צנוע? יפה? שווה לראות?
תודה 
צנוע? יפה? שווה לראות?
תודה 
צריך להעביר רק חלק אחד פצפון...
להעביר זה אומר קודם כל להתקל בו ולראות אותו
יש חלק לא צנוע לפי הדברים שאומרים שם..
אני חושב שהרוב בכל זאת לא יעבירו עד שיראו ממש שזה מה שמתרחש(רמז זה רמז,אם אוהבים את הסרט יכולים לחשוב שלא הבנת נכון,הרי יש נטייה לאדם לרצות לראות את כל התוכן,ועד שלא ידע בודאות כנראה שלא יסתמך על רמזים),מה גם שאותו אדם לא ידע לאן להעביר הלאה וסביר להניח שיעביר מעט ויתקל בזה בכל זאת.
אבל יותר מזה,מה עם להכנס למציאות שלילית בה נרמזים דברים שליליים ?,ואדרבא הידיעה שעוד רגע אתה תראה את הדברים ויזואלית ?(עצם התודעה שיש סיכוי כזה או עצם התודעה שגיבורי העלילה שהזדהת איתם עושים דברים שאינם ראויים,מחלחלת לנפש) כל דבר משפיע על הנפש,על כן אין כאן מדד של גרוע יותר או פחות,אלא הפרדה בין טוב ורע.
יראו סרט כזה מדהים?
וזה לא מבחינת אולי יכנס לתודעה,אלא שזה ישפיע בהכרח,על הנפש..
וככלל לא ראיתי שגויים יודעים לביים סרט שיתאר יהודים שומרי מצוות בצורה נאמנה למקור ולא מבישה,שבעצם מתארת הלך רוח נכרי ולא יהודי,כנראה שזה נובע מכך שזה מה שהם מכירים וזו התודעה שלהם.ולמעלה מזה, אם בסרט כזה שבמציאות ליהודים לא היה מה לאכול ומה לשתות,ובכל השואה היו בזעזוע מתמשך בכל זאת מוצאים מקום להכניס קטע לא צנוע בלי שום קשר למאורעות השואה והצרה הגדולה שהייתה ליהודים זה דווקא סרט גרוע(מבחינה כוללת),שלא יודע (או אפילו מעוות) לתאר בצורה נאמנה את השואה והיהודים בתוכה,וחשוב לא להכתים את זכרון השואה והיהודים הקדושים בעלילות כאלו.
לישראלית גאה,לא באתי לומר שאין בהכרח קטעים מרגשים כאלו ואחרים בסרט,אלא שאם הסרט בכל זאת מוצא לעצמו מקום להכניס עלילה כזו לתוכן השואה,הוא לא סרט טוב מבחינה כוללת.
מאטז שזה קרה,
מחשבות וזכרונות עולים בי!!!!
זכרונות שרציתי למחוק ולהשכיח..
כ"כ כואב!!!
לא, הן לא מבינות כמוני שאם
הוא מישו חרדי מוכר הופך אותו לבסדר.
זכרונות שרציתי להשכיח,
שאסור לדבר עליהם,
שפה הלב נקרא לגמרי מחסן!!!
~סוף פריקה~
אני די נמנעת מלדבר באישי עם בנים![]()
יש מצב תכתוב פה?
ממש בכיף מותק!!!
כואבת!!יש מצב במסר?
קשה לי להתחבר לט' באב
כאילו אני עצוב וזה אבל לפעמים אני כועס סתם או מזמזם שירים ואז תופס את עצמי ונזכר שזה אחד הימים הכי עצובים בשנה. אז חשבתי, מישהו/הי יכולים לכתוב כמה שיותר דברים עצובים שקרו ט' באב? אולי אם אני אבין את כמות הצרות אני אצליח להתאבל יותר טוב. תודה
גיטין דף נ"ה [והלאה..אתה כבר תראה מה קשור..] יש שם סיפורים של החורבן. כדאי עם שוטנישיטן/פירוש
לפעמים יש בסוף הקינות סיפורים - תבדוק.
רק - כולם נוהרים להר הבית, ששם כל המתים קמים לתחיה.
במו ידינו כציווי: "ועשו לי מקדש" וכמו שזעק חגי הנביא על העם: "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב...עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר ה'"
נכון כיום מבחינה טכנית איננו יכולים לבנות אותו בגלל מוסר מעוות שפשט בהם- הערכים הפלורליסטיים כמו חופש דת-חופש לכל אדם לעסוק כפי הנראה לו לנכון ובכך לתת היתר ולעודד את הרשע מבלי אפשרות לחסל אותו כמו שאנו צריכים באמת לעשות- להוריד את המסגדים והכנסיות. כיום אין אפשרות להוריד את המסגד (שאם יעשו כן יבנוהו מחדש וימנו מאותם אלה שעשו זאת להתקרב להר הבית ) וגם לבנותא תביהמ"ק כי לא יפרקו אותו, כי אל יתנו למה שיגדירו לכפייה דתית, ויבנו מחדש את המסגד וכל מעשינו לא יועילו. אבל מה שכן צריך להלחם במוסר המעוות ש/פושט גם אצלנו בציבור הדת"ל- אין כזה דבר- שיעשה מה שהוא חושב שטוב, יש אמת ויש שקר, יש טוב ויש רעף ואת הרע צריך למגר!!!
אני חושבת שאת המלחמה במוסר המעוות הזה אנו צריכים לקחת על עצמנו- כי התודעה הזו היא המפריעה לנו לבנות את ביהמ"ק, מה שאגב לא שונה הרבה מימי שיבת ציון שאמרו- "הלא אב אחד לכולנו..."
צריך להגביר את התודעה, להסביר לאנשים שההשקפה הזו היא טעות. זה חובה על כולנו. לזירוז בניית ביהמ"ק- ההסברה הזו.
לא יודעת אךי ומה אבל כן בדיבור עם חברים קרובי משפחה וכו'' ', במיוחד בדיבורים על תשעה באב ואיך יבנה ביהמ"ק..
בלי קשר לזה משהו שאני לוקחת על עצמי- לימוד תורה לפחות חצי שעה כל יום בחופש. למעט ימי טיולים (טיול מפשחתי נניח שזה כמה ימים ברציפות, קיצור שכל היום טיול) שאנסה לעשות זאת אבל אני לא יכולה להתחייב אם לא יהיה לי זמן שלא באחריותי. (חוץ מתשעה באב כמובן). כשאצליח לעשות את זה באופן יומיומי אולי אגביר את הכמות. (כמובן שחלק מהימים אני עושה אעשה יותר מכך אבל כל יום אני לא אצליח בבת אחת להתחיל ללמוד שעתיים במיוחד שלא תמיד יש זמן כי יש פעילויות, טיולים, עבודות וכיו"ב).
תודה וישר כח על היוזמה.
במלחמת גוג ומגוג הר הזיתים יבקע ל2 ומשם יצאו המתים לתחיה.
(אם כבר לדייק, אז עד הסוף. לא?)
ככה"נ המשיח לא יגיע בפיצוץ לבן, הוא יבוא בתהליך. בהתחלה הוא יהיה כנראה איזה רב חשוב, אח"כ יתחיל להעיר את העם לגאולה.. לאט לאט הוא יתגלה.
בכל מקרה- גם אם יגיע המשיח רוכב על חמור לבן- נצטרך לבדוק טוב טוב שזה באמת המשיח ולא סתם איזה תמהוני מתל אביב. [הרמב"ם נותן דרכים לבדוק מי משיח אמת ומי משיח שקר.]
לגבי זה שבית המקדש ירד מהשמיים-
יש שני מקורות שכתוב שביהמ"ק ירד מהשמיים- הראשון זה רש"י במסכת סוכה, השני זה בזוהר.
מנגד הרמב"ם כותב שיש מצווה לבנות את בית המקדש, מה שלא כל כך מסתדר עם מה שאמרנו לעיל...
ההסבר הפשוט הוא שיש בחינה של גאוה של "בעיתה", ויש בחינה של גאולה של "אחישנה".
(יש עוד הסברים שונים כדוגמת זה של הרב אלבויים- שיבנו את הקירות של בית המקדש מחוץ להר הבית, ואז שיכניסו אותם בעזרת מנוף הם כביכול "ירדו מהשמיים".)
יש גם קושיות על זה שביהמ"ק ירד מהשמיים. [תעשה ולא מן העשוי וכו'.]
בכל אופן- זה לא כל כך ברור שבית המקדש ירד מהשמיים...
כמו"כ- בניין בית המקדש לא תלוי במשיח, והמשיח אינו תלוי בבנין בית המקדש. יכול להיות בהחלט מצב שיגיע המשיח, אבל יקח לו כמה שנים לבנות את בית המקדש..
יכול להיות גם שנבנה את המקדש, אבל עדיין המשיח לא יגיע..
מי שחולק עלי- גם לפני 70 שנה יהודים אמרו שלא צריך לעלות לארץ, צריך לחכות שיגיע נשר גדול וייקח אותם "על כנפי נשרים", יגיעו לארץ, תשמע תקיעת שופר. יצא אדם עם זקן לבן וארוך וירד ביהמ"ק משמיים. תסלחו לי- זאת תפיסה גלותית שאומרת שאנחנו לא צריכים לעשות כלום בשביל הגאולה. (למעט אולי תפילות) והיא תבוא מאליה. כיום ב"ה השתנתה התפיסה אצל הרבה אנשים שהבינו שאם אנחנו לא נכבוש את הארץ- זה לא יקרה מאליו.. משום מה לגבי בית המקדש אנשים עוד לא שינו את התפיסה הזאת, ולגבי המשיח כמעט ואין אנשים שחושבים שצריך בכלל לפעול בשביל שהוא יגיע...
הגיע הזמן שנפעל למען הגאולה, ולא רק נתפלל שהיא תבוא מאליה בדרך ניסית לחלוטין.
חיים....
אני מבינה את המרמור, אבל צריך לזכור שה' יודע מה הוא עושה. מי שנפטר מהעולם כנראה סיים את תפקידו כאן...
כולם בסוף מתים..
זה שלא כל מי שנראה צדיק הוא באמת כזה ולא כל מי שנראה רשע הוא באמת רשע.
יש אנשים שנראים חיצונית ממש מרשים, עם חליפה זקן ארוך, אולי כלפי חוץ גם עושים דברים טובים פה ושם, אבל התוכן רקוב, לכן זה כלל לא בטוח שאותו אדם שחשבת לצדיק הוא באמת כזה וההיפך..
מה לעשות..??חג'דומטאמא שלי דאגנית אשש בנושא טרמפים. אין דברים כאלה.
ע"מ לחסוך לכם תגובות..
כבר ניסיתי לדבר איתה מלא על זה-אין מצב..
שתעלה על אוטובוס.
|מזדהה|
זה מה שאני עושה
עוגי פלצתשני כיוונים:
א. להביע את הבנתך הכנה לדאגתה, ולנקודת האמת שלה,
בין אם בשיחה שלך איתה, ובין אם במיתון יחסי של השימוש שלך בטרמפים.
ב. להבין שלפעמים מתישהו ההורים מתרגלים, למרות שבהתחלה קשה,
והם לומדים לקבל ולהכיל את דרכך.
אותי ההורים מעודדים להסתדר לבד. (כן, גם טרמפים..)
אבל.. אם והייתי במצבך, לא הייתי שמה עליהם. אתה כבר גדול בשביל שיקבעו לך.
אומנם הם רוצים בטובתך.. (ובלה בלה בלה..) אבל יש דברים שפשוט עושים. לא שואלים.
דווקא ממישהו בוגר שלא רחוק היום שבו הוא יהיה הורה בעצמו, הייתי מצפה להבין שזו דאגה ואהבה כנה לילד ולא "בלה בלה בלה"
יש לי קשר טוב מאד איתם. אני לא רוצה להרוס אותו.
הבינות אותי?
אבל אולי את צודקת בכל זאת.
את האמת? שלדעתי היא צודקת.
מצטערת שאני יוצאת כבדה, אבל אני לא כ"כ אוהבת טרמפים.
אני יודעת שאבא שלי אוסר על אמא שלי לקחת טרמפיסטים מטעמי בטיחות.
ואני די מבינה אותם.
אז נכון, אולי אנחנו כביכול זהירים מידי, אבל אני חושבת שבחיים עדיף להיזהר טיפה יותר מידי מאשר חס ושלום לגרום לאסון.
אני לא אומרת שטרמפים גורמים לאסונות בצורה תדירה, אבל זה ריאלי לומר שזה קורה פעם ב...
אם אתה גר ביישוב מרוחק או משו כזה אז אולי לעלות על טרמפ מהאנשים ביישוב לעיר הקרובה זה סבבה, אבל יותר מזה, אני לא כ"כ בעד.
הקיצר, מצטערת אם לא עזרתי במיוחד, אבל אני באמת חושבת שיש מקום לשקול את הדברים שלה.
עם כל זה שאני נשמעת סבתא - אמא שלך באמת דואגת לך.
אני חושבת שלצפצף על זה (ואני לא אומרת שזה מה שאתה עושה, אני אומרת שזה דבר שאסור להגיע אליו) זה לא טוב.
אם כי יש את הצד שאתה כבר ילד גדול ואלה החיים שלך. אבל פה אני כבר לא נכנסת לשיקולים שאתה תעשה..
לדעתי הרעיון הזה של טרמפים פשוט לא טוב (אא"כ חד פעמי).
אני מבינה שלפעמים אין ברירה, אבל בצורה קבועה זה לא נשמע לי הכי בטוח שבעולם.
גם ההורים שלי הבהירו לי בבירור שאני לא נוסע בטרמפים, והיום אני נוסע - אמנם לא באופן קבוע ובכלל לא הרבה, אבל כן... איך?
זה התחיל מטיול בצפון, שבזמן אמת הבהרתי להורים שלי (ולא עשיתי שום דבר בלי שהם הרשו לי ח"ו, ועל כך בסוף התגובה...) שאין מצב בלי טרמפים > אישור חד פעמי.
כנ"ל > אישור רב פעמי, בצפון.
וכו', > ממקום לימודי לירושלים וחזור.
>בתקווה לאישור כולל וגורף! [בחינת קמעא קמעא...]
ועל כך בסוף התגובה: פעם הייתי צריך לנסוע במקום שלדעתי דעת הוריי עליו הוא שזה מקום מסוכן (אולי גם דעתי עליו היתה כזו אם הייתי שם - בסוף מעולם לא הייתי שם...). התקשרתי כדי לבקש את רשותם, והתשובה היתה - לדעתנו זה מסוכן, אבל תעשה מה שאתה חושב. אנחנו לא רוצים, אבל אם אתה באמת רוצה אז תיסע. ... ולא נסעתי...
סליחה על החפירות בתמצות קורות חיי! ![]()
בס"ד
מצחיק עד כדי מגוחך להסתדר בלי טרמפים?
לא בכל מקום זה אפשרי.
אל תחיו בסרט.
גם אצלי שיש לי כבר תחבורה ציבורית בשנתיים- שלוש האחרונות אני עדיין חייבת טרמפים מפעם לפעם.
דרך העולם.
אין לי אוטו, האוטובוסים ממש לא בזמנים שמתאימים לי, טרמפים האפשרות היחידה.
צודקת צודקת צריך להבין שאי אפשר להיות מבוססים רק על אוטובוסים במיוחד לא אם רוצים לנסוע לטייל או משהו.
זה גם יוצא הון תועפות.
אגב, גם לא בטוח לנסוע באוטובוס
ולא בטוח ללכת בירושלים
ולא בטוח ללכת בשומרון
ובכלל, לא בטוח לחיות במדינה הזאת.
את יודעת בכמה סכנות את עוברת כשאת עוברת ברחוב?
עזבי, כשאת נושמת?
בכל דבר יש סיכון.
ועל כל טרמפ שקרה בו משהו יש עשרות אלפים אם לא יותר שלא קרה בהם כלום.
בדיוק כמו באוטובוסים.
אז תעשו לי טובה..
אם אתה עושה את המקסימום הנדרש לשמור על עצמך זה יהיה בסדר גמור ברוב רובם של המקרים.
יש הבדל בין ללכת בירושלים\שומרון וכו' לבין להכניס אותך לסכנה במודע.
יש טיפה[רק טיפה] הבדל בין לקחת טרמפים לבין ללכת בעיר\יישוב. טיפה.
תוציאו מהראש שלכם שכל האנשים בעולם רעים,ומסוכנים!! כי הם פשוט לא..
רוב האנשים שעוצרים לטרמפים הם אנשים נחמדים ,שבאמת רוצים לעזור לך להגיע לאן שאתה צריך..
נכון שיש חלק מהערבים שעוצרים לטרמפים כדי לפגוע בנו, וגם אפילו יהודים שרוצים לפגוע. אבל הם מיעוט! ויש דברים בהרבה,הרבה יותר מסוכנים מטרמפים!! ההפך! בטרמפים אתה לומד על אנשים, אתה נהנה מהרגע.. מרגיש איך הקב"ה עוזר לך (או לא..),לדעתי זה נורא חיובי.
נכון שצרייך להזהר.. אבל עד כדי לא לסוע לא נראה לי..
וחג'דומט- במקרה הזה, אתה בחור גדול שיכול לדאוג לעצמו , ו"לא לשים" על אמא שלך.. זה לא נקרא כך. מפני שזאת זכותך, וזכותה לפחד בשבילך, אבל היא תתרגל לזה.. לדעתי תסע בטרמפים, ותשתדל שהיא לא תדע. ואז אחרי כמה זמן זכבר לא תוכל בלי טרמפים, היא כבר תסכים..
אני אישית לא הייתי נוסעת כי אותי זה מפחיד, אבל אני מקבלת את זה שכל אחד יעשה מה שטוב לו.
לדעתי זה לא הכי בטוח.
ואל תוציא לי מילים מהפה. אני לא אמרתי שכולם רעים ומסוכנים.
אני גם לא אמרתי שרובם רעים ומסוכנים.
אני בסה"כ אומרת שאנשים כאלה קיימים, גם אם הם מעטים ביותר.
בכולופן לעשות משהו שהיא לא מרשה בלי שהיא תדע זה לדעתי גניבת דעת. (ז"א שזה לעשות משהו שהיא בטוחה שאתה לא עושה..)
אם כי אתה כבר גדול (ועדיין זה ראוי להקשיב להם..), אז אולי זה בסדר. לא יודעת.
(טרמפ ממצפה לקסם..) אולי ככול שתתפוס יותר הם יותר יתרגלו
ממש יכולהיות שההורים שלך צודקים!
הם אומרים לך את זה מתוך דאגה,ורק מתוך זה שאתה הילד שלהם והם אוהבים אותך!
יכולהיות שבשבילך זה קצת מוגזם...שההורים לא מרשים לנסוע בטרפים..
יש לי 3 עצות אני אכתוב רק שתיים..
א.תשאל אותם:אז במקום טרפים,איך אני אסע?[נגיד הם עונים:אוטובוס!) אז מה הבעיה אם אוטובוס? זה מצויין..גם יותר מסודר וגם יותר נורמלי מאשר טרמפים..]אם לא אוטובוס אז תשאל,מה הם מצעים? ואז תגיעו לנקודה כולשהיא...
ב.להיכנס לאימותים[מה שכתבתה שאתה לא רוצה..]ו"לנצח" כביכול..
המון בהצלחה!
אם אתה צריך עזרה..מוזמן..
מקווה שעזרתי..
לדעתי נורמלי לגמרי ליסוע בטרמפים, (סתם לידע כללי הסיכויים שתחטף בטרמפ הם בערך כמו סיכון של לטייל...) או שתבקש מההורים שלך מכונית...![]()
לאט לאט הם התרגלו....
עולה על טרמפ..
תנסה לעשות איתה את זה..אולי זה ירגיע אותה..
כי אם יודע שאני בטרמפים אז מתפללת ממש מרב דאגה, ואז תמיד אני מגיע ממש מהר הביתה.....
שבוע שעבר עמדתי בלילה באיזה טרמפיאדה, והגיע אוטובוס והיה לי כסף וזה ובאתי כבר לעלות ואז נזכרתי שאמרתי לאמא שלי שאני בטרמפים אז אין סיבה לעלות, תוך שניה יגיע טרמפ אחר...
אחרי שתי דקות הגיע טרמפ לאיפה שהייתי צריך והגעתי יותר מהר מהאוטובוס....
ומה תגיד על זה שגם סבתא נכנסת לקישקע של הטרמפים שלי?
בירושלים והסביבה משום מה אין להם בעיה שאני אסע. כאילו, יש להם, אבל בקטנה כזה.. כבר למדו שזה יקרה ושאין להם מה לעשות נגד זה.
אבל השנה נאלצתי מסיבה מאוד מאוד ברורה לנסוע בטרמפים במקומות קצת פחות מוכרים [מתי בפעם האחרונה הייתם צריכים להגיע מיקנעם לפרדס חנה? לא יצא לכם כ"כ, נכון?]-
הסיבה: יש אוטובוס פעם או פעמיים ביום לאיזור. אז נכון שיש לי חינם, ונכון שאני יכולה לעשות דרך ארוכה פי אלף [יקנעם-חיפה-בנימינה-פרדס חנה במקום יקנעם-בנימינה-פרדס חנה. עוד שעה נסיעה נטו, בלי לחכות לאוטובוס/רכבת], אבל..
בשביל להגיע לפני שבת, או לפני סעודה מפסקת, או לפני חתונה-
כשאני עובדת רוב היום, והאוטובוסים בשעות לא נוחים במיוחד-
אז כן. נסעתי בטרמפים. [אחלה טרמפים, אגב..]
ולא גיליתי להם.
אבא שלי יודע שבגדול אני נוסעת בטרמפים,
אבל אמא וסבתא?
אולי עוד כמה שנים אני אגלה להן שזה מה שעשיתי..
עכשיו בינתיים אני משקרת להן קצת..
"בנס הספקתי את האוטובוס של 5 ורבע, היה לי טרמפ מסודר מיקנעם לזכרון.."
זה מרגיע אותן קצת..
להציב עובדה במקרים של דאגה- לא כדאי.
אמא תדאג לך מאוד כשהיא תדע שאתה בטרמפים,
היא לא תישן בלילה- ובשיא הרצינות- אם היא תדע שאתה נוסע בטרמפים והיא מפחדת מזה.
נראלי שפשוט לא צריך לספר להם.
מה שלא יודעים- לא הורג.
אם הם שואלים "איך הגעת?" תגיד שטרמפים, אם לא באלך לשקר [מפאת שלום בית ;) ], אבל סתם ככה להגיד להם "אני אחזור בטרמפ.. נראה כבר.." זה רק יחרפן אותם..
ובקשר לסכנות, אותר-
יש מקומות בא"י שיותר מסוכן לגור בהם מאשר לנסוע בטרמפים.
לגור בדרום ת"א? סכנת נפשות.
לגור בגבעה באמצע כפרים ערביים? זה מזעזע נראלי בקטע של הסכנה..
אפילו לנסוע בכביש 60 זה כבר באמת מסוכן..
וטרמפים דווקא לא מסוכנים באיזורים האלה בד"כ. עוצרים לרוב אנשים מהימנים, צדיקים, נחמדים..
נכון שצריך לשים 800 עיניים על כל טרמפ כי לכי תדעי..
אבל בד"כ זה אחלה בני אדם..
גם לאחותי לא הרשו אבל בשעות שהיא היתה חוזרת הביתה כבר לא היו אוטובוסים..
בעיקר בהתחלה כשהיא עדין לא הכירה את הדרך כ"כ טוב, אז היא הייתה מתקשרת אלי שאני יסביר איך לנסוע וזה, ואז היא תמיד הייתה מוודה שאמא שלי לא שומעת אותי בטלפון, כדי שהיא לא תגלה שהיא עוצרת טרמפים
באמת לא נקלט לי הצער הזה על החורבן.
זה רחוק ממני מאוד, בחיים לא ראיתי את זה. ב''ה טוב לי בחיים, ולא ממש מרגיש לי חסר בלי בימ''ק.
באמת אני שואלת. למה צריך ואיך אפשר להרגיש צער על משהו שאתה בכלל לא מחובר אליו? שלא חסר לך?
אבא שלי הוא מהאנשים האלה שישבו ויבכו על החורבן ממש! ואני רואה אותו ושבאמת עצוב לו וזה לא נכנס לי לשכל. לא נקלט! פשוט לא מצליחה להבין את זה! איך אפשר לבכות ולהצטער על כזה דבר שבחיים לא היית מקושר אליו?!?
זה לא שרע לי ואני מרגישה חסר עמוק. טוב לי ונחמד לי גם בלעדיו.
אז כולם אומרים ''תנסי לדמין שהלוים היו שרים, ועבודת הכוהנים וכו וכו..'' לא מצליחה לדמיין!
נכון שחפרו על זה כבר מלא, אז מי שאין לו סבלנות שלא יגיב וידלג הלאה. בלי כל מיני הערות 'נחמדות' למיניהן. תודה.
הורים עסוקים או טרודים. כמובן שצריך להשתפר ולתקן את זה, אבל תחשבי שזה נורא קשה...
סורי אם פגעתי פה בבן כלשהו............
אבל זה בהחלט מאד עצוב ,שיהיה רפואה שלמה!!!!!!!!!!!!
בשבועיים האחרונים קרו שני מקרים כאלה, בשילה וברמת גן...
לא עלינו.
ateretfaעצוב
חורבן.
אתם מכירים את הסיפור הזה?
"וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך...כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק?
הסיפור כאן מראה לנו משהו חשוב. התבוננות נכונה בחורבן הנורא..
בום! חורבן! ביהמ"ק חרב..! איזה שבר איום.
ופתאום, מתוך כל החורבן, כשרואים את התמונה הכי עצובה שאפשר לראות, ר' עקיבא צוחק..
וחכמים שואלים אותו - תגיד, אתה רציני? תראה מה הולך פה!!!
רגע..מזכיר משהו?
גוש קטיף, לפני 8 שנים.
חורבן, בתים נהרסים, בתי כנסת נשרפים ומחוללים..מאות משפחות מושלכות לרחוב...דבר לא נורמאלי..
ואין, אנחנו לא מצליחים להבין...מה??? למה? אני עוד לא מדבר על טוב...
רק שנבין פרופורציה..
חוץ מהחרבת ביהמ"ק, נהרגו אלפי אלפי יהודים, ונלקחו לגלות ארוכה עוד יותר. מכה גדולה פי כמה..
ולמרות זאת - ר' עקיבה צ-ו-ח-ק!! ממש!
ואנחנו חייבים להבין, למה הוא צוחק?
ר' עקיבה, מסתכל במבט מדהים. יש לו ראיה חודרת. ראיה שיכלה לחדור מבעד לשועל המהלך ולחורבות המקדש.
בראיה שלו, הוא ראה שם משהו אחר. נוצץ.
אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח ב): 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו', וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב (מיכה ג יב): 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו', בזכריה כתיב (זכריה ח ד): 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם', עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: 'עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו!'."
ר' עקיבה ראה אותנו [תרגעו, אני לא זקן..] דרך החורבן הנורא. הוא ידע שלמרות הכל יהיה תקומה!
אני בטוח שר' עקיבה היה מציאותי. גם לו כאב על התמונה של החורבן, אז למה הוא ראה את המצב כ"כ ורוד?
וכאן, התשובה מדהימה. שאנחנו חייבים לראות אותה מול העיניים בט' באב...!
ר' עקיבא לא עיוור. הוא רואה את הכל בדיוק כמו חכמים...
אבל הוא מכניס פה את המחשבה חזק!
מה זה יועיל לי עכשיו לבכות? צריך להתאבל, אבל - חייבים להתקדם!
המצב אז, היה רע. בלי מאמץ אדיר ופעולות מעשיות - התורה היתה נשכחת לחלוטין..
ור' עקיבא אומר לחכמים: צריך להתאבל, אבל עכשיו - עכשיו זה הזמן לבניין! לחשוב קדימה. צריך לבכות! אבל גם להבין איפה אנחנו עומדים..
אז וודאי, צריך להתאבל בט' באב. אבל מיד אחרי האבל - חייבים לחשוב איך פורצים קדימה! אנחנו רוצים ביהמ"ק בנוי או לא?
כל אחד בתחומו. תהילים, גמרא, פעילות..לא חסר. פשוט - תתבוננו!!!
ואם כבר - שתדעו, שלא אומרים תחנון בט' באב. היום הזה הוא "מועד*"!!! רק צריך לעבוד קצת, ונזכה לשמוח בו. אמן
______________
*מהפסוק באיכה "קרא עלי מועד לשבור בחורי"..
קצר ולעניין.
על מה אנחנו מתאבלים? על עצים ואבנים שנשרפו במקדש?
ההתבוננות הנכונה, שמובילה לתיקון, צריכה להתחיל מה "למה?" זה קרה. שם - מתחיל התיקון.
בהצלחה. באחדות ישראל ובבניין המקדש - ננוחם.
מתוך שיעור של הרב ביר בתשעת הימים:
מעל הנהר בעיר חלם היה מתוח גשר. כעבור מספר שנים נפער חור גדול בגשר ואנשים החלו ליפול ולהיפצע.
חכמי חלם ישבו שבעה ימים ושבעה לילות, ולבסוף החליטו להקים מרכז חירום רפואי ליד הגשר.
עלינו לטפל בסיבות לחורבן ביהמ"ק: המצב החברתי בעמ"י, ע"ז [תלוי לפי איזה נביא...]. ולא לנסות לבנות את ביהמ"ק בעודו בית שרוךף.
כפי שבת הקול אומרת לטיטוס: "בית חרוב החרבת, היכל שרוף שרפת" -- כיוון שביהמ"ק הוא סימפטום של מצב השכינה בתוך עמ"י. כשעמי" הדרדר מבחינה חברתית ודתית, [על מׁכרם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעבוּר נַעֲלָיִים]
בדמייך חייתודה רבה,
נותן הסתכלות עמוקה יותר ליום הזה.
תבורכו!
אתמול שמעתי את זה מהרב שמואל אליהו....
יש לי חברה ממש טובה שגרה לידי, ואנחנו כל היום מדברות מבשלות ועושות מלא דברים ביחד.
אבל אני מרגישה לפעמים שאני יותר מידי לוחצת, אומרת את הדברים הלא נכונים, יורדת עליה, וכו'....
מישהי יכולה אולי לעזור לי?
אני רוצה ללמוד איך להביא אותן, ואיך לגרום להן להשאר,
עשיתי מאמצים גדולים בשבועיים האחרונים, אבל מסתבר שאני צריכה שתעזרי לי.
(כל זה בהנחה שהיא אכן לא עזרה לך ודחפה אותך קודם...)
תלבנו את העיניינים, תסבירי לה מה עשית כדי להביא חניכות, וכדאי גם שתבררי עם עצמך האם את רוצה להישאר בהדרכה כדי לתרום לחניכות שלך, או כדי לתרום לעצמך, ותבהירי את זה לקומונרית שלך. בהצלחה
ואיך זה בא לידי ביטוי.
תגיעי מוכנה, כשאת יודעת שאת רוצה לתרום (אם זה ככה?) ושעשית מאמצים בשבועיים האחרונים ותמשיכי בזה.. תסבירי לה את זה.
ואיזה קומונרית קשוחה!!
צריך להעריך את ההשפעה שיש על חניך אחד,
לפעמים זה כל מה שצריך. כמות גדולה זה נורא
יפה ויש גם ערך לכמות, אבל
למרות שאני יכול להבין גם את הצד של הקומונרית,
אבל לא מסכים איתה.
(הכותב הינו קומונר)
אבל ע"פ איך שזה נשמע, הוצאה מההדרכה היא לא פתרון.
הוצאה מההדרכה היא רק אחרי התייעצות עם רכז הדרכה.
בנוהל!
בינתיים שמענו רק צד אחד, אנחנו לא באמת מכירים את המדריכה החביבה ולא את הקומונרית יכול להיות שיש עוד דברים בסיפור שלא שמענו (ויכול להיות שלא), ולכן לא ראוי להגיד "מעולה שהעיפה אותך" ומצד שני " קומונרית מגעילה/קשוחה" להגיד את זה כששמעת צד אחד לא אובייקטיבי זה חוסר רצינות ואחריות.
מבלי ששמעת אותה בכלל? ואם (לא במקרה שלנו כמובן) המדריכה לא הגיעה לסניף במשך חודש, כשהיא כן טורחת להגיע, היא מאחרת, פעולה בשבילה זה משהו שעושים עם כרטיס אשראי וכו'.. רק שאת כל זה היא "שכחה" לספר כאן. מה תגיד?
הבהרה: חס וחלילה לא מדבר על "אנונימית" לא מכיר לא יודע לא מדבר עלייך. מדבר על מקרה אפשרי ביותר, ועל משפט השדה.
דוגמא: אתה מורה, וילד בא להתלונן שתומר הרביץ לו. מה תעשה?
1)תעיף את תומר הביתה
2) תזמן את תומר, תשמע מה הוא אומר, ותחליט.
ואם בסוף מתברר שהילד הוריד לתומר את המכנסיים מול כולם? העונש לתומר יהיה אותו העונש?
???
בקיצור: חוסר אחריות, חוסר רצינות..
חושבת דוגרי..
]דרךחדשה_את רוצה בכלל לחזור להדרכה בסניף שהיתנהג אליך ככה?
את מעוניינת להישאר בקבוצה שלך שאין לך חניכות?
אם לא..
אז אני מציעה לך כמו שכולם מציעים כאן..ללכת לדבר איתה בכבוד אבל באמת!
ולעבור סניף..לעבור להיות מדריכה במקום אחר!
אבל בתכלס תעשי מה שאת מרגישה!
שהיה לך המשך יום מתוק!
בי
איך הייתה השיחה?
סבבה..תסתכלי על חצי הכוס המלאה.. במקום לרדוף אחרי חניכות שלך שיבואו והן לא באות אז תתרמי במקום אחר- אפשר לפעול במגרת חב"ב או גרעין לשאול לגבי רכז חבב/ התנדבות.. יש עו המון דברים שאפשר לעשות במסגרת הסניף..
במידה ולא ייצא כלום מהפגישה עם הקומונרית.
היא רוצה תוצאות, מספרים אות נפשות?
אני בטוח שהיא עושה את זה כי היא מבינה, אבל זה מריח לי שונה, מוזר.
קבעי איתה פגישה ודברי, זה לא פשוט.
אם זה היה כמו שתיארת את זה אז באמת אין סיבה להעיף כ"כ מהר....
אבל מן הסתם היו עוד המון דברים שבגללם הקומנרית החליטה להעיף אותך ולא תיארת אותם כאן...
מה היה בכל החודשיים האלו???
הקומנרית לא עשתה לך שיחות וזה על החניכים
למה נזכרת רק בשניה האחורנה שהקומונרית רצתה כבר להעיף אותך??
אני שובה פעם אומר אני לא רואה את כל התמונה ואני לא יודע ה קרה, אבל זה נשמע לי ממש מוזר שקומונרית תחליט להעיף ככה.....
בסניפים קטנים, גיוס חניכים יכול להיות באמת לא פשוט ולוקח המון זמן עד שמגבשים שבט מאפס.
חג'דומטשימו את זה ברקע קודם..
דמיינו את זה.
הכנסת מחוקקת חוק יסוד בית המקדש.
שר השיכון מוציא מכרז לבניית בית המקדש על הר הבית והבניה מתחילה.
התרגשות גדולה בכל מדינת ישראל ובעולם כולו. מליונים של תיירים גודשים את נמלי התעופה.
מקימים גוף בוחר לסנהדרין. שמייצג את כל חלקי העם.
נבחר כהן גדול.
כלי המקדש מוחזרים מהוותקין כולל..ארון הברית..ואוו....שמוחזר באירוע המוני לירושלים לבית המקדש.כמו הכנסת ספר תורה רק פי כמה..
השראת שכינה..
דרךחדשה_ועכשיו השיר המדהים הזה,ברקע לסרט מדהים,(שגם בו יש התייחסות לבניין בית המקדש) http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=6615
להבה=)
חגי לנדסברגמגיעים לכותל.
מתפללים שחרית + קינות מלאות.
עולים לקברים של סבאסבתא בהר הזייתים.
נוסעים לשמוע קינות במנגינה מיוחדת.
חוזרים הביתה כבר בצהריים.
נחים/ ישנים [קמנו בלפנות בוקר..]
קוראים ספרים..
בצהריים כבר עושה דבר אחרים, כדי להעסיק את עצמי...
מספר על כל החורבן של שתי בתי המקדש..
מההתחלה ועד הסוף..
ממש יפה ומעסיק!!
שיבנה בית המקדש עוד היום!!אמן.
הייתם רוצים לפעמים להיות מישהו אחר?
לחיות חיים אחרים? לא קשים כמו עכשיו..
כאילו, לפעמים זה נראה כאילו אנשים מסוימים נולדו למשפחה/דמות/מציאות שלא מתאימה להם.
וברור שהכל מה', והוא יודע והוא כיוון את הכל מלמעלה, אבל ת'כלס, בתור בני אדם, מה אתם אומרים?
שלא מועילים לי..
ב. אני סומך על ה' ב200% זה מחשבה טיפשית, כי במקום אחר היה לי רע יותר..
ואני אפרט:יעל נאני לדוגמה למדתי 11 מתוך 12 שנים במקומות שלו מתאימים לי...
אז באותו הרגע כ"כ רציתי להיות במקום אחר, ולא איפה שהייתי...
אבל עם הזמן התבגרתי והאמנתי למרות הקושי שה' שם אותי במקום שמתאים לי! אמרתי את זה לעצמי כל הזמן!
ואכן, במבט לאחור - כיום: זה גרם לי להיות יותר בטוחה בעצמי, ולמרות הלחץ החברתי - אני עומדת בעקרונות שלי! וכשזה נדרש - אני בהחלט מסוגלת ללכת נגד הזרם אבל עם זאת - אני לא מתמרדת ולא עושה דווקא אלא מסתדרת עם כולם ב"ה! 
המקומות בהם למדתי אמנם לא התאימו לי ממבט ראשון וחיצוני, אבל לטווח הארוך - זה נתן לי כוחות והעלה אותי למקומות שלא הייתה לי שום דרך אחרת להגיע אליהם!
לעבור למשפחה מושלמת, בלי בעיות... חלומי!!!!!!!!!!!
זה לא חוכמה להגיד את מה שאני אומרת, פשוט טוב לי בחיים. ברור שאין מושלם, אבל תודה ל-ה' (טפו טפו טפו) הכל מצויין.
אבל תמיד מפחיד אותי להיות בטוחה במצב שלי.
כי הגלגל תמיד יכול להתהפך.
לוידעת. אני חושבת על זה המון לאחרונה.
אם כ"כ טוב לי אני מפחדת שפתאום ייקרה משהו לא טוב (חס ושלוםם!!)
אני מאמינה ב-ה' שהכל טוב עכשיו, והכל ימשיך להיות טוב.
סליחה על החפירה. יצאה לי הודעה טיפה מוזרה, תתעלמו.![]()
כי רוב המקרים הדשא של השכן נראה ירוק יותר,זהו שהוא רק נראה כך ולא באמת..
ב"ה מגיעים להבנה שזה המשפחה שלי וזה מה שקבלתי,זה הכי טוב בשבילי...
בשורות טובות.
רועי לביאאחרונהא) אי אפשר להגיד שה' טועה......
זה הבעיה בנו שקשה לנו לתפוס את זה..
ב) כל האנשים שנולדו למשפחות קשות וכו' ישלהם
הרבה יותר כוחות ממי שנולד למשפחה רגילה וטובה..מה שבטוח הכוחות שלו יצאו יותר לפועל..