פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 768)

תחשבי מה היית מייעצת לעצמך אם היית בת 80 זה כמעט תמיד עובד

תיארת את המשפחה שלך כמשפחה מאוד ערכית.

מתוך כך הרבה יותר פשוט להסביר להם מתוך המימד הערכי.

 

אם את יכולה, תסבירי שחוץ מהלימודים והציונים, מוסד הלימודים

צריך להקנות חינוך. והחינוך שאת מקבלת בבית-הספר שלך א) לא

מספק אותך, ב) פוגע בך.

 

אמנם יש קשיים בריחוק מהבית, אבל גם ללמוד במוסד שאת לא מרגישה

שייכת אליו זה קושי. במיוחד כשבמקביל יש מוסד שאת יודעת שיכול למלא 

אותך. "אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ". יש צד שבו החיבור 

הראשוני האישי הוא קריטי להתגדלות בתורה ומצוות.

 

לעומת הקושי הזמני, יש ערך נצחי לחינוך של חיי תורה.

 

תמצאי איך להסביר את זה במילים שלך.

יכול להיות ששיחה אחת לא תעשה את ההבדל.

הרצינות שלך תימדד בכמה תשדרי להורים שזה חשוב לך. (בכבוד הראוי, כמובן...)

 

בהצלחה!

הקב"ה שם אותך במקום הזה בכוונה ואולי זה חלק מהשליחות שלך..
לדעתי ברגע שאת עוברת את סוג של זורקת את הבנות לכלבים, את משאירה אותן עם הבורות שלהן וממשיכה הלאה, אם תישארי ותראי עד כמה את חזקה באמונה שלך בסופו של דבר זה יוכל להשפיע על הנפש של הבנות ואולי לשנות שם משהו וחוץ מזה תקיימי מצוות כיבוד הורים שזה בטוח שווה את המאמץ.
מוזמנת להמשך התייעצות באישי

אבל מילת המפתח היא "אולי".

 

לא כולן יכולות להיות "שגרירות". ולפני שאפשר להיות שגרירים צריך להתמלא

באמונה וכוחות נפש. וזה לא יותר מדי לבקש. בשביל זה המקום הזה קיים. מה

גם שההשפעה היא הדדית,  באותה מידה הן יכולות להשפיע עליה... וכידוע לכל,

קל הרבה יותר להתדרדר מלהתעלות.

 

אני חושב שצריך לבחון את העניין עניינית:

 

א. מטרת המוסד להקנות ערכים - הוא לא מקנה.

ב. התלמידות לא מלאות בערכים האלה - היא לא צריכה להחליף את המורה.

 

זה קצת כמו "ספק" ו"צרכן" - "צרכן" לא מרוצה, עובר ל"ספק" אחר. וה"צרכן" לא

צריך לחפות על הבעיות של ה"ספק" (באשמתו או לא). אני יודע שזה משל רדוד,

ושלימוד תורה הוא אחרת לגמרי מכל עסק מסחרי, אבל העיקרון מובן. בפועל היא

לא מרוצה. היא יכולה לנסות לרומם את החברות שלה, אבל מה ירומם אותה? אם

לה לא יהיו כוחות, אילו כוחות היא תעביר הלאה?

 

יהיו לנו הרבה אפשרויות להשפיע על החברה שלנו בחיים. אבל את זה עושים מתוך

גדלות, אמונה ויציבות. מי שידלג על השלב הזה של "שתולים בבית ה'" לא יגיע

ל"בחצרות אלוקינו יפריחו".

כל שינוי הוא קשה.

 

אבל לא כל קושי הוא רע. הקושי נלווה לניתוק מהדרך הקודמת.

לפעמים הכאב נדרש כדי להתרפא. אחר-כך יש שמחה גדולה

במצב החדש ואפילו בכאב שהיה, משום שהוא אבן דרך במהלך.

 

אבל את צריכה להחליט מה רוצה

ולאור זה לגשת למעשה מתוך ביטחון והשלמה עם הדרך.

קשה קצת,אבל בכיתה ט' בהרבה מקומות כולן חדשות..תסיימי את השנה בטוב ואז תעברי לאולפנא שמתחילה מט'.

בינתיים כל עוד את שם תנסי לחשוב ולעשות מה שזורמת כתבה והציעה..

 

 

 

חוצמזה,עוד משו, אולי לא כ"כ קשור אבל..לא בכל האולפנות העירוניות כל הבנות יושבות עם האייפונים שלהן ובעד כל התוכניות בטלבזיה וכל זה, ולא בכל האולפנות בשומרון כל הבנות ערכיות ונגד טלביזיה וכו'..

 

 

בהצלחה יאלדה=)

אמרת שאת גרה במרכז, תחפשי אולפנה במרחק נסיעה!!
אני למשל נוסעת שעה- שעה וחצי לאולפנה... מתרגלים
אני ממליצה לך לעבור, ההבדל בינך לבנות בכיתה גדול מידי לפי מה שאמרת..
בהצלחה בהחלטה

אם לא יהיה לי טוב באולפנא?

אם זה לא יהיה מה שחשבתי?

כדאי שתבקרי, תשאלי, תבררי לעומק.

אם את מכירה בנות מאולפנות, מה טוב.

 

אני חושב שאין טוב ממראה עיניים במקרה הזה. אם יש לך

אפשרות לבקר או להיות במין "תקופת נסיון" (אני זוכר שבישיבה

התיכונית היו כאלה שבאו לכמה ימים/ שבועות לפני שהחליטו) זה

רק יועיל לדעתי.

 

באיזו כיתה את?

אני ירחיב באישי...

 

בגדול יש שתי דרכי חיים נפוצות למי שחיי את מה שאנו אומרים 3 פעמים ביום "לתקן עולם במלכות ש-די" (עלינו לשבח)

 

אחת זה לגדול בסוגים שונים של 'חממות' (אולפנה\ישיבה שמתאימים לנו, ישוב תורני, קהילה וכ"ו) לפתח את עצמינו בכל מיני תחומים: תורניות, ערכיות, מוסר ועוד...

ובגיל מסוים לשנות מסלול וללכת להשפיע במקומות שונים..

 

השנייה זה שיש מקומות שאנחנו נמצאים בהם ולא משנה כרגע למה אנחנו שם ואפילו שבאידיאל היום יומי אנחנו לא צריכים להיות שם, אז לפעמים הדבר הנכון יהיה להישאר באותו מקום ולהשפיע לטובה... אפילו שנפגע או פחות נתפתח מבחינה תורנית או דברים אחרים...

ולא נגיע להכי הרבה שאנחנו יכולים... יש מקומות שזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

 

אני מצטער עם כתבתי את הדברים מסובך אני קצת עסוק...

בכללי אין דרך חיים נכונה! זה משתנה לפי המקרה ולפי האדם שעומד מול זה..

כמו שאמרתי אני ישתדל להרחיב באישי..

מוכר קצת..

אבל החבר'ה פה בטח יגידו לך שזה לא צנוע...

אני לא אוהבת כי לא יפה לדעתי אבל בעיה הלכתית-לא ...
היתה יכולה להיות אם היית היחידה ואת לא!
אז אם את רוצה לעשות-תעשי.

נ. ב.
תתחדשי

ממש באלי לעשות אבל ההורים שלי לא מרשים

מה הקטע לעשות שני חורים לשים שתי עגילים?אם זה כיף לך תהני.

אני אישית לא אוהב את הקטע של החורים באוזניים, ועוד יותר לא אוהב את הקטע של חורים בכמות לא סימטרית. זה פשוט מכוער.

ובאותה נשימה - אין בזה בעיית צניעות לזכרוני, וגם סובייקטיבית אני אומר - זה לא מבליט במיוחד(אני מניח שאפשר לתלות עגילים גדולים בהרבה חורים ואז זה כן יבלוט אבל אני מדבר על מצב נורמלי ), וזה לא גורם לשפוט את הבחורה(ברור שיש קצת שיפוטיות על כל דבר, ואם היא תחורר כל אוזן 4 פעמים ותשים עגילים גדולים או דברים כאלה אז זה ישפיע על התדמית והרושם). אין חוק נגד טעם רע, תהנו! תתחדשי

אתה הראשון שמסכים איתי בקטע של הסימטריה.

 

זה ממש מציק בעין

אבל כדאי להמשיך משם הלאה לחור שלישי

העזרת ה' אני יעשה כשאני יגדל קצת..

אפשר להרחיב בבקשה??

תאלצו להסתפק בזה

מישהי שאין לי מושג מי היא תכתוב לי שיש "בעיה" בלי לפרט, בלי מקור, בלי פסק הלכה, בלי רב...

ואני פשוט אסתפק בזה. ברור.

אף אחד, אבל אף אחד לא יצליח להביא לזה מקור או פסק הלכה או רב, כי פשוט אין כזה

אחר כך אני כבר פחות אוהבת...

זה מאוד תלוי בסביבה שלך!

יש מקומות שחור שני זה דבר מאוד נפוץ וזה נחשב רגיל וגם הרבה בנות שנחשבות לדוסות עושות אז זה בסדר.

 

אבל יש מקומות שבהם זה נחשב לדבר חריג ולא דוס ואם בת(/בן) תעשה חור שני כולם יתחילו לדבר על זה וירימו גבה

שם זה לא צנועה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זו דעתי

חור שני זה דבר יפה. אבל עוד יותר יפה זה על האוזן האחת 2 ועל האוזן השניה 3 

כמה שיותר חורים יותר יפה!!!!
וזה בכלל לא של פרחות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 אבל כמו מישי שאמרה פה.. זה תלוי לגמרי בסביבה!!

 

 

חלק עם עגילים גדולים וחלק עם קטנים!

<צ>

 

 

ואז את נראית כמו פיראט.

גם כן קפטן ג'אק ספארו.

יש בנות שזה מהמם עליהן,

ויש כאלו שלא (ולפעמים אפילו מכוער מאד)

כנ"ל לגבי הליקס ונזם

אני גם לא אוהבת את זה בררררר |מצומרר| ממש לא (אין לי אפילו חור ראשון)
אבל חור שני זה דווקא ממש מקובל.


מה שכדאי לפותחת השרשור לחשוב זה -האם אני באמת רוצה לחורר את האוזן?

למה אני יעשה את זה?

בגלל שכולן עושות?

כי אני אוהבת?

אני לא אתחרט על זה בגיל מבוגר?

הבן של חברה של אמא שלי()
עשה עגיל בשפה וההורים שלו אמרו לא שלא כדאי והוא לא הקשיב...
ואז הוא התחזק והתחיל לשמור ראיה והתחתן ואני בטוחה שהוא מצטער על זה.
הוא גידל זקן וזה מסתיר את החור אבל החור עדיין קיים.
אז תחשבי טוב לפני שאת עושה.

כשרציתי לעשות חורים פעם ראשונה חשבתי על זה אבל בסוף החלטתי לשמור על הגוף שה' נתן לי ולא להחזיר לו אותו פגום אחרי 120 בעז"ה.

אני מרגישה ממש ערומה בלי עגילים....

לפחות ככה זה באוזן.. לגבי מקומות אחרים זה כבר סיפור אחר...

ולא הייתי עושה.... כי אני חושבת שזה פשוט לא יפה. 

ואם מוציאים את זה אחרי שבוע מקסימום זה אמוור להיסתם !!

אני ממש אשמח אם תוכלי

רימון נקראת חברה מצוינת

יש לה הרבה מאד רמות חסימה עד לגבוהות ביותר שכבר נקראות אתרוג

שירות לקוחות מצויין ומחירים פסדר ושאר ירקות

בהצלחה

אם זה רק לפרסומות אז יש דברים חינמיים ואם לא גם צריך לבדוק כי היום זה במודעות גם בציבור החילוני ויש תוכניות חינמיות של חסימה או בקרת הורים

אז איך בעצם עושים הכל? אפשר להספיק להתקשר לכל האנשים שכועסים עליך או שהזקת להם עם לשוה"ר..? אולי כן.

עכשיו זה גם אחרי הימים הנוראים אז אולי פחות קשה.

איך אפשר לשוב בתשובה ביום אחד? עכשיו אני חושבת על לקרוא את מחזור יום כיפור..אולי..

 

ביסוד הכל, התשובה מכוונת כלפי הרצון. התשובה היא תהליך של

עילוי הרצון. להפוך את הרצון ממגושם וחומרי לעליון וקדוש.

 

מתוך כך הרצון צריך להביא אותנו לעמדה נפשית שתדחוף

אותנו גם לתיקון מעשי: לבקש סליחה, להחזיר גניבה וכו'.

 

התשובה היא לא רק לתקן מה שהרסתי, אלא גם לא לרצות

להרוס מלכתחילה. כך גם מגדיר זאת הרמב"ם (הלכות תשובה,

פ"ב ה"א):

"איזו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר

בידו לעשות, ופירש ולא עשה [למה?] מפני התשובה".

 

גם בגמרא ידוע המעשה של ר' אלעזר דורדיא. כל תהליך התשובה 

שלו היה פנימי, נפשי,  בלב. הוא ניקה את הרשמים הרעים שהחטאים 

השאירו בנפש שלו.  יש גם תשובה לא-גמורה, אבל גם זה עדיף בהרבה

מלהישאר בחטא.

 

דווקא בקשר לבין אדם לחברו אומר הרב קוק באורות התשובה (בכמה 

מקומות) שהאדם צריך להשתדל לתקן ככל יכולתו. ואם אין ביכולתו לתקן,

ימשיך להשתדל ולא יתייאש והקב"ה ימציא לו דרכים לתקן.

 

איך חוזרים בתשובה?
יש לתשובה הרבה נתיבים ודרכים, כלליים ופרטיים. ראש לכל, הכל מתחיל

בראש. בהכרה, בתודעה - בלימוד תורה. לבנות את זה ביום אחד זה באמת 

קשה. ההכרות מצטברות, עד שהן נוגעות ברצון. השכל מניע את כל כוחות

הנפש, בין היתר גם את הרצון שלנו.

 

ובאמת, אין זה פשט המאמר "שוב יום אחד לפני מתתך". וכי אפשר לחטוא כל

החיים ואז לעשות תשובה? הרי "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, אין מספיקין

בידו לעשות תשובה". הוא הופך את התשובה מתיקון הרע - לסיבת הרע! אז ברור

שלא זו הכוונה.

בגמרא יש דין שמי שנוזר (מקבל על עצמו נזירות) ואומר "אהיה נזיר יום אחד לפני

שאמות" - הוא נהיה נזיר בו במקום! הולכים לחומרא כי אף אחד לא יודע מתי הוא

ימות. ואולי הוא ימות מחר? אז לצאת מן הספק, הנזירות נקבעת לעכשיו. 

אותו דבר גם בתשובה. כשרבי אלעזר אומר "יום אחד" הוא רוצה לומר "תחשוב כאילו

מחר הוא יום מתתך ותעשו תשובה כל יום". ככה בעצם כל החיים שלנו הם חיים של

תשובה.

ככה מפרש הברטנורא במשנה באבות (ב', י').

אני צריכה לקרוא אותה עוד פעם פעמים ולחשוב עלזה..

 

תודה

הרעיון שהלימוד והשכל קודמים לתשובה מתבטא במיוחד בסדר התפילה.

"חונן הדעת" ומיד אחר-כך "השיבנו".

כי ההוא שם למעלה החליט שעשיתי את שלי...
הלוואי וגם הייתי חושב שאוכל ליישם את זה!

אבל בסופו של דבר מפגשת סליחה מכל מי שקרוב אלי וניכנסת לדיכאון עמוק

לים אחד שאני אוהבת
וממלאת שם מחברות שלמות בכל מה שרציתי לומר תמיד

מסדרת תחדר

ותודה לכל הקרובים לי

מנצלת כל מאית שנייה...

שנזכה לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון..!!!

 

מבחינת המעשים, לא בקטע של פחד חלילה

"חיה כל יום כאילו הוא היום האחרון שלך. יום אחד זה יהיה נכון."

אז... זהו. מי שהולך לפי הכלל הזה לא יתרגש 

כמו נגיד סקילה או חנק?

 

ח"ו,לא עליך,כן?

זה שאומרים משהו, לא אומר שמתכוונים אליו.

ואם מתכוונים אליו, לא תמיד זו טעות או צדק.

 

על-פי המציאות.

 

רק לא באמת "לחץ" כפשוטו. להקים בית צריך

מתוך נחת, ככל האפשר. לחץ זה מתח שלילי

שגורר קשיים לאין-ספור.

 

אבל בתור השואלת,

מה את אומרת? 

או ממקום רציני..אם זה ממקום של צחוקים, וכולם צוחקים מזה ואפחד לא באמת לחוץ מזה אז סבבה,

אם זה באמת ממקום אמיתי ומלחיץ אז חבל כי זה סתם יכל להביא למקומות לא טובים.

בס"ד

 

כשתרצי להתחיל לצאת תגידי ותראי איך זה יהפוך לאט לאט לרציני.

 

ולא כל בחור יתאים אני מניחה.

 

[אה ולחץ הוא שלילי, הייתי אומרת שכדאי להתעלם ממנו].

אם הבחור מהפיצה...

אבל למה הוא לא אומר לה את זה?

בס"ד

 

העלית לי דמעות והרגשת הזדהות עמוקה..

 

ב"הצלחה.

כי צריך את זה ממש! כאילו, קטעים מהממים כאלה

 

ואת יכולה מתחת לכל קטע כזה לכתוב משהו מעצמך בקטנה, שיעשה להן טוב

אחיות שלי עשו לי את זה וזה ככ חימם לי את הלב כל יום במסע. זאת היתה הנקודת אור שלי בכל בוקר. לפתוח את המזוודה ולגלות עוד פתק

ערכת לטיסה לפולין:

טופי- הדבקתי עליו פתק:"כשעצוב ולא הולך" -לשימוח בשעת הצורך

טישו- "אני תפקידי לנגב לך את הדמעות"

שקית שניפחתי- "קחי עוד נשימה"- אוויר מא"י לרגעים קשים

תפילת הדרך למטוס

ומכתבים מכל הכיתה כזה..

זה היה ממש חמוד, לא קשה ולא יקר ומשמח כזה.

בס"ד

 

לנו חברה מהכיתה חילקה שקיות קטנות עם אדמה והשתמשתי בזה באחד הטקסים שם .

 

ובכללי כל מכתב מעודד ומחזק.

 

יישר כח על המחשבה!

 

שיחזרו בשלום בעז"ה.

על התנדבות נוג"ה שמעתם בכלל?

יודעים מה זה?

הייתם חלק?

נשמע לכם מגוחך?

 

אז באלי לספר לכם קצת, יישור קו שכזה

מה זה? קבוצת נוער מתנדב שקמה והתפתחה מבין דפי הפורום

וזה נהדר! באמת. זה לא רק חבורה של משועממים חסרי חיים כמו שזה אולי נשמע.. זה קבוצה של מתנדבים! יש אצלינו רישום של כל כך הרבה התנדבויות שונות ומגוונות, מהנות כל כך! זאת חוויה ממש נהדרת להתנדב עם קבוצה שבוחרת לבוא ביחד. זאת לא קבוצה שהמכנה המשותף שלה הוא גיאוגראפי או שרירותי, הדבר היחד שמכניס אותך לקבוצה, שעושה אותך חלק - זה שאתה רוצה להתנדב ושאתה בא. זה יוצר קבוצה מאוד מעניינת. באמת!

 

התנדבות נוג"ה עובדת בצורה קיבוצית, כולם חלק! כל אחד מציע ותורם להתארגנות ולביצוע.

יש מרכזים רק כיד ליצור סדר, כדי שלא כל יום וחצי מישהו אחר ירים משהו ופחות ופחות יגיעו בגלל שיש כל כך הרבה.

משהו חייב להשתנות בגישה הלא מוסרית הזאת.

הם הורגים אותנו!

ותאמינ\י או לא ביבי הוא ראש ממשלה פשוט שפיץ והוא עושה הכל בשבילנו

בשביל האזרחים שלו! גם אם לפעמים אנחנו לא מבינים הכל אני מאמינה שהוא יודע מה הוא עושה..

ברור שלשלוח את כל הדברים זה באמת לא חכם אבל כל אחד טועה..

אף אחד לא מושלם

מרמרה מוכר לך?

אוניה של פעילי טרור מטורקיה שגם ח"כ הטרוריסטית חנין זועבי ימ"ש הייתה שם במסווה של פעילות הומניטרית למען תושבי עזה הכ"כ מסכנים...

לוחמי שייטת 13 שה' ישמרם..

גלשו בחבל ממסוק אחרי שכל קריאות האזרה לא עצרו את הטרוריסטים והם נכנסו למים של ישראל...

הציוד שהיה על הלוחמים היה ציוד לפיזור אפגנות (אפוד בתוכו היה רימוני הלם על האפוד היה רובה צבע!! [כן פנטבול] ))

מתחת לזה היה להם אקדח אישי שאמרו להם להשתמש בו במקרי קיצון שהם בסכנת חיים..

בפועל מה שקרה (חלק ממה שקרה) זה שחיילי צה"ל נפצעו מ"פעילי השלום" נגנבו 2 אקדחים ללוחמים כשהמסוק הגיע קשרו אותו לאנטנה באוניה בניסיון להפיל אותו! זרקו לוחם שייטת מגובה 10 מטר והוא היה שכוב שם ללא הכרה.. שברו ידים ללוחמינו, וירו עליהם! כל זה באוניה מאוד הומניטרית מטורקיה.. באיזה שהוא שלב הלוחמים התחילו לירות ברגלי הטרוריסטים באקדחם האישי וכך השתלטו על הספינה...

אחרי כשנתיים עם אני לא טועה, נתניהו נכנע לדרישת ארדואן ימ"ש ראש ממשלת טורקיה, והתנצל בפני טורקיה על האירוע

ציטוט מאתר "הארץ": 

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אחר הצהריים (שישי) בטלפון עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לראשונה מאז אירועי המשט הטורקי ב-2010. נתניהו התנצל בפני ארדואן על הרג תשעת האזרחים הטורקים במהלך השתלטות לוחמי השייטת על האונייה מאווי מרמרה. ממשרדו של ראש הממשלה הטורקי נמסר כי ארדואן קיבל את ההתנצלות בשם העם הטורקי. שר החוץ הטורקי אמר הערב כי כל הדרישות של טורקיה מישראל בעניין המשט נענו. דבוטולו הוסיף כי ראש ממשלת טורקיה ביקש את רשותם של איסמעיל הנייה ומחמוד עבאס לפני ששוחח עם נתניהו.

במהלך השיחה אמר נתניהו לארדואן כי לאור החקירה שבוצעה בישראל סביב התקרית התגלו כמה טעויות מבצעיות מצד כוחות צה"ל. נתניהו "הביע התנצלות כלפי העם הטורקי על כל טעות שיכלה להוביל לאובדן חיי אדם והסכים להשלים את ההסכם על מתן פיצויים למשפחות הקורבנות".

אתם זוכרים את הסטיקרים "כולנו שייטת 13"זה מהתקופה הזאת...

ראש ממשלה בישראל מתנצל בפני מדינה ששונאת אותנו על זה שלוחמי השייטת השתמשו בנשק חם כדי להציל את חייהם מטרוריסטים ועוד מתחייב שישולמו למשפחות הרוגי המשט פיצויים!

במקום להשתמש בכסף הזה לשפר את ביטחון אזרחי המדינה שנתניהו כל-כך אוהב.. לטענתך...

נתניהו הוא מה שנקרה "ילד כפות" הוא אומר מה שהעולם רוצה לשמוע...

כבר מזמן הוא שכח מה זה עם ישראל..

את יכולה לראות את זה בכ"כ הרבה הזדמנויות כמה הוא מנסה לרצות את חו"ל...

 

בוא נלחם על הגאווה היהודית שלנו ונלך בראש מורם!....

שר חינוך או אולי בגלל שהוא מעלה את הרמה הלימודית או שאולי סגלל התמיכה בלימודי היהדות
לא ברור בכל מקרה חייבים להפיל את האיש שבכל מדינה אחרת היה זוכה לתואר האיש הטוב במדינה
הרי מה הוא עושה?!?
מבטל לך קצת חופש?אתה עדיין מהמובילים בקטגוריה זו בעולם
מוסיף תוצר לכלכלה??
ילד קצת לא נעים אז לא צועקים הרי שנינו יודעים שאתה אפילו לא מאמין בשטות הזאת...
אבל זה נהיה פופוליסטי להתלהם אז למה לא?
אמיתי לא לקחתי את זה ברצינות אבל מבשביל הנזק שמתלהמים כמוך יכתבו טרחתי לשרבט משו...
ותזכור תמיד במקום לשאול מה המדינה עשתה בשבילך תשאל מה עשית בשביל המדינה

 

גם ביטול הבגרויות המטומטם הזה.. מה הקטע לדחוף הכל לסוף השביעית והשמינית?!! אבל איך בדיוקנעיף אותו? נשלח לו מכתב שבו יהיה כתוב: תתפטר?! 

או שאם ממש באל'ך אתה יכול להוציא את כ-ל הנוער בארץ להפגנה המונית!! אנחנו נראלי רוב באוכלוסייה..חחח

אבל שלא יקצר האת החגים שהם סוג של הפגות נחמדות מהלימודים שיקצר את החופש  הגדול....

וחוץ מזה מה זה הקטע הדפוק הזה עם הבגריות...

אני לא מבינה מה הבעיה בלחלק את החומר לכמה שנים של מבחנים...

למה צריך בגרות 1 בכל מקצוע ורק מס מסיום של בגריות חמש יחידות...[

חוץ מזה זה לא חוסך לנו כלום בגלל שהחמ"ד לא יוותר על יחידות בתורה ותושב"ע אז למה זה טוב?

חוסך כסף למערכת...

לדעתי צריך לעשות משהו לגבי קיצור החופשות במהלך השנה...

זה הזמן הכי חשוב...

שממנו לוקחים המון כוחות להמשך...

בואו נעשה משהו עם זה...

בקצרים לנו את חנוכה בחצי...

בואו נעשה הפגנה מחוץ לבית שלו... נפציץ את הפייסבוק שלו בתגובות על זה...

מה דעתכם??

ברוך שהצלני והשארני בתכנית הישנה.

המורה שלי למתמטיקה אמרה לנו אבל אנחנו רק חמשושיות אז זה לא נורא...
נקווה שעד אז ישנו את החוק המפגר!

לארגן הפגנה של כל הארץ! כוווולם יבואו וגם אני לא רוצה להעיף אותו סתם כי אני לא יודעת מה... לא באלי ללמוד! כאילו גם אבל גם הוא מבטל מלא דברים נגיד שהוא ביטל שמלא בתי ספר ילכו להר הבית לסליחות... ועוד כל מיני דברים בסיגנון!

מה לא יזרמו לעשות הפגנה!? זה רעיון לא טוב?

אתה מתלונן שאתה לומד? אז או שתעבור בית ספר או שתתבגר.

קיצור זה מעולה שמבטלים ימי חופשה מיותרים לחלוטין. גם ככה אתה בצמרת ימי החופש בעולם. ואתה מתלונן על הרמה הגבוהה? אני באמת לא מבין על מה אתה מתבכיין.

ו סימני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא תורמים לתגובה שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

צריך לעשות הפגנה בכל חלק בארץ בחנכה או לפחות מחאה ואף אחד לא יבוא לבצפר מה ניראה לו!?!?!

 

אני לא זוכר כי זה מאד ארוך.

אבל בנר חמישי של חנוכה הישיבות היו יוצאות לחופש וזה היה גורם לטרוג (משהו כזה)

וחוץ מזה ישיבה ובית ספר זה שונה...

למה כל חג שיש גורם רק לביטול תורה ולימודים? זה אמור להיות להפך.

אז עזבו את הקטע של החופש ורמות לימודים גבוהות.. ואין מועדי בית!!

הוא גם לא נותן לבית ספר ללכת להר הבית ומקומות מאוד מרכזים בחיים של עם ישראל!!!!!!!

אפחד לא רוצה לעשות משו...?

להפגין????

לדבר??..

לנסות להשפיע!?

 

לגבי מועדי ב' זה באמת בעייתי.

וזה שהוא לא נותן ללכת להר הבית וכדו' לא ידעתי שזה תופעה. שמעתי עד היום רק על הכניסה לקבר יוסף שבוטלה.

קצת יותר קצר והחופשות הקטנות יתקימו {שיהיה חופש}כי החופשות הקטנות הכי כפיות.

תחשבו שלומדים בין יו"כ לסוכות ובחנוכה כל הכיף נגמר .

כי בחופשות הקטנות את\ה נהנים יותר.

תחשבו שבחנוכה לוקחים לנו 4 ימים ועוד 4 ימים שיש בתוכם שבת יום שישי אז זה אומר שיש רק יומים חופש,ויש כאלה שיש להם ישיבות או אולפנה...אני באולפנה ולחשוב שיומים אני אדליק נרות חנוכה באולפנה. מגוחך...

עושים הפסקה ארוכה, קוטעים את הרצף, חוזרים ללמוד וזה נהיה קשה יותר.

צריך להתאוורר, אבל בסך הכל לא סוף העולם אם מקצצים קצת. באסה נקודתית, אבל מערכתית זה יותר חכם.

תשלימו עם זה, יהיה לכם יותר קל לקבל את זה.

איזו כיתה אתה?

בלי חופש אני מרגישה כאילו אני הולכת לקרוס מהעומס...

אבל התלהמות לא תעזור.
ותאמת, אני חושבת ששום דבר לא יעזור כי הוא מאד ממוקד בדרך שלו ולא נראה שיזיז לו מה אנחנו חושבים. אבל אולי אני פסימית.
כל אלה שכתבו שלא צריך ככ הרבה חופש.. חוששני שכולכם כבר לא לומדים. אנחנו צריכים חופש והפוגה. יודעים מה, עזבו תתלמידים. המורים לא צריכים קצת הפסקה?! מתי אמא שלי תספיק לנקות לפסח?! ביומיים שהוא השאיר לה או מפורים ואילך כשהיא חוזרת כל יום בארבע ויש לה להכין שיעורים ולבדוק מבחנים?! שנים על גבי שנים אלו החופשים ואף אחד עוד לא התמוטט מזה, אז מה בוער לו לקצץ לנו את החופשים?! חנוכה קוטע קצת את הרצף של הלימודים ונותן קצת זמן לנשום, פסח זה שאיפת אוויר לפני המתכונות-בגרויות-ימים מרוכזים אז מה רע לו?!

באמת אין לי בעיה לקצר בשבוע את החופש הגדול  בשביל הימים האלה

עכשיו אני בחמישית אז מקווה שישנו את החוק הזה!
אין שום הגיון.

הוא כבר עבר את הבחינות בגרות שלו.
לא איכפת לו שאין מועד ב'.


וחופשים?!- למה בכלל שיגיע לנו? ולמורים?! כולנו מכונות הרי לא?! למה צריך לנוח? מי המציא את השטות הזו? |עצבני ביותר...נרגע ומגלגל עיניים|



מצד שני הבגרות אמורה להיות יותר קלה כי יש מבחנים רק בי"א י"ב אז יהיו פחות שאלות בכל נושא... ואז הרמה של השאלות תרד לא?!
|מקווה בכל מאודו|


אני נשמעת טיפשה שאני מתלוננת על מועד ב'?
כי אני ב' 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית
אבל זה יותר מרגיע לעשות מועד א ' כשאת יודעת שאם ח"ו לא תצליחי תוכלי לעשות מועד ב' ...

סליחה על העריכה פשוט לא יצאו רווחים

אני בשישית וכן דפקתי עם התוכנית החדשה..

אז יכול להיות שהבגרות יותר קלה אבל במקום זה נותנים לנו מלא עבודות לעשות (יותר מ-10 עבודות קיבלנו מתחילת שנה..) כשבסופו של דבר זה רק 30%!!!!!!!!!!

ובנוסף לזה עוד מבטלים את מועד ב'!?!?!?!?!

לא כולם מספיק חכמים כדי להצליח בבגרות בידיעה שאי אפשר לתקן!!!

 

ובלי קשר, באולפנה שלנו בשכבה שלי, הגענו למסקנה (כבר מזמן...) שאנחנו נדפקנו כי רוב הסיכויים שאחרי שנה/שנתיים חוזרים לתוכנית הישנה, ואם זה אכן יקרה יהיה לנו מאוד מסובך באוניברסיטה, כי אמרו לנו שלא יהיה לנו פסיכומטרי, אז נצטרך להשים חומר...

 

ובנוסף, יש לי כמה דודים/ות במשפחה שהם מחנכים/ות כיתה י' ולפי מה שהם אמרו, אני הבנתי שבכל מקום לומדים דברים שונים לגמרי וחומר שונה לגמרי, כך שבאוניברסיטה יקח הרבה זמן לישר קו אם כולם..

 

ולסיכום תוכנית גרועה בהחלט!!!!!

הגדול במקום ...
לעשות אותו חודש ולחלק את הימים בשאר השנה

יאללה, מי ניגש לבחירות פעם הבאה?

אני לא מבין מה התלונה.

היה אדם שהתמודד לכנסת. במצע הבחירות שלו הוא אמר שהו יבטל בגרויות (זה כולל מועדי ב') יקצר את החופשים ויפעל לקדם את הערכים שלו.

ועכשיו שהוא נבחר לכנסת ונהיה שר החינוך - הפלא ופלא הוא עושה את מה שהוא הבטיח לעשות! מבטל בגרויות! מקצץ ימי חופשה!

אני חושב שזה ממש לא בסדר! איזה מין פוליטיקאי הוא? הוא לא יודע שפוליטיקאים אמורים לשקר ולא לעשות את מה שהם התחייבו לעשות?

 

אז במקום להתלוננן בפעם הבאה נבחר/נעבוד ונעזור לבחור מפלגה שתקדם את הערכים שלנו - הבית היהודי, הליכוד או הפיראטים.

ואז אם המפלגה שנצביע אליה תהיה יותר גדולה וחזקה - אולי הרב שי פירון לא יהיה שר החינוך אלא מישהו אחר.

 

זו הדרך להחליף את שר החינוך!

בהצלחה! 

(אני מקווה שזה נחשב רעיון...)

צריך לקדם מפלגה שתחליט ששר החינוך (או כל גורם ממשלתי אחר) לא יתערב לי בחיים בשום דבר, אם לא איימתי לפגוע במישהו אחר.

 

לא מסובך.

זה קיים נכון?? אולי הם יוכלו לייצג אתונו...

זה אמיתי בהחלט ,אבל זה לא אומר שצריך לפחד זה יותר אומר שצריך לשמוח ולהתפלל ולשפר את המעשים לנו גדי שנהיה זכאים להיגאל כאשר תבוא הגאולה.

לא צריך להתרגש מכל שטות. יש סימנים יותר רציניים להתקדמות הגאולה.

ככלל המשיח לא נוחת מהשמיים, הוא מנהיג צדיק שעולה לשלטון ובונה בית מקדש ונלחם ברשעים וכופה את ישראל לקיים את התורה.

אנחנו לא מאמינים בהוקוס פוקוס, זה לא יהודי.

בשנה הששית לשמיטה. יפה והכל, באמת תשע"ד.

אבל יש שם סרטונים שצולמו כבר כבר לפני יותר משנתיים. ועדויות לא מצולמות

בטח אפשר למצוא גם לפני.

 

חבל מאוד שקוטעים מאמרי חז"ל מההתחלה ומהסוף כדי להתאים אותם למציאות.

נו, באמת, מה זאת הבדיחה הזאת? מאמרי חז"ל הם לא סקופים, צריך ללמוד אותם

לעומקם ברצינות. הרבה פעמים, ואולי אפילו רוב הפעמים, האגדתות והמדרשים הם

לא כפשט.

 

יש לנו כל-כך הרבה סימנים לגאולה, שאם נפרוט אותם כאן יקרסו השרתים של הערוץ

והסימנים לא יגמרו. תרשו לי לפקפק בדבר הזה. |מפקפק|.

"הברון יהיה גאה;)"

ובאופן כללי אצל רוב האנשים חולצה ורודה לגבר מעורר אסואאציות שליליות משו....

אז אולי כדאי לשקול אם להעלות את זה בפורום....

 

סליחה על השמרנות....

חפש בתחנה מרכזית שם חייב להיות....
בהצלחה 

כיסוד,חברות שלא למטרת בירור מעשי לנישואין אסורה,והיא כוללת הרבה נסיונות חמורים כמו שמירת נגיעה ויותר, מעבר לכך שעצם המציאות אסורה.

זה ברור שגם בגיל נוער ישנו רצון להתחבר בקשר עם בן זוג,אומנם כאשר הקשר הזה לא למטרה כשרה כנישואין אנחנו ממשים את היסוד האנושי הזה למטרות לא נכונות,במקום למקום של קודש כבנישואין

משמע שאתם מקדימים את זמנכם...

 

קשר בין איש לאישה הוא מוגדר, הוא ברור. יש לו מטרה ושאיפה. להקים בית, לייסד משפחה בישראל.

כלומר, הקשר מקבל "חותמת כשרות" רק במעמד הנישואין. לפני כן זה רק משחק בכאילו...

 

לפני כן, זה עדיין בוסרי.

ההתלהבות אמנם מאפיינת את גיל הנעורים, אבל בשלב הזה היא דורשת ריסון.

 

אם אין פניכם לחתונה באופק, הייתי ממליץ לכם לקחת כמה צעדים אחורה ולעצור את ההתקדמות של הקשר הזה.

כדי שתוכלי לדעת אם יש התאמה ביינכם שתוכלו להקים בית נאמן. פרטים מהותיים שמפריעים לך, ברור שלא תוכלו לחיות יחד אם את מאמינה בקב"ה והוא לא ולהפך, יחס מדינה - צה"ל, יחס לחז"ל ועוד סוגיות חשובות.

כמה שאת יכולה לברר לפני זה - הכי טוב...
כדי לך לקרוא קודם חוברות הכנה לפגישות - יש חוברת חדשה ממש נפלאה שיחות של הרב שמואל טל על הכנה לפגישות.
אם את רוצה משהו יותר הכנה נפשית של כל הקשר בין גברים לנשים יש ספר של הרב גינזבורג שנקרא "אהבה" ממש ממולץ.

 

מישו יכול להעלות את זה לפה כתמונה?

20141013223549.pdf

הסוגים

 

 

אני באה בע"ה.

בבקשה לפנות באישי.
תודה מראש.

רק נקדים ונאמר שהתקופה בסניף מתחלקת גם להדרכה וגם לחניך
סניף עבורי היה בית 2
הכול גרם לזה פעולות בתדירות גהוהה ישבצים רבים
סתם לשבת עם חברים בסניף על פקל ופיצה
החוויות הכי גדולות זה המחנות המסעות וחודש אירגןן האחרון כמדריך זהו נראלי

א. מקום מפגש עם חברות 

ב. אני מרגישה לא שייכת בגלל המדריכה (לא עושה פעליות ועוד)

ג. חפש ת'מדריך!!

א. מקום שאני רואה את החברות שלי מהאולפנות האחרות.. ולומדת כזה דברים בפעולות לפעמים..

ב חברות, זה שאני שם כבר הרבה שנים..

ג. מחנה!!!!

א. מקום לפגוש את השבט , ללמוד דברים לחיים ולהנות
כשאני הולכת ךשסניף אני מאושרת
ב. שעןשים דברים כל הסניף ביחד
ג. דיונים מיוחדים ופעולות מיטחדות

א. אני מרישה מאושרת בסניףףף

 

ב. מוראלים סניפיים ,פעולות,חברות

 

ג. דיונים בפעולות שבת, חוד"א ,פיזמונסניף

א. בית. מקום לברוח אליו.
משהו שתמיד חי ומחיה

ב. בעיקר ההדרכה

ג. זה לא ממש חוויה, אבל את הצה"ד שלנו

נכנסתי עכשיו להדרכת חוץ אז כלפי הסניף החדש עוד אין ממש תחושות, אז נענה על הסניף הקודם, כחניכה.
זה היה בעיקר מקום להיפגש עם החברות, כי אני לא לומדת איתם באותו בי"ס, תכלס לא הרגשה מיוחדת או משהו..
תחושת שייכות, פשוט כי אני שם מכיתה ד'.
חוויה שאני לא אשכח, לצערי הרב, את העובדה שלא הכניסו אותי להדרכה, אמנם עברה שנה, ונכנסתי להדרכת חוץ אבל זו צלקת.

1סניף זה פשוט מקום שטוב לי בו. שאני יכולה לבכות ולפרוק. שממש עושה לי טוב לראות את האנשים.
2הגודל. המדריכים.
3. פעולות שבת,חמש דקות של דבר תורה של הרב אבינר אחרי מנחה, מסעות

הייתה ונזכרת בהם מעלים לך חיוך ואיך שאת מתגעגעת אליהם..

בהצלחה ענקית!

יש לי מלא דברים טובים זה לא שאני לא רוצה לחזור כי רע לי חלילה!!

פשוט אין לי כח לשיגרה...

שצריך! (אני מרגישה כמו בתחילת שנה)

ברור שחופש זה כיף ונהנים בבית עם החברות וכל היום קניות\טיולים\סטלה וזה..

אבל בסופו של דבר מרגישים סוג של ריקנות..כן נהנים וזה כיף אבל אחרי הרבה זמן של מנוחה הגוף רוצה וצריך לפעול מבחינת הכל וצריך את המסגרת הזאת את השגרה שתעזור לך..

אחרי הכל שגרה זה לא משהו רע...

זה אפילו משהו טוב!

תחשבי כמה דברים את מספיקה כשיש לך שגרה, כמה את מרוויחה מזה וכמה זה עוזר לך!

ותחשבי בלי שגרה..זה סוג של הפקרות.. (ניראה לי!)

אני בחמישית וגם לי (כמו לרוב התלמידים) אין כוח ללימודים ושגרה.

א. צריך לזכור שהלימודים זה ממש לא הכל בחיים! אני מכירה הרבה אנשים מצליחים, שאפתנים ומאושרים שבציונים שלהם לא ממש עברו את ה60, 70. תחליטי לעצמך כמה זמן את לומדת למבחן מראש (מומלץ לא לכל מבחן לתת אותו זמן אלא, בהתאם לרמת קושי המבחן וחשיבותו) וכמה זמן את עושה את ש. הבית. בזמן הנותר נסי לבלות עם חברות, לנסוע, פשוט להנות!!

 

ב. הציונים לא חשובים אם את בדיכאון או אינך שמחה. אז נכון לא תהיי תלמידה מצטיינת ואפילו גרועה. אבל תחשבי איפה כן את מליחה וחשוב לך להשקיע. ( חברה, התנדבות) העיקר השמחה!

 

ג. הרבה דברים אפשר להשלים בעתיד (וכן, גם בגריות) ולא קרה כלום!

 

אני יודעת שחפרתי על זה אבל באמת תעשי מה שטוב לך והעיקר- תהיי שמחה!

וזה ממש לא נורא- אם תבריזי מכמה שיעורים בשבי להנות

 

 

נ.ב 

אם הלימודים כן ממש חשובים לך אז נסי לגוון את השגרה. 

לילה אחד לעשות פויקה או קריוקי.

להחליט שבערב עושים כל הכיתה א. ערב מפנקת! 

ועוד...

אם צריכה עוד משהוא מוזמנת בשמחה לאישי!!!

בנ"א לא יכול להיות כל הזמן בטיולים התרגשויות ..
צריך את ההתנהלות השגרתית היא מאפשרת לך לבצע משימות ופרוייקטים חשובים. אם את בתיכון אז זה ללמוד ולעשות בגרויות.
ואם יורשה לי לחלוק על זו שהגיבה מעלי. זה כן חשוב לסיים בגרויות בזמן.
וממש לא כדאי לך לדחות את הבגרויות ולהשלים אח"כ

תחשבי.. על הזויות היותר יפות שקיימות שם בלימודים. כמו חברות .או תחביבים.. שאת אוהבת. חוצמיזה שאת צריכה לדעת שמה שעושה לך כיף בחופש זה בגלל שהוא מוגבל בזמן. אם החופש היה קיים לנצח. אז..
בקיצור תדסקסי עם חברות בענין תראי שיש עוד כאלו וזה יקל מהתחושה. בהצלחה

ולא צריך בי"ח ובדיקות וכדומה

אני החלטתי שזה לא הולך להיות שגרה אני חצי יום בלימודים ובחצי השני אני יכולה לעשות מלא דברים מענינים שאין קשר בינם לבין שגרה

לדוגמאה: אני החלטתי שמעשיו כל מקום שאני הולכת אני הולכת בריצה (כי אני לא אוהבת סתם לרוץ ולחזור אלא רק אם זה למטרה כלשהיא)

לדוגמה : בא לי להשיג תוכנה של עריכת מוזיקה וכל יום יומיים להקליט משהו (פעם שאני מנגנת בפסנתר פעם בחלילית פעם שאני שרה וכ'ו) וממש להכין שיר מושלם שלא הייתי מתביישת להעלות אותו לאיזשהוא מקום (רק לנשים)

אני רוצה להכין לפחות פעם בשבוע עוגיות 

וחוץ מזה שפעם בשבוע אני גומרת ב- 5 או 6 ואני לומדת גרפיקה אז אני יעשה דברים יפים במחשב 

חוץ מזה אני יכולה ללכת פעם בשבוע לעזור לאחותי הנשואה.

ופעם בשבוע לעזור לגיסתי.

ופעם בשבועיים יש לי שיעור פסנתר

 

בהצלחה.

 

אז בואי תשמחי שאין לך מה שיש לי-יש לי ביום ראשון מבחן בגמרא - יש לי עבודה שהייתי צריך לעשות בחג בלשון ,עבודה באנגלית,מבחן בתנך ,עבודה באזרחות ,ומבחן בהסטוריה..מנראלך מתחשק לי?ואללה לא..ממש לא...פסדר אבל ככה זה י"א,אף אחד לא שואל אותי אם מתחשק לי או לא-אני עושה את זה כי אני חייב.אז חברה תהנו מהחיים לפני שאתם מגיעים לכיתה י"א

ואני דווקא אוהבת את העבודה שלי, אבל אני עוד יותר אוהבת חופש, מסתבר.

אתה מבין שכדאי לך לעשות את זה... 

אתה רוצה לעשות את זה (גם אם לא לגמרי)

יש כאלה שבוחרים לא לעשות ויוצאים בלי בגרות ואח"כ משלימים אבל אז יותר קשה לדעתי...                    

תבלי הרבה בערב חחח ותתעייפי ויעבור הלימודים מהר
אוו
למשל כשלומדים למבחן ללמוד על חוף הים או פיצה זה עודה חשק

 

תחשבי שבכל מקרה את תעשי את זה, בין אם תרצי ובין אם לא

עכשיו את יכולה להעביר את זה בבאסה ואת יכולה להעביר את זה בכיף

הכל תלוי  בך.

 

ואגב- ברגע שאתה משקיע ועושה (ש.ב, ללמוד למבחנים) זה נותן הרגשת סיפוק

ועוד יותר אם אתה מצליח, ואז כל האוירה של בית ספר, אצלך לפחות, הרבה יותר כפית!

• א-י
• יא-כ
• כא-ל
• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע
• עא-פ
• פא-צ
• צא-ק
• קא-קיב
• קיג-קיח
• קיט-קכא
• קכב-קל
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

אז אני לא לוקחת כי אני כבר מחוייבת על משהו...

שבוע הבא בעז"ה

• א-י
• יא-כ
• לא-מ
• נא-ס
• סא-ע
• פא-צ
• קא-קיב
• קלא-קמ
• קמא-קנ+ יה"ר

 

• סא-ע
• פא-צ
• קמא-קנ+ יה"ר

ותודה לכם על השותפות!
שבת שלום!
שבת של שלווה והנאה!
קרבת ה' ושמחה בו!
שבת שמחה!
שבת של ברכה!
שבת של הצלחה!
השגחה!
סייעתא דשמייא בכל העניינים
תמיד
אורה
ושמחה
וששון
ויקר!.....

נתראה בע"ה בשבוע הבא.
שאו ברכה!

נ"ח.