פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 507)

בעיני הכל עניין של בחירה וה' מכוון שיהיה לנו יותר משתלם לבחור בטוב. ע"י זה שכשחוטאים-נענשים ושעושים טוב מקבלים שכר. 

 

כתבת שאם פותחים את ארון הספרים נראהשזה אחרת... רוצה לפרט?

אתה מתכוון כאילו שזה חובה ולא בחירה שמשתלמת לכאורה?

 

שאלת הידיעה והבחירה תמיד העסיקה את ההוגים היהודיים ושומרי המצוות (זה מעסיק ממש לא רק יהודים אבל נעזוב את זה כרגע).
ההשלכה הראשונית, היסודית והפשוטה היא שאלת השכר והעונש. אם יש לנו באמת בחירה, מובן לחלוטין מקומו של שכר ועונש. אבל אם אין בחירה חופשית, מה מקומו של שכר ועונש?

דעתו של הרמב"ם ידועה. הרמב"ם טוען שיש בחירה חופשית.

"יסוד תורת משה רבנו ע"ה וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות" (מורה נבוכים, מהדורת קאפח, פרק י"ז, חלק ג', עמ' שי"א).

ועל כן האדם נידון על מעשיו:
"וכן מכלל יסודות תורת משה רבנו, שהוא יתעלה אין עול לפניו בשום פנים ואופן, ושכל הבא על בני אדם מן הייסורין, או מה שמגיע להם מן הטוב, האדם היחיד או הציבור, הכל מפני שהם ראויים לכך במשפט הצדק אשר אין עול בו כלל" (שם).

לעומת הגישה הברורה הזו, גדולים אחרים צמצמו או "ביטלו" כביכול את הבחירה החופשית של האדם. ר' חסדאי קרשקש, מגדולי ספרד ומתנגד להרבה רעיונות של הרמב"ם, גם התלבט בשאלה ולא כל כך הכריע אלא דן בשתי אפשרויות. אפשרות אחת שהוא מציע, שהאדם נשפט על פי רצונו ולא על פי מעשיו. הוא נשפט על הכוח שלא יצא אל הפועל. אם נשאל מדוע הוא אומר כך, תשובתו תהיה שהעולם מורכב מרצף של סיבתיות א-לוהית מוכרחת. זאת אומרת שמאחר והקב"ה מנהל את עולמו ויודע את סדרו, אין בכוחו של האדם לשנות את סדריו. גם לא רק בעיני המתבונן. יש רק ברירה א-לוהית. מעשיו של האדם מוכתבים לו, לעומת רצונו שניתן לו לבחירה (ברור שבבירור העמוק נבין שגם הרצון הפנימי הוא הכרח, אבל שם יש מקום גדול יותר של בחירה, כמו שהרמב"ם מסביר את הבחירה של האדם שניתנת לו גם במעשיו). ההצעה הזו לדעתי דומה לדעתם של "מי השילוח" - הרבי מאיזביצ׳א ור' צדוק מלובלין שגם מצמצמים את מקום הבחירה (אפשר לעיין ב"מי השילוח" לפרשת פנחס או ב"צדקת הצדיק" פסקה מ"ד).
האפשרות השנייה של ר' חסדאי קרשקש אומרת שבעצם יש בחירה חופשית מוחלטת על הכל, אבל היא סובייקטיבית. הבחירה, ע"פ הטענה הזו היא חווייתו של האדם (הסובייקט) בעולם.
סיכום לשיטתו מויקיפדיה:
"רח"ק הסיק שתי מסקנות אפשרויות בנוגע לשאלה זו. אפשרות ראשונה היא שעיקר מרחב הבחירה של האדם נמצא ברצון שלו ולא בתוצאה הסופית של הדברים, ולכן האדם נשפט על רצונו הפנימי, גם אם לא עלה בידו לממש במעשה את רצונו. האפשרות השנייה היא שהבחירה של האדם היא מוחלטת, אלא שהמושאים נמצאים לפי טבע המשיג, ולכן אינסוף האפשרויות שבידי האדם כלולות במחשבה האלוהית האחת האינסופית".

חשוב לציין שלשאלה הזו אין משמעות מעשית כי בכל מקרה אנחנו חווים את חיינו כבעלי בחירה. גם היות פסיבי כלפי העולם, משמעותה להיות אקטיבי כלפי הבחירה. שהרי להיות פסיבי זו בחירה.

מצד אחד באמת אדם יכול בכל שניה בחיים שלו לבחור מה הוא עושה,

ומצד שני יש את העניין שהכל לטובה, ואם היה לך/בחרת במשו גם אם את מצטערת על זה אחרי זה- זה היה רצון ה'..

אז תכלס אם הכל לטובה, וכל מה שאני בוחרת זה רצון ה'- איפה הבחירה פה??

 

שמעתי עלזה ממלא רבנים.. אבל עדיין ניראלי זה "תחום אפור" ולא ממש מובן לנו..

הוא יכול לא ללכת בדרך ה' לא ללכת לפי התורה אבל זה הבחירה החופשית בסופו של דבר שלא.. אולי לא בחירה נכונה אבל כן חופשית!!

 

להתמודדות עם השאלה שלך יש שני כיוונים.
הרמב"ם מסביר (כך נראה לי) שכשאתה בוחר לעשות משהו, אין לך לא מכריח ולא מונע. אז נכון שזה היה מתוכנן בהשגחה אלוקית הכרחית, אבל היא לא משפיעה על קבלת ההחלטות שלך. המהלך הפסיכולוגי שבו אתה בוחר מה לעשות והתוצאה שלו נתונים לבחירה שלך ולא משנה בעצם אם זה היה ידוע מראש. כי לך, כיצור, הייתה את הבחירה.

גם הרמב"ם וגם ר' חסדאי קרשקש יגידו שיש בחירה (לפחות מנקודת מבטו של האדם) אבל לא מסכימים בנוגע להשלכות הידיעה על הבחירה.
ר' חסדאי יטען, שאם התוצאות הכרחיות בגלל ההשגחה והסדר האלוקי שבעולם, אז הבחירה לא קיימת "באמת" אלא היא רק חווייה של האדם.

ידוע שהרמב"ם לא מסכים (וגם די לא אוהב) עם הגישה שיש השגחה על הכל.
בעולם שבו רק ציבור או אנשים צדיקים מושגחים יש מקום מאוד גדול וברור לבחירה החופשית

אבל תכלס ה' יתברך קובע הכל ומחליט מה נבחר..

זה בדיוק מה שאומר ר' חסדאי קרשקש.
שאין באמת בחירה, אלא זה מצב סובייקטיבי שבו נתון האדם

אתה יכול בבקשה להרחיב קצת?

כאילו אם יש בחירה חופשית כי ממילא ה' יודע מה יהיה? זו השאלה?

הנושא שהעלית קרוב אבל לא אותו נושא

אם תשאלו את אח שלכם מה הוא מעדיף: אורז או גלידה?- אתם יודעים שהוא יגיד גלידה אבל עדיין נותנים לא את האפשרות להחליט ואז יש לו אפשרות בחירה ועדיין אתם יודעים מה הוא יבחר

אתה צודק אבל בעולם אלוקי זה שונה לגמרי.
אם אתה אומר שההשגחה הפרטית חלה על כולם ועל הכל, בניגוד לרמב"ם, אתה בעצם שולל את הבחירה החופשית וזה יוצר בעיה אם השכר והעונש

לי לא ידועות המון מחלוקות. בספרים שנמצאים בארון שלי (והם כוללים פחות הרב קוק ומחברים בני זמננו לא משנה מאיזו סיבה ומה זה מסמל) אין על זה הרבה מחלוקות אלא רק דעה אחת. הרמח"ל והרמב"ם הכריעו שיש בחירה(עיין דרך ה' חלק א' פרק ב' נדמה לי) ועל מי ומה יש עוד לדון?

הנה עוד הוגים שעסקו בזה חוץ מהרמב"ם:

הרלב"ג
ר' חסדאי קרשקש
ר' דון יצחק אברבנאל (הסכים עם הרמב"ם).
הרמב"ן
ר' צדוק מלובלין
"מי השילוח" - הרבי מאיזביצ׳א

כמעט כל רב והוגה יהודי בעל שם התייחס לזה, אבל אצל אלו זה היה ממש חלק מהותי מתורתם.

ולא-אין לי רמב"ם בספריה.

ויש לי עוד המון מחברים בספריה חוץ מהרמח"ל.

לא אמרתי שזה לא נכון,פשוט לדעתי,הגדולים שבגדולים הכריעו שיש ושם זה נגמר.

במישור המעשי ודאי שהאדם יכול להחליט אם לחטוא או לא.

השאלה היא יותר פילוסופית: מה היא בדיוק "הידיעה" של הקב"ה בנושא הזה? מה היחס בין הידיעה לבחירה? מה ההשלכות של הבחירה?

על הדעת ועל הדנים בה.

כמו שאין לנו מושג איך מתנהל הקב"ה שהוא מושלם,וכמו שמסביר הרמח"ל שאין בו גדרים וכח הרצון מחובר בזכרון והידיעה-אין אנו יכולים לתפוס זאת ואין אנו יכולים לתפוס את ידיעתו שהיא חלק ממנו ממש וחלק מכל שאר הכוחות שבו בשלמות אחת אין סופית.

מה היחס? לא כל כך יודע איך לענות שאלה הזו בעצמי. אבל אתה לא יכול לדון יחס של משהו בלי להבין את ערך שני הדברים-זו שיטת הרמב"ם והיא מוסכמת על כולם-מי שחולק דבריו לא הגיוניים בעניין הזה(שכדי להשוות צריך הבנה ותפיסה במושגים המושווים).

מה ההשלכות של הבחירה? לא הבנתי את השאלה,תוכל לפרט?

 

שמביא אפשרות שהבחירה שלנו לא משנה את המציאות בפועל, הכל מאת ד'.

מה שכן אנחנו יכולים לבחור זה הרצון... עיין בדבריו בתחילת השרשור.

או שאיך שהסברת את זה לא ממש הגיוני.

הבחירה לא משנה את המציאות בפועל כיוון שהיא מתרחשת ומשפיעה רק רגע לאחרי הבחירה במציאות.

חוץ מזה,הדברים נוגדים לחלוטין הרבה יסודות אחרים כגון יסוד התשובה. איך יתכן שבעזרת התשובה אנחנו משנים את המציאות בפועל כביכול?

[אצטט (במחילה) שוב את דברי המח"ל שפשוט עוסק ומדבר על הכול:

(מסילת ישירם פרק ד')

"וודאי מידת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל, ואף על פי כן אין מידת הדין לוקה, וזה כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל. 
כי הנה באמת איך יתקן האדם את אשר עיוות והחטא כבר נעשה?! הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? 
היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? 

אמנם, מידת הרחמים היא הנותנת הפך השלושה דברים שזכרנו, דהיינו: 
שיותן זמן לחוטא, ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, 
ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה. 
ושהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. 

דהיינו: שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. 
והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, ו): "וסר עוונך וחטאתך תכופר", שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע. "]

כן-רצונו של אדם ובחירתו עוקרים את הדברים במציאות ומשנים אותה באופן פעיל ומוכח!

לא תיתכן השגחה על יצור בעל חופש בחירה אמיתית.
הרמב"ם באמת לא מסכים עם אלו שטוענים שיש השגחה אלוקית על כל אדם

החסידות שדוגלת בהשגחה פרטית בבעיה פה (גם ר' חסדאי קרשקש).
לכן יש את ר' צדוק...

איך זה נוגד את זה(אולי אני לא מבין את הרמב"ם?)

http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=62
זה ישעיהו ליבוביץ' אז ראו הוזהרתם

א. כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו יתברך, והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלימות – לא היה נקרא באמת בעל שלימותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלימותו, ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לשני הצדדין ולא מוכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב ויצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצהרמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג' אות א')

 

גם אני למדתי את דרך ד'... וגם לי זה היה קשור לכל דבר שלמדתי...

(הוא כותב בהקדמה שמי שילמד את זה נקל יהיה לו למצוא דעת אלקים בכל חלקי התורה... אשריך, צדיק)

במילא ברגע שאתה מתנהל במישור אחר לחלוטין זה לא ישפיע עליך...
ב.אני חושב שזה יותר מסובך מכדי שכאנשים עם שכל מוגבל נוכל להבין.

שאלה מציקה. יש לה השלכות, לא במישור המעשי.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים. זו בחירה שלך. מצד אחד "מלוא ככל הארץ כבודו" מצד שני "והארץ נתן לבני אדם". ומה הפיתרון של המדרש? זה לפני הברכה וזה אחרי הברכה. בהתחלה זה באמת בחירה חופשית. אבל אם אתה בוחר להודות לה' התגלות ה' בעולם קשורה אליך. ומה שעשית זה רצונו והיה צריך לקרות ממילא וזזו באמת השגחה פרטית. וזה לגבי הדברים הטובים שעשית, ומה בנוגע לרעים? חייב אדם להודות על הרעה כמו שמודה על הטובה. ועל ידי זה שמודה, זה הופך לרצון ה'. וזה מה שכתוב שאם אדם  עושה תתשובה ממאהבה כל העבירות נהפכים לו לזכויות. ולסיכום, ההשגחה הפרטית מונחת לכל אדם על פתחו והוא יכול לבחור אם לקבל אותה או לא.

אבל כשאני כותב אני לא רואה את הדברים מולי...
נראה לי שכשהרמב"ם כותב חכם הוא מתייחס אל החסיד. היהודי האידיאלי שמוצג בכוזרי דומה לענ"ד לדמות שהרמב"ם מתאר. בכוזרי החסיד הוא המושל. נותן לכוחות החיוניים די צרכם ובכוחות הא-לוהיים נוסק מעלה.

לכן, אני לא חושב שיש הסכמה לגבי דמות החסיד בין הרמב"ם והכוזרי ובין הרמח"ל ושאר גדולי המוסר מתקופת האחרונים. השינוי שחל בהגות היהודית בין השאר הוא בתחום הזה. ההוגים הראשונים למדו מאפלטון ואריסטו שהעולם הוא אדם גדול ושהאדם הוא עולם קטן ובהתאם לכך התוו דרך שבה האדם צריך לנהוג. הדרך הזו, שאפשר לכנותה, כמו שפרופ' שלום רוזנברג קרא לה, קומוניזם. זהו מודל מוקטן לקומוניזם בתוך נפש האדם בה הוא משתמש בכוחותיו העילאיים על מנת להתעלות ולכוחות החיוניים (אכילה, קיום משפחה וכד') נותן את מה שהם צריכים.
לעומת התפיסה הזו, מסילת ישרים נוקט בדרך של הכנעת הכוחות הגופניים יותר ויותר לענ"ד. יש עוד הרבה עיון בסוגייה המעניינת הזו.
לא יודע עד כמה זה קשור ואם אתה מסכים איתי

החכם הוא הולך דרך האמצע,החסיד נוטה לאחד מהקצוות. המקורות מובאים לפניך בקובץ ומצוטטים באופן מדוייק.

 

(ואני גם לא ממש מתכוון ללמוד אותו,גם לא "רק בשביל להבין את דבריו ולראותם" שכן גם זה דורש ידיעה מעמיקה וקריאה של כל דבריו והבנתם.)

אתה חשבת עליו? 

סליחה אם אני הורס לך את הפעולה אבל אני לא בטוח שהוא נכון.

שלם ומושלם זה מאותו שורש (ש.ל.מ.) רק ששלם זה מבניין "פעל" ומושלם מבניין "הופעל". מושלם זה משהו שעושים/עשו אותו שלם...

א. אלו דברים שנובעים מחקירה עמוקה שלי וחברותא.

ב. הדברים מדוייקים מדברי הרמח"ל ורבותנו גם ע"י עוד מקורות.

ג. אולי השורש הוא אותו שורש-זה לא נוגד את זה שדרך ההטיה לא משנה את המשמעות,יש הרבה שורשים שהטיה בצורה זו או אחרת משנה את משמעותן.

ד. זה שזה אותו שורש לא נוגד את הרעיון אלא אולי אפי' מחזק אותו. מושלם הוא בהווה שלם הוא בכול זמן(כיוון שזה תואר)ואפשר להמשיך את זה בצורה רעיונית עוד המון. למרות שזה לא מדוייק(כמו כן הטענה שלך,בלי שום כוונה להעליב או לפגוע) לגמרי.

בכול מקרה זה לא הורס ולא בדיוק מדוייק. כשאחשוב על דוג' לטענה ג. אכתוב ואציין אותם.

1. מישהו מושלם זה מישהו שעובד, שמתקדם. הוא לא הגיע לתכלית אלא משתלם...

שלם זה סוף, בלי אפשרות להתעלות- זה בעצם הרעיון של ע"ז...

 

2. מאיפה ברמח"ל דייקת את זה?

1. מושלם זה מצב סטטי. משתלם מלשון שלם!

שלם הוא דבר במצב מסויים שניתן להתעלות עליו ולפאר אותו-דבר מושלם הוא בקץ התכלית!

 

2. מסילת ישירם ודרך ה'-הכול מובא בקובץ.בקשתי לקרוא ואז להציג דעה חולקת...

1. זה פועל סביל. (אתמול העבודה הושלמה, היום היא מושלמת).

כיום משתמשים בזה בתור תואר, ואולי זה אפילו נכון מבחינה לשונית. אבל זה בנוסף לזה שזה פועל. (עשיתי השנה בגרות בלשון...)

 

2. הסתכלתי שוב ברמח"ל שהבאת. הוא לא מזכיר בכלל "מושלמות" אלא רק "שלימות", לא הצלחתי להבין איך דייקת את זה. (זה שהוא לא משתמש ב"מושלמות" נראלי בגלל שזה בבניין הופעל שהוא סביל, מסובך ופחות משומש מאשר בניין פעל שהוא פעיל, קליל ורגיל... (יצא לי חרוז)

כי אני מוטש ולא נראה לי שיש לי עוד מה להוכיח ולהסביר. אתה תופס את הדברים אחרת לגמרי ממני ומסתכל מהצד מתוך חור המנעול.

אני מרגיש שזה וויכוח ודיון עקר ולכן אני מפסיק.

בתקווה להבנה,אנו.

לילט!

ותשאל אנשים מה היה  יותר נכון ומדוייק.

נכון, אולי לא נגיע להכרעה אבל זה יהיה מעניין לראות מה אנשים יכריעו.

נסה לעשות זאת באופן אןבייקטיבי.

נראית פעולה איכותית ומושקעת, סחטיין עליך.

ישר כח!

יא-כ
כא-ל
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

יא-כ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח

ויסבך אותך רגשחת הרבה יותר כשתהיי בקשר
מאשר עכשיו.



עייני במלא שרשורים קודמים

ותנתקי איתו קשר, אל תדברי איתו במייל

גם ברחוב- לומר שלום ולהמשיך.

קשר בגיל הזה יכול רק לפגוע בך בעתיד

ואז מתי שאתם לבד לומר לו את זה (לא יותר מדי בבוטות ובלי להתרגש)

  

לומר לו 

מה שאת חושבת - רק אם את חושבת שהוא בעניין

כי אם לא אז זה יהיה קצת לא נעים

כי כאילו כולם אומרים לי את זה.

עוד לא הגענו לקטע של פגישות לבד וכאלה.

אנחנו סתם מאוהבים בשקט.

כאילו, מבטים, פטפוטים, שימת לב מרבית, ועוד כאלה..

אנחנו בכלל לא בקטע של נשיקות וכאלה.

ממש לא.

בגלל זה שאלתי אתכם.

מה לעשות בשלב הזה?

עד שזה יבוא ממנו (ככה זה, הגברים אומרים את הדברים האלה והבנות מתרגשות...)                                          בהצלחה                                                                                     

וגומר בנשיקות ל"ע או רח"ל קירוב בשר.
זה ניראה טוב ויפה, אבל עם הזמן אפשר להכשל בעבירות כרת

יש לך את הפאלפון שלו?

על מה לדבר איתו?

הוא הרי בכלל לא יודע שאני מאוהבת בו!!

אז אין לנו מה לסגור, כי עוד לא פתחנו.

ודבר שני זה באמת לא כדי לך..

ממליצה לך לקרוא את זה

 

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=14008

 

יש גם חלק שני תקראי באתר.

בהצלחה גדולה 

היצר אוהב לעבוד במסווה האהבה.

לא לפול! לשמור על טהרה רוחנית ובתוליות רגשית וגופית.

העתיד עוד לפנייך,את עוד תשתני מקצה לקצה וגם הוא.

אל תמהרי לקבל החלטות. נכון היצר גדול ,במיוחד בגיל הזה ובדור הזה.

עמדי בגבורה מולו!

 

חזקי ואמצי בת ישראל!

בקשרים

אני לא נפגשת איתו, ואין לי איתו קשר אישי או גופני.

ממש לא!

זה משהו שרק אני ועוד שלוש חברות שלי יודעות עליו.

גם הוא לא נראה לי יודע על זה...

אני גם לא אגיד לא את זה.

אני צריכה עזרה להתגברות אישית.

כולם אומרים לי את זה... זה מבלבל. כי אין לי מה לעשות.

 

תצחקי על עצמך שאהבת אותו בכלל. מנסיון. זה קורה לכולנו, אבל זה התאהבויות ולא כלום מעבר. אל תעשי עם זה כלום. אל תדברי איתו כלום ושום דבר וזה יעבור לך. את תראי.

 

את מסוגלת להתגבר!! אחרת ה' לא היה מזמן לך את הניסיון הזה. ואת רק תצאי מזה מחוזקת!! תאמיני לי. 

 

התגברות=התבגרות. 

 

אם את רוצה עוד משו מוזמנת לפנות אלי בשמחה

 

יש לכל אדם מספיק כח כדי להתגבר.

אין לי מה להגיד לך. אבל תברחי מכל דבר כזה או דומה.

 

ואם זה אפשרי - ספרי לאדם מבוגר. רק כדי שלא תהיה בכלל התלבטות מצידך.

תקשיביי קראתי את התגובות ואמרתי אווך איזה חופרים פה כולם מה יפגע בעתיד מה הקשר.. אבל אז ראיתי שאת בת 13 והבנתי . כן מותק זה יפגע לך בעתיד וזה ממש ממש לא חכם חבר בגיל כזה מוקדם . ממש ממש לא . זה סתם . זה לא קשר לחתונה, זה סתם . זה יפגע לך בכל התהליך של ההתבגרות שלך ובהכל . אם את רוצה להתחתן איתו הכי טוב להמשיך את הקשר בסביבות גיל 17,18..חבר עכשיו לא יעשה טוב בכלל

תבני את עצמך
תתגברי על הכאב הרגעי
ניכר שאת בוגרת

ואני אומרת לך שבעתיד ההתגברות של עכשיו ררק תיטיב איתך.
בהצלחה.

אתם כאילו מזה מלחיצים...

זה כולה בנאדם.

למה לברוח מזה?

זה אסור בתורה?

מותר לי להתאהב בלב שלי בשקט?

הגיוני?

איך זה בדיוק יפריע לי בתהליך ההתבגרות?

דווקא לדעתי זה יעזור. יהיה לי מישהו לחשוב עליו כשאני עצובה או משהו כזה..

מה, לא?

 

קשר עם בן (בגיל כזה) יוצר בו תלות.

התלות הזאת תפריע לך לבנות את עצמך.

זה גיל שמשתנים בו כ"כ הרבה, ובונים את האישיות, והנוכחות של דמות "מוערצת" כזאת תגרום לך לבנות את עצמך לאורו ולפי מה שהיה רוצה.

 

אני מודה שאני מצטטת ולא מבינה ומאמינה באמת במה שכתבתי.

אלא אם כן זה מציק לך.

כל עוד ואתם לא נשואים

ואצלי כן דיברנו וזה.. וממש התפתח ונהינו חברים. נפרדנו לפני שנה כי החלטנו שזה לא טוב.. אבל את לא מבינה איך קשה לנו עדיין!! אל תתחילי עם זה, אחר כך זה סיוט להפסיק. ואם לא תעשי משו עם ההתאהבות זה יעבור לך תוך כמה זמן.. ושתדעי שאני ממש מבינה אותך כי זה ממש קשה.. סיבה אחת שאני ממש התחברתי אליה למה זה לא טוב חבר בגיל הזה זה שנגיד אם היה לך חברה ממש טובה, ופתאום היא השתנתה מאוד מאוד.. רוב הסיכויים שכבר לא תרצי להיות חברה שלה נכון? אז אותו דבר פה.. אם ישלך חבר, את לא תרצי להשתנות.. כי את רוצה שהוא יאהב אותך... ובגיל הזה את חייבת לשנות ולבנות את עצמך ואם יהיה לך חבר זה ימנע ממך להתפתח..

את באמת מוזמנת באישי אני ממש מבינה אותך!! בהצלחה

הרימון חוסם, ואין סיבה שבגלל שזה ערוץ דתי זה לא יחסום...

אבל בסדר, הרימון הוא לא בן אדם..

אם אני אתה ואתה אני- אז אני לא אני ואתה לו אתה.

אבל אם אני אני ואתה אתה- אז אני אני ואתה אתה.

ככה, לא?

יש לזה כל כך הרבה סגנונות, שבסופו של דבר, אף אחד לא מצליח לרדת לסוף ההגיון..

אני לא באמת מקצועית, עדיף לך לכתוב בפרוזה וכתיבה חופשית, תקבלי תגובות יותר מקצועיות

אבל ממש יפה!!!

תודה רבה!

אצלי בכל מיני פעמים ניסיתי למצוא תירוץ כזה שמצד אחד לא יישמע תירוץ ומצד שני ייתן לי את מה שאני רוצה..

אולי נגיד- "לא באלי" או "אני צריכה לעשות ....." ואולי אם זה טלפונית- לא נעים לומר אבל אולי קצת לסנן? ו לשלוח הודעה שישלח בהודעה?

 

זה נשמע מגעיל, אבל תכלס זה לא באמת לא בסדר כי אתה לגמרי צריך את החופש שלך ואתה מה שאתה רוצה...ואני מכירה סיטואציות כאלה (לא בצורה אינטנסיבית אבל כן בצורה מעיקה קצת..)

אז אולי..אולי זה יעזור??

לאט לאט זה יפסיק כנראה.. אולי לא לגמרי אבל זה יופחת בצורה ממש משמעותית בע"ה.

בהצלחה ממש!

הרבה יותר פוגע לרמוז.

עדיף לדעתי להגיד לו- שמע, אתה נחמד וכו,

אבל החברות ביננו לא מתאימה..

אתה תצא  מעליב, נכון, אבל עדיף להעליב קצת, מאשר להעליב הרבה.

 

סתם טיפ- כשאתה פונה אליו(וזה נכון בעוד מקרים) ואומר לו על מה שמפריע לך,

עדיף לתלות את האשמה בך.

לדוגמא במקרה הזה:

אני מרגיש שהקשר ביננו חזק מידי בשבילי ולי נכון קשר רופף יותר.

מקווה שהבנת..

 

זה פוגע, מאוד!!
עדיף לאט לאט, יותר לסנן פחות לענות... 

איתה..

יכול להיות שאת צודקת ועדיף לאט לאט..

לצערי. מכירה טוב מאד. גם יש לי חברה כזאת שידעתי שהיא תבקש להיות איתי בחדר ואני לא רוצה, אבל לא היה לי לב לכתוב שאני לא רוצה להיות איתה. אז לא כתבתי. ונדפקתי. שמו אותי איתה. למדתי מזה לא לפחד, לא להרגיש לא נעים, העיקר שיהיה לי טוב.
צריכה גם עצות איך לפעול לגבי המקרה...

אבל אני חושבת שלא צריך להגיד דוגרי זה עלול לפגוע צריך לתת לזה זמן

למה אתה שונא אותו?

 

אני אכתוב בקצרה משהו מאוד ארוך..
אני באמת מבינה את ההרגשה אבל חושבת שגם דווקא בשלושת השבועות ובאופן כללי אתה יכול לבוא דווקא בגישה אחרת..
תנסה לחשוב דבר ראשון למה אתה כ'כ לא מתחבר אליו. אחרי זה תכנס לדברים יש מצב שתגלה שזה בכלל משהו שקשור לפרנצר פיציי שקרה לכם.. איש צדיק אחד תמיד מסביר לי שוב ושוב כשאני מגיעה לסוטואציות כאלה.. ואני מגיעה המווןן.. ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה" אתה אפילו לא מבין עד כמה שזה נכון!! פעם אחת תלך איתו תנסה לבוא בגישה כאילו שזה חבר אחר. תדבר איתו על דברין שמעניינים אותך בטוח שתמצא דברים דומים בינכם. תסיימו את הפגישה יפה והכל וכשתחזור לישיבה/הביתה תנסה למצוא תכונה אחת טובה בו. בטווחח שזה לא יסתיים באחת ואנע מאמינה שבע"ה תצליח למצוא את האמצע שבין להיות חבר שלו ולא..

מה ששנואי עלייך..

יש לך מצב כלשהוא. בעיה.

אז אפשר לטפל במה שקורה בשטח, אבל אפשר לטפל עמוק יותר.

אני אתן דוגמא מחברה בשביל ההסבר:

מאז שהיא יצאה לפנימיה, כל פעם איך שהיא מגיעה הביתה היא רואה חדר הפוך, ומתעצבנת.

אז הציעו לה לנעול את החדר, לדבר עם ההורים וכו.

אבל תכלס- זה לא באמת יעזור.

כי יקרו לה דברים מעצבנים בהמשך החיים.

זה רק סימפטום, הבעיה היא אחרת.

מה הבעיה?

אצלה זה היה שקשה לה שדברים לא הולכים כמו שהיא ציפתה.

והיא עובדת על זה.

זה לא אומר שאח"כ היא לא תנעל את החדר או משהו- פשוט היא קודם כל מטפלת בשורש הבעיה.

 

אצלי היה מקרה דומה לשלך.

גיליתי שאצלי זה נבע מאגו.

ממליצה לנסות לראות מה אצלך.

 

*תקציר של מליוני שיעורי פסיכולוגיה\ התבוננות*

א. שיהיה יחסית עצוב לא כמו כל פעולה.. כי בכל זאת..

וב. שיהיה לי זמן וכח אני יענה לך בעז"ה מחר..!

אבל מנסיון שלי כחניכה- זה לא יהיה עצוב.

זה יהיה מביך, אז הם יצחקו.

או יברחו

ככה לפחות היה אצלינו כשהיינו פחות או יותר בגיל הזה.

ואח"כ משהי אמרה שזה פסדר, קרה גם לה.

אפשר שיהיה מגניב ושווה, ומותר גם שהם יבכו אם זה מה שהם ירצו לעשות.

רק תזכרי שלא כולפ בוכות, יש כאלה שנבוכות אז חשוב לתת להם מקום, שלא יהיה כמין לחץ חברתי לבכות..

ואני אזכר ברעיונות ויכתוב..

העזיבה האחרונה שלי היתה בתחילת ז' וזה היה יחסית עצוב הרבה בכו ומי שלא לא צחקה 

או משהו.. פשוט היתה קצת עצובה זה לא גיל כזה קטן!..

ומה שלנו עשו:

רעיון ממש חמוד לכל אחת היה פנקס עם השם שלה שהמדריכה שהמדריכה כתבה לה בו משהו אישי..

ואז זה עבר בין כל הקבוצה וכל בת כתבה כאילו לכל בת מהקבוצה איזה משהו שהיא למדה ממנה 

משהו מהלב כזה זה היה ממש יפה ואז זה גם כייף לקרוא את זה מלאאא פירוגונים וזה..

וסתם לכתוב מכתב יפה מה עברנו במשך השנתיים האלה.. ואז כזה בוכים

אם אני יזכר בעוד דברים אני אגיד לך.. בהצלחה!!

אצלינו לא היה צחוקים וזה, אבל סתם לא כזה הקשיבו למדריכה,

ואז מישהי אמרה לנו שאצלה חניכות שלה ברחו לה לרחוב..

טוב, לא יודעת.

אולי זה שונה כי המדריכה שלנו גרה ליד כולנו אז פגשנו אותה מלא אחר כך...

עכשיו היא סיימה שמינית.. אבל היה לנו קשר מממממש טוב איתה!

אז בעזיבה בכינו וזהה ויום אחכ נפגשנו באולפנא וצחקנו על איך שבכינו

טוב כנראה שזה אופי של קבוצה או משו.. אבל עצוב כזה ומרגש זה הכי יפה לדעתי בעזיבה!

ברור שיש משהו יפה בזה שזה עצוב ומרגש, רק לא תמיד החניכות זורמות עם זה.

עכשיו נגיד אני והמדשית שלי שוברות תראש איך לעשות פעולת גוש קטיף עצובה.

אבל החניכות הם לא רובוט

וזה ממש תלוי בהם..

גם אם נעשה פעולה מרגשת ממש לא בטוח שהיא תהיה כזאת עם החניכות..

מה גם שלפעמים לא כולם בוכות(בלי קשר למה שהם מרגישות) והמצב הזה מביך חניכות אחרות שמרגישות צורך לצחוק בגלל זה..

מקווה שהובנתי

 

וברור, זה תלוי באופי הקבוצה והמדריכה...

זה משתנה

אצלו זה הפוך מפעולה על גוש קטיף לא כ"כ יבכו.. 

כי אצלנו פחות מתחברים לזה לעזיבה יותר מתחברים שזה עצוב..

בהצלחה לך

-לצלם רשימת דברים (בתוך הסניף) נגיד לצלם את הדבר הכי קטן, חמוד, מצחיק וכו.

- סבב כזה של משהו שהשתנתי בו בקבות הסניף לפי חפצים שעומדים באמצע המעגל

- פונדו או משהו..

-אפשר אם נראה לך מתאים שכל אחת תגיד משהו שהיא אוהבת בשבט ומשהו שלדעתה צריך לשפר..

- הדף הזה שמעבירים וכל אחת כותבת דברים טובים על הבנות האחרות..

 

אממ... לא יודעת.

היו לי עוד רעיונות.. אז כשאני אזכר

לא יודע אם מתאים לחניכות אבל אני אעלה את הקובץ של הפעולה.20170709112421.docx

זה רעיון שלי אז אשמח אם תגידי לי איך היה(במידה ותחליטי לבצע) ועל הביצוע שלך לפעולה.

אני לא זוכרת בדיוק את כל מה שהמדריכה שלי עשתה והיא עשתה הרבה.
יש דבר אחד שהיה מהמם ממש.

ישבנו במעגל, בחושך לגמרי. ליד כל בת היה נר, היא עברה בין כולנו וחילקה פתקים עם שמות של בנות בלי לראות (הגרלה)  ואז נתנה קצת זמן לחשוב ואז התחיל סבב הבת הראשונה אמרה משו טוב על הבת שיצאה לה בפתק ועל איך שהיא תורמת לשבט וכו והדליקה לה את הנר , זו שהדליקו לה אומרת למי שיצאה לה וכן בלאה עד שבסוף כל הנרות דלוקים.

זה היה ממש מרגש ומקסים.

אצלנו למשל כשהמדריכות עזבו (אבל זה היה בתחילת ח' ככה שלא יודעת עד כמה זה אותו הדבר) ממש ממש בכינו וזה לא שהם אמרו עכשיו יש חצי שעה בדיוק- שכולם בוכות!! פשוט זה מה שקרה..

תעשו כל מני דברים של סיכום שנתיים וזה.. וצופרים עם קטעים יפים שקשורים לעזיבה..

וממש אהבתי את הרעיון עם הנרות!!!

בשמינית,וזו הקלה גדולה,
שכבר מקצוע אחד מאחורייך,יש בשמינית הרבה לחץ,הכתרה,סיירות,לבדוק מקומות לשנה הבאה,עדיף גם שבבגרויות קיץ,יהיה פחות עומס בשאר המקצועות.

לי 805 היה יותר קל.כי זה פחות חומר מ804.
ובטריגו במרחב שהסתבכתי,נתנו פרמידה,וזה היה לי יותר קל.
יש בסך הכל 3 שאלות מתוך כל הבגרות.טריגו במרחב/סדרות.
ובחלק השני לבחור שתי שאלות מפונקציות..

בהצלחה!

ברור שישמחו אם תתקשרי או תציעי את עצמך בביהח או בית אבות!! פעם ראיתי מודעה לפני החופש על התנדבויות לנוער אבל לא זוכרת איפה 

 

בנסוף חילקו לנו בסוף שנה דף עם פרטים להתנדבויות אם את רוצה-

 

לאורו נלך- שבועות התנדבות ערכיים וחווייתיים לקבוצות בני נוער גילאי 16-18 מכל הארץ. חננאל- 0523115607 יניב- 0524700930

 

 

שי- רכז התנדבויות בבתי חולי באיזור תל אביב. פל- 0587445445

 

 

בהצלחה וכלהכבוד 

בחוות חגלה

יש 5 אפשרויות של חקלאים שחייבים עזרה יש כאלו בקטיף יש בשתילה יש במרעה בלי נדר אני יעלה

 

אבל אצלי זה שונה, כי אני גרה ביישוב קטן ויחסית מבודד..

כאילו, בצפון הארץ, היישוב שאף אחד לא מכיר...אז אני צריכה רעיונות יותר אפשריים..

נחל,

מעיין

לעבוד יחד במשהו,

להתנדב,(רעיונות ומקומות אצלי בכיף)

שביל ישראל

, מסע מים לים

לעבוד בחפירות ארכאולוגיות (אחד השווים!)

להרים פרויקט 

לעשות תאוריה

 

 

אל תיקח ללב, תיקח לריאות- ותיחנק!!! 

אם אתה קיים - אתה יכול.

אם אתה יכול - אתה רוצה.

אם אתה רוצה - גם השמיים הם לא הגבול.

אני שולחת לחברות שלי, סבבה?

כתבת מדהיים..מחזק,מרגש!תודה לך על הכל!

מה שכתבת כלכך מחזק! אותי מאוד!ונותן כח!
וכל מי שיקרא אתזה,יראה שזה גם מדבר על המסע שלו!
ועל התהליכים שכתבת,חיזקת אותי בנקודות כלכך חשובות!

וואו,מבחינתי,המסע שלך! ושאר הדברים המחזקים שאת כותבת,אלו דברים שמחזקים אותי כלכך שכל פעם גורמים לי לשמחה.
שאפשר ללמוד מימך המון,על אמונה,על לקום תמיד ולא לוותר,על אהבה,על הקשבה, על תמיכה נתינה,הערכה,על להיות שמחה בכל דבר שיש,על הכל.

תודה אהובהשלי! על זה ועל שאר הדברים שמחזקים ❤❤❤
שמרתי אתזה על דף יפה ממש שתמיד אוכל לקרוא תודה לך

שלה יש כפתור תגובה,תלחצי וזה מגיב אלייה.
לפעם הבאה,כדי שנדע מי כותב למי

תודה לך על ההבנה וההקשבה, ופשוט על הכל(:
ותדעי שבאמת בשמחה ובכיף(:
את מוזמנת תמיד לקרוא בכל עת, שקצת את צריכה כוחות, או סתם שיגרום לך לחייך(:
תאמיני בעצמך שאת תצליחי בע״ה,
יש לך כוחות נפש עצומים, אבירים ואבא מאמין בך ❤️
זכרי תמיד שהמסע שלך הוא בקצב שלך, בזמן שלך ותאמיני תמיד שמגיע לך את הכי טוב שאפשר , סומכת עלייל ומלא מלא בהצלחה!

שולחת לך ענק!💕

אוףףף, אני לא מצליחה להעתיק אתזה