פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 461)

ככה יותר מתחברים לדת

אבל זה כמו לשאול אם אתה מעדיף לנצח בכדורגל 1-0 או 4-0 .
הרמב"ם בהלכות תשובה,ספר המדע-מביא שבהתחלה את הקטנים והנשים מלמדים לשוב מיראה,ולטחר שגדלו ויש להם הבנה-מלמדים לשוב מאהבה.
לעשות דברים מיראה זה להגיד-אני רוצה חיים טובים-אז אני עושה את מה שה' רוצה.
שזה מחזיק עד מתי שאתה תגיד-אני מעדיך עונש,מאשר לקיים את המצווה,עדיך עונש בעולם הבא מאשר לאכול למשל המבורגר עם גבינה צהובה…

תשובה מיראה זה לאהוב את עצמך.
תשובה מאהבה זה לאהוב את הקב"ה.

במיוחד עם שתי השורות האחרונות:

"תשובה מיראה זה לאהוב את עצמך.
תשובה מאהבה זה לאהוב את הקב"ה."

שכוייח.

כמו שתשובה מיראה יכולה לבוא מתוך מחשבה על עצמי כך גם התשובה מאהבה.

כלומר בנאדם יכול להחליט שהוא עובד מאהבה כי זה יותר כיף מאשר לעבוד מיראה, הוא יכול להיכנס למין "תנועה נפשית" של אהבה בגלל שקשה מאד לעבוד מיראה

 

וכן להיפך- עבודה מיראה יכולה גם לבוא בלבוש מאד לא אגואיסטי זה מה שמכונה "יראת הרוממות" התרגום הכי טוב ששמעתי על המושג הזה זה בעצם מעין "ההערצה"(למי שיש הגדרה מוצלחת יותר שיגיב)

 

למעשה הזוהר הק' כותב (בלשון שלי): כל מצווה שאין לה אהבה ויראה לא עולה למעלה

ברור אבל ברור שבדורנו זה תשובה מאהבה זה מוזכר גם בהרבה ספרים(לא זוכר איזה כרגע) בכללי כל עבודת ה' בדורנו צריכה להיות יותר מבוססת על עבודה מאהבה כמובן שיש חלק גם ליראה 

למה מאהבה?1.אני עובד יותר בשלמות

2.עם יותר רגש ורחמנא ליבא בעי

3.בדור של בילבולים כאלה צריך שאהבה תחזיק אותנו

4.מספק ויותר כיף

5.קשר אמיתי עם הבורא

 

אומר שהדור שלנו יכול להתקרב לה' ולחזור בתשובה רק מאהבה. לא מיראה.

@-אני בעצמי-

מהר יותר....

מה יש לך כרגע? שאני אוכל להשוות, זה יהיה לי יותר קל....

מה זה בדיוק ה 205 הזה?

יש 108 שהוא מאד אמין, עם כרטיס זכרון, שירים, תמונות וכו'...

הוא בין 208 ל C2...

מפרט טכני:

טלפון סלולרי 108 Nokia נוקיה - מפרט טכני - זאפ

הוא נתקע כל הזמן.. עדיף c2 אבל אחשיו אין חדשים יש רק מחודשים וחלקם עם צרות

את ה-105 החדש

הוא אחלה לגמרי

אין כל כך הבדל מהדגם הקודם חוץ מהמבנה (ועוד שתי משחקים שנוספו), אבל הוא לא נתקע

אני ממליץ

(אין שירים ותמונות...)

ממש סבבה אם אתה מעוניים רק בשיחות והודעות ( רדיו, תזכורות, מחשבון.)

הוא מאוד נוח אבל אין מצלמה ושירים

תמונות, שירים.. מה שצריך(:

אין בו הרבה מה לעשות...

שיחות, הודעות, משחקים...

מאמר...

 

משהו שאפשר לעזור?

אומץ!

כל הכבוד!

@אוהבת את כוולם
@אוהב לעזור לכם
@ננח...
@לעשות רצונך!
@חידניסטית
@@משתדלת יותר
@נחמיה17
@אוהב אותך ה
@רוקדת בגשם

אולי נסיים ספר גם בצום?

גם בצום מחר! שכוייח על הרעיון!

יא-כ
כא-ל
לא-מ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיג-קיח
קלא-קמ

יא-כ
כא-ל
לא-מ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

שבת שלום!

לא-מ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

איזה אלופה את!! עשיתן גרעין?? רגע... אז מי את מבין שלושת האחראיות של *****...
אההה ואני ****

@נצח

אנחנו צריכים מנהל שיערוך!

@נגרינסקי@נחל@פיתה

תעלימו עיין

לנוער- נחמד, לא יותר.

לילדים- אדיר, מהנה, מצחיק ומשעשע. 

למבוגרים- מעייף.

זה בגדול. 

קורע מצחוק!!!!!

אבל פשוט לרגע נהייתי מופתעת כשקלטתי אהבת ישראל באפור.

ואז ראיתי שזה בלי סימן קריאה

טוב, אני אתמודד.

אבל שלום

וחסל נצלשת. |הולך|

גם לי לקח זמן לשים לב לזה..

 

"אהבת ישראל" 

 

חשיבה משותפת

לגמרי...

הייתי עם קבוצה של כמה בנות מהאולפנה ולא הפסקתי לצחוק!!!!!

חשבת על לדבר איתה עלזה ?

היא די יודעת.. פשוט זה קשה לה.

המון יוצא לנו לדבר על זה ובכלזאת היא פשוט שונה ממני..

מה לעשות שאנחנו לא מושלמים ולא יכולים להיות? אבל אולי תנסי ללכת ליקראתה ולהשקיעה יותר.. אם את חכמה אז תחשבי גם על העתיד שלך.. כי אם תשקעי רק טיפה אז בטוח תצליחי! אבל תכלס אני לא מבינה מה הבעיה בלא להיות מוצלחת ברמות.. בן אדם אם מידות טובות באמת מבחינתי זה הכי חשוב.. כול טוב!

חח אני ממש משקיעה! אבלאבל במה שבאלי

או במה שחובה.. 

יוצא שכל היום אני לומדת.. גם בבית. פשוט מזניחה את השב וכאלה.. מה שהמורות רוצות

לימודי טוב ל כך ואמא שלי למדה להתמודד! תני לה תזמן זה יעבור

היא פשוט לא ככ מעריכה אם זה לא מאה..

והפוך.. היא גם תעיר ותתעצבן. זה מבאס

(את לא חייבת באמת להראות לה.. אני רק שואל מה היא תגיב.. למרות שזה יכול להיות ממש נחמד ואולי אפילו להגיע למטרה הרצויה...)

אולי משהו יתחדש לה באיך שאני רואה את הדברים.. כי כתבתי די ישיר.

אולי הדברים יתעדנו(:

מרגיש אותו דבר לגבי הכניסה והישיבה בשיעורים וגם אני 5,5, פיזיקה.

אבל זה חשוב לא רק בגלל ההורים לרוב הדברים שעושים היום צריך ללמוד- תואר וכו' ואם לא מצליחים לשבת אז יהיה הרבה יותר קשה גם בהמשך...

ולכן חייבים למצוא דרך לבוא יותר בזמן, פחות להחסיר, וללמוד לשבת. אני ספציפית גיליתי שאם אני מתמקד רק במשהו אחד שאני רוצה לשפר זה מתחיל לסדר את כל השאר וברגע שהוא כבר בהרגל עוברים לבוער הבא... מקווה שעזרתי...

זה יכול להשתנה מבחינת דקות...

כנל גם זמן יציאת הצום

והכי פשוט בלוח שנה

זה כזה דיכאון שאין לו סיבה מוגדרת\ספציפית..

זה משתלט עליך כזה וזה מרגיש שאי אפשר להשתחרר מזה..

וזה באמת קשה ומתסכל..

 

אבל כדאי לנסות לראות את הדברים הטובים שיש לנו..

לקחת דברים בפופורציות..יש לנו איפה לגור ומה לאכול וחברים ומשפחה

ועוד כ"כ הרבה דברים טובים ושמחים ב"ה

 

ובאמת באמת הכי טוב זה פשוט להתפלל עלזה!!

שנראה רק את הדברים הטובים..ושבאמת נזכה לעשות את רצונו..

גם בשגרה ובכל דבר..ולבקש ממנו שייתן לנו תמיד שמחה אמיתית..

כזאת שלא עוברת לעולם.

אם כן - לפתור אותה. זה חשוב מאוד מאוד

כשנהיה שמחים נוכל לעבוד את ה באמת..

לנסות ולעשות דברים גם אם קשה וגם אם עצובים ברגע שאתה יוצר מציאות חיצונית היא משפיעה גם פנימה...

תנסי להיות עם חברות ולשמוח

אבל אני גם צריכה עזרהההההההההה

כילו אני מרגישה שרק אם אני יהיה מסכנה יתייחסו אלי באמת!

אבל אני לא רוצה שיתייחסו אלי רק כי אני מסכנה אני רוצה שיתייחסו אלי בגלל מי שאני

אם באמת לך.. אז אולי אני יכולה לעזור לך..

חחח יש לי המון שגיאות

לנצל טוב את הזמנים שאת בבית.(שלישי(?), חמישי שישי שבת).

קודם כל תדעי שזה הכי טבעי שבעולם, וזה מעיד על משהו מאוד טוב,שהיה לך טוב בבית

אני הייתי מאוד מאוד קשור לבית(לבכות כל ערב במשך חצי שנה)

היו כמה דברים שעזרו:

לדבר עם הקב"ה

לשים תמונה של המשפחה על הפלאפון

להיות הרבה עם החבר'ה ואז אתה לא שם לב לזה

לדבר עם חבר/מחנך/מדריך וכו'

לעשות דברים שאני אוהב

התבודדות... בזמן פנוי זה התרופה שלי להכל.

להתבודד שעה אחת ביום .. לא יותר

ושמעתי מחברה משפט ציני

"מי שמתבודד בסוף מתאבד" 

לא ניראלי שידעתי שעה אחת...

חמוד

ששעה אחת בים של התבודדות....

תודה

כל יום שעה ופעם בכמה זמן שש

המרחק מהמשפחה?
קושי טכני (הרבה נסיעות, להכין תיק וכד'...)?
המרחק מהחברות במקום מגורייך?
ניתוק מהחיים?
חוסר עצמאות?


חוסר פרטיות?
אין הרגשת בית? הרגשה של טיול אחד גדול? אין "בסיס אם"- בית שהוא שלך?

גם אני בגיל הזה יצאתי לפנימיה. להיות הרבה עם החברות וגם לדבר על הקושי.ולבכות... בגדול זה מה שהכי עוזר להוריד את המועקה שבלב.

אני לא בפנימיה בכורה והכל... אבל הבנתי את ההורים שלי ועברתי את זהה ב''ה משתדלת לא לחשוב על זה...

המשבר שלי הוא בקטע הלימודי: חברות שלי מצליחות במבחנים מקבלות ציונים גבוהים הן בהקבצות גבוהות מבינות את המורות מקשיבות מרוכזות בשיעורים ואני לא!

ואני אומרת לקב''ה למה לא בראת אותי עם שכל?!

למה אני לא חכמה?!

כמו שפעם חברה שיא טובה שלי אמרה לי בצחוק כשהתלוננתי בפניה על הבוחן הראשון שלי בלשון שקיבלתי ממש נמוך ואפילו המורה אמרה את זה שכנראה כשהקב''ה חיק את השכל אני הייתי בשירותים, אבל אני מרגישה שזה שיא נכון!

אה והמורה שלי לפני חנוכה עשתה פגישה עם אמא שלי והיועצת והן בדיוק דיברו על מה שכתבתי והמורה נגיד הושיבה אותי לידה והיא ממש מנסה לעזור לי ולא יודעת למה יש בי צד שאומר שהיא עושה את זה בכוונה  בשביל לעשות לי רע ואני כל הזמן משכנעת את עצמי שהיא עושה את זה לטובתי!

 

מה לעשות?

אני סתם בהשגח"פ( השגחה פרטית) קראתי את זה.. אבל כמה אני יכולה לעזור לך... זה באמת קשה.. ומורות זה עם.. לכי תביני אותם!