פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 756)

ממש מרגש!אחדות מטורפת!

כל הבנות קפצו והתרגשו, היה מטורף!

די לסנוביזם! זה מקרב לקב"ה? יופי!

ה' הוא המלך!!

איה התעלות!! פשוט קדושהההה

פשוט כיף!!ועוד שעלו מהאולפנה שלנו שתי בנות.....

גם ככה הרבה ח'ברה מגיעים לירושלים..

בס"ד

 

ואני בשירות

 

אבל שכוייח לכם!

 

ואנשים תתעוררו!!

 

עד שהתנדבות נוגה חוזרת..

 

שווה לכם לגמרי!

לפי השאאלה שבכותרת- מי שיכול לעלות להר הבית (מבחינה הלכתית) אז שיעלה!!! ולא משנה מה!! זה ממש חשוב!

אני לא חושבת שהוא התכוון למשפחה ספציפית אלא לממוצע מגזרי.
יש משפחות חילוניות (שאני מכירה) עם חמישה ילדים ויותר, ויש משפחות דתיות עם פחות, חלק מתוך בחירה וחלק מתוך הכרח (בעיות פוריות, לידות קשות וכו').
אם לוקחים ממוצע של הציבור הדתי לעומת הציבור החילוני, אז ברור שמשפחה דתית יש יותר ילדים מאשר במשפחה חילונית.
וכמובן, החינוך לשליחות הוא מה שעושה את ההבדל.
כי את (לדוגמה), שבאת ממשפחה דתית אבל קטנה, מן הסתם רוצה שתהיה לך משפחה יחסית גדולה, ואילו בציבור החילוני (בהכללה גסה ולא מחייבת) לרוב גם הדור הבא וגם הדור שאחריו ירצו משפחות קטנות (שני ילדים וכלב), ופה נעוץ ההבדל.
מקווה שעזרתי...

קודם כל ממש תודה רבה

אני יודעת שהוא לא התכוון לאף משפחה ספציפית. אלא באופן יותר מגזרי.

למרות שהוא אמר שכמות הילדים במשפחה מעידה על האופי של אותם אנשים והשליחות שלהם.

אבל החינוך לשליחות הוא מה שגורם לאנשים להביא יותר ילדים לעולם?

אחרי זה באמת פתחנו על זה דיון בכיתה. ומישהי אמרה "הרב, אנשים מביאים ילדים כי הם רוצים ילדים."

אני מכירה המון משפחות, חלקן חילוניות וחלקן לא. שאין להם הרבה ילדים (חלק מרצון וחלק לא), אבל חיים חיים של שליחות ממש! אנשים שהולכים ומצילים חיים ומלמדים תורה ומשגיחים כשרות ושולחים את הילדים שלהם לצבא ועוד אלף דברים שונים! אלה לא חיי שליחות? כמות ילדים שאנשים מביאים זה מה שבאמת מעיד על השליחות שלהם?

זו אחת מדרכי הפעולה הנגזרות מתחושת שליחות.

כמובן שיש דרכים נוספות כמו שהזכרת,

שליחות מתבטאת בעשיה, בהתברגות בתפקידי מפתח בצבא/פוליטיקה/תקשורת, במשפחה גדולה וכו'.

 

זה לא אומר דבר על בעלי משפחות קטנות באשר הם, אבל לרוב תימצא לפחות קטגוריה אחת של "שליחות" במשפחה דתית.

(וגם הנ"ל הוא כלל אצבע עם יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל, תחשבי על מי שאת מכירה ותיוכחי)

ה' החליט שלא יהיה לו!

בעזרת ה' יתברך!

 

יש בזה הרבה נכון אבל גם לא נכון. כשמשפחה מביאה הרבה ילדים היא יודעת- כל ילד עולה כסף. כל ילד זה הוצאות לא קטנות, וגם אתגר חינוכי- במיוחד בדורנו.

 

אם כך נשאלת השאלה- מדוע אנשים מביאים הרבה ילדים? הרי הם יודעים שזה עלויות ואתגר חינוכי...או מדוע משפחה עשירה לא מביאה הרבה ילדים? הרי יש להם אמצעים לפרנס הרבה ילדים... וכו'...

 

כתשובה אפשרית לשאלה זו הרב שלך הציע תשובה- זה קשור לשליחות. אני הייתי מגדיר זאת קצת שונה: לא שליחות כמו מטרת חיים. מה המטרה שלנו? יש אנשים שרוצים להקים בית עם הרבה ילדים כי הם רוצים למלא את העולם בחיילים קדושים שיגדילו את כבוד ה' בעולם, יעשו הרבה מצוות ויחזקו את ם ישראל. יש כאלה, והגיוני שבדרך כלל הם צודקים.

 

אך זה בודאי לא כולל את כל המקרים. יש לי חברים שנשואים כמה שנים ועוד לא נפקדו, יש משפחה שאחרי 3 לידות האמא לא יכולה יותר ללדת (רפואית). ז"א- יש כאלה שרוצים ולא מצליחים. יש כאלה שמנסים לא להיכנס להריון ולמרות זאת נכשלים ונפקדים (אני מכיר כאלה).

 

מכיוון שיש הרבה אפשרויות לענות על השאלה שהצגנו- אנחנו לא יודעים למה ההורים שלך בחרו ב-2 ילדים וכלב. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, לכן אין אפשרות להסיק מסקנות על מקרה ספציפי של ההורים היקרים שלך.

 

בהצלחה, אשמח לתגובה.

 

פשוט הבאתי אותנו בתור דוגמה..

אני מסכימה שלהביא יותר ילדים זאת שליחות. זה נכון.

אבל זאת ה-שליחות? השליחות היחידה?

משפחה שבוחרת להביא נניח ילד אחד או 2, בשביל שההורים לדו' שהם רופאים יוכלו להמשיך בקריירה שלהם ולהציל חיים דבר שהם לא יוכלו לעשות אם יהיו להם 8 ילדים. הם לא שליחים?

 

וממש תודה על התגובות באמת שזה עוזר לי להבין דברים

 

הוא בטח יוכל להסביר לך למה הוא התכוון

כנראה שאצל המשפחה שלך השליחות מתבטאת במשהו אחר גדול יותר.. ואין שום דבר רע במשפחה עם 2 ילדים וכלב... 

ב"זאת חנוכה" מארגנות נשות חב"ד יום לנשים בציון דוד המלך.

יהיה סיור מרתק,שיעורים מרתקים על מלכות ישראל,קטעי נגינה נפלאים,והרקדה!!

להרשמה-0504256770

מקווה שעזרתי..

אבל אני די מזועזע ממה שציפית ממני.

שמחה במה שיש לי משתדלת תמיד לחייך
אוהבת את החיים ומקרבן לתורה
תמיד מסתכלת על כל דבר בצורה חיובית
כי אין אין כמו להיות שמח ולהאמין באלוקים שהכל אבל הכל טוב......
תודה אלוקים
אני מאוהבת באלוקים הכי טוב אין אכזבות אין בגידות ואפילו גן עדן מובטח!!!!!
יאאללה תקפיצו
נראה את החיוך שלכם!!!!!
שרשור לחיייוווך בראאאאאאאבבבקק!!!

והעולם- תראו- יהיה פתאום כה טוב!" -לאה נאור.               

ואסור להתייאש! צריך לחלום, ולבקש- לשמוח באמת!!  

              חנוכה מואר ושמח-שמח!

אולי נגיד במקרה של שטיפה אפשר לבקש ממנה שתשטוף יחד איתך וככה זה פחות יפריע..

 

הצלוחה!!=)

הקטע שאת מבקשת מליון פעם ולא מיתייחסים... מתחילה שנה ( 2-3 חודשים אמרתי לה על זה 20 פעם...)
היום בכלל... היינו בשוק שדיברנו בחדר 4 בנות וגילינו אותה עומדת ליד הדלת שהייתה סגורה ומקשיבה לשיחר... אין לך מה לעשות.

זה לא כל כך תשובה- אבל כדאי שתמצאי רבנית שאת מעריכה,ודברי איתה על זה.

עוד משו שאני אישית עושה-

לקחת כמה דקות ביום ולשאול את עצמך שאלות באמונה וקדושה.לא חייבים תשובות.

אפשר להיות שמח אפשר לחיות חיי קדושה, אבל לחיות באקסטזה (התרגשות תחושת דבקות) זה לא אמיתי, העבודה היום יומית היא לא גורמת לאקסטזה ולא אמורה . הדרך האמיתית לחיי קודש זה תיקון המידות והמעשים בצורה רצינית. הרבה לימוד תורה.

קורה לי מלאא שאני בעוצמות מטוורפוות..
ואז פשווט כל דבר שאני נוגעת בו הוופך לקוודשש.. אז איך אני מביאה אתזה לשיגרה?!

אני במשך הרבה זמן הייתי מחפש אורות ואקסטזה. הגעתי לרמה פסיכית(בקטע הטוב (לא סמים או שטויות כאלה אלא באמת ממקום של קודש)) שפשוט לא הייתי יכול להתפלל בלי לעצום עיניים ולהתנועע, ובאיזשהו שלב הבנתי שאני לא מחפש משהו אמיתי.

ולכן הבירור צריך להיות על מקום הקודש בעולם, ועל מה זה בעצם המצוות והתוכן הא-לוקי ששואפים לצקת בחיים ובעולם.

צריך רק תמיד לזכור מה זה אומר בשכל, ומה באמת אנחנו מחפשים. מה זה אומר שכל דבר שאת נוגעת נהיה קודש?

מה זה עוצמות מטורפות? אני לא אומר לשכתב רגש אלא רק קצת לחשוב עליו ולהעמיק בו

הבעייה שאנחנו לא מרגישים אותו ולא מערבים אות בחיים שלנו.
לכן חז"ל תיקנו לנו ברכות על כל דבר.
את קמה בבוקר?תודי לאלוהים ותגידי אלוהי נשמה.
אלוהים חנן אותך בבגדים?תברכי כשאת מתלבשת מלביש ערומים.
ברוך השם יש לך נעליים?כשאת לובשת אותם בבוקר תברכי שעשה לי כל צורכי.
שמעת שחברה קרובה התארסה.או כל שמועה טובה אחרת?תברכי הטוב והמטיב.
לא עלינו שמעת שמועה רעה,פיגוע וכד' ל"ע?תברכי דיין האמת.
משהו קרה שהוא גם טוב וגם רע(אני ברכתי את זה על מציאת גופות החטופים)?תברכי גם וגם.
את רואה בית ע"ז?תברכי "שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו" וכמובן תגידי "בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה"
את רואה ערי יהודה בבניינם?תברכי מציב גבול אלמנה.
לוקחת תרופה?תאמרי-"יהי רצון שיהיה עסק זה לי לרפואה".
את רואה לבנה בחידושה?תברכי ברכת הלבנה.
רואה מישהו או מישהי יפים באופן יוצא דופן?תברכי "שככה לו בעולמו"
רואה מישהו או מישהי ממש מוזרים (לבקן,גמד וכד')?תברכי משנה הבריות (השבוס יצא לי לברך על גמדה לבקנית.
זה מה שחז"ל מדריכים אותנו,משהו טובה קורה?משהו רע?משהו מוזר?
תמיד צריך למצוא את אלוהים בכל דבר.

לי צורם שממציאים לו שמות...

גם קבלת שבת בבית כנסת

בזכות תורות גלות" יש היום את הרב אבינר.

צריך לקחת ניצוצות מכל התורות-ולהתאים את זה אלינו,אל ארץ ישראל.

היא לא התורה עצמה אלא הדרך.
היהדות נכנסה לתוך פקעת ששמרה עליה בגלות, ועדיין לא השתחררנו לגמרי מהתפיסה הגלותית.

"תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל! קדושה, קדושה, אני מבקש.."

   ואורות תמיד אפשר למצוא אם מחפשים מספיק, אם מסתכלים לכיוון הנכון, ופותחים את העיניים..!

 תילמדי נושה שאת אוהבת (לא חייב באמונה) אני חושב שעדיף לא גמרה או מישנה, נגיד על ארץ ישראל אפשר:

אור הרעיון

אם הבנים שמחה

 

על צניעות וחברה מעורבת אפשר:

חסד נעוריך

מגע הקסם

 

ותמיד אין כמו איזה סיפור תנכי מימקור ראשון

 

בעזרת ה'

 

חז"ל למדונו: מכל מלמדי השכלתי, יש תורה בכל זרם, ואדם שפוסל אנשים השונים ממנו בעבודת ה'- כנראה שהוא עדיין בגלות של הבדלים בין זרמים וחוסר קבלת השונה ממני.

 

אחי, אוהב אותך.

בע"ה

 

המצב שאת מתארת מאוד מוכר. הרבה פעמים השגרה מייצרת יובש, הכל רגיל ומשעמם.  ואם כבר יש התלהבות- זה לרוב לא מהדברים הנכונים, וזה מתסכל. 

 

כולנו מחפשים 'אורות', שמחה פנימית, אך לא מחפשים במקום הנכון. לרוב כשאנחנו לא באורות  אם את רוצה להרגיש עוצמה פנימית את צריכה לא להתכחש למצב שלך העכשווי. הסיבה המרכזית לכך שאנחנו לא באורות היא המחשבה שמטרידה אותנו: למה אני לא באורות?  זה בעצמו יוצר לחץ ותסכול פנימי שמפריע לנו להיות באורות גם בעתיד.

לפעמים הלב שלנו לא נפתח בהתלהבות- זה קורה לכולנו, לא צריך להקים ועדת חקירה על זה כי זה חלק מהעניין. אנחנו לא במדרגה של התלהבות כל היום, צריך להיות בדרגת אמונה מאוד גבוהה בשביל זה. אנחנו לא שם כרגע וחבל לנו להשלות את עצמנו ולהתאכזב. אנחנו אנושיים, לפעמים שמחים ולפעמים פחות.

 

חשוב לי להדגיש! אנחנו שואפים להיות שם, לחיות חיי קדושה בדבקות. אך יש רצוי ויש מצוי, וחלק בלתי נפרד מעבודת ה' זה לדעת מה המקום שלי כעת, איפה אני עומד.

 

אם תפסיקי לתסכל את עצמך שאת לא באורות כל היום, ותתחילי לומר לעצמך כל יום: "אני בסדר גמור! "  תצליחי להתחבר יותר לה' ולעצמך, וזה יביא הרבה אורות בעזרת ה'.

 

בהצלחה

 

 

 

קודם כל, תהיי תמיד בשמחה. כל מצווה שאת עושה, תשמחי בה!!!

תדברי עם ה' מתוך שמחה! מתוך ידיעה שאת בת של מלך והוא אוהב אותך!

תשירי שירים חסדיים מקפיצים!

כל פעם לפני התפילה תשירי לעצמך שיר של קודש. כגון: עבדו את ה' בשמחה, כי הרבת, טוב להודות לה', אין כה', לב טהור ברא לי, אנחנו מאמינים בני מאמינים!

שאת שרה את השירים האלה לפני התפילה בבוקר, זה מכניס אותך לתפילה בהרגשת רוממות!

וגם, תמיד תמיד תודי על הטוב. תסתכלי על כל האור שמסביב!

בהצלחה!

בס"ד

 

תורה- חיי עולם.

תפילה- חיי שעה.

 

אם כך, לכאורה היה מספיק רק תורה, אלא שאם אין קדושה בחיי השעה, נראה מי יצליח להמשיך ללמוד תורה

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ה' שמעה בקולי תהיינה אוזניך קשובות לכל תחנוני אם עוונות תשמור יה אדוני מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תיוורא קיוויתי ה' קיוותה נפשי ולדברו הוחלתי, נפשי ל-'ה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו

כדי לא להתפלל עליו סתם.

רפואה שלמה

עלו לי כמה תשובות, אבל אבחר אחת מרכזית יותר.

 

לכל אחד יש רצונות, בקשות ודברים שקשים לו, ועליהם הוא מתפלל.

לא תמיד הוא מקבל את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו מאמינים שבין אם נתנו לו את זה ובין אם לא - זה לטובה.

 

לפעמים ה' גוזר גזירות על עם ישראל או יחידים, שיעברו חוויה כזו או אחרת, שיהיה להם נסיון כזה או אחר.

וזה לא קל, אז אנחנו, בגלל שקשה, מתפללים שה' יבטל את הגזירה.

ולא תמיד נענים. כמו שאומרים: "לאבא מותר להגיד לא".

 

ולכן, 

אנחנו מנסים לשנות גזירה של הקב"ה, אבל אנחנו מאמינים שגם הגזירה עצמה היא לטובה.

 

מקווה שזה עונה על השאלה

(אם לא, יש הסבר יותר ארוך, אבל בהזדמנות אחרת..)

 

 

הגיוני שקשה. החיים קשים. ה' החליט שעכשיו צריך ליהיות לנו קשה, כדי שאחכ יהיה לנו יותר טוב. יכול ליהיות שאם עכשיו יהיה לנו קל עוד מעט אנחנו נתקל במקרה קצת יותר מסובך ממה שאנחנו רגילים ויהיה לנו מאוד קשה להתמודד איתו, כי לא התחשלנו במקרה הקודם שה' זימן לנו. ה' גוזר גזירות אם טובות ואם לא , ואנחנו צריכים לקבל אותם ולשאוף הלאה , גם כשקשה.. אבל. אם אנחנו נתפלל כל הזמן ונבקש שה' יבטל את הגזירות ויעשה שלא יהיה לנו קשה איך אנחנו נתקדם ? אנחנו נשאר באותו מקום נמוך שרק קל לנו וטוב לנו ולא ננצל את החיים כמו שצריך..

מצטערת אם זה לא מובן.. מקווה שלא גלשתי לנושא אחר..

לכן אנחנו סומכים על ה' שידע מתי זה יקדם אותנו ומתי לא.

ולא בשביל ה' ח"ו.

התפילה נועדה לפתח אצלנו מידות טובות, כמו ענווה בידיעה שה' הוא היחיד שיכול לשנות.

 

אבל חוץ מזה- לפעמים ה' שומע. אנחנו לא רואים את זה, לפחות ברוב הפעמים, כי זה לא תמיד מה שציפינו לו. אולי התפילות עזרו לדבר אחר או לשיפור אחר, או בכלל למשהו שנראה לנו רע אבל בעצם הוא מיטיב איתנו.

 

מקווה שהבנת.

 

ובקשר למה שהוספת בסוף- כן. אני מתפללת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר לדעתו, ולא לדעתי, כי אני לא מבינה כלום מהתוכניות שלו. אני פשוט מבקשת- "ה', בבקשה שיהיה הכי טוב שיכול להיות, כמו שרק אתה יודע"

לא עונה על השאלה.. השאלה היא למה אנחנו מלכתחילה מתאמצים לשנות, הרי ה' מטיב איתנו כל הזמן.. לא האם כל התפילות שלנו מתקבלות או משו כזה.. תודה בכל מקרה.. (:

זה בחומר לבגרות במחשבת אז שאיזה שביעיסט יענה לך אני כבר הספקתי לשכוח...
ייתכן שזה ר' יוסף אלבו בספר העיקרים...

תשובות שאני מצאתי-  (בזכות מורי ורבותי )

ה' הוא טוב והוא רוצה להשפיע על בריותיו טוב. ה' רוצה להשפיע עלינו טוב גלוי, טוב שגם אנחנו נשמח בו ונרגיש שהוא טוב. שה' עושה לנו משו רע הוא בעצם רוצה שנחזור בתשובה\ נפעול\נתקרב אליו\נתפלל אליו וכו' והוא לא רוצה שנגיד זה טוב כי זה מה' ולא נתקדם בכלום. ה' לא רוצה להביא לנו רע ושהוא מביא לנו רע זה לטובתינו כמובן אבל אנחנו צריכים לצעוק אליו שהרע הזה יפסק ולא לשבת באדישות ולשמוח.

ה' רוצה את התפילות שלנו! הוא רוצה שנהיה בקשר איתו!!

בקיצור אנחנו צריכים להתפלל הכי חזק ולהאמין הכי חזק שיהיה טוב, אם התפילה שלנו לא נענת (לפי מה שאנחנו רואים) אנחנו צריכים להאמין שהכל לטובה וה' מתכנן משהו אחר שבסופו של דבר יהיה לטובתינו

בנוסף-

מטרת התפילה זה לא לבקש בקשות מה' ולקבל אותם , מטרת התפילה היא קשר עם ה' 

עכשיו אם תגידי שאם מטרת התפילה היא קשר עם ה' אז למה מבקשים בקשות??

 שאת מבקשת בקשות את בעצם אומרת שה' יכול להביא לך את מה שאת רוצה הוא בעל כל הכוחות, הוא מלך העולם והכל הולך לפי רצונו.

בנוסף לתפילה יש כח באמת להביא שפע על האדם שהוא לא היה ראוי לו לפני התפילה. ולכן יש הרבה מצבים שבזכות תפילה נקבל משו טוב שלא היינו רואיים אליו לפני.

מקווה שעזרתי

 

כמו שידוע ה' מקדים רפואה למכה.
הוא לא נותן לאדם בעיות שלא יוכל להתמודד איתן.
אז נכון, לפעמים אנחנו חושבים שזה גדול עלינו,שאנחנו לא עומדים במשימה שה' הכתיב לנו...
ואז אנחנו באים אליו בתחינה,בבקשות שונות לשיפור בחיים שלנו ...
ה'! תעזור לנו! (חלק מהעזרה היא הקשיים וההתמודדויות, רק שלא תמיד אנחנו שמים לב לכך)
בסופו של דבר, כל מה שה' עושה הוא לטובה.
אבל יש לנו את האפשרות לומר לו -אבא! קשה לי!
אז תקח את כל המכשולים האלה ממני!
ובסופו של דבר, ההחלטה היא שלו.
לנו נשאר לעשות את ההשתדלות

המציאות שקוראת בעולם היא תוצאה של הפעולה של ה' יחד איתנו. 

ה' רוצה שהטוב יהיה פשוט וגלוי. 

אך אם הוא היה עושה את זה לבד לא הייתה כאן שותפות בינינו.

לכן זה ממש תלוי בנו. 

הוא נתן לנו את האפשרות להחליט אם המצב יהיה גם טוב גלוי או שלא ח"ו. 

וההחלטה שלנו היא לבקש ממנו לשנות את המציאות כי ברור לנו 

שגם הוא רוצה שהטוב יהיה גלוי. 

 

זה שונה מהמבט הרגיל 

אבל זה מאוד פשוט 

ומאוד נותן כח ושמחה להתפלל לה'. 

וגם מאוד יעיל. 

כי באמת ה' עונה לתפילות . 

אני צריכה לעבור על זה כמה פעמים עד שזה ישב לי טוב בראש..
ממש ממש תודה! הוספת לי המון!

שאם נתפלל ונכיר במלכות ה' ונראה לעצמנו שאנחנו באמת רוצים את הדברים האלה אולי יתברר שרגע הגזירות האלה לא שייכות לנו ומתאימות לנו.

בעזרת ה'

 

זה קצת מבלבל. כשאנחנו עושים משהו נגד דבר שמישהו אחר עושה- אנחנו מרגישים שדפקנו אותו, שהרסנו לו את התכניות.

 

אך בקשר עם ה' זה הפוך! חז"ל כותבים שהקב"ה שמח שמנצחים אותו. הקב"ה שמח כשאנחנו מתפללים אליו, זה חלק מהתוכנית שלו. כמו שכתוב שהאמהת היו עקרות כי הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים.

 

באמת הכל לטובה, גם כל חוסר שאדם מקבל הוא לטובה. למה? כי בעזרת זה הוא יפנה אל ה' וישמור איתו על קשר צמוד.

 

 מקווה שהובנתי.

 

בהצלחה.

בספרו נפש החיים, הוא שואל איך ניתן להתפלל לדוגמא על חולה, אם הקב"ה גזר עליו חולי, הרי שזה הוא תיקונו, א"כ מה שייך להתפלל שיבריא?
ומתרץ שבאמת אם מתפללים על האדם שיבריא, לא שייך כלל, אבל התפילה צריכה להיות על צער השכינה, משום שבכל צער שיש לאדם יש צער גדול לשכינה הקדושה, והתפילה היא שלא יהיה צער לשכינה.. וממילא יסור הצער והגזירה מעל לאדם.

לא קראתי את כל התשובות, אז אני מקווה שאני לא חוזרת...
א. התפילה עצמה מעלה את המתפלל בדרגות ומרוממת אותו, ע"י מעבר לדרגה אחרת גם הגזירה תשתנה כיוון שהאדם עלה בדרגה.
ב. יש לנו אפשרות לשנות את הגזירות שנקבעו ע"י התפילה! גזירה ניתנת לשינוי בכח התפילה!

לא בשביל לקבוע לעם עובדה, אלא בשביל שיתקנו את מעשיהם ויתפללו לטוב ולביטול הגזירה!

כי גזרות פורענות אפשר לשנות! ע"י תפילה, מעשים טובים, חזרה בתשובה...

נכון שזו תרומה עצומה, אבל אי אפשר לרמוס את ההלכה בשם הרצון הטוב.

 

בכל אופן,יישר כוחך על היוזמה. אולי יש מדריכים אחרים שיכולים לעשות משהו דומה?

וההתלבטות בעיקר היא שבכל מקרה אני בקשר איתם אז מה זה כבר ישנה?!

זה ברור שקשר של הדרכה (אפילו חלקית ומזדמנת) הוא הרבה יותר אינטנסיבי מסתם קשר בסניף בין מדריכה לחניכים.
בסופו של דבר השאלה היא יותר עמוקה - עד כמה את חושבת שקשר כזה הוא נכון.
אם תראי שאין לך בעייה עם זה באופן עקרוני אז באמת זה לא משנה הרבה.
אבל אם את חושבת שזה לא נכון לעשות, ואת שואפת ללכת בדרך ההלכה, שום טיעון לא יצדיק את זה.
תעשי בירור עם עצמך בנושא העקרוני.
ונקודה חשובה - אם את חושבת שזה לא נכון הלכתית וערכית אז זה ייתן דוגמא אישית שלילית לחניכים.. וזה ייצור אפקט הפוך מהמטרה.

ב.וגם אם לא,אז להעמיק אותו.

תחפשו מדריכים בסוף תמצאו.תפרסמו בעולם קטן,לכו לישיבות באזור.לא חסר רעיונות.חוץ מזה אולי תעמידו את המדריך שלהם במקום!

ישלך רב או אדם שאת מעריכה, להתייעץ איתו- זו החלטה חשובה ממש!!

 

אני אישית לא מסכימה עם זה- להדריך בנים????!..

מה שאפשר לעשות הוא לעורר את המדריך שלהם או למצוא לו מדש יעיל.....

בהצלחה!!

ומה זה "בכל מקרה יש לי קשר איתם" תנתקי אותו!
ב.בעבר הסתרתי דברים מההורים.בהסתכלות אחורה עדיף לריב איתם ולא להקשיב להם מלהסתיר מהם.כי כשזה מתגלה (וכמעט תמיד זה יתגלה בסופו של דבר) זה יותר נורא.אמון זה הכי חשוב.

נ.ב. אם המצב כזה נורא אם הייתי קומונר הייתי מעיף את המדריך הזה מההדרכה.אני הייתי ממליץ לסניף שלכם לחפש מדריך חדש.

אני גם מאוד בקשר עם חניכים שלי הבנים, ועדיין הגבול שלי היה בלעשות להם פעולות. אבל בואי נעזוב רגע את זה..

תחשבי על המדריך הלא מדריך שלהם. אז נכון שהוא לא משקיע לפי מה שאת אומרת ואת רוצה לקדם את השבטהזה. אבל מה הוא ירגיש כשהוא ישמע שאת כביכול מחליפה אותו? לא נעים אני בטוחה.

אולי הפתרון הוא לדבר עם הקומו' לגבי אותו מדריך ולמצוא פתרון. בין אם לדרבן את אותו מדריך\ למצוא מדריך אחר..

 

בהצלחה.

בעזרת ה' יתברך!

 

אני חושב שהרבה פעמים אנחנו מרגישים יש הבדל גדול בין ההלכה לבין מה כדאי לעשות. זה נובע מבלבול שכביכול ההלכה מנותקת קצת מהמציאות בשטח. ה' נתן לנו הלכה, וכדאי שקצת יותר נסמוך עליו שהוא מבין את המציאות.

 

אני סומך על ה' והולך איתו, אם אני הולך עם ה'-אני בטוח עושה את הדבר הטוב ביותר, לעצמי ולאחרים.

 

במקרה שלך, הגענו לשאלה- האם אפשר לקרב אנשים לה' כשעושים נגד ההלכה, גם מול הבנים וגם מול אמא. התשובה היא לא!

אי אפשר ללמד נערים לעבוד את ה' בדרך שהיא עצמה נגד ההלכה.

 

מקווה שהדברים נגעו בלב, הצלחה רבה.

תני דוגמא..לא חייבת אמיתי..כי זה מאוד משנה לגיל של הבנים..כי ילדים בכיתה ו' ממש לא כמו ילדים בכיתה ז'..
אז אם הם יותר מכיתה ז' עדיף שלא!!;)

• א-י
• יא-כ
• לא-מ
• מא-נ
• סא-ע
• עא-פ
• פא-צ
• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

 

 

 

• מא-נ
• סא-ע
• עא-פ
• פא-צ
• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

פא-צ

• קא-קיב
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

 

יאללה, 6 חבר'ה לוקחים וזה נגמר!!!!

בס"ד

 

בשבת?

 

 

• קא-קיב
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

ארבעה לשבת קודש
ארבעה לשבת קודש!

• סא-ע
• עא-פ

• קא-קיב
• קלא-קמ

שבת שלום!!

‎באשתו אמרו,באשת חברו קל וחומר.
אך אם זה בשביל למצוא את אשתו אז נראה לי מותר...
אבל סתם??? ‎

לשבת עם בנים ...ולדבר ״סתם״ זה חארטה . משהו (לפחות בהרגשה של אחד הצדדים ) קצת יותר להוט ואולי בשלב מסויים של אחרי הרבה שיחות גם מאוהב . זה עיניין שמאוד תלוי גם באיזה סוג של חברה ,גיל ועוד מס דברים זה לא ממש מוחלט אבל בכללי זה מאוד בעייתי לדעתי ..זה לא מוביל למשהו עינייני עם תכלית ..וזה יכול לגרום לקשרים ,לחטאים ולנזקים לטווח הרחוק והקצר .

אם זה סתם לשבת ולדבר למה את צריכה את זה?? זה סתם סתם לשבת ולדבר ואת יודעת בדיוק לאן רוב המקרים האלו מובילים...
יש פעמים שיש בזה צורך ... אבל אם זה לסתם עדיף שלא... זה שאלה טובה למה מרגישים צורך בזה ולא מספיק לשבת עם חברות?? זה התאווה של העולם הזה ;) זה הכיף!! וזה לא מה שצריך ליהיות הכיף!!

כשתשבי עם עצמך בשקט ותחשבי על זה באמת
תראי שזה לא סתם.
זה לא דיבור זורם כמו עם חברות, המתח המיני תמיד יהיה באוויר, את תשימי לב שאת שמה לב למה שאת מוציאה מהפה, מסדרת את השער כל חצי דקה, ומרגישה לא בנוח אם יצאת בחצאית שלא מתאימה לעליונית...
זו שאלה שכל מתבגר עם חשיבה עצמאית יתמודד איתה בזמן כזה ואחר.
לגיטימי!

בעזרת ה'

 

שאלה טובה ואמיתית..

 

דיבור זהו סוג של קשר, וקשר עם בנים זה דבר אסור. הרכבת של יצר העריות דוהרת מהר מידי, רכבת חסרת שליטה. החברה שלנו מאה בנות צדיקות, אידיאליטיות שאמרו: לי זה לא יקרה, אני יודעת לשים גבולות. ו...לא, לא יודעת לשים גבולות, רק בוכה לאיזו בור היא נפלה.

 

שיחה כזו מזיקה ל-2 הצדדים. הבחור שמדבר איתך בטוח שאת מרגישה אליו את מה שהוא מרגיש אלייך. במצב כזה- כל אפשרות תהיה בעייתית מבחינתך-  שאת לא רוצה קשר עמוק איתו, ואז לכי תתפטרי ממנו... ואם תתאהבי בו- אז כבר הסתבכת במשהו שלא רצית להיכנס אליו.

 

ה' כ"כ אוהב אותנו, הוא לא רוצה שיכאב לנו! לכן הוא אומר להתרחק, כדי שלא יהיו פרידות לא נעימות אח"כ.

 

מקווה שהובנתי, בהצלחה.

ויש לי גם המון תוכניות לעתיד הלא רחוק...

אני מפחדת שיהיה לי יותר מדי עומס כשאהיה גדולה ואז אני אתחרט שלא המשכתי.

אני פשוט לא יודעת- להנות עכשיו ולשלם אחר כך או לשלם ביוקר עכשיו ולהנות כמה שאפשר אח"כ?

בעזרת ה'

 

ההתלבטות בהחלט גדולה, זה העתיד שלך ואת דואגת. באופן טבעי לגמרי.

 

אני מרגיש שאת צריכה לשאול את עצמך: "מה המטרה שלי בסוף הלימודים באולפנה? האם המטרה היותר חשובה היא מטרה רוחנית או מטרה לימודית. את צריכה לחשוב טוב על השאלה הזו- זאת שאלת המפתח שדרכה תוכלי לדעת מה המסלול המתאים לך. המסלול הוא רק אמצעי להשיג את המטרות.

 

אם השאלה שלך איזו מטרה יותר חשובה- אני חושב שזה קצת פזיז ללכת ללחץ לימודים כזה. תעשי לימודים יותר בנחת, ותהני יותר. החיים מתקדמים ושנות הנערות חשובות לבניין האופי והאישיות שלך.

 

עוד חיסרון במסלול מצויינים שכזה- יש סכנה לאנשים שלומדים במסלול כזה: יש כאלו שהופכים להיות  מתנשאים ומנופחים מגאווה. הם לא סופרים אף אחד ובזים לאנשים פשוטים, הרי הם מיוחדים, מצוינים.  זה לא בטוח ככה, אך זו סכנה אפשרית שכדאי להימנע ממנה.

 

הארה כללית: באופן כללי, הדרך הכי טובה להתמודד עם התלבטויות- היא לקבל החלטה ולשמוח בה. אין שמחה כהתרת הספקות, עצם קבלת החלטה בסוגיה סבוכה- היא זו שנותנת שמחה ומרגיעה. יהיה בסדר, קבי החלטה ושמחי בה.

 

מקווה שהבנת אותי, בהצלחה רבה.

 

 

זה די חשוב לי. אני אשמח לתגובות!

ההווה!
אלו לא רק חוויות מהנות שלא כדאי לפספס אותן אלא התקופה הזו בונה אצלך קומה של חדווה שמחת חיים וגם קצת השתובבות והתעסקות בשטויות אלו דברים שנפש רגילה דורשת וצורכת אותם.
ואם את מרגישה צורך בהם אז כנראה את כמו רוב העולם שצריך את השנים השטותיות הללו ולא כדאי לך לפספס אותן בדאגות של מבוגרים.
את כולה בת 16 תהני מהחיים!

יש לי על זה תורה שלמה... בהזדמנות אם תרצי אפשר בשיחה אישית... תזכירי לי...

ובחרתי את ההווה. אבל זה בגלל שלא היה לי כח נפשי לכל הלימודים האלה והרגכשתי שיהיה לי הרבה יותר שמחה והרבה יותר טוב אם אני פחות ישקיעע בהם.

 

ממש תלוי איך את מרגישה

אם את מרגישה טוב עם זה וכיף לך להשקיע רק שאת צריכה לוותר על דברים אחרים לדעתי תמשיכי ללמוד . אם את מרגישה רע עם זה וכל הזמן את חושבת על מה שאת מפסידה תפסיקי..

בהצלחה!

אני במצב דומה לשלך, אני לומדת חמש יח"ל מתמטיקה דרך המחשב וזה דורש ממני המון. לא בדיוק כמו שלך כי כן יש לי זמן להדרכת חוץ אבל אין ספק שזה הרבה פעמים בא אחד על חשבון השני..ות'כלס?! אני יכולה לרדת לארבע, וגם כרגע לא הכי הולך לי בחמש. אבל אני יודעת שזה פשוט יהיה לוותר לעצמי. וכן, גם אצלי יש את הקטע של מה יגידו ואיך בת מסויימת תשמח לאיד...אבל שוב, אני יודעת שזה יהיה ויתור עצמי, ואני יודעת שמה לעשות, גם "בחיים האמיתיים" לא הכל יהיה ברורגע ובשלווה, אז מתכוננים ללחץ כבר מעכשיו. את צריכה לעשות חשיבה עם עצמך, עד כמה זה חשוב לך להנות מול להצליח, להשקיע בלימודים מול סניף וכו'. אמרת שיש לך רק שבע שעות בבית, שיעורי בית לא לוקחים פווול זמן ומניסיון, יש מקצועות שבהם אפשר יותר "לחפף".
תבני לעצמך סדרי עדיפיות.
תנסי לבנות לך לו"ז ולראות מה וכמה את יכולה לשבץ בו.
שבעז"ה תהיה לך החלטה נכונה והרבה הצלחה!!

מתחברים ילדים מכל מיני מקומות ומורה לכיתה סינכרונית ושיעור רגיל פחות או יותר

אבל בשביל לעבור טוב צריך המון השקעה חות לימודית

גם ככה אני לא מתה על זה..

אבל אני במשהו אחר. שנוסעים ללימודים אחה"צ, וכן- היה כתוב ששיעורי הבית אמורים לקחת 7 שעות.

בכל מקרה, תודה!

אבל אסור לעתיד להיות מלכודת ולעשוק את "החיות" של ההווה.

 

הדבר היחיד שבאמת קיים הוא ההווה, העבר היה מיקודם והעתיד לא יהיה לעולם. 

הוא יהיה באלפית השניה שבה הוא יהיה "הווה".

 

זה טוב לתכנן בשביל שההווה לא יהיה מבוזבז להבל ולריק. 

אבל חס ושלום לא למכור את ההווה שלי לכל מיני תוכניות עתידיות נטולות חיות. 

 

 

שלום חמודה

 

אני בת 30 וקצת... נשמע זקן לא?

בכל אופן מסתבר שהגיל הזה מגיע ודי מהר... ואיתו כל מה שעשית או לא עשית עם עצמך עד היום...

 

בקצרה הייתי אומרת חד וחלק שתמשיכי בתכנית. נכון שחוויות נעורים זה דבר כיף, אבל גם להגיע לעצמאות כלכלית בגיל צעיר זה דבר כיף ודי מדהים.

 

תוכלי בגיל 20 כבר להתחיל להרוויח כסף ואם תרצי להמשיך ללמוד או לגדל כבר משפחה כבר תוכלי להיות עם אוטו ותנאים שחברות שלך יוכלו רק לחלום עליהם.

 

תוכלי לדלג על השלב הקשה מאד של שילוב לימודים עם הריון  ראשון וכל נקודת הפתיחה שלך תהיה ברוגע ובשמחה בע"ה.

 

יכול להיות גם שתוכלי להיות יותר פתוחה עם מי יהיה בעלך כי השיקול הכלכלי יוסר ותוכלי לבחור אולי בעל אברך ולחיות הרבה יותר בכיף מאשר בנות אחרות.

 

שתדעי לך שהשיקול הכלכלי - כסף כסף ושוב כסף הוא מהותי מאד מאד. עכשיו את בת 16 בערך אם הבנתי נכון ואין לך באמת יכולת לאמוד עד כמה. חוץ מזה שכולנו או רובנו לפחות די תמימים בגיל הזה ורוצים להאמין שערכים ואמונה חשובים יותר. זה נכון, הם חשובים יותר. אבל הכל נראה טוב יותר כשאין לך דאגות פרנסה על הראש.

 

שיהיה לך בהצלחה והשהשם ימצא לפנייך את העיצה הנכונה .

בס"ד

עם כל הכבוד לכסף, ותאמיני לי שיש המון כבוד, לדעתי פספסת נקודה חשובה.
יש גם עניין להיות בגיל שמתאים לך.
בגיל 12 למשל לא מצפים מילדה לצאת לדייטים.
באותה מידה בגיל 16 לא מצפים מילדה לצאת מהבית ולחיות לבד.
וכנ"ל גם פה.
בדברייך די ביטלת את הדילמה באמירה שהכסף הוא חשוב ועדיף להגיע לעצמאות כלכלית מלעבור את גיל ההתבגרות בצורה הנורמלית שלו.

אני לא עונה לפותחת ואני לא מביעה דעה, אני רק רוצה לאזן את דברייך במחילה
יש גם עניין לחוויות הגיל ולתהליך ההתבגרות כשהוא בקצב הנכון.
לא הייתי מבטלת את זה כל כך מהר..
זה גיל שלא חוזר ותואר במחילה אפשר לעשות גם אחר כך כמו כל בן אדם.
חוויות כאלה היא לאתוכל לעבור אחר כך.

ואני מדגישה שאמנם זה נראה שהבעתי דעה אבל אני לא.
רק נתתי את הצד השני.
בעז"ה שיהיו רק החלטות טובות לכולנו!

כמוך אני גם הייתי בתוכנית מצויינות במשך שנתיים.

גם אני הרגשתי שזה תוקע לי את החיים ואני לא מסוגלת להתמודד עם זה-אז פרשתי.

ובזמן האחרון הרגשתי שאני לא עושה מספיק דברים  שבאמת מועילים ואני סתם מבזבזת את החיים.

אז קבעתי התנדבות לעצמי,ארגנתי שהשבט שלי ילך כל שבוע למקום אחר בהתנדבות,התקבלתי לכתוב בעיתון נוער בעיר ו----חזרתי ללימודי מצוינות.פשוט החלטתי לנצל את הזמן עד הסוף.אז סתם טיפ.מקווה שתצליחי גם...

לרמת לימודים גבוהה יותר, ולאו דוקא שהילד מוכן להשקיע יותר- מעל ומעבר. זה גם לא אומר שאחרי שהילד יקפוץ כיתה, אז יהיה קשה לו מבחינה לימודית. והוא גם יכול להשתלב מצויין בחברה!

בקיצור- מה שניסיתי להגיד זה שאם מתאים לך להיות רמה מעל ולסיים תואר כבר בכיתה י"ג- לכי על זה

בתנאי, שזה לא לוקח ממך מאמץ אדיר מעבר לרגיל, ומגביל אותך בצורה משמעותית מבחינה חברתית (כיף ונתינה).

כי לדעתי, בגיל הנעורים חשובה יותר הבניה העצמית והפעילות החברתית, מאשר הדאגה על אחזקת בית מבחינה כלכלית (שאת זה את בכל זאת עושה ע"י הוצאת תעודת בגרות), ואת הכישרון המתמטי שלך בטח תוכלי לפתח גם אח"כ.

כך נראה לי...

בהצלחה!

חח יוסף אשריך על הברכה המפורטת

כמעט קפצתי לשם היום. בסוף לקחתי פסק זמן לנוח במקום...

ומזל טוב קטנצ'יק

בס"ד

גם אני קראתי לו ילדון

ולעוד רבים שאינם באמת ילדונים.

צורת דיבור.

שנה טובה !!
שניראה את הגאולה!

ויומולדת שנה וחודשיים ויום לאחיין שלי

בדיוק.

להשאיר את נוג"ה נקי מפוליטיקה

 

 

בס"ד

אתם מוזמנים בשמחה

בס"ד

אלוקים לאן הדרדרנו?!

טוב נו לא נמחק.. אתה מספיק מקורב למשה די שתתחשבן איתו לבד

שכוייח על העבודה הברוכה שאתם עושים!
וכמובן שהכל פה נאמר בשיא ההומור ובלי טיפה אחת של רצינות.
(משפט שסותר את עצמו..)