פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 303)

אין יותר מדי אופציות

על האש, מותר עד חמישים איש!

מדורה קטנה בחצר של הבית הפרטי שלי  כדי לקיים את המנהג אסור.. משהו יכול להסביר את ההגיון???

אני בחו''ל, אז עשינו מדורה, עם כל פרטי המסורת.. אבל אם הייתי בארץ אני חושב שגם הייתי עושה, משהו קטן בחצר, לא חייבים כמו כל שנה איזה מפלצת..

אין בזה בעיה, הבעיה היא שאם ירשו מדורות יהיה התקהלות... מדורה פרטית, מותר... נראלי.

ולפי ההוראות אסור אפילו מדורה פרטית קטנה בחצר..

משא''כ על האש שמותר עד חמישים איש..

אני יכול לבקר את סבתי באין מפרע אז למה דווקא בליל הסדר יש סגר ?

עושים שיקלול סיכונים ויודעים שאם יתירו מדורות יש פוטנציאל הדבקה לעומת על האש שמי כבר עושה ...

חוצמזה, שלגביי העל האש לא ראיתי שכתבו שום דבר על זה...

נותנים קנס ממש רציני למי שעושה מדורה!

אפילו לישוב הנידח שלנו שבחיים אין שם משטרה אז הגיע היום ניידת עם כמה שוטרים כדי לוודא שלא עושים מדורות

ותכננו לעשות מדורה אבל שראינו שיש משטרה שינינו לעל האש...

הם צדיקי עליון שומרים על החיים שלנו שכרם בשמיים גבוה. 

כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלאו ... 

 

נכון שלא נוח שאין מדורות וכו' אבל אם נהרוג יהודי אחד כל המדורות לא שוות . אני בטוח שהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי לא היה רוצה שבגלל ההילולה שלו תהיה הקבה ויהודי אחד יהרג ...

א: אתה צודק, הגזמתי בהתבטאות שלי.

ב: בכ''ז, להרשות על האש עם חמישים איש!

ולא להרשות מדורה קטנה בחצר הפרטית שלי.. זה הגזמה מיותרת. ולא ממש במקום

אתה מסתכל על ההגיון של במה אנשים ידבקו .. 

מה הגיוני יותר שאנשים ידבקו בקניון או בהדלקה בחצר הבית ..ואפשר לשאול את זה על כל דבר בערך .

אבל אנחנו מסתכלים על כל עם ישראל ואם נתיר מדורות זה לא מדורה אחת זה של כל העם וכל העם עושה וההנחיות לא ישמרו וזה לא יגמר רק במדורה בבית ...ולכן כמו בליל הסדר על מנת למנוע את ההתפרצות הזאת אז אסור ...

 

כמו כן צריך להבין שיש סכנת שרפות שאם מישהו שיש לו חצר קטנה שמסוכן להדליק בה אש ... זה יגמר באסון 

 

ספק פיקוח נפש ייגרם מזה שיתירו ולכן לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי לא נדליק מדורות ונשמור גם על יהודי אחד מסכנת הידבקות או שרפה ...

ראינו את המצב של היהודים בחול איפה שאין " חמורים" החמורים האלה הצילו אלפי אנשים

א: אתה צודק, הגזמתי בהתבטאות שלי.

ב: בכ''ז, להרשות על האש עם חמישים איש!

ולא להרשות מדורה קטנה בחצר הפרטית שלי.. זה הגזמה מיותרת. ולא ממש במקום

שניה אחרי ששלחתי אותה, אבל יש לי דפקט במחשב, ולא מצליח, אז תראי את התגובה ש''אב'' שסוף סוף הצלחתי לשלוח

אבל כנראה שהם יודעים יותר ממנו ותאמין לי שהם חשבו גם על זה

אם אדם עושה על האש, זה לחברים, ובבית בד"כ (ובד"כ, ממש לא חמישים איש). אם עושים מדורה- אז לא בדיוק הולך לעשות את זה בחצרות הבתים, ואם יעשו בחצרות הבתים- אז הסיכון לשריפות גדול בהחלט. גם בלי זה כל שנה יש שריפות בל"ג בעומר.

כל שנה יש שריפות בל''ג בעומר, והסיכויים שהם יהיו הרבה יותר גדולים מהשנה.. ובכ''ז לא מבטלים מנהג ישראל..

זה לא רק מנהג ישראל.. אני חושב גם שאנשים כל היום חנוקים בבית . היו סגורים עד עכשיו, והחכמים מעדיפים גם עכשיו לא להסתובב יותר מדי.. ל''ג בעומר זה חג שמח, אנשים רגילים לעלות למרון .. השנה זה לא יהיה, תהלוכות, אם יהיו בצורה מאד מצומצמת וקטנה.. אז אין סיבה לבטל את המנהג בגלל חשש משריפות.. זה לא הסיבה שהם אסרו..

לא מבטלים מנהג ישראל בגלל חשש משריפות?

מה זה מסירות נפש על מדורות בל"ג בעומר? 

מי שרוצה שילמד קצת מתורתו של רשב"י...

 

אתה תספק את המתנדבים לשירותי הכבאות הלילה?

אחי. זה פשוט לא רציני. 

הרי כל שנה יש שריפות.. עד עכשיו ביטלו את המנהג? לא.

אז אין סיבה שיבטלו השנה, הסיבה שהם טוענים שהם מבטלים זה בגלל הקורונה.

ולדעתי זה פשוט בושה, שלעשות על האש(שכל מי שלא יכול לעשות מדורה יעשה על האש..) מותר עד חמישים איש..

ולהדליק מדורה קטנה, בחצר הפרטית שלך, בשביל לקיים מנהג ישראל, ולא עם אלף אנשים אלא עם המשפחה הפרטית, אוסרים עליך.. לדעתי זה בושה..

היה מזה כיף

זה ממש לא פשוט. למדתי להנמיך ציפיות לאפס ולהיות שמח במה שיש לי אבל זה לקח הרבה מאוד זמן וקצת סבל באמת.

התמודדות לא פשוטה ממש בהצלחה!!

בסוף היום, או כשהסף הרגשי עולה, לשבת לבד עם דף ועט.

לכתוב מה פגע בי, על מה אני כועסת.

שורה (פסקה שניה)- למה זה מפריע לי

שלישית-מה אני יכולה לעשות כדי שיהיה טוב בבית.

רביעית והכי חשובה- לרשום כל רגע של שקט ונחת ונעימות שאת זוכרת. אם אין היום אפשר מהעבר. 

לסיים עם חיוך גדול. 

לכתוב

תודה על המשפחה היפה שיש לי. (או משהו בסגנון איך שמתאים לך)

מקווה שעזרתי 

בהצלחה!

 

אני באמת חשבתי על להתחיל לכתוב דברים טובים שקראו לי אבל זה ממש מעצבן שאני ילדה בת 14 מתפקדת כמו אמא אם זה אומר כביסות שהבית יהיה מסודר לשמור על אחים שלי וזה פשוט מרגיש לי קצת גדול עלי

שתדעי לך שזה לא באמת גדול עליך! יש לך כל כך הרבה כוחות שאת לא מודעת אליהם ברמה פשוט שלא תיאמן!

רק להפסיק את המרמור, כי כל הבעיות מגיעות כדי שנוציא לפועל את כל הכוחות הגנוזים בנו! בעזרת השם שכל המניעות יהפכו למנועים שידחפו אותנו קדימה.

איך לעשות את זה? איך להאמין בעצמי? איך לגלות את הכוחות שקיימים בי לעבור את זה?

אני לא ממש יודע כי אני בעצמי לא הגעתי לשם... אבל אני בדרך.

וממה שאני יודע מה שעושה ממש טוב זה לקבוע זמן (מחמש דקות ולמעלה) לדבר עם מי שהציב אותך במקום הזה ומאמין בך הכי בעולם- אבאל'ה שבשמיים. להתלונן, לשתף ובעיקר להגיד תודה. 

מקווה שתקחי את העצה הזאת כי לי אישית היא עזרה לצאת מכמה בורות מאוד מסובכים וקשים שלא האמנתי שאני יכול לצאת מהם.

בהצלחה 

אחלה חיזוק!!

במחשבות האלה?

אולי היא תביא קצת עזרה מבחוץ

או שתחליטי על יום אחד שאת עושה בו את המינימום הנדרש,ואז זה מין יום חופש?

אבל אני מבינה שזה מה שצריך בבית אז עכשיו מתמסרים.. היה גם קטע שאמא שלי עבדה יחסית יותר אז ברור שעזרתי הרבה יותר כי זה שהבית צריך עכשיו

 

תזכרי תמיד שכל מה שהיא עושה הוא בשבילך, גם אם את חושבת שזה לא טוב.

 

(כמה שאלות: מה עם אבא שלך? הוא כן מתפקד כאבא? מי עושה את כל עבודות הבית- נקיונות/בישולים/כביסה וכו'?

דיברת על זה עם אבא או אמא? איך האוירה אצלכם בבית בשבת? יש זמן של נחת ורוגע? וביום שישי? לחוץ בטירוף או לא כל כך גרוע?)

 

ועכשיו לעצם העניין- יהיה לך קשה מאד לשנות לה את הלו"ז. מה שאת כן יכולה לעשות, זה לשפר את האוירה בזמנים שהיא בכל זאת נמצאת.

יכול גם להיות שהיא מרגישה שהיא עושה הכל, גם מפרנסת וגם עושה הכל בבית, אז את יכולה להתאמץ ולעזור לה יותר. זה יעשה לה טוב.

וכנראה טעיתי במשפט האחרון...

אבא שלי הוא כן מתפקד אבל כרגע הוא לא בבית בגלל העבודה הוא גם למד לבשל עם השנים בגלל זה גם לפעמים אולי רמזתי להם שזה לא נראה לי נורמלי לחיות ככה בשבת דווקא כן כייף שאין את כל הכאב ראש הזה וגםם שישי סבבה

פשוט לדבר איתם על זה... לא ברמז, שיחה אמיתית. לפתוח את הקושי שלך. אבל בזהירות, כי אני בטוח שזה יכאב גם להם...

עשיתי פעם משהו כאילו ברמז אבל ממש גס והם אמרו לי שאני צריכה להגיד תודה כי היא מפרנסת את הבית וברוך ה יש לנו כסף

דוקא רמז לפעמים יותר פוגע משיחה כנה. תעשי את זה בעדינות, בכבוד, בלי להאשים. תראי להם שאת מעריכה אותם, אוהבת אותם ומודה להם, אבל תראי גם את הקושי שלך.

היא מפרנסת אותכם בסופו של דבר אז הגיוני שאת עוזרת וזה גם לא ככ נורא שאבא שלך מבשל..

בע"ה

 

ולעשות במקומה דברים, ככה שבזמן שהיא בבית היא תהיה איתכם יותר.

בסוף ההיטק זה תובעני (ולרוב - אמא עושה שם דברים טובים וחשובים לעולם, לעם ישראל ובכלל).

לכן, כל הדברים שאפשר להציע זה איך לאמא יהיה יותר זמן אליכם אם תעזרו לה ככה שהיא תוכל לעבוד יותר טוב ופחות שעות (למשל) או שבזמן שהיא בבית תהיה איתכם יותר.

אני מנסה כזה לעשות הפעלות בבית וכאלה לאחים שלי הקטנים.. זה מגבש בינינו וההורים שלי מרוצים שאנחנו יודעים להסתדר...

אני מתה לפגוש חברות

ב6 וחצי!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמאלה!!!

איך אני יעשה את זה??

 

אני לומדת באולפנה בלי פנימייה וכל הבנות נוסעות בתחבורה ציבורית אז פשוט נבהיר לאולפנה שזה לא בטוח שכל יום מגיעות כל-כך הרבה בנות בתחבורה ציבורית, ואם הם מוכנים לקחת על עצמם אתזה שאי אפשר לדעת עם מי הבנות נסעו באוטובוס וכו - בעיה שלהם!!

ה ההורים שלי יחליטו...

ב2 אוטובוסים כל יום הלוך חזור...

לפחות ב2 אוטובוסים וטרמפ לכל כיוון, מינימום שעה וחצי נסיעה!!!

כאילו רציני? לאא במחשב וזה

דיברתי על נסיעה כל יום לאולפנה....

שאלה רטורית כזאת כאילו להרות לך שאני מקנאה ואת לא

אחותי אני מתחרפנת בבית!!! הלוואי שגם אנחנו נחזור כבר

ואפילו לחלק מהרבנים.. ואפילו קצת ללימודים..

אבל אין מצב שיפתחו בזמן הקרוב את הישיבה שלי..

ובוא נאמר, שאני לא כ''כ מצטער...

אין מצב שיפתחו לנו את הישיבה בקרוב כי זה פנימייה וזה הכי בעייתי.. אבל טוב לי בחופש

אמרו לנו שאם יפתחו אז פשוט לא תהיה פנימייה..

דרכי ציון (במידה מסויימת, וח"ו מלכפור בטובה שכבר זכינו) שוממות כל שנה, העליה לרגל לבית ה' איננה כבר אלפיים שנה, ג' רגלים וכל עת אחרת המוני שועלי על שתים מחבלים כרמים מסתובבים בהיכל ה'! מי יתנני שמיר ושית!!

יתכן שהקב"ה ביטל ההילולא במירון, שנרגיש כיסופין ונדע מה צריך להרגיש תמיד על חסרון המקדש, וכו' וכו' אין לי כח להאריך, והעיקרון מובן. 

אם חשבת שאני מתכוון ל''מדינה'' ול''ציונות'' או משהו כזה.. כנראה לא ראית את דעותיי פה בעבר.. מאד חריפות נגד..

מותר לי להביע צער על כך שמנהג של יותר ממאה שנים לעלות לרשב''י, כמעט בטל, וזה אכן מצער שכל הדרכים שוממות, וכן הלאה..

הפסוק ''דרכי ציון שוממות'' היה כ''דוגמא'', או איך שלא תקרא לזה..

אני לא ציוני בשום אופן..

(אם התכוונת למשהו אחר.. אשמח להבין..

לעורר שיותר ממה שיש לנו להתעורר על ביטול ההילולא, עלינו להתאבל על חסרון העבודה, וזה למרות כל מה שאני חושב על כל מה שב"ה זכינו... לזכור שמירון איננה כציון ואיננה מתקרבת, ולזו אנו מצפים ולגאולתה אנו מייחלים.

וכמובן שהתכוונת בהשאלה ואין לי עליך טענה, אלא רק באתי לחדד את סדרי הקדימויות. וכמ"ש.

זה רק מחזק את המחשבה, שאחרי דבר כזה, אנחנו יוצאים רק למשיח.. 

 

 

לא יכולה להיות מחשבה כזו, של ''עוד מעט זה יעבור ונחזור לחיים שלנו, ללימודים שלנו, לחברים שלנו.. מפה אנחנו רק עולים על עננים וטסים לבית המקדש, במהרה בימינו אמן, תיכף ומיד ממש!!

העיקר לדרוש ולא לוותר או לשכוח!

פעם נסעו הח"ח והאמרי אמת מגור ברכבת, ובאחת התחנות ביקשו מהאדמו"ר שיגש לפתח כי רוצים החסידים שבאו לרציף לראותו, ובתחילה סירב, עד שאמרו לו שיש שם 10000 איש שבאו כדי לראותו, ומיד ניגש. אמר הח"ח, אם רק יכולנו לומר למשיח שכמות כזו של יהודים מחכה במיחוד לראותו, גם הוא היה מגיע מיד... 

יש על הנושא\דומיו הרבה שיחות של הרבי, לא אפרט כעת..

20200510190928.pdf
מחוון מהמורה שלי שאין לי מושג מה מקורו ומי יוצרו (לא נראלי משרד החינוך... ).
יש אולי מקום לחשוש, כי בכללי זה מורה יותר מיקל.
אבל בסה"כ נראלי שיש פה הכל...

ממליץ בחום לנסות להנות מהעבודה הזאת ספציפית... אם אתה אחד שמתעניין בפוליטיקה אפשר ממש למנף אותה! בהרבה בעיות אזרחיות אפשר לראיין ח"כ שעסק בנושא... זה מה שאנחנו עשינו. היה פצצה!!!😎

(את שאר העבודות אני באמת לא מוצא דרך להוציא מכלל 'מוות'...)

בהצלחה!!!!😆

ללכת בצניעות?

אם היא שואלת סימן שיש משו יותר בעומק של השאלה וזה צריך לדעת מה מפריע לה

"שוק באישה ערווה"

 

ברור שהיא יודעת שזה אסור,מזה יעזור שתכתבו את זה,היא מנסה להבין מה הסיבה לאיסור.
אז יש לי כמה דברים להגיד לך בהקשר של לבוש צנוע. דבר ראשון, כל עניין הצניעות של האישה הוא *ממש לא רק* בגלל הבנים. החובה שלנו להתלבש צנועה ממש לא נובעת רק מהקטע שאנחנו צריכות יעני לעזור לגברים לא ליפזול ולא לגרום להם להיכשל, כי יש בצניעות של האישה דבר הרבה יותר עמוק מזה. והטעות הזו שאנחנו צריכות לשמור על הצניעות רק כדי שהבנים לא יסתכלו עלינו זה טעות מיסודה וזה גורם למלא בנות להגיד "מה אכפת לי,שישמרו על עצמם,למה אני צריכה להידפק מזה". אני אישית מאמינה שאישה שמתלבשת צנועה היא קודם כל מכבדת את עצמה, ולא ישר ממראה את הגוף שלה, וזה גורם למי שעומד מולה להסתכל יותר על הפנימיות שלה,על המידות הטובות שלה ולא רק על החיצוניות שלה. סתם נקודה למחשבה:דייג אוהב דגים?התשובה היא לא!הוא אוהב את *הטעם* של הדגים,אחרת הוא היה משאיר אותם חיים בים ולא היה דג אותם. כנל לגבי העניין שלנו,נגיד סתם מישהו שלא מכיר אותך מתחיל איתך ברחוב,זה כי הוא אוהב אותך? כי הוא אוהבת את האישיות שלך ואת מי שאת באמת?ממש לא!כי הוא נהנה מהמראה שלך ומהחיצוניות שאת משדרת,וככל שתלבשי יותר צנוע,כלומר שהחצאית כן תהיה מתחת לברך אז החיצוניות שלך פחות תוחצן החוצה ושמישהו באמת יאהב אותך הוא יאהב את האישיות שלך,וזה הכי חשוב,כי בעז"ה כשתיגדלי את תתחתני עם האישיות של האדם שיהיה איתך ולא עם החיצוניות שלו.
דבר שני, עניין הצניעות והחובה ללכת עם חצאית מתחת לברך הוא בסופו של דבר הלכה גמורה,וכחלק מהעובדה שאנחנו יהודיות מאמינות,אנחנו לא יכולות רק לקיים את מה שמסתדר לנו בהגיון ושנוח לנו לקיים,אלא אנחנו צריכות גם לקיים את מה שיותר קשה לנו,את כל הלכות הצניעות. עיקר השכר שהאישה מקבלת בעולם הבא(וגם בעולם הזה) הוא על הצניעות שלה(כמו שבנים מקבלים את השכר על לימוד תורה אז נשים על צניעות),כי זה חלק עיקרי מהיעוד של האישה(בנוסף ליעוד של כל אישה באופן פרטי)לכן חשוב שנשמור על הצניעות.
בנוסף, דבר שלי מאוד עוזר בקטע של הצניעות הוא העניין שכמו שאני רוצה שיהיה לי בעז"ה בעל צדיק,עם מידות טובות וכו,אני צריכה להיות ראויה לו כדי שאקבל אותו.אני לא יכולה להתנהג איך שאני רוצה ולא לעבוד על המידות שלי,ולא להיות צנועה מספיק ולצפות לקבל בעל עם כל המעלות. וחלק מהמעלות של האישה הוא עניין הצניעות,גבר באמת צדיק ירצה שאשתו תהיה צנועה,ושיהיה לה חצאית מתחת לברך,אמנם לא רק זה קובע את הצניעות של האישה(יש גם צניעות פנימית,שזה באופי ולא באופן חיצוני) אבל זה נחלק נכבד מכל העניין.
משהו אחרון- חכמים היו צריכים לקבוע גבול מסויים שיחשב בגדר צנוע וכל מה שפחות מאותו גבול כבר לא נחשב צנוע. ולכן, הם קבעו שחצאית צריכה להיות מתחת לברך,והם לא נתנו לכל בת לקבוע מה צנוע בשבילה ומה לא,אחרת התורה הייתה הופכת לכמה תורות וגם לא היה גבול מוגדר למה נחשב לבוש תנוע. לכן,אין כאן את העניין של להתקטנן- מזה משנה אם זה מתחת לברך או 2 סנטימטרים מעל, בסופו של דבר הם היו צריכים לקבוע גבול אחיד.
מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה.

באמת, הסברה מעולה ו אמיתית,

אז למרות שאני לא השואל - וכמובן - כבן - אין לשאלה השלכות לגבי, הייתי מוכרח לכתוב את הפידבק הזה!!

כי חצאית קצרה גימטריה מוות... נכון שהאמנת לי? נכון שיכנעתי אותך? (סתם)

זו שאלה כל כך קטנה למה שהיא תטריד מישהי... סנטימטר לפה סנטימטר לשם...

אבל כנראה את רוצה יותר מזה. אני מאמין שהשאלה הזאת היא איתות מהנשמה, מהרצון שלה לחיים משמעותיים יותר.

(אפשר בהרבה דרכים... לגבי הנושא הספציפי הזה אני מכיר כמה שות"ים טובים בנושא... אשמח להפנות אותך כשאזכר בהם)

הדרך הבטוחה היא לשאול באופן ישיר את מי שצווה אותך על זה...יכול להיות אגב שהוא יתברך שלח לך את השאלה הזאת כדי שסוף סוף ביתו המתוקה תיצור איתו קשר סוף סוף. הוא מתגעגע נשמה!

בהצלחה רבה! את נשמה גדולה כפרה.

לתיאוריות האלו, המציאות היא מה שאנחנו חווים כרגע, אין מה לחשוב אחרת...

א. העולם התפתח ולא נברא.

ב. מכל המוחות נשאר רק סוג אחד.

ג. הוא המוצלח ביותר.

ד. המוצלח ביותר="הישרדותי".

ה. "סוג מוח"= חשיבה אחידה.

לא סיימתי עם ההנחות, אבל נמאס לי לחפש אותם.

 

על איזה הנחה את רוצה שאערער קודם? אני יכול לפרוך את כולם בקלות, זה רק יקח זמן.

בכל מקרה, להגיע מתוך הנחות כאלה למסקנה חד משמעית ש"אין לנו שום כלים לבחון את המציאות", זה די מגוחך.

יש כמה דרכים להראות שהתיאוריה הזאת לא מסתברת.

 

"אין שום דרך להוכיח שהתאוריה הזאת לא נכונה"? אין שום סיבה להניח שהיא כן נכונה.

 

הספקנות הזאת נשמעת לך הגיונית?! זה בסה"כ ניסוח יפה של בלבול-מוח.

 

ושימי לב למסקנה המגוכחת הבאה: "אין שום עדיפות לשום דעה של אף אחד"- וזו מסקנה חד משמעית ומוכחת!

אבל... לפי זה אי אפשר להוכיח שום דבר, ואין שום עדיפות לדעה הזאת על פני כל הדעות האחרות... אז איך המסקנה הזאת יכולה להיות מוכחת? 

האמת היא שצריך לבחון כל טענה בכלים לוגיים, ולהגיע למסקנות לפי השכל שלך. להקשיב לדעות אחרות, אבל להגיע בעצמך למסקנות מוחלטות.

 

בקיצור, כשאת קוראת או שומעת דברים כאלה תהיי ביקורתית. נשמע שמישהו ניסה להכניס לך בדלת האחורית מסר סמוי של פוסט-מודרניזם הזוי.

ואני אגלה לך סוד: יש גם הרבה מאד דברים שהשכל שלנו כן מסוגל להבין! חידוש, הא?

למשל: התיאוריה המגוכחת הזאת בסה"כ מנסה להכניס השקפת עולם בדלת האחורית.

אין שום סיבה להניח שהתיאוריות הנ"ל נכונות. להפך, יש כמה סיבות טובות להניח שהן לא נכונות.

(גם אם נניח שאי אפשר להוכיח לגמרי, אפשר להפעיל קצת את השכל ולחשוב מה יותר מסתבר)

תמצות מדבריו אפשר למצוא בספר "הזמנה לפילוסופיה" של ד"ר יובל שטייניץ.

ממליץ לך לקרוא, אם את רוצה שאפרט כאן - תכתבי, (פשוט לא בא לי להקליד סתם)

מלבד שניתן לענות עוד תשובות (במחילה משאר המגיבים, לא רוצה לצאת מתנשא אבל נראה לי שפספסתם את הנקודה שהיא רוצה), שפותרות בדרך אחרת את הבעיה, תכתבי מה את מעדיפה (בעיקרון אולי הייתי מאריך, אבל אני גם  כבר עייף, אז בכל מקרה מעדיף להמתין למחר, רק שתדעי שזה לא קושיה ללא פתרון.)

עד כמה שאוכל.

ראשיתו של הפולמוס הזה נעוצה בעצם בפרדוקס הצב ואכילס של זנון, המכונה "בעיית הדיכוטומיה" בו הוא הוכיח לוגית דבר ההפוך ממה שרואים בעיניים, מה שהיה אמור ליצור פקפוק ביכולת החושית לדעת את האמת.

(תקציר הפרדוקס ההוא, אם נפתח בתחרות בין צב לאכילס (שהיה האצן הכי גדול אז) אבל ניתן לצב פור של 10 מטר קדימה, האם אכילס יעקוף אותו? ובכן, לוגית, ניתן להוכיח שלא, שהרי כדי לעקוף אותו, הוא צריך קודם להגיע  אליו, ואת זה הוא לא יכול לעולם לעשות  כי הרי עד שהוא יגיע אליו, הצב יתקדם עוד טיפונת, ובזמן שהוא יעבור את הטיפונת הזו, הצב יתקדם עוד טיפטיפה, וכן הלאה על זו הדרך, ואם אנו רואים במציאות שהוא עוקף - אין זה אלא כי חושינו מטעים אותנו!)

במשך שנים זכה זנון לקיתונות לעג על התיאוריה המוזרה שלו... אך אח"כ היא הפכה לאבן יסוד בפילוסופיה, ואכמ"ל.

ובבוא דקארט - הוא טען - הלא יש לנו יכולת לגלות על מקרים בהם בבירור חושינו מטעים אותנו, לדוגמא אם נכניס מקל לכוס מים, שנראה אותו כשבור - בעוד דהוא אינו כן, וא"כ - הלא אפשר שכל חושינו מטעים אותנו, ואנו איננו יודעים!

מכאן, אמר דקארט, עלינו לחפש את הדברים הבסיסיים ביותר, שאינם מסופקים כלל, ומהם נתחיל את ידיעותינו, לשם כך עלינו להסיר את כל מה שאנו משיגים על ידי החושים, הוא הוסיף ופסל עוד ועוד, כי אולי הננו חולמים, - ולכן אין גם לדעת על עצם קיומם של החפצים אשר לגבי תכונותיהם מטעים אותנו החושים. ועוד, כי שמא ישנה ישות המעוותת את מחשבותינו, מה שמכונה טיעון השד המתעתע, שזו המקבילה לבעיה שאת הצגת, ואזי אפי' את המדעים האפריורים אי אפשר להניח כוודאיים, כי שמא אותו שד הוא הגורם לנו לחשוב ש2 ועוד 2 הם 4.

לבסוף, אמר דקארט, נמצא בידינו דבר ודאי, והוא - עצם קיומי, שהרי אם אני אינני - את מי מכשיל אותו שד? ואם אני חושב, ולו מחשבות מוטעות ככל שיהיו, אני הנני קיים בכ"מ.

משפט זה נחרט כ"אני חושב, משמע אני קיים" (זה תרגום לא מדוייק מצרפתית, בה נכתב החיבור, אך מספיק לנו...) כך הוא נכתב ב"מאמר על המתודה" ספרו הראשון של דקארט, אך לאחר שספג ביקורת - על כך שאם היה מערער על הלוגיקה, אזי לא היה שייך להשתמש בכל "משמע" שבעולם, ולשם כך, בספר הגיונות הוא השמיט תיבה זו וכתב "אני חושב, אני קיים" בהסבירו שאין בזה צורך ל"היסק" לוגי, אלא זוהי אינטואציה פנימית שאיננה תלויה בנכונות ההיגיון.

מכך כך הוא המשיך, שאף יש לנו ודאות בקיומו של ספק בעולם, שהרי אם לא נהיה ודאים בזה - הרי שבזה גופא יצרנו הטלת ספק... משכך, היו שאיחדו את משפטיו ל"אני מטיל ספק, משמע אני חושב, משמע אני קיים", מה שיכול לעקוף עוד בעיות, ואכמ"ל.

[טיעון זה מכונה "הקוגיטו"]

מכאן המשיך דקארט להוכיח על העולם בדרך הבאה: מאחר ויש בתודעתי מושג של אלהות, דהיינו ישות שאיננה בעלת חסרון כלל, הנה עלי לשאול - מניין לי מושג זה? הלא מעולם לא נתקלתי במישהו כזה, ואני עצמי בודאי אינני כזה, אז מהיכן נכנס לתודעתי עצם המחשבה על כך?, אות הוא, אמר, כי קיימת ישות זו, והיא היא שהחדירה למוחי את קיומה, ובהיות שרמאות ושקר, בהכרח תלויים באיזה חסרון - בוודאי אין האלהים רמאי, ואם הוא נותן לי לראות את העולם וכו', אות הוא כי אכן הוא קיים (העולם)! 

 

אני מתנצל שבקטע האחרון קיצרתי, בעוד שהוא הכי משמעותי לך, אבל בהיות שהוא הכי מורכב, ואני עצמי טרם ירדתי לעומקו, כל שכן שקשה לי להסבירו, ועוד יותר מכך - בכתב, לכן הבאתי בקצרה את העיקרון, תוכלי להמשיך ולהרחיב! (בהגיונות הוא מביא עוד 2 ראיות לקיום הא-ל, אבל הסתפקתי בפשוטה, ממליץ לקרוא את הספר, לשונו אינה קשה מדי, אם כן יהיה קשה - התחילי בלקרוא את ספרו הנ"ל של שטיייניץ)

אחרת במי הוא מתעתע? הוא מרמה מישהו אחר כדי לשכנע אותך (הבלתי קיים) שאתה קיים?

אם הוא מרמה אותך- אז אתה בהכרח קיים.

ואפילו אם אני אשליה- אני משהו. והמשהו הזה הוא אני, ולכן "אני" קיים. כלומר בעצם שקיימת איזושהי ישות, שלפחות חלק ממנה זה התודעה שלה, והיא מסוגלת להבחין בקיום של עצמה. 

אתה לא יכול בו זמנית לטעון שההגיון שלי אומר את זה ואני לא יכול לסמוך עליו, ובו בזמן לטעון שאני לא קיים...

אם ההגיון שלי אומר, אז זה לא משנה אם אני סומך עליו או לא- הוא קיים.

לשם משל ניקח אשליות ראייה. אתה יכול לטעון שמישהו מרמה את העין שלי. אבל אתה לא יכול לטעון שהוא מרמה את העין שלי אם העין שלי לא קיימת.

ועכשיו נלך צעד אחורה, נניח שהוא מרמה את המח שלי להרגיש שיש לי עין, אז לפחות יש לי מח. ועכשיו נלך צעד אחורה, נניח שהוא מרמה את המחשבה שלי שיש לי מח ... אז לפחות אני חושב. אבל יותר אחורה מזה אתה לא יכול ללכת, כי אז אין את מי לרמות. בעצם כדי שתהיה רמאות או סתם טעות, אז תמיד צריך שתהיה מערכת פנימית שההשגה החיצונית שלה היא זו שמרומה. אי אפשר לפרוץ למחשב שלא קיים, אי אפשר להשלות עין שלא קיימת, אי אפשר לרמות מח שלא קיים, ואי אפשר לרמות ישות תבונית שלא קיימת. כדי שירמו אותי- אני חייב שתהיה לי ישות תבונית.

 

(אגב, אפילו את המחשב אתה לא יכול לרמות שהוא קיים- פשוט כי אין לו תודעה עצמאית. אתה יכול ליצור אצלו קלט פלט אבל לא חשיבה עצמאית, ולכן הוא יוכל לומר שהוא קיים, אבל לא יוכל לחשוב שהוא קיים)

יש סוגים שונים של טעויות. בעצם מה שדקארט אומר, זה שאתה יכול לטעון שהתודעה שלך היא תודעה כושלת, אבל לא שהיא לא קיימת.

 

אתה יכול להטיל ספק בפרשנות של דברים, שמא היכולת הפרשנית שלך היא כושלת, אבל לא במציאות שלהם. אתה יכול להטיל ספק במשמעות של הראייה שלך, אבל לא יכול להטיל ספק בעובדה שאתה חווה חוויה של ראייה. ואם אתה חווה איזושהי חוויה- אז יש לך איזושהי מציאות.

 

אנשים לפעמים מתבלבלים בין ספקנות לבין האפשרות להסקת מסקנות בלי מחויבות לחשיבה. זה ממש לא אותו דבר.

ספקנות היא לא חרטשנות. רק להמחשה- יש הבדל בין להטיל ספק בעובדה לבין לומר "אני לא יודע ולכן אולי חישהפמחמקםמ".

 

ספקנות לא יכולה להעניק משמעות לדברים שלא קיימים.

היא יכולה רק לטעון שתחום ההשגה שלי הוא יותר קטן ממה שאני יודע.

אבל עזוב, עייפתי מלהסביר. זה פשוט חתיכת כשל לוגי.

 

אבל כנראה שהדבר שעומד בבסיס הטענה, זה שכדי שמושג יהיה קיים אצלי, אני צריך שיהיה לי חוש מסוים שמסוגל לקלוט את הדבר הנ"ל.

למשל- אנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו מציאות של יותר משלושה מימדים במרחב. (עם דגש על המרחב. מימדים מסוג אחר לא נחשבים). אנחנו גם לא מסוגלים לדמיין צבע שלא נמצא בספקטרום הראייה שלנו. (אנחנו יכולים לדמיין הרבה וריאציות של הצבעים המוכרים, אבל אלה רק שילובים ואפקטים בספקטרום המוכר. אין כאן צבע אחר)

אז העובדה שאנחנו מסוגלים לתאר לעצמנו מציאות של שלמות, אומרת שיש לנו השגה כלשהי של מושג השלמות. לשם כך- מחויב לומר שפגשנו שלמות, ואם כן השלמות בהכרח קיימת.

 

אני יכול להבין את הטענה, אם כי יש לדעתי להבחין בין דבר שהוא מורכב לבין דבר פשוט. אני לא יכול לדמיין צבע שאני לא מכיר, אבל אני יכול לדמיין שילוב צבעים שמעולם לא ראיתי, כיון שכל אחד מהם לבד כן ראיתי. כמו כן, אני יכול לתאר לעצמי שכמו שישנם הצבעים המוכרים לי, אז אולי אפשרי תאורטית שתהיה עין שתבחין בצבעים נוספים שאינם מוכרים לי. (כיון שכל אחד מהמושגים המדוברים בפני עצמו כן מוכר לי- עין, צבעים, ואפשרות של משהו שהוא ביכולת האחד ואינו ביכולת האחר.)

אם כן, כדי לטעון שהמושג בתודעתי מעיד על קיומו של הנושא המושג, צריך לטעון שהמושג כמו שהוא בצורתו המסוימת הוא דבר פשוט, שאינו יכול להיות רק הרכבה של מושגים אחרים שיש לי. (אני יכול להבין מה הבסיס בלטעון שא-להים הוא כזה, אבל זה ידרוש המון לוגיקה, ואני לא יודע אם בסופו של דבר זה יעבור את המבחן הנ"ל או לא)

זאת אומרת, כל דבר שהשד יכול להכניס לי לתודעה, הם דברים ששייכים לקטגוריה של האני, שהסקנו שקיים, ולכן יש לי "השגה" בדברים מסוג זה, או, לקטגוריה שלו, ואז יש לו את היכולת להכניס לי לתודעה.

אבל דבר שאין כלל קיום של סוג זה - כגון - ישות שלמה אבסולוטית, אין שום יכולת שיתקיים בתודעתי, או שהשד יגרום לה להתקיים. ודו"ק.

 שבשביל זה תצטרך להוכיח ששלמות (או סוג מסוים של שלמות כגון נצחיות, או קיום עצמי ולא מקרי, סיבה ולא מסובב, או אנערף מה) היא תכונה א-להית באופן מהותי, שלא נמצאת בשום דבר אחר. כי אם אנחנו יכולים להכיר את התכונה עצמה מתוך דברים אחרים, אז אני כבר יכול בעזרת הדמיון להרכיב את המושגים המוכרים לי באופנים חדשים.

שתפיסת האלהות שנמצאת במודעות שלנו, היא תפיסה שונה מהותית מכל דבר אחר, איך שלא תקרא לזה .

מה שכתבתי טוב? לא מספיק? מעולה? יש לך מחלוקת? 

מה אומרת?

ת אותו שד מתעתע קיים אז כל ההוכחות שהבאת שמסתמכות על ההיגיון והחשיבה בכלל לא רלוונטיות, כי ברגע שיש שד שדואג להטעות אותנו באופן תמידי אז הוא גם מטעה אותנו לחשוב שזה לא נכון והוא לא קיים. לכן זה שאנחנו חושבים שהוא לא קיים זה יכול להיות משתי סיבות או שהוא באמת לא קיים או שהוא קיים אבל הוא מטעה אותנו לחשוב שהוא לא קיים...

 

אם השד מטעה, צריך שיהיה לו את מי להטעות, כן?

ואחרי שהנחנו שאני קיים, מתקדמים להניח שהשד לא יכול ליטוע בי תודעה של דבר שאיננו בנמצא, כי גם לי לא יהיה איל "לחשוב" על זה, וגם לשד אין תודעה על זה. ובהיות שיש לנו תודעה על אלהות נטולת חסרון, חייב להיות שהיא קיימת, ובהיות ששקר הוא חסרון, חייב להיות שהאל לא מרמה אותנו, וא"כ השד לא יכול להיות קיים. אז נכון שעשינו את כל הדרך הזו כדי להוכיח שהשאלה לא התחילה, אבל באמת אחרי שעשינו אותה - היא נפתרת...

 

ראיות אלו, כמו שכתבתי, אינן מסתמכות על הלוגיקה, דהיינו מה שאת קוראת חשיבה, אלא הן מוכרחות מצד עצמן, מהותית, ולא צריך לעשות בשבילן מה שנקרא "היסק" שהוא חישוב, שאכן יתכן שהשד מטעה אותנו בו. שימי לב! (זאת אומרת, מה ש"אני חושב" איננו ראיה ל"אני קיים" אלא מונח בו עצמו שאני קיים וכו')

 

עכשיו בסדר?

 

 

שלום לכולם.

 

כיוון שתויגנו, אנחנו שמחים להשתתף ולהגיב. או במילים אחרות: "אני מתויג – משמע אני קיים" (לפחות כאן בפורום).

דבר ראשון – היה מאוד מעניין ומרשים לקרוא את התגובות כאן. כל הכבוד לכולכם על ההעמקה וההתלהבות מהנושא. זה ללא ספק יכול לגרום לסחרחורת קלה גם לטובים שבינינו.

 

אם ננסה לקחת זווית קצת אחרת (לפחות לשם הגיוון), יש מצב שהדיון המעניין שפצלשית פתחה הוא פחות על עמדת היהדות בנושא, שעליה אפשר ללמוד באין סוף שיעורים וספרים, ויותר על ההרגשה שאולי יש משהו שאנחנו "מחמיצים" בתפיסה שלנו. קצת כמו ההרגשה הזאת ששכחנו משהו מאוד חשוב, ואנחנו לא מצליחים להיזכר במה. או שנדמה לנו שוב ושוב שלא נעלנו את הדלת, ואנחנו בודקים כמה פעמים כדי להירגע ולשחרר.

 

ההרגשה הזאת לא קשורה דווקא לאמונה או לדת, אלא לתחושה שהיינו רוצים שהקיום שלנו כאן בעולם יהיה קצת יותר מבוסס, מעוגן ובטוח. זאת הרגשה מאוד מובנת, והרצון להרגיש יציבות וביטחון הוא חשוב וטוב. היופי הוא שיש הרבה דרכים להגיע לתחושת הביטחון המנחמת: יש כאלה שנצמדים אל המדע, אחרים מתמסרים לדת כזאת או אחרת, ויש כאלה שמוצאים משמעות דווקא בעולם הטבע, או האמנות, או אפילו ביצירות של מדע בדיוני. בשביל הנפש המהססת, אי אפשר לומר שפתרון אחד הוא טוב יותר מהשני. כולם עונים באופן כזה או אחר על הצורך האנושי בוודאות, אמונה, תקווה ויציבות.

 

אז איך בכל זאת בוחרים במה להאמין ובמה לא? שאלה מצוינת (או, תודה רבה!). יש משפט יפה שאומר: "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד". למה הכוונה? הרי ילד יכול לגדול גם בבקתה קטנה ומבודדת עם הורים, קקטוס וחתול. הכוונה היא שילד רגיל לא גדל בג'ונגל כמו מוגלי מ"ספר הג'ונגל". הוא לא פורץ אל היקום הריק ומתחיל להבין מאפס מה זה כל דבר. הוא נולד לתוך עולם שלם של משמעות שמורכבת מתרבות, השכלה, טעם, וכו'. הילד שנולד לשבט הזולו באפריקה לא שואל את עצמו יותר מדי: "למה כולם מסתובבים עם ביגוד מינימלי, צבע לבן על הפרצוף ורוקדים מול המדורה?". בשבילו זה המצב הרגיל. פשוט ככה זה.

 

בגיל ההתבגרות, ובמיוחד בחברה שלנו שפתוחה לתרבויות ורעיונות מגוונים, ה"ככה זה" מתחלף לאט לאט בשאלה החשובה "למה זה". זה חלק מה"קמפיין" שלנו שמטרתו להפוך אותנו לאנשים עצמאיים שמוצאים את המקום הייחודי שלהם בעולם. במסגרת התהליך הזה אנחנו באמת מפעילים חשיבה ביקורתית לכל מיני כיוונים, ומגמישים תבניות מחשבתיות שעד עכשיו לא שאלנו עליהן יותר מדי שאלות. וזה טבעי ואפילו חשוב, וזה יכול להיות גם מאוד מעניין ומהנה.

 

מה שכן – לא חייבים לסיים את כל הארוחה הגדולה והטעימה הזאת בביס אחד. בגלל זה גיל ההתבגרות לא נמשך שנה ושלושה חודשים, אלא קצת קצת יותר (יש הטוענים שכיום הוא יכול להימשך גם עד גיל 30!). וזה מצוין, כי זה משאיר לנו שפע של פנאי לעשות הכל: גם לברר, אבל גם ליהנות ממה שיש לנו עכשיו, לפני שסיימנו את הבירור. ויש לנו הרבה: משפחה, חברים, תחביבים, משימות, חוויות, שאיפות, חלומות וכישרונות. הדברים הפשוטים שאנחנו עושים ביום יום חשובים לא פחות מאותה חתירה לאמת, ומהדרך שאנחנו מקווים שתהיה הכי נכונה עבורנו.

 

לסיכום, קטע מן ההלל שאני מאוד אוהב לצטט: "השמיים שמיים להשם, והארץ נתן לבני אדם". קל מאוד ללכת לאיבוד בחשבונות שמיים. אם עבור חלק מאיתנו 5 יחידות במתמטיקה הם אתגר רציני (כמוני, אהמ), אז איך בכלל מתחילים עם 1,000 יחידות מתמטיקה של חשבונות שמיים? לשמחתנו, השם הוריד לנו את המטלה הזאת במיקוד. כשנהיה נטועים טוב בדרך ארץ שלנו, ונהיה עסוקים בעשייה שלנו וברצון להיטיב עם עצמנו ועם הסביבה, נוכל לגשת יותר ברוגע לבירור הערכי והאמוני. לא מתוך חשש וספק, אלא מתוך ביטחון עצמי ושמחה.

 

סחתן ותודה על הדיון!

 

חברים מקשיבים

 

אפשרי שהתיאוריה הזו נכונה.
אך התיאוריה הזו לא עמידה בפני עצמה...כלומר יתכן שדווקא חשיבה על התיאוריה הזו נובעת מהצורך הישרדותי כלשהו, התיאוריה הזו אינה נכונה, באמת יש הבנה נכונה מסויימת על המציאות, וכל מחשבה לעקר אותה נובעת מצורך הישרדותי.

א. למה להניח את זה? באותה מידה אפשר להניח שכל המציאות היא חלום הזייתי אבל אין סיבה להניח את זה

 

ב. האינטואיציה אומרת אחרת

 

ג. מה זאת אומרת מוח שלא יכול להגיע לאמת? למה שלא יוכל? איך אמור לפעול מוח כזה ואיך אמור לפעול מוח שיכול להגיע לאמת?

אני לא מכיר שום גן או תא במוח שגורם/מונע הסקת מסקנות נכונות.

שהמח לא בנוי לחשוב מחשבות מסוימות, אלא לחשוב בצורות מסוימות.

וצורות החשיבה של המח הן בהחלט כאלה ששואפות לאמת ובנויות להסקת מסקנות הגיוניות ומבוססות.

אולי לקנות לה איזה תכשיט.

תמונה לבית אולי?

 

תקחי תמונה של כל המשפחה ותפתחי אותה לקנבס או משהו כזה שתהיה לה מזכרת.

אולי איזה פאזל של איזה 2000 חלקים שתעשה עם בעלה ותמסגר ותתלה בבית...

 

 

 

תודה רבה !! 

אולי תקחי כמה תמונות שלה ושל הארוס שלה ותעשי לוח שעם/ מסגרת עץ כזאת עם חוטים שתולים את התמונות באטבים וכו'.. זה מהמם..

???

@yes123

 

זה משהו די נחמד 

אם אתם רוצים לראות על מה אני מדבר תסתכלו על החתימה שלי

איך עושים את זה?

כותבים סתם משהו מדגישים את זה נגיד בצבע כחול

ואז עושים רקע באותו צבע (כחול) ואז יוצא שאם מישהו רוצה לראות מה כתוב שם הוא צריך ''לגרד'' עם העכבר את מה שכתוב כדי לראות

 

כל האחים שלי היו בזומיים ולא היה לי מחשב פנוי

תודה

אפשר גם לעשות איזה חידון א-ב קצר וחמוד
לעשות הרקדה משפחתית
חידות בציורים שקשורים ל-לג' בעומר

מקווה שעזרתי, בהצלחה!

https://פעולה.net/forum20-post-497   

שיפודי מרשמלו ואז נצלה מעל הגז.

בתבנית של העלהאש עשינו מדורה, מדורה ממש.. ושמנו תפוא וצלינו מרשמלו וכשהאש ירדה שמנו את הרשת של המעגל ועשינו מנגל
היה כיף ממש!

אתם נכנסים לאתר הזה100% Free Web Counter

• איפה שכתוב את המספר 0 אתם כותבים מאיפה אתם רוצים שהמונה יתחיל
• אתם בוחרים תבנית
• אתם לוחצים על הכפתור הירוק למטה אחרי שסיימתם
• יהיה לכם מלבן עם מילים באנגלית 
• תעתיקו אותו (crtl+c)
• ,תיכנסו לכרטיס אישי שלכם 
• תלחצו על מקור (מעל הגופן)
• ותדביקו את מה שעשיתם (ctrl+v)

                         

וזהו מונה הכניסות שלכם מוכן אם יש לכם שאלות תגיבו פה  

הצלחתי

מגניב ממש

אחכ תלחצו על מקור בכרטיס אישי 

תדביקו תקוד ותלחצו על שלח

@היוצרת  @חייה בסרטט @משקפת @הכל עוד אפשרי

 

 

100% Free Web Counter

לעמוד שלי?

אני עושה לחץ לבחירת קוד ולא קורה כלום

@מגובלת-

ואז נכנסים לכרטיס אישי לוחצים קודם על מקור 

ואז מדביקים ולוחצים על שלח

נכנסתי עכשיו

תודה רבה!

זה שהמדינה הסירה את ההגבלות לא אומר שאנחנו לא מקפידים עליהן, אלא אם יש משהו שחייבים לעשות למרות המגבלות.

 

הבנים מפסידים⁦⁩

את התניא מעבירה מישהי לא מהערוץ
ואת ליקוטי מוהרן @נפש חיה. מעבירה
ממש שווה

שווה שווה שווה

הארת את עינינו..
אשרייך לגמרי!!

רציתי להעיר גם על סרטים, אבל עצרתי את עצמי.. אפשר להבין למה למגזר הדתי אין גבולות???!!!

למה כולם שותקים ומשלימים עם זה בשקט???

זה עובר כל גבול// עברנו קווים אדומים!!! @עידו צברי

אני נראלי נכנסתי בטעות ל ynet , הם לא חושבים שהם מגזימים עם כל התמונות והסרטונים שלהם??!!

זה אתר דתי??!!!

ישהו פה מכיר את המנהל, חייב לטפל בעניין הזה דחוף??!!

למה חייב לחפש תמונות לא צנועות מושכות, הלבוש של המגזר הדתי לא מספיק מעניין ומודרני???!!!

למה בשבע לא מפסיק לפרסם את הגועל נפש, הזה, למה אנחנו צריכים לראות את הקניונים נפתחים ולהראות את כל הגול ששם, למה באתר חרדי לא יראו דברים המזיקים לנפש ולרוחניות ,ופה הכל מותר??!!

למה אנחנו צריכים לדעת מה הולך בבית החילונייה "איילת שקד" כאשר לא שידרו את הישרדות, כיוון שהיה שם כפירה, "שריפת תהילים??!!" אז הבנו שהילדים של מייצגת הציבור הדתי (במירכאות), היא חילונייה גמורה, לעוד עניין: למה אנחנו צריכים לראות את תמונת החתונה בכפר הבדואי שהצניעות שם לא דיה, נראלי האתר השתפשף בעיניו והוא כבר לא מבחין בין צנוע לפרוץ, מצטער...חבל שהפרסומות כאן לא מפוקחות, והלבוש לא הולם את האתר..

אשמח ליחס הוגן ולטיפול בנושא ,ע"י הנהלת האתר..

בתודה מראש..- נראלי צריך לעשות משהו עם העניין, להפעיל קצת רעש, לפעמים בשביל לשמור על איזון צריך ללכת לקיצון השני, כך הרמב"ם אומר, וע"י זה נגיע לאיזון הנכון.

בכל מקרה , אני נראלי עוזב את האתר, היה מאוד נחמד לפגוש עוד אנשים שמפריע להם הנפילה של האתר "הדתי" לציבור הדתי.

(אם יהיה שינוי במדיניות ומנטליות האתר, אשמח לחזור.. אני מאמין שאני לא היחיד שמפריע לו הסיפור הזה, ואם כן, ה' יעזור).

 

תכנס רק להכי דוס 

בנוגע לפסקה השלישית, קשה לי להאמין שאתה באמת חושב ככה.. אני לא מכיר דתי לאומי אחד שאכפת לו מההלכה ואין לו גבולות או שאין לו הגדרה מה מותר ומה אסור. ודאי שלא שייך להכליל כך ציבור שלם.
לא כולם מכירים את ההלכות, יש דברים שכמעט אף אחד לא מקיים(לא זוכר מי אמר, אולי במשנה ברורה) והם עדיין הלכה. זה קורה בכל ציבור. זה לא אומר שאין גבולות.
לכן אשמח שתסביר בדיוק למה התכוונת.

בנוסף, (בנוגע גם לפסקה האחרונה) כדאי לדון לכך זכות, לא כולם עקבו אחרי הסרטים שנמצאים שם, כמוני למשל. גם לפי ההגיון מי שמקפיד לא לראות סרטים כנראה לא ייכנס לשרשור סרטים...

אי מסתכל הרבה על הציבור הדתי לאומי, ואני בא ממנו... אבל ראיתי שהבעיה המרכזית שלו זה שאין גבולות... הגבולות זה "מה שאני חושב" זה לא ככה בכוונה, זה ככה בטעות אבל זה המצב - אם תיקח כמעט כל נושא הלכתי ותשאל חרדי מה הגבולות הוא ידע, דתי לאומי יגמגם לך בדרך כלל (אני כמובן מדבר על רוב הציבור - אסור לציבור החרדי לאומי לחשוב שהוא העיקר כי זה שטות - החרדי לאומי זה מיעוט...)...

 

אני לא אומר את  זה בכעס - אני אומר את זה בכאב (אגב, בגלל זה מבחינתי אני הרבה יותר חרדי מדתי לאומי - אני רוצה ציבור עם גב יציב, שעומד מאחורי מה שהוא אומר, עם גבולות ברורים ושהוא לא המציא את עצמו לפני כמה דקות...)

 

 

אני ראיתי שם מלא מלא מהפורום, אפילו "רציניים" (כמובן בלי שמות) ויש שם כמות ענקית של סרטים עצומים שאי אפשר לפספס...

קח כלל: כמעט תמיד - כשאתה מרכך ולא מקשה מספיק בענייני תוכחה לא יקשיבו...

אבל, רק את מה שאני רוצה לראות. ונתתי את ההגדרה שלי מפורשת. רק סרטים, או חרדים, או דתיים(דתיים לגמרי) או סרטי שואה, שזה הדבר היחיד שמכל סוג. זהו..

אני לא חושב שאם זה הגדר שאני שם לעצמי אסור לי להשתמש בשרשור סרטים..

א. לרוב האנשים אין פה.

ב. אין לי בעיה עם מישהו ספציפי אלא באופן כללי.

ג. אני חושב שכל מי ששולח קישור כללי להרבה סרטים (ולצערי אני גם עשיתי את זה ואני מצטער על זה מאוד) יש בזה צד של מחטיא הרבים.

 

ד. אתה לא יכול להיות בטוח בסרט שגויים יצרו שיהיה נקי במאה אחוז אלא אם כן אתה רואה אותו, ואם יש חשש שמא הוא לא צנוע אז אסור לראות אותו...

אם יש משהו לא צנוע פשוט כותבים 

 

לא

לשלוח

יש בזה צד של מחטיא הרבים...

תבשיל שאולי יש בו ח"ו בשר דבר אחר היית מביא למישהו לאכול?

קודם כל צריך להבין שזה לא תקין, מה צריך לעשות אני לא יודע, אולי למחוק את השירשור או משהו כזה...

וכמובן לעשות תשובה... (ואני מדבר על כולם כולל אני)

אתה יכול לתייג את המנהלים (לי אין מושג איך עושים את זה) ולברר איתם את הגבולות של האתר. כמו שרשמתי אני לא יודע מה שלחו, אבל אם יש שם סרט לא ראוי, אני בטוח שהמנהלים ישמחו למחוק.

@נגרינסקי, @נחל, @יחידי

ידיד שלי, אברך חסידי מבני ברק, שהוא בכלל לא "צולר", אלא איש פתוח וחושב וחכם,

התקשר אלי בדיוק הלילה, ואמר לי,

"נכנסתי לערוץ 7, וזה היה אחרי שאשתי הורידה את רמת הסינון לצורך העבודה, ועלו לי פרסומות תמונות ממש לא צנועות, הרי זה אתר דתי, איך זה?"

הייתי ממש מובך, לא היה לי מה לענות לו. הוא היה ממש בהלם.

(והוא לא התכוון לתמונות של נשים בכללי, אלא ללבוש מסויים, והוא יודע מה זה העולם ולא אחד שמצפה שכולם יהיו בקריטריונים שלו.)

 

יש למישהו מושג, אם פרסומת יכולה להופיע נגיד ישר מגוגל, ללא החלטה של האתר?

אתה יכול להרוויח הרבה כסף אם כשאתה מעלה לשם סרט, נותן להם אישור להעלות פרסומות לפני הסרט שלך

אבל אמא שלי אף פעם לא מרשה, למרות שיכולה להרויח הרבה כסף, אבל היא לא רוצה שבסרטים שהיא מעלה יהיו אולי פרסומות לא צנועות לפני הסרט שלה.

שלה, בתור יהודיה דתיה, אז לפחות בסרטים שלה לא יופיעו פרסומות לא צנועות. למרות שהסרטים בד''כ לקהל יעד לא דתי.

אתה יודע איך הפרסומות עובדות?

לפי מה שאנשים מחפשים בגוגל

 

יכול להיות אדם עם אינטרנט פתוח שלא ייתקל בפרסומות, ואדם עם אינטרנט חסום (ברמה מסויימת) שייתקל כל הזמן

 

 

המשפט האחרון הוא כמעט בלתי אפשרי.

יש יותר מדי רשתות affiliate שונות, וגם בגוגל יותר מדי תנאים באלגוריתמים מכדי שהמשפט האחרון יהיה באמת מדוייק

אבל בעיקרון אנחנו גם יכולים לשים גבול לעצמנו..

אתה לא רוצה לראות את הסרטים האלה אז פשוט אל תראה בעצמך.. ואל תיכנס אתה לא חייב להאשים את כל העולם... וברור שזה לא טוב אבל יש עניין לא כל היום לכעוס על אחרים ופשוט לחשוב עם אתה אולי בכלל לא צריך להכנס וזה.

אני לא מדבר פה על "לא טוב". אם אני רואה יהודי, אפילו חילוני אוכל דבר אחר אני חייב להגיד לו שאסור... גם הוא לא יקשיב...

חוץ מזה זה לא "לא בסדר" זה אסור! הלכה!

מי ששולח מחטיא את הרבים, חוץ מזה שפורום דתי לא יכול לאפשר לעצמו דבר כזה... מי שרוצה לעבור איסור לא צריך לעשות את זה דרך פורום...

מה גם שחז"ל אמרו שבמקרים כאלו אסור לאדם לסמוך על עצמו... "אין אפוטרופוס לעריות"!

מאוד צריך להיכנס לזה ולצעוק על זה "מה קורה פה???!" אני לא כועס, אני מזועזע!!!

אני לא מאשים, אני מרחם... אם אני רואה יהודי שאוכל ח"ו דבר אחר אני לא כועס עליו ולא מאשים אותו, אני מרחם עליו...

 

מה גם שעל פי ההגדרה המקורית של חילול ה' מה שנעשה פה זה חילול ה'! חילול ה' זה לזלזל במצוות בין שומרי תורה ואז המצווה נעשית להם כהיתר והם גם מזלזלים בה...

פשוט להים לעצמנו גדר

דרך אגב אני חושב שצריך לפתוח פורם חדש על סרטים וכו' ולא לנהל שרשור רדום אלא פורם שכל מטרתו היא סרטים ורמת צניעות אלימות גיל כי בתכלס לא ראיתי שקיים דבר כזה באף מקום יהיה נחמד אם נרים דברי כזה ... 

יוכל למנוע ככ"ה בעיות צניעות לאנשים שמחפשים סרט ולא יודעים על רמת הצניעות ובכל זאת צופים 

אממ אני הכי שונא לשון ואם ההיתי יכול ההיתי מבטל לשון

הכי שונא מתמטיקה והכי אוהב אנגלית