פורום תכף נשוב (עמוד 1)

אבל אני עדיין מניח תפילין וצם בתשעה באב בגלל רגשות לאומיים ואידיאולוגיים.

את יצאת אורה?

שואלת בשביל להקשיב ולמקד את עצמי.

אצלך הדרדרות זה כשנגמר לך הגז בקליפר.

וברצינות, עצם זה שאתה מגדיר את זה כהדרדרות זה כבר מפתיע.

תפילין ורגשות לאומית? מה?? בגלל החיילים? בגלל הקטע של חבד?

אני אינדבדואלית. לא מגדיר צמחים. 

לא כשנמאס לי או סתם אין לי כוח.

הרגשות הלאומיים - אני מאמין ודוגל בחירות. חירות אישית וחירות קולקטיבית. בתשעה באב נחרב לנו לא רק מבנה פיזי, אלא מרקם שלם של זהות, שייכות, חירות של עם להגדיר את עצמו ולחיות על פי אמונתו, לא משנה כמה מופרכת האמונה שלו.

אני מאמין בחירות של כל עם להאמין במה שהוא רוצה ולחיות איך שהוא רוצה כל עוד זה לא פוגע באחרים. בתשעה באב נגזלה מאיתנו החירות והזהות המשותפת ונכפה עלינו להשתעבד לגחמות של גויים ולכן אני עדיין צם בתשעה באב.

תפילין זה בגלל השואה. התמונה של היהודי בטלית ותפילין מוקף בנאצים ומרים ידיים גורמת לי להניח תפילין. אף אדם ארור לא יהרוג אותי בגלל שאני מניח תפילין. אני מסרב לתת לבני אדם ארורים את הרישיון להרוג אדם אחר בגלל האמונות שלו. לכן אני מניח תפילין.

אותי מפתיע שאת בכיוון כזה או אחר שהוא לא 100% "תלם" דתי. אבל דברים קורים בעולם i guess

צחקתי עם הקליפר,

אתה רציני עכשיו, וזה טוב.

אתה נשמע לי כמו ה first commandment באמריקה

האמונה שלך זה חופש?

הכל אצלך נשמע נורא אינטלקטואלי מנותק

תמיד היה לי איתך דיסוננס.

בשאלה המקורית שלי שאלתי אם אתה מרגיש סבבה איך שעכשיו או מרגיש הדרדרות.

שאלה קצת מטעה כי עצם ההגדרה של הדרדרות מסגירה.

נראה שאתה סבבה ושלם עם עצמך. הגעת לשלווה.

ולא מדבר איתי על המשמעות העמוקה של רמאדאן ולשבור צום עם תמרים אי זוגיים.

אתה מדבר גבוה על היסטוריה וזהות לאומית ועתיד ורעיונות ותהליכים של האנושות.

אני לא כל כך מתעניינת כמוך בשריעה ולא בחסוס אבל אני כן יכולה לדבר על מדיטציות ושוואסאנות למה יש 12 צ'אקרות ו10 ספירות ועל גוף ונפש ופסיכולוגיה ומהפכנים רמב"ם מלקולם אקס צ'ה גווארה או מנגנים רוחניים כמו אורפיוס וקרישנה או מוסיקה אמריקאית שגדלתי עליה זקנים מתוקים שמנגנים מושלם על בנג'ו פולק מיוזיק רוק ג'אז ותאוריות שלימות על מה היה קורה אם קורט לא היה מת ומוסיקה בכלל וההשפעות שלה והתרבות ועל עוד טון טון דברים כי אפשר בקלות להסיח את הדעת והלב אבל היי

האנושות תסתדר,

בסוף אתה עם עצמך  

שאלתי פנימה עליך, לא החוצה

אל תברח

אני מכירה אנוסים, מכירה כאלה שחיים בתחפושת, מכירה שלא סגורים על עצמם, מכירה כאלה שבוכים שהתרחקו מה', מכירה תכף נשוב מכירה איטס קומפליקייטד, מכירה כאלה שבורחים בריחות זה חזק מכירה כאלה שלא מודעים לעצמם, מכירה כאלה שעזבו והתרחקו ומרגישים שמשתפרים עם כל ריחוק ושואפים להטמע בחילונים, אומרים על פניו שהם סופסופ מתרחקים מהפגאנים אני מי שאני וכאלה.

אתה שונה מכל אלה, אתה אומר לכאורה שמכחיש את הקיום של ה'.

הרבה דיסוננסים בכתיבה שלך, אני מדרדר, אני מניח תפילין, חשוב לי השואה הכבוד של העם.

אז שתי נקודות:

א. אם הדת שלך זה חופש דת Viva la libération יכלת להוציא שטיח ולכרוע לכיון מכה בהפסקת צהרים ולא לכבול את עצמך בקשירות רצועות עור לקודשבורכו שמשמעותם עבד בשורה תחתונה בתכלס ויש תכלס, יש שורה תחתונה בסוף יש צומת טי ואתה בוחר. יש לבחור להיות באגרטל בויטרינה או תורה. אתה פה או פה. בסופו של דבר בחרת צד בכל האמירות שלך והמעשים.

ב. כל הדיבורים על אנושות ומשנתך הגאופוליטית לאור ההסטוריה התאולוגית זה הרבה רימוני עשן ובעצם dude רק שאלתי מה אתה מרגיש עם זה.

אתה לא חיב לענות, זה אישי.

בסוף, עם זה כמו משפחה. את יכולה להעביר ביקורת על המשפחה שלך, לכעוס, ובטוח שיש איפה שהוא בעולם משפחה יותר מוצלחת משלך ובכל זאת, את המשפחה שלך את הכי אוהבת בעולם אפילו שיש משפחות יותר מוצלחות משלך. גם בעם. נולדתי לתוך העם הזה אז התרבות והמורשת שלו הם חלק מזה, אז כן, אני מניח תפילין מרגש לאומי ונטיה חירותית ולא אתפלל לכיוון מכה כי אני לא מוסלמי. אם הייתי נולד בסעודיה הייתי מקיים את מצוות החאג' למרות שאני לא מאמין באלהים כי זאת הייתה המורשת שלי. אבל, אפעס, נולדתי יהודי אז המורשת היא בין השאר תפילין ותשעה באב.

אני מרגיש בסדר גמור עם איפה שאני. אין נקיפות מצפון, אין לי הלקאה עצמית. מה שכן יש לי או יותר נכון *היה* לי כי כבר התרגלתי זה קושי בלאבד את "התקווה" הדתית בהמשכיות כל שהיא אחרי העולם הזה שיוצק איזה שהוא תוכן אופטימי לעולם המרושע שלנו.

שורה תחתונה, אני סבבה לגמרי עם המצב האמוני שלי. 

מבחינת שולחן ערוך

הידרדרתי וממשיכה להידרדר.

מבחינת הקשבה לעצמי, להיות נאמנה לעצמי ולא לבקר את עצמי על התהליך - השתפרתי.

מה הלאה?

אין לי מושג.

אני מאוד רוצה להאמין שזאת תקופה חולפת.

הדברים יהיו קלים יותר אם פשוט אחזור.

בכנות, אני לא יודעת אם זה יקרה.

אם השולחן ערוך מגדיר אותך זה חתיכת אמירה.

אני לא יודעת אם אני רוצה להמשיך את ההדרדרות.

לפעמים אני עומדת מול דילמה של הדרדרות ואני שואלת את עצמי אם ללכת לשם או לא. לרדת עוד או לא.

הקשבה לעצמי זה משפט גדול. יש ב"עצמי" כל מיני חלקים. אדם הוא לא מהות אחת מוחלטת.

לדוגמא אדם יכול להיות עם דימוי עצמי גבוה במובנים מסוימים תוכדי דימוי עצמי נמוך באספקטים אחרים. אנחנו מאוד מורכבים.

יש הדרדרות וחלק נשאר מקובע

יש בי פחד להידרדר בדברים מסוימים

לעולם לא רואה את עצמי לא צם כיפור או אוכל חמץ.

ברור שברצון אני כן רוצה להתקרב לבורא

אני התרחקתי בגלל רבנים שנפגעתי מהם

אבל באלוהים אני מאמין.

בלי קשר אני במילואים כבר נצח אז יותר קל להידרדר פה 🤷🏽‍♂️

איך אצלך מתבטא מה שאת מידרדרת אורה?

הם מסתירים את אלוהים

עם השקרים והזקן

והם עושים אותו כל כך קטן

הם חושבים שהוא אוהב אותם

אבל הוא לא צריך אותם בכלל

כי אם אלוהים היה צריך אותם

אז הוא היה האל הכי אומלל

וכשהוא רואה אותם משתוללים וצועקים: אוי, ויי!

אז לפעמים הוא מתבייש, שהוא אדוני.

הם סוחטים ממנו אהבה

יורקים על הרצפה ומשקרים

בשמו הם עושים כל דבר תועבה

והוא לא מבין למה הם מחכים

הם חושבים שהוא אוהב אותם

והוא מביט מעל, אל השקיעה

ומצטער שהוא ברא אותם

כי הם מקלקלים את הבריאה

והוא רואה אותם משתוללים ומשקרים בשמו

אז לפעמים מתחשק לו להחריב את עמו

אולי זו הסיבה שהרבה אנשים בריאים

עוזבים את הדת

וחוזרים לאלוהים

My god still speaks softly to me

The clear voice behind it all speaks

Kind words and good intentions

Sometime firmer than i expected saying:

Get up little dove, you have some kind

Of purpose in this world, get up and start working

To be worthy of that heart of yours

Meaning - off with the layers youve been wearing

Over that core,

Meaning - you are worthy as you are,

Let it go, let it go.

נגע בי!

תודה 

לא התרחקתי בגלל רבנים

ולא בגלל המורה שלי באולפנא שהיתה ב*צ'.

לא אכפת לי מכאלה. הם לא מכתיבים את החיים שלי והם לא קשורים בכלל. שיעשו מה באלהם, לא מדברת מאחרים.

בסוף אדם עומד לבד מול האמת שלו, היושרה שלו.

אני אוהבת את ה' ובהרגשה שלי אני רק איתו לבד.

אני מדרדרת וקשה לי עכשיו אבל אני אוהבת אותו.

התרחקתי בגלל משהו אישי. 

כן פה זה הפורום לשיטת רבי יוסי

שעוף וגבינה על שולחן אחד לכתחילה

עד שבאה המלחמה ונכנסתי לא מעט לכוונות

את ההודעה הקודמת רשמתי בתוך הלחץ של שישי, שהיה מלא בלחץ נפשי מכל ההתמודדויות שלי.

מתקנת את השאלה שרשמתי בסוף:

איך עושים צעד דרסטי של יציאה כשיש ילדים באמצע שחוו כבר מספיק?

כנראה שזה כולל גם מעבר דירה כי יהיה פחות שייך להישאר.

איך מכירים גבר שעונה על מה שרשמתי ושגם יהיה מוכן לפגוש אישה עם ילדים?

ואיך מתמודדים עם הבדידות הזאת בנפש כל כך הרבה זמן?...

אשמח לשיתופים אם יש מי שעשה כבר את הצעד.

איבדת בזמן קצר גם את הנישואים וגם את האמונה ❤️

בטח גם שני הדברים השפיעו אחד על השני.

השאלה איזה בן זוג את מחפשת?

ברמה האמונית שלך אבל שידע לקבל ולהכיל את הילדים בלי לנסות לשנות אותם או ברמה של הילדים ושקיבל אותך כמו שאת?

אם מישהו ברמה שלך כנראה שתצטרכי לצאת קצת מהמעגל של הקהילה, אולי מעבר הדירה יעזור.

אני בכלל באופן כללי לא חושבת שבן זוג מתאים הוא בן זוג עם דעות משותפות.

העיקר שידע לכבד ולתת מקום.

במיוחד בפרק ב.

אולי יש מעגלים של יוצאים בשאלה?

אולי תפגשי שם מישהו במצב דומה לשלך.

ממליצה לך גם לחפש ברשתות החברתיות אנשים שעשו תהליך דומה.

וחיבוק

זה בטח לא פשוט ❤️

צודקת. לא פשוט בכלל.

מה בדיוק אני מחפשת זה חלק מהבירור שאני עושה עם עצמי.

ברור לי שלא דוס.

קשה לי לחשוב על חילוני לגמרי או מישהו בלי קשר ליהדות.

אני מתוסבכת עם מה שאני רוצה וחושבת שנכון לי לבין הילדים שלי והסביבה ואיך יקבלו את זה.

לעשות עכשיו שינוי רציני ולעבור זה להתחיל חיים חדשים מאפס, ליצור קשרים חדשים, גם לי וגם לילדים ואת זה אני לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות.

מסכימה מאוד עם מה שכתבת לגבי בן זוג, באמת מחפשת בעיקר חברות שמבוססת על כבוד הדדי, הקשבה, אמון וכדו'.

יוצאים בשאלה זאת יכולה להיות אפשרות, רק שלא יודעת איפה מוצאים אותם.

וזה גם צעד גדול מבחינתי להצטרף לקבוצה כזאת, זה לתת רשמיות למה שאני שומרת בפנים.

אני פחות מבינה ברשתות חברתיות, ועד עכשיו התעקשתי לא להכנס לזה כי אני יודעת שזה ישאב אותי.

אם מישהו מכיר אנשים ספציפיים שאפשר ליצור איתם קשר אשמח.

אם מדובר ביוצאים בשאלה חשוב לי שלא יהיו עם שנאה לדת.

אולי אחרים פה יכירו.

דווקא היכרות ברשתות יכולה להיות צעד יותר קל.

את יכולה לבחור להישאר אנונימית.

(אני לא מכירה אישית , אבל בטח יש)

וכנראה יתנו לך יותר מענה מאשר פה.

מה קדם למה

הדכאון לדתלש או הדתלש לדכאון

אז ממילא לא היה לי לא שבת ולא חג חח

איך זה התבטא אצלך? בישולים? סעודות חג?

מה היה טוב ומה פחות?

הקפדת על חמץ?

הראש מלא מחשבות ולא מרוכז כמעט

אני משתדל לכבד ולא מדבר בבית כנסת

כן מפצח גרעינים לפעמים בשקט

הולך להתפלל אצל ספרדים אז גם כוס קפה בנוהל

סה״כ אווירה טובה וכייף לי עם האנשים האלו

מרוח ומבוזבז,

רובו מול המסך.

שבלי קשר לשבת אני לא אוהבת את זה..

לא אוהבת לקרוא אז אין לי תחליף חוץ מלשבת ולבהות..

ראיתי לאחרונה בנטפליקס סדרה שנקראת One day

קלילה

רומנטית כזאת.

קראתי גם את הספר ונהניתי לצפות.

וחיבוק❤️

תקופה קשוחה.

פעם ראשונה שאת בשבת בלי הילדים?

יש לך אפשרות להעביר שבתות כאלה עם משפחה או חברה?

זה יכול להרגיש בודד ממש❤️

מה שעושה לך טוב, זה בסדר גם לשרוף זמן.

ממש לא פעם ראשונה, משבת לשבת זה הולך ומחמיר...

אני מתארחת לפעמים אבל גם זה לא כיף לי ולא נעים.

בהתחלה היה לי נחמד קצת שקט, עכשיו זה כבר שקט צורם מדי. וכדי להפיג את השעמום אני המון עם הטלפון ובלי קשר לשבת זה לא כיף להיות עם המסך כל היום.

אני פחות חזק בזאנר שאת מחפשת לצפות אז סורי

לי באופן אישי ממש חסר מקום לשחרר את המחשבות והתחושות ולדבר עליהן. ההסתרה שואבת הרבה כוח.

בדיוק מתמודדת עם קושי באיך לחפש פרק ב'.

מצד אחד אני בלי אמונה ועושה דברים (בסתר) שהם נגד ההלכה ומצד שני כל כך מחוברת לעולם הדתי עם כל הערכים שבו וסולדת מהעולם החילוני המתירני.

איך אפשר לחפש ככה זוגיות??

ואם את לפני פרק ב' ולא נשואה

נראה לי לא הוגן בשום צורה להסתיר מבן זוג עתידי את האמת.

ולגבי העולם החילוני- הוא לא מתירני כמו שנדמה,

פשוט הכללים אחרים. 

יש כל כך הרבה אפור בין שני הקצוות שרשמת.

יש אנשים ערכיים, עמוקים ומלאי משמעות גם ללא אמונה דתית.

ככה הרגילו אותנו (אותי לפחות) לחשוב.

שבחוץ הכל פרוץ וחסר משמעות ורק הדת נותנת לנו משמעות.

ממש לא בהכרח.

כתבתי את ההודעה הקודמת די בתמצות ולכן הגבתן ככה.

אני מכירה את העולם החילוני מקרוב ויודעת שיש בו אנשים ערכיים וטובים מאוד! ממש לא מזלזלת ולא מכלילה.

אני פשוט לא רוצה מישהו חילוני ולא מחפשת כזה כי אני רוצה להישאר בעולם שאני נמצאת בו ובקהילה שאני חיה בה. אוהבת את החיים האלו מאוד!!

יש לי גם כמה ילדים מקסימים שאני לא רוצה לטלטל אותם שוב אחרי הגירושין. למתבגרים זה יכול להיות מבלבל מאוד וממש לא רוצה שבתור נוער יתחילו להסתובב בעולם הפתוח.

כתבתי גם בעבר, לא יצאתי ממקום מתריס. רציתי להישאר באמונה, חיפשתי אותה וקיוויתי שתחזור, היא חסרה לי מאוד. לכן חשוב לי מאוד למצוא בן זוג מהעולם הזה שיקבל אותי כמו שאני ואולי יום יבוא ותתעורר בי מחדש האמונה.

כרגע 'החטאים' שלי זה בעיקר חילול שבת בתוך הבית/ חדר כשאני לבד. אם יהיה לי בן זוג קרוב אני מניחה שלא אחפש את זה כי לא יהיה לי צורך..

אשמח לעצה בפועל מה נראה לכם נכון לעשות במצב שלי. לא יודעת מה, איך ומאיפה להתחיל זוגיות ככה.

ברור שלא הוגן להסתיר ממישהו את המקום שאני נמצאת בו אבל אני לא רוצה מישהו לייט ומטה...

את צריכה לעשות לעצמך רשימה מסודרת מה את מצפה מהבן זוג שלך בקטע הזה.

איך את מצפה שהבית יתנהל ביום יום מבחינה דתית? מה לגבי שבת? טהרת המשפחה? איזה חינוך את רוצה להנחיל לילדים שלך? האם ההתנהלות שלי לא סותרת את הציפיות שלי?

לחשוב מה חשוב לך שכן יהיה בבן זוג ולראות איך משדרים לו את זה בצורה נכונה.

אני אישית נשוי לאשה דוסית ממש ועל כל מה שנוגע אליה ולמשפחה אני מקפיד קלה כבחמורה ובשאר שביני לבין בוראי אני לא מערב אותה ומשתדל לא לידה וגם אם יצא לידה במקרה אז אני מסביר לה שקשה לי.. היא משתדלת להכיל אפילו שכואב לה

ומיקדנו את התחושות והמחשבות שלי.

בירור טוב ומעמיק שמספיק לי כרגע..

תודה על התגובה!

גם לי המקום הזה חסר

אולי כדאי לחשוב גם על פורמט יותר נגיש ואנונימי כמו טלגרם או משהו

זה היה מציק ומעסיק אותי היום פחות. תיאוריה כזאת או משהו אחר כבר לא כזה משנים. כל אחד רוצה ודאות ואין ודאות צריך להתמודד עם מה שיש.

ואיך מתמודדים? כל מיני תפיסות עולם ואמונות, חלק או הרוב זה אמונות דתיות.

אז מאיפה באנו ולאן הולכים פחות מציק לי כבר להיות בן אדם יותר חשוב לי.

עברת מהמפץ לכל מיני שאלות רוחניות כן יש רוחניות או משמעות בבני אדם ברמות שונות, לא לכולם ולא בצורה דומה אין לזה קשר לדת או למצוות מה שמתחבר למה שאמרתי קודם שזה עוזר ונותן משמעות לקיום כאן שיכול להיות די מורכב

ביום יום.

אבל כן חשוב לי למצוא משהו שאני מתחברת אליו כמה שיותר.

כי וואלה אם זה נכון,  אני לא רוצה להעביר סתם ככה את החיים שלי.

מעניין אותי לשמוע על עוד תפיסות רוחניות.

שתמלא את החיים זה לא מותרות, מסכים איתך לגמרי

באמת זה דבר שאותי מעניין ומנחש שאת הרוב כאן

הפרדוקס שדווקא מחפשי המשמעות נמצאים כאן

היא לא משמעות אולי שקר עצמי

אפשר להמציא המון שטויות לא ודאיות ולהחליט להאמין בהם בשביל להתמלא במשמעות מזויפת שתתן שקט נפשי.

מי שמחפש משמעות אמיתית משלם מחיר וזה גם לא סותר משמעות דתית

מבחינתי השאלה היא לא איך העולם נברא, אלא מה הקשר של זה לחיים שלי.

כלומר גם אם יש אלוהים שהיה קיים מאז ומעולם (מי ברא אותו? מי מינה אותו? למה אחרי אינסוף זמן שהוא היה קיים הוא החליט פתאום לברוא את העולם?), למה שיהיה אכפת לו ממני?

למה שהוא יכניס לגיהינום עם אש רותחת כל נער ששיחק לעצמו בגוף כדי להרגיש נעים?

למה שהוא ירצה לראות אותי כל בוקר בורח לאשתי במקום לעזור לה עם הילדים, בשביל שאוכל להניח על עצמי קופסאות עור קשורות ברצועות?

למה זה ישמח אותו אם סבתא שלי סובלת מחום של 40 מעלות כי אסור להדליק מזגן בשבת? מה אכפת לו בעצם?

הוא נתן תורה עם דרך חיים ומצוות מסוימות, איך הגענו מזה לאינסוף ספרי הלכה עם פרטים ופרטי פרטים ופרטי פרטי פרטים בכל נושא שיש?

הוא באמת רצה שבמקום פשוט להיות אנשים טובים אנחנו כל היום נצטרך להתפלפל בשביל לעשות את הפעולות הכי פשוטות בלי לחטוא?

ואיך זה שהדרך לקיים את התורה כל כך לא ברורה? תקחי למשל את החוק של המדינה או כל מדינה אחרת בעולם: מאוד פשוט לא להגיע לכלא, את יודעת בסך הכל מה מותר לך ומה אסור לך וזה גם בלי להשקיע עשרות שנים בלימוד. זה פשוט טבעי.

לעומת זאת את חוקי התורה צריך ללמוד במשך עשרות שנים וגם זה לא מספיק ולא יספיק אף פעם, אחרת בוודאות תעשי חטאים שכלל לא ידעת שקיימים.

יותר מזה:

אפילו אם למדת עשרות שנים, אולי הלכת לצבא ואלוהים בעצם מסכים עם סאטמר ונטורי קרתא? נדפקת, את הולכת לגיהינום. ואם את כל החיים למדת תורה ולא התגייסת, ובסוף מסתבר שאלוהים דווקא בעד הכיפות הסרוגות? נדפקת, אלפי שעות לימוד לא יצילו אותך מפני הגיהינום.

מה הסיכוי בעצם שדווקא *את* מקיימת את רצון אלוהים ולא קבוצה אחרת ביהדות? זה לא הוגן, להשקיע חיים שלמים ברצון לעשות טוב ובסוף בגלל שההוראות לא היו פשוטות להגיע לגיהינום.

או לקיים חיים מלאי חסד וטוב אבל להתעסק באיבר המין מדי פעם כמו כל בן אדם נורמלי, ובסוף להישרף באש בגלל זה.

בנוסף, איך זה שאין בתורה אפילו רמז אחד לכך שמי שכתב אותה הוא אלוהי? פריט מידע כלשהו שלא היה ידוע לבני האדם שחיו בתקופתה, איזה שהוא נס שאפשר להוכיח... כלום!

התורה אומרת שהמחשבות מגיעות מהלב. היום יודעים שזה לא נכון. אז מה התירוץ? דיברה תורה בלשון בני אדם. כמה נוח.

אנשים צדיקים סובלים. מה התירוץ? צדיק ורע לו.

שואה. מה התירוץ? אלוהים לא הבטיח בשום מקום שיהיה לנו טוב. להפך, הוא הבטיח שנסבול מאוד בתקופות מסוימות.

לכל דבר יש תשובה. אין שום דבר שיכול להוכיח שהתורה לא נכונה כי יש הסבר לכל טענה. זה נקרא טיעון מעגלי כלומר זה לא טיעון כלל. אם אין דרך להוכיח שמשהו הוא לא נכון אז אין סיבה לחשוב שהוא נכון.

לכל זה אפשר להוסיף דברים שבוודאי לא באמת קרו, כמו תיבת נוח.

אין שום אפשרות להכניס לתיבה אחת בגודל של התיבה הזאת את כל בעלי החיים בעולם, אפילו לא אחוז אחד מהם. זה פשוט לא ייתכן. ואיך זה שאין שום ממצא ארכיאולוגי שתומך באירוע פנומנלי כזה? לא יכול להיות.

במילים אחרות אני לא יודע איך נברא העולם. אני יודע שאין אלוהים שבחר בעם אחד קטנטן והביא לו ספר הוראות שבמשך אלפי שנים עדיין אף אחד לא סיים לסכם ויש בו הוראות מאוד מאוד מאוד קטנוניות שפוגעות בחיים של כל מי שמאמין בהם.

ושאלות שעל רובן אין לי תשובות.

אנסה לענות לפי מה שאני יודעת עד כה.

לגבי אלוקים - כל מונח של זמן לא תקף לגביו, זמן תקף רק לעולם שלנו.

לכן אי אפשר להגיד שהוא החליט לברוא את העולם אחרי אין סוף זמן, אין לגביו אתמול ומחר.

אני גם חושבת שהדת היא כר פורה לאובססיביות.

ברור לי שיש דברים שיצאו מהקשרם.

איך מבצק שלא הספיק להחמיץ הגענו ללאכול תפוח אדמה בלבד במשך שבוע.

בנוגע לזרמים שונים ביהדות.

הבסיס זהה לכולם, בעיניי זה תהליך חברתי טבעי שקורה לקבוצה של אנשים שהולכת וגדלה, לא קשור לדת.

אף אחד לא ישב בגהינום בגלל זה. (חוץ מהמנייאקים שבינהם)

גהינום מעולם לא הפחיד אותי, (אולי כי בעומק אני לא באמת מאמינה בזה) אז קשה לי להבין את זה.

אותי לימדו שזה לא עונש, אלא זיכוך, אבל גם בעיניי זה לא הוגן .

למה מעניין את אלוקים המצוות שאני מקיימת?

שאלה יפה, שמעתי הרבה תירוצים שלא מספקים אותי.

שמעתי לא מזמן שע״י המצוות אנחנו נעשים שותפים לבריאה, ולא רק מקבלים.

בעצם להעלות אותנו דרגה.

התורה חכמה מאד מאד, גם אם היא לא אולקית.

למה אין רמז אלוהי?

יש שיגידו שיש (גימטריאות וכאלה) אני לא מתחברת לזה בשום צורה.

גם בהארי פוטר אפשר למצוא יופי של גימטריה.

אבל מה החכמה באמונה אם היא ברורה וללא ספקות?

ולא סיימו לסכם את התורה?

אולי כי העולם משתנה וצריכים להתאים הלכות לימינו.

מסכימה איתך לגבי השאלות עם המענה המתחמק.

המפץ הגדול זה לא "ריק שיצר את חלקיקי האטומים ואת המרחב זמן". לא הריק הוא שיצר את האטומים. מה שהיה זה עננה דחוסה ברמה אטומית שהתחממה באופן כזה שגרם להתפוצצות.

מבחינת ההיתכנות, אני אגיד ככה. דבר ראשון המדע לא עוצר במפץ הגדול. כלומר, המדע טוען שהוא *עדיין* לא יודע מה היה לפני המפץ הגדול. הפילוסופיה של המדע טוענת שאנחנו באמת עדיין לא יודעים הכל. כולל מה היה לפני הביג באנג. זה לא אומר ששם זה נעצר. מיטב המדענים עדיין מחפשים את הגילוי שינסה לבהר מה היה לפני אם בכלל.

עכשיו תביני, זה לא שהמדע קם בוקר אחד והחליט להסביר את המפץ כתחליף לקיומו של אלהים. ממש לא. המדע לא עוסק באלהים בשום שלב. המדע ובמיוחד האסטרופיזיקה עוסקת בתצפיות ומודלים מתמטיים עם ניסויים שעל פי הניסויים הם מסוגלים לחזות מראש תוצאות שהיו מצפים לקבל. המפץ הגדול לא מבוסס על סיסמא, אלא הוא מגובה בתצפיות ומודלים מתמטיים שמסתדרים יפה עם התיאוריה.

יש עכשיו טלסקופ חלל ג'יימס ווב שמו שהצליח לתת תמונה שהולכת אחורה כמעט 13 מיליארד שנים! קולטת? זה הביא תצלום של היקום קרוב לרגע ההיווצרות שלו. זה טלסקופ של מיליארד דולר. אולי עוד יגיע היום שבו הם יצליחו להגיע אל מעבר לקצווי היקום. יש הרבה השערות למה היה לפני שאף אחת עדיין לא מוכחת ובין השאר יש תיאוריה של multiverse. כלומר מספר יותר מאחד של יקומים. זה הכל כרגע ברמת הניסוי וטעיה אבל זה מראה לך שגילויים מגיעים כל הזמן ולכי תדעי מה יגלו מה היה לפני המפץ.

לכן, אין שום דבר שלא יתכן בתיאוריית המפץ.

ודרך אגב, גם אין שום דבר שלא יתכן בקיומו של אלהים. פשוט לאלהים אין אינדיקציה בעולם שלנו. למפץ הגדול יש.

אלך איתך הפוך ממה שאמרת. גם אם נניח ויש אלהים, מי בכלל אמר שמעניין אותו מה קורה פה? והאמונה הדתית טוענת שאלהים הוא כל יכול, כל יודע וכל הטוב, אם מסתכלים על העולם שלנו עם כל האסונות והטרגדיות כמו צונמי שמחק ברבע שעה 250,000 בני אדם או מגיפה שמחקה 40% מאוכלוסיית אירופה לא מן הנמנע להגיע למסקנה שאם יש אלהים אולי הוא לא כל יכול, ואם הוא כן כל יכול הוא לא כל הטוב.

אני באופן אישי חושב שגם אם יש אלהים, הוא לא מה שבני האדם עשו ממנו.

שהמדע לא בא כתחליף לאמונה באלוקים.

לי כן, זה המקור הראשון אחרי התורה שבו אני הולכת לחפש תשובות.

התכוונתי שגם שם אני נדרשת להאמין, אין תשבות.

גם שם זה מעין יצירה של יש מאין. 

אנרגיה שהפכה לחומר שהפך לאורגניזמים.

וכן, שמעתי לא מזמן הרצאה על טלסקופים שיכולים לראות מיליוני שנות אור אחורה.

והמראה הכי מוקדם שגילו הוא בערך 380,000 שנה אחרי המפץ הגדול.

לגיל העולם מצאתי תירוץ שדיי מספק אותי.

העולם לא נברא חדש.

האדם נברא בן 20, העצים נבראו בשלמותם ולא כזרעים, החיות לא נבראו כגורים וכו׳.

כן, כנראה שהאדמה נבראה עם עצמות בתוכה, כך גם הגלקסיות ודברים אחרים בחלל.

אמ, כן, כל סוגיות הטוב בעולם היא הבסיס לכל התהיות שלי.

אני לא חושבת שאני לא מאמינה באלוקים.

אני חושבת שהתנפצה לי הבועה לגביו.

מה שווה כל דבר קדוש וטוב שיש בעולם

אם בו בזמן תינוקת בת שנתיים נאנסת?

איך זה קרה תחת המשמרת שלו?

תינוקי מצידי

אבל אם זה ככה, אני מסרבת לקחת חלק מהתוכנית הזאת, גם אם זה אומר צניחה חופשית אל התהום.

המדע לא מתיימר לתת הסברים יש מאין. זה לא שפתאום נהיה מפץ גדול. כרגע הם לא יודעים עדיין מה הוביל למפץ עצמו. כמו שפעם לא ידעו שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להפך. כמו שלפני איינשטיין לא ידעו שהזמן מתנהג אחרת במקומות גבוהים ביחס למקומות נמוכים. פעם לפני איינשטיין לא ידעו שהמרחב הוא עקום. אלה גילויים שבאו תוך כדי תנועה.

גם לגבי התשובה המפורסמת שאלהים ברא את העולם כפי גילו זאת תשובה שבאה בעצם מ"אלהי החורים". כלומר, כל מקום שיש פער בידע המדעי זה יצירה של אלהים. לפני המדע המטאורולוגי למשל, ייחסו לברקים ורעמים שהם מעשיו של אלהים. מאז שהמדע הצליח להבין מה אלה גרמי השמיים האלה, האלוהות שבהם נזנחה. גם גיל העולם. ככל שהמדע התקדם בידע שלו, באה "תגובת נגד" של הדת כדי ליישב את הסתירה לכאורה.

אני אגיד לך איך *אני* רואה את אלהים.

אם אלהים קיים, הרי שהוא מנותק לגמרי מכל מה שקורה ביקום. כלומר, אלהים ברא את העולם ומאז הוא נתן לחוקים לרוץ בעצמם וכל מה שבני אדם עושים, הם עושים ולא אלהים.

אלהים לא גרם לשואה. בני אדם גרמו לשואה. השואה זה לא "רצון השם". אני לא מניח לפתחו של אלהים את מה שקורה בעולם. כי אם אלהים אכן מתערב והוא מאפשר לדברים כמו שואה להתרחש, הרי שהוא לא טוב. אני מוצא את זה די אבסורדי להניח לפתחו של אלהים את האחריות לקטסטרופות בגלל חטאים של בני אדם.

אני לא אדע להגיד לך מה אם כן הוא אלהים. אבל אני יכול להגיד לך מה אלהים הוא *לא* אם הוא קיים.

אלהים הוא *לא* מה שבני אדם עשו ממנו. אלהים *לא* כועס על קיום יחסים חד מיניים למשל. אלהים *לא* מתעסק במה שאת אוכלת בצלחת.

אז מה כן? זה נבצר ממני. ובעיני זה גם נבצר מהתנך, מרבנים, משייחים, מכמרים, מכוהנים הינדואים ומחסידי הארי קרישנה.

ובסוף, המטרה שלנו היא כבני אדם להפוך את העולם למקום טוב לחיות בו עם ערכי טוב אוניברסליים כמו סבר פנים יפות, עזרה לחלשים, שמחה, סקרנות וידע וכאלה.

ברור לי שהתהליך עוד בחקירה וברור לי גם שעם הזמן ימצאו תשובה מדעית להכל.

וברור לי שיש בסיס טוב להשערות האלה.

(אולי אני טועה בהגדרה אבל בעיניי כל עוד לא יודעים לפרטים איך זה קרה, כרגע זה גם סוג של אמונה.

אבל עזוב, זה טיעון שולי גם ככה ויש מצב שלא נכון)

אלהי החורים - מסכימה איתך.

כנראה אם הייתי חוקרת את האמונה לראשונה בצורה אובייקטיבית התירוצים האלה לא היו מספקים אותי.

אני חושבת כמוך לגבי המעורבות של אלוקים, אבל זה לא סותר את האמונה.

אלוקים ברא את העולם ובחר להיות כפוף לחוקי הטבע, זה לא סותר שהוא נמצא בו כל רגע.

הוא ברא את הטבע, הוא הטבע, הוא צימצם את עצמו לגבולות הטבע.

אלוקים האינסופי נתן לאלוקים המצומצם בחוקי הטבע לנהל את העולם.

(סלח לי על ההאנשה המוגזמת ופיצול האישיות).

ושוב

כל סוגיית הרוע בעולם, קוראת אותך. שאלת השאלות.

מעדיפה להאמין במה שאתה מאמין מאשר האופציה שאלוקים אכזרי.

ולגבי מה אכפת לו מה אנחנו עושים?

חינכו אותי שאלוהים אוהב, לא כועס.

המצוות ניתנו להטיב איתנו.

כמו תינוק ששמים לו גבולות.

ששמים לו גדר כדי שלא יפול, לא ישלח יד לאש, לא ירוץ לכביש.

חוץ מהשכר בעולם הבא, גם להטיב איתנו בעולם הזה (אחמ אחמ)

ובדרגה עוד יותר גבוהה, להעלות אותו ממדרגה של נברא לדרגה של בורא (זה עניין בחסידות ששמעתי פעם, מורכב הרבה יותר אבל זאת השורה התחתונה)

זה יפה, לאבי דאבי.

אם כבר אחנך את הילדים שלי בדרך התורה, אז ככה.

אני לא יודעת מה אעשה.

(הנה זה מתפוצץ לי בפרצוף עם סוגיית הרוע)

ועל הסוף שלך, מסכימה בין אם אאמין באלוקים ובתורה ובין אם לא

אמן ואמן.

תודה שכתבת ותודה לכל מי שכתב, אני צריכה לחשוב על מה שכתבתם, כרגע אני תנצבה. גם השעה וגם המחשבות.

לספרים / פודקאסטים / הרצאות.

מעדיפה בעברית אבל לא חייב.

אני באמת יודעת מעט מאד.

בתקווה שאצליח להגיע לזה🙄

באנגלית.

קוראים לו neil degrasse tyson. הוא אסטרופיזיקאי מפורסם שמנגיש את הידע בצורה מדהימה.

כרגע עם אותו הספר כל שבת כבר כמה שבועות, כל שבוע מתחילה מחדש כי שכחתי מה שקראתי😶

וכבר בעמוד הראשון של הספר הכי מפורסם שלו, יש טעות מטורפת.

תסכום את השנים כאן, ותגלה שבני האדם נוצרו בעתיד (ולא בעבר), בעוד כ-300 מיליון שנים

לפני 13.5 מיליארד שנים הופיע חומר.

אחרי 10 מיליארד שנים הופיעו אורגניזמים. כלומר לפני 3.5 מיליארד שנים.

אחרי 3.8 מיליארד שנים הופיעו בני האדם.

3.8 מיליארד שנים אחרי התקופה שהייתה לפני 3.5 מיליארד שנים, זה יוצא בדיוק בעוד 300 מיליון שנים.

זה כמו שאני אגיד:

לפני 60 שנים סבתי נולדה.

30 שנים אחרי זה אמא שלי נולדה.

40 שנים אחרי זה אני נולדתי.

זה לא מסתדר, כי יוצא שאני נולדתי בעתיד, בעוד 10 שנים 

יש שם הרבה טעויות היסטוריות,

כשלים לוגיים,

הנחת המבוקש ועוד.

ספר מאוד לא רציני.

בקורס שלו הוא אומר בקולו "מה שאומר זה רק אפשרות אחת מימי רבות. זאת היא לא אמת לאמיתה. זה יותר קורס במדעי הרוח מאשר מדעים מדוייקים"

וזה לא גורם לך לערער?

יש ממצאים ועליהם נבנה סיפור.

במילים אחרות באמונה היא ידע או נובעת מידע על אלוהים?

נראה לי שזה קצת אחרת שאמונה זה ידע שיש לאדם על עצמו ביחס לקשר שלו עם אלוהים

למה למדע יש קשר לאמונה?

וזה עוד לא מגיע למוסר ולהשגחה וההתערבות אם בכלל שיש לו כאן.

שלך אתה בונה על עובדות מדעיות, כמו שאמרת?

אין קשר לאלוהים סבבה אבל יש קשר אליך ואיך שאתה מחליט לחיות ובמה להאמין

לגבי הנחת המבוקש קצת עין ביקורתית דוחה כמעט את כל המקרים הללו.

בהתחלה נראה שהספר מעודד עין ביקורתית ואז נראה שהוא יוצא מנקודת הנחה שאף אחד לא עושה את זה, ואז הוא מפליג למחוזות ובונה איזה פאזל שהוא רוצה.

*כמי שקרא את הספר, אני חולק מאוד על המבקרים שטוענים שרוב הספר הוא הניתוחים האישיים של הסופר.*

יש הרבה פרקים של עובדות היסטוריות שאפשר ללמוד מהם הרבה.

ועוד נקודה אחרונה. כשהוא מנתח את היהודות, הוא מחרטט באופן חסר תקדים ומוכיח שהוא מעולם לא קרא דף גמרא אחד כל חייו.

בסופו של דבר הכל תאוריות ושכל אחד יאמין במה שעושה לו טוב.

רוחניות בעיני היא לא נגזרת של אמונה אלא של מידות

היכולת שלי כבנאדם להתגבר על פגיעות, התמודדויות

לעשות טוב, לראות אחרים.

אין בעיני משמעות למצוות או עבירות

הכפירה שלי היא בצמצום הרוחניות והאלוהות לתורה ומצוות.

גם אם יש אלוהים, ואין לי מושג אם אכן כך או לא,

תורה היא יצירה מדהימה של אנשים מאד חכמים וכריזמטיים

אבל לא יותר מזה 

מעדיפה להאמין שאין אלהים על פני אלהים כל כך אכזרי.

ואם הוא קיים, הוא לא האלהים שהאמנתי בו קודם.

בתחילת המלחמה חוסר האמונה הקל עליי.

הכעס היה מנותב למפלצות ולא כמו בעבר לאלהים.

עכשיו אני מלאת עצב וייאוש.

הלוואי שהיה לי אלהים

הלוואי שהייתה בי האמונה שמישהו מכוון את הכל ולכל הצער הזה יש תכלית.

אבל בקטע ההלכתי בכל מקרה אין לי שבתות ותפילות וכשרות ושמירת נגיעה וכו׳ וכו׳..

תמיד האמנתי שהוא קיים אבל

רק היה לי ממש קשה בגלל רבנים ואנשים שפגעו בי

ורציתי רק להתרחק מאיפה שהיה לי רע

בשבת.

למזלי בשבת השחורה לא יצא לי להתעדכן 

בשמחת תורה נכנסתי להתעדכן בכל רגע שהיה לי אפשרי כדי להבין מה קורה.

בשבת האחרונה התעדכנתי בחטופים שחזרו.

אין מצב שאפלוט שום דבר שיסגיר.

לא קשה לי.

בשבת השחורה עדכנתי וגם השבת.

כשאין משהו משמעותי, אז לא.

מוסיף שאני:

לא מאמין במוסר

(אולי לכן) לא מאמין שהאנושות היא רעה מושחתת בבסיסה. אבל מהסתכלות על הממסדים של האנושות, אני מבין למה אתה מתכוון.

מאמין שהאדם בבסיסו הוא חסר אונים.

מאמין שקיים רגש שאנחנו קוראים לו אהבה. ואני לא רואה מגבלה הכרחית לסוג או כמות האנשים שאפשר להרגיש כך כלפיהם. (כנראה שכן יש מגבלה, אני פשוט לא חושב שהיא 1 או שהיא חקוקה באבן.)

מאמין (מוכרח) בשאיפה לאושר ובהגיון והיכולת שלנו כבני אדם עם אינטרסים משותפים לנסות להגיע אליו.

עוד לא יודע על האהבה לילדים (אולי הייתי מעדיף ילדים שלא שלי ביולוגית).

(אפשר להכניס את שאר הדברים שאכפת לי לגביהם תחת הקטגוריה של השאיפה לאושר...🙃)

מחבקים מרחוק😘

(או מקרוב השאלה איפה אתה במילואים😜)

ספור

אז אל תעשה מעצמך איזה לא מאמין גדול

מאמין אבל לא תמיד מסוגל לקיים

נפגעתי מרבנים מסוימים בעבר 

תקופה קשה מאוד.

להרבה אנשים נפגעה האמונה, במיוחד למי שהיתה מעורערת גם ככה... (כמובן שמצד שני יש עוד מלא שדווקא התחזקו)

לגבי הקווים האדומים- אתה מתכוון לקווים שאתה הצבת לעצמך או קווים של ההלכה?

לגבי קווים שהצבת לעצמך, אם השתנה אצלך המקום שהיית בו בזמן שהצבת אותם אז הגיוני שיהיה קשה לעמוד בהם כשאתה במקום אחר.

אני חושבת שכל רב יוכל לענות לך על זה.

אלא אם את מחללת שבת באופן כללי,

זה תלוי בכל מיני נתונים כמו אם היין מבושל וזה, בכל מקרה את יכןחה לשאול רב, הוא חא צריך לדעת מי את וזאת לא שאלה מביכה, אם כבר הא יעריך אותך על זה, תגידימלו שאת לא רוצה שהילדים ידעו, זה יכול להשפיע על התשובה

הבעיה היחידה יכולה להיות עם יין נסך אם אץ מחללת שבת בפרהסיה.

אז עם מיץ ענבים אין בעיה, ויין יש קטע של מבושל ולא מבושל לא יןדעת בדיוק.

פלאפון הוא אפילו לא דרבנן ככה שלהיות בפלאפון בשבת זה לא לחלל שבת.

(הלכה ואין מורין כן)

לגבי קידוש עצמו מותר לעשות.

לגבי השאלה של יין נסך

ככה רק מומר גורם ליין נסך.

ופה השאלה

לכאורה כל מי שמחלל שבת בפרהסיה הוא מומר ויינו אסור

אבל בימינו (יש על זה תשובה ארוכה של הרב גורן)

בקושי יש מומרים ואפיקורסים. וכולם בגדר תינוקות שנשבו.

ולכן יין תינוק שנשבה ומחלל שבת אפילו בפרהסיא מותר לכתחילה.

חידוש מעניין...

יש לך הוכחה לזה?

ואין חשש ליין נסך, מדובר מקסימום במיץ ענבים...

זכור לי שיש מחלוקת בדבר 🤷🏽‍♂️

מי אומר שזה אפילו לא דרבנן?

עובדין דחול במקרה הכי גרוע.

אין שם לא אש לא טלטול לא עירוב לא בורר הפלאפון בלי נורות להט. ולכן אין איסור בו.

יש את הרשתות שפועלות ושם כן יש חילול שבת אבלאן כך כל התשתיות בעייתיות לשימוש בשבת.

בכל מקרה פלאפון מותר לשאת וזאת הסיבה שקל מאוד להתיר לכוננים להסתובב איתו ולא להתאמץ על מכשיר קשר נגיד 

בלי ליגוע בכפתורים של הטלפון

(לא שזה משנה לי)

סתם אבל גם כפתורים זה לא בונה או סותר זאת המטרה שלשמה הפלאפון נועד.

הדרך היחידה לעבור על הלכות שבת עם פלאפון זה או לברור אותו מתוך פלאפונים או משהו.

או לטלטל אותו מרשות לרשות 

מעניין מאוד.

מישהי (גם דתלשית)

כששיתפתי אותה בפחדים וחששות לגבי אנשים היא אמרה לי שאולי כדאי לקרוא תהילים. לא מהצד שזה יעשה משהו אלא כי זה יכול להרגיע את עצמך כלומר מהצד שלך או של הילדים. זה איזשהו משהו שמסמל אחיזה כל שהיא במציאות נורמאלית.

אני מאוד מאמין שאדם ברא את האלוהים. לא במובן הפשוט אלא פשוט אלוהים כאן כדי להשתמש בו כמשהו בשבילי. לא משנה אם זאת אמונה ביטחון או שייכות.

ולכן מהצד הנפשי אפשר לשחרר. כי גם אם זה לא מועיל כלום אם לילדים זה עוזר אם זה בא על חשבון גלילה בחדשות בעיני זה עדיף.

בכל מקרה זה זמנים קיצוניים כל רגש מובן ולגיטימי.

בתקווה לימים יפים יותר🙏

אם תקרא הודעות קודמות שלי תבין מה המקום שלי.

מכבד כל אחד במקום שבו הוא נמצא.

יכולה לומר שבינתיים אני במקום יותר רגוע, למזלי באזור שמתעורר לעיתים רחוקות אז פחות מלחיץ.

משתדלת לא לראות חדשות כדי לשמור על בריאות הנפש.

כיף לשמוע שאת במקום יותר טוב

פיצול זהויות כזה

הכל דיסוננס אחד גדול

יש ימים שאני בבוקר דתייה עם כיסוי ראש ושמלה צנועה ובערב הולכת לרקוד מעורב עם מכנסיים ושיער

ואז אני כבר לא מבינה מה תחפושת ומה אני האמיתי

וגם אני נשואה לאברך שזה לא מקל על העניין

את עכשיו עוברת תהליך. התהליך הוא תהליך של ברור ואימוץ זהות. כמתחילים תהליך של ברור ואימוץ זהות זה מתאפיין בזה שחומה אחר חומה שהיית רגילה אליה מהבית שבו גדלת, מהחינוך שספגת ועם החברה שהסתובבת איתה קורסת. כל פעם לבנה אחת בחומה שאיתה חיית כל חייך נופלת. כי רק ככה מבררים זהות. זה כמו בצל. שכבה אחר שכבה.

הרי כל חייך גדלת בבית דתי. למדת בבצפר דתי. הסתובבת עם חברים דתיים. ספגת חינוך דתי. אז הדבר הכי טבעי שיקרה הוא שכשאת מתחילה לפקפק בכל מה שלימדו אותך זה להפיל לבנה אחר לבנה בחומות.

בסוף התהליך את עשויה או להיות הזאת עם הכיסוי ראש או הזאת עם הריקודים המעורבים. ולכן אף אחת מהדמויות הן לא fake. הן אמיתיות לגמרי.

איזה דימויים

וברצינות

תכל'ס צודק ותודה על התגובה

בירור עצמי כמו שכתב לך די שרוט.

רק חשוב לא להישאר במצב הזה לדעתי כי זה לא טוב לנפש.

בעלך יודע על המורכבות שאת חווה?

הו הא כמה ברחתי

החלפתי מקצוע

החלפתי מקומות עבודה

עברתי לחו״ל

החיים לקחו אותי לכל מקום איתם.

אני לא יוצאת כדי למצוא אני יוצאת כי כרגע אני לא יכולה.

כרגע אין בי אמונה

אפשר למצוא גם בלי לצאת.

עכשיו אני עושה רק מה שאני מאמין בו.

אני מאמין בלקיים אורח חיים דתי כשאני עם אנשים וזה בשביל לשמור על המשפחה שלי, ובשאר הזמן אני עושה מה שאני רוצה.

אני לא הולך לתפילות מלבד בשבת כי אז הילדים מצטרפים, לא שומר שבת, לא מקפיד על כשרות... מה שאני שומר כשאני עם המשפחה לא מפריע לי ואני יודע בדיוק למה אני עושה זאת.

ממש מרגישה שזה הביא אותי אל המנוחה ואל הנחלה, לא בגלל אי שמירת המצוות בפועל, בגלל שבפנים אין כבר את הבלבול, הכעס, הפחד

פעם חברה אמרה לי שכדאי לי לברר ולבדוק עד הסוף (כאילו שלא עשיתי את זה, עד שהסוף לא יהיה חזרה מבחינתם פשוט לא הגעתי אליו, לא הגעתי למקום "הנכון" אבסולוטית, לא בדקתי מספיק) שאני אגיע לדבר הנכון ואז יהיה לי טוב, אבל היייי, כבר הגעתי לדבר הנכון *ועכשיו* טוב לי!

לפני זה היה לי פחות טוב

אותה אחת אמרה שגם לה יש ספקות אבל היא בוחרת להאמין בתמימות ומקסימום היא הרוויחה בעולם הזה, אז כנראה שיש אנשים שהדתמעושה להם טוב כאן בעולם הזה ויש אנשים שלא וזה משפיע במידה רבה על הבחירות שלנו

כל כך חיכיתי שכיפור יעבור כבר, עד אז היה לי ממש קשה.

שהלכתי בחודש הזה רחוק מאי פעם וזה ממש הבהיל אותי

(אני לא אדם טוב מטבעי אז העבירות שלי היו לא רק בין אדם למקום אלא גם עמוק בבין אדם לחבירו)

כן, גם אני הלכתי רחוק יותר 😕

אבא של בעלי תמיד אומר

“God loves us anyway “

אם הוא קיים.

היתה לא

עכשיו זה כבר הופך לכן

בקטע הטוב של המילה 🧛🏻‍♀️

תגמרו אותם

ותחזרו בשלום🫶🏻

והאמת מפתיע אותי שאתה כותב ככה בכנות.

ניסית טיפול אישי לצאת מזה?