שלום וברכה ויש"כ לכל העוסקים במלאכה החשובה סביב המקדש והר הבית. אני עובדת כרגע על כתיבה של קטע כלשהו ובין השאר יש שם סעיף על חידוש העבודה בזמן הזה. לצורך כך, רציתי לחפש את הסיבות המרכזיות *המתנגדות* לחידוש העבודה, אך לא מצאתי רבות. אין בעיה מבחינת טהרה - אפילו הרב אבינר הסכים שאם אין טהורים יעלו טמאים וכו. יש דיון על מזבח לבנים/אבנים וכו'. יש דעות מסוימות בקשר לייחוס כהונה, אך גם דעה סותרת. וכן הלאה. אשמח שכל מי שיש בידו רעיונות מדוע לאסור קיום מצוות עשה של חידוש העבודה (קרבן פסח בעיקר, אך לא רק) יעלה לכאן. גם רעיונות הלכתיים במידה וישנם, גם רעיונות מדיניים /פוליטיים וכן על זאת הדרך. תודה, ובהצלחה בפועלכם עם קל.
א. אכן, צריך לקחת טווח ביטחון, ולא להכנס לרמה, שאז נכנסים לספק דאוריתא.
ב.הבעיה של עלייה המונית ולא מבוקרת להר הבית היא בעייה אמיתית. הפתרון אינו להפסיק לעלות, אלא לקבוע את הגבולות, ולהזהיר את הציבור לאן מותר ללכת ולאן אסור.
כיום, (גם אם לאור נסיבות לא אידיאליות) המשטרה מונעת מיהודים המזוהים כשומרי תורה ומצוות להכנס למקומות שאסור. ראוי שהרבנות הראשית תפרסם את הגבולות אליהם מותר להכנס, ולאן אסור, ואפילו תציב גדרות למנוע "הריסה אל הקודש"
ג.בעיית התירים היא בעיה קשה, אבל:
1. זה שאנשים נכנסים בלי טבילה אינה סיבה למנוע יהודים כשרים לעלות בקדושה ובטהרה.
2. הניסיון מוכיח, שלא זאת שהעולים בטהרה לא גורמים לאחרים לעלות בטומאה (למעט מקרים בודדים, ואכן ראוי להצטער עליהם, ולנסות למנוע את זה ככל יכולתנו. כמובן שכשמדובר באדם שעולה ללא טבילה "להכעיס", אין לנו מה לעשות בנידון, וזה לא באחריותינו) אלא אף גורמים לאנשים שעולים בכל מקרה, לעלות בטהרה.
ד.לעניין כיבוש:
1. רוב העולים, מצרפים את חשיבות הכיבוש כסניף לשלאלה "למה חשוב לעלות אל ההר", ואינם מציינים זאת כסיבה יחידה.
2. אינני בטוח שיחידים ללא צבא לא מוגדרים כיבוש. עיינו ערך ביאה שנייה, שבה הארץ נכבשה בחזקה ולא במלחמה. אבל מה שאני כן בטוח בו, הוא שנוכחות של צבא ללא נוחות אזרחית אינה יוצרת שליטה אמיתית.
אני אישית הולך על פי הרב ליאור ולא עולה לרמה אך כמעט בכל העליות להר אני היחיד שנשאר למטה ולא עולה, אותו כנ"ל בקטע שהולכים מהדרום למזרח אני הולך מסביב וכמעט תמיד זה לבד. סתם מעניין אותי לדעת איזה רבנים מתירים לעלות לרמה? ברור לי שיש אך מצד שני אני מאמין שרוב החברה שעולים להר הולכים על פי הרב ליאור/הרב וולדמן/הרב רבינוביץ/הרב שילת שהם אוסרים לעלות לרמה. מה שבטוח שזה לא רק אחד מ30 חברה כי זה הממוצע של החברה שנשארים למטה בצפון.
עצם כך שכולם עולים לרמה יש חברה שלא יודעים בדיוק ובטעות עולים ובעצם על פי הרב שלהם הם נכנסו למקום אסור. פעם שעליתי אף אחד לא היה עולה לרמה מה פתאום השתנה?
אני מצטט מתוך מאמר של הרב עזריה אריאל, ב'מעלין בקודש' כח -
"מזה שנים התאזרחה בחקר המקדש (בעיקר מאז המאמר פורץ הדרך של הרז ק" ,'חצרות בית ה '', בספר ' שם עולם ) ' ההנחה שהחיל בצפון עזרת ישראל ובדרומה הגיע עד שפת הרמה. הבסיס להנחה זו היא העובדה (שהתבררה בבדיקת בורות מים בנקודות ש ונות על ההר) שמפלס הרמה כיום קרוב ברוב שטחה לפני הסלע הטבעי,ומכאן שלא היו על הרמה שני מפלסים שונים עם גרם מדרגות משמעותי ביניהם. לפיכך, את החיל הנמוך יותר, המתואר בחז ל" (מידות ) ג"מ ב"פ ובעיקר בדברי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים , )ב,ה,ה יש לחפש בסביבות הרמה, וגם לקבוע שעל הרמה– שרחבה ממידותיה של עזרת ישראל – היה גם 'חיל' רחב. הנחה זו מסתייעת מכמה מקורות שמתארים שימושים בחיל שאינם מתאימים לחיל צר של עשר אמות בלבד, כגון ישיבת הסנהדרין בלשכת הגזית, שימוש הכהנים בבית המוקד, או שטיחת הפרוכת בחיל.."
[המאמר בא לחלוק על חידוש מאוחר יותר של הרב זלמן קורן, לגבי החיל ממזרח לרמה, אבל אינו מתווכח עם דברי הרב קורן לגבי שטח הרמה עצמו].
הרי כל האחרונים כמעט (רדבז, מהריט, הרב אלפנדרי בדה''ק, הרב טיקוצינסקי) הבינו בדברי הרמבם והגמ' שהחייל כיום אינו אסור לכניסה לטמא מת שכתב הרמב''ם קדושה ראשונה שקידש שלמה המלך ע''ה קידשה לעתיד לבוא והחייל והעזרת נשים הם תוספות מאוחרות יותר.
מלבד זאת יש דיעות הראשונים (דעת רש''י ) שהחייל היה 10 אמות.
אם ככה החשש למקום שהוא 'ספק חיל' הוא ספיר ספיקא מדרבנן ומותר דהרי ספק ראשון האם יש איסור להכנס היום לחיל טמא מת או שלא. (לענ''ד זה כמעט 90 אחוז שמותר וכן הורה הרדבז שבתשובתו התעלם מהחיל) ואף אם תאמר שאסור להכנס שמא אין השטח הזה חיל ולכן מותר.
אם כך יהיה מותר לעלות עד 10 אמות ממקום העזרה או לכל הפחות להתקרב לרמה המוגבהת ולהכנס מעט
אמר לי שזה נכון להלכה ולא למעשה. שאלתי למה והוא ענה כי צריך לתת גבולות מוגדרים ולא מעורפלים והרמה זה גבול טוב.
גדולי הרבנים העולים להר לא מתירים את זה.אריאל יוסף
הרב ישראל אריאל אמנם מתיר אך הוא מתיר בתנאים מסוימים גם כניסה למקום קה"ק מדין כיבוש:
שאלתי השנה את הרב ליאור על זה והוא אמר שמעיקר הדין אין בעיהאוא"ר
לעלות לכיוון הרמה, אבל בשביל מה? למה לא לתת גבול ברור ולשים גדר? ובעז"ה כאשר יהיה ברור לכולם שהחלק החיצוני בשליטתנו וניתן להתפלל וכו' אז נתקרב לכיוון הרמה.
הרב פרסם בחודשים האחרונים שנודעו לו מחקרים חדשיםאריאל יוסףאחרונה
כי מי שעולה להר הבית יקל עליו מאוד לחלוק (כאילו יש לו הכוח) על גדולים משל הוא אחד מהפוסקים.
יקל עליו מאוד להחליט לעשות דברים אחרים שרוב הפוסקים והגדולים מתנגדים אליהם בתוקף (עוד דברים חוץ מהר הבית).
נפגעת לו אמונת חכמים.
וכמו שהאריך בזה גדול דורנו באמונה, הבעיה היא "כל אפין שווין", כלומר, הכל אותו דבר!
דוגמא:
א. לפני הקמת המדינה התנגדו כמה לעליה לארץ וטעו = התנגדות לעליה להר הבית.
ב. רבים מדי אומרים על הכותל "חניון", "קיר תמך", מתוך זלזול מזויע, אע"פ שיש משנה מפורשת שיש עשר קדושות, מבחינתם אם זה לא קודש אז זה חול, אין מדרגות!
ג. ת"ח צעיר יכול לכתוב חיבור שמתיר עליה. בחור שרק מתחיל להכיר עולם כותב תגובה לרב חשוב. אין הבדל.
ד. מצות כיבוש בארץ ישראל, ע"י חלוציות וכו' = מצות 'כיבוש' הר הבית.
על זה נאמר שתעו מאוד מאוד ואמרו: כל אפין שוין. וכי זו האמת?! כל אפין שוין?! זה ממש אנטיתזה ליהדות!!
אז לטובת הכלל והיחיד נעשה פה קורס מזורז:
להלכה ולמעשה יש מדרגות בדברים רבים. תשובות לדוגמאות הנ"ל:
א. עובדתית התנגדו מעט ולא הרוב ובודאי שלא כל. לא כרגע.
ההבדל הגמור בין הר הבית לארץ ישראל מפורש בתורה "ומקדשי תיראו". אין מצוה לירא בארץ ישראל, יש מצוה לירא דווקא על המקדש. וגם במשנה "עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל .. ירושלים .. הר הבית", כלומר, גם ירושלים וגם הר הבית שניהם קדושים, אבל יש מדרגה, הר הבית יותר קדוש מירושלים. [וכמובן, יש מצוה מפורשת וגם בשו"ע ועוד לעלות לא"י ואין הלכה כמגילת אסתר (עי' בתשובת הגר"מ טיקוצ'ינסקי ועוד), ועל תוס' של ר"ח אמרו "תלמיד טועה". להר הבית בחורבנו אין שום מצוה לעלות (לפחות לא נמצאה כזו ברמב"ם/רמב"ן/חינוך/סמ"ג ועוד). ומה שאמרו "אם חומה היא וכו' " זה על עליה לא"י. אגב, שלוש השבועות לפי הגר"א (שהרצי"ה אמר רבות שאנו ממשיכי תורתו - וד"ל) זה על הר הבית ולא על ארץ ישראל].
ב. כמו מקודם, יש טעות חמורה, במיוחד בדורנו, קשה לקבל מורכבויות ומדרגות. אם אסור לעלות להר הבית אין זה אומר שנפקיר אותו לערבים. הכיצד? הוא שלנו אבל אסור לעלות. אז הוא לא שלנו? קיצור, הבנתם.. קשה לקבל מורכבויות. [יש לתופעה הנלוזה הזו הרבה שורש בחינוך מסויים שמאמץ דברים מסויימים, אבל לא כאן המקום].
אם אומרים שהכותל הוא שריד בית מקדשנו אין הכוונה לומר שהר הבית הוא כלום. ואין מה להאריך.
ג. זה ודאי שורש כל רע. ואם זה לא ייפסק כאן אז זה ייגרר למקום נורא הרבה יותר. והרי זה שבירת כל מסורת הפסיקה! אין כזה דבר לפסוק על פי הראב"ד אחרי שכל הפוסקים פסקו כרמב"ם, אין חיה כזו!! ואם יש גזירה אז לא יכולים לבוא ולפסוק כנגדה, אין לזה שום תוקף (עאכו"כ כשזו דעת פוסק יחיד). וע"ע גזירת המיאונים, גזירת קטניות. ובודאי יש כוח לגדולים לגזור גם בימינו גזירות [במיוחד שהתקבלו על ידי כל הפוסקים ממש!! וזה אפי' יותר מגזירת קטניות וגזירת מיאונים.] וכ"כ החת"ס.
ובודאי ללא ספק אם יבואו להילחם ת"ח (צעירים וזקנים, כל עוד הם נגד הכלל) ולהתיר את האסור - הרי זה יביא לפריצה נוראה, שאת תוצאותיה רואים בחוש [שרק עיוור יתכחש להם].
וכמובן, זה בלי הצד החינוכי שפוגע ביראת שמים ובאמונת חכמים, שהילדים והנוער רואים שגדולי הדור שווים בעיני כמה אברכים כקליפת השום, זה ודאי לא ימנע מהם להחליט החלטות ציבוריות ק"ו פרטיות נגד דעת תורה, כל עוד הם "ביררו את הסוגיה". מי שלא מאמין לי שידבר איתי אאריך לו בעניין המצער הזה.
ד. מצות כיבוש. על זה נשתברו הרבה קולמוסים להראות שיש כיבוש בהר הבית, ומה שמתאוננים עליו זה בעיה בריבונות, וכמו שאמר רבנו: "לא בגלל שאנחנו לא יכולים אנחנו לא עולים, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים", וכן: "בבעלותנו הם מסדרים שם את תפילותיהם וכו' ".
לא יעלה על הדעת לומר שדרום תל אביב או רמלה או אום אל פאחם הרי הם בתורת כיבוש, שהרי הערבים שם עושים כרצונם, ואיזה מין כבוד לאומי יש לנו? [גם אם יאמרו שבהר הבית הכבוד הלאומי נרמס הרבה יותר, מ"מ לא מצאנו היתר לחלל את המקדש בטומאה ועוד כדי לחזק את הכבוד הלאומי]. ועוד יותר לא יעלה כלל על הדעת, לומר שבטיול בעלמא, ולו יצוייר של מאות אנשים כל בוקר, הרי זה כובש. וכי אם נעשה צעדת 'כיבוש' לעזה כל יום בין 13:00 ל13:50 עם 300 אנשים, יהיה כיבוש? לא מסתבר כלל וכלל.
וחוץ מזה, מי מגביל את עלית היהודים הטועים להר? מי עוצר אותם? אנשי הוואקף? לא! הם ה'מלשינים', הם לא העוצרים ואין להם את היכולת. שוטרי מדינת ישראל עושים זאת. אז אולי יש פה בכל זאת כיבוש?! ואם יאמר מי שיאמר, שאנשי הוואקף עושים מה שבא להם, ויש כדורגלעל ההר, ועוד ועוד דברים נוראיים ע"י הערבים, נשיב לזאת:
1. מה קשה? ממשלת ישראל לא רוצה להסתבך אז באישורה הדברים האלה קיימים! וכי מה שלא נעשה ברצון תורה במדינה הופך את זה למצות כיבוש? אם באישור ממשלה מונף דגל ערבי ועוד על בניין כלשהו בתל אביב, הרי שצריך לכבוש את המקום? לא יעלה על הדעת.
2. ואז מה? אבל יש הלכה. אם יש חולשה בריבונות, צריך לחזקה, אבל לעבור על ההלכה? לא הבנתי. יש הלכה, אנחנו קראים? [ואם ישיב מי שישיב, זה גופא מצות כיבוש, נשיב: א. לא נכון, אזרח לא יכול לכבוש, מעשית ומהותית. ב. טרחנו לעיל לבאר שזה כבוש, וזה רק חולשה בריבונות, ואין זה שייך לזה].
אגב, עלה בדעתי ובדעת עוד כמה רבים, שאולי יש כאן טעות קשה. יש איזה קו מסויים שאומר שההלכה שאסור לעלות הרי היא למעשה השקפה.
בעוד שבעיון קל זה נמצא להיפך. העליה להר מנומקת מלבד מצות כיבוש (שעליה עוד יש מה לדון באמת - וכמובן נדחתה) בשלל סיבות: מצוות עשה (שכמובן לא נמצאות בשום מקור), חיזוק הריבונות (שאין לזה קשר ל'כיבוש') וגולת הכותרת ההשקפתית: הבאת המקדש והגאולה. [כמובן שזה נתמך בפסוקים רבים, בעקר מעזרא ועוד, אך ענה על זה אחד מהראשל"צ: "וכי לקראים דמינו?". יש התעלמות מחז"ל ופוסקים.]
לעומת ההלכה שנוקטת שאסור - נתמכת על יסודות הלכתיים פשוטים:
א. מורא מקדש.
ב. מגדר מילתא למען לא ייכשלו.
ג. ספק כרת במדידות.
ד. נספח למגדר מילתא: טבילה.
ה. גולת הרעיון: הרבנות הראשית, שיש לה סמכות של מרא דאתרא, ואין להאריך כאן בעניין זה.
מסקנה: עולי הר הבית פוסקים ע"פ השקפה כי זו הדרך להבאת המקדש. וד"ל. חזקו ואמצו.
** בכוונה לא נקטתי שמות של רבנים, שמא ייכשלו פה באיסורים רבים (עי' הקדמת הח"ח ועוד).
אקדים שייתכן שאני כותב בעצבנות כרגע וכנראה זה ייצא ציני. אז אם אני פוגע במישהו אני מבקש מחילה מראש, זה לא אישי.
א. מצער מאוד לראות שקל בעיניך להכליל את כל מי שעולה להר הבית שקל עליו לחלוק על גדולי הדורות וכו'
ההתיהרות היא מכה גדולה ולא תוכל לנהל דיון רציני מתוך מוצא שאתה בא להאיר את האמת מלמעלה לטועיםץ צריך להתייחס לדברים לגופה של טענה.
ב. באמת זה תנועה דומה מאוד, התירוצים שלך שהרוב היו בעד מעלים גיחוך, שמעת פעם על הכנסיה הגדולה? חוץ מזה די לך לדבר עם חרדי היום ויראה לך את תוצאות ההתנגדות בתקופה שלפני קום המדינה. התירוצים יומצאו בכל מקרה ככה שלמצוא הבדלים בין א"י למקדש לא יעזור לך שכן כאמור זו תודעה.
ג.אין בעיה לקבל מורכבויות, הכותל קדוש בקדושת בית כנסת שנמצא בין החומות. מי שטוען שהוא הכותל המערבי שממנו לא זזה שכינה פשוט טועה ואין כאן המקום להאריך שהכותל לא היה מרכז תמיד וכמובן שזהו כותל מערבי של ההיכל.
ד. סימני קריאה, ככל שיהיו לא יעזרו. ההתיהרות שרק רבני ה- (השלם את החסר קו/ליטאים/ספרדים וכו) הם גדולי הדור וכל רב אחר שיחלוק עליהם חולק על גדולי הדור פאתטית כי זה פרדוקסלי ככה אי אפשר להביע דעה אחרת. או שאנחנו ה"כלל" ומי שיוצא נגד ה"כלל" טועה ופורץ גדר!!! ומילים חסרות תוכן מודגשות ובעיקר מפחידות מלוות בכל מיני פתגמי טאעטע שזהו שורש הסטרא אחרא וממנו יוצאות כל המגרעות בכלל כנסת הר המור השמימית שמהותה לתקן את הדור הפרוץ ממש בכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא להר הבית עוקרת את שורש האמונה ועיקריה. מה לעשות, כשנגמרים הטיעונים מתחילות ההפחדות וכמובן לא אאריך בעניין וד"ל (או שאני פשוט מבלבל בשכל ואני רוצה לסיים את זה יפה).
לגופו של ענין, גדולי הדור במובן העכשווי שלו זהו מושג שאין לו שורש בהלכה, האמירה שאי אפשר להביע דעה מנוגדת לגדולי הדור מזלזלת בהם. אם הם גדולי הדור מה הבעיה לומר בצורה מכובדת דעה חולקת ואדרבה שישיבו טענות טובות יותר. ושוב, מיהם גדולי הדור? אה! במקרה אלה שחושבים בדיוק כמוך... שהרי חכם אחר אם הוא לא חושב כך וודאי פורץ גדר וחולק על גדולי הדור אז הוא לא יכול להיות גדול הדור. כמובן שמכבדים רבנים כל שיהיו ומתייחסים לראיות והטענות שלהם, אבל אי אפשר לחטוא לאמת ובגלל סיבות שאינן הלכתיות לא להגיע לאמיתה של תורה (וכמובן, לא אאריך בזה וד"ל )
לא הייתה שום גזירת גדולי הדור לא לעלות להר הבית (גם אם חתמו על עצומת 10000000000 רבנים), יש רבנים גדולים מאוד שמתירים לעלות. וחוץ מזה אם תגיד שזה וודאי זה לא אומר שזה וודאי. הסמכות לגזור גזירות זהו נושא כבד לסגור אותו במילה זה לא בוגר.
ה. כאן אתה מתחיל להתקיף את ההלכה ומכיוון שאין זה הנושא אלא לימוד בחברותא לא אתייחס כי אין לי טעם לריב עם מי שלא שומעים.
בניגוד לקבוצות מסויימות, העליה להר הבית מלווה בהסברים הלכתיים מעמיקים. נחמד מאוד מצדך לסכם את כולם בכך שהם רק אמונה אבל זה פשוט לא נכון (הי גם אני יודע להדגיש דברים!) פשוט מגוחך להניף ברגע ספרים רבים ומעל רב של תלמידי חכמים (שכמובן לדידכו הם אינם אלא אברכים סוררים שגדולי הדור שווים להם כקליפת השום) בעוד שטענותיכם ההלכתיות (לפחות אלה שהבאת בכמה משפטים קצרים) עמומות עד מאוד ולקרוא לכל העמל הרב הזה השקפה בלבד וכמובן, ד"ל ולא אאריך.
מסקנה: מתנגדי העליה לא מייחסים לכלום ברצינות, הכל מלווה בסיסמאות חסרות תוכן ואי התייחסות עניינית
(כמה כיף להכליל זה מאוד מקל על התמודדות אמיתית!) [כמובן שההכללה לא נכונה ויש הרבה מתנגדים רציניים שעים לדון עימם ולשמוע ולהשיב לטענותיהם החכמות באמת אני מתייחס לחוסר עניניות ולא מתווכח עכשיו על לעלות או לא].
א. הכללתי. ברור. זה ברור לחלוטין שלא כולם ככה. אבל מה אעשה וזה מה שפגשתי עם המון (ויותר מדי) ברחוב, ברשת ועוד בני נוער ואברכים שבאמת עושים את זה.
ב. לא אמרתי שהרוב היו בעד עליה לארץ, אמרתי שהרוב ישבו בצד, מיעוט התנגדו ומיעוט תמכו (הרב צבי יהודה כותב את זה, נ"ל ב"בירור דברים" אולי.. לא זוכר את שם המאמר).
ג. יש בעיה - כתבתי אותה למעלה, האמירות האלה לא פרחו מהשמיים, יש מחשבה שעומדת מאחוריהן.
ובקשר לכותל, איני יודע מה אתה סח, כתבו את זה יותר מדי מרבותינו. ורק מרן הרב קוק זצ"ל מספיק לי בשביל זה. הוא כותב מפורש באיגרות את זה (לא זוכר איפה באיגרות).
ד. זה לא שייך לענות על זה.
בוודאי שיש משמעות לגדולי הדור. איך אנחנו מקיימים את גזירת קטניות, מאונים, יבום, שתי נשים ועוד? החת"ס כותב על גזירת רבנו גרשום מאור הגולה שיש כוח לנשיא הדור לגזור, ק"ו להסכמה גורפת של כל הרבנים (נו, תמיד היו כמה שלא קיבלו זאת, וע"ע רבו של רמ"א שהתיר למאן).
ומה אעשה שהרב עובדיה ועוד לא קיבלו את טענותיך וכתבו "נמנו וגזרו"?
נכון שלא בכל מקום אומרים פורץ גדר, אבל במקרה שיש לך שניים שלושה מגדולי הדור שחולקים על מאתיים שלוש מאות מגדולי הדור, אז (פה אני רק מביא דברים שרבנים אמרו, כי באמת א"א לפתוח את הפה על גדולים) אין להם כוח להתיר.
ה. לא מצאתי הלכות עמומות באיסור, ואיפכא מסתברא.
לא קראתי לרבנים המתירים אברכים, קראתי לאברכים אמיתיים שהתנהגותם כזאת.
חשוב לי להבהיר נקודה חשובה - אני לא מדבר מעצמי, ולו הייתי מול הרב דב ליאור לא היה לי מה לומר. אני בא רק בשם רבותי ועוד גדולים. ע"כ, אין מה לתקוף אותי ולומר שאני מעיף באבחת יד את עמלם של הפוסקים המתירים וכו', כי פשוט זה מה שכתבו הפוסקים להלכה.
(גם אם אתה חושב שיש) ואני יכול לתת לך דוגמות רבות לכך שהיה מנהג לעלות אבל שוב כשהולכים ראש בקיר הדיון מכור מראש. (חוץ מזה שזה קצת לא פיר לי עכשיו כי אני באמצע הנקיונות אז אם יהיה זמן וכח בע"ה מאוחר יותר)
ויש כוח, וזה מפורש בכמה פוסקים. מה הבעיה לגזור גזירות? מאיזו סיבה נשים שהולכות ע"פ הרב דוב ליאור לא עולות?
היה מנהג? גם היום יש 'מנהג'. אגב, המנהג הזה יכל להתחיל רק אחרי שהטורקים פתחו את ההר, וקשה על זה מכמה סיבות:
1. גדולי ישראל גם מאותה התקופה אסרו את זה (ודי להזכיר שיצאו על הרב קאלישר).
2. תמיד היו פרוצים.
3. וגם אם כל הראשונים עד סגירת ההר בידי הטורקים עלו, מה זה משנה לנו? אנחנו יודעים לאיפה הם עלו? הרי זה ברור שפעם עלו להר הבית. ר' עקיבא עלה, אבל מה זה נוגע אלינו?
4. וגם אם תדחוק ותאמר שעלו תמיד, הרי שהחליטו לגזור. ומה רע? זה כוחם של הפוסקים.
שיש הבדל בין הוראה לגזירה, הרב ליאור מורה לנשים לא לעלות מסיבותxy, הרבנים שפרסמו לא לעלות אמרו זאת מפני כך וכך. זה שהם אסרו לא הופך את זה לגזירה. אמנם אני לא בקיא בתוקפן של גזירות אבל זה צריך להיות תלוי בקבלת כל ישראל או כל אלו שאליהם מיועדת הגזירה בדיוק כמו שקיבלו את תקנות עזרא ורבינו גרשם ובדיוק כמו שבארצות ספרד ובתימן במיוחד לא קיבלו את תקנות רבינו גרשם. גזירה היא דבר בעל משמעות כבדה הרבה יותר מהוראה לאסור דבר זה או אחר.
לגבי המנהג לעלות פשוט מאוד אם היה מנהג= יש מסורת על מקום המקדש ואידך זיל גמור.
אעיר, שלא הבאת ממנו שום ראיה. להוכיח מסיפורים זה מורכב, וכבר היו סיפורים.
לא הבא. שום ראיה לגזר. בעלת תוקף של 'גזירה'נחשון מהרחברון
הבאת חששות של גדולים ועצומין. גזירה כמו קטניות מירון וכו' אף אחד לא העלה על דעתו לגזור.
אתה טוען שלשיטת הרב עובדיה צריך בי''ד גדול בחכמה ומניין ע''מ להתיר לעלות להר הבית? (מגיע משיח. אומר תעלו תבנו יבוא הרב עובדיה שקם בתחיית המתים ויגיד. עצרו. צריך להמנות ולבטל גזירת עליה להר? אם התשובה שלך לזה שלילית זה אומר שאין גזירה)
הרי זה ברור שצריך להיות תוקף לשו"ע (או לרמ"א? לא זוכר) שיש כוח לבית דין לתקן תקנות. וזה מחייב שיהיה גם בימינו דבר מעין זה.
ועל כן פוסק החת"ס שיש כוח לנשיא הדור (הוא דיבר על גזירות וגדרים בימינו, בהקשר של רבנו גרשום מאו"ה) לגדור. וברור ופשוט שאם יש הסכמה מכל הפוסקים ומסורת ברורה של אי עליה להר - אין זה יותר גרוע מגזירה.
אני באמת נבוך מול כל הקושיות האלה (לא רק שלך, מעוד פורצים להר שמעתי כאלה). לא ראיתם? לא שמעתם? זה פשוט על הפוסקים ונמצא בהרבה אחרונים שיש כוח בימינו ממש לגדור גדרים (וממש השנה ביבמות - דף צט: )
אבל תגיד מה כתוב שם. בכל מקרה, יש מספיק גדולים שסוברים שמותר לעלות להר הבית לכן אין איסור שהתפשט בתפוצות ישראל כפי שאתה מתאר.
בכל מקרה. גזירה אף אחד לא ישב שהוא גוזר גזירה אלא מחמירות וחומרות וודאי יתבטלו כשידעו את המיקום. לכן וודאי שזה לא גזירה אין לזה תוקף של גזירה ולא יצטרכו בי''ד להתיר זאת.
בעז"ה אנו רוצים להעמיד דוכן בכניסה להר הבית ביום רות ירושלים,
שיעסוק בחשיבות העליה להר הבית, וזאת מתוך ערכי התורה ומצוותיה כמו שמורים גדולי רבותינו,
ללא ערבוב שקרי של ערכי ליברליזם ושוויון!
לצערנו קול זה חסר, בעיקר בימי העליות הגדולות, כאשר מסלפי התורה עומדים מצד אחד ומכריזים שאין לעלות, ומצד שני מעודדים פריצות וערכים חילוניים בשם העליה להר.
אנחנו נבנה אותו - זה ודאי. אבל לגבי השראת השכינה וכו' - משמים. זה התירוץ המפורסם לרש"י בסוכה (אגב, רש"י 'סותר' את עצמו ביחזקאל פרק נ"ו (אולי..) שכותב שמידות הבית בשביל הבית העתידי שנדע איך לבנות אותו).
זה ממש חיצוני וחסר ערך (כמעט) לחלוטין. זה לא משפיע ולא מחנך ולא מלמד.
יפה אמרת, מדברים פה קדושה ותורה, אז למה צריך גם תמונה? כל עוד אין פה איסור וכדו', אין שום עניין להחליף.
בודאי שיש איסור להיסתקל בעבודה זרה במסכת עבודה זרהאריקאור
כתוב ולא תתרו אחרי ענייכם אל עבודה זרה שהם זונים אחרייהם ולא תלמדו ממעשיהם ועם לבדד ישכון ולא יתערב בגויים זה מספיק תורה בשביל לדעת אמת ותיקון פשוט ראוי לפורום וזה מאוד משמעותי לי וגולשים רבים כאן בפורום הר הבית לא אומר לך משהוא שמחייב תורה מקדש גאולה או פשוט כל מבנה שיהיה שם אפשר לשים כי זה לא חשובה לך
הם ומבני העבודה זרה שלהם ולכן אני לא חושב שצריך לראות במקום הזה
ואתר תורה לא מפרסם תמונות עבודה זרה והבניינים שלהם
עבודה זרה ועברה הקדוש ברוך הוא שונא תכלית שניאה שנאתים ככתוב את ישמעל אדום גויים עמלק נאצי חמס מחבלים
אם אני לא טועה, האיסלאם הוא לא בגדר עבודה זרהנער גבעות מצוי
א. אין מצוה לעלות להר הבית. שום כזו. לא נמצאה בשום ראשון ובשום פוסק.
מצות 'לשכנו תדרשו', כמובן לא נכתבה בספר המצוות. והקשר בינה להר הבית ממש לא מובן.
ב. אין כיבוש בהר הבית.
1. הוא כבוש ע"י ישראל. מי שמגביל עלית יהודים זה לא הוואקף, זו משטרת ישראל.
2. אין כיבוש יחיד.
3. זה מאוד מפוקפק, שעולים לשם כיבוש, אבל כביכול זה כיבוש זמני, כי למחרת 'הכובשים' עולים שוב. קיצור, צע"ג.
4. חולשה בריבונות אין פירושה כיבוש.
5. צ"ע אם (אפי' ו..) מצות עשה דוחה ספק לא תעשה שיש בו כרת.
ג. נו, אין לזה ראיה.
הכוזרי כותב:
ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – יש שכר וחיזוק העדן המיוחל כמו שאמר "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". רצותו לומר שירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו ישראל אליה תכלית הכֹּסף עד שיחֹנו אבניה ועפרה.
אין פה ראיה למה לעלות להר הבית (ברור שאין פה מצוה). ובהערת בני אדם והנעתם אל חִבת המקום הקדוש ההוא – לא כתוב אל המקום הקדוש ההוא, כתוב אל חיבת המקום הקדוש ההוא.
עד שיחונו אבניה ועפרה. לא אמר בית המקדש, הוא אמר ירושלים.
ועוד יש לומר:
1. ברור שצריך לעורר את עם ישראל לחיבת המקום הקדוש ההוא. איך? את זה אמרו לך כל הפוסקים.
2. ואם ירושלים לא תבנה עד שיכספו אליה תכלית הכוסף ויחוננו את עפרה וכו'. אז מה? איך זה מתיר עליה להר הבית? אם יש בעיה הלכתית, אז זה מה שכותב הרב זצ"ל, שיש מניעים לבנות את המקדש (מפורש בתשובה צ - צט [לא זוכר איזו מהן..]).
3. ואם תגידו על הכוזרי ואם ואם ואם. אין ספק של פירושו מוציא מידי ספק של פירוש אחר לכוזרי, ובודאי שלא מוציא מידי איסור ודאי של עליה להר הבית.
4. כמובן, זה לא סותר. הכוזרי כתב כך (וגם אם נדחוק הכל והוא מדבר על הר הבית) אבל אסור היום לעלות. מה נעשה. לא הכל אפשר בהלכה.
שיר כיסופים חדש למקדש ולחידוש עבודת הקרבנות! בתוך בני ישראל
ראשית, הדיון לא אמור להיות על האם מותר או אסור, אלא האם יותר או חובה. צריך להיות בעל תוקף גדול מאוד כדי לאסור קיום מצווה. השטח בהר הבית שהוא כרת הוא כ5 אחוזים משטח ההר. המסלול היום בהר הבית לא עובר דרכו. איך יודעים איפה זה? מסורה, טופוגרפיה, ארכאולוגיה. לא חסר. ועיין בחוברת המקום אשר בחר ה'. יש שם פירוט יפה.
מסורת היא לא מסורת תיירים, ואפי' לא של אחרונים שכתבו מכתבים (שאגב, כמעט בכולם ההוכחה שהם עלו להר מעורפלת מאוד, ובודאי ראיה הלכתית אין מהם).
מסורת היא פסק או ראיה הלכתית חותכת של פוסק. ויש את הרדב"ז והמאירי. המאירי - תירץ אותו הציץ אליעזר. הרדב"ז - קשה לסמוך על זה, כי יש סתירות בו ועוד.
א"כ, נשארה 'המסורת' של התיירים והמעידים למיניהם.
א. אין מתיירים שום הוכחה, גם אם נאמר שעלו ממש להר הבית (וזה גם זה מפוקפק), מי אמר להיכן? ומי אמר שעלו בהיתר? והאם הם היו יחידים? וכו' וכו'. בקיצור - אין מסורת הלכתית!
ב. ולהיפך, יש מסורות סותרות, ממש בהיפך! (אין לי את המסמך כאן, אבל יש אצל מורא מקדש, אנסה להשיג). ממש רואים שרשרת אחרונים בהפרש של לא יותר מ50 שנה שכותבים על איסור העליה להר הבית (רע"ב, השל"ה וכו').
ג. חוץ מזה, הרי עולי הר הבית דואגים להזכיר שמאות שנים נאסר על יהודים לעלות. א"כ, "המסורת" ההיא, איה?! וגם לו היו מסכימים הפוסקים דאז שמותר לעלות לו רק היה מותר, בכל מקרה, מסורת על העליה ואיפה אסור וכו', אין.
ממתי סומכים על ארכיאולוגיה?! הרב זצ"ל כותב שעל מדע הארכיאולוגיה לא סומכים להלכה! וכנ"ל הרב מרדכי אליהו.
וכמובן, התמיהה על העניין הזה: איפה יש מצוה לעלות להר הבית? מצות "חיזוק הריבונות"? מצות "לשכנו תדרשו"? מצות עשה של "תפילה בהר הבית"? איפה מוזכר בכל ספרי הראשונים והאחרונים מצוות עשה שמוזכר בהן הר הבית?! (למעט 'מורא מקדש').
ברור ופשוט שגם לו ונאמר "מורא מקדש", אין זה מסביר למה נכנסים לספק דאורייתא וכו', ועאכו"כ אחרי פסק מרן הרב זצ"ל שאמר שעדיף ריחוק מאשר קירוב בטומאה למקום המקדש (ואין לי כוח לפלפלנים חסרי השחר שמסבירים שמקום המקדש לא היינו הר הבית).
אבל זו אחת הבעיות שהעליה להר הבית מביאה - זלזול ברבנים. אין מה להאריך.
בעצם אני רוצה לעורר מהומות, אבל לא מיותרות!נער גבעות מצויאחרונה
עבר עריכה על ידי נער גבעות מצוי בתאריך ט' בניסן תשע"ט 10:53
אני רוצה את דעתכם על זה (נלקט מתגובות למאמרו של "דוד אורן" לרב עמיחי אליאש) :
תמיר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:44:20
אני עומד ותוהה באמת איך זה מצד אחד 2000 שנה עם ישראל מתפלל וכוסף לבנין המקדש, ומצד שני כל כך מנוכר לענין המקדש, (לצערינו חלק מתנגד בצורה אקטיבית וקיצונית), הטיפול צריך להיות בשורש הבעיה, אם נצליח לזהות את הגן הבעייתי ולהבין אותו, נצליח גם לטפל בו ולרפאות אותו...
גרגר אבק מגיב לתמיר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 10:00:40
צריך פעולה במישורים שונים, בעיקר חינוכיים. אלון כתב לפני כמה ימים בצדק שדרושים כספים רבים כדי לטפל בהצלחה, בדומה ליכולת הכספית העומדת לרשות ה0מול. כל עוד לא יחונך רובו של הציבור מחדש בנושא, לרבות הרבנים שאינם מאפשרים עליה, ההתקדמות לטובת הר הבית תהיה אפילו פחות מבקצב חלזוני. עוד מרגע הופעתה כתגובת-נגד לתנועה הרפורמית בתחילת המאה ה-19, היהדות האורתודוכסית חולה מאד בנושא הר הבית ומצויה בסטיה ענקית אפילו מהיהדות הרבנית ה"ראויה", בין אם נאמניה מוכנים להכיר בכך ובין שלא. זה נגרם בכוונת מכוון ע"י אותם קטני ישראל שקשרו לפני למעלה מ-200 שנה לנתק את היהדות מהר הבית למעשה.
עולה להר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 11:56:32
הנה המספר טלפון של לשכת רבנות הראשית של ירושלים, זאת אומרת הלשכה של רב שטרן ורב עמאר. 02-621-4848. אני ממליץ להתקשר ולבקש תגובה למה שקורה בשער הרחמים וכן לשאול אם הם יכולים לשלוח כל המאמרים של רבנים אלו על ענייני המקדש או הר הבית (שלא קיים). תראה איך הלשכה מתייחסת אליך ושרבנים אלו מנותקים מאזרחי ישראל ולא מוכנים אפילו להקדיש דקה אחת למצות בנין המקדש. תגידו מה שאתם רוצים (שהם תלמידי חכמים ואסור לבזות אותם) אבל הפעם אני מבין מה שרבי עקיבא חשב על הרבנים בזמנו . והמבין יבין.
בנפשנו הדבר מגיב לעולה להר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 14:44:05
מה הסיפור שלך, להוכיח שהר הבית זה לא בראש של הרבנים, לצערינו אין חידוש בזה כולנו יודעים שזה המצב, לא נעים לתת **עיצות** אבל השינוי כידוע יתחולל רק מלמטה מהאנשים הפשוטים לא מהרבנים, חובה על כל תנועות הר הבית להתאחד ולנהל קמפיין אגרסיבי משותף להעלאת נושא הר הבית לעם ישראל, נראה שזה הסיכוי היחיד להביא לשינוי המצב,
גרגר אבק מגיב לבנפשנו הדבר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 15:09:17
אלא שבטרם יוחל בניהול מערכה אגרסיבית, יש להכריע את אנשי מטה ארגוני המקדש, שלא רוצים בכך עקב העדפתם את "סיר הבשר" של שיתוף פעולתם עם המשטרה והליטופים ההדדיים ביניהם.
הלל מגיב לשוחר ציון
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 10:27:03
מנסיון לא עוזר הקירוב ולשון רכה. הגיע הזמן להיות יותר אגרסיבי. גם נחמיה לקח גישה אחרת כלפי עם ישראל בזמן בית שני ; הרבה יותר חריף. לדעתי, הרבנות הראשית סיימו תפקידם מזמן. אין מי שבאמת מכבד אותם או איכפת להם מה הרבנים סוברים. הם הפכו לפקידים של המדינה ועושים מה שהמדינה רוצה ולא יותר. בקשר להר הבית או בנין המקדש ספק גדול אם הרבנים הראשיים עיינו בסוגיה בכלל. אם כך, אפשר להסיק שהם עם הארצים בדיני המקדש. ולפיכך, יש צורך גדול משום החילול השם הכרוך בזה לבייש אותם רבנים שאינם בכלל ראויים להיות רב הראשיים של ארץ ישראל ומקדש ישראל. הם בלף אחד גדול. עד כה לא ראינו שום מאמר הלכתי מהם עם מקורות שמוכיח שהם למדו קדשים. צריכים שנוי בטקטיקות.
פידלר מגיב להלל
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 13:52:32
למדו ועוד איך, קח דוגמה את הרב נבנצל רב העיר העתיקה באמת ת"ח גדול משמש עשרות שנים ראש כולל קדשים "בצילו של היכל", ובכ"ז מתנגד חריף לעלית יהודים להר הבית, ללמדך שההתנגדות לעליה להר היא "פוליטית הקשפתית". ולא דתית הלכתית...
עולה להר מגיב לפידלר
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 14:23:02
בקוטרוס קול מהיכל על ידי רב ישראל שליטא, הרב נבנצאל מסביר שהוא לא עושה מה שרבו המובהק לא עושה (רב אלישיב) ואם הוא לא עולה גם רב נבנצל לא עולה. רב ישראל תוקף רב נבנצל והורס כל הטענות של רב נבנצל. כדאי להסתכל שם. לדעתי, זה מחלת הגלות שמזהם אפילו תלמידי חכמים.
א.ה. מגיב לשוחר ציון
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:17:59
אני מציע שרב כמו רב ישראל אריאל שליט''א יכתוב מכתב עם שאלות כמו: מתי הרבנות הראשית יבנו המקדש? מה עושים הרבנות הראשית כדי לבנות המקדש? כמה פגישות היו על ענייני המקדש? וכו'. יחתמו על המכתב רבנים ועולי ההר. נפרסם המכתב ונביא המכתב אישית ללשכת הרבנות הראשית. בלי כעס בלי גסות רוח, רק כתלמיד שמבקש תשובה. נפיץ המכתב והתשובה אם יהיה.
בובקעס מגיב לא.ה.
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 11:28:16
הכל שטויות מתנגדי המקדש לא יודו על האמת הפשוטה, ויוכיחו לך מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שהם צודקים, כי בסופו של דבר הם יודעים טוב מאוד שהאמת לא איתם ושזה לא ענין הילכתי אלא ענין פוליטי ...
שוחר ציון מגיב לא.ה.
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:36:25
רעיון מצויין.
אוהב המקדש
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:07:55
אני תוהה אם עמיחי באמת מאמין בדברים המופרכים שכתב או רק משום שהוא תקוע בעולם הר המור הוא חייב לענות ולהגן על עמדתם אפילו אם הוא נגד התורה ואפילו אם הוא חוסר הגיון ומקורות?
שלמה מגיב לאוהב המקדש
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:37:31
חבל שאתה מרחיק את בניין המקדש על ידי שנאת חינם וביזוי ת"ח
אוהב המקדש מגיב לשלמה
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:42:05
?? אני דן את התלמיד טועה לכף זכות ואתה אומר שאני מבזה תלמיד חכם. אני לא שונא אותו אלא מרחם עליו ועל החינוך שקבל.
גרגר אבק מגיב לשלמה
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:46:07
אתה נמנה על המרחיקים את בנין ביהמ"ק, ע"י גרימת מדנים בהעלאת האשמות כוזבות. עדיף שתלמד לחשוב לפני שאתה מעלה האשמות.
יוסי
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:23:58
לדאבון לב הוא בכלל משנאי ה'
ידידיה מגיב ליוסי
י"ב באדר ב' ה'תשע"ט, 09:38:37
אתה לא מתבייש לכתוב כך? גם לאוהבי ה' מותר לחשוב אחרת ממך
אלון מגיב ליוסי
י"ג באדר ב' ה'תשע"ט, 06:44:55
לא הייתי מרחיק לכת ואומר משנאי ה'. הוא דבוק בגלות. בפרשת הקללות בפרשת כי תבא, אחת הקללות זה "והתמכרתם לאויבכם" ואנחנו רואים את זה שחור על גבי לבן. אז לא הרבנים יובילו אלא העם.
למה הבאתי את הזוועה הזו?
אומר הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת (אותו הרמב"ם שאומר שמותר לטמא מת ליכנס להר הבית) :
וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו ומתוך כך באין לדבר באלהים וכופרין בעיקר כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על י"י אלהיהם וכו'.
מחילה, אבל יצא לי להכיר יותר מדי דומים לאלה, בבקשה, חזרו בכם, ראו מה רבה רעת העליה בטומאה, שמובילה לאנשים לחשוב שהם חשובים שיכולים לענות לרבנים ולדבר בהם, ומזה ג"כ חששו מרבותינו.