פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 507)

חופרת
נגיד
לא הייתי מעירה שוב על המוזיקה

אם את יודעת שהוא לא ישמע-לא הכוונה שידחה אותך בזלזול ויתעלם ממך,אלא שלא ימשיך את הדבר לחייו ויפסיק מעשותו או להפך(שיעשה אותו במצוות עשה).-עדיף שלא לומר לו מדין "מוטב יהיו שוגגין ואל יהו מזידין".

אם המושא שואל מתוך עניין "מהצד" ולא מתכוון להפסיק את הפעולה הרעה שלו אלא רק בא לשמוע-עדיף שלא לדון איתו על זה.

ליצור אצלם אנטי כלפינו?
משו שכבר קיים אצל חלקם..
@נפש חיה.
תודה לכולם על התשובות!
עזרתם לי!

יוצר מצב לא נעים.

להיות צודק, כלומר להתעקש על ההלכה או לא?
אולי המשפט הפוך?
עדיף ליהות חכם ולא צודק?
וואי התבלבלתי, את יכולה להסביר למה את מתכוונת לעשוץ?

תודה לכולם, במיוחד לך!

אם בכלל הצלחתי..

ואת מקפידה על הרמה שלך, מהר מאוד הם יתנהגו לפי הקודים שלך.

 

תחליטי על מה את מוכנה לעבור בשתיקה, על מה לא, ומה מתאים לך להסביר.

 

נסי את זה.

בהצלחה.

לדעתי את יכולה ללכת וזה בסדר גמור!

הכל תלוי בך!

אנחנו לא בדור שצריך לסגור עצמו ולא לשמוח.

ברור שאנחנו עצובים בזמן שלושת השבעות על חורבן בית המקדש אבל את הכל צריך לקחת בפרופורציות,ובטח שאת כותבת שלא בה לך על זה, עם את לא רוצה ללכת את לא חייבת.

אבל לא משתמשים בשלושת השבעות בשביל סיבה של חוסר רצון!

מקווה שאני לא נשמע קשוח.

הכל לטובה

והכל השגחה פרטית ומה שיהיה זה מה שבטוח ה' רצה שיקרה!

זה היה אמור להיות לפורום שונה.

סליחה !

 

יש שתי הגדרות בחילול ה':
1. כשמדובר במצווה או עבירה - קידוש ה' זה לעשות את רצון ה', ולעבור על רצונו זה חילול ה'. גם אם אחרים עלולים אפילו לכעוס על זה.
2. כשלא מדובר על מצווה או עבירה, כמו הדוגמאות בגמרא ביומא (דף פ"ו כמדומני), זה תלוי באיך אנשים מסתכלים על זה. בגמרא יש דוגמאות של אמוראים שאומרים שאם הם יקנו בהקפה זה חילול ה' כי עשויים לראות אותם ולחשוב שהם לא משלמים. אבל רק להם יש דרישות גדולות כאלה, אדם מן השורה שיקנה בהקפה זה סביר לגמרי. בקיצור - הכל לפי העניין, לפי המעשה, לפי האיש, וצריך להשתדל שישבחו את הקב"ה והתורה כשרואים אותנו ולא להיפך.

ואחרי זה אני

אם הוא מת טוטלוס, אזאבקש מהם,
אם סתם רוצה להשתדרג. אז מכספי..

שכל עוד אפשר לקנות בעצמינו אז עדיף....אלא אם כן להורים אין מה לעשות עם הכסף😋

אז ממני. אבל אם מת וצריכה חדש כי אין אז מההורים...

אני קניתי , אמא אם כן אני רוצה שההורים יקנו לי , הוא לא יהיה כל כך מחודש , ותלוי באיזה כיתה אני אקבל...

אם אני באמת צריך אז מההורים ואם סתם כי בא לי אז משלי

 תלוי מה אני רוצה, ואם הם מסכימים... ברור שהם!!

הייתי בישיבה שמסכימה רק פלאפונים כשרים ללא הודעות,וב"ה עכשיו סיימתי שלוש שנים בישיבה זאת ואני עולה לישיבה גבוה,

ושם מותר לי פלאפון רגיל. מי לדעתכם צריך לשלם לי את הפלאפון אני או ההורים?

 

חלק אני וחלק ההורים

אני אישית לא בדיוק עובדת בחופש, אבל לדעתי עיקר מה שצריך לעשות בחופש זה להנות, לטייל להיות עם חברות, נראה לי גם ששאר חברי הפורום יסכימו איתי, במה זה מתבטא שאתה לא מרגיש שאתה מנצל את החופש?

לנוח יש זמן גם בלימודים.(בערך..)

החופש זה לא זמן לנוח.

זה זמן לעשות דברים שבמהלך השנה לא מגיעים אליהם.

לכן לדעתי כדאי לעשות רשימה של דברים שרוצים לעשות בחופש.

נניח:

לטייל

לצייר

ללכת לחוג סוסים

ללמוד לפסיכומטרי

ללמוד רמב"ם יומי

 

ואז אתה עושה את הדברים הגדולים, ובין לבין(נגיד חזרת מטיול ועוד שעה יש חוג סוסים) אז בינתיים אתה עושה משהו שלא תלוי בזמן- נניח לומד לפסיכומטרי.

 

לא הצלחתי להסביר את עצמי כ"כ טוב, מקווה שהבנת.

 

 

אני בעיקר נהינת לשבת בבית עם המשפחה וסהה.. אחרי כל הבגרויות האלה.. אז גם לפעמים להתבטל זה כיפ מאוד

ויוצאים לטייל לפעמים .. אני אישית לא עובדת בחופש . אבל אם כבר עובדים אז זה ממלא כן מאשר לשבת סתם ככה כל היום ואז בערב ללכת לאנשהוא..

אין ככ מה לעשות. בתכלסס!!

תיקון המידות של הרב אביחיל

ממליץ מאוד על חובת התלמידים של האדמו״ר מפיאסצנה הי״ד

(יותר מתאים לבנים.. כי יש שם הרבה מוסר על לימוד תורה כמו שצריך ובלי לחפף,

וגם פונה בכללי לתלמידי ישיבה בגילאי הנעורים,

אבל נראלי שיש פרק או שניים על החשבה עצמית מוגזמת,

שמסבירים למה אין סיבה להתגאות כלל וכו׳

כמו כן יש מספר פסקאות שמדברות על כך לכל אורך הספר)

יישר כוח!

בהצלחה רבה

יש מלא שיעורים בערוץ מאיר, והרב מסתובב בכל הארץ מעביר שיעורים.אחרי 2 שיעורים לא תוכל/י לסבול גאווה ולא תוכל/י להפסיק לשמוע שיעורים... ;)

כן אני וחושבת שיש להם מחלת נפש, אבל לא על זה באתי לדבר 

הענייין הוא 

שההתנהגות שלהם מוגזמת 

לא אכפתי לי שיואהבו עציץ אפילו 

אבל למה מצעדים?! למה דגלים?! למה פרסומות?! 

גם אם היה מצעד של סטרייט שהולכים ברחוב  לא לבושים ומובילים הוללות גם את זה הייתי שונאת 

למה הם משתפים את כולנו בחדר המיטות שלהם?! 

זה פגיע ברגשות של ציבור לא קטן במדינה שפשוט לא מעוניין לראות את זה ,

אבל למי אכפת? העיקר שהם נהנים

@משתדל... אמר דברים נכונים.. נכשלתי באהבת ישראל.

לסביות, הומואים, טראנסים וביסקסואלים

אין לי מילים לתאר

לא יודע למה...

מאוד קל לנו לשבת על המרפסת ולצעוק: אסור!!! כתוב בתורה... אתם דוחים! חולי נפש, תלכו לפסיכולוג ולטיפולי המרה...

 

זה מאוד עצוב, אבל אנחנו שוכחים משנה מפורשת: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

מישהו כאן פעם הרגיש הזדהות עם מצוקה של הומו דתי? (או אפילו חילוני?)

הוא כל החיים שלו בהתמודדות הרבה יותר קשה מהתמודדות שלנו. אני חי בחברה נפרדת. הוא חי בחברה בה הוא נמשך לכל החברים שלו... / היא נמשכת לכל החברות שלה...

זה חיים של נסיון לא פוסק.

אבל לנו זה לא מספיק. אנחנו גם צריכים להשמיץ אותם בכל הזדמנות, להגיד להם שהם חוטאים וחייבים סקילה.

אני אומר חד משמעית: אנחנו לא יכולים להאשים מישהו שנשבר והחליט להצהיר בגלוי שהוא גאה וחי עם בן מינו. (פעם אחרונה שבדקתי, גיליתי שאני לא בוחן כליות ולב...) 

 

אני לא בא להצדיק יחסים חד מיניים, להפך, אני נגד. נקודה.

אני בא להגיד שאיבדנו את הרגישות שלנו ביחס שלנו אליהם.

רק נראלי שחשבתי על זה יותר מכל מי שמנפנף ב"דעת תורה"... במחילה

 

בכללי בחיים, חשיבה על משהו יכולה להניב מסקנה שונה ולא פחות "דוסית" ממה שנראה במבט ראשון.

זה נכון שצרעך להיות רגישים אליהם ולעזור להם כל עוד זה במישור הפרטי,
אבל ברגע שזה מגיע למישור הציבורי אנחנו צריכים להוקיע אותם מכל בכל כדי שלא לתת למשהו שהתור קוראת לו בפירוש תועבה להיות בסדר

אבל נראה לי שבמצב הנפשי שלהם הם מרגישים מותקפים כל הזמן, הנושא הזה תמיד נמצא להם מול העיניים וכואב להם. ולכן גם כשמוקיעים אותם במישור הציבורי הם מיד לוקחים את זה למישור הפרטי.

 

ושוב, אני לא מצדיק את המעשה הזה. התורה הרי קוראת לזה תועבה...

ואם כתו בהלכה למש מחללה מות יומת אז מי שמחלל שבת צריך למות...

 הבעיה היא שיש להם בעיה.

רוב רובם יכולים לטפל בבעיה הכואבת הזו, ולפתור אותה. ומי שלא, הוא באמת מסכן.. ושמעתי על אנשים כאלו שהתחתנו כדת משה וישראל עם אישה כמוהם, והביאו ילדים לעולם והם שומרי תורה  ומצוות. אין שום סיבה לנדות אותם או לזלזל בהם, אין שום סיבה לכעוס עליהם, כי זו לא אשמתם. זו בעיה נפשית. אין מה לדון.

אבל... כשבן אדם בא, עם הבעיה הכואבת שלו, והופך אותה לנורמה, ומתגאה בזה, 

זו כבר בעיה רצינית מאוד!

ועל מה הוא מתגאה?? את האמת, זה יכול להידמות קצת לילד שלפעמים.. לא נעים.. אבל בורח לו בלילה... באמת לא נעים.. מה ייעשה המסכן? הוא לא צריך לקבור את עצמו ולהתבייש.. אבל זה לא עניינו של אף אחד! אבל  הוא גם לא צריך לצאת למסע הסברה על הפספוסים שלו, לצאת לצעדות, לתלות דגלים, לצעוק ברחובות..

מבינים אותך, חמוד! כווולם אוהבים אותך ולאף אחד אין בעיה איתך! פשוט, לטובתך, תטפל בבעיה שלך. ואם זו בעיה ללא פתרון אז תלמד לחיות עם זה ונאהב אותך מאוד. באמת. אבל אל תיהיה טיפש ותצא עם זה לרחובות.. זה חסר טעם.

שמעתי גם מאחד הרבנים שנשאל בנושא שאומר שהדבר דומה לקבוצה גדולה של פדופילים שרוצים לעשות שינוי ולהפוך את הפדופיליה לדבר שבשגרה.. והקבוצה המחרידה הזו הולכת למצעדים ברחובות תל אביב, וזועקת על מצבם הנואש, רוצים שינוי, רוצים שייקבלו אותם, רוצים שיבינו שהם לא חריגים..

 

כמובן שלא זו המציאות המדוייקת, וקהילת הלהט"ב אינם אנסים סדרתיים ומקומם לא נמצא בכלא או בבית משוגעים, אבל בדומה לקבוצה שהוזכרה- גם הם בשום פנים ואופן לא יכולים להפוך מציאות עגומה לנורמה. זה לא ייתכן!!

ומי שרוצה להיות כזה בביתו שלו, בלי להפריע לאף אחד,זה עצוב וחבל, אבל זה בינו לבין הבורא. זה שלו.

אבל כשהם עושים לי מצעדים ודגלים ושירים שאלוקים יעזור להם, זה כבר דוחה.

אפילו אם יעשו מצעדי ענק על הרצון של הדוסים עלי אדמות שייקבלו אותם ויכילו אותם, ולא ייסתמו להם ת'פה, זה יהיה (מחילה) מפגר. ממש.

וזה עוד צודק! זה יהיה ממש נורמלי אם לא יתייחסו אלינו כמיסיונרים.

 

בקיצור. מי שלא רוצה לטפל בבעיה שלו, ולא הולך ע"פ התורה, שייעשה מה שהוא רוצה בבית שלו.. אבל שלא יינסה להכניס לי שטויות לראש. תודה.

 

 

אז ככה; כמו שאמרת נכון- התורה אוסרת את זה. יש איסור חמור לשכב זכר עם זכר או נקבה עם נקבה, אך כמו שאמרת נכון- פחות על זה בנו לדבר אלא על איך אנחנו צריכים, אם בכלל, להכיל אותם, להקשיב, או אפילו למישהו שנוגע בדבר- איך הוא צריך להתייחס לעצמו.

ראשית כל, להיות הומו או לסבית, זה לא להיות חולה נפש ח"ו. זה בעיה שאכן מצריכה טיפול אך לא מחלת נפש. מה גם שתרבות המערב ביחד עם כל הגויים הפועלים בנושא מנסים לעשות הכל כדי שהרופאים יקבלו את הבעיה כמולדת, וכך הם בעצם מוכיחים את זה שאין לזה טיפול. אך בריבעון אמריקאי גדול, שעסק בתחילת השנה בנושא הזה, הוכח שחור על גבי לבן ע"י קבוצת פרופסורים שחקרו את הנושא שהבעיה היא לא בעיה מולדת אלא בעיה שמגיע במהלך השנים בעקבות פגיע מינית שעבר האיש (או האישה), יחס מפלה מצד ההורים, רגשי נחיתות, או טראומות כאלו ואחרות במהלך הילדות. יוצא מכך, שמשיכת מינית גבר לגבר או אישה לאישה היא בעיה, לא מחלת נפש, שניתנת לטיפול ע"י פסיכולוגיים, מטפלים או יועצים. האנשים האלה חיים עם בעיה מאוד קשה, בפרט אנשים ששומרים תורה ומצוות. הם חיים עם בעיה קשה של משיכה מינית שגוייה וגם בעיות עם החברה. איך המשפחה שלי תקבל אותי? איך החברים יקבלו אותי? וכולי. במקרה כזה, דרך אגב, שיש לנו קרוב משפחה שכן או חבר שחוו משיכה מינית הפוכה, אנו צריכים כמובן לקבל אותו, להבין אותו, וכמובן לשלוח אותו לטיפול במידת הצורך (מי שצריך, כתבתי פעם מאמר ארוך בנושא הספציפי הזה, של היחס שלנו לאדם מהמעגל הקרוב אלינו שיש לו נטיות הפוכות- בפורום "שלא עשני אישה"- מי שרוצה מוזמן לפנות אלי באישי).

ואני חוזר אל היחס שלנו לגבי הבעיה הזו בחברה הישראלית. אנחנו כמובן צריכים ואף מחויבים להוקיע את ההתנהגות הזו מתוכינו. כי גם מבחינה תרבותית- מוסרית זה לא ראוי ולא מכובד ללכת ברחוב בלבוש שאינו מכובד (מצעד הגאווה). ואני לא אומר את זה בגלל שיש לי כיפה על הראש אלא בגלל שאני בן אדם, ואני חושב שא' ב' של התנהגות של בן אדם זה ללכת מכובד. וללכת עם דגל שמכסה את איבר מינם זה לא מכובד ולא ראוי. דבר שני, מיניות, זה לא משהו שאמור להיות בשלטי חוצות. אהבה, ככלל, זהו משהו שאמור להיות מאחורי קלעים. במיוחד, יחסים כאלו. מלהימשך לגבר בבית ועד ללכת איתו ערום ברחובות תל אביב או באר שבע יש הבדל. וכמובן, גם גבול.

כהמשך אני חוזר ואומר שדעתינו צריכה להיות קודם כל ברורה: יהודי, עובד ה' לא אמור לקבל בכלל את זה שיש מציאות כזו של נטיות הפוכות. אך כמובן, אנחנו לא מתעלמים מהמציאות לכן אנחנו נפגין אהבה כלפי אדם שחוו את זה, ונמליץ לו באהבה גדולה ללכת למטפל או יועץ ולטפל בבעיה.

לסיום, אנו שולחים מכאן את ברכתנו ואהבתנו לכל היהודים שחווים נטיות הפוכות. אנחנו מאוד אוהבים אותך, ומתפללים לבריאותך במהירה. אנחנו ממליצים לך, בחום ואהבה אמתיים, ללכת למחנך, ר"מ, יועץ או הורה שיעזור לך לצאת מהבעיה ולהפוך לאדם בריא וטהור. אוהבים מאוד! 

אני חושבת שזה נובע מכמה מצבים..

 

א.סוג של איזשהו בלבול כזה בגלל שזה גיל שאתה לא יודע מי אתה, מה אתה וכל הדיבורים מסביב וההתעסקות בזה,זה משפיע..

 

ב.לא יודעת למה אבל מנקודת המבט שלי זה נראה כמו איזשהו טרנד כזה שהרבה אנשים כאלה והעולם ממש תומך בזה אז מתנסים..

 

ג.לפעמים זו פשוט בעיה אמיתית שאתה לא נמשך לבני המין השני וזה ניסיון עצום (!!) שאלוקים נותן לך..לא יודעת מה עושים במצב כזה,שמעתי על זוגות ששניהם כאלה ופשוט התחתנו אבל אני תוהה אם הם באמת אוהבים אותך את השני..הייתי רוצה לדעת אם יש איזושהי אופצייה לשנות את זה או שהבנאדם יצטרך להישאר עם זה למשך כל חייו..

 

בעניין כל המצעדים וכו, אני ממש ממש מתנגדת לזה ומי שהולך ותומך בזה זה חילול ה' נוראי..

אף סטרייט לא הולך לעשות מצעדי גאווה ככה גם הקהילה (שרוצה לקבל שיוויון) לא צריכה לעשות מצעדים.

 

ובנימה זאת,צריך לאהוב את כללל עמ"י לא משנה מיהו או מה הוא

 ובעז"ה ה' שנתחזק כולנו באהבת ישראל!!

שזכותם לאהוב את מי שהם רוצים ולעשות בחדר שלהם מה שהם רוצים עם מי שהם רוצים .. אני מקבלת אותם ואם הבן שלי יהיה הומו או הבת שלי תהיה לסבית אני רק אתפלל שיחזרו לדרך התורה והמצוות ויתגברו על זה בכל דרך אפשרית . אמשיך לאהוב אותם ובחיים בחיים לא אנדה אותם . אבל לתת להם זכויוות וכל זה זה טעות כי אם אנחנו רוצים מדינת הלכה זאת לא הדרך לאפשר להם מצעד הגאווה

אני חושבת שקצת איבדנו טת זה, כל בני האדם שונים ואין אחד שדומה לשני ולכן ישנם אנשים שנמשכים לבני המין שלהם שזה משהו שהוא נורא, להימשך לחברות/ חברים שלך?, אבל לפני ששופטים אותם צריך לדבר איתם, בסופו של דבר הם בני אדם כמונו רק קצת שונים, ללכת ולצעוק עליהם, מגעילים וכדומה לא יפתור את הבעיה ורק יגדיל אותו ויפגע בציונות הדתית ובכלל.....
אני חושבת שהם עושים מצעגי גאווה כי זה מה שנותן להם כח, כל השנה צועקים עליהם מגדפים אותם אז הם עושים אחת לשנה מצעד להגיד "זה מי שאנחנו ואנחנו לא מתביישים בזה", לא בטוחה שזה מה שצריך לעשות אך זה מה שהם עושים, ובעצם בעקיפין ישנם אנשים שגרמו אולי למצעד לתקיים, זה שהופכים את זה למצעד הוללות וכו' , זה כבר מאבד את המטרה שלהם ופוגע בהם ולכן אני חושבת שזה לא טוב המצעדים אך עכשיו להתחיל להגיד להם שזה לא טוב ולפגוע בהם לא יפתור את הבעיה ורק יחמיר אותה.
שבוע טוב!

דבר ראשון.

אני לא יכול לדעת איזה מהאפשרויות נכונה ואולי אפשרות אחרת שלא חשבתי עליה:

1) ככה הם נולדו. ויש להם חשק טבעי לזה בניגוד לאנשים אחרים.

2) הם הגיעו למסקנה שיש להם חשק כזה מסיבות מגוונות.ומרגע שהם הגיעו  למסקנה הזאת. המוח שלהם לא יכול לזוז ממנה. ומכל דבר הוא רק משכנע את עצמו יותר בכך

3) לכמעט כל האנשים יש מלכתחילה חשק טבעי לכך אבל בעוד שרוב האנשים לא   מץייחסים לזה מסיבות מגוונות הם כן.

דבר שני

בכל מקרה הם עצמם משוכנעים בהיותם כאלה. וזה עצוב מאוד. הם מפסידים חלק חשוב של חיים.והחרה צריכה לעזור להם בכל דרך שתוכל.  אבל להגיד שהכול בסדר. ובסדר וטוב להתנהל ככה. זה לא עזרה. ואם הם עצמם משתכנעים בזה. זה לא מקל את ההכאב. ומישבאמת חומל אליהם. צריך לא לססייעה לשגגעון. אלה להתנגד אליו מתוך אהבה.

א. גיל (בערך, לא חייב בדיוק..) 14

ב. כמה אתם ישנים בממוצע בלילה?6 שעות בערך..

ג. כמה לדעתכם צריך לישון בגילכם? 9 שעות

ד. כמה לדעתם צריך לישון בגילאי 18-19?6 שעות

 

א. גיל (בערך, לא חייב בדיוק..)

17+

 

ב. כמה אתם ישנים בממוצע בלילה?

6:30-8:00 שעות

 

ג. כמה לדעתכם צריך לישון בגילכם?

גג 8 שעות!

 

ד. כמה לדעתם צריך לישון בגילאי 18-19?

כנ"ל...

 

גיל (לא חייב בדיוק): בין 12 ל20

כמה אתם ישנים בממוצע בלילה?: 7 שעות

כמה לדעתכם צריך לישון בגילכם: 9 שעות

כמה לדעתכם צריך לישון בגילאי 18-19?: 6שעות

בעיקרון אני ישנה מלא!!!! בזמן לימודים מ11:30 עד 6:30 אבל בחופש כל המרבה הרי זה משובח!!!
עדיף 8 אבל אף אחד לא יכול לעמוד בזה אז 7 שעות
לא פחות מ6!!!!!!!!

אני ישנה בממוצע בחופש -לא פחות מ10 שעות

א. סביבות 14

ב. בערך 8

ג. 7-8 שעות

ד. 6 שעות בערך?

ב. 8 שעות

ג. 8 שעות

ד. 6-7 שעות

א. 13

ב. 7-8 שעות (אולי פחות...)

ג. 10 שעות ממוצע.

ד. 6-7 שעות.

א. 12

ב.7-8 שעות 

ג.8-9-שעות

ד. 7 שעות

א.15

ב.8-7

ג.7

ד.7

א. 14

ב. 8.5\9

ג. 9

ד. 8

א.  17

ב. 5 שעות

ג. 8 שעות לפחות.

ד. 7 שעות

א. 15 בערך

 

ב. אממ.. 6-7 שעות נגיד..

 

ג. תלוי ממש בהרגשה.

בעקרון לדעתי 6 שעות זה די והותר.

אבל זה לגמרי מה שמרגישים.

 

ד.כנ"ל. אפשר גם 5..

א. עוד פחות מחודש 20
ב. 8-10...
ג. כמה שבנאדם צריך כדי לתפקד במשך היום....
ד. כנל כנל...
וקצת יותר בהרחבה...
אני בנאדם שכשהו ער אני לא מפסיקה לזוז, לפעול וכו גם פיזית גם מחשבתית... הכל... הגוף שלי כל הזמן בתזוזה... אבל אני גם מהאנשים שאם הם לא ישנים נורמלי בלילה הלך להם כל היום... אז הגעתי למסקנה שאם אני רוצה להספיק את כל מה שיש לי בחיים אני צריכה גם לישון ונורמלי...

15 

בחופש מ12\אחד עד תשע\עשר ובלימודים מ12\אחד עד 5\שש

8

6

א. 15 וחציי
ב. 7 שעות בערך
ג.9 שעות
ד. אממ 7 שעות נראלי

א. 16.
ב. בין 5 ל7 שעות.
ג. צריך לפחות 8 שעות. הרופא שלי אמר לי את זה.
ד. צריך לדעתי גם סביבות 8, אבל אם לא אפשרי להשתדל 7.
ושתדעו ששינה זה דבר כל כך קריטי בגדילה ובבריאות, במיוחד בגיל ההתבגרות!! זה חשוב ממש ממש!!!
בהצלחה!

א. 14.
ב. בשנת הלימודים 4.5-5 בחופש 6.5.
ג. 6.5 שעות.
ד. 5.5 שעות.

א. 16

ב. בשבועות האלה 3-4

ג. 7-8

ד. 7+-

א.15+

ב.בערך 4 -6 שעות

ג. שמונה

ד. שמונה גם

גיל - 17
ישן בערך 6-7 שעות בלילה
צריך לישון בגילי שבע שעות, אולי קצת יותר
בגילאי 18-19 צריך לישון באזור ה6-7 שעות בלילה

(הצרכים משתנים מאדם לאדם)

- 13-14

- 6-7

- 8 שעות

- "        "

 

15 ומשו
זה ממש תלוי מתי אבל בדרך כלל 7-8 שעות
8 שעות בערך
גם 8

א. 17 /18 

ב. בערך 5 (בתחילת החודש קראתי מחקר חדש שאדם מבוגר צריך לישון בלילה 7 שעות ו8 דק, עדיף לא להגיע ל8 שעות שינה ולא פחות מ7, אז מאז אני ממש משתדלת לישון 7 שעות בלילה )

ג. כמו שכתוב במחקר

ד כנל

עזרתם לי רבות!

תודה רבה ממש!

 

 

ורובכם (או מה שנדמה לי שהממוצע) אומרים שבגילאי 18-19, צריך לישון 6-7 שעות. בודדים 5 ובודדים 8..

(אם יש לך את זה בתור סירטון..)

תודה רבה!

בואו לבקר אצלנו, חם יותר מחם!!!

אתה כולך נוטף זיעה, וחם, ומגעיל.

אתה חוזר הביתה, מקלחת קפואה!!

כל אדם באזורי מפנטז על זה...

אז זהו שיש בעיה אצלנו ביישוב..

גם כשאתה שם את הטוש של המקלחת על הכי קר, עדיין יש מים חמים!!!!!!!

למען ה'..

בקיץ אנחנו פשוט או בבריכה או במקלחת, או מתחת למזגן..

לא אומרת יישוב ספציפית..

אסור לי למסור פרטים אישיים יותר מדיי........

סורי.

יש מצב שאת אומרת לי איזה משפחות את מכירה משדמות??

ומברוש??

ואני לא בטוח שזה המקום לשרשורים כאלה..

פניני הלכה

מנהגי שלושת השבועות:

פרק ב

ריקודים מחולות וכלי זמר

ב – ריקודים ומחולות וכלי זמר | פניני הלכה

פרק ג

נגינה ושירה בסעודות מצווה

ג – נגינה ושירה בסעודות מצווה | פניני הלכה

פרק ד 

שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי

ד – שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי | פניני הלכה

פרק ה - הלכה למעשה

ה – הלכה למעשה | פניני הלכה

 

בהצלחה!!

לא אסור לגמרי... מצרפת תשובה של הרב מלמד בנושא - שירים

בעיני הכל עניין של בחירה וה' מכוון שיהיה לנו יותר משתלם לבחור בטוב. ע"י זה שכשחוטאים-נענשים ושעושים טוב מקבלים שכר. 

 

כתבת שאם פותחים את ארון הספרים נראהשזה אחרת... רוצה לפרט?

אתה מתכוון כאילו שזה חובה ולא בחירה שמשתלמת לכאורה?

 

שאלת הידיעה והבחירה תמיד העסיקה את ההוגים היהודיים ושומרי המצוות (זה מעסיק ממש לא רק יהודים אבל נעזוב את זה כרגע).
ההשלכה הראשונית, היסודית והפשוטה היא שאלת השכר והעונש. אם יש לנו באמת בחירה, מובן לחלוטין מקומו של שכר ועונש. אבל אם אין בחירה חופשית, מה מקומו של שכר ועונש?

דעתו של הרמב"ם ידועה. הרמב"ם טוען שיש בחירה חופשית.

"יסוד תורת משה רבנו ע"ה וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות" (מורה נבוכים, מהדורת קאפח, פרק י"ז, חלק ג', עמ' שי"א).

ועל כן האדם נידון על מעשיו:
"וכן מכלל יסודות תורת משה רבנו, שהוא יתעלה אין עול לפניו בשום פנים ואופן, ושכל הבא על בני אדם מן הייסורין, או מה שמגיע להם מן הטוב, האדם היחיד או הציבור, הכל מפני שהם ראויים לכך במשפט הצדק אשר אין עול בו כלל" (שם).

לעומת הגישה הברורה הזו, גדולים אחרים צמצמו או "ביטלו" כביכול את הבחירה החופשית של האדם. ר' חסדאי קרשקש, מגדולי ספרד ומתנגד להרבה רעיונות של הרמב"ם, גם התלבט בשאלה ולא כל כך הכריע אלא דן בשתי אפשרויות. אפשרות אחת שהוא מציע, שהאדם נשפט על פי רצונו ולא על פי מעשיו. הוא נשפט על הכוח שלא יצא אל הפועל. אם נשאל מדוע הוא אומר כך, תשובתו תהיה שהעולם מורכב מרצף של סיבתיות א-לוהית מוכרחת. זאת אומרת שמאחר והקב"ה מנהל את עולמו ויודע את סדרו, אין בכוחו של האדם לשנות את סדריו. גם לא רק בעיני המתבונן. יש רק ברירה א-לוהית. מעשיו של האדם מוכתבים לו, לעומת רצונו שניתן לו לבחירה (ברור שבבירור העמוק נבין שגם הרצון הפנימי הוא הכרח, אבל שם יש מקום גדול יותר של בחירה, כמו שהרמב"ם מסביר את הבחירה של האדם שניתנת לו גם במעשיו). ההצעה הזו לדעתי דומה לדעתם של "מי השילוח" - הרבי מאיזביצ׳א ור' צדוק מלובלין שגם מצמצמים את מקום הבחירה (אפשר לעיין ב"מי השילוח" לפרשת פנחס או ב"צדקת הצדיק" פסקה מ"ד).
האפשרות השנייה של ר' חסדאי קרשקש אומרת שבעצם יש בחירה חופשית מוחלטת על הכל, אבל היא סובייקטיבית. הבחירה, ע"פ הטענה הזו היא חווייתו של האדם (הסובייקט) בעולם.
סיכום לשיטתו מויקיפדיה:
"רח"ק הסיק שתי מסקנות אפשרויות בנוגע לשאלה זו. אפשרות ראשונה היא שעיקר מרחב הבחירה של האדם נמצא ברצון שלו ולא בתוצאה הסופית של הדברים, ולכן האדם נשפט על רצונו הפנימי, גם אם לא עלה בידו לממש במעשה את רצונו. האפשרות השנייה היא שהבחירה של האדם היא מוחלטת, אלא שהמושאים נמצאים לפי טבע המשיג, ולכן אינסוף האפשרויות שבידי האדם כלולות במחשבה האלוהית האחת האינסופית".

חשוב לציין שלשאלה הזו אין משמעות מעשית כי בכל מקרה אנחנו חווים את חיינו כבעלי בחירה. גם היות פסיבי כלפי העולם, משמעותה להיות אקטיבי כלפי הבחירה. שהרי להיות פסיבי זו בחירה.

מצד אחד באמת אדם יכול בכל שניה בחיים שלו לבחור מה הוא עושה,

ומצד שני יש את העניין שהכל לטובה, ואם היה לך/בחרת במשו גם אם את מצטערת על זה אחרי זה- זה היה רצון ה'..

אז תכלס אם הכל לטובה, וכל מה שאני בוחרת זה רצון ה'- איפה הבחירה פה??

 

שמעתי עלזה ממלא רבנים.. אבל עדיין ניראלי זה "תחום אפור" ולא ממש מובן לנו..

הוא יכול לא ללכת בדרך ה' לא ללכת לפי התורה אבל זה הבחירה החופשית בסופו של דבר שלא.. אולי לא בחירה נכונה אבל כן חופשית!!

 

להתמודדות עם השאלה שלך יש שני כיוונים.
הרמב"ם מסביר (כך נראה לי) שכשאתה בוחר לעשות משהו, אין לך לא מכריח ולא מונע. אז נכון שזה היה מתוכנן בהשגחה אלוקית הכרחית, אבל היא לא משפיעה על קבלת ההחלטות שלך. המהלך הפסיכולוגי שבו אתה בוחר מה לעשות והתוצאה שלו נתונים לבחירה שלך ולא משנה בעצם אם זה היה ידוע מראש. כי לך, כיצור, הייתה את הבחירה.

גם הרמב"ם וגם ר' חסדאי קרשקש יגידו שיש בחירה (לפחות מנקודת מבטו של האדם) אבל לא מסכימים בנוגע להשלכות הידיעה על הבחירה.
ר' חסדאי יטען, שאם התוצאות הכרחיות בגלל ההשגחה והסדר האלוקי שבעולם, אז הבחירה לא קיימת "באמת" אלא היא רק חווייה של האדם.

ידוע שהרמב"ם לא מסכים (וגם די לא אוהב) עם הגישה שיש השגחה על הכל.
בעולם שבו רק ציבור או אנשים צדיקים מושגחים יש מקום מאוד גדול וברור לבחירה החופשית

אבל תכלס ה' יתברך קובע הכל ומחליט מה נבחר..

זה בדיוק מה שאומר ר' חסדאי קרשקש.
שאין באמת בחירה, אלא זה מצב סובייקטיבי שבו נתון האדם

אתה יכול בבקשה להרחיב קצת?

כאילו אם יש בחירה חופשית כי ממילא ה' יודע מה יהיה? זו השאלה?

הנושא שהעלית קרוב אבל לא אותו נושא

אם תשאלו את אח שלכם מה הוא מעדיף: אורז או גלידה?- אתם יודעים שהוא יגיד גלידה אבל עדיין נותנים לא את האפשרות להחליט ואז יש לו אפשרות בחירה ועדיין אתם יודעים מה הוא יבחר

אתה צודק אבל בעולם אלוקי זה שונה לגמרי.
אם אתה אומר שההשגחה הפרטית חלה על כולם ועל הכל, בניגוד לרמב"ם, אתה בעצם שולל את הבחירה החופשית וזה יוצר בעיה אם השכר והעונש

לי לא ידועות המון מחלוקות. בספרים שנמצאים בארון שלי (והם כוללים פחות הרב קוק ומחברים בני זמננו לא משנה מאיזו סיבה ומה זה מסמל) אין על זה הרבה מחלוקות אלא רק דעה אחת. הרמח"ל והרמב"ם הכריעו שיש בחירה(עיין דרך ה' חלק א' פרק ב' נדמה לי) ועל מי ומה יש עוד לדון?

הנה עוד הוגים שעסקו בזה חוץ מהרמב"ם:

הרלב"ג
ר' חסדאי קרשקש
ר' דון יצחק אברבנאל (הסכים עם הרמב"ם).
הרמב"ן
ר' צדוק מלובלין
"מי השילוח" - הרבי מאיזביצ׳א

כמעט כל רב והוגה יהודי בעל שם התייחס לזה, אבל אצל אלו זה היה ממש חלק מהותי מתורתם.

ולא-אין לי רמב"ם בספריה.

ויש לי עוד המון מחברים בספריה חוץ מהרמח"ל.

לא אמרתי שזה לא נכון,פשוט לדעתי,הגדולים שבגדולים הכריעו שיש ושם זה נגמר.

במישור המעשי ודאי שהאדם יכול להחליט אם לחטוא או לא.

השאלה היא יותר פילוסופית: מה היא בדיוק "הידיעה" של הקב"ה בנושא הזה? מה היחס בין הידיעה לבחירה? מה ההשלכות של הבחירה?

על הדעת ועל הדנים בה.

כמו שאין לנו מושג איך מתנהל הקב"ה שהוא מושלם,וכמו שמסביר הרמח"ל שאין בו גדרים וכח הרצון מחובר בזכרון והידיעה-אין אנו יכולים לתפוס זאת ואין אנו יכולים לתפוס את ידיעתו שהיא חלק ממנו ממש וחלק מכל שאר הכוחות שבו בשלמות אחת אין סופית.

מה היחס? לא כל כך יודע איך לענות שאלה הזו בעצמי. אבל אתה לא יכול לדון יחס של משהו בלי להבין את ערך שני הדברים-זו שיטת הרמב"ם והיא מוסכמת על כולם-מי שחולק דבריו לא הגיוניים בעניין הזה(שכדי להשוות צריך הבנה ותפיסה במושגים המושווים).

מה ההשלכות של הבחירה? לא הבנתי את השאלה,תוכל לפרט?

 

שמביא אפשרות שהבחירה שלנו לא משנה את המציאות בפועל, הכל מאת ד'.

מה שכן אנחנו יכולים לבחור זה הרצון... עיין בדבריו בתחילת השרשור.

או שאיך שהסברת את זה לא ממש הגיוני.

הבחירה לא משנה את המציאות בפועל כיוון שהיא מתרחשת ומשפיעה רק רגע לאחרי הבחירה במציאות.

חוץ מזה,הדברים נוגדים לחלוטין הרבה יסודות אחרים כגון יסוד התשובה. איך יתכן שבעזרת התשובה אנחנו משנים את המציאות בפועל כביכול?

[אצטט (במחילה) שוב את דברי המח"ל שפשוט עוסק ומדבר על הכול:

(מסילת ישירם פרק ד')

"וודאי מידת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל, ואף על פי כן אין מידת הדין לוקה, וזה כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל. 
כי הנה באמת איך יתקן האדם את אשר עיוות והחטא כבר נעשה?! הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? 
היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? 

אמנם, מידת הרחמים היא הנותנת הפך השלושה דברים שזכרנו, דהיינו: 
שיותן זמן לחוטא, ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, 
ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה. 
ושהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. 

דהיינו: שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. 
והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, ו): "וסר עוונך וחטאתך תכופר", שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע. "]

כן-רצונו של אדם ובחירתו עוקרים את הדברים במציאות ומשנים אותה באופן פעיל ומוכח!

לא תיתכן השגחה על יצור בעל חופש בחירה אמיתית.
הרמב"ם באמת לא מסכים עם אלו שטוענים שיש השגחה אלוקית על כל אדם

החסידות שדוגלת בהשגחה פרטית בבעיה פה (גם ר' חסדאי קרשקש).
לכן יש את ר' צדוק...

איך זה נוגד את זה(אולי אני לא מבין את הרמב"ם?)

http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=62
זה ישעיהו ליבוביץ' אז ראו הוזהרתם

א. כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו יתברך, והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלימות – לא היה נקרא באמת בעל שלימותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלימותו, ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לשני הצדדין ולא מוכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב ויצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצהרמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג' אות א')

 

גם אני למדתי את דרך ד'... וגם לי זה היה קשור לכל דבר שלמדתי...

(הוא כותב בהקדמה שמי שילמד את זה נקל יהיה לו למצוא דעת אלקים בכל חלקי התורה... אשריך, צדיק)

במילא ברגע שאתה מתנהל במישור אחר לחלוטין זה לא ישפיע עליך...
ב.אני חושב שזה יותר מסובך מכדי שכאנשים עם שכל מוגבל נוכל להבין.

שאלה מציקה. יש לה השלכות, לא במישור המעשי.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים. זו בחירה שלך. מצד אחד "מלוא ככל הארץ כבודו" מצד שני "והארץ נתן לבני אדם". ומה הפיתרון של המדרש? זה לפני הברכה וזה אחרי הברכה. בהתחלה זה באמת בחירה חופשית. אבל אם אתה בוחר להודות לה' התגלות ה' בעולם קשורה אליך. ומה שעשית זה רצונו והיה צריך לקרות ממילא וזזו באמת השגחה פרטית. וזה לגבי הדברים הטובים שעשית, ומה בנוגע לרעים? חייב אדם להודות על הרעה כמו שמודה על הטובה. ועל ידי זה שמודה, זה הופך לרצון ה'. וזה מה שכתוב שאם אדם  עושה תתשובה ממאהבה כל העבירות נהפכים לו לזכויות. ולסיכום, ההשגחה הפרטית מונחת לכל אדם על פתחו והוא יכול לבחור אם לקבל אותה או לא.

אבל כשאני כותב אני לא רואה את הדברים מולי...
נראה לי שכשהרמב"ם כותב חכם הוא מתייחס אל החסיד. היהודי האידיאלי שמוצג בכוזרי דומה לענ"ד לדמות שהרמב"ם מתאר. בכוזרי החסיד הוא המושל. נותן לכוחות החיוניים די צרכם ובכוחות הא-לוהיים נוסק מעלה.

לכן, אני לא חושב שיש הסכמה לגבי דמות החסיד בין הרמב"ם והכוזרי ובין הרמח"ל ושאר גדולי המוסר מתקופת האחרונים. השינוי שחל בהגות היהודית בין השאר הוא בתחום הזה. ההוגים הראשונים למדו מאפלטון ואריסטו שהעולם הוא אדם גדול ושהאדם הוא עולם קטן ובהתאם לכך התוו דרך שבה האדם צריך לנהוג. הדרך הזו, שאפשר לכנותה, כמו שפרופ' שלום רוזנברג קרא לה, קומוניזם. זהו מודל מוקטן לקומוניזם בתוך נפש האדם בה הוא משתמש בכוחותיו העילאיים על מנת להתעלות ולכוחות החיוניים (אכילה, קיום משפחה וכד') נותן את מה שהם צריכים.
לעומת התפיסה הזו, מסילת ישרים נוקט בדרך של הכנעת הכוחות הגופניים יותר ויותר לענ"ד. יש עוד הרבה עיון בסוגייה המעניינת הזו.
לא יודע עד כמה זה קשור ואם אתה מסכים איתי

החכם הוא הולך דרך האמצע,החסיד נוטה לאחד מהקצוות. המקורות מובאים לפניך בקובץ ומצוטטים באופן מדוייק.

 

(ואני גם לא ממש מתכוון ללמוד אותו,גם לא "רק בשביל להבין את דבריו ולראותם" שכן גם זה דורש ידיעה מעמיקה וקריאה של כל דבריו והבנתם.)

אתה חשבת עליו? 

סליחה אם אני הורס לך את הפעולה אבל אני לא בטוח שהוא נכון.

שלם ומושלם זה מאותו שורש (ש.ל.מ.) רק ששלם זה מבניין "פעל" ומושלם מבניין "הופעל". מושלם זה משהו שעושים/עשו אותו שלם...

א. אלו דברים שנובעים מחקירה עמוקה שלי וחברותא.

ב. הדברים מדוייקים מדברי הרמח"ל ורבותנו גם ע"י עוד מקורות.

ג. אולי השורש הוא אותו שורש-זה לא נוגד את זה שדרך ההטיה לא משנה את המשמעות,יש הרבה שורשים שהטיה בצורה זו או אחרת משנה את משמעותן.

ד. זה שזה אותו שורש לא נוגד את הרעיון אלא אולי אפי' מחזק אותו. מושלם הוא בהווה שלם הוא בכול זמן(כיוון שזה תואר)ואפשר להמשיך את זה בצורה רעיונית עוד המון. למרות שזה לא מדוייק(כמו כן הטענה שלך,בלי שום כוונה להעליב או לפגוע) לגמרי.

בכול מקרה זה לא הורס ולא בדיוק מדוייק. כשאחשוב על דוג' לטענה ג. אכתוב ואציין אותם.

1. מישהו מושלם זה מישהו שעובד, שמתקדם. הוא לא הגיע לתכלית אלא משתלם...

שלם זה סוף, בלי אפשרות להתעלות- זה בעצם הרעיון של ע"ז...

 

2. מאיפה ברמח"ל דייקת את זה?

1. מושלם זה מצב סטטי. משתלם מלשון שלם!

שלם הוא דבר במצב מסויים שניתן להתעלות עליו ולפאר אותו-דבר מושלם הוא בקץ התכלית!

 

2. מסילת ישירם ודרך ה'-הכול מובא בקובץ.בקשתי לקרוא ואז להציג דעה חולקת...

1. זה פועל סביל. (אתמול העבודה הושלמה, היום היא מושלמת).

כיום משתמשים בזה בתור תואר, ואולי זה אפילו נכון מבחינה לשונית. אבל זה בנוסף לזה שזה פועל. (עשיתי השנה בגרות בלשון...)

 

2. הסתכלתי שוב ברמח"ל שהבאת. הוא לא מזכיר בכלל "מושלמות" אלא רק "שלימות", לא הצלחתי להבין איך דייקת את זה. (זה שהוא לא משתמש ב"מושלמות" נראלי בגלל שזה בבניין הופעל שהוא סביל, מסובך ופחות משומש מאשר בניין פעל שהוא פעיל, קליל ורגיל... (יצא לי חרוז)

כי אני מוטש ולא נראה לי שיש לי עוד מה להוכיח ולהסביר. אתה תופס את הדברים אחרת לגמרי ממני ומסתכל מהצד מתוך חור המנעול.

אני מרגיש שזה וויכוח ודיון עקר ולכן אני מפסיק.

בתקווה להבנה,אנו.

לילט!

ותשאל אנשים מה היה  יותר נכון ומדוייק.

נכון, אולי לא נגיע להכרעה אבל זה יהיה מעניין לראות מה אנשים יכריעו.

נסה לעשות זאת באופן אןבייקטיבי.

נראית פעולה איכותית ומושקעת, סחטיין עליך.

ישר כח!

יא-כ
כא-ל
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

יא-כ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח

ויסבך אותך רגשחת הרבה יותר כשתהיי בקשר
מאשר עכשיו.



עייני במלא שרשורים קודמים

ותנתקי איתו קשר, אל תדברי איתו במייל

גם ברחוב- לומר שלום ולהמשיך.

קשר בגיל הזה יכול רק לפגוע בך בעתיד

ואז מתי שאתם לבד לומר לו את זה (לא יותר מדי בבוטות ובלי להתרגש)

  

לומר לו 

מה שאת חושבת - רק אם את חושבת שהוא בעניין

כי אם לא אז זה יהיה קצת לא נעים

כי כאילו כולם אומרים לי את זה.

עוד לא הגענו לקטע של פגישות לבד וכאלה.

אנחנו סתם מאוהבים בשקט.

כאילו, מבטים, פטפוטים, שימת לב מרבית, ועוד כאלה..

אנחנו בכלל לא בקטע של נשיקות וכאלה.

ממש לא.

בגלל זה שאלתי אתכם.

מה לעשות בשלב הזה?

עד שזה יבוא ממנו (ככה זה, הגברים אומרים את הדברים האלה והבנות מתרגשות...)                                          בהצלחה                                                                                     

וגומר בנשיקות ל"ע או רח"ל קירוב בשר.
זה ניראה טוב ויפה, אבל עם הזמן אפשר להכשל בעבירות כרת

יש לך את הפאלפון שלו?

על מה לדבר איתו?

הוא הרי בכלל לא יודע שאני מאוהבת בו!!

אז אין לנו מה לסגור, כי עוד לא פתחנו.

ודבר שני זה באמת לא כדי לך..

ממליצה לך לקרוא את זה

 

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=14008

 

יש גם חלק שני תקראי באתר.

בהצלחה גדולה 

היצר אוהב לעבוד במסווה האהבה.

לא לפול! לשמור על טהרה רוחנית ובתוליות רגשית וגופית.

העתיד עוד לפנייך,את עוד תשתני מקצה לקצה וגם הוא.

אל תמהרי לקבל החלטות. נכון היצר גדול ,במיוחד בגיל הזה ובדור הזה.

עמדי בגבורה מולו!

 

חזקי ואמצי בת ישראל!

בקשרים

אני לא נפגשת איתו, ואין לי איתו קשר אישי או גופני.

ממש לא!

זה משהו שרק אני ועוד שלוש חברות שלי יודעות עליו.

גם הוא לא נראה לי יודע על זה...

אני גם לא אגיד לא את זה.

אני צריכה עזרה להתגברות אישית.

כולם אומרים לי את זה... זה מבלבל. כי אין לי מה לעשות.

 

תצחקי על עצמך שאהבת אותו בכלל. מנסיון. זה קורה לכולנו, אבל זה התאהבויות ולא כלום מעבר. אל תעשי עם זה כלום. אל תדברי איתו כלום ושום דבר וזה יעבור לך. את תראי.

 

את מסוגלת להתגבר!! אחרת ה' לא היה מזמן לך את הניסיון הזה. ואת רק תצאי מזה מחוזקת!! תאמיני לי. 

 

התגברות=התבגרות. 

 

אם את רוצה עוד משו מוזמנת לפנות אלי בשמחה

 

יש לכל אדם מספיק כח כדי להתגבר.

אין לי מה להגיד לך. אבל תברחי מכל דבר כזה או דומה.

 

ואם זה אפשרי - ספרי לאדם מבוגר. רק כדי שלא תהיה בכלל התלבטות מצידך.

תקשיביי קראתי את התגובות ואמרתי אווך איזה חופרים פה כולם מה יפגע בעתיד מה הקשר.. אבל אז ראיתי שאת בת 13 והבנתי . כן מותק זה יפגע לך בעתיד וזה ממש ממש לא חכם חבר בגיל כזה מוקדם . ממש ממש לא . זה סתם . זה לא קשר לחתונה, זה סתם . זה יפגע לך בכל התהליך של ההתבגרות שלך ובהכל . אם את רוצה להתחתן איתו הכי טוב להמשיך את הקשר בסביבות גיל 17,18..חבר עכשיו לא יעשה טוב בכלל

תבני את עצמך
תתגברי על הכאב הרגעי
ניכר שאת בוגרת

ואני אומרת לך שבעתיד ההתגברות של עכשיו ררק תיטיב איתך.
בהצלחה.

אתם כאילו מזה מלחיצים...

זה כולה בנאדם.

למה לברוח מזה?

זה אסור בתורה?

מותר לי להתאהב בלב שלי בשקט?

הגיוני?

איך זה בדיוק יפריע לי בתהליך ההתבגרות?

דווקא לדעתי זה יעזור. יהיה לי מישהו לחשוב עליו כשאני עצובה או משהו כזה..

מה, לא?

 

קשר עם בן (בגיל כזה) יוצר בו תלות.

התלות הזאת תפריע לך לבנות את עצמך.

זה גיל שמשתנים בו כ"כ הרבה, ובונים את האישיות, והנוכחות של דמות "מוערצת" כזאת תגרום לך לבנות את עצמך לאורו ולפי מה שהיה רוצה.

 

אני מודה שאני מצטטת ולא מבינה ומאמינה באמת במה שכתבתי.

אלא אם כן זה מציק לך.

כל עוד ואתם לא נשואים

ואצלי כן דיברנו וזה.. וממש התפתח ונהינו חברים. נפרדנו לפני שנה כי החלטנו שזה לא טוב.. אבל את לא מבינה איך קשה לנו עדיין!! אל תתחילי עם זה, אחר כך זה סיוט להפסיק. ואם לא תעשי משו עם ההתאהבות זה יעבור לך תוך כמה זמן.. ושתדעי שאני ממש מבינה אותך כי זה ממש קשה.. סיבה אחת שאני ממש התחברתי אליה למה זה לא טוב חבר בגיל הזה זה שנגיד אם היה לך חברה ממש טובה, ופתאום היא השתנתה מאוד מאוד.. רוב הסיכויים שכבר לא תרצי להיות חברה שלה נכון? אז אותו דבר פה.. אם ישלך חבר, את לא תרצי להשתנות.. כי את רוצה שהוא יאהב אותך... ובגיל הזה את חייבת לשנות ולבנות את עצמך ואם יהיה לך חבר זה ימנע ממך להתפתח..

את באמת מוזמנת באישי אני ממש מבינה אותך!! בהצלחה