פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 948)

להגיד לך שלפחות לי זה כבר לא נעים. אבל זה קשה לא לפרוק. אולי תנסי להציע לה דרכים אחרות לפרוק? או שבעדינות תעבירי נושא?

אכפת.. ולגבייך- או שהיא סתם דרמה קווין, ואז לא משנה מה תעשי היא לא תיהיה מרוצה.. ואו שבאמת יש לה הרבה תסכולים והיא צריכה לפרוק. אז תחליטי- או שהיא תסבול או שאת. כרגע זאת את. תחליטי אם את רוצה לשנות את זה וזהו.

 

כל הכבוד לך על מה שאת כן נותנת ועל הרגישות!

נשמע שהחברות הזו לא כ"כ טובה לך

שימי לב אם החברות בניכן היא הדדית או אפילו גובלת בתלות וכן לפעמים צריך גם בזה להעמיד גבולות הטעם הטוב

 

בעייני גם בחברות שהיה הדדית מותר לפעמים להרפות ולהגיד שאת צריכה קצת מרווח נשימה.

אולי תראי לה גם את הנקודות הטובות שיש לה בחיים.

 

הרבה פעמיים אנשים שמקטרים הרבה מנסים לצעוק לעזרה, אולי תנסי לגשש אם קרה שם משהו? לא בהכרח משו דרסטי? אולי משו מציק? מפריע? לא נעים? ואולי ככה היא מנסה לשדר לך שהיא צריכה עזרה?

אולי תנסי לדרבן אותה לעשות דברים שהיא אוהבת ועושים לה טוב וככה היא תראה שיש גם טוב בחיים

 

בכל אופן תזכירי שחשוב מאוד לעזור לחברה, חשוב לתת וחשוב גם לתת לפעמים יותר ממה שטוב לנו.

אבל תזכרי את החבל הדק בין מה שטוב לי ולבין מה שחונק אותי.

 

ובלי קשר, 

אשריך! 

 

זה בקצרה, מוזמנת לאישי.

בהצלחה

 

גם לי יש חברה (אל תדאגי ענאל... לא מדובר עלייך ) שתמיד מדברת איתי על הקשיים שלה. ולא סתם קשיים... זה מצד אחד מאוד קשה לי, אני יכולה ממש להכנס לעצבות מזה, אבל אני יודעת עד כמה זה חשוב לה שיש מישהו שמקשיב לה. בהצלחה!!!

נכון

תגידי לה בעדינות שתשים לב לעצמה, לטובתה בלי קשר אליך ושזה לא כיף לחיות ככה תחיים עם כל כך הרבה תיסכולים 

וכדאי לה יותר להסתכל על הדברים החיוביים בחיים שלה ולא להתלונן כל הזמן..

ככה גם לה יהיה יותר טוב בעז"ה וגם לאחרים יהיה יותר כיף להיות לידה

בתור אחד שפורקים (ופורקות במקרה הצורך) אצלו הרבה אני יכול להבין אותך.
אבל תחשבי שאת באמת עוזרת לבנאדם וזאת מצווה שרואים שכר גם בעולם הזה (החבר/ה מתעודד בזכותך) וגם בעולם הבא.
תחשבי חיובי. או שתפרקי אצלה בחזרה. מה שבאלך

הפריקה אצלך. זה יהיה חסד אמיתי מצדך. לי הייתה תקופה קשה ולא שמתי לב כמה אני נופלת על חברתי. יום אחד היא נתקה קשר ועד היום כואב לי שהיא לא הסבירה לי ואפשרה לי לשמר את החברות היפה שלנו. אני יודעת שזו הסיבה כי אחרי הרבה זמן  של נתק היא ספרה לי את מה שחשה אחרי שבררתי אצלה מה הסיבה לנתק. חבל שננו הפסדנו חברות נפש.

להזכר ולבכות.
‏(אצלי זה הגוש, אבל כנ"ל..)

בס"ד

אבל זה נראה שחומש מעט נשכחה ורציתי לעלות מעט את המודעות גם לשם.

לא פחות כואב..ואולי אפילו יותר...

 

יהי רצון שעוד השנה נזכה לגאול גם את אדמת הגוש וגם את אדמת הר הבית!!!

בס"ד

לא זכור לי שהיה עוד תשעה באב כמו השנה שבכיתי בו כ"כ הרבה בזמן אמירת הקינות על בית ה' החרב

בס"ד

"... ואם זאת הפנימייה עצמה שפונתה מחומש לאחר שהגיע לשם מהפינוי של ימית".

קוראים לי ישראלית גאה!! כי אני גאה במדינה ובארץ שלנו שאנחנו אחד מהמדינו הכי מתקדמות בעולם!!!!!!

 

והשם האמיתי שלי הוא חסוי....

 

אבל היה תפוס. ונראה לי שגם אני1 ואני2 (זה היה מזמן, ואני לא זוכר עד איזה אניX ניסיתי), אז דילגתי ל77.

קוראים לי אבישג, וכולם  קוראים לי שוגי .. קיצר בגלל זה =]

 

 

האמיתי שלי תהילה

יום טוב לככככככככולם!!!!!!!!!!!!

בס"ד

אם גיליתם את השם אז אתם יכולים להבין לבד את הgbck.
630 זה סוף המספר בבית של אחותי... פשוט רציתי לגוון מה531 של כולם בבית כי זה הסוף של המספר בבית שלי.

את הכינוי כתבתי בכיתה ד' כשנרשמתי לוואלה למייל ומאז הוא פשוט מלווה אותי כי אין לי כוח להתרגל לאלף כינויים.

סתם כי בא לי לסבך אתכם קחו תשם של מי שמעליי ותשנו את ה c ב t.

בס"ד

תתבוששי לך!!

על זכויות יוצרים שמעת?!

איפה זיר"ה?!

ענבל- פשוט רשמת את השם בעברים עם אותיות באגלית...

יפה יפה

ותמיד הכי טוב שלום והאמיתי יהודה

למה?

כי שמעתי את השיר "תן לי יד" והתלהבתי..ולא יודעת איך..

פתחתי את זה..על המשך השיר:"יש דרך חדשה.."

וגם זה אמר לי עוד כמה דברים..

והשם שלי הוא:

אופסי

9 הימים!

 

*** **** ****

נכון מהמם
?!

אני יודעת!

בד"כ אני משתמשת בשתיים הראשונים אבל אני אוהבת הכי תשלישי

שם מהמם!!

דרך אגב:

למי שעדיין לא הבין..

אולפניסטית 1 זאת אני

...

והשם האמיתי שלי הוא הודיה.

אוקי..השם האמיתי הוא נטע,וחג'דומט כי אם אני נכנס למשהו אני נכנס אליו עד הסוף. הסניף,הישיבה,הבית היהודי בזמנו.

ואין תשובה זה בעל מסר כפול גם מלשון אין מענה וגם מלשון חזרה בתשובה אני נופל וחוטא הרבה וכל הזמן רוצה להפסיק ולא מצליח אז זה ואין תשובה

אל תסתכלו עלי ככה:
הייתי בת 13 וחצי...

ופו הדב היה תפוס, אז אם לא הוא - לפחות חברו הטוב...

הנוכחי, וגם כי זה האופי שלי

כתבתי את השם האמיתי שלי ומאז הוא מלווה אותי.....

חשבתי כמה פעמים להחליף, אבל יש לי מן גאווה (אולי זה שלילי) בשם שלי, אז אני מעדיף להשאיר אותו ככה.....

אז השם הפרטי הוא : ישי

השם משפחה הוא : איילי (למי שטעה לעצמו זה עברות של הירשלר)

וישי זה באמת שם יפה..

וכי נאם זה חסר תחושה ואדיש ולפעמים אני כזאת.

וזו מילה חמודה כזאת חח .

 

נרשמתי לכאן אחרי שחזרתי מאומן באורוות, אז...מבינים?

על כל פעם ששאלו על מה הניק שלי, היו לי כמה מאות שקלים בלי לעבוד קשה . צביליזציה - עיוות של ציוילזציה, שזה תרבות או אנושות או משהו בסגנון(ויקי: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94). העיוות הוא כמובן עם שמי - צבי, והוא הגיע מכך שחברים שלי ירדו על החנניות המשתפכת שלי, ועל זה שאני יודע יותר מדי דברים מיותרים ומשעממים("ידע כללי" למתקשים), זה התחיל בכינוי "צביקיפדיה" והגיע גם עד לצביליזציה.

בגדול,
ככה חברות שלי קוראות לי.
כן, כן.
רוג'ר זה הכינוי שלי גם בחיים האמיתיים
אז אלו התוצאות ;)

עוד כשהייתי צעיר ורענן
וקצת פעור
החלטנו החברה להציף פורום בערוץ 7
את פורום אריאל
ביגלל שהם נעלו אחד מאיתנו (משו כזה לא זוכר בדיוק)
אז כל אחד היה צריך שם משתמש הזוי
זה מה שכתבתי

כעבור 3 שנים יפות אני הולך עם חברי ליזציה ופוגשים ג'ינג'י ומשוגע עם פיאות
הם אומרים "יאלה בואו אתנו להתנדבות"
אז ליזציה שחב אותי
ואז ניכנסתי לערוץ וזה היה שם המשתמש שהיה מחובר אז אם כבר אז כבר...

סליחה על החפירות אבל הרגשתי צורך ליכתוב את זה

ליהודים? לא.

ערבים...

אבל אין לי מושג במחירים..

אבל שווה בטירוף, תזמין אותי גם

"שווה בטירוף" עשית כזה טיול כבר? כמה עלה?

אני לא יודע מה כיף בטיול ג'יפים אם אתה לא נוהג

לא הבנתי עלמה אמרת את זה..

אנשים לפעמים פולטים דברים מהפה בלי לחשוב עליהם בכלל וזה ממש פוגע!!! לי הייתה מישי בכיתה ד' שאמרה לי משו פוגע והיא סתם העירה בלי שום מחשבה ונראלי רק בגללה כל החיים שלי כשאני אחשוב על היסודי או כשמישהו יזכיר את היסודי אני אזכר בזה...

אני מנסה ללמד עליה זכות... תנסי גם..

מהפה כי...........לפעמים זה נשאר בלב לנצח נצחים!!!!!!!!!!

אבל כמה שזה קשה תנסי להמשיך הלאה ו.....כן פשוט לשכוח, מקווה שהייתי לעזר אם את צריכה עזרה מותק אז בככככככככיף

אין לי בעיה אפילו באישי.

 

 

 

הרוב לא אוכלים בשרי עד מחר בערב, וחלק עד מחר בצהריים.

שמיעת מוזיקה כנ"ל - עד הצהריים או הערב.

 

ב. באופן כללי - לכל זמן ועת. תמיד זוכרים את החורבן. בכל תפילה, בכל ברכת המזון, בכל אירוע משמח.

את האבל המלא של תשעה באב אי אפשר לקיים כל השנה. פשוט אי אפשר

(אאל"ט לאחר החורבן גזרו לא לשמוע מוזיקה בכלל, וכשראו שהציבור לא יכול לעמוד בזה ביטלו את הגזרה).

לכן, פעם בשנה 3 שבועות מוקדשים לאבל העמוק, שגובר עד לשיא בתשעה באב,

אבל אח"כ חייבים לקום ולהתרומם, להתנחם ולהמשיך לפעול למען קירוב בניין ביהמ"ק במהרה בימינו.

אבל בזכות ההקשר למחר(בעצם היום כבר,אחרי צאת הכוכבים ) זו הזדמנות ב"ה

 

מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א:

 

דין יום עשירי באב

בשביעי של חודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, שאם היה חי באותו הדור היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. ויש אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ועשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכל הולך אחר ההתחלה, והתחלת הפורענות היתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי תענית פ"ד ה"ו).

אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג ספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל. 19

וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח; וע' לעיל ח, ז-ח).

כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מותר להתכונן לשבת בתספורת וכביסה ורחצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב (מ"ב תקנח, ג, ערוה"ש ב. בהלכה הבאה יבואר דין מוצאי צום שנדחה).

נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרו מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום, וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן. 20

 

לינק(אגב המספרים שמוצגים כלינקים הם הערות,ניתן לראות את ההערות מתחת,בלינק):

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3810&cat=393

כל כך האמנתי...

טוב, הוא עוד יבוא השנה בעזרת השם יתברך.

כ"כ קשה ככה, שאיך שהימים האלו נגמרים כולם מגיבים ב-

פוווווווווווו! אפשר לשמוע מוזיקהה.

ולאכול בשרייי.

ולכבס.

כבר נמאס, זה היה יותר מדי!

 

וזה קשה לי, כי הלוווואוו! לה' אין בית, אנחנו מאכזבם אותו יום-יום שעה-שעה,

אז 9 ימים בשנה - תתמודדו!

ואחרי שיעברו תבכו שהוא עוד לא נבנהה.

 

וגם אני צכה להתחזק בזה, כמובן.

שצמים, אבל את האמת, בכלל לא צמים.
הם צמים פיזית, אבל לא מרגישים את משמעות הצום ורק מחכים שיגמר, ומהר!
ויש אנשים שלא צמים, אבל מרגישים כ"כ את החורבן, ורק מתפללים לה' שהיו יכולים לצום וכמה כואב להם...
וכמובן - יש שילוב של שניהם
 

הרבה מהעניין זה התוכן של הצום, ולאו דווקא הצום עצמו.
אסור לך לסכן את החיים שלך, הם יקרים!
ויש עוד רבים שלא צמים (מעוברות/יולדות/מניקות חצי וכ'ו..)
לא צריך להיות לך ייסורי מצפון כל עוד את לא אוכלת מולם ומוציאה להם את העינים...
אני בטוחה שאת יכולה להרגיש את כאב החורבן מהמקום שלך.
מקווה שהיה לך משמעותי.

 

הרבה בהצלחה ורפואה שלמה!

 

אסור לי עדין לצום כי גילו לי את הסוכרת רק לפני 4 חודשים ואולי עוד כמה שנים יהיה מותר לי לצום.... בעז"ה!

בכל זאת מקווה שעברת אתזה בהצלחה..

גופנית ע"י גורם זר..

אפשר להגדיר את מה שאת מתארת או כחרדה או כפגיעה נפשית כלשהי..
 

בהגדרה נפשית זה... קשה להגדיר

חוויה נפשית קשה ומערערת.

זה מאוד תלוי באדם, כל אחד חווה דברים אחרת.

יש הרבה מאוד תופעות גופניות שמתרחשות בעקבות טראומה נפשית. החל מזיעה קרה, רעד, וכלה בהתקף חרדה, אסתמה, אפילפסיה.

גם מחלות נפש הן במידה רבה גופניות, ולרוב מתחילות ב"טריגר" - טראומה.

 

בוודאי שהנפש מרגישה שונה אחרי תקופה.

"הזמן לא מרפא כאב", נכון? 

בטח ובטח כשהנפש מפעילה מנגנוני הגנה, שגורמים לה להדחיק ולא להתמודד עם התכנים בשלב הראשון, כדי לאפשר לה לשרוד.

אח"כ הטראומה צפה... חזק... ודורשת עיבוד...

ושוב תקופת רגיעה, ושוב הצפה. כמו ספירלה. עד שנרגעים.

 

היום אני פשוט לא מבינה את השאלה האחרונה שלך. פעם החזקתי בה מאוד חזק - היום אני לא מבינה כמה טיפשה יכולתי להיות.

מי קבע ש"התמודדות" זה להמשיך בלי להביט אחורה?

מי קבע ש"להיות חזק" זה להתעלם מעצמך?

זאת בריחה. לא גבורה.

הגבורה האמיתית זה להסתכל, להכיל, לעבד, להתמודד - ובכל זאת להמשיך הלאה.

לחיות כאילו לא קרה דבר - זה לא לקרוא את מה שהקב"ה מכתיב לך.

 

טראומה זה משהוא שפוגע בנפש...זה טראומה!

יכולהיות שזה ישפיע על ההיתנהגות..על דרך חיים..ועוד כמה דברים..

ולא בדיוק הבנתי ת'שאלה!

אם זה ממש חשוב!

אני אשמח לעזור לך..[יש מי שיעזור לי לענות על השאלה..]

לך,שטראומה כמעט תמיד פוגעת גופנית(פיזית)!!!!מניסיון קרוב...

 

לאדם יש מודע- הדברים שאנו מודעים אליהם,

ותת מודע, דברים שהראש יודע, אבל לא תמיד האדם מודע לכך.

 

טראומה זה דבר שנחרט לאדם בתת מודע, ולכן לא תמיד הוא מודע לכך,

ולפעמים, לרוב כשזה קיצוני, זה עובר גם אל המודע,

וכשיש לאדם קושי בתת מודע לפעמים הגוף מתמודד עם הקושי/הכאב על ידי "פיצוי" פיזי.

    כמו אלרגיות, מחלות מסוימות(זמניות), מצבי רוח ועוד..

 

 

(אמא שלי עובדת בטיפול בטראומות.. 

                  רפואה לא קונבנציונאלית..)

מניסיון אישי.

 

אני מגמגמת. ואומרים שזה כתוצאה מטראומה שחוויתי בגיל 3.

אז כן. טראומות משפיעות עלינו...

 

ניק זה נפתח רק לצורך ההודעה הזאת.

2013-70=1943... לא שזה משנה כ"כ אבל רק להעמיד דברים על דיוקם

עושים את השנה הלועזית (2013) פחות הגימטריא של חיים (68) ויוצא את השנה לחורבן הביתץץ

 

2013-68=1945

 

הרבנית ימימה מזרחי שליט"א: חצות היום של ט' באב יום שלישי 12:45 בדיוק!! שעת רצון אדירה!! זה הזמן לבכות ולשאוג על חייך, על החורבן!! חודש אב מזלו אריה, תשאגו מקירות הלב תשבו על הרצפה ותבכו... מובטח שתענו!! יותר גבוה משעת הנעילה!! מי מוכן להפסיד דבר כזה?? יהי רצון שתזכו לישועות ונפגש בביהמ"ק!
(רצוי להעביר ולזכות אחרים)

חיברתי את זה

זו גם שעת רצון אדירה

יאלה עוד מעט הוא מגיע!

הצום יוצא עוד שעץיים וחצי... .

"הקדמה לפרק חלק".

לבכות ולהתפלל על כל החסר.

אנשים התרגלו לחיות לא בתור חלק מהגוש  והתמימות נהרסה..

 

גם לא כולם יחזרו לגוש וזה יהיה משו שונה..

אני גם לא בטוח שכל האנשים שהיו שם ירצו לחזור לשם אחרי שמונה שנים שהם כבר הקימו קהילה וכו'....

דברים נבנים בשנים, בהרבה שנים

ברור גם שלא כולם יחזרו, זה לא העתק הדבק...

לא. נקודה

מה שהיה נבנה במשך שנים

זה לא נבנה ברגע וזה מה שהמדינה הזאת לא תצליח להחזיר זה לא איזה גזור והדבק שאפשר לשחק עם זה

 

שתיבנה ארץ ישראל במהרה בימנו ויבנה ביהמ"ק

אי אפשר להחזיר מה שכבר לא קיים.

יהיו שם אנשים חדשים, וחיים חדשים בעז"ה בקרוב ממש!!