קצת קשה,לא? לפחות לי..
כאילו,הפנמתי את המסר של תשעה באב. אז למה לי לעשות את הדברים האלה בשאר השנה?
קצת קשה,לא? לפחות לי..
כאילו,הפנמתי את המסר של תשעה באב. אז למה לי לעשות את הדברים האלה בשאר השנה?
הרוב לא אוכלים בשרי עד מחר בערב, וחלק עד מחר בצהריים.
שמיעת מוזיקה כנ"ל - עד הצהריים או הערב.
ב. באופן כללי - לכל זמן ועת. תמיד זוכרים את החורבן. בכל תפילה, בכל ברכת המזון, בכל אירוע משמח.
את האבל המלא של תשעה באב אי אפשר לקיים כל השנה. פשוט אי אפשר
(אאל"ט לאחר החורבן גזרו לא לשמוע מוזיקה בכלל, וכשראו שהציבור לא יכול לעמוד בזה ביטלו את הגזרה).
לכן, פעם בשנה 3 שבועות מוקדשים לאבל העמוק, שגובר עד לשיא בתשעה באב,
אבל אח"כ חייבים לקום ולהתרומם, להתנחם ולהמשיך לפעול למען קירוב בניין ביהמ"ק במהרה בימינו.
אבל בזכות ההקשר למחר(בעצם היום כבר,אחרי צאת הכוכבים
) זו הזדמנות ב"ה 
מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א:
דין יום עשירי באב
בשביעי של חודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, שאם היה חי באותו הדור היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. ויש אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ועשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכל הולך אחר ההתחלה, והתחלת הפורענות היתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי תענית פ"ד ה"ו).
אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג ספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).
לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל. 19
וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח; וע' לעיל ח, ז-ח).
כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מותר להתכונן לשבת בתספורת וכביסה ורחצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב (מ"ב תקנח, ג, ערוה"ש ב. בהלכה הבאה יבואר דין מוצאי צום שנדחה).
נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרו מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום, וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן. 20
לינק(אגב המספרים שמוצגים כלינקים הם הערות,ניתן לראות את ההערות מתחת,בלינק):
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3810&cat=393
כל כך האמנתי... ![]()
טוב, הוא עוד יבוא השנה בעזרת השם יתברך.
כ"כ קשה ככה, שאיך שהימים האלו נגמרים כולם מגיבים ב-
פוווווווווווו! אפשר לשמוע מוזיקהה.
ולאכול בשרייי.
ולכבס.
כבר נמאס, זה היה יותר מדי!
וזה קשה לי, כי הלוווואוו! לה' אין בית, אנחנו מאכזבם אותו יום-יום שעה-שעה,
אז 9 ימים בשנה - תתמודדו!
ואחרי שיעברו תבכו שהוא עוד לא נבנהה.
וגם אני צכה להתחזק בזה, כמובן.
אוווף! 
כולם מסביבי צמים ולי אסור!
כמה שזה נראה הכי סתלבט זה ממש קשה!
יש לי פווווווווווווול ייסוריי מצפון!!!
(נ.ב- אסור לי לצום כי יש לי סכרת נעורים...)
שצמים, אבל את האמת, בכלל לא צמים.
הם צמים פיזית, אבל לא מרגישים את משמעות הצום ורק מחכים שיגמר, ומהר!
ויש אנשים שלא צמים, אבל מרגישים כ"כ את החורבן, ורק מתפללים לה' שהיו יכולים לצום וכמה כואב להם...
וכמובן - יש שילוב של שניהם![]()
הרבה מהעניין זה התוכן של הצום, ולאו דווקא הצום עצמו.
אסור לך לסכן את החיים שלך, הם יקרים!
ויש עוד רבים שלא צמים (מעוברות/יולדות/מניקות חצי וכ'ו..)
לא צריך להיות לך ייסורי מצפון כל עוד את לא אוכלת מולם ומוציאה להם את העינים...
אני בטוחה שאת יכולה להרגיש את כאב החורבן מהמקום שלך.
מקווה שהיה לך משמעותי.
הרבה בהצלחה ורפואה שלמה!
אסור לי עדין לצום כי גילו לי את הסוכרת רק לפני 4 חודשים ואולי עוד כמה שנים יהיה מותר לי לצום.... בעז"ה! 
בכל זאת מקווה שעברת אתזה בהצלחה..
שלום לכם!צריך לנחש מאיפה המקום המצולם בעולם בעזרת המפה שמימין.
http://geoguessr.com/
אני השגתי 9404 נקודות ובאחד הניחושים יצא לי מרחק של 39 ק"מ (כי ראיתי דגל של דנמרק
).
נראה אתכם.
תסתכל בחתימה שלי
swarleyתסתכלו בקישור
:
איך אתם מגדירים טראומה?
חושבים שכשעוברים טראומה זה משפיע על הגוף?
הגיוני שהנפש מרגישה פתאום (לאחר תקופה) משהו שונה ממה שהיה עד עכשיו בקשר לטראומה וההתמודדות?
ואם אנחנו נותנים לטראומה להשפיע לנו על הגוף/הנפש, או אפילו להקשיב לה. אז איפה ההתמודדות שלנו בסיפור?
גופנית ע"י גורם זר..
אפשר להגדיר את מה שאת מתארת או כחרדה או כפגיעה נפשית כלשהי..
בהגדרה נפשית זה... קשה להגדיר 
חוויה נפשית קשה ומערערת.
זה מאוד תלוי באדם, כל אחד חווה דברים אחרת.
יש הרבה מאוד תופעות גופניות שמתרחשות בעקבות טראומה נפשית. החל מזיעה קרה, רעד, וכלה בהתקף חרדה, אסתמה, אפילפסיה.
גם מחלות נפש הן במידה רבה גופניות, ולרוב מתחילות ב"טריגר" - טראומה.
בוודאי שהנפש מרגישה שונה אחרי תקופה.
"הזמן לא מרפא כאב", נכון?
בטח ובטח כשהנפש מפעילה מנגנוני הגנה, שגורמים לה להדחיק ולא להתמודד עם התכנים בשלב הראשון, כדי לאפשר לה לשרוד.
אח"כ הטראומה צפה... חזק... ודורשת עיבוד...
ושוב תקופת רגיעה, ושוב הצפה. כמו ספירלה. עד שנרגעים.
היום אני פשוט לא מבינה את השאלה האחרונה שלך. פעם החזקתי בה מאוד חזק - היום אני לא מבינה כמה טיפשה יכולתי להיות.
מי קבע ש"התמודדות" זה להמשיך בלי להביט אחורה?
מי קבע ש"להיות חזק" זה להתעלם מעצמך?
זאת בריחה. לא גבורה.
הגבורה האמיתית זה להסתכל, להכיל, לעבד, להתמודד - ובכל זאת להמשיך הלאה.
לחיות כאילו לא קרה דבר - זה לא לקרוא את מה שהקב"ה מכתיב לך.
![]()
טראומה זה משהוא שפוגע בנפש...זה טראומה!
יכולהיות שזה ישפיע על ההיתנהגות..על דרך חיים..ועוד כמה דברים..
ולא בדיוק הבנתי ת'שאלה!
אם זה ממש חשוב!
אני אשמח לעזור לך..[יש מי שיעזור לי לענות על השאלה..]
לך,שטראומה כמעט תמיד פוגעת גופנית(פיזית)!!!!מניסיון קרוב...
לאדם יש מודע- הדברים שאנו מודעים אליהם,
ותת מודע, דברים שהראש יודע, אבל לא תמיד האדם מודע לכך.
טראומה זה דבר שנחרט לאדם בתת מודע, ולכן לא תמיד הוא מודע לכך,
ולפעמים, לרוב כשזה קיצוני, זה עובר גם אל המודע,
וכשיש לאדם קושי בתת מודע לפעמים הגוף מתמודד עם הקושי/הכאב על ידי "פיצוי" פיזי.
כמו אלרגיות, מחלות מסוימות(זמניות), מצבי רוח ועוד..
(אמא שלי עובדת בטיפול בטראומות..
רפואה לא קונבנציונאלית..)
מניסיון אישי.
אני מגמגמת. ואומרים שזה כתוצאה מטראומה שחוויתי בגיל 3.
אז כן. טראומות משפיעות עלינו...
ניק זה נפתח רק לצורך ההודעה הזאת.
[גם כדי לא להסיח דעתי מהצום]
וגם אני ממליצה לשמוע רדיו ["קול ברמה"]-יש שם תוכניות חיזוק ל-ט' באב.
יצור .. =]2013-70=1943... לא שזה משנה כ"כ אבל רק להעמיד דברים על דיוקם
עושים את השנה הלועזית (2013) פחות הגימטריא של חיים (68) ויוצא את השנה לחורבן הביתץץ
2013-68=1945
פעם ראשונה ניראלי שבכיתי בתשעה באב...
פשוט סופסוף הבנתי כמה חסר לי.
ב"ה יש לי המון טוב ושפע אבל היום צריך להתפלל
על כל מה שחסר לך ולבקש הכל בהכל.
ולוידעת מה אתכם אבל,
פשוט התחלתי לבכות על זה שאין בית מקדש.
שלצערנו לא כל עמ"י מחובר לתורה.
שכ"כ קשה להתקרב להשי"ת.
ואמרתי, די, אני לא רוצה יותר לחפש כדי לראות רוחניות,
אני רוצה שלמות,
ללכת לביהמ"ק ולדעת שנסלח לי!
ולדבר עם ה' בחופשיות,
שכל העם מאוחד באהבת ה'!
אני רוצה שמלכותו של ה' תתגלה בעולם כולו וכוווולם יכירו בו!
שיהיו קורבנות ותפילות ואמונה גדולה!
אז זה נכון שב"ה יש עליה ויש רוחניות
אבל אני כ"כ רוצה גאולה שלמה!!
מושלמת!
עולם מושלם וטוב...
וכמובן הוספתי תפילות אישות...
אנשים, תתחברו היום לכל הצער שלכם ותבכו לאבא!
תתחננו לשלמות ותבקשו הכללל!
חוצמזה שארבע שעות אחרונות של הצום זו שעת רצון...
ואמן שהוא יבוא היום.
את ממש צדיקה!יצור .. =]אחרונהחובה להעביר לכמה שיותר אנשים: מהרבנית ימימה מזרחי שליט"א: חצות היום של ט באב יום שלישי 12:47 בדיוק!! שעת רצון אדירההה זה הזמן לבכות ולשאוג
חיברתי את זה
עומדת על צוקזו גם שעת רצון אדירה
יאלה עוד מעט הוא מגיע!
סמיילייהצום יוצא עוד שעץיים וחצי... .
האופטימיות שמחה וכו'..??
"הקדמה לפרק חלק".
לבכות ולהתפלל על כל החסר.
שבעז"ה נשוב לחבל ארץ המדהים הזה שהיה בזמנו "גוש קטיף" ,נראה לכם שהכל ישאר אותו דבר? הישובים המגובשים.הקהילות..?הנוער האיכותי והתמים..?
אנשים התרגלו לחיות לא בתור חלק מהגוש והתמימות נהרסה..
גם לא כולם יחזרו לגוש וזה יהיה משו שונה..
אני גם לא בטוח שכל האנשים שהיו שם ירצו לחזור לשם אחרי שמונה שנים שהם כבר הקימו קהילה וכו'....
דברים נבנים בשנים, בהרבה שנים
ברור גם שלא כולם יחזרו, זה לא העתק הדבק...
לא. נקודה
מה שהיה נבנה במשך שנים
זה לא נבנה ברגע וזה מה שהמדינה הזאת לא תצליח להחזיר זה לא איזה גזור והדבק שאפשר לשחק עם זה
שתיבנה ארץ ישראל במהרה בימנו ויבנה ביהמ"ק
אי אפשר להחזיר מה שכבר לא קיים.
יהיו שם אנשים חדשים, וחיים חדשים
בעז"ה בקרוב ממש!!
צנוע? יפה? שווה לראות?
תודה 
צריך להעביר רק חלק אחד פצפון...
להעביר זה אומר קודם כל להתקל בו ולראות אותו
יש חלק לא צנוע לפי הדברים שאומרים שם..
אני חושב שהרוב בכל זאת לא יעבירו עד שיראו ממש שזה מה שמתרחש(רמז זה רמז,אם אוהבים את הסרט יכולים לחשוב שלא הבנת נכון,הרי יש נטייה לאדם לרצות לראות את כל התוכן,ועד שלא ידע בודאות כנראה שלא יסתמך על רמזים),מה גם שאותו אדם לא ידע לאן להעביר הלאה וסביר להניח שיעביר מעט ויתקל בזה בכל זאת.
אבל יותר מזה,מה עם להכנס למציאות שלילית בה נרמזים דברים שליליים ?,ואדרבא הידיעה שעוד רגע אתה תראה את הדברים ויזואלית ?(עצם התודעה שיש סיכוי כזה או עצם התודעה שגיבורי העלילה שהזדהת איתם עושים דברים שאינם ראויים,מחלחלת לנפש) כל דבר משפיע על הנפש,על כן אין כאן מדד של גרוע יותר או פחות,אלא הפרדה בין טוב ורע.
יראו סרט כזה מדהים?
וזה לא מבחינת אולי יכנס לתודעה,אלא שזה ישפיע בהכרח,על הנפש..
וככלל לא ראיתי שגויים יודעים לביים סרט שיתאר יהודים שומרי מצוות בצורה נאמנה למקור ולא מבישה,שבעצם מתארת הלך רוח נכרי ולא יהודי,כנראה שזה נובע מכך שזה מה שהם מכירים וזו התודעה שלהם.ולמעלה מזה, אם בסרט כזה שבמציאות ליהודים לא היה מה לאכול ומה לשתות,ובכל השואה היו בזעזוע מתמשך בכל זאת מוצאים מקום להכניס קטע לא צנוע בלי שום קשר למאורעות השואה והצרה הגדולה שהייתה ליהודים זה דווקא סרט גרוע(מבחינה כוללת),שלא יודע (או אפילו מעוות) לתאר בצורה נאמנה את השואה והיהודים בתוכה,וחשוב לא להכתים את זכרון השואה והיהודים הקדושים בעלילות כאלו.
לישראלית גאה,לא באתי לומר שאין בהכרח קטעים מרגשים כאלו ואחרים בסרט,אלא שאם הסרט בכל זאת מוצא לעצמו מקום להכניס עלילה כזו לתוכן השואה,הוא לא סרט טוב מבחינה כוללת.
מאטז שזה קרה,
מחשבות וזכרונות עולים בי!!!!
זכרונות שרציתי למחוק ולהשכיח..
כ"כ כואב!!!
לא, הן לא מבינות כמוני שאם
הוא מישו חרדי מוכר הופך אותו לבסדר.
זכרונות שרציתי להשכיח,
שאסור לדבר עליהם,
שפה הלב נקרא לגמרי מחסן!!!
~סוף פריקה~
אני די נמנעת מלדבר באישי עם בנים![]()
יש מצב תכתוב פה?
ממש בכיף מותק!!!
כואבת!!יש מצב במסר?
קשה לי להתחבר לט' באב
כאילו אני עצוב וזה אבל לפעמים אני כועס סתם או מזמזם שירים ואז תופס את עצמי ונזכר שזה אחד הימים הכי עצובים בשנה. אז חשבתי, מישהו/הי יכולים לכתוב כמה שיותר דברים עצובים שקרו ט' באב? אולי אם אני אבין את כמות הצרות אני אצליח להתאבל יותר טוב. תודה
גיטין דף נ"ה [והלאה..אתה כבר תראה מה קשור..] יש שם סיפורים של החורבן. כדאי עם שוטנישיטן/פירוש
לפעמים יש בסוף הקינות סיפורים - תבדוק.
רק - כולם נוהרים להר הבית, ששם כל המתים קמים לתחיה.
במו ידינו כציווי: "ועשו לי מקדש" וכמו שזעק חגי הנביא על העם: "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב...עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר ה'"
נכון כיום מבחינה טכנית איננו יכולים לבנות אותו בגלל מוסר מעוות שפשט בהם- הערכים הפלורליסטיים כמו חופש דת-חופש לכל אדם לעסוק כפי הנראה לו לנכון ובכך לתת היתר ולעודד את הרשע מבלי אפשרות לחסל אותו כמו שאנו צריכים באמת לעשות- להוריד את המסגדים והכנסיות. כיום אין אפשרות להוריד את המסגד (שאם יעשו כן יבנוהו מחדש וימנו מאותם אלה שעשו זאת להתקרב להר הבית ) וגם לבנותא תביהמ"ק כי לא יפרקו אותו, כי אל יתנו למה שיגדירו לכפייה דתית, ויבנו מחדש את המסגד וכל מעשינו לא יועילו. אבל מה שכן צריך להלחם במוסר המעוות ש/פושט גם אצלנו בציבור הדת"ל- אין כזה דבר- שיעשה מה שהוא חושב שטוב, יש אמת ויש שקר, יש טוב ויש רעף ואת הרע צריך למגר!!!
אני חושבת שאת המלחמה במוסר המעוות הזה אנו צריכים לקחת על עצמנו- כי התודעה הזו היא המפריעה לנו לבנות את ביהמ"ק, מה שאגב לא שונה הרבה מימי שיבת ציון שאמרו- "הלא אב אחד לכולנו..."
צריך להגביר את התודעה, להסביר לאנשים שההשקפה הזו היא טעות. זה חובה על כולנו. לזירוז בניית ביהמ"ק- ההסברה הזו.
לא יודעת אךי ומה אבל כן בדיבור עם חברים קרובי משפחה וכו'' ', במיוחד בדיבורים על תשעה באב ואיך יבנה ביהמ"ק..
בלי קשר לזה משהו שאני לוקחת על עצמי- לימוד תורה לפחות חצי שעה כל יום בחופש. למעט ימי טיולים (טיול מפשחתי נניח שזה כמה ימים ברציפות, קיצור שכל היום טיול) שאנסה לעשות זאת אבל אני לא יכולה להתחייב אם לא יהיה לי זמן שלא באחריותי. (חוץ מתשעה באב כמובן). כשאצליח לעשות את זה באופן יומיומי אולי אגביר את הכמות. (כמובן שחלק מהימים אני עושה אעשה יותר מכך אבל כל יום אני לא אצליח בבת אחת להתחיל ללמוד שעתיים במיוחד שלא תמיד יש זמן כי יש פעילויות, טיולים, עבודות וכיו"ב).
תודה וישר כח על היוזמה.
במלחמת גוג ומגוג הר הזיתים יבקע ל2 ומשם יצאו המתים לתחיה.
(אם כבר לדייק, אז עד הסוף. לא?)
ככה"נ המשיח לא יגיע בפיצוץ לבן, הוא יבוא בתהליך. בהתחלה הוא יהיה כנראה איזה רב חשוב, אח"כ יתחיל להעיר את העם לגאולה.. לאט לאט הוא יתגלה.
בכל מקרה- גם אם יגיע המשיח רוכב על חמור לבן- נצטרך לבדוק טוב טוב שזה באמת המשיח ולא סתם איזה תמהוני מתל אביב. [הרמב"ם נותן דרכים לבדוק מי משיח אמת ומי משיח שקר.]
לגבי זה שבית המקדש ירד מהשמיים-
יש שני מקורות שכתוב שביהמ"ק ירד מהשמיים- הראשון זה רש"י במסכת סוכה, השני זה בזוהר.
מנגד הרמב"ם כותב שיש מצווה לבנות את בית המקדש, מה שלא כל כך מסתדר עם מה שאמרנו לעיל...
ההסבר הפשוט הוא שיש בחינה של גאוה של "בעיתה", ויש בחינה של גאולה של "אחישנה".
(יש עוד הסברים שונים כדוגמת זה של הרב אלבויים- שיבנו את הקירות של בית המקדש מחוץ להר הבית, ואז שיכניסו אותם בעזרת מנוף הם כביכול "ירדו מהשמיים".)
יש גם קושיות על זה שביהמ"ק ירד מהשמיים. [תעשה ולא מן העשוי וכו'.]
בכל אופן- זה לא כל כך ברור שבית המקדש ירד מהשמיים...
כמו"כ- בניין בית המקדש לא תלוי במשיח, והמשיח אינו תלוי בבנין בית המקדש. יכול להיות בהחלט מצב שיגיע המשיח, אבל יקח לו כמה שנים לבנות את בית המקדש..
יכול להיות גם שנבנה את המקדש, אבל עדיין המשיח לא יגיע..
מי שחולק עלי- גם לפני 70 שנה יהודים אמרו שלא צריך לעלות לארץ, צריך לחכות שיגיע נשר גדול וייקח אותם "על כנפי נשרים", יגיעו לארץ, תשמע תקיעת שופר. יצא אדם עם זקן לבן וארוך וירד ביהמ"ק משמיים. תסלחו לי- זאת תפיסה גלותית שאומרת שאנחנו לא צריכים לעשות כלום בשביל הגאולה. (למעט אולי תפילות) והיא תבוא מאליה. כיום ב"ה השתנתה התפיסה אצל הרבה אנשים שהבינו שאם אנחנו לא נכבוש את הארץ- זה לא יקרה מאליו.. משום מה לגבי בית המקדש אנשים עוד לא שינו את התפיסה הזאת, ולגבי המשיח כמעט ואין אנשים שחושבים שצריך בכלל לפעול בשביל שהוא יגיע...
הגיע הזמן שנפעל למען הגאולה, ולא רק נתפלל שהיא תבוא מאליה בדרך ניסית לחלוטין.