פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 461)

חשבת על לדבר איתה עלזה ?

היא די יודעת.. פשוט זה קשה לה.

המון יוצא לנו לדבר על זה ובכלזאת היא פשוט שונה ממני..

מה לעשות שאנחנו לא מושלמים ולא יכולים להיות? אבל אולי תנסי ללכת ליקראתה ולהשקיעה יותר.. אם את חכמה אז תחשבי גם על העתיד שלך.. כי אם תשקעי רק טיפה אז בטוח תצליחי! אבל תכלס אני לא מבינה מה הבעיה בלא להיות מוצלחת ברמות.. בן אדם אם מידות טובות באמת מבחינתי זה הכי חשוב.. כול טוב!

חח אני ממש משקיעה! אבלאבל במה שבאלי

או במה שחובה.. 

יוצא שכל היום אני לומדת.. גם בבית. פשוט מזניחה את השב וכאלה.. מה שהמורות רוצות

לימודי טוב ל כך ואמא שלי למדה להתמודד! תני לה תזמן זה יעבור

היא פשוט לא ככ מעריכה אם זה לא מאה..

והפוך.. היא גם תעיר ותתעצבן. זה מבאס

(את לא חייבת באמת להראות לה.. אני רק שואל מה היא תגיב.. למרות שזה יכול להיות ממש נחמד ואולי אפילו להגיע למטרה הרצויה...)

אולי משהו יתחדש לה באיך שאני רואה את הדברים.. כי כתבתי די ישיר.

אולי הדברים יתעדנו(:

מרגיש אותו דבר לגבי הכניסה והישיבה בשיעורים וגם אני 5,5, פיזיקה.

אבל זה חשוב לא רק בגלל ההורים לרוב הדברים שעושים היום צריך ללמוד- תואר וכו' ואם לא מצליחים לשבת אז יהיה הרבה יותר קשה גם בהמשך...

ולכן חייבים למצוא דרך לבוא יותר בזמן, פחות להחסיר, וללמוד לשבת. אני ספציפית גיליתי שאם אני מתמקד רק במשהו אחד שאני רוצה לשפר זה מתחיל לסדר את כל השאר וברגע שהוא כבר בהרגל עוברים לבוער הבא... מקווה שעזרתי...

זה יכול להשתנה מבחינת דקות...

כנל גם זמן יציאת הצום

והכי פשוט בלוח שנה

זה כזה דיכאון שאין לו סיבה מוגדרת\ספציפית..

זה משתלט עליך כזה וזה מרגיש שאי אפשר להשתחרר מזה..

וזה באמת קשה ומתסכל..

 

אבל כדאי לנסות לראות את הדברים הטובים שיש לנו..

לקחת דברים בפופורציות..יש לנו איפה לגור ומה לאכול וחברים ומשפחה

ועוד כ"כ הרבה דברים טובים ושמחים ב"ה

 

ובאמת באמת הכי טוב זה פשוט להתפלל עלזה!!

שנראה רק את הדברים הטובים..ושבאמת נזכה לעשות את רצונו..

גם בשגרה ובכל דבר..ולבקש ממנו שייתן לנו תמיד שמחה אמיתית..

כזאת שלא עוברת לעולם.

אם כן - לפתור אותה. זה חשוב מאוד מאוד

כשנהיה שמחים נוכל לעבוד את ה באמת..

לנסות ולעשות דברים גם אם קשה וגם אם עצובים ברגע שאתה יוצר מציאות חיצונית היא משפיעה גם פנימה...

תנסי להיות עם חברות ולשמוח

אבל אני גם צריכה עזרהההההההההה

כילו אני מרגישה שרק אם אני יהיה מסכנה יתייחסו אלי באמת!

אבל אני לא רוצה שיתייחסו אלי רק כי אני מסכנה אני רוצה שיתייחסו אלי בגלל מי שאני

אם באמת לך.. אז אולי אני יכולה לעזור לך..

חחח יש לי המון שגיאות

לנצל טוב את הזמנים שאת בבית.(שלישי(?), חמישי שישי שבת).

קודם כל תדעי שזה הכי טבעי שבעולם, וזה מעיד על משהו מאוד טוב,שהיה לך טוב בבית

אני הייתי מאוד מאוד קשור לבית(לבכות כל ערב במשך חצי שנה)

היו כמה דברים שעזרו:

לדבר עם הקב"ה

לשים תמונה של המשפחה על הפלאפון

להיות הרבה עם החבר'ה ואז אתה לא שם לב לזה

לדבר עם חבר/מחנך/מדריך וכו'

לעשות דברים שאני אוהב

התבודדות... בזמן פנוי זה התרופה שלי להכל.

להתבודד שעה אחת ביום .. לא יותר

ושמעתי מחברה משפט ציני

"מי שמתבודד בסוף מתאבד" 

לא ניראלי שידעתי שעה אחת...

חמוד

ששעה אחת בים של התבודדות....

תודה

כל יום שעה ופעם בכמה זמן שש

המרחק מהמשפחה?
קושי טכני (הרבה נסיעות, להכין תיק וכד'...)?
המרחק מהחברות במקום מגורייך?
ניתוק מהחיים?
חוסר עצמאות?


חוסר פרטיות?
אין הרגשת בית? הרגשה של טיול אחד גדול? אין "בסיס אם"- בית שהוא שלך?

גם אני בגיל הזה יצאתי לפנימיה. להיות הרבה עם החברות וגם לדבר על הקושי.ולבכות... בגדול זה מה שהכי עוזר להוריד את המועקה שבלב.

אני לא בפנימיה בכורה והכל... אבל הבנתי את ההורים שלי ועברתי את זהה ב''ה משתדלת לא לחשוב על זה...

המשבר שלי הוא בקטע הלימודי: חברות שלי מצליחות במבחנים מקבלות ציונים גבוהים הן בהקבצות גבוהות מבינות את המורות מקשיבות מרוכזות בשיעורים ואני לא!

ואני אומרת לקב''ה למה לא בראת אותי עם שכל?!

למה אני לא חכמה?!

כמו שפעם חברה שיא טובה שלי אמרה לי בצחוק כשהתלוננתי בפניה על הבוחן הראשון שלי בלשון שקיבלתי ממש נמוך ואפילו המורה אמרה את זה שכנראה כשהקב''ה חיק את השכל אני הייתי בשירותים, אבל אני מרגישה שזה שיא נכון!

אה והמורה שלי לפני חנוכה עשתה פגישה עם אמא שלי והיועצת והן בדיוק דיברו על מה שכתבתי והמורה נגיד הושיבה אותי לידה והיא ממש מנסה לעזור לי ולא יודעת למה יש בי צד שאומר שהיא עושה את זה בכוונה  בשביל לעשות לי רע ואני כל הזמן משכנעת את עצמי שהיא עושה את זה לטובתי!

 

מה לעשות?

אני סתם בהשגח"פ( השגחה פרטית) קראתי את זה.. אבל כמה אני יכולה לעזור לך... זה באמת קשה.. ומורות זה עם.. לכי תביני אותם!

ואני חולה על הרבי שלנו - של כל עמ"י

הוא אותו אדם? די זה פשוט מדהים! זה מרגש...!
איזה רבי גדול!

"צריך לדעת....אפילו פושעי ישראל כל זמן שם ישראל קרוי עליו יש בו התפארות פרטי שהשם יתברך מתפאר בו!"

מציע ללמוד משיבת נפש וספרים שמדברים על היות טוב ה' לכל ודרכי התשובה.. אפילו לשמוע שיעורים... ותדעי לך שעפ"י הגמרא בחגיגה ה' בוכה עליך ספציפית כל יום ומחכה לך.... בהצלחה!

 

תחשבי על 2 תכונות שאת אלופה בהם
אבל ממש (וברור שיש...)
ותעריכי את עצמך בגלל תכונות אלו
תשנני לעצמך שתצליחי כי את לדוגמא הוגנת או כל דבר אחר...
לאט לאט תראי שאת מכירה בעצמך עוד תכונות טובות ההרגשה שלך תשתפר וגם הפעולות.
המון הצלחה

שאני ממש מזדהה איתך..אותו מצב
ו..זהו אינלי כ"כ מה לומר.

אולי תישאלי את עצמיך, למה את חושבת שאת לא יכולה.. אבל בכנות.. תישאלי את הקול הזה...למה אתה חושב שאני ככה.. למה אתה חושב שאני לא יכולה?

ואולי אחרי שתגעי למסקנות תנסי להפריך אותם.. תנסי למצאו למה זה לא נכון..וסתם שתדעי בני אדם הם לא מושלמים יש בהם דברים טובים יותר ודברים טובים פחות..זה אנושי

אולי גם תגידי לאותו קול מעצבן.. בא אני ירא לך משהו

ותראי לו את כול ההצלחות שלך.. אני בטוחה שהיה לך דברים שאת הצלחת בהם! גם את אמרת את זה שכולם חושבים שאת מוצלחת.. כנראה שיש להם על מה לסמוך..

ואם עוזר לך דיבורים של אמת אז, הקב"ה לא ברא אנשים סתם בעולם, הוא לא ברא אנשים שלא יכולים לעשות שום דבר... כי לכול אחד יש תפקיד יחיד ומיוחד שאף אחד אחר בעולם לא יכול לעשות אותו! אז זה אומר שבטוח אבל על בטוח יש לך את הכוחות, יש לך תכישרונות,יש בך המון דברים שאין לאף אחד אחר ..תתחילי להאמין בהם!

שיהיה לך רק טוב! אמן!  

וכל הכבוד לך על האומץ לפתוח את זה ולנסות לשנות, זה לא מובן מאליו.

תדעי לך שעצם המודעות היא כבר דבר גדול, את במקום טוב שמכיר בבעיה ומסתכל לה בעיניים ומחפש דרך לשנות. כל הכבוד לך. זו כבר סיבה להאמין בעצמך, כמה אנשים היו מוותרים ונשארים מדוכדכים ואת לא מוותרת לעצמך!

 

את אומרת שבעבר כן חשבת והאמנת שאת טובה וראויה, מתי זה השתנה? מה קרה אז?

האם הקולות האלו הם פנימיים או שיש מישהו מבחוץ שאומר לך אותם שוב ושוב עד שהתחלת להאמין לו?

האם את בקורתית גם כלפי אחרים?

 

לכולנו יש תקופות של חושך, ימי שנאה כאלה, שהכל נראה שחור ורע, שאנחנו נראים לעצמנו כל כך קטנים, כל כך לא מיוחדים, כל כך לא ראויים, זה קורה לכולם, ואפשר להתגבר על זה, צריך רק לרצות, ולבקש, ולעבוד.

 

אני ממליצה לך קודם כל להתפלל על זה, כן, ממש במילים שלך, מילים פשוטות, לבקש מה' שיעזור לך להאמין בעצמך כי את יודעת שהוא מאמין בך, ספרי לו שקשה לך לראות את הטוב שבך, שאת רוצה שינוי ושאת לא יודעת איך, שאת מחפשת הכוונה...

תדעי לך שעיקר המטרה שלנו בחיים זה לאהוב את עצמנו עם ה' יתברך, א"א לאהוב אנשים אחרים בלי לאהוב את עצמך, וא"א לאהוב את ה' בלי לאהוב את עצמך ואת אנשים אחרים.

מעבר לזה, ממליצה לך לדבר על חוסר האמון שלך בעצמך עם דמות שאת מעריכה ולבקש ממנה לומר לך או לכתוב לך דברים יפים וטובים שהיא רואה בך אבל אמיתיים בלבד.

ממליצה לך לך לכתוב לעצמך רשימה של דברים טובים שיש בך, וכן במשך תקופה נגיד חודש כל יום 2 תכונות/ הנהגות/ התגברויות שלך, משהו יפה וטוב שיש בך, תכתבי לעצמך משפטים מחזקים ותתלי לך בחדר או תזכורות בפלאפון וכדו',

 

ותזכרי משהו חשוב, ה' יתברך מאמין בך! כל בוקר מחדש כשהוא מחזיר לך את נשמתך, הוא נותן בך אמון מחדש, הוא מאמין בך שאת יכולה, שהיום את תצליחי!

עצוב לי לראות שבנאדם לא מכיר בערך שלו, ואני כ"כ שמחה שזה מפריע לך.

חשוב להבין שהכל עניין של מודעות.

הקב"ה שם כל אחד מאיתנו פה עם חסרונות, הרבה חסרונות. אבל גם עם כישרונות. לפעמים אפילו דברים גדולים שרק אנחנו יכולים לעשות ממש טוב.

וכדי להוציא את זה לפועל צריך להאמין בעצמנו, לכן כ"כ חשוב שתעבדי על להאמין בעצמך.

 

תשאלי את עצמך- במה את טובה? תעשי רשימה.

אם לא עולה לך כלום- פתחי גוגל, כתבי "תכונות טובות" תראי רשימה, ותמצאי את עצמך בחלקה, אני בטוחה!

אולי את ישרה? אחראית? יצירתית? יסודית? יעילה?

 

 

אבל לפעמים אנחנו חוששים להגיד על עצמנו תכונות מסוימות כי הכל מאד מסויג.

אני חייכנית, אבל לא תמיד! לפעמים לא בא לי, וכשאני לא מכירה אנשים אני לא מחייכת אליהם..

ואני מאד אחראית, אבל יש לי פקשושים לפעמים.. ואני לא בטוחה שאני יכולה להגיד לבנאדם בפה מלא "תסמוך עלי!!". 

 

הבעיה שלנו זה שאנחנו מחפשים תוצאות.

כל הדברים האלה הם תכונות מוגמרות וגורפות.

העולם מחפש תוצאות.

אבל לפעמים התחושות שלי הן גם חשובות, למרות שהן לא יוצאות בדיוק לפועל.

אז איזה תחושות טובות בך? איזה כוחות את יכולה להגיד על עצמך?

אולי: 

"אני לא אוהבת רוע"

"אני אוהבת לחייך" ( במקןום "אני חייכנית")

"אני רוצה לעשות טוב עם אנשים" (במקום "אני עושה טוב עם אנשים")

"יש לי רצון לאמונה והתקרבות לה'" (במקום- "אני קרובה לה', ואני עושה את כל המצוות!")

ואם אין לך "רצון להתקרב לה' " אז אני בטוחה שיש לך לפחות "רצון להגיע לאיזושהי אמת"

"אני מוכנה להשקיע בדברים שחשובים לי" (במקום- "אני משקיענית")

"אני רוצה ומשתדלת להיות רגישה לסביבה" (במקום- "אני בנאדם שרגיש לסביבה")

 

ועוד ועוד.. פשוט תעריכי את הרצון שלך לעשות דברים טובים.

יש בכל אחד מאיתנו רצון לטוב. גם אם במבחן תוצאה זה לא תמיד נראה ככה.

 

אני יכולה להגיד לך דוגמא עלי שממש מורידה אותי- אני לא ממש אוהבת לקרוא, לא ספרים ולא עיתונים ובמיוחד לא פוליטיקה וכלכלה וכו'. ואני גם לא מבינה בזה כלום. ואני יכולה ממש לרדת על עצמי בגלל זה, כי זה ממש חשוב. וכל החיים שלי לימדו אותי שידע זה כח, ומי שלא קורא גדל להיות טיפש, בלי ידע בסיסי.

אבל..

אני ממש מתעניינת, ורוצה לקרוא, ומעריכה אנשים שקוראים....

אז אני ממש מעריכה את זה בעצמי.

 

אז גם כשעולה לך דברים לא טובים בעצמך, תעריכי את ההסתכלות שלך עליהם, את ההשתדלות שלך, המוכנות שלך....

הרצון הזה לטוב שיש בך, זה המון! זו נטייה בנפש.

זה שאת מבליטה לעצמך את ה"רע" זה רק מוכיח לי שאת בנאדם טוב שרוצה הרבה הרבה טוב.

הדמיון הזה שאנחנו רעים זו ממש אחיזת עיניים. אנחנו בעצם ממש ממש טובים!  

בהצלחה מותק!

 

קוראים לזה יומן ארבעת הנקודות. תנהלי יומן שהוא פנקס פשוט ובו בסוף כל יום תרשמי ארבעה נקודות - שלושה דברים/נקודות טובים שעשית היום, ועוד דבר/נקודה טובה שראית מישהו אחר עושה(רצוי שיהיה רחוק מנגיעה אישית). בימים של עודף ביטחון עצמי רצוי לנדב נקודה טובה לגבי עצמך בשביל מישהו אחר. היומן החמוד הזה עושה פלאות, אני מבין מאוד לליבך, אצל הרבה אנשים נפוצה הבעיה של הביקורת העצמית, אבל הבעיה לא בביקורת אלא במחסור במחמאות. צריך לטפטף לעצמנו שאנחנו טובים, וחשוב להדגיש: לא ביחס לאנשים אחרים! ביחס לעצמנו בלבד! והיום התחרותיות וההשגיות, כתוצאה מהתרבות המערבית, גדלו למימדים מפלצתיים.התחרות נועדת באמת לאתגר ושעשוע אבל לא יותר מזה..

אז..מוזמנת

הספירה לאחור, להדפיס, ולתלות לה כל בוקר מעל המיטה.

 

וגם אפשר לעשות כזה לוח ענק, לשים תמונה שלה במשבצת של היום של חתונה, ותמונה של החתן- וכל יום לשים אותה במשבצת של אותו יום...

 

בהצלחה ומזל טוב!!

אני יגיד פשוט את הרעיונות שעלו אצלי בכיתה

*בסגנון הסרט מכתוב
* בסגנון סלאח שבתי
* על הרעיון של סיפור הילדים מתקן החלומות .
* בסגנון הסרט הקול בראש
*בסגנון טיפת מזל
* המתנה המושלמת

צריך עוד?

יש פה טבלה של הבגדים החייבים בדיקה או פטורים, (אם כי היא קצת ישנה אבל זה מה שמצאתי)

 

רשימת הבגדים החייבים והפטורים מבדיקת שעטנז

הכלל זה טוב וטוב!@

א.טוב לפי ה' אם זה מותר לפי דרך התורה..

ב.אם זה טוב לך,זה לא חייב להיות כיף אלא אפילו להתחבר בלי לראות כיף ממשי..

טוב לנפש או לנשמה!

אני שיבעיסטית אז אין ככ מה להגיד, אבל כדאי לך לשאול גם שם

בהצלחה!

את לא חייבת לעשות שירות לאומי. את יכולה ישר ללכת ללמוד, או פשוט להתחיל לעבוד וזהו.

לדעתי את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך שזה אומר לדבר עם המחנכת לבדוק מקומות לשאול חברות בקיצור לעשות השתדלות בבדיקה והקב"ה יסייע בעדך וישים אותך איפה שאת צריכה להיות
"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של עולם"

לא צריכה לבחור את מה שבדיעבד יתברר כטוב ומתאים לך, כי את לא נמצאת לאחר מעשה אלא לפני,
מה שאומר שאת צריכה להשתמש בכלים שיש לך עכשיו, איך שאת מכירה את עצמך, מה עושה לך טוב, ולפי זה להחליט.
את בוגרת ועצמאית ובסוף אחרי כל השיחות וההתייעצויות הבחירה היא נטו שלך.

מה שחשוב זה לא להתבלבל, ולסמוך על עצמך.

הייתי ב"שלית, אבל מרגיעה אותך שתזכרי שלא מתחתנים עם התקן, לא טוב?? אפשר לעזוב לתקן אחר.
כרגע תסנני עם עצמך עדיפויות:
קל"ב או לא
מאתגר וגדוש או עבודה קלילה
קהל יעד: ילדים, נוער, זקנה, משרדי
כן/לא שילוב מדרשה

במה את טובה?
עם איזה אוכלוסיות את אוהבת לעבוד- ילדים? זקנים? נוער?
נסי לחשוב מה מושך אותך. מה עושה לך טוב.
תשמעי על התקנים השונים ולאט לאט תתמקדי ותסנני.
יכול להיות שאת טובה בכמה דברים, ואז תוכלי לשלב או להתמקד באחד.
חשוב גם לשמוע מבנות שנמצאות במקום מה בדיוק עושים, מה התפקיד שלהן, מה היחס כלפיהן ועוד.
וממליצה גם לחשוב על עוד דברים חוץ משירות (מה המטרות שלך בחיים? איפה את רוצה להיות עוד כמה שנים? וכו׳..)
בהצלחה!

השאלה שלי היתה לא אם לעשות שרות, אלא בשירות- מה לעשות..

 

ותודה ממש לכל העונים אני תכף אקרא הכל

תודה!

קודם כל תשללי את הנושא עיסוק שלא מתאים לך.. נגיד אני ידעתי על ההתחלה שנוער וזקנים לא מתחבר אליי אז אפילו לא הלכתי לבדוק שם

גם בפרטי..

בגדול אפשר לחלק את התפקידים בשרות לאומי ל-2:
1. משרדי.
2. עבודה עם אנשים.

במשרדי לרב יש תקנים בבי"ח, חלקם יותר עבודה טכנית. יש גם מקומות אחרים. סגנון העבודה יחסית דומה.

בעבודה עם אנשים בגדול מוסדות חינוך לגילאים שונים, חנ"מ, מדרשות להעמקת יהדות, הדרכת טיולים ומבוגרים.

תורידי מה שאת פחות מתחברת או פחות רוצה.

בנוסף תחליטי אם את רוצה קל"ב או דירה.

יש קטע שראיתי לפני כמה זמן על שליחות של הרב יהושע שפירא אני רק צריכה למצוא אותו ויש לי עוד הרבה מה להגיד לך ואם את רוצה בפרטי בשמחה ממש!(:
הכי חשוב לדעתי זה להכנס לתודעה של שליחות, נתינה, אני לא כאן בשבילי אני כאן בשביל מישהו אחר כל כולי

זה לא טוב לחשוב על ההדרכה כבר מעכשיו,זה יהרוס את הקבוצה,ואת האחדות ביניכן.
המדריכה יודעצ שאת משקיעה,וזה מה שחשוב…

אבל ממש כל הכבוד לך!!!

תיקחי כוחות מהעשייה, אם זה כיף לך זה העיקר!

תדעי שגם אם המדריכה לא מראה אתזה היא שיא המעריכה אותך

אפעם אל תפסיקי.

ובקשר להדרכה- אל תפחדי!! תתפללי על זה, תמשיכי עם העשייה שלך ובע"ה ה' כבר יראה למדריכה שמי שצכה להדריך- תדריך!!

תיקחי את כל ההערות בסבבה קצת קשה אבל כשמצליחים...

קיצור, בהצלחה!

לא יודעת למה את קוראת זול.

תלוי מה האורך, שלך או תוספת, חרוזים לא חרוזים וכו'

ברחוב יואל סלומון נחלת שבעה.
אחלה של מקום אבל לא הכי זול..

ואני גם יכולה לנסות להסביר לך איך עושים

יותר קל לי להתבטות בכתב

לשמוע שירים

ללמוד תורה ולהסיח את הדעת

לישון

לחשוב עם עצמך

לדבר עם ה'. כמו עם חבר. לבקש ולבקש ולהודות.. מדהים.

על המדרש פשוט מרגיש שזה-פיקודי ה' ישרים משמחי לב!
גם עין יעקב（קיבוץ כל האגדתות בש"ס）מעלה שמחה רבה מאוד

כמה שאתה עושה יותר וממלא את החיים בדברים שמספקים אותך אתה יותר שמח, אבל בכללי בד"כ מצב רוח קורה בגלל משהו אז לפעמים טוב לעצור ולחשוב אם יש משהו מבאס וכו'

לפעמים אנחנו "נהנים" להיות בדיכאון ולחשוב כמה אנחנו מסכנים וכמה קשה לנו וזה הגיוני כי באמת קשה להיות בשמחה תמיד, (יש לנו כ"כ הרבה ולכן אנחנו לא כ"כ שמים לב לדברים הטובים שיש לנו מרוב שהכל טוב, ודווקא אנשים נכים לדוג' שמחים הרבה יותר כי שום דבר לא מובן מאליו וכל מה שקורה זה וואו...) אבל אני חושבת שצריך להבין שאנשים עוברים דברים קשים הרבה יותר ממנו ונשארים שמחים, אנחנו צריכים להתחיל לשמוח מכל דבר קטן ולא לנפח משהו עצוב שקרה לנו לבאסה כל הזמן ולחשוב על זה. כמובן שאם משהו אמיתי אז לדבר על זה עם הקב"ה, לבכות, לדבר עם חברה או מישהו שיכול לעזור.. 

בסופו של דבר זה ממש בחירה שלנו במה להתמקד ואם לשמוח או לא. 

אפשר לחפש סיפורים של אנשים שמתמודדים ולראות איך הם נשארים שמחים.. ב"הצלחה!!

או שאני יוצאת לסיבוב בחוץ.. להירגע ולהשתחרר

אפילו אם בדיחה תצחיק אותי רק לשניה- זה טוב!

 

ואחרי הכל- כולנו בני אדם. וכולנו גם פחות שמחים לפעמים, לכולנו מצי הרוח משתנים. לקבל את זה שהיום אני פחות שמחה מאשר אתמול. שהאורות של אתמול כבר נכבו היום. 

כי הרבה פעמים זה שאנחנו לא שמחים כמו שהיינו לפני יום\שבוע\שנה מכניס אותנו לדיכאון... כמו שרבי נחמן אומר: "חשוב להיות בשמחה! אבל אין צריך להיות עצובים אם אין מצליחים"

 

 

 

ולהתפלל על זה. זה הכי חשוב.

 

 

 

 

כשהייתי ככה ניסיתי לחייך חיוך ענק לעצמי או להגיע לחברות ולדבר ולצחוק (אם הייתי ליידן). הן לא הבינו מה עבר עלי, וגם אני לא. הרגשתי בהצגה..

אבל אחרי 2 דקות פתאום נהפכתי לשמחה גם

לעמוד מול מראה ולחייך, גם אם זה אילוץ... אחרי מעט זמן יש השפעה... אולי אפשר לעשות גם כל מיני פרצופים מצחיקים... רק תוודאי שאף אחד לא מסתכל

לפעמים אנחנו עייפים ומפרשים את זה כאילו אנחנו עצובים..
והאמת היא שאם פשוט נאכל משהו ונלך לישון נקום למחרת שמחים רעננים ומלאי אנרגיה...

זה לשמוח בעצם הקשר שלי עם ה'. זה השמחה אמתית. אמנם זה דורש עבודה, והרבה בירור כמה ה' באמת חשוב לי בחיים. וכמה אני מאמין שהוא אוהב אותי ורוצה בי. אבל אחרי זה, אני חושב שזה הפתרון הכי אמתי.

בהצלחה!

בזה שאני עם חברות! ואני רוצה להיות שמחה ככה סתם!

על מקרים מצחיקים שקראו לך?

פאדיחות שקראו לך?

 

אמן!!!!

אבא איתך!

מצטרפת לבקשה

(לפחות בלי תהליך רציני)

אם החיים לא היו מלאים באתגרים פה ושם, בהתמודדויות, קבלת החלטות, הם היו מאוד משעממים...

אדם צריך לתמודד מול האתגרים, ככה הוא מתקדם ומקבל סיפוק אחרי כל הצלחה...

מכירה את https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f436?

אבל אם הבנתי נכון.. אז אני חושבת שכול מה שאנחנו מחפשים יש לנו.. הטוב שתמיד אנחנו חושבים שחסר... הוא באמת נימצא אצלינו.. הוא נימצא כול כך קרוב עלינו..שאנחנו פשוט חושבים שזה לא זה.. ז״א אני תמיד חיפשתי איזה משהו גדול כזה.. לא יודעת איזה משהו שירגיע את הנשמה שלי.. ואני אף פעם לא ידעתי מה ... חשבתי שאם אני ילך להיתבודד באיזה שהוא מקום תבוא לי השלווה.. לא הלך.. חשבתי שאם אני יצעק היא תבוא.. לא הלך.. קיצר ניסיתי וחיפשתי בכול מיני מקומות.. אבל בסוף קלטתי שהטוב, שמה שאני מחפשת נימצא לידי.. הטוב הזה, השלווה, היא נימצאות בתורה, בתניא , בחסידות.. כי תמיד אחרי שאני לומדת איזה משהו, תמיד אחרי איזה שיעור תורה יפה, מגיעה כזאת שלווה.. אני יודעת שזה נישמע הזוי.. או נישמע כזה מיתחרד..כי גם לי.. כשאני מזכירה לעצמי כמה זה טוב.. זה נישמע לי כזה מיתחנף כזה.. זה נישמע לא אמיתי.. אבל תכלס׳ זה כי יש לנו יצר הרע שלא רוצה שנילמד תורה.. הוא רוצה שתמיד נחפש.. אבל את יודעת מה מוצאים בסוף.. אם הולכים היצר הרע..מוצאים את היצר הרע בעצמו..! קיצר מקווה שקלעתי.. ואם לא אז שלפחות הבנת..( וסורי על השגאיות😕.. לא הולך לי בזה.. שזה תיהיה הבעיה שלי!)

בדיוק במצב הזה ולא יודעת מה לעשות...