אני מתגעגעת, מחר אלך אליה להגיד שלום
רק חבל שהיא לא תוכל להשיב לשלום
כי מה נשאר שם בכלל, מה נשאר מילדה יפה?
עצמות מפוררות
רק חבל שהיא לא תוכל להשיב לשלום
כי מה נשאר שם בכלל, מה נשאר מילדה יפה?
עצמות מפוררות
מה אני זוכרת ממךאנונימי (פותח)אחרונה
ילד טהור עיניים
(המחברת עלייך שהוציאו לפני כמה שנים למעלה והבטחתי שאני הולכת לישון אחרי שאני כותבת כי מחר אני עובדת וכי צריך סדר בחיים שלי של שעות שינה וקימה. ואולי זה טוב כי ככה אפשר לכתוב מה באמת אני זוכרת ולא מהסיפורים והזכרונות שכל הדודים כתבו)
אתה עמדת על העגלה של האוטו בסוף סעודה שלישית כשהשמיים התחילו להחשיך והרוח העיפה לי את כל השיער לפנים ואת הפאות שלך לצדדים, וקראת בקול גדול. אני כבר לא זוכרת בדיוק אם אמרת שאתה הולך להביא את המשיח או שאתה משה רבנו שמגיע להושיע את ישראל. ילד בן ארבע עם נשמה ענקית ואמונה לא נורמאלית.
עשר שנים עברו וילדה בכיתה א עם שמלה פירחונית, שיער חלק קשת לבנה ועיניים פשוטות שבאמת ניסתה לזכור את השבת הזאת ואת כל הדיברי תורה שהילד בן הארבע היה עומד על הכיסא וצועק בהתלהבות למספר עם המון תנועות ידיים על יציאת מצריים ואיך הים נבקע! עם עיניים בורקות מהתרגשות ואיך שניה אחר כך הוא היה רץ לשחק עם כולם שהוא חייל ששומר על ארץ ישראל ונלחם עם הערבים.
נכנסנו לחדר הקטן והחשוך כי הילדונת כיבתה את האור למרות ששבת, היא בת שנתיים. סעודה שלישית ואנחנו בפנים מאושרים. ופתאום אמרת- בואו נשיר! משיח משיח משיחחח אויאויוייייוייי ושרת כל-כך חזק עד שבאו להגיד לנו להיות בשקט כי סבא אומר דבר תורה
מה עוד אני זוכרת
תלתלי זהב ואז פאות יפיפיות, עיניים של אמונה ולב בוער, לב סוער, נחישות כזאת. בוער לתורה לבית המקדש
מה אני זוכרת עוד. באמת שכלכך מעט.
בעיקר. ילדה בת 6 ומוצאי שבת. שכבתי על הספה וכבר היה מאוחר כי שבתות קיץ תמיד נגמרות מאוחר נורא, אולי כדי לא להגיע לרגע שבו נדע מה קרה. הייתי עייפה, שכבתי על הספה ועצמתי עיניים. צלצול טלפון אמא עונה. דממה. ועוד דממה. ועוד.
הלב שלי התחיל לדפוק אז עצמתי את עיני חזק ועשיתי את עצמי ישנה. הנשימות שלי הפכו מהירות ומבולבלות ברגע שאמא צרחה ונפלה לרצפה בהתייפכות בלתי נשלטת והאורחות שהגיעו אלינו להתארח בשבת הגיעו במהרה והרימו אותה ואז אבא חזר מערבית ואמא סיפרה לו אבל באנגלית ואני לא יכולתי להבין ואבא השתתק ורץ בחזרה לבית הכנסת. אני זוכרת רק טריקת דלת ושוב הדממה.
נרדמתי.
בבוקר יצאתי להסעה לבד כי אמא ישנה ואני פחדתי להעיר אותה שלא תבכה כמו אתמול. רגע לפני שההסעה הגיעה אמא הגיעה לתחנה מתנשפת ולקחה אותי הצידה. רעדתי.
ילדה בכיתה א
אז.. אז זהו? הוא מת?
לחשתי.
אמא הנהנה לחיוב וזה שרף אותי ההבנה הזאת.
הגענו הביתה בדממה, הלכתי למגירה שלי והוצאתי זר סגול עם פרחים ותחרה.
אני לא מסוגלת להמשיך לכתוב.
זהו
זכר מתוק לברכה
(המחברת עלייך שהוציאו לפני כמה שנים למעלה והבטחתי שאני הולכת לישון אחרי שאני כותבת כי מחר אני עובדת וכי צריך סדר בחיים שלי של שעות שינה וקימה. ואולי זה טוב כי ככה אפשר לכתוב מה באמת אני זוכרת ולא מהסיפורים והזכרונות שכל הדודים כתבו)
אתה עמדת על העגלה של האוטו בסוף סעודה שלישית כשהשמיים התחילו להחשיך והרוח העיפה לי את כל השיער לפנים ואת הפאות שלך לצדדים, וקראת בקול גדול. אני כבר לא זוכרת בדיוק אם אמרת שאתה הולך להביא את המשיח או שאתה משה רבנו שמגיע להושיע את ישראל. ילד בן ארבע עם נשמה ענקית ואמונה לא נורמאלית.
עשר שנים עברו וילדה בכיתה א עם שמלה פירחונית, שיער חלק קשת לבנה ועיניים פשוטות שבאמת ניסתה לזכור את השבת הזאת ואת כל הדיברי תורה שהילד בן הארבע היה עומד על הכיסא וצועק בהתלהבות למספר עם המון תנועות ידיים על יציאת מצריים ואיך הים נבקע! עם עיניים בורקות מהתרגשות ואיך שניה אחר כך הוא היה רץ לשחק עם כולם שהוא חייל ששומר על ארץ ישראל ונלחם עם הערבים.
נכנסנו לחדר הקטן והחשוך כי הילדונת כיבתה את האור למרות ששבת, היא בת שנתיים. סעודה שלישית ואנחנו בפנים מאושרים. ופתאום אמרת- בואו נשיר! משיח משיח משיחחח אויאויוייייוייי ושרת כל-כך חזק עד שבאו להגיד לנו להיות בשקט כי סבא אומר דבר תורה
מה עוד אני זוכרת
תלתלי זהב ואז פאות יפיפיות, עיניים של אמונה ולב בוער, לב סוער, נחישות כזאת. בוער לתורה לבית המקדש
מה אני זוכרת עוד. באמת שכלכך מעט.
בעיקר. ילדה בת 6 ומוצאי שבת. שכבתי על הספה וכבר היה מאוחר כי שבתות קיץ תמיד נגמרות מאוחר נורא, אולי כדי לא להגיע לרגע שבו נדע מה קרה. הייתי עייפה, שכבתי על הספה ועצמתי עיניים. צלצול טלפון אמא עונה. דממה. ועוד דממה. ועוד.
הלב שלי התחיל לדפוק אז עצמתי את עיני חזק ועשיתי את עצמי ישנה. הנשימות שלי הפכו מהירות ומבולבלות ברגע שאמא צרחה ונפלה לרצפה בהתייפכות בלתי נשלטת והאורחות שהגיעו אלינו להתארח בשבת הגיעו במהרה והרימו אותה ואז אבא חזר מערבית ואמא סיפרה לו אבל באנגלית ואני לא יכולתי להבין ואבא השתתק ורץ בחזרה לבית הכנסת. אני זוכרת רק טריקת דלת ושוב הדממה.
נרדמתי.
בבוקר יצאתי להסעה לבד כי אמא ישנה ואני פחדתי להעיר אותה שלא תבכה כמו אתמול. רגע לפני שההסעה הגיעה אמא הגיעה לתחנה מתנשפת ולקחה אותי הצידה. רעדתי.
ילדה בכיתה א
אז.. אז זהו? הוא מת?
לחשתי.
אמא הנהנה לחיוב וזה שרף אותי ההבנה הזאת.
הגענו הביתה בדממה, הלכתי למגירה שלי והוצאתי זר סגול עם פרחים ותחרה.
אני לא מסוגלת להמשיך לכתוב.
זהו
זכר מתוק לברכה
כל פעםאנונימי (פותח)אחרונה
להמשיך מחדש.
להמשיך מחדש
קשה? תתמודדי עם הקושי! אבל קשהה! אז מה? מה קרה לך? למה את בעולם הזה, כדי שיהיה לך נח וקל? מה עובר עלייך, קשה! אז מתמודדים עם הקושי, יאללה תפסיקי להתבכיין. לכי תתחילי להתמודד! הקדוש ברוך הוא לא הביא אותך לכאן כדי לנוח. הוא לא סתם הביא לך קושי! הקדוש ברוך הוא עושה טעויות? מה את חושבת, שהוא עושה טעויות? שהוא סתם תקע אותך פה בתקופה הזאת דווקא עם המשפחה הזאת דווקא והקשיים האלו דווקא? מה, השתגעת? הקדוש ברוך הוא עשה עסק. העסק הזה נקרא את. הוא ידע במי להשקיע. אז קדימה, תתחילי לעשות שינוי, אל תחשבי פשוט תקפצי למים! מה את חושבת, אני יודעת! את רק תחשבי איך וכמה ולמה ואיפה ואיזה ובסוף לא תעשי כלום. לכן יאללה עופי כבר! קשה לך, לכי להתמודד במקום לבכות על כמה דפוק לך. לכי להתחיל כבר, תפסיקי להישאר באותו מצב
להמשיך מחדש
קשה? תתמודדי עם הקושי! אבל קשהה! אז מה? מה קרה לך? למה את בעולם הזה, כדי שיהיה לך נח וקל? מה עובר עלייך, קשה! אז מתמודדים עם הקושי, יאללה תפסיקי להתבכיין. לכי תתחילי להתמודד! הקדוש ברוך הוא לא הביא אותך לכאן כדי לנוח. הוא לא סתם הביא לך קושי! הקדוש ברוך הוא עושה טעויות? מה את חושבת, שהוא עושה טעויות? שהוא סתם תקע אותך פה בתקופה הזאת דווקא עם המשפחה הזאת דווקא והקשיים האלו דווקא? מה, השתגעת? הקדוש ברוך הוא עשה עסק. העסק הזה נקרא את. הוא ידע במי להשקיע. אז קדימה, תתחילי לעשות שינוי, אל תחשבי פשוט תקפצי למים! מה את חושבת, אני יודעת! את רק תחשבי איך וכמה ולמה ואיפה ואיזה ובסוף לא תעשי כלום. לכן יאללה עופי כבר! קשה לך, לכי להתמודד במקום לבכות על כמה דפוק לך. לכי להתחיל כבר, תפסיקי להישאר באותו מצב
תלכואנונימי (פותח)
תלכו מכאן
תלכו
עשיתם חור במוח
חור
תלכו כבר כדי שאוכל לעלות למעלה ולאכול משהו
ולנגן, אני לא יכולה לנגן כשאתם כאן
תלכו כדי שאוכל לצאת מהחדר איך שאני בלי להיזהר מכל פרצוף שלי ומכל תנועה
תלכו שכבר אוכל לסדר את החדר שלי ולתלות המון ציורים חדשים על כל הקירות
שאוכל להתפלל. אי אפשר להתפלל אם אתם כאן
תלכו, אני רוצה לאכול ולשים שירים בקול כדי לצייר על כל חלוקי הנחל שמחכים לי למטה
תלכו שאוכל כבר להיות אני.
תלכו
עשיתם חור במוח
חור
תלכו כבר כדי שאוכל לעלות למעלה ולאכול משהו
ולנגן, אני לא יכולה לנגן כשאתם כאן
תלכו כדי שאוכל לצאת מהחדר איך שאני בלי להיזהר מכל פרצוף שלי ומכל תנועה
תלכו שכבר אוכל לסדר את החדר שלי ולתלות המון ציורים חדשים על כל הקירות
שאוכל להתפלל. אי אפשר להתפלל אם אתם כאן
תלכו, אני רוצה לאכול ולשים שירים בקול כדי לצייר על כל חלוקי הנחל שמחכים לי למטה
תלכו שאוכל כבר להיות אני.
חזרתי הביתהאנונימי (פותח)
ובאמת שטוב שעשיתי את זה.
באמת
לא רציתי להישאר שם לישון לבד, פתאום תקף אותי פחד כזה להישאר שם אז התחרטתי ומהר חזרתי.
ואני חושבת שאשאר להיות פה כל השבוע, פתאום זה טוב
אני רוצה שבת פה וגם שם צריך להחליט
צפון עוד מעט.
תרקדי את זה, תרקדי
מחר בגרות מחר אולי ירושלים מחר שמש מחר חיבוק מחר חיוך מחר טוב
תודה שיש לי את הילדות האלו בחיים.
תודה שיש לי אותה.
תודה. טוב לי, באמת
באמת
לא רציתי להישאר שם לישון לבד, פתאום תקף אותי פחד כזה להישאר שם אז התחרטתי ומהר חזרתי.
ואני חושבת שאשאר להיות פה כל השבוע, פתאום זה טוב
אני רוצה שבת פה וגם שם צריך להחליט
צפון עוד מעט.
תרקדי את זה, תרקדי
מחר בגרות מחר אולי ירושלים מחר שמש מחר חיבוק מחר חיוך מחר טוב
תודה שיש לי את הילדות האלו בחיים.
תודה שיש לי אותה.
תודה. טוב לי, באמת
הוא לא יודע שאני ניצחתי, בתוכיזאת תורהאנונימי (פותח)
מדוייק
זה מדהים, זה לא הגיוני בעיקרון אבל אין היגיון כשעובדים עם הקדוש ברוך הוא זה רק אמונה. זה מעל הטבע
שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור ועוד דיבור
והכל מדוייק. מכוון אלי
מדוייק, מבטיחה
הכל טוב ויפה. הכל מרומם. הכל חשוב
אבל יותר מכל
שלוש לפנות בוקר. החדר ריק. שולחן עם כוס קפה ושתי פרוסות עוגת גבינה של שבועות וספר פתוח.
ספר של תורה.
קוראת מתוך הספר, מוארת.
הדבר הכי גדול שיכול להיות.
כי התורה- כוללת כל הטובות שבעולם
כל הטובות כולם
הכל.
זה מדהים, זה לא הגיוני בעיקרון אבל אין היגיון כשעובדים עם הקדוש ברוך הוא זה רק אמונה. זה מעל הטבע
שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור ועוד דיבור
והכל מדוייק. מכוון אלי
מדוייק, מבטיחה
הכל טוב ויפה. הכל מרומם. הכל חשוב
אבל יותר מכל
שלוש לפנות בוקר. החדר ריק. שולחן עם כוס קפה ושתי פרוסות עוגת גבינה של שבועות וספר פתוח.
ספר של תורה.
קוראת מתוך הספר, מוארת.
הדבר הכי גדול שיכול להיות.
כי התורה- כוללת כל הטובות שבעולם
כל הטובות כולם
הכל.
הגיע מחר הוא הגיעאנונימי (פותח)אחרונה
אתם יודעים מה זה לתת? אתם יודעים כמה זה נותן?
מסדרונות של בית חולים לבן ונקי
איש מבוגר שוכב בחלוק בית חולים במיטה עוקב בעיניים בורקות אחרי פריטת הגיטרה, מתופף ומזמם, העיניים שלו. העיניים שפתאום התחילו לזהור
עוד שיר ועוד, בהתלהבות, יותר חזק יותר שמח!
על כיסא גלגלים, תשירו עומר אדם!
'ניסע רחוק מכולםם אומרים שהשקיעות הכי יפות בסוף העולםםם נו בואי אני אביא גיטרהה תיראו איך שהיא שרה נהנהנהנהנהנהנהנה'
נתן גושן! בואי בשלוםםם
עוד אחד!
והבת שלו יושבת לצידו ומוחה דמעה
תנגנו עוד, תשמחו עוד
סמי הכבאי מוכןןן
בלון, לטיפה, סוכריה. ילד על הידיים של אבא שלו מהנהן בהתלהבות
פיוטים אתם מכירים? יודוך רעיוני?
בטח. גיטרה חליליות ומלודיקה מוכנות
הוא מסלסל בהתלהבות, שר בדבקות, מתופף לפי הקצב, חי כל-כך
בסוף הוא אמר כך. ואני רוצה לצטט
"זה השכיח ממני קצת את הכאב"
.
האם יש סיפוק גדול יותר מזה?
מסדרונות של בית חולים לבן ונקי
איש מבוגר שוכב בחלוק בית חולים במיטה עוקב בעיניים בורקות אחרי פריטת הגיטרה, מתופף ומזמם, העיניים שלו. העיניים שפתאום התחילו לזהור
עוד שיר ועוד, בהתלהבות, יותר חזק יותר שמח!
על כיסא גלגלים, תשירו עומר אדם!
'ניסע רחוק מכולםם אומרים שהשקיעות הכי יפות בסוף העולםםם נו בואי אני אביא גיטרהה תיראו איך שהיא שרה נהנהנהנהנהנהנהנה'
נתן גושן! בואי בשלוםםם
עוד אחד!
והבת שלו יושבת לצידו ומוחה דמעה
תנגנו עוד, תשמחו עוד
סמי הכבאי מוכןןן
בלון, לטיפה, סוכריה. ילד על הידיים של אבא שלו מהנהן בהתלהבות
פיוטים אתם מכירים? יודוך רעיוני?
בטח. גיטרה חליליות ומלודיקה מוכנות
הוא מסלסל בהתלהבות, שר בדבקות, מתופף לפי הקצב, חי כל-כך
בסוף הוא אמר כך. ואני רוצה לצטט
"זה השכיח ממני קצת את הכאב"
.
האם יש סיפוק גדול יותר מזה?
זה. לא. עיניינך.אנונימי (פותח)
זה לא, זה פשוט לא
את מדברת יותר מידי, את גורמת לה להרגיש ככה
אולי את גם מרחיקה אותה
פשוט אל תדברי על זה איתה בכלל בכלל בכלל
זה לא העיניין שלך,זה לא קשור אלייך בשום צורה.
זה רק היא והוא ורק היא והוא
לא. קשור. אלייך.
תקווי שלא קילקלת כלום
ופשוט אל תדברי על זה איתה
ואל תחשבי על זה
תיהי שם בשבילה והיא תדע את זה.
את, אל תדברי
זה לא עיניינך
את מדברת יותר מידי, את גורמת לה להרגיש ככה
אולי את גם מרחיקה אותה
פשוט אל תדברי על זה איתה בכלל בכלל בכלל
זה לא העיניין שלך,זה לא קשור אלייך בשום צורה.
זה רק היא והוא ורק היא והוא
לא. קשור. אלייך.
תקווי שלא קילקלת כלום
ופשוט אל תדברי על זה איתה
ואל תחשבי על זה
תיהי שם בשבילה והיא תדע את זה.
את, אל תדברי
זה לא עיניינך
פעם חשבתי שכאב פיזי עדיף על כאב נפשי,אנונימי (פותח)
אתמול הבנתי שממש לא.
כשסבתא ראתה אותי היא אמרה להעיף אותי למיון
מפה לשם.
אני מפחדת
אני כל-כך מפחדת
אני לא רוצה למות.
המצב שלי מתדרדר
אף אחד לא יודע, אני מסתירה את הכאב שלי
זה מרגיש כמו שעושים לי ניתוח ראש פתוח
בדיוק ככה.
אני לא יכולה יותר לחיות ככה
אתמול כמעט מתתי.
כשסבתא ראתה אותי היא אמרה להעיף אותי למיון
מפה לשם.
אני מפחדת
אני כל-כך מפחדת
אני לא רוצה למות.
המצב שלי מתדרדר
אף אחד לא יודע, אני מסתירה את הכאב שלי
זה מרגיש כמו שעושים לי ניתוח ראש פתוח
בדיוק ככה.
אני לא יכולה יותר לחיות ככה
אתמול כמעט מתתי.
אתם לא יודעיםאנונימי (פותח)
אבל אפשר למות מזה.
כי בזמן שיש לי את זה, תאי המוח מתנפחים ויש בהם מחסור בחמצן.
זה גורם לשבץ מוחי.
זה חמור, חמור מאוד
אני אומרת שכואב לי, לא יותר מזה
פעם אחת היא ראתה אותי בדיוק כשהתפתלתי מכאבים והיא נבהלה כל כך ויצאה מהחדר בצרחות
לא רציתי שידעו. מספיק זה מפחיד לי
אבל זה ניהיה חמור יותר ויותר
והמכשיר מחו"ל שסבתא הזמינה כדי לטפל בי לא מגיע והיא לחוצה לגבי זה
וחושבים על דיקור סיני ועל עוד דברים
זה מדאיג.
ואולי אם מישהו שאני מכירה יקרא את זה הוא יגיד שאני סתם מגזימה ואני בריאה, אז מה אם כואב לי מידי פעם ושאני אקח כדור וחסל
אז זהו, שלא.
אני לא רוצה להדאיג ואני לא רוצה רחמים
ואני לא רוצה למות.
ולא מסוגלת לחיות ככה.
כי בזמן שיש לי את זה, תאי המוח מתנפחים ויש בהם מחסור בחמצן.
זה גורם לשבץ מוחי.
זה חמור, חמור מאוד
אני אומרת שכואב לי, לא יותר מזה
פעם אחת היא ראתה אותי בדיוק כשהתפתלתי מכאבים והיא נבהלה כל כך ויצאה מהחדר בצרחות
לא רציתי שידעו. מספיק זה מפחיד לי
אבל זה ניהיה חמור יותר ויותר
והמכשיר מחו"ל שסבתא הזמינה כדי לטפל בי לא מגיע והיא לחוצה לגבי זה
וחושבים על דיקור סיני ועל עוד דברים
זה מדאיג.
ואולי אם מישהו שאני מכירה יקרא את זה הוא יגיד שאני סתם מגזימה ואני בריאה, אז מה אם כואב לי מידי פעם ושאני אקח כדור וחסל
אז זהו, שלא.
אני לא רוצה להדאיג ואני לא רוצה רחמים
ואני לא רוצה למות.
ולא מסוגלת לחיות ככה.
אני מקבלת את זה באהבהאנונימי (פותח)אחרונה
מקבלת את הכאבים
יודעת שזה היה חייב להתחיל בדיוק בבגרות כי זה הדבר הכי טוב עבורי כנראה, אם אתה הבאת לי את זה באותו הזמן. וזה מכוון ממך שלא היו איתי כדורים
יודעת שכל כאב מובא לי ממך באהבה ובעדינות
לא יודעת למה, לא יודעת למה זה חייב להגיע בצורה הזאת בדיוק בזמנים ובתדירות הגבוהה הזאת, לא אני לא יודעת. אני כן יודעת שזה מגיע אלי באהבה עצומה ממך, ואני מקבלת באמת שאני מקבלת באהבה אותם.
על הכל אומרים תודה
אז גם על זה.
תודה אבא שכואב לי. תודה
יודעת שזה היה חייב להתחיל בדיוק בבגרות כי זה הדבר הכי טוב עבורי כנראה, אם אתה הבאת לי את זה באותו הזמן. וזה מכוון ממך שלא היו איתי כדורים
יודעת שכל כאב מובא לי ממך באהבה ובעדינות
לא יודעת למה, לא יודעת למה זה חייב להגיע בצורה הזאת בדיוק בזמנים ובתדירות הגבוהה הזאת, לא אני לא יודעת. אני כן יודעת שזה מגיע אלי באהבה עצומה ממך, ואני מקבלת באמת שאני מקבלת באהבה אותם.
על הכל אומרים תודה
אז גם על זה.
תודה אבא שכואב לי. תודה
אניאנונימי (פותח)
אני שרופה עליה.
לא ידעתי להעריך אז, עכשיו אני יודעת
זה קורה כשמגיעים להבנה הזאת שאת לא לבד. שאף פעם לא היית לבד. פשוט אף פעם לא הבנת ש.
אף אחד לא צריך לשלוח לך הודעה או להגיד לך שהוא כאן בשבילך. את רוצה שיהיה מישהו? רוצה אנשים? זוהי עבודה שלך. אף אחד לא יעשה את זה במקומך בזמן שתיהי במיטה ותבכי שאת לבד. בסופו של דבר אנשים רוצים בטובתך. רוצים להקשיב, לעזור. ניסית? לא. עברת על האנשי קשר בטלפון. לא ככה מחפשים. לא ככה! קומי תנשמי, תראי כמה אנשים יש לך שירצו להקשיב. רק תנסי לדבר, לפתוח, לצחוק. לרכוש ידידים. זה לא קורה בשנייה אבל זה גם לא יקרה אם לא תתחילי. זה לא יקרה אם תמשיכי כל יום להגיד שאת לבד במקום לפקוח את העיניים לעצור ולהסתכל רגע על כמות האנשים שמוכנים להיות שם בשבילך. לא ניסית, אל תשללי את הדברים.
אני לא ניסיתי. והייתי קלועה בבדידותי הנוראה המון זמן. והבנתי, פשוט הבנתי שאלו החיים שלי ואף אחד לא יעשה את העבודה במקומי. לא יעזור שאחכה כל היום וכל הלילה שכבר יהיה טוב אם אני לא עושה בשביל זה שום דבר. למען האמת זה די טיפשי.
אז קמתי. וברגע ראיתי את כמות האנשים.
אני עשיתי את זה. עכשיו תורך.
לא ידעתי להעריך אז, עכשיו אני יודעת
זה קורה כשמגיעים להבנה הזאת שאת לא לבד. שאף פעם לא היית לבד. פשוט אף פעם לא הבנת ש.
אף אחד לא צריך לשלוח לך הודעה או להגיד לך שהוא כאן בשבילך. את רוצה שיהיה מישהו? רוצה אנשים? זוהי עבודה שלך. אף אחד לא יעשה את זה במקומך בזמן שתיהי במיטה ותבכי שאת לבד. בסופו של דבר אנשים רוצים בטובתך. רוצים להקשיב, לעזור. ניסית? לא. עברת על האנשי קשר בטלפון. לא ככה מחפשים. לא ככה! קומי תנשמי, תראי כמה אנשים יש לך שירצו להקשיב. רק תנסי לדבר, לפתוח, לצחוק. לרכוש ידידים. זה לא קורה בשנייה אבל זה גם לא יקרה אם לא תתחילי. זה לא יקרה אם תמשיכי כל יום להגיד שאת לבד במקום לפקוח את העיניים לעצור ולהסתכל רגע על כמות האנשים שמוכנים להיות שם בשבילך. לא ניסית, אל תשללי את הדברים.
אני לא ניסיתי. והייתי קלועה בבדידותי הנוראה המון זמן. והבנתי, פשוט הבנתי שאלו החיים שלי ואף אחד לא יעשה את העבודה במקומי. לא יעזור שאחכה כל היום וכל הלילה שכבר יהיה טוב אם אני לא עושה בשביל זה שום דבר. למען האמת זה די טיפשי.
אז קמתי. וברגע ראיתי את כמות האנשים.
אני עשיתי את זה. עכשיו תורך.
אתם יודעיםאנונימי (פותח)
בבוקר יצאתי בהצהרה שאני לא לומדת ודי
אבל לה לא אכפת מההצהרות שלי, בואי אלי אני מחכה ונתחיל ללמוד. וגם סמיילי מעודד אחרי ששלחתי שלא באלי ללמוד בכלל אז הקלטה, יאללה יהיה לנו כיף בואי
טוב. אז אני באה.
ללמוד
ללמוד
ללמוד
היא מחזיקה אותי חזק בתוך החומר, לא נותנת לי לחלום ולא להקשיב. בשלב מסוים זה ניהיה מעניין ולמדתי כי זה באמת עיניין אותי
ולמדנו
עוד
עוד
עוד
עוברות 10 שעות.
אתם יודעים מה זה סיפוק? אבל סיפוק אמיתי אמיתי
שממלא אותך בהכל
בהכל
אני יודעת את החומר למחר למתכונת.
בזכותה והיא אומרת שזה בכלל בזכותי
אני הולכת להראות למורות האלו שאמרו לאבא באסיפת הורים שאין לי סיכוי להוציא תעודת בגרות. אני הולכת להוציא תעודת בגרות מתחת לאף שלהן, לנופף להן בניצחון. להראות להן שאני יכולה
שהצלחתי.
היא מסתכלת לי בעיניים למרות שאני שונאת את זה
את מסוגלת. את יכולה. את כל-כך טובה.
זה יצא ממני.אנונימי (פותח)
ואני ארקוד ואשמח ואתרגש, והלב שלי ירעד כמו עלה נידף.
ואני אלך לישון אצלה ובבוקר אצטרך לצאת מהמיטה בכח והלב שלי ידפוק חזק בום בום בום בום והכל יתנקז לעיניים. ואני אסע. וכל הנסיעה אנסה להצליח לנשום. ואני אגיע לקבר. ושם לא יודעת מה יהיה
ואז אני אהיה מוכרחה להוריד את החולצה הקרועה וללבוש שמלה. ולרקוד ולחייך למצלמה כי אף אחד לא שאל אם לילדה הזאת שיושבת בפינה של השולחן ובוכה בשקט כואב, ואף אחד לא ידע שביום הזה נשמעה צרחה בתוך חדר ילדים והעולם מת שם. והילדה הזאת שיושבת בפינה רואה את כולם רוקדים במטושטש מבעד ללב הנקרע. ואולי יגשו אליה ויקראו לה לרקוד ואיך היא תוכל, איך תוכל, לרקוד שבאוזנייה מצלצלות צרחות קורעות לב של אמא אחת עם מיליון חברות שמחבקת גופה וזועקת "קח את הפיקדון אבא, קח"
ואני אלך לישון אצלה ובבוקר אצטרך לצאת מהמיטה בכח והלב שלי ידפוק חזק בום בום בום בום והכל יתנקז לעיניים. ואני אסע. וכל הנסיעה אנסה להצליח לנשום. ואני אגיע לקבר. ושם לא יודעת מה יהיה
ואז אני אהיה מוכרחה להוריד את החולצה הקרועה וללבוש שמלה. ולרקוד ולחייך למצלמה כי אף אחד לא שאל אם לילדה הזאת שיושבת בפינה של השולחן ובוכה בשקט כואב, ואף אחד לא ידע שביום הזה נשמעה צרחה בתוך חדר ילדים והעולם מת שם. והילדה הזאת שיושבת בפינה רואה את כולם רוקדים במטושטש מבעד ללב הנקרע. ואולי יגשו אליה ויקראו לה לרקוד ואיך היא תוכל, איך תוכל, לרקוד שבאוזנייה מצלצלות צרחות קורעות לב של אמא אחת עם מיליון חברות שמחבקת גופה וזועקת "קח את הפיקדון אבא, קח"
הוא גאון אוקיאנונימי (פותח)
על סף בכי ברמה לא נורמאלית בטלפון.
אני מרגישה כל-כך חזק.
כי הטובות משם יצאו בוכות
מתוסכלות
לא יודעת איך להכיל אותם.
אין לי חומות. אין לי גדרות. אין לי גבולות ללב שלי, לכאב של אחרים.
שניהם מתערבבים לי ביחד
את לא עשית אותה אז למה את בוכה
כי הלב שלי מתערבב עם שלהם.
כי כואב לי פי אלף.
אני צריכה אותה
לבכות
אבל היא בכלל בוכה בעצמה.
אני מרגישה כל-כך חזק.
כל-כך חזק.
אני מרגישה כל-כך חזק.
כי הטובות משם יצאו בוכות
מתוסכלות
לא יודעת איך להכיל אותם.
אין לי חומות. אין לי גדרות. אין לי גבולות ללב שלי, לכאב של אחרים.
שניהם מתערבבים לי ביחד
את לא עשית אותה אז למה את בוכה
כי הלב שלי מתערבב עם שלהם.
כי כואב לי פי אלף.
אני צריכה אותה
לבכות
אבל היא בכלל בוכה בעצמה.
אני מרגישה כל-כך חזק.
כל-כך חזק.
תיהיה לי ילדהאנונימי (פותח)
תיהיה לי ילדה יפה ויהיה לה שם יפה ואני אעניק לה חיים. אני אוהב אותה תמיד, אני אחבק אותה, אני אהיה שם בשבילה. כשהיא תיהיה תינוקת, כשהיא תגדל להיות פעוטה מתוקה, ואז ילדה שובבה, ואפילו נערה מתבגרת סוערת. אני אתן לה אותי, אני ארצה בטובתה, אני אשתף אותה ואתייעץ איתה, אני אקדיש לה זמן איכות ונצא ביחד לבלות. אם וביתה. אני ארצה קשר, חיבור, לדעת מה שלומה, לדחוף לה עם הסנדוויץ פתק של 'אני אוהבת אותך, יום טוב' ולב. לחנך אותה, לתת לה כלים לחיים ולתת לה חיים. ללמד אותה שנופלים וקמים ותמיד יש לה לאיפה לחזור, להרעיף חום ואהבה, להיות קשובה ולתת לה להסתגר בחדר ולתת לה פרטיות, לתת לה חופש, ביטוי, התנסות והיא תדע שיש לה תמיד את אמא שלה כדי להתייעץ, לבכות, לשתף ולשמוח.
תיהיה לי ילדה והיא תיהיה שלי. ואני אעניק לה, חיים.
תיהיה לי ילדה והיא תיהיה שלי. ואני אעניק לה, חיים.