כי אני פשוט כבר מיואשת מעצמי......!!!!! אני לוידעת מה אני יעשה עם עצמי,כי אני בשלוש יחידות מתמטיקה, וגם את זה אני לא עוברת... מה יהא עלי???.....תגידו לי- מה?????????אוף!!!!!
ואני בדיוק כמוך- אני יודעת שאם אני ישב ויחרוש ת'צורה, אז אני די יצליח (תלוי במה... ברוב המקרים זה ככה!), אבל זה כ"כ לא בראשלי לשבת וללמוד... אני כל היום במיטה, מסטלתנת...איך יוצאים מזה?????אווווף!!!
מאחת שממש, אבל ממש מזדהה איתך!!!...(לצערי...)

משפט שנוא אבל נכון:

זה הגיל!!!

שרק מסטלבתים במיטה...... עם הפלאפון.....

אבל אחרי תקופה, כשאת מסתכלת אחורה ורואה ש"הצלחתי להתגבר על זה!"
הסיפוק הוא עצום!!!!!

מכל הלב.
בהצלחה!

אני סיימתי תיכון לפני שנתיים.
כשהייתי בשישית הכל היה אצלי הפוך:
לא היתה מורה שלא הייתי איתה בכסאח...
והיו לזה סיבות טובות מאד (לאו דווקא מצידי)
הציונים - משו משו... מ60 ומטה...
בקיצור מצב לא מרנין במיוחד.
ואם זה היה תלוי בי, הייתי עפה מעצמי ולא יודעת מה הייתי עושה.
העיקר שלא ללמוד!

ב"ה, שאמאשלי לא וויתרה לי!
כי היום, אחרי שנתים אני עם תעודת בגרות (אמנם ממוצע נמוך, אבל תעודה בכל זאת),
המשכתי ללמוד, התבגרתי וממרחק קטן כזה אני רואה כמה טוב שלא פרשתי.

אני מזדהה עם כל מילה שלך!
כי זה ככ מוכר לי!
ובכל, זאת: סתמי ת'אף תעצמי עיניים ותנסי.


אחרי הכל - כדאי!

כל הזמן בבעסה חאלס תאמיני לי שאני נמצא במצב בהרבה יותר קשה אז מה???מה קרה????לא קרה כלום!!!!!!!!!!
צריך למצוא נקודות טובות!!!!!!!!(אני אומר את זה גם לעצמי...)
יהיה טובבבבבב ככה הרב של אבא שלי אמר לי...
לא שאני כזה מאמין אבל רב זה רב...

ב"ה ית' בר"ה

שלום
אני מבין אותך זה באמת קשה לקום ולאתחיל מחדש

ויותר קשה לבל 70 במקום 100 אבל אני ישאל אותך שאלה

מה יותר טוב לקבל באתחלה 70 או לקבל 0 ?

דוגמא יוסי שואל את דני מה לעשות שברתי את החלון בבית הכנסת מה לעשות
אומר לו דני שברתה את החלון? אז תשבור את כול החלונות זה תשובה נכונה?

ברור שלא אז שברת את החלון אז מהיום תשדתל לא לשבור את החלון

אותו דבר את היום לא למדת אז לא נורא מהיום תמדי שוב
וברור שאם לא למדת אז חזר לך חומר ואת לא יכולה לעשות 100 אבל מי אמר ש70 זה לא טוב?

אם מדובר על שיעור תורה וכו' אז רבנו אומר שמעט זה גם טוב

אני חושב שאפשר לקבל מזה גם ללמודים של חול (חשבון וכו') מעט מעט בסוף יכול ליות גם 100
וחוץ מזה לכול אחד יש תיקון אחר בעולם אז מי אמר שאת צריכה לקבל מ100?

אף אחד לא יודע מה היקון שלו ולכן כול אחד יעשה מה שהוא (היא) יכולה
והכי חשוב לדבר אם ה' ית' ולראות את הנקודות טובות בהצלחה

אני הייתי באותו המצב..היתה תקופה שהייתי מקבלת ציונים לא משהו 60,70 ותמיד עודדתי את עצמי אמרתי שלא נורא שיש תלמידים שמקבלים ציונים יותר נמוכים ולפחות זה עובר..ואת צריכה לדעת שאת יכולה להגיע בקלות לציונים הגבוהים כי ב"ה ה' נתן לך את השכל והידע..
תאמיני לי שבתקופה ההיא הציונים היו מעציבים אותי התחלתי כל יום לבקש מהקב"ה שיעזור לי שיהיה לי את החשק הזה ללמוד ואת הרצון והיוזמה וב"ה התחלתי לראות שהציונים שלי נהיו ציונים גבוהים ב"ה תאמיני לי תבקשי מאבא שבשמיים שיעזור לך ואל תתייאשי בעז"ה יהיה טוב!=]

בס"ד לק"י

גם לי זה היה. כל היסודי התרגלתי לא להשקיע בגרוש. קיבלתי רק עשיריות. הגעתי לחטיבה, עוד הצלחתי לשמור על סבירות (ממוצע שמונה). אבל בתיכונית... לא למדתי כלום (בהתחלה כמובן). ולמה? סתם כי התרגלתי לעצלנות.

אחרי איזה זמן של תהליך ברור בנושא, של ויכוחים עם ההורים וכו', התחלתי ללמוד כמו שצריך, וגיליתי שאני עדיין מסוגל למה שיכולתי פעם, ועוד הרבה יותר מזה.

זה בסה"כ מחסום פסיכולוגי שיש לעוברו. לפני המעבר הוא נראה כחומה, אך אם נכנסים לזה בכל המרץ רואים שזה היה אוויר.

שבוע טוב לכולם.

בס"ד

אי אפשר להיות מפוזר.. צריך לסדר את המחשבות.

זה נשמע בהתחלה קשה להבנה, כמו כל דבר.
אבל תסתכלי רגע:
אם מפסידים חומר, הוא לא יכנס לראש ע"י אותות ומופתים... המלאך גבריאל לימד את יוסף 70 שפות ב-70 דקות, אבל אני מאוד מקווה שאת לא מצפה שהמלאך יבוא ללמד אותך את החומר...

זאת אומרת, כל מה שאמרת, אין להם פתרונות, ורק את יכולה לעזור לעצמך.
כמובן, ע"י הכוונה של אחרים, אבל בעיקר בעצמך.

תקבעי לך זמן (דוגמה שעה שעתיים ביום או לפי החומר) להשלים את החומר, ואם קשה לבד, אז אפשר עם חברה (אבל לא לדבר! ללמוד!).

אני מניח שיש לך דברים חשובים אחרים, אבל הכל חשוב...
לכל דבר יש את הזמן שלו. אפשר להספיק הכל. כל דבר בזמן שלו.
הקיצר, להיות מאורגנת.
קשה, אבל אפשרי.

שיהיה לך הרבה הרבה בהצלחה. וגם חג (חג אורים... ב"ה) שמח ושבוע טוב...

מאמי אני לא מבינה למה את לא יכולה ללמוד?! אני אומרת לך שאם תשתדלי קצת את תצליחי כי אם לא עכשיו אז מתי תלמדי?

תודה רבה צדיק!!!=]

ב"ה ית' בר"ה

ערב טוב

דבר איתם יפה שזה מגעיל אותך

ותראה להם שאתה לא צוחק עלהם זה באמת מגעיל אותך וכו'

ותתפלל לה' יהם יקבלו את מה שאתה אומר בהצלחה

זה יקרה יותר מאוחר - אבל רחמנות עליהם.

הבעיה איתם שהם אפילו לא יודעים שהם חנפנים הם לא שמים לב, ולפעמים כשהם כן שמים לב זה כבר אחרי שהם התחנפו, לא להתייחס הם יאכלו אותה לבד... אחרי כמה שנים הם יתאפסו על עצמם

תעיף אותם בלי שהם ישימו לב

הערות לא יעזרו...זה יחלוף להם.
פשוט אל תייחס!

או שהם יבינו לפני זה שזה חרא...

בס"ד

פשוט עושים מצוה, "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.

מי זה רעך? רק מי שאתה ממש מחבב?
לא!
זה אומר את כל עם ישראל!

גם אם הוא חנפן, וגם אם לא.

כמובן, אסור להיות חנפן.
אבל אפשר להתפלל או לדבר איתו באופן שזה ל-א (ושוב בהדגשה: ל-א!) יפגע בו וזה בכלל יועיל, כי אם זה לא יועיל, אז טוב שלא לומר דבר שאינו נשמע...

ולקחת את כל כוחות הנפש ולהתייחס אליו כאילו אתם מתייחסים לעצמכם! (אלא אם כן אתם שונאים את עצמכם, ואז הכי טוב שתתיחסו אליו כמו שאתם מתייחסים לחבר הכי קרוב שלכם... בקיצור, הבנתם...)

וח"ו שלא יפגע, וממש לקרב אותו, אפילו שלפעמים אין בכלל מצב רוח לאף אחד, בטח שלא לחנפנים.. למרות הכל לקחת את כל תעצומות הנפש ולגרום נחת רוח לאבא שלנו! לקב"ה.

זה קשה, אבל מי אמר שבאנו לעשות חינגות בעולם הזה?
מה קורה כשכל אחד עושה מה שהוא רוצה? סדום ועמורה, ואז העולם נהפך, או יורד מבול ומחריב את העולם...

זה שייך להכל.
אתם זוכרים כמה אח"מים שנחשדו במעשים מגונים או הטרדה וכו'? (בטח אתם זוכרים את המתלוננות א' וב' וג' וד'...)
תחשבו לרגע - מה היה קורה אם הם היו שומרים על איסור ייחוד ואיסור נגיעה? ממש שמיים וארץ!

תחשבו שאתם הייתם במצב של חבר שלכם (מצב קשה ביותר, חנפנים, ה' ישמור) והיו מתייחסים אליכם כמו אוויר או יותר גרוע כמו הריח שיוצא מהפה של ערפאת... מה הייתם מרגישים?
מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך!
לא רק סיסמא, אלא חיים!

הילדים האלה בד"כ בודדים וזקוקים לחברים שאין להם משום סיבות שונות. הם חושבים שדרך החנפנות הם יהפכו לפופולרים ומקובלים בחברה. הדרך הנכונה להתנהל עם זה היא לבקש ממבוגר כמו מדריך השכבה, מורה או אח גדול לדבר עם הילד וללמד אותו כישורים חברתיים וע"י זה הוא ירכוש חברים ומעמד בחברה. ניתן גם לשלוח מכתב אנונימי, חם וידידותי מאוד עם הסבר על הבעיה. כי באמת ילד חנפן מהווה מטרד ומשבש את הבילוי המשותף. במחשבה נוספת, למה זה כ"כ מפריע לך? אולי זה באמת ילד מצליח בחברה, ואתה מקנא ומתרגם את הצלחתו לחנפנות?? נקודה למחשבה!

מה, ילד, נער (או נערה) שלא מסתדר בחברת בני גילו יכול ללמוד "כישורים חברתיים"? איפה עושים את זה? איך יכול אח גדול או אפילו מבוגר ללמד דבר כזה מסובך????

בשיחה עם מבוגר שהוא נותן בו אימון יכול ילד חסר כישורים חברתיים ללמוד למה זה קורה לו. אולי הוא לא מעניין מספיק? מתפרץ לשיחה תמיד, לא יודע להקשיב ולהזדהות, שיפוטי, רכלן, "נדבק" "מתמרח, בקורתי, צדקן, קמצן, לא מסוגל לפרגן ועוד. כלומר המבוגר יכול לבחון איתו בצורה אמיתית וכנה למה לא הולך לו בחברה ואיך אפשר לתקן את זה. איך מתקנים? פשוט, לוקחים את המימצאים ועובדים עליהם אחד אחד. ילד בקורתי? צריך לזהות את זה, לראות מאין זה נובע וללמד אותו לא להגיב בבקורתיות על כל דבר, אלא למצוא צד זכות וכו. לפתח בו עין טובה, לשמוח במה שיש לו ולא לקנא באחרים אולי יותר מוצלחים, וכן על זה הדרך. בהצלחה.

גמאני חדשה כאן...
קוראים לי הודי'ה.
אין לי כ"כ מה לספר על עצמי אז זהו ^__^...

וברוכות הבאות!!!=]
חנוכה מלא אור ושמחה שיהיה לכן!

חנוכה שמח גמלך!! =)

ברוכה-הבאה!!