שרשור חדש
חידוש העבודה בזמן הזהבתוך בני ישראל
שלום וברכה ויש"כ לכל העוסקים במלאכה החשובה סביב המקדש והר הבית.
אני עובדת כרגע על כתיבה של קטע כלשהו ובין השאר יש שם סעיף על חידוש העבודה בזמן הזה. לצורך כך, רציתי לחפש את הסיבות המרכזיות *המתנגדות* לחידוש העבודה, אך לא מצאתי רבות. אין בעיה מבחינת טהרה - אפילו הרב אבינר הסכים שאם אין טהורים יעלו טמאים וכו. יש דיון על מזבח לבנים/אבנים וכו'. יש דעות מסוימות בקשר לייחוס כהונה, אך גם דעה סותרת. וכן הלאה.
אשמח שכל מי שיש בידו רעיונות מדוע לאסור קיום מצוות עשה של חידוש העבודה (קרבן פסח בעיקר, אך לא רק) יעלה לכאן. גם רעיונות הלכתיים במידה וישנם, גם רעיונות מדיניים /פוליטיים וכן על זאת הדרך.
תודה, ובהצלחה בפועלכם עם קל.
איפה ראית בית דין?אריאל יוסף


הגר"י אריאל שליט"א: "איננו יודעים בוודאות את הגבולותאחד האורחים

 בין הר הבית לעזרות", "יחידים אינם 'כובשים' ואינם יוצרים בעלות,

אלא רק כלל ישראל באמצעות שלוחותיו, כגון המשטרה">>>

 

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/19269

ניסיון לענותdavid7031

א. אכן, צריך לקחת טווח ביטחון, ולא להכנס לרמה, שאז נכנסים לספק דאוריתא.

 

ב.הבעיה של עלייה המונית ולא מבוקרת להר הבית היא בעייה אמיתית. הפתרון אינו להפסיק לעלות, אלא לקבוע את הגבולות, ולהזהיר את הציבור לאן מותר ללכת ולאן אסור.

כיום, (גם אם לאור נסיבות לא אידיאליות) המשטרה מונעת מיהודים המזוהים כשומרי תורה ומצוות להכנס למקומות שאסור. ראוי שהרבנות הראשית תפרסם את הגבולות אליהם מותר להכנס, ולאן אסור, ואפילו תציב גדרות למנוע "הריסה אל הקודש"

 

ג.בעיית התירים היא בעיה קשה, אבל:

1. זה שאנשים נכנסים בלי טבילה אינה סיבה למנוע יהודים כשרים לעלות בקדושה ובטהרה. 

2. הניסיון מוכיח, שלא זאת שהעולים בטהרה לא גורמים לאחרים לעלות בטומאה (למעט מקרים בודדים, ואכן ראוי להצטער עליהם, ולנסות למנוע את זה ככל יכולתנו. כמובן שכשמדובר באדם שעולה ללא טבילה "להכעיס", אין לנו מה לעשות בנידון, וזה לא באחריותינו) אלא אף גורמים לאנשים שעולים בכל מקרה, לעלות בטהרה.

 

ד.לעניין כיבוש:

1. רוב העולים, מצרפים את חשיבות הכיבוש כסניף לשלאלה "למה חשוב לעלות אל ההר", ואינם מציינים זאת כסיבה יחידה.

2. אינני בטוח שיחידים ללא צבא לא מוגדרים כיבוש. עיינו ערך ביאה שנייה, שבה הארץ נכבשה בחזקה ולא במלחמה. אבל מה שאני כן בטוח בו, הוא שנוכחות של צבא ללא נוחות אזרחית אינה יוצרת שליטה אמיתית. 

הגר"י אריאל עולהגוזמבה


לא נכנסת לקישור...אחד האורחים

מדובר על הרב יעקב אריאל.

לא על הרב ישראל אריאל.

ידוע, זה היה בכוונהגוזמבהאחרונה


עלייה לרמה בצפוןמעוז...

אני אישית הולך על פי הרב ליאור ולא עולה לרמה אך כמעט בכל העליות להר אני היחיד שנשאר למטה ולא עולה, אותו כנ"ל בקטע שהולכים מהדרום למזרח אני הולך מסביב וכמעט תמיד זה לבד. סתם מעניין אותי לדעת איזה רבנים מתירים לעלות לרמה? ברור לי שיש אך מצד שני אני מאמין שרוב החברה שעולים להר הולכים על פי הרב ליאור/הרב וולדמן/הרב רבינוביץ/הרב שילת שהם אוסרים לעלות לרמה. מה שבטוח שזה לא רק אחד מ30 חברה כי זה הממוצע של החברה שנשארים למטה בצפון.

עצם כך שכולם עולים לרמה יש חברה שלא יודעים בדיוק ובטעות עולים ובעצם על פי הרב שלהם הם נכנסו למקום אסור. פעם שעליתי אף אחד לא היה עולה לרמה מה פתאום השתנה?

אשמח לתגובות

לגבי שמות חוץ מהרב אריאל אני לא יודעשחר אורן

אבל אאל"ט גם לפי הרבנים שמורים לא להתקרב זה לא כי זה מקום אסור בכניסה אלא מדין הרחקה.

לפחות לפי חלק מהרבנים...אדם כל שהוא

זה מקום אסור בכניסה, ולא רק הרחקה.

 

אני מצטט מתוך מאמר של הרב עזריה אריאל, ב'מעלין בקודש' כח -

"מזה שנים התאזרחה בחקר המקדש (בעיקר מאז המאמר פורץ הדרך של הרז ק" ,'חצרות בית ה '', בספר ' שם עולם ) ' ההנחה שהחיל בצפון עזרת ישראל ובדרומה הגיע עד שפת הרמה. הבסיס להנחה זו היא העובדה (שהתבררה בבדיקת בורות מים
בנקודות ש ונות על ההר) שמפלס הרמה כיום קרוב ברוב שטחה לפני הסלע הטבעי,ומכאן שלא היו על הרמה שני מפלסים שונים עם גרם מדרגות משמעותי ביניהם. לפיכך, את החיל הנמוך יותר, המתואר בחז ל" (מידות ) ג"מ ב"פ ובעיקר בדברי יוסף בן
מתתיהו (מלחמת היהודים , )ב,ה,ה יש לחפש בסביבות הרמה, וגם לקבוע שעל הרמה– שרחבה ממידותיה של עזרת ישראל – היה גם 'חיל' רחב. הנחה זו מסתייעת מכמה מקורות שמתארים שימושים בחיל שאינם מתאימים לחיל צר של עשר אמות בלבד, כגון ישיבת הסנהדרין בלשכת הגזית, שימוש הכהנים בבית המוקד, או שטיחת הפרוכת בחיל.."

 

[המאמר בא לחלוק על חידוש מאוחר יותר של הרב זלמן קורן, לגבי החיל ממזרח לרמה, אבל אינו מתווכח עם דברי הרב קורן לגבי שטח הרמה עצמו].

אני שאלתי פעם את הרב ליאורנחשון מהרחברון
הרי כל האחרונים כמעט (רדבז, מהריט, הרב אלפנדרי בדה''ק, הרב טיקוצינסקי) הבינו בדברי הרמבם והגמ' שהחייל כיום אינו אסור לכניסה לטמא מת שכתב הרמב''ם קדושה ראשונה שקידש שלמה המלך ע''ה קידשה לעתיד לבוא והחייל והעזרת נשים הם תוספות מאוחרות יותר.

מלבד זאת יש דיעות הראשונים (דעת רש''י ) שהחייל היה 10 אמות.

אם ככה החשש למקום שהוא 'ספק חיל' הוא ספיר ספיקא מדרבנן ומותר
דהרי ספק ראשון האם יש איסור להכנס היום לחיל טמא מת או שלא. (לענ''ד זה כמעט 90 אחוז שמותר וכן הורה הרדבז שבתשובתו התעלם מהחיל) ואף אם תאמר שאסור להכנס שמא אין השטח הזה חיל ולכן מותר.

אם כך יהיה מותר לעלות עד 10 אמות ממקום העזרה או לכל הפחות להתקרב לרמה המוגבהת ולהכנס מעט

אמר לי שזה נכון להלכה ולא למעשה. שאלתי למה והוא ענה כי צריך לתת גבולות מוגדרים ולא מעורפלים והרמה זה גבול טוב.
גדולי הרבנים העולים להר לא מתירים את זה.אריאל יוסף

הרב ישראל אריאל אמנם מתיר אך הוא מתיר בתנאים מסוימים גם כניסה למקום קה"ק מדין כיבוש:

הרב ישראל אריאל: יש להיכנס ל'כיפת הסלע' מדין כיבוש - סרוגים

 

באופן כללי יש תופעה של זליגה אצל רבים מהעולים למקומות בעייתיים ללא כל הסכמה רבנית.

נוספו גם בעיות אחרות שאכמ"ל בהן.

 

לכן, כבר לפני כשנה וחצי פרסמו גדולי הרבנים העולים להר שיש לשמור על מרחק מהמדרגות המובילות לרמה מכל הכיוונים

וכן אזהרות נוספות בעקבות ההידרדרות האמורה:

הבהרה וגילוי דעת.jpg

 

מרבית רבני ההר חתמו על המפה המצ"ב בה מוצג המסלול המוסכם והמוסמך ביותר:

מפת המקומות המותרים בכניסה בהר הקודש.pdf

 

חיבורים ומפות אחרות שהתירו להתקרב יותר וקיבלו הסכמות שונות נשללו ע"י הרב ליאור:

הרב ליאור חזר חלקית מהסכמה שנתן לספר בנושא עליה להר הבית - כיפה

 

שים לב שהרב ליאור מזהיר להתרחק בעיקר במערב ככל האפשר.

דרך המלך במפה שהבאת זה גם על פי הגאון הרב דב ליאור?המקום הקדוש


אכן.אריאל יוסף

הקו הלבן המקווקו הוא המסלול המותר לדעת הרב ליאור.

והדרך הזאת עוברת מסביב ל"אורוות שלמה"?המקום הקדוש


עיין היטב במקרא המפה.אריאל יוסף


אתה בטוח שלפי הרב ליאור צריך להקיף בדרום?גוזמבה


לפי הרב ליאור צריך להקיף בדרוםמעוז...


שאלתי השנה את הרב ליאור על זה והוא אמר שמעיקר הדין אין בעיהאוא"ר
לעלות לכיוון הרמה, אבל בשביל מה? למה לא לתת גבול ברור ולשים גדר?
ובעז"ה כאשר יהיה ברור לכולם שהחלק החיצוני בשליטתנו וניתן להתפלל וכו' אז נתקרב לכיוון הרמה.
הרב פרסם בחודשים האחרונים שנודעו לו מחקרים חדשיםאריאל יוסףאחרונה

הרב ליאור חזר חלקית מהסכמה שנתן לספר בנושא עליה להר הבית - כיפה

 

על פי מחקרים אלו הוא מחמיר יותר כיום, בפרט במערב.

הקול היהודי מציף את מה שאני טוען כבר הרבה זמן...אריאל יוסף

"יש צורך גם להציב תמרור אזהרה:

עלייה להר הבית, ללא הקפדה על דקדוקי ההלכה,

ובלי לקבל את מרותה של סמכות רבנית מוסמכת,

יצא שכרה בהפסדה, וכך גם הפיכתו של המאמץ לעלות להר

מעניין דתי של דרישת המקדש לעניין לאומי.  

 

נתוני השנה האחרונה מלמדים דווקא על האטה בגידול בעליית יהודים,

ויתכן אף שמראים ירידה מסוימת לעומת השנה שעברה.

יתכן ועובדה זו יכולה ללמד על הנזק לנושא הר הבית

שגורמות גישות בלתי אחראיות שאינן נשמעות לסמכות תורנית מובהקת.

 

פריצת גבולות הלכתיים בעלייה להר הבית,

ובפרט שיתוף פעולה ועידוד של יהודים לעלות שלא בטהרה,

מחזקת את הדעות ההלכתיות האוסרות לעלות להר הבית, מתוך חשש זה עצמו,

וכן נותנת חיזוק לארגונים כגון "מורא מקדש" הפועל כנגד עלייה להר הבית

בניגוד לעמדת הרבנות הראשית לישראל.

 

את העיסוק בנושא הר הבית, דווקא בגלל שהוא כל כך חשוב,

צריכים להוביל תלמידי חכמים ויראי שמים.

כאלו שמול עיניהם מאמר חז"ל "לא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה עליו".

 

אסור להפוך את היוצרות ולהפוך את הכלי למטרה.

העלייה להר איננה המטרה, אלא כלי לדרישת המקדש,

וזו צריכה להיות דרישה פנימית, רוחנית, כזו שלא ייאמר עליה 'מי ביקש זאת מידיכם רמוס חצרי'".

 

מקור:

Redirect Notice

יש מקור לסברה שלך -אריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך ט"ו בסיון תשע"ט 17:36
 

@נחשון מהצפון - ושל @בתוך בני ישראל שיש "גדול בדורו בעניין הזה"

או "הכי בקיא בו שעוסק בו כל חייו"

שביכולתו להורות בו נגד דעת כל גדולי הפוסקים?

באמת הרב אבינר אמר שלא ללמוד תורה עם מי שעולה??לילה כיום יאיר~
למה לא? זה שיבוש חמור שמביא לאסון לאומי. טעות נוראה.נער גבעות מצוי


הרב אבינר סובר שאי אפשר ללמוד תורה עם אדם כזהלילה כיום יאיר~
כי כל החשיבה שלו עקומה
והרבה אמת יש בדבר הזה. ועינינו הרואותנער גבעות מצוי

כי מי שעולה להר הבית יקל עליו מאוד לחלוק (כאילו יש לו הכוח) על גדולים משל הוא אחד מהפוסקים.

 

יקל עליו מאוד להחליט לעשות דברים אחרים שרוב הפוסקים והגדולים מתנגדים אליהם בתוקף (עוד דברים חוץ מהר הבית).

נפגעת לו אמונת חכמים.

וכמו שהאריך בזה גדול דורנו באמונה, הבעיה היא "כל אפין שווין", כלומר, הכל אותו דבר! 

דוגמא:

א. לפני הקמת המדינה התנגדו כמה לעליה לארץ וטעו = התנגדות לעליה להר הבית.

ב. רבים מדי אומרים על הכותל "חניון", "קיר תמך", מתוך זלזול מזויע, אע"פ שיש משנה מפורשת שיש עשר קדושות, מבחינתם אם זה לא קודש אז זה חול, אין מדרגות!

ג. ת"ח צעיר יכול לכתוב חיבור שמתיר עליה. בחור שרק מתחיל להכיר עולם כותב תגובה לרב חשוב. אין הבדל.

ד. מצות כיבוש בארץ ישראל, ע"י חלוציות וכו' = מצות 'כיבוש' הר הבית.

 

על זה נאמר שתעו מאוד מאוד ואמרו: כל אפין שוין. וכי זו האמת?! כל אפין שוין?! זה ממש אנטיתזה ליהדות!! 

אז לטובת הכלל והיחיד נעשה פה קורס מזורז:

 

להלכה ולמעשה יש מדרגות בדברים רבים. תשובות לדוגמאות הנ"ל:

א. עובדתית התנגדו מעט ולא הרוב ובודאי שלא כל. לא כרגע. 

ההבדל הגמור בין הר הבית לארץ ישראל מפורש בתורה "ומקדשי תיראו". אין מצוה לירא בארץ ישראל, יש מצוה לירא דווקא על המקדש. וגם במשנה "עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל .. ירושלים .. הר הבית", כלומר, גם ירושלים וגם הר הבית שניהם קדושים, אבל יש מדרגה, הר הבית יותר קדוש מירושלים. [וכמובן, יש מצוה מפורשת וגם בשו"ע ועוד לעלות לא"י ואין הלכה כמגילת אסתר (עי' בתשובת הגר"מ טיקוצ'ינסקי ועוד), ועל תוס' של ר"ח אמרו "תלמיד טועה". להר הבית בחורבנו אין שום מצוה לעלות (לפחות לא נמצאה כזו ברמב"ם/רמב"ן/חינוך/סמ"ג ועוד). ומה שאמרו "אם חומה היא וכו' " זה על עליה לא"י. אגב, שלוש השבועות לפי הגר"א (שהרצי"ה אמר רבות שאנו ממשיכי תורתו - וד"ל) זה על הר הבית ולא על ארץ ישראל]. 

 

ב. כמו מקודם, יש טעות חמורה, במיוחד בדורנו, קשה לקבל מורכבויות ומדרגות. אם אסור לעלות להר הבית אין זה אומר שנפקיר אותו לערבים. הכיצד? הוא שלנו אבל אסור לעלות. אז הוא לא שלנו? קיצור, הבנתם.. קשה לקבל מורכבויות. [יש לתופעה הנלוזה הזו הרבה שורש בחינוך מסויים שמאמץ דברים מסויימים, אבל לא כאן המקום]. 

אם אומרים שהכותל הוא שריד בית מקדשנו אין הכוונה לומר שהר הבית הוא כלום. ואין מה להאריך.

 

ג. זה ודאי שורש כל רע. ואם זה לא ייפסק כאן אז זה ייגרר למקום נורא הרבה יותר. והרי זה שבירת כל מסורת הפסיקה! אין כזה דבר לפסוק על פי הראב"ד אחרי שכל הפוסקים פסקו כרמב"ם, אין חיה כזו!! ואם יש גזירה אז לא יכולים לבוא ולפסוק כנגדה, אין לזה שום תוקף (עאכו"כ כשזו דעת פוסק יחיד). וע"ע גזירת המיאונים, גזירת קטניות. ובודאי יש כוח לגדולים לגזור גם בימינו גזירות [במיוחד שהתקבלו על ידי כל הפוסקים ממש!! וזה אפי' יותר מגזירת קטניות וגזירת מיאונים.] וכ"כ החת"ס. 

ובודאי ללא ספק אם יבואו להילחם ת"ח (צעירים וזקנים, כל עוד הם נגד הכלל) ולהתיר את האסור - הרי זה יביא לפריצה נוראה, שאת תוצאותיה רואים בחוש [שרק עיוור יתכחש להם].

וכמובן, זה בלי הצד החינוכי שפוגע ביראת שמים ובאמונת חכמים, שהילדים והנוער רואים שגדולי הדור שווים בעיני כמה אברכים כקליפת השום, זה ודאי לא ימנע מהם להחליט החלטות ציבוריות ק"ו פרטיות נגד דעת תורה, כל עוד הם "ביררו את הסוגיה". מי שלא מאמין לי שידבר איתי אאריך לו בעניין המצער הזה.

 

ד. מצות כיבוש. על זה נשתברו הרבה קולמוסים להראות שיש כיבוש בהר הבית, ומה שמתאוננים עליו זה בעיה בריבונות, וכמו שאמר רבנו: "לא בגלל שאנחנו לא יכולים אנחנו לא עולים, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים", וכן: "בבעלותנו הם מסדרים שם את תפילותיהם וכו' ". 

לא יעלה על הדעת לומר שדרום תל אביב או רמלה או אום אל פאחם הרי הם בתורת כיבוש, שהרי הערבים שם עושים כרצונם, ואיזה מין כבוד לאומי יש לנו? [גם אם יאמרו שבהר הבית הכבוד הלאומי נרמס הרבה יותר, מ"מ לא מצאנו היתר לחלל את המקדש בטומאה ועוד כדי לחזק את הכבוד הלאומי]. ועוד יותר לא יעלה כלל על הדעת, לומר שבטיול בעלמא, ולו יצוייר של מאות אנשים כל בוקר, הרי זה כובש. וכי אם נעשה צעדת 'כיבוש' לעזה כל יום בין 13:00 ל13:50 עם 300 אנשים, יהיה כיבוש? לא מסתבר כלל וכלל. 

וחוץ מזה, מי מגביל את עלית היהודים הטועים להר? מי עוצר אותם? אנשי הוואקף? לא! הם ה'מלשינים', הם לא העוצרים ואין להם את היכולת. שוטרי מדינת ישראל עושים זאת. אז אולי יש פה בכל זאת כיבוש?! ואם יאמר מי שיאמר, שאנשי הוואקף עושים מה שבא להם, ויש כדורגלעל ההר, ועוד ועוד דברים נוראיים ע"י הערבים, נשיב לזאת:

1. מה קשה? ממשלת ישראל לא רוצה להסתבך אז באישורה הדברים האלה קיימים! וכי מה שלא נעשה ברצון תורה במדינה הופך את זה למצות כיבוש? אם באישור ממשלה מונף דגל ערבי ועוד על בניין כלשהו בתל אביב, הרי שצריך לכבוש את המקום? לא יעלה על הדעת. 

2. ואז מה? אבל יש הלכה. אם יש חולשה בריבונות, צריך לחזקה, אבל לעבור על ההלכה? לא הבנתי. יש הלכה, אנחנו קראים? [ואם ישיב מי שישיב, זה גופא מצות כיבוש, נשיב: א. לא נכון, אזרח לא יכול לכבוש, מעשית ומהותית. ב. טרחנו לעיל לבאר שזה כבוש, וזה רק חולשה בריבונות, ואין זה שייך לזה]. 

 

 

אגב, עלה בדעתי ובדעת עוד כמה רבים, שאולי יש כאן טעות קשה. יש איזה קו מסויים שאומר שההלכה שאסור לעלות הרי היא למעשה השקפה.

בעוד שבעיון קל זה נמצא להיפך. העליה להר מנומקת מלבד מצות כיבוש (שעליה עוד יש מה לדון באמת - וכמובן נדחתה) בשלל סיבות: מצוות עשה (שכמובן לא נמצאות בשום מקור), חיזוק הריבונות (שאין לזה קשר ל'כיבוש') וגולת הכותרת ההשקפתית: הבאת המקדש והגאולה.  [כמובן שזה נתמך בפסוקים רבים, בעקר מעזרא ועוד, אך ענה על זה אחד מהראשל"צ: "וכי לקראים דמינו?". יש התעלמות מחז"ל ופוסקים.]

לעומת ההלכה שנוקטת שאסור - נתמכת על יסודות הלכתיים פשוטים: 

א. מורא מקדש.

ב. מגדר מילתא למען לא ייכשלו.

ג. ספק כרת במדידות.

ד. נספח למגדר מילתא: טבילה.

ה. גולת הרעיון: הרבנות הראשית, שיש לה סמכות של מרא דאתרא, ואין להאריך כאן בעניין זה.

 

מסקנה: עולי הר הבית פוסקים ע"פ השקפה כי זו הדרך להבאת המקדש. וד"ל. חזקו ואמצו.

 

** בכוונה לא נקטתי שמות של רבנים, שמא ייכשלו פה באיסורים רבים (עי' הקדמת הח"ח ועוד).

 

אני אקרא את זה בהזדמנות.לילה כיום יאיר~
נגיבנבנה

אקדים שייתכן שאני כותב בעצבנות כרגע וכנראה זה ייצא ציני. אז אם אני פוגע במישהו אני מבקש מחילה מראש, זה לא אישי.

 

א. מצער מאוד לראות שקל בעיניך להכליל את כל מי שעולה להר הבית שקל עליו לחלוק על גדולי הדורות וכו'

ההתיהרות היא מכה גדולה ולא תוכל לנהל דיון רציני מתוך מוצא שאתה בא להאיר את האמת מלמעלה לטועיםץ צריך להתייחס לדברים לגופה של טענה.

 

ב. באמת זה תנועה דומה מאוד, התירוצים שלך שהרוב היו בעד מעלים גיחוך, שמעת פעם על הכנסיה הגדולה? חוץ מזה די לך לדבר עם חרדי היום ויראה לך את תוצאות ההתנגדות בתקופה שלפני קום המדינה. התירוצים יומצאו בכל מקרה ככה שלמצוא הבדלים בין א"י למקדש לא יעזור לך שכן כאמור זו תודעה.

 

ג.אין בעיה לקבל מורכבויות, הכותל קדוש בקדושת בית כנסת שנמצא בין החומות. מי שטוען שהוא הכותל המערבי שממנו לא זזה שכינה פשוט טועה ואין כאן המקום להאריך שהכותל לא היה מרכז תמיד וכמובן שזהו כותל מערבי של ההיכל. 

 

ד. סימני קריאה, ככל שיהיו לא יעזרו. ההתיהרות שרק רבני ה- (השלם את החסר קו/ליטאים/ספרדים וכו) הם גדולי הדור וכל רב אחר שיחלוק עליהם חולק על גדולי הדור פאתטית כי זה פרדוקסלי ככה אי אפשר להביע דעה אחרת. או שאנחנו ה"כלל" ומי שיוצא נגד ה"כלל" טועה ופורץ גדר!!! ומילים חסרות תוכן מודגשות ובעיקר מפחידות מלוות בכל מיני פתגמי טאעטע שזהו שורש הסטרא אחרא וממנו יוצאות כל המגרעות בכלל כנסת הר המור השמימית שמהותה לתקן את הדור הפרוץ ממש בכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא להר הבית עוקרת את שורש האמונה ועיקריה. מה לעשות, כשנגמרים הטיעונים מתחילות ההפחדות וכמובן לא אאריך בעניין וד"ל (או שאני פשוט מבלבל בשכל ואני רוצה לסיים את זה יפה).

 

לגופו של ענין, גדולי הדור במובן העכשווי שלו זהו מושג שאין לו שורש בהלכה, האמירה שאי אפשר להביע דעה מנוגדת לגדולי הדור מזלזלת בהם. אם הם גדולי הדור מה הבעיה לומר בצורה מכובדת דעה חולקת ואדרבה שישיבו טענות טובות יותר. ושוב, מיהם גדולי הדור? אה! במקרה אלה שחושבים בדיוק כמוך... שהרי חכם אחר אם הוא לא חושב כך וודאי פורץ גדר וחולק על גדולי הדור אז הוא לא יכול להיות גדול הדור. כמובן שמכבדים רבנים כל שיהיו ומתייחסים לראיות והטענות שלהם, אבל אי אפשר לחטוא לאמת ובגלל סיבות שאינן הלכתיות לא להגיע לאמיתה של תורה (וכמובן, לא אאריך בזה וד"ל )

 

לא הייתה שום גזירת גדולי הדור לא לעלות להר הבית (גם אם חתמו על עצומת 10000000000 רבנים), יש רבנים גדולים מאוד שמתירים לעלות. וחוץ מזה אם תגיד שזה וודאי זה לא אומר שזה וודאי. הסמכות לגזור גזירות זהו נושא כבד לסגור אותו במילה זה לא בוגר.

 

ה. כאן אתה מתחיל להתקיף את ההלכה ומכיוון שאין זה הנושא אלא לימוד בחברותא לא אתייחס כי אין לי טעם לריב עם מי שלא שומעים.

בניגוד לקבוצות מסויימות, העליה להר הבית מלווה בהסברים הלכתיים מעמיקים. נחמד מאוד מצדך לסכם את כולם בכך שהם רק אמונה אבל זה פשוט לא נכון (הי גם אני יודע להדגיש דברים!)  פשוט מגוחך להניף ברגע ספרים רבים ומעל רב של תלמידי חכמים (שכמובן לדידכו הם אינם אלא אברכים סוררים שגדולי הדור שווים להם כקליפת השום) בעוד שטענותיכם ההלכתיות (לפחות אלה שהבאת בכמה משפטים קצרים) עמומות עד מאוד ולקרוא לכל העמל הרב הזה השקפה בלבד וכמובן, ד"ל ולא אאריך.

 

מסקנה: מתנגדי העליה לא מייחסים לכלום ברצינות, הכל מלווה בסיסמאות חסרות תוכן ואי התייחסות עניינית

(כמה כיף להכליל זה מאוד מקל על התמודדות אמיתית!) [כמובן שההכללה לא נכונה ויש הרבה מתנגדים רציניים שעים לדון עימם ולשמוע ולהשיב לטענותיהם החכמות באמת אני מתייחס לחוסר עניניות ולא מתווכח עכשיו על לעלות או לא].

 

הבנתי. כתבתי בצדק, ואתה הוכחת את זה.נער גבעות מצוי

 

 

א. הכללתי. ברור. זה ברור לחלוטין שלא כולם ככה. אבל מה אעשה וזה מה שפגשתי עם המון (ויותר מדי) ברחוב, ברשת ועוד בני נוער ואברכים שבאמת עושים את זה.

 

ב. לא אמרתי שהרוב היו בעד עליה לארץ, אמרתי שהרוב ישבו בצד, מיעוט התנגדו ומיעוט תמכו (הרב צבי יהודה כותב את זה, נ"ל ב"בירור דברים" אולי.. לא זוכר את שם המאמר).

 

ג. יש בעיה - כתבתי אותה למעלה, האמירות האלה לא פרחו מהשמיים, יש מחשבה שעומדת מאחוריהן.

ובקשר לכותל, איני יודע מה אתה סח, כתבו את זה יותר מדי מרבותינו. ורק מרן הרב קוק זצ"ל מספיק לי בשביל זה. הוא כותב מפורש באיגרות את זה (לא זוכר איפה באיגרות).

 

ד. זה לא שייך לענות על זה.

 

בוודאי שיש משמעות לגדולי הדור. איך אנחנו מקיימים את גזירת קטניות, מאונים, יבום, שתי נשים ועוד? החת"ס כותב על גזירת רבנו גרשום מאור הגולה שיש כוח לנשיא הדור לגזור, ק"ו להסכמה גורפת של כל הרבנים (נו, תמיד היו כמה שלא קיבלו זאת, וע"ע רבו של רמ"א שהתיר למאן). 

ומה אעשה שהרב עובדיה ועוד לא קיבלו את טענותיך וכתבו "נמנו וגזרו"?

נכון שלא בכל מקום אומרים פורץ גדר, אבל במקרה שיש לך שניים שלושה מגדולי הדור שחולקים על מאתיים שלוש מאות מגדולי הדור, אז (פה אני רק מביא דברים שרבנים אמרו, כי באמת א"א לפתוח את הפה על גדולים) אין להם כוח להתיר.

 

ה. לא מצאתי הלכות עמומות באיסור, ואיפכא מסתברא.

לא קראתי לרבנים המתירים אברכים, קראתי לאברכים אמיתיים שהתנהגותם כזאת.

 

חשוב לי להבהיר נקודה חשובה - אני לא מדבר מעצמי, ולו הייתי מול הרב דב ליאור לא היה לי מה לומר. אני בא רק בשם רבותי ועוד גדולים. ע"כ, אין מה לתקוף אותי ולומר שאני מעיף באבחת יד את עמלם של הפוסקים המתירים וכו', כי פשוט זה מה שכתבו הפוסקים להלכה.

 

אשתדל לענות בהזדמנות.נבנה
הבהרתי שאני לא מתכוון לפגוע אם נפגעת מתנצל.

אם כי אני מנחש שזה חסר סיכוי, כמו שאמרתי לעיל, כשהתוצאה נקבעה צראש על ידי הצד השני אין מקום לדיון ענייני.

אתה רק מראה בכל פעם את אותה אג׳נדה שתיארתי
ומה הבעיה בכך?נער גבעות מצוי

זה כמו שיבוא אדם להתיר לי גזירת מיאונים.

אני שוב ושוב אראה לו את דעת הגוזרים. ומה פסול בכך? עליך ראיה, מי שעולה להר הבית ידו על התחתונה, הוא המשנה ממנהג ואיסור שנהגו בו.

שוב, אין גזירה לא לעלות להר.נבנה
(גם אם אתה חושב שיש)
ואני יכול לתת לך דוגמות רבות לכך שהיה מנהג לעלות אבל שוב כשהולכים ראש בקיר הדיון מכור מראש.
(חוץ מזה שזה קצת לא פיר לי עכשיו כי אני באמצע הנקיונות אז אם יהיה זמן וכח בע"ה מאוחר יותר)
מה פירוש? זה ידוע שיש.נער גבעות מצוי

ויש כוח, וזה מפורש בכמה פוסקים. מה הבעיה לגזור גזירות? מאיזו סיבה נשים שהולכות ע"פ הרב דוב ליאור לא עולות? 

 

היה מנהג? גם היום יש 'מנהג'. אגב, המנהג הזה יכל להתחיל רק אחרי שהטורקים פתחו את ההר, וקשה על זה מכמה סיבות:

1. גדולי ישראל גם מאותה התקופה אסרו את זה (ודי להזכיר שיצאו על הרב קאלישר).

2. תמיד היו פרוצים.

3. וגם אם כל הראשונים עד סגירת ההר בידי הטורקים עלו, מה זה משנה לנו? אנחנו יודעים לאיפה הם עלו? הרי זה ברור שפעם עלו להר הבית. ר' עקיבא עלה, אבל מה זה נוגע אלינו?

4. וגם אם תדחוק ותאמר שעלו תמיד, הרי שהחליטו לגזור. ומה רע? זה כוחם של הפוסקים.

 

אז זהונבנה
שיש הבדל בין הוראה לגזירה, הרב ליאור מורה לנשים לא לעלות מסיבותxy, הרבנים שפרסמו לא לעלות אמרו זאת מפני כך וכך. זה שהם אסרו לא הופך את זה לגזירה. אמנם אני לא בקיא בתוקפן של גזירות אבל זה צריך להיות תלוי בקבלת כל ישראל או כל אלו שאליהם מיועדת הגזירה בדיוק כמו שקיבלו את תקנות עזרא ורבינו גרשם ובדיוק כמו שבארצות ספרד ובתימן במיוחד לא קיבלו את תקנות רבינו גרשם. גזירה היא דבר בעל משמעות כבדה הרבה יותר מהוראה לאסור דבר זה או אחר.

לגבי המנהג לעלות פשוט מאוד אם היה מנהג= יש מסורת על מקום המקדש ואידך זיל גמור.
אז מצוין, היתה גזירה.נער גבעות מצוי

כמו שמעיד ר' עובדיה מברטנורא שנזהרים שלא לעלות מפני הטומאה. 

חוץ מזה, היתה פסיקה על ידי כל הפוסקים, ממש כל. ועל כרחך כל ישראל קיבלו זאת (ועינינו הרואות). בכל מקרה שום דבר לא קשה עלי, כי אמרו כמה וכמה שזו גזירה.

ואמנם אני צריך לבדוק זאת לעומק. אך אציין שאת גזירת המיאונים גזרו כמה מרבני אשכנז לפני לא יותר מ-600 שנה. כשהעולם היהודי היה מפוזר ומפורד.

 

לגבי 'המנהג' לעלות, זה כלל לא פשוט.

אתה תולה, ובצדק, את המנהג בכך שהוא נותן לנו ידע על מקום המזבח ועוד. אך:

א. לא היה מנהג. וזה מובהק, לא מצינו בשום אחרון כזה מנהג (גם בראשונים, המאירי כלל לא קשה, כפי שתירץ הרב וולדנברג).

ב. גם ולו היה מנהג, מה מועיל לנו אם את מקום המקדש איננו יודעים?

שאלו פעם את הרב אברהם דב אויירבךנחשון מהרחברון
אם יש גזירה.
הוא צחק וענה שלא יצטרכו בי''ד גדול בחכמה ומניין כדי להתיר זאת. אין גזירה.
אז הוא סובר ככה ויש סוברים אחרת.נער גבעות מצוי

בין כך ובין כך זה אסור. 

 

אעיר, שלא הבאת ממנו שום ראיה. להוכיח מסיפורים זה מורכב, וכבר היו סיפורים.

לא הבא. שום ראיה לגזר. בעלת תוקף של 'גזירה'נחשון מהרחברון
הבאת חששות של גדולים ועצומין. גזירה כמו קטניות מירון וכו' אף אחד לא העלה על דעתו לגזור.

אתה טוען שלשיטת הרב עובדיה צריך בי''ד גדול בחכמה ומניין ע''מ להתיר לעלות להר הבית? (מגיע משיח. אומר תעלו תבנו יבוא הרב עובדיה שקם בתחיית המתים ויגיד. עצרו. צריך להמנות ולבטל גזירת עליה להר? אם התשובה שלך לזה שלילית זה אומר שאין גזירה)
למה לא?נער גבעות מצוי

הרי זה ברור שצריך להיות תוקף לשו"ע (או לרמ"א? לא זוכר) שיש כוח לבית דין לתקן תקנות. וזה מחייב שיהיה גם בימינו דבר מעין זה. 

ועל כן פוסק החת"ס שיש כוח לנשיא הדור (הוא דיבר על גזירות וגדרים בימינו, בהקשר של רבנו גרשום מאו"ה) לגדור. וברור ופשוט שאם יש הסכמה מכל הפוסקים ומסורת ברורה של אי עליה להר - אין זה יותר גרוע מגזירה.

 

אני באמת נבוך מול כל הקושיות האלה (לא רק שלך, מעוד פורצים להר שמעתי כאלה). לא ראיתם? לא שמעתם? זה פשוט על הפוסקים ונמצא בהרבה אחרונים שיש כוח בימינו ממש לגדור גדרים (וממש השנה ביבמות - דף צט: )

לא נכוןנחשון מהרחברון
יש הבדל בין גדולים שסוברים שאסור לבין גזירה. צריך לגזור גזירה ובבית דין. זה לא קרה מעולם.
חפש ולא תמצא
עי' הקדמת הגרמ"נ מאזוז למשנ"ב איש מצליח חלק ג'.נער גבעות מצוי


אין לי אותו זמיןנחשון מהרחברון
אבל תגיד מה כתוב שם.
בכל מקרה, יש מספיק גדולים שסוברים שמותר לעלות להר הבית לכן אין איסור שהתפשט בתפוצות ישראל כפי שאתה מתאר.

בכל מקרה. גזירה אף אחד לא ישב שהוא גוזר גזירה אלא מחמירות וחומרות וודאי יתבטלו כשידעו את המיקום.
לכן וודאי שזה לא גזירה אין לזה תוקף של גזירה ולא יצטרכו בי''ד להתיר זאת.
טוב ששלחת ראיתי ומשם ראיה לדברינחשון מהרחברון
א כותב שגזירות אלו הן כתקנות שכשמשתנית המציאות ניתן לבטלם. המציאות השתנתה היום יודעים כולם שיש הלכות ואיפה אסור ללכת.


2 כותב בפירוש שרק אם עמדו למניין חכמי הדור - רק אז יש לזה תוקף
דבר שלא קרה מעולם.

3 יכולים לתקן רק לאחר שראו שיש בזה מכשול, וכבר הסביר הרב חיים דוד הלוי בשות עשה לך רב שאין מכשול היוצא מכך.
איך אם סוברים אחרת בין כך ובין כך אסור?נבנה
שוב, לא הייתה גזירהנבנה
אתה פשוט אמרת שיש בלי להביא ראיה. אם כל הכבוד התירוץ של הרב וולדנברג תמוה, למש לשנות את הגרסא? אפשר לעשות זאת בכל מקום...

ויש מנהג לעלות על פי המסורת שהכיפה היא קק.
אתה רציני? הבאתי לך ראיות ברורות.נער גבעות מצוי

הרב עובדיה כותב את זה. אני לא זוכר מי עוד.

 

התירוץ של הרב וולדנברג מעט יותר מפורט ומעט יותר ארוך. עיין שם. הוא מסביר בארוכה ובטוב טעם. הצדק איתו, זה ברור.

 

המסורת שלך היא ע"פ הרדב"ז, וכבר גברו הקושיות והסתירות. והראיה שכבר בראשונים ישנה מח' על מיקום המקדש. 

וחוץ מזה, אולי יש פה עדות על מקום המקדש, אבל אין פה מסורת לעלות. ואיפכא מסתברא.

 

אבל האמת היא, שלא כ"כ למדתי את דברי הפוסקים למה ואם וכו' זו גזירה. אני אלמד יום אחד, בלי נדר. אז אני מעדיף לא להיכנס לזה..

זה עיקר טענתם ואז אתה אומר לא למדתינחשון מהרחברון
אז אני מעדיף לא להכנס לזה? תמהני עליך.

מה שאתה לא יודע - אל תגיד
צחוק הגורלונסיאחרונה


יום ירושליםםםמי.תהום
בעזרת ה' יש עליה משוערת של 3500-4000 צדיקות וצדיקים

אני זוכרת שבשנים קודמות הייתה בכניסה חלוקה לעולים של שלוקים ומיים כי החום קיצונייי..יש התארגנות גם השנה? ואם לא..מי עוזרים לי לארגן?
בעזרת ה' תהיהdavid7031

אם את רוצה ליצור קשר, בפרטי.

כמובן שאת מוזמנת פשוט לבוא ולחלק, אף אחד לא יעצור אותך.

תבורכו צדיקים🙌מי.תהוםאחרונה
דוכן לעליה להר הביתאבי הכהן

מור המקדש

עולים להר הבית בטהרה ומתוך תורה!

בעז"ה אנו רוצים להעמיד דוכן בכניסה להר הבית ביום רות ירושלים,

שיעסוק בחשיבות העליה להר הבית, וזאת מתוך ערכי התורה ומצוותיה כמו שמורים גדולי רבותינו,

ללא ערבוב שקרי של ערכי ליברליזם ושוויון!

 

לצערנו קול זה חסר, בעיקר בימי העליות הגדולות, כאשר מסלפי התורה עומדים מצד אחד ומכריזים שאין לעלות, ומצד שני מעודדים פריצות וערכים חילוניים בשם העליה להר.

 

המשךאבי הכהן

בדוכן אי"ה נחלק דפי הדרכה לעליה כהלכתה, מדבקות שותפות וכיבוד קל.

אנו זקוקים לתקציב של כ2,500 ₪. מי שמזדהה איתנו ומעוניין לתרום - יבורך.

אם לא נגיע קרוב לסכום - לא נגבה את התרומה, וה' יעלה עלינו כאילו עשינו.

בציפית הישועה! איתן ברוך 0546922237kosfei.mikdash@gmail.com 

מי זה מסלפי התורה? איזו תורה הם מסלפים?נער גבעות מצוי


המצאת איסורים והמצאת היתריםאבי הכהן


אתה רב שאתה יכול לומר את זה?נער גבעות מצוי


מי מעודד פריצוות וערכים חילוניים בשם העליה להר?david7031אחרונה

(אם זה כרוך בלשון הרע, מוזמן לפרטי).

ימי פתיחה החודשהגברת מהירח

מישהו יודע עד איזה יום החודש הר הבית פתוח? כי אם הבנתי נכון הוא סגור בימים האחרונים של הרמאדן למניין טעותם. 

תודה.

לבינתיים, כל עוד לא הודיעו אחרת, הוא פתוחבתוך בני ישראל
ומתפללים שישאר כך.
המשטרה הודיעה כי יהיה פתוח. אלא אם כן.. וכו'נער גבעות מצויאחרונה


חידון המקדש ה'תשע"ט! נוער המקדש
בעזהי"ת

נשמח לראותכם
השבוע ביום חמישי!! כנס לימוד מקדש לבנות ;)חוזרים להר!
עבר עריכה על ידי חוזרים להר! בתאריך כ"ג בניסן תשע"ט 20:26

של תנועת חוזרים להרמתפלפל

למנהלת הפורום תמונה חדשה לפורום הגאולהאריקאור

הצעתי להחליף תמונה של הגאולה במקום  התמונה של  הפורום הזה

 בהר הבית

למה לשים תמונה של דבר לא מציאותינבנה
בית המקדש לא ייפול מהשמיים.עד עלות השחר.
ברור שהוא לא יפולמבקש אמונה

הוא ירד לאט לאט

ממש לא.עד עלות השחר.

אנחנו נבנה אותו.

חצי חצינער גבעות מצוי

אנחנו נבנה אותו - זה ודאי. אבל לגבי השראת השכינה וכו' - משמים. זה התירוץ המפורסם לרש"י בסוכה (אגב, רש"י 'סותר' את עצמו ביחזקאל פרק נ"ו (אולי..) שכותב שמידות הבית  בשביל הבית העתידי שנדע איך לבנות אותו).

^^^ כנראה ככהמבקש אמונה

בית לבד זה רק עצים ואבנים..

צריך בית מקדש של מעלה שירד לתוכו ויקדש אותו

השרשור הזה כנראה לא השפיע על התמונה שביקשתי להחליףאריקאור

ושמתי תמונה חדשה של גאולה בית מקדש והר הבית כראוי לפורום הר הבית שמדברים בו מתורה וקדושה ראוי שיהיה גם תמונה של קודש קודשים בית מקדש וגאולה

מה זה משנה התמונה?נער גבעות מצוי

זה ממש חיצוני וחסר ערך (כמעט) לחלוטין. זה לא משפיע ולא מחנך ולא מלמד. 

יפה אמרת, מדברים פה קדושה ותורה, אז למה צריך גם תמונה? כל עוד אין פה איסור וכדו', אין שום עניין להחליף.

בודאי שיש איסור להיסתקל בעבודה זרה במסכת עבודה זרהאריקאור

כתוב ולא תתרו אחרי ענייכם אל עבודה זרה  שהם זונים אחרייהם ולא תלמדו ממעשיהם ועם לבדד ישכון ולא יתערב בגויים זה מספיק תורה בשביל לדעת אמת ותיקון פשוט ראוי לפורום וזה מאוד משמעותי לי וגולשים רבים כאן בפורום  הר הבית לא אומר לך משהוא שמחייב תורה מקדש גאולה או פשוט כל מבנה שיהיה שם אפשר לשים כי זה לא חשובה לך

 

הם ומבני העבודה זרה שלהם ולכן אני לא חושב שצריך לראות במקום הזה 

ואתר תורה לא מפרסם תמונות עבודה זרה והבניינים שלהם

עבודה זרה  ועברה הקדוש ברוך הוא שונא תכלית שניאה שנאתים ככתוב את ישמעל אדום גויים עמלק נאצי חמס מחבלים

אם אני לא טועה, האיסלאם הוא לא בגדר עבודה זרהנער גבעות מצוי


איך זה מתרץ בדיוקנבנה
פשוט, כי לא היתה שום קושיהנער גבעות מצוי


לא הבנתי, אם לא בונים מקדש בלילה איך זה עוזר לי שמקדש רוחנינבנה
ירד משמיים?
לא הבנתי את השאלה..נער גבעות מצוי

בית המקדש מעצים ואבנים ייבנה על ידינו, והשראת שכינה תהיה משמיים. זה הרי פשוט.

כנראה אחד מאיתנו לא אוחז בסוגיהנבנה
אפשר לתרץ את רש"י.נער גבעות מצוי

א. בנין המקדש בנוי, אבל אין השראת שכינה (המצאתי את זה עכשיו, נשמע דחוק).

ב. לא יודע. שאלה טובה. ורש"י בוודאי לא סובר שביהמ"ק ממש ירד משמיים. הרי הוא סותר את רש"י ביחזקאל.

יפה עכשיו אחזת קצתנבנה
לא מצאנו מקום לדעתי שיש איזשהו אקט של השראת השכינה שממנו והלאה מתחילה העבודה. אודה שגם חשבתי על זה בעבר. אכ התירוץ מץרץ את המדרש לא את רשי

לגבי רשי ביחזקאל דווקא פחות קשה, כידוע יחזקאל היה לפני בית שני אם כבר קשה רשי דה וכן תעשו- לדורות

אני שמח ששנינו מסכימים על זה.נער גבעות מצוי


יש את התויט שםבתוך בני ישראלאחרונה
אבל אין מקור שאומר שתחילת עבודה תהיה אח"כ. ובכמ מוטל עלינו החיוב לבנות ולעשות את חלקנו
מישהו יודע מתי עולים רבנים להר בחוה"מגוזמבה


כנס המקדש- יש למישהו פרטים?דידן נצח


מה זה כנס המקדש?בתוך בני ישראל

האירוע שיש היום בערב?

כנס נוער המקדש מחר?

תרגול קרבן פסח מחר?

 

מה שהיה ביום שני..דידן נצחאחרונה


תכל'ס למה עולים להר הבית?הולך בטל


איזה מצווה?הולך בטל


בשביל להתקדש, להתחבר לה', ולתת את חלקי בקידום הגאולהידידה דוד
הגאולה תגיע רק דרך דרישת המקדש והתחברות פיזית ישראל למקום המקדש (ראו כוזרי מאמר חמישי אותיות כו-כז).
זו שאלה טובה.נער גבעות מצויאחרונה

עולים (לטענת מי שעולה) 

א.  מצוות שקשורות למקדש.

ב.  כיבוש.

ג.  ככה ייבנה המקדש ותבוא הגאולה.

 

 

כמובן שאסור. ועל שלושת טענות אלה ענו הפוסקים:

 

א. אין מצוה לעלות להר הבית. שום כזו. לא נמצאה בשום ראשון ובשום פוסק.

   מצות 'לשכנו תדרשו', כמובן לא נכתבה בספר המצוות. והקשר בינה להר הבית ממש לא מובן.

 

ב. אין כיבוש בהר הבית. 

          1. הוא כבוש ע"י ישראל. מי שמגביל עלית יהודים זה לא הוואקף, זו משטרת ישראל.

          2. אין כיבוש יחיד. 

          3. זה מאוד מפוקפק, שעולים לשם כיבוש, אבל כביכול זה כיבוש זמני, כי למחרת 'הכובשים' עולים שוב. קיצור, צע"ג.

          4. חולשה בריבונות אין פירושה כיבוש.

          5. צ"ע אם (אפי' ו..) מצות עשה דוחה ספק לא תעשה שיש בו כרת.

 

ג. נו, אין לזה ראיה.

הכוזרי כותב:

ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה.

 

אין פה ראיה למה לעלות להר הבית (ברור שאין פה מצוה). ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – לא כתוב אל המקום הקדוש ההוא, כתוב אל חיבת המקום הקדוש ההוא. 

עד שיחונו אבניה ועפרה. לא אמר בית המקדש, הוא אמר ירושלים.

ועוד יש לומר: 

1. ברור שצריך לעורר את עם ישראל לחיבת המקום הקדוש ההוא. איך? את זה אמרו לך כל הפוסקים.

2. ואם ירושלים לא תבנה עד שיכספו אליה תכלית הכוסף ויחוננו את עפרה וכו'. אז מה? איך זה מתיר עליה להר הבית? אם יש בעיה הלכתית, אז זה מה שכותב הרב זצ"ל, שיש מניעים לבנות את המקדש (מפורש בתשובה צ - צט [לא זוכר איזו מהן..]). 

3. ואם תגידו על הכוזרי ואם ואם ואם. אין ספק של פירושו מוציא מידי ספק של פירוש אחר לכוזרי, ובודאי שלא מוציא מידי איסור ודאי של עליה להר הבית.

4. כמובן, זה לא סותר. הכוזרי כתב כך (וגם אם נדחוק הכל והוא מדבר על הר הבית) אבל אסור היום לעלות. מה נעשה. לא הכל אפשר בהלכה.

 

שיר כיסופים חדש למקדש ולחידוש עבודת הקרבנות! בתוך בני ישראל

שיר חדש של ישיבת המקדש לעורר כיסופים לחידוש קורבן פסח. מוזמנים לשמוע ולהפיץ
מַעֲשֶׂה א' מֵציאֲת בַּת מֶלֶךְ של הבורא הגאולהאריקאור

מַעֲשֶׂה א' מציאת בַּת מֶלֶךְ

עָנָה וְאָמַר: בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמְעָהּ הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וְזוֹ הִיא:
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת אֶחָת. וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.
פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה יוֹם וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר: שֶׁהַ'לֹּא טוֹב' יִקַּח אוֹתָךְ (דֶּער נִיט גוּטֶער זָאל דִיךְ נֶעמֶען). בַּלַּיְלָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבֹּקֶר לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנֶה וָאָנָה.
עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאֹד, וּבִקֵּשׁ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאֹד זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאָהּ. (עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁה עַד שֶׁמְּצָאָהּ).
וְהָיָה הוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה זְמַן רַב וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת וּבַשָּׂדוֹת וּבַיְּעָרִים וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ זְמַן רַב מְאֹד.
וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאָה שְׁבִיל אֶחָד מִן הַצַּד, וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: בַּאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כָּל־כָּךְ זְמַן רַב בַּמִּדְבָּר וְאֵינִי יָכוֹל לְמָצְאָהּ, אֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל הַזֶּה, אוּלַי אָבוֹא לִמְקוֹם יִשּׁוּב; וְהָיָה הוֹלֵךְ זְמַן רַב.
אַחַר־כָּךְ רָאָה מִבְצָר (שֶׁקּוֹרִין שְׁלָאס), וְכַמָּה חֲיָלוֹת הָיוּ עוֹמְדִים שָׁם סְבִיבוֹ. וְהַמִּבְצָר הָיָה נָאֶה וּמְתֻקָּן וּמְסֻדָּר מְאֹד עִם הַחֲיָלוֹת, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַחֲיָלוֹת, פֶּן לֹא יַנִּיחוּהוּ לִכְנֹס. וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה. וְהִשְׁאִיר הַסּוּס וְהָלַךְ לְהַמִּבְצָר, וְהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ, וְלֹא עִכְּבוּהוּ כְּלָל. וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר בְּלִי עִכּוּב, וּבָא לְפָלָטִין אֶחָד וְרָאָה, שֶׁיָּשַׁב שָׁם הַמֶּלֶךְ בַּעֲטָרָה, וְכַמָּה חֲיָלוֹת שָׁם וְכַמָּה מְשׁוֹרְרִים בְּכֵלִים לְפָנָיו, וְהָיָה שָׁם נָאֶה וְיָפֶה מְאֹד, וְהַמֶּלֶךְ וְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא שְׁאָלוּהוּ כְּלָל.
וְרָאָה שָׁם מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים טוֹבִים, וְעָמַד וְאָכַל וְהָלַךְ וְשָׁכַב בְּזָוִית לִרְאוֹת מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם, וְרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא הַמַּלְכָּה. וְהָלְכוּ לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהָיָה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהַמְשׁוֹרְרִים הָיוּ מְזַמְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים מְאֹד, בַּאֲשֶׁר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמַּלְכָּה. וְהֶעֱמִידוּ לָהּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּהָ אֶצְלוֹ, וְהִיא הָיְתָה הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל, וְהוּא (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) רָאָהּ וְהִכִּירָהּ.
אַחַר־כָּךְ הֵצִיצָה הַמַּלְכָּה וְרָאֲתָה אֶחָד, שֶׁשּׁוֹכֵב בַּזָּוִית וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וְעָמְדָה מִכִּסְאָהּ וְהָלְכָה לְשָׁם וְנָגְעָה בּוֹ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: הַאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי? וְהֵשִׁיב לָהּ: הֵן, אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ; אַתְּ הִיא הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: הָאֵיךְ בָּאת לְכָאן? וְהֵשִׁיבָה: בַּאֲשֶׁר שֶׁאָבִי הַמֶּלֶךְ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר הַנַּ"ל, וְכָאן, הַמָּקוֹם הַזֶּה, הוּא 'לֹא טוֹב'.
וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ? וְאָמְרָה לוֹ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי כִּי אִם כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת, וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגֵּע אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי, תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה וְלֹא תִּישַׁן כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת.
וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן. וּבְסוֹף הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה מִתְעַנֶּה, וְלֹא הָיָה יָשֵׁן וְעָמַד וְהָלַךְ לְשָׁם. וְהָיָה רוֹאֶה אִילָן, וְעָלָיו גְּדֵלִים תַּפּוּחִים נָאִים מְאֹד. וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְעֵינָיו מְאֹד, וְעָמַד וְאָכַל מִשָּׁם, וְתֵכֶף שֶׁאָכַל הַתַּפּוּחַ, נָפַל וַחֲטָפוֹ שֵׁנָה, וְהָיָה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד. וְהָיָה הַמְשָׁרֵת מְנַעֵר אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה נֵעוֹר כְּלָל. אַחַר־כָּךְ הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְשָׁאַל לְהַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה. (הַיְנוּ הַמְשָׁרֵת סִפֵּר לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ) שֶׁאַתָּה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס מֵהַפֵּרוֹת. וְהָיָה מְצַעֵר עַצְמוֹ מְאֹד.
וְהָלַךְ לְשָׁם וּמָצָא אוֹתָהּ. וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לְפָנָיו מְאֹד, כִּי אִלּוּ בָּאתָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הָיִיתָ מוֹצִיא אוֹתִי מִכָּאן, וּבִשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבַּדְתָּ. אָמְנָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, בִּפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע מְאֹד. (הַיְנוּ שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ, שֶׁעַתָּה תָּקֵל עָלָיו הָאַזְהָרָה וְלֹא יִהְיֶה מֻזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, כִּי הוּא דָּבָר קָשֶׁה לַעֲמֹד בּוֹ וְכוּ') בְּכֵן תָּשׁוּב לִבְחֹר לְךָ מָקוֹם, וְתֵשֵׁב גַּם־כֵּן שָׁנָה, כַּנַּ"ל, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן תִּהְיֶה רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, רַק שֶׁלֹּא תִּישַׁן וְלֹא תִּשְׁתֶּה יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּישַׁן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁנָה. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם וְרָאָה מַעְיָן הוֹלֵךְ וְהַמַּרְאֶה – אָדֹם וְהָרֵיחַ – שֶׁל יַיִן. וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֲרָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ מַיִם וְהַמַּרְאֶה – אַדְמוּמִית וְהָרֵיחַ – שֶׁל יַיִן? וְהָלַךְ וְטָעַם מֵהַמַּעְיָן. וְנָפַל וְיָשַׁן מִיָּד כַּמָּה שָׁנִים עַד שִׁבְעִים שָׁנָה, וְהָיוּ הוֹלְכִין חֲיָלוֹת רַבּוֹת עִם הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, מַה שֶּׁנּוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם (שֶׁקּוֹרִין אוֹבַּאזִין) וְהַמְשָׁרֵת הִטְמִין עַצְמוֹ מֵחֲמַת הַחֲיָלוֹת. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה מֶרְכָּבָה וְעֶגְלוֹת־צָב, וְשָׁם יָשְׁבָה הַבַּת מֶלֶךְ. וְעָמְדָה שָׁם אֶצְלוֹ, וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וְהָיְתָה מְנַעֶרֶת אוֹתוֹ מְאֹד, וְלֹא נִנְעַר. וְהִתְחִילָה לִקְבֹּל עָלָיו אֲשֶׁר כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ לוֹ זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי וְאִבְּדוֹ, וְהָיְתָה בּוֹכָה מְאֹד עַל זֶה, כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָדוֹל עָלָיו וְעָלַי, שֶׁכָּל־כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי כָּאן, וְאֵינִי יָכוֹל לָצֵאת. אַחַר־כָּךְ לָקְחָה פַאטְשֵׁיילֶעא) מֵעַל רֹאשָׁהּ וְכָתְבָה עָלָיו בַּדְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָה אֶצְלוֹ וְעָמְדָה וְיָשְׁבָה בְּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְנָסְעָה מִשָּׁם.
אַחַר־כָּךְ הֵקִיץ וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁחֲיָלוֹת רַבּוֹת הָלְכוּ שָׁם, וְשֶׁהָיְתָה כָּאן מֶרְכָּבָה הַנַּ"ל, וְשֶׁהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ רַחֲמָנוּת עָלָיו וְעָלֶיהָ, כַּנַּ"ל. בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ וְרָאָה, שֶׁהַפַאטְשֵׁילֶע מֻנַּחַת אֶצְלוֹ. וְשָׁאַל: מֵאַיִן זֶה? וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהִיא כָּתְבָה עָלָיו בְּהַדְּמָעוֹת. וּלְקָחָהּ וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, כַּנַּ"ל, וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל, כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי.
וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ, וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לֹא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין לַאנְד קַארְט) וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת. וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים.
אַחַר־כָּךְ רָאָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵינוֹ (גֶּדֶר) אֱנוֹשִׁי כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ. וְנָשָׂא אִילָן גָדוֹל, שֶׁבַּיִּשּׁוּב אֵינוֹ נִמְצָא אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: מִי אַתָּה? וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אָדָם. וְתָמַהּ וְאָמַר, שֶׁזֶּה כָּל־כָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּהַמִּדְבָּר, וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם בְּכָאן אָדָם. וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל, וְדָחָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאֹד וְאָמַר), כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ (הַיְנוּ הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה שֶׁפָּגַע דָּחָה אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו וְאָמַר) כִּי בְּוַדַּאי דְּבַר שְׁטוּת אָמְרוּ לְפָנָיו. וְהוּא אָמַר (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת), שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ.
אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): לְדַעְתִּי הִיא שְׁטוּת, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה מִתְעַקֵּשׁ, הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הַחַיּוֹת, אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ וְאֶקְרָא לְכָל הַחַיּוֹת, כִּי הֵם רָצִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי תֵּדַע אַחַת מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר, כַּנַּ"ל, וְקָרָא אֶת כֻּלָּם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת וְשָׁאַל אוֹתָם, וְכֻלָּם הֵשִׁיבוּ, שֶׁלֹּא רָאוּ. וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ; אִם תִּשְׁמַע, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּמְצָא, כִּי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם. וְהוּא הִפְצִיר מְאֹד וְאָמַר, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הוּא בַּנִּמְצָא בְּוַדַּאי.
אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הִנֵּה בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת, וְאוּלַי יוֹדְעִים הֵם מֵחֲמַת שֶׁהֵם פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר בְּגָבוֹהַּ, אוּלַי רָאוּ הַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל, וְתֵלֵךְ אֵלָיו וְתֹאמַר לוֹ, שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתְךָ אֵלָיו.
וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקְּשׁוֹ. וּמָצָא שׁוּב אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, כַּנַּ"ל, וְנָשָׂא גַּם־כֵּן אִילָן גָּדוֹל, כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל, וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁאָחִיו שְׁלָחוֹ אֵלָיו. וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ גַּם־כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא. וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם־כֵּן.
וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת; אֶקְרָא אוֹתָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם. וְקָרָא כָּל הָעוֹפוֹת וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, וְהֵשִׁיבוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל. אָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם, אִם תִּשְׁמַע לִי, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ. וְהוּא (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) הִפְצִיר אוֹתוֹ וְאָמַר, שֶׁבְּוַדַּאי יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם.
אָמַר לוֹ (הָאָדָם הַב' הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): לְהַלָּן בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי, שֶׁמְּמֻנֶּה עַל כָּל הָרוּחוֹת, וְהֵם רָצִים כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם. וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקֵּשׁ וּמָצָא אָדָם גָּדוֹל גַּם־כֵּן, כַּנַּ"ל, וְנָשָׂא גַּם־כֵּן אִילָן גָּדוֹל, כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם־כֵּן, כַּנַּ"ל, וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, כַּנַּ"ל, וְדָחָה אוֹתוֹ גַּם־כֵּן. וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם־כֵּן. וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִקְרָא שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת וְיִשְׁאַל אוֹתָם. וְקָרָא אוֹתָם, וּבָאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם, וְלֹא יָדְעוּ שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל. וְאָמַר לוֹ (הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת): הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד. וְאָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּוַדַּאי.
בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁבָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד. וְכָעַס עָלָיו הַמְמֻנֶּה הַנַּ"ל: מַדּוּעַ נִתְאַחַרְתָּ לָבוֹא? הֲלֹא גָּזַרְתִּי, שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְלָמָּה לֹא בָּאתָ עִמָּהֶם? הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לָשֵׂאת בַּת מַלְכָּה אֶל הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. וְשָׂמַח מְאֹד.
וְשָׁאַל הַמְמֻנֶּה אֶת הָרוּחַ: מַה יָּקָר שָׁם (הַיְנוּ אֵיזֶה דְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיֹקֶר וּבַחֲשִׁיבוּת), וְאָמַר לוֹ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם שָׁם בְּיֹקֶר גָּדוֹל. וְאָמַר הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת: בַּאֲשֶׁר שֶׁזֶּה זְמַן גָּדוֹל כָּל־כָּךְ שֶׁאַתָּה מְבַקְּשָׁהּ וְכַמָּה יְגִיעוֹת שֶׁהָיוּ לְךָ, וְאוּלַי יִהְיֶה לְךָ עַתָּה מְנִיעָה מֵחֲמַת מָמוֹן, עַל כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כְּלִי, כְּשֶׁתּוֹשִׁיט יָדְךָ לְתוֹכָהּ תְּקַבֵּל מִשָּׁם מָעוֹת. וְגָזַר עַל הָרוּחַ הַנַּ"ל, שֶׁיּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם. וּבָא הָרוּחַ סְעָרָה וְנָשָׂא אוֹתוֹ לְשָׁם, וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל שַׁעַר, וְהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם חֲיָלוֹת, שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לִכְנֹס אֶל הָעִיר. וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַכְּלִי, וְלָקַח מָעוֹת, וְשִׁחֵד אוֹתָם, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר. וְהָיְתָה עִיר נָאָה.
וְהָלַךְ אֶל גְּבִיר וְשָׂכַר לוֹ מְזוֹנוֹת, כִּי צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁם, כִּי צָרִיךְ לְשׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה לְהוֹצִיאָהּ. וְאֵיךְ שֶׁהוֹצִיאָה לֹא סִפֵּר; וּבַסּוֹף הוֹצִיאָהּ. (וְעַיֵּן בַּהַקְדָּמָה וְתִרְאֶה רְמָזִים נִפְלָאִים עַל מַעֲשֶׂה הַזֹּאת). האבדה בהרס בית מקדש היא האבדה של הבת מלך שהיא בגלות אלפיים שנה שהרסו הרומאים ביתו של הבורא והמלכה בן המלך ובת המלך המלך המשיח ומלכה משיכה שבגלות עד גאולה ובית מקדש ומציאת הבת מלך היא בדרכי תשובה וזכות מלכות שמים

איך?אנונימי18

איך אתם יכולים לעלות להר הבית כשיש כ"כ הרבה רבנים גדולים שאסרו עלזה? באמת! גדולי הדורות!

זה איסור כרת!

יש כאן שתי טענות נפרדותבתוך בני ישראל
ראשית, הדיון לא אמור להיות על האם מותר או אסור, אלא האם יותר או חובה. צריך להיות בעל תוקף גדול מאוד כדי לאסור קיום מצווה.
השטח בהר הבית שהוא כרת הוא כ5 אחוזים משטח ההר. המסלול היום בהר הבית לא עובר דרכו. איך יודעים איפה זה? מסורה, טופוגרפיה, ארכאולוגיה. לא חסר. ועיין בחוברת המקום אשר בחר ה'. יש שם פירוט יפה.
על חלק מסוים בו, כןבתוך בני ישראל
קשה מאוד הדבר הזה..נער גבעות מצוי

מסורת היא לא מסורת תיירים, ואפי' לא של אחרונים שכתבו מכתבים (שאגב, כמעט בכולם ההוכחה שהם עלו להר מעורפלת מאוד, ובודאי ראיה הלכתית אין מהם).

מסורת היא פסק או ראיה הלכתית חותכת של פוסק. ויש את הרדב"ז והמאירי. המאירי - תירץ אותו הציץ אליעזר. הרדב"ז - קשה לסמוך על זה, כי יש סתירות בו ועוד. 

 

א"כ, נשארה 'המסורת' של התיירים והמעידים למיניהם. 

א. אין מתיירים שום הוכחה, גם אם נאמר שעלו ממש להר הבית (וזה גם זה מפוקפק), מי אמר להיכן? ומי אמר שעלו בהיתר? והאם הם היו יחידים? וכו' וכו'. בקיצור - אין מסורת הלכתית! 

ב. ולהיפך, יש מסורות סותרות, ממש בהיפך! (אין לי את המסמך כאן, אבל יש אצל מורא מקדש, אנסה להשיג). ממש רואים שרשרת אחרונים בהפרש של לא יותר מ50 שנה שכותבים על איסור העליה להר הבית (רע"ב, השל"ה וכו'). 

ג. חוץ מזה, הרי עולי הר הבית דואגים להזכיר שמאות שנים נאסר על יהודים לעלות. א"כ, "המסורת" ההיא, איה?! וגם לו היו מסכימים הפוסקים דאז שמותר לעלות לו רק היה מותר, בכל מקרה, מסורת על העליה ואיפה אסור וכו', אין.

 

ממתי סומכים על ארכיאולוגיה?! הרב זצ"ל כותב שעל מדע הארכיאולוגיה לא סומכים להלכה! וכנ"ל הרב מרדכי אליהו. 

 

וכמובן, התמיהה על העניין הזה: איפה יש מצוה לעלות להר הבית? מצות "חיזוק הריבונות"? מצות "לשכנו תדרשו"? מצות עשה של "תפילה בהר הבית"? איפה מוזכר בכל ספרי הראשונים והאחרונים מצוות עשה שמוזכר בהן הר הבית?! (למעט 'מורא מקדש').

ברור ופשוט שגם לו ונאמר "מורא מקדש", אין זה מסביר למה נכנסים לספק דאורייתא וכו', ועאכו"כ אחרי פסק מרן הרב זצ"ל שאמר שעדיף ריחוק מאשר קירוב בטומאה למקום המקדש (ואין לי כוח לפלפלנים חסרי השחר שמסבירים שמקום המקדש לא היינו הר הבית). 

 

 

ד' ירחם עליך ועל כולכםנבנהאחרונה


כתר מלך חרב האשאריקאור

נא להחליף את תמונת הפורום לכתול שם הר הבית שלנו ולא מסגד חמס ממנהלת הפורום גלוק17

הכותל המערבי אינו הר הביתאשה"ו

אלא רק קירו החיצוני. המבנה הזה שאינו מסגד לצערנו ממוקם על המקום הקדוש ביותר בהר הבית

אם זה לא אז מה זה שאלהאריקאוראחרונה
עבר עריכה על ידי אריקאור בתאריך י"א בניסן תשע"ט 10:38
עבר עריכה על ידי אריקאור בתאריך י"א בניסן תשע"ט 10:34

כפי הידוע זה גם לא בית מקדש והכותל המערבי הוא חלק מעיר דוד כך שהכל הר הבית מוקף חומה ירושלים

 

בברכה נא להחליף את תמונת הפורום לכותל שם הר הבית שלנו  בית מקדש אפשר לשים תמונה גאולה  בפורום הזה תודה

מחר! כנס 'למה נגרע' של נוער המקדש נוער המקדש

הפלייאר על תרגול קרבן פסח - לתועלת הכללנוער המקדשאחרונה

איני רוצה לעורר מהומות מיותרותנער גבעות מצוי

אבל זו אחת הבעיות שהעליה להר הבית מביאה - זלזול ברבנים. אין מה להאריך.

בעצם אני רוצה לעורר מהומות, אבל לא מיותרות!נער גבעות מצויאחרונה
עבר עריכה על ידי נער גבעות מצוי בתאריך ט' בניסן תשע"ט 10:53

אני רוצה את דעתכם על זה (נלקט מתגובות למאמרו של "דוד אורן" לרב עמיחי אליאש) :

תמיר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:44:20

אני עומד ותוהה באמת איך זה מצד אחד 2000 שנה עם ישראל מתפלל וכוסף לבנין המקדש, ומצד שני כל כך מנוכר לענין המקדש, (לצערינו חלק מתנגד בצורה אקטיבית וקיצונית), הטיפול צריך להיות בשורש הבעיה, אם נצליח לזהות את הגן הבעייתי ולהבין אותו, נצליח גם לטפל בו ולרפאות אותו...

גרגר אבק  מגיב לתמיר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 10:00:40

צריך פעולה במישורים שונים, בעיקר חינוכיים. אלון כתב לפני כמה ימים בצדק שדרושים כספים רבים כדי לטפל בהצלחה, בדומה ליכולת הכספית העומדת לרשות ה0מול. כל עוד לא יחונך רובו של הציבור מחדש בנושא, לרבות הרבנים שאינם מאפשרים עליה, ההתקדמות לטובת הר הבית תהיה אפילו פחות מבקצב חלזוני. עוד מרגע הופעתה כתגובת-נגד לתנועה הרפורמית בתחילת המאה ה-19, היהדות האורתודוכסית חולה מאד בנושא הר הבית ומצויה בסטיה ענקית אפילו מהיהדות הרבנית ה"ראויה", בין אם נאמניה מוכנים להכיר בכך ובין שלא. זה נגרם בכוונת מכוון ע"י אותם קטני ישראל שקשרו לפני למעלה מ-200 שנה לנתק את היהדות מהר הבית למעשה.

עולה להר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 11:56:32

הנה המספר טלפון של לשכת רבנות הראשית של ירושלים, זאת אומרת הלשכה של רב שטרן ורב עמאר. 02-621-4848. אני ממליץ להתקשר ולבקש תגובה למה שקורה בשער הרחמים וכן לשאול אם הם יכולים לשלוח כל המאמרים של רבנים אלו על ענייני המקדש או הר הבית (שלא קיים). תראה איך הלשכה מתייחסת אליך ושרבנים אלו מנותקים מאזרחי ישראל ולא מוכנים אפילו להקדיש דקה אחת למצות בנין המקדש. תגידו מה שאתם רוצים (שהם תלמידי חכמים ואסור לבזות אותם) אבל הפעם אני מבין מה שרבי עקיבא חשב על הרבנים בזמנו . והמבין יבין.

בנפשנו הדבר  מגיב לעולה להר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 14:44:05

מה הסיפור שלך, להוכיח שהר הבית זה לא בראש של הרבנים, לצערינו אין חידוש בזה כולנו יודעים שזה המצב, לא נעים לתת **עיצות** אבל השינוי כידוע יתחולל רק מלמטה מהאנשים הפשוטים לא מהרבנים, חובה על כל תנועות הר הבית להתאחד ולנהל קמפיין אגרסיבי משותף להעלאת נושא הר הבית לעם ישראל, נראה שזה הסיכוי היחיד להביא לשינוי המצב,

גרגר אבק  מגיב לבנפשנו הדבר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 15:09:17

אלא שבטרם יוחל בניהול מערכה אגרסיבית, יש להכריע את אנשי מטה ארגוני המקדש, שלא רוצים בכך עקב העדפתם את "סיר הבשר" של שיתוף פעולתם עם המשטרה והליטופים ההדדיים ביניהם.

 

הלל  מגיב לשוחר ציון

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 10:27:03

מנסיון לא עוזר הקירוב ולשון רכה. הגיע הזמן להיות יותר אגרסיבי. גם נחמיה לקח גישה אחרת כלפי עם ישראל בזמן בית שני ; הרבה יותר חריף. לדעתי, הרבנות הראשית סיימו תפקידם מזמן. אין מי שבאמת מכבד אותם או איכפת להם מה הרבנים סוברים. הם הפכו לפקידים של המדינה ועושים מה שהמדינה רוצה ולא יותר. בקשר להר הבית או בנין המקדש ספק גדול אם הרבנים הראשיים עיינו בסוגיה בכלל. אם כך, אפשר להסיק שהם עם הארצים בדיני המקדש. ולפיכך, יש צורך גדול משום החילול השם הכרוך בזה לבייש אותם רבנים שאינם בכלל ראויים להיות רב הראשיים של ארץ ישראל ומקדש ישראל. הם בלף אחד גדול. עד כה לא ראינו שום מאמר הלכתי מהם עם מקורות שמוכיח שהם למדו קדשים. צריכים שנוי בטקטיקות.

פידלר  מגיב להלל

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 13:52:32

למדו ועוד איך, קח דוגמה את הרב נבנצל רב העיר העתיקה באמת ת"ח גדול משמש עשרות שנים ראש כולל קדשים "בצילו של היכל", ובכ"ז מתנגד חריף לעלית יהודים להר הבית, ללמדך שההתנגדות לעליה להר היא "פוליטית הקשפתית". ולא דתית הלכתית...​​​​​​​

עולה להר  מגיב לפידלר

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 14:23:02

בקוטרוס קול מהיכל על ידי רב ישראל שליטא, הרב נבנצאל מסביר שהוא לא עושה מה שרבו המובהק לא עושה (רב אלישיב) ואם הוא לא עולה גם רב נבנצל לא עולה. רב ישראל תוקף רב נבנצל והורס כל הטענות של רב נבנצל. כדאי להסתכל שם. לדעתי, זה מחלת הגלות שמזהם אפילו תלמידי חכמים.​​​​​​​

א.ה.  מגיב לשוחר ציון

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:17:59

אני מציע שרב כמו רב ישראל אריאל שליט''א יכתוב מכתב עם שאלות כמו: מתי הרבנות הראשית יבנו המקדש? מה עושים הרבנות הראשית כדי לבנות המקדש? כמה פגישות היו על ענייני המקדש? וכו'. יחתמו על המכתב רבנים ועולי ההר. נפרסם המכתב ונביא המכתב אישית ללשכת הרבנות הראשית. בלי כעס בלי גסות רוח, רק כתלמיד שמבקש תשובה. נפיץ המכתב והתשובה אם יהיה.​​​​​​​

בובקעס  מגיב לא.ה.

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 11:28:16

הכל שטויות מתנגדי המקדש לא יודו על האמת הפשוטה, ויוכיחו לך מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שהם צודקים, כי בסופו של דבר הם יודעים טוב מאוד שהאמת לא איתם ושזה לא ענין הילכתי אלא ענין פוליטי ...​​​​​​​

שוחר ציון  מגיב לא.ה.

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:36:25

רעיון מצויין.​​​​​​​

אוהב המקדש

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:07:55

אני תוהה אם עמיחי באמת מאמין בדברים המופרכים שכתב או רק משום שהוא תקוע בעולם הר המור הוא חייב לענות ולהגן על עמדתם אפילו אם הוא נגד התורה ואפילו אם הוא חוסר הגיון ומקורות?​​​​​​​

שלמה  מגיב לאוהב המקדש

  •  

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:37:31

חבל שאתה מרחיק את בניין המקדש על ידי שנאת חינם וביזוי ת"ח

​​​​​​​

אוהב המקדש  מגיב לשלמה

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:42:05

?? אני דן את התלמיד טועה לכף זכות ואתה אומר שאני מבזה תלמיד חכם. אני לא שונא אותו אלא מרחם עליו ועל החינוך שקבל.​​​​​​​

גרגר אבק  מגיב לשלמה

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:46:07

אתה נמנה על המרחיקים את בנין ביהמ"ק, ע"י גרימת מדנים בהעלאת האשמות כוזבות. עדיף שתלמד לחשוב לפני שאתה מעלה האשמות.​​​​​​​

יוסי

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:23:58

לדאבון לב הוא בכלל משנאי ה'​​​​​​​

ידידיה  מגיב ליוסי

י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:38:37

אתה לא מתבייש לכתוב כך? גם לאוהבי ה' מותר לחשוב אחרת ממך​​​​​​​

אלון  מגיב ליוסי

י"ג באדר ב' ה'תשע"ט, 06:44:55

לא הייתי מרחיק לכת ואומר משנאי ה'. הוא דבוק בגלות. בפרשת הקללות בפרשת כי תבא, אחת הקללות זה "והתמכרתם לאויבכם" ואנחנו רואים את זה שחור על גבי לבן. אז לא הרבנים יובילו אלא העם.

 

 

 

למה הבאתי את הזוועה הזו? 

אומר הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת (אותו הרמב"ם שאומר שמותר לטמא מת ליכנס להר הבית) : 

 וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו ומתוך כך באין לדבר באלהים וכופרין בעיקר כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על י"י אלהיהם וכו'.

מחילה, אבל יצא לי להכיר יותר מדי דומים לאלה, בבקשה, חזרו בכם, ראו מה רבה רעת העליה בטומאה, שמובילה לאנשים לחשוב שהם חשובים שיכולים לענות לרבנים ולדבר בהם, ומזה ג"כ חששו מרבותינו.

 

מקוה שיהיה מי שיישם זאת. להלכה ולמעשה.