שרשור חדש
משהו מעניין על בית יהודי ובית המקדשאנונימי (פותח)
לפי ההוראה של הרבי ללמוד ענייני בית המקדש בבין הצרים, יש כאן משהו מעניין על הקשר של במנה בית המקדש לבית היהודי http://www.daat.org.il/?page=audio&id=153
יפה, יש את זה שם גם בוידאואנונימי (פותח)אחרונה
בימי בין המצרים, נוהגים ללמוד "הלכות בית הבחירה"דובלה
כלומר ללמוד ולהתעסק בהלכות שקשורות לבית המקדש, הן לצורה ולמראה שלו והן למה שהיו עושים בו.
 
הדברים הללו - הם מאוד מאוד מעניינים. זה לא הלכות משעממות בכלל. המבנה של בית המקדש הוא מדהים, יפה, ומלא פרטים מעניינים מאוד. כל הלשכות שם, המעברים התת-קרקעיים וגם אלו שעברו בתוך הקירות, הגודל והמראה של ההיכל וכל אילו.
 
כשלומדים את כל זה, זה מביא לחשק גדול לראות את זה בעיניים, וממילא גורם לנו לבקש ולעשות הכל כדי להביא את הגאולה ולזכות לראות את בית המקדש השלישי, שיהיה הרבה יותר יפה מהשניים הקודמים.
 
הייתי מציע שננסה גם במסגרת הפורום להתעסק קצת בדברים שקשורים לבית המקדש, "בית הבחירה". אני לא יודע בדיוק איך, אבל ננסה. טוב?
הוראות הרבי לבין המצריםחסיד של הרבי

בימי בין המצרים צריך להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה, ובפרט בהלכות התורה, הנקראים "משפט" שבתורה עצמה, כולל ובמיוחד - לימוד ספר הרמב"ם, שכולל ההלכות דכל התורה כולה (כפי שכותב בהקדמה לספרו).

בזה נכלל גם לימוד התורה עם הזולת (הפצת התורה) - "והעמידו תלמידים הרבה", ומתוך אהבת ישראל, וכן צריך להוסיף בהענין ד"ציון במשפט (הלכות התורה) תפדה, ושביה בצדקה".

להוסיף בלימוד התורה (גם ובמיוחד) בעניני (גאולה ו)בנין בית המקדש - על יסוד מה שכתוב במדרש "גדול קרייתה בתורה כבנינה . . ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית".

לכל לראש - לימוד הלכות בית הבחירה, בספרו של הרמב"ם, הלכות פסוקות, ולפני זה - במשנה ובגמרא, מסכת מידות ותמיד, ולפני זה - בתורה שבכתב (דברי קבלה), הפרקים ביחזקאל המדברים אודות "בנין העתיד להבנות" (וכדי להקל על הלומדים - נדפסו בחוברת אחת).

יש להוסיף וללמוד גם הביאורים בעניני בית המקדש בתורת החסידות, ובפרט בתורתו של האדמו"ר ה"צמח-צדק" (הנשיא השלישי של חסידות חב"ד) שזכה דורנו ונתגלו בו כמה דרושים על הפסוק ביחזקאל, ומעט גם על המשניות דמסכת מדות וכיוצא בזה.

ללמוד באופן המביא לידי מעשה: לכל ראש - בהענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", לעשות מכל בית יהודי מקדש להקדוש ברוך הוא, שזהו ענין של בנין, שנעשה שינוי בכמה חלקים בהבית, שרואים בגילוי שנעשה מקדש להשם.

יש לערוך "סיומים" על מסכתות הגמרא (מנהג לעשות מעין חגיגה כאשר מסיימים מסכת מתוך התלמוד). במשך תשעת הימים מראש חודש אב עד תשעה באב, ועד בכלל, ומה טוב גם לפני זה.

מובן, שההוספה בתורה בענין שהזמן גרמא - הלכות בית הבחירה - צריכה להיות גם אצל הילדים הנמצאים במחנות-קיץ (קייטנות).

ללמוד הנ"ל לא מצד התגברות רגש האבילות וההשתדלות לתקן החסרון דחורבן בית המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף וההשתוקקות להמעלה והשלימות דביהמ"ק השלישי, גדלות שלא היתה מעולם.

ללמוד מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא מן משמים" ברגע כמימרא!

הלימוד בענינים שהזמן גרמן הוא לכל ראש ובעיקר בהלכות דבין המצרים, יותר מאשר בהלכות בית הבחירה, ולפלא שכשעושים "שטורעם" אודות ההוספה בלימוד התורה לא מזכירים אודות לימוד ההלכות דבין המצרים.

(מלוקט מתוך שיחות קודש של הרבי מלך המשיח שליט"א לימים אלו, החל משנת ה’תשמ"ח ואילך)
מעניני בית הבחירה - ארון הבריתחסיד של הרביאחרונה
ארון העדות – לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה' (יהושע ג'), ארון הברית (יהושע ג'), וארון האלוקים (שמואל-א ד')

.הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ. עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב. מידות ארון העץ: אורכו – ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו – ½1 אמה. עובי תחתית הארון – 1 טפח, עובי הדפנות – ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע – ב"ב יד.).

הכפורת והכרובים - תאור כללי

הכפורת – הכפורת היא חלקו העליון של ארון העדות. הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח. הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים. גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.

הכרובים – מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה. הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח (סוכה ה). כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה – הרמב"ם ע"פ רבנו בחיי – פר' תרומה).כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד (רש"י – שמות כ"ה,כ"ב).

מיקום הארון ותכולתו

ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן. בתוך הארון הונחו שברי הלוחות (ב"ב י"ד), ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני (מלכים-א, ח'). לדעת ר' מאיר, בתוך הארון בצד הלוחות היה מונח, ספר התורה שכתב משה ביום מותו. (לדעת ר' יהודה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ. מחלוקת זו נובעת ממחלוקתם בענין גודלה של האמה בכלים. ר"מ סובר, שהאמה היא בת 6 טפחים, ומכאן נובע שהארון היה גדול יותר. ור"י סובר שהאמה היא בת 5 טפחים ומכאן נובע שהארון היה קטן יותר - בבא קמא, י"ד). בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.
יש לי שאלה...חב"דניקית

"לכבוד הרב החסיד הגאון ר' דובלה שיח' יש לי שאלה..בנושא.."

מהיום ככה צריכים פתוח כל הודעה בפורום הזה..

ועכשיו רציני אנשים הפכו את הפורום פה למשוב......מחכים שהרב דובלה יענה להם תשובה....

דיפדפתי פה <כי חודש לא הייתי פה...> לא נוסף הרבה..אבל מה שנוסף זה רק שאלות ושאלות..טוב יש שאלות באמת טובות...אבל לא מפתחים אותם ועושים מזה דיונים וזה סתם יורד ועובר דף..ואז עוד מישהו שואל שאאלה..ככה פורום אמור ליהיות בנוי??

דובלה..לא נימאס לך ליהיות רב?..<ואז בסוף מתעצבנים עליך שענית אבל לא במילים שהם רצו..או כל דבר אחר...>

באמת תחשבו על זה....

תיכנסו לפורום אחר..<אז לא לבראש צעיר...>אתם יכולים להיכנס לפורום של חב"ד אינפו..ולראות איך פורום מתנהל..גם שם אין הרבה אנשים שמגיבים..ואולי הדברים שם זזים לאט..אבל זה אחרת!...

מקווה שיצא ממה שרשמתי פה משהו...

<אם יש כאן עוד אנשים שרק קוראים...אולי תכתבו טיפה..ואז יזוז פה משהו..?

שירשור עתיק יומין.דובלה
רוב ההודעות פה כבר לא רלוונטיות, מה גם שאחד המשתמשים שהגיב פה הרבה נמחק לגמרי מהמערכת ואיתו גם כל התגובות שכתב, כך שהרבה תגובות יצאו בכלל מהקשרן.

אני לא רואה טעם לחזור לשרשור הישן הזה... לדעתי תניחו לו.
משהו מעניין ותשובה למי שבאמת......................אנונימי (פותח)

משהו מעניין ותשובה למי שבאמת שואל ...למה החבדניקים אומרים שהרבי חי?????????????...

אצמת זאת בכמה נקודות...

כמעט כל אחד נפגש בכמה צמתים בחייו בסיפורי ניסים ונפלאות שהרבי מילוובאוויטש חולל..!!! רובינו שמענו על הנבואות שהרבי ניבא... וראינו איך הם התממשו! ומתממשות!!אם זה היה בנבואות על מלחמות ישראל שהיו בקום המדינה ועוד הרבה נבואות(שאם מישהו מעוניין לדעת עליהם שיעיין בספרים שמופצים בחנויות. ובבתי חבד בכל הארץ...)...

עוד משהו...כל אחד חייב להסכים איתי שבכל חור בעולם תמצאו בתי חבד ששליחים שהרבי שלח (שעזבו את החממות המוגנות שלהם) נמצאים שם....!!!!!!!! הרבי דואג לכל יהודי ויהודי שבעולם....!!!!!

הרבי לחם ולוחם תמיד  מלחמות ה בהמון אופנים לשלמות הארץ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שהרבי כל כך זועק על כך!!!!!!!!!!!!ואז בזמנו שהרבי לחם נגד חוק מיהו יהודייי!!!!!!!!!!!!!!!! ועוד המון נקודות.........

כל ההקדמה הזאת היתה בשביל להסביר משהו אחד....

שהשאלה היא...איך אנחנו מסתכלים על הרבי ??בתור רב צדיק??? או בתור איש אלוקים!! משה רבינו של הדור!!שדואג לכל אחד מישראל ולוחם מלחמות ה??????????...........................................

ובגלל שאנחנו מסתכלים על הרבי בתור רבי ר"ת=ראש בני ישראל(שזה חובה שיהיה בכל דור.כי בלי איש אלוקים משה רבינו אי אפשר לעבוד את הקב"ה!!!!!!!(כמו שאדם בלי ידיים לא יכול לשתות מהכוס אם אין לא קשית))

איש אלוקים ....

לככככככככככככככככןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אנחנו מצייתים לכל ציוויי הרבי !!!ולכל הורואותיו ...לעשרת מבצעיו

ומאמינים ל-------כ-----ל------------- מה שהרבי אומר שזה נכון וזה אמתתתתת!!!!!!!!!!

ולכןןןןןןןןןןן שהרבי רמז ואמר שהוא הנשיא של הדור האמנו !!!!!!

ושהנשיא של הדור הוא הנביא והמממממממממממשיח של הדור האמנו!!!!!!!!!

ומאותה סיבה אנחנו מאמינם ובטוחים מה שהרבי אמר: שבנשיא הדור של הדור השביעי (שזהו דורנו!!!!!!!!!!)אין הסתלקות=אין מוות.פטירה...ואין שינוי אפילו לא דגניזה=אין שינוי של גניזת האדם כלומר קבורה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!............................................................................................................

.....................................................................................................................................אני מקווה שזה ענה לכם לשאלתכם.....למי שיש עוד שאלות מוזמן לפנות לבית לחבד שסמוך אליו...!!(אפשר לברר באינטרנט על בתי חבד בארץ ובעולם.........)

שיהיה לכם חופש נעים ומועיל !!ובעזרת ה נזכה עוד היום להתגלות מלך המשיח בעולם!!!!!!!!!!

אסיים בהכרזה להוספת חיות למלך המשיח:

"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"

שרינקה........ 

עדיף לילמוד עם מישהו שמבין זה הרבה יותר ברור ומובןאנונימי (פותח)
יש תופעה של חבדניקי"ם שהולכים עם כובע בלי חליפהאנונימי (פותח)
ומגדלים פאות ארוכות מה זה??????????????????????????????????????????????...
אולי גינצבורגרים...חילא דמשכנא
אהההה!!!טודרוס!
נכון מאוד..

ד"א המקובל הוא דוד זקן שלי...

מה זאת אומרת "דוד זקן"?צביקוש
אשתו אחות של סבתא שלי...טודרוס!
הוא דוד של אבא שלי
איזה אור פנים מקרין,היתי שמחה לשמוע שעור מהרבאנונימי (פותח)
גינצבורג, אם איני טועה ?מאור פניו מעיד על רוחניות גבוהה מאד .
יום רביעי בעזרת ה' בירושליםצביקושאחרונה
בעז"ה ביום רביעי בשעה 16:00 יהיה שיעור עם הרב גינזבורג שליט"א באכסניית הנוער בבית וגן. גם את יכולה לבוא.
חבדניק בודקים לפי אהבתו לכל יהודי,הכיפה לא קובעת?אנונימי (פותח)
אם הוא חבדניק,הדבקות לבורא ובמטרת העזרה לזולת ולהאיר כל סביבה חשוכה.זה חבדניק
צודקתטודרוס!
חבדניקים בישובאנונימי (פותח)
יש לי בית חבד בישוב וכל הישוב מתנגד אליהם או יותר נכון לדעה שלהם שהרבי עדיין חי! אני מבקש שמישהו יסביר לי תעניי'ן
כבר היו על זה דיונים...טודרוס!
תסתכל בשרשורים הסמוכים.
אני לא מצאתי! אולי מישהו אחר יכול לעזור לי?אנונימי (פותח)
לא הבנתי מה אתה רוצה שיסבירו לךדובלה
להסביר למה הבית חב"ד אומרים את זה?
או להסביר למה היישוב מתנגדים אליהם?
לישראלחסיד של הרבי
שוב הקפצה ללינק שכבר הובא כמה פעמים:
www.mnow.co.il

אם אתה רציני ורוצה תשובות, אתה יכול לפנות אלי בפרטי.
לישראל  ולדובלהאנונימי (פותח)
לישראל הדברים בלינק רציניים מאוד, קראתי חלק מהם, ואפילו הזדהתי. אך, לא ברור לי היכן מצויה התשובה לגבי העניין של ההסתכלות של חב"ד שהרבי חי.
אם תוכל להפנות יותר ספציפית, בתוך הקישור, או במקום אחר.

אני חייבת לציין שלמרות שיש הרבה דברים שאני אוהבת בדרך של חב"ד, קשה לי עם העיניין הזה של המשיחיות, כבר הייתה לנו שבתאות ועוד צרות בגלל שאנשים החליטו שאדם מסויים הוא המשיח. זה לא פשוט לקבוע כאלו דברים, ואפילו רבי עקיבא טעה וחשב שבר כוכבא הוא המשיח, כך שהגישה הזו עלולה להיות מסוכנת. - לדובלה - זו הסיבה כנראה שבישוב מתנגדים.
לישראל ולנשואה באושרחסיד של הרבי
הקטע על חי וקיים מופיע בלינק תחת הכותרת הנסיון האחרון. ישראל, התגובה היתה בעיקר בשבילך. אז שוב הלינק:
www.mnow.co.il
למה החבדניקים או חלק מהם חושבים שהרבי חי?אנונימי (פותח)
בקיצור, כל יהודי הוא חי ונצחי לעולם וועדהמדינאי
ולכן המנהג הוא - על כל יהודי שהלך לעולמו - שלא אומרים עליו מת, למרות שבלשון הזה זה כתוב בתורה, אלא נפטר, שפירושו שנפטר מעולם הזה לעולם אחר.

על בית העלמין, מנהג ישראל שאומרים בית החים ולא בית הקברות.

בגלל שעמך כולם צדיקים, ועל צדיקים נאמר שגםבמיתתן קרויים חיים.

ובכל זאת, צריכי לנהוג בדרך ובאון המתקבל. לדוגמה:

כל יהודי מאמין בכל לבו שהקדוש ברוך הוא זה שנותן לו את הפרנסה למרות שנדמה שהולכים לעבודה, עובדים קשה ורק ככה מרוויחים. לכן חייבים לברך ברכה לםני שנהנים מעולם הזה, למרות שנראה כאילו אנחנו הרווחנו את הלחם או המיים בעצמנו, זה שייך לגמרי להקדוש ברוך הוא. יתירה מוז, יש שבת ויש שנת שמיטה שבהם אנחנו מראים שהכול שייך אך ורק להקדוש ברוך הוא וזה לא עבודה שלנו שמביאה את הפרנסה. ובכל זאת לא כל יום הוא שבת ויש גם הבדל בין שבת לשמיטה ולכל יום רגיל. אבל אם מישהו יעשה לעצמו כל יום שבת, לא לעבוד, בטענה שהכול שייך להקדוש ברוך הוא, הוא יביא את הפרנסה - על זה כבר אמרו שהרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם.

הקשר בין שני הדברים האלו (הסתלקותם של צדיקים והנהגה של העולם בדרך הטבע), על פי קבלה ששניהם נקראים בשם הסתלקות, הצמצום הראשון שבו הקדשו ברוך צמצם את אורו שייראה העולם מתנהג בדרך הטבע ולא יורגש שזה בא מכוחו של הקדוש ברוך נקרא בשם סילוק, הסתלקות. אבל הצמצום הוא כפשוטו.

להשלמת העניין ראה מאמר באתי לגני תש"י, ומאמר באתי לגני תשי"א.
תיקון צריך להיות " אבל הצמצום הוא לא כפשוטו ח"ו"המדינאי
אוי, איזה השגחה פרטית...חסיד של הרבי
איך שהטעות שלך משקפת את מה שאתה חושב....

אם צמצום כפשוטו, אז אתה צודק והייתה הסתלקות. אולם מכיון שאנו כיהודים מאמינים יודעים שהצמצום אינו כפשוטו, והעולם הוא אלוקות ואין לו מציאות אחרת, אז אם אלוקים אומר אחרת ("א רבי'ס ענטפער איז א דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני" כתי"ק של הרבי מלך המשיח) - המציאות היא אחרת.
ואיך יודעים שהרבי באמת מלך המשיח?אנונימי (פותח)
בכל יהודי יש ניצוץ של משיחהמדינאי
כל השאר תלוי בהרגש הלב.

צריכים ללמוד את תורת החסידות,כל תורת החסידות, עד וכולל ובמיוחד תורתו של הרבי, וכשנלמד כולנו תורת החסידות או-אז נרגיש את "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים", עד ש"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כמו שכתוב ברמב"ם בסיומו וחותמו איך ייראו הדברים בביאת המשיח במהרה בימינו ממש.
ראה הילכות מלכים ברמב"ם,אנונימי (פותח)
שמתי לב שהחבד"ניקים ממעטים לדבר על קברו למה?אנונימי (פותח)
שאר החסידויות הם לא כך ...אנונימי (פותח)
נו מישהבו מוכן לענות...!!!אנונימי (פותח)
זה לא כל כך נכוןדובלה
אני לא יודע מה אתה מתכוון "לדבר על קברו", מה כבר יש לדבר על זה?

אבל בסך הכל, אם היית רואה כמה יהודים היו על ציונו בג' תמוז השנה (בסביבות ה-50 אלף), כמה עשרות אלפים נוספים שלחו לשם פדיון נפש בפקס באותו היום וכמה מגיעים אליו בכל יום ויום להתפלל להתברך ולהיוושע בזכותו, אני חושב שהיית מקבל תשובה לשאלתך.
אוהו........אנונימי (פותח)
הוא ציפנה נראה לי לתשובה קצת שונה................

פשוט אין כזה.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל הענין שהרבי נמצא וחי ב770 .....................
גיחי, מה אין כזה?דובלה
מה אין? אולי גם אין שמיים וכבישים, אין עצים ואין עולם הזה? לא הבנתי מה הכוונה "פשוט אין כזה".

אני מבין שלא היית רוצה שיהיה "כזה", כולנו לא היינו רוצים. אבל יש "כזה". וכל חסידי חב"ד (רובם ככולם) ועוד יהודים רבים מכל החוגים נוסעים לשם ושולחים לשם את מכתביהם, וגם נושעים. תלכי לשם ותחזינה עינייך. מה זאת אומרת - "אין"??
על זה נאמר :אין שינוי דגניזהאנונימי (פותח)
וחוצמזה שלא רבם הולכים לשםאנונימי (פותח)
כי הרב מארלו פסק שאסור ללכת לשם אפילו רק לענין של מראית עין...............

חג גאולה שמח!!
למה?? ומי זה הרב הזה?אנונימי (פותח)
הרב הזה זה הרב שהרבי קרא לו האביר שבאביריםאנונימי (פותח)
הוא היה הבד"צ של שכונת קראון הייטס איפה שהרבי גר. והוא פסק שמכיון שהרבי חי ורק לעינינו נראה ההיפך אין צורך ללכת לאוהל של הריי"צ שזה מראית עין שהולכים למקום שלא קיים מבחינתינו,
ועל פסק הלכה לא עוברים

חג גאולה שמח!!
אני משיחיסט לא פחות ממך, אבל אני לא אוהב עיוותיםחסיד של הרבי
הרב מארלוו שהרבי קרא לו אביר שבאבירים, ולא הסכים לחתום על שום פסק שבו הוזכר הרבי בלי התואר מה"מ, לא פסק אף פעם שאסור ללכת לאוהל. יתירה מזו, אני חושב שהוא עצמו היה הולך לאוהל. ואין בזה שום סתירה לעובדה שהוא באמת היה עמוד האש לפני המחנה בכל הנושא של משיח ופרסום משיח. אני עוד זוכר את הכינוס הענק בכיכר מלכי ישראל בתשנ"ה, הכינוס שבעצם פרסם בעולם את העובדה שהמשיחיסטים הם לא רק קומץ משוגעים, הרב מארלוו הגיע במיוחד מקראון הייטס רק בשביל לעמוד שם ולהכריז יחי מול עשרות אלפי המשתתפים.
דובל'ה, ההגדרה רובם ככולם לא נכונה. אני מכיר המון המון חסידים שלא הולכים לאוהל, ביניהם מחשובי הרבנים והמשפיעים. (תחשוב למשל על המשגיחים בישיבה בה למדת לפני שנה, ואחרי זה תחשוב על אחד המשפיעים בישיבה בה למדת לפני שנתיים פלוס, ואחרי זה תחשוב על דיין ידוע בקהילה בה הוריך גרים, ואחרי זה תחשוב על משפיעים בישיבה הכי גדולה של חב"ד בעולם ועוד ועוד).
הנקודה היא שאין שום פסק הלכה בנושא הזה. אני אישית לא הולך לאוהל , אבל ישנם הרבה מאד יהודים חסידיים ומשיחיסטים שמאמינים שהרבי חי וקיים והולכים. זהו ענין שתלוי ברגש, וברגש אי אפשר לעשות פסקי הלכה. למה אני לא הולך? כי ככה אני מבין מהשיחה של הרבי בשופטים נ"א. עיין: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2669
אבל אם ישנו יהודי שמבין אחרת, וחושב אחרת, וזה מגיע מכיוון של התקשרות אמיתית לרבי ולא מכיוון של "עם ככל העמים", אני לא יכול להגיד לו מילה. אולי להתווכח איתו על השיחות, אבל לא לפסול את דרכו.
מה שוודאי ועליו כולם מסכימים, שבניגוד לשאר החסידויות, פה ישנו ענין אחר. בתשנ"ב חילק הרבי קונטרס ובו הוא כותב במפורש ש770 (בית הכנסת של הרבי מה"מ) הוא מקומו הנצחי של נשיא הדור. ולכן, כשמדברים על נסיעה לרבי, מדברים בעיקר על 770 וזהו המקום שחסידי חב"ד (רובם ככולם) נוסעים אליו כשהם נוסעים לרבי. ישנם רבים מאד שנוסעים גם לאוהל, אבל אין בכך סתירה ל770.
זה כבר משהו אחר...דובלה
אם אתה לא הולך לשם מכיוון שמקומו הניצחי הוא ב-770, זה יותר מתקבל. אם-כי לדעתי זה לא סותר, וזה שהרבי נשאר ב-770 לא אומר שאינו נמצא באוהל, בדיוק כשם שהעובדה שהרבי הריי"ץ נשאר ב-770 (כדברי הרבי) לא הפריעה לרבי ללכת לאוהל כאשר רצה "לדבר" איתו ולהקריא פ"נים על ציונו.
אבל לבוא ולטעון שהמקום הזה לא קיים?! יותר מבדיחה לא מוצלחת אין בזה כלום. יותר מזה, הייתי אומר שזו בדיחה על חשבונו של הרבי. לא רוצה ללכת, אל תלכי, אבל...

בנוגע למשגיחים והמשפיעים שדיברת, כמעט כולם כן הולכים לאוהל, ובוודאי אלו מהישיבה בה אני למדתי. וגם הדיין הידוע מהקהילה של הוריי, גם הוא הולך לאוהל (אם הבנתי נכון למי אתה מתכוון), אני ראיתי אותו שם כמה פעמים.

ושוב, העובדה ש-770 נשארה תמיד מקומו של נשיא הדור, אינה קשורה לכך שהרבי נמצא באוהל, וכשאני רוצה לקרוא פ"נ או "להיכנס" לרבי, אני הולך לשם, וכך אכן עושים רוב חסידי חב"ד, גם רוב ה"משיחיסטים" שאני מכיר.
חבל שלא קראת את הדברים בלינק שהוספתיחסיד של הרבי
אגב, כתבתי אחד המשפיעים (מהישיבה בה למדת). המשגיחים ב770 לא הולכים. לגבי הדיין, אם ראית, אני שותק. לא נראה לי, אבל אני לא יכול להתווכח.
גם המשיחיסטים שהולכים לאוהל, לא מדברים על נסיעה מ770 לאוהל כנסיעה לרבי. אלא אם כן הם תושבי קראון הייטס, שכל החיים שלהם צחקו על חשבונם בפארבריינגענ'ס שהם אף פעם לא נסעו לרבי ופתאום צמח להם תחליף.
אם כי גם שם ישנם הרבה מאד חסידים שלא הולכים, ולבטח שאי אפשר לקרוא לזה רובם ככולם. אתה רואה במוחש שהיום כשחסיד נוסע לרבי, הוא רוב הזמן מסתובב ב770. גם אלו שנוסעים לאוהל לפני שהם מגיעים ל770, עושים את זה מסיבות גיאוגרפיות בלבד (מתי לאחרונה שמעת על מישהו שנחת בניו ארק ונסע קודם לאוהל?) ושוב, אני לא נגד הליכה לאוהל, אני נגד מי שהולך מסיבות שאינם 100% רבי. ההרגש עצמו, קדוש ומבוסס על השיחות של תש"י. אני חושב שהמצב שונה, ולכל אחד יש את הזכות לחשוב אחרת.
אוקי... אתה צודק במידה מסויימתדובלה
עבר עריכה על ידי דובלה בתאריך י"ד תמוז תשס"ח 19:32
לא אמרתי שנוסעים לתשרי למשל זה להיות שם כל הזמן. ישנם כמה בחורים שהעבירו שם את כל שנת ה"קבוצה", וזה בהחלט הנהגה מוזרה. כי זה וודאי שביתו של נשיא הדור הוא ב-770, עם כל ההגדרות שהרבי נתן לו - בית של תורה, של תפילה ושל גמילות חסדים, ושם הרבי משפיע וכו'. אפשר ללמוד זאת גם מההנהגה של הרבי עצמו.
אבל מאידך, מי שטס לרבי לתשרי ולא נסע לפחות פעם אחת לאוהל, לדעתי הוא פספס את החלק החשוב. והאנשים שנוהגים כך הם מעטים מאוד, לפחות לפי ההתרשמות שלי. אם-כי בתוך תלמידי הישיבה בצפת עצמם, אולי זה יוצא הרוב, וגם בזה מסופקני.
ומי אמר לך שהמשגיחים ב-770 אינם הולכים לאוהל? זה לא נכון.

אני מרגיש קצת ילדותי בוויכוח הזה, מי הולך ומי לא. הנקודה היא הרעיון. כי יחד עם כל ההרגשים והעניינים שהרבי נמצא ב-770, הרי בגשמיות, בג' תמוז הרבי נטמן שם על יד הרבי הריי"ץ. וגם אם הרבי ממשיך להנהיג אותנו ולהשפיע את השפעותיו ב770, הרי קדושה יתירה ישנה באוהל, שם נמצא גופו בגשמיות. כפי שיעידו מאות-אלפי עדים כשרים.
אני יודע מה שתצטט על ההבדל בין הדור השמיני לדור התשיעי, אבל למעשה, אף שאנו מחכים ומייחלים ובטוחים שדברי הרבי יתקיימו במלואם בגלוי, אך בינתיים זה מה שקרה בגשמיות וע"פ דין וע"פ כל אמת-מידה תורנית ומציאותית, הרבי נמצא שם כרגע.
קל מאוד לעצום עיניים ולהגיד: "לא, זה לא קרה, אני לא הייתי שם ולא ראיתי את זה וממילא זה איננו קיים". אבל פשוט ומובן שרוב חסידי חב"ד אינם כאלו. חסידי חב"ד ברובם נמצאים בקרקע, ומבינים שמה שהיה - לצערינו היה. נשאר לנו רק לעשות הכל כדי להביא לכך שהרבי יתגלה שוב ויגאלנו.
לא מתעלמים מהמציאותחסיד של הרבי
כבר דנו על הנושא הזה באיזה שרשור ישן.
אני לא מתעלם מהמציאות, אני יודע היטב מה היה בג' תמוז תשנ"ד. אבל, אני יודע גם שיש שיחות של הרבי שסותרות את המציאות הזאת. ואני יודע שבהתנגשות בין תורה לעולם, הולכים לפי התורה. וידועות הראיות (ביאת קטנה, בהמה טרפה וכו').
ממילא, אפילו שהמציאות היא כמו שכתבת אותה, אני מתכחש לה! לא בגלל שאני ראש בקיר, אלא בגלל שאני ראש ב"דבר מלכות".
אגב, קצת קטנוני הקטע האחרון שלך. אני צריך לספר לך שמי שעשה טהרה לראש, הולך היום עם כיפת יחי?
מה הקשר לכיפת יחי?דובלה
השאלה היא אם הוא הולך לאוהל.
למי שמעוניין לשמוע את המציאותי יותר של חב"דאנונימי (פותח)
עד כמה שידוע לי, הוא לא הולךחסיד של הרבי
ודובל'ה, באמת. תעלה רמה.
טענת שרובם ככולם הולכים לאוהל, עניתי לך שזה לא נכון, והא ראיה שכך וכך חסידים וביניהם מזקני החסידים ואנשים בתפקידים חשובים, לא הולכים. אז ענית לי שהשמות שכתבתי לא נכונים. קיבלתי את דבריך חלקית, ואז טענת לי שהשאלה היא לא האנשים אלא הנקודה, (ועל הדרך דחפת שני אנשים שאני יודע שלא הולכים וכתבת שהם הולכים), וטענת שהשאלה היא ההתעלמות מהמציאות. עניתי לך שיודעים היטב מה היתה המציאות וממה מתעלמים, והבאתי לך דוגמא די קיצונית לנושא. מה ענית לי?
כאילו שאתה לא יודע שאם יש יהודי בן 70 שהולך עם כיפה יחי, מדובר גם על אחד שמאמין שהרבי חי וקיים, לא נוהג מנהגי הילולא בג' תמוז, וכו'. ולו יצוייר שהוא הולך לאוהל??? זה אומר שהשיטה שלו היא התחשבות במציאות? אולי תיגש ותשאל את המשיחיסטים שהולכים לאוהל שיבארו לך את שיטתם, ותבין שמה שכתבת בשמם, ממש לא נכון?
אני מתנצל על הסגנון הבוטה, אבל אני לא אוהב שנתפסים לנקודה מתוך תשובה ארוכה, ועליה מתלבשים. למרות, שזה אפילו לא מה שקרה במקרה הזה. תקרא עוד פעם את התגובה הקודמת שלי, ותראה לי מקום אחד שהזכרתי בה את האוהל. אמנם אתה מיקדת את הנושא באוהל, אבל ברור לשנינו שגישת "המציאות משנה את השיחות" לא נגמרת בהליכה לאוהל, אלא ממשיכה הרבה הרבה אחר כך, ולכך עניתי, תשובה שמתאימה גם לענין של האוהל. מה נתפסת על האוהל בתגובה שלי?
הסתבכתם?!אנונימי (פותח)
פשוט יש משפט שאומר: קוברים את הראש באמונה לא באדמה....................
ברור!! הענין הוא אמונה ואם חסר בזה אז מה?

אז אפשר להגיד כל מיני הבלים ושטויות
והעיקר שלומדים דבר מלכות? העיקר זה איך לומדים את הדבר מלכות.............
ואם ישב בעיות באמונה יש בעיות בעוד כמה דברים........

ובנוגע להערתך חסיד של הרבי,
אז גיסי שהיה בקבוצה הלך במיוחד לשאול את הרב מארלו בענין ההליכה לאוהל וזה בדיוק מה שהוא ענה לו אז ככה שזה כן פסק...........
לא נתפסתי על זה בתגובה שלך, זה פשוט היה הנושאדובלה
שעליו דיברנו כל הזמן. ואם לא על זה התכוונת בתגובה ההיא, אז אתה סטית מהנושא. אני לא מבין, על מה כן דיברת אם לא על זה?

אני לא כתבתי שום דבר "בשמם". אמנם בג' תמוז היה מישהו שהתראיין בתקשורת וטען בשם כל חב"ד, שכולם, כן, כל חסידי חב"ד בעצם מאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ולא באוהל, אלא שהמחלוקת היא רק בחשיפה לקהל ולתקשורת. יפה מאוד.

רוב הדברים שאתה מתקיף אותי בתגובה שלך, לא הבנתי בכלל על מה הקצף. והגדרה "יפה" הגדרת את השיטה שלי כביכול, "גישת המציאות משנה את השיחות". אתה יודע טוב מאוד שזה לא מה שאמרתי ולא מה שניסיתי לומר. אני אומר שאם זו המציאות מסתבר שדברי הרבי לא הובנו נכון. קראתי את הפילפול שהבאת את הקישור אליו, אני והמשפיעים שלי מכירים היטב את השיחה הזו, והבנו אותה אחרת.

כותב הפילפול הזה בנה בניין שלם על סמך קישורים ממקומות אחרים. זה יפה בתור "הערה בדרך אפשר", אבל אי אפשר לקבוע שהרבי אמר זאת וממילא המציאות אינה נכונה. אדרבה, עצם העובדה שהמציאות אינה כך, זו ההוכחה הכי גדולה שהפילפול הזה לא נכון. ובכלל, תקרא בעצמך שוב את הכתבה ההיא, ותראה שלפי המסקנה שלו, הרבי אמור להיות כעת גלוי לחלוטין לעין כל, שהרי הוא "מוכיח" שם שהשינוי איננו אפילו ברמת הגילוי. וזה הרי וודאי ברור שזה לא כך. הרי לא רואים את הרבי. אז אולי בכל זאת ה"פילפול" הזה הוא דעתם של אלו שלמדו כך, ולא מכריח את כל חסידי חב"ד ללמוד ולפרש מדברי הרבי כל מיני פשעטלאך שלא עומדים במבחן המציאות?

נוח לך לקבוע שהגישה שלי היא ש"המציאות משנה את השיחות". בכבוד. רק אל תתווכח איתי על דבר שאני לא אמרתי בכלל.
עכשיו תורי לא להביןחסיד של הרבי
זה היה הנושא שעליו דיברנו כל הזמן. נכון. זה גם מה שכתבתי. אבל מי שסטה מהנושא זה אתה. הענין של ה"התעלמות" מהמציאות הגשמית הוא לא ענין שמתחיל ונגמר באוהל, וברגע שהכנסת אותו, הגבתי עליו באופן כללי, וגם פרטי. תקרא שוב את התגובה שלי.
אתה כתבת "וכשאני רוצה לקרוא פ"נ או "להיכנס" לרבי, אני הולך לשם, וכך אכן עושים רוב חסידי חב"ד, גם רוב ה"משיחיסטים" שאני מכיר." זה ציטוט מתגובה שלך, נכון? אז למה אתה טוען שאתה לא כתבת בשם המשיחיסטים? ומה הקשר למה שענית לי עכשיו עם הראיון בג' תמוז? (אגב, אתה בטוח שזה מה שהוא אמר ולא לגבי זהות משיח?)
יש לך הגדרה אחרת לשיטה שלך? והרי לפני ג' תמוז, אף אחד מהמשפיעים לא הבין את השיחות אחרת ממה שאני מבין אותם עכשיו. ר' יואל כהן עמד ואמר שאם זה יקרה הוא יזרוק את הטלית והתפלין למים (או משהו דומה). ומה קרה פתאום?
צריך להבהיר נקודה חשובה אחת, שלחב"דניקים יותר קל להסביר אותה. והנקודה היא שתורה היא הבעה"ב היחיד והמוחלט על העולם. ואם היא מתנגשת עם המציאות, היא מנצחת. למה יותר קל להסביר את זה לחב"דניקים? כי הרי אם הרבי היה אומר לפני ג' תמוז בצורה מפורשת, שבג' תמוז תשנ"ד, בשעה 1:35 זה מה שהולך לקרות וזה לא אמיתי ולא צריך לנהוג מנהגי יום הילולא וכו', אז כולם היו מקבלים את זה כך. רק מה? הרבי לא אמר את זה מפורש, אלא כך חסידים הבינו ומבינים מהשיחות של הרבי. וכשלומדים תורה, ומנסים להבין מה הקב"ה רוצה ממני בתורה זו, אסור שייכנס שום ענין חיצוני באמצע. שום דבר. ואם עד ג' תמוז, הבינו כולם על פי תורה בצורה אחת, וכשקרתה מציאות שלא נראית להם, המציאות משנה להם את ההבנה בשיחות, אז משהו כאן דפוק. זה לא מאה אחוז תורה, יש פה גם כמה אחוזים של מציאות גשמית. ודווקא אנחנו כחסידים, אמורים לדעת ש"אלפים שנה קדמה תורה לעולם" וכו' מעלת התורה על פני העולם.
וההוכחה הכי גדולה להגדרה שהגדרתי את השיטה שלך היא השורות שכתבת אחר כך "עצם העובדה שהמציאות אינה כך, זו ההוכחה הכי גדולה שהפילפול הזה לא נכון". שמת לב? אתה אפילו לא מתייחס עניינית למה שהוא כתב. המציאות היא שונה, הרבי לא התכוון לזה. ככה לימדו אותך ללמוד תורה? אתה יודע מה ההבדל בין חסיד שלומד למתנגד שלומד? כשלמתנגד יש קושיא, הטעות היא בספר. כשלחסיד יש קושיא, הטעות היא אצלו. אז לך יש קושיא (שקיימת אצל כולנו) מזה שאנחנו לא זוכים לראות את הרבי. טוב מאד. מי שאין לו את הקושיא הזאת, חסר לו הרבה. אבל הקושיא הזאת לא משנה את מה שהרבי אומר. ואם מגיע מישהו ולומד בצורה שבה לומדים שיחות, ומבין את השיחות בדרך מסויימת, אתה לא יכול לפסול את זה על הסף בגלל שהמציאות היא שונה. (אני יכול להאריך בנושא הזה עוד המון, אבל אני מקווה שזה מספיק)
אני לא מזלזל לא בך ולא במשפיעים שלך, ושים לב שכתבתי שלכל אחד שהולך לאוהל מסיבות שהם מאה אחוז רבי אני לא אומר כלום, אבל אני עד היום לא מצאתי מישהו שמבין את השיחה הזאת אחרת. לא ראיתי בשום מקום הסבר שונה.
לגבי מה שכתבת על הגילוי: כמדומני שענה לזה כותב המאמר: "אם כי גם בנוגע לאבן השתיה לא זכה כל אחד לראותה, דהיינו שכלפי כל אחד היא בחי' העלם, אבל לא באופן של גניזה. ואולי הדבר מתאים למצבנו, שנמצאים אנו במצב בו איננו רואים את נשיא הדור, אך מצדו הוא נמצא באותו מקום מסויים בעולם הגשמי." ואני הייתי מוסיף שהרי האבן הייתה מכוסה שנים רבות בערימות של זבל וכו', אלא ההעלם הוא לא העלם אמיתי, אלא דווקא באותו מקום, ודווקא לעינינו הגשמיות.
אני מצטער לומר לך, אחרי כמה שנים שכנראה אף אחד לא אמר לך, אבל הגישה שלך היא המציאות משנה את השיחות, ועיין משפט אחד לפני השורה האחרונה שלך.
כתבתי עכשיו משהו בכללי...אתה מוזמן לקרוא...אנונימי (פותח)
אם יש לך עוד שאלות...ואתה באמת רציני לדעת על כך...פנה לבית חבד שלכם יש שמה שליחים מדהימים הם ייענו לך בשמחה!!!!!!!
מאיפה את מכירה את השליחים של הבית חב"ד איפה שדובלהטודרוס!אחרונה
גר??
שבת שלום! דבר תורה + פרקי אבות פרק ה' משנה ד'.חני.
לאחר ניסיון לא מוצלח של בלעם לקלל את ישראל. לקחו בלק, מלך מואב, אל ראש הפעור שם צפה בלעם על ישראל, ואז "נחה עליו רוח אלוקים" והוא בירך את בני ישראל.
מפרשים מסבירים שהיו שני דברים שבלעם ראה שהביאו אותו לידי ההשראה:
 * "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל"- שפתחי האוהלים בעם-ישראל אינם מכוונים זה כנגד זה, כדי לשמור על הצניעות של כל משפחה ומשפחה. עניין זה מראה את הצניעות הגדולה של עם-ישראל.
 * "משכנותיך ישראל"- ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין. עניין זה הראה שכל שבט ושבט שומר על ייחוסו. אף דבר זה מעיד על הזהירות הגדולה של בני-ישראל בצניעות, עד שידעו בוודאות את "ספרי ייחוסיהם ועדי חזקת לידתם. 
מכל זה אנו למדים עד כמה גדול עניין הצניעות. ועד שאפילו דבר קל, כמו כיוון הפתחים, שלא יהיו זה כנגד זה, בכוחו לפעול אפילו על בלעם הרשע שלא יקלל את עם-ישראל, אלא שיברכם. יש לדעת שגם הזהירות בפרטים הקלים חיוניים ועיקריים כדי למלאות את הברכה האמיתית:
הגאולה השלימה- במהרה בימינו!
 * * *
"עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים..." (פרק ה, משנה ד)
פירוש רבנו עובדיה מברטנורא- שניצולו מעשר מכות, וכולם היו במצרים ולא בישראל.
פירוש הרבי מלובאוויטש- הטעם לכך שהתנא הקדים את הניסים למכות הוא מפני שרק על ידי הניסים שבקריעת ים-סוף זכו היהודים לעלות לדרגה שאין שם מישהו שמנגד אלוקות (מצריים).
שבת שלום! 
שכוייח!!טודרוס!
שבת שלום.
שכוייח מה ענין שמיטה להר סיני ,מה הפירוש שכוייח?אנונימי (פותח)
שכוייח זה שילוב של"יישר כוח"חילא דמשכנא
תודה חסידת ה' ושבוע טובאנונימי (פותח)אחרונה
יום הולדתחילא דמשכנא
למישהו ידוע על מנהגים של חב"ד ליומולדת?(תענית דיבור וכדו') תודה.
אני לא זוכר כרגע הכלדובלה
אבל בערך ככה:

- להוסיף בצדקה
- לעשות חשבון נפש על השנה שהייתה ("להתבודד ולהעלות זכרונות")
- להחליט על הקפדה במצווה נוספת
- לעלות לתורה בשבת שלפני כן (וגם באותו היום אם יש בו קריאת התורה), ואם זה בת אז יעלה במקומה אבא או בעל וכדומה.
- לעשות "התוועדות" עם ידידים, שבה מדברים על התחזקות בתורה ומצוות, ולחזור מאמר חסידות, אם אפשר בעל-פה הרי זה משובח.
- לומר את כל התהילים (או לפחות "ספר" אחד).
- ללמוד עם פירוש רש"י את הפרק החדש המתאים למספר השנים שלך.
- להוסיף איזשהו שיעור קבוע בנגלה או בחסידות, נוסף על שיעורי החת"ת.

אם מישהו זוכר עוד דבר, שיגיד. בכל אופן, תענית דיבור הוא לא אחד מהדברים.
לתת לחיים,ruthi
זה מה שאני זוכרתדרדוסית
להוסיף בצדקה לפני שחרית ומנחה

להוסיף בכוונות התפילה

לקבל החלטה טובה ב"סור מרע" ו"עשה טוב"

לסיים את ספר התהילים

להתחיל לומר את פרק התהילים החדש לפי גילך

(להשתדל לקרוא אותו בכל יום זהו פרק ששומר עליך)

לערוך התוועדות, לערוך משתה בחברותא...

ולומר דברי התחזקות... ומילי דבדיחותא ולשיר...

לערוך חשבון נפש על השנה שעברה

לנצל את היום כמה שאפשר מבחינה רוחנית

בחב"ד נוהגים לכתוב לרבי באיגרות הקודש

להוסיף באהבת ישראל

תודה רבה לכולם.           &nbsחילא דמשכנא
ה"מילי דבדיחותא" לא רשום בתור אחד המנהגים...דובלה
מנהגי יום ההולדת והקבלתם לי' הספירותצביקוש
סליחה, המשך להודעה הקודמתצביקוש
ביהדות ישנם עשרה מנהגי יום הולדת, שמקבילים על פי הקבלה לעשר הספירות:

1. חכמה - עלייה לתורה סמוך ליום ההולדת ("אורייתא מחכמה נפקת").
2. בינה - התבודדות והתבוננות של חשבון נפש.
3. דעת - חזרת מאמר דא"ח (מאמר חסידות) בחבודה (מתוך התקשרות בכח הדעת לאילנא דחיי).
4. חסד - השפעה טובה על הזולת בחסד ובאהבת ישראל.
5. גבורה - תוספת הידור בענין פרטי (דקדוק מתוך יראת שמים הוא תכונת הגבורה בנפש).
6. תפארת - תוספת בלימוד בנגלה ובנסר (בגוף ובנשמת התורה המכוונים כנגד ספירת התפארת בכל מקום בקבלה).
7. נצח - לימוד פרק התהילים החדש לפי שנותיו (סמל להתמדת הזמן הנצחי).
8. הוד - התוועדות שמחה והודיה.
9. יסוד - הוספה בצדקה (כתכונת ההשפעה לזולת בפועל, תכונת ה"צדיק יסוד עולם" הנותן צדקה למלכות).
10. מלכות - תפילה בכוונה ואמירת ספר תהלים (כנגד המלכות בה אמור "ואני תפילה").

מעל המנהגים מרחף הכתר של יום ההולדת - התגברות הארת שרש הנשמה של האדם - "מזלו גובר"
יפה מאוד! יישר כוח!דובלה
ומה עושים אם יומולדת חל ב3 השבועות?חילא דמשכנא
בע"ה השנה לא יהיו 3 השבועות כי המשיח יבוא לפני אבל אם ה' לא ירצה שיבוא המשיח עכשיו אז אני רוצה לדעת איך לנהוג ביומולדת.
אותו דברחסיד של הרבי
עם מה יש לך בדיוק בעיה?
עם ההתועדות השמחה... הלוואי ובימולדת מותר לעשות כיחילא דמשכנא
אם אסור זה ממש באסה
אני לא חושב שיש בעיהחסיד של הרבי
אבל אני ממש לא רב פוסק.
מה שאני יודע, זה שב770, בית המדרש של הרבי מלך המשיח (היו) שרים בכניסתו ויציאתו של הרבי מלך המשיח כבכל השנה, מלבד בתשעה באב עצמו.
הרבי מלך המשיח עצמו התוועד פעם בתשעת הימים לרגל סיום אמירת הקדיש על אמו.
אין שום בעיה לשיר, וגם לא לשמוח.דובלה
יהודי צריך לשמוח כל השנה. גם על אב כתוב שממעטין בשמחה ולא שמרבין בעצב ח"ו ואפילו לא להפסיק לשמוח, רק למעט, אבל עדיין תמיד צריך לשמוח.

אלא מה? אסרו לעשות שמחה יתירה, כמו חתונה, או אירוע עם מוזיקה וריקודים. אבל התוועדות, שיושבים יחד בלי מוזיקה ושמחים קצת (כמובן אם השמחה היא בגבולות הקדושה - וזה בלי קשר לשלושת השבועות) ומדברים כמה עניינים של תורה או עבודת ה', זה דבר טוב ורצוי. במיוחד כשזה במסגרת יום הולדת.
שוב תודה לכולם על התשובות.      יבנה המקחילא דמשכנאאחרונה
אני לא מבין איך כל כך שקט פה בחג הגאולהאנונימי (פותח)

לחיים לחיים!!

חייבים להתוועד היום, כל אחד איפה שהוא נמצא!!

כולם בהתוועדויות!einyeush
אני אשית הייתי ברמת שלמה בהתועדות עם הרב גרונר...
היה מרגש ומחזק
צודק, כדאי לכתוב פה משהו על זהדובלהאחרונה
או כמה סיפורים על המאסר ועל הגאולה. מה לעשות שאני לא כ"כ מוצא את הזמן... בהזדמנות בל"נ. עדיין לא מאוחר, תמיד אפשר לספר ולהתוועד. לחיים לחיים.
תפילות על המחשב...(בקשה)עצמי
למישהו יש על המחשב או מכיר אתר שיש בו את התפילות(שחרית, מנחה וערבית)
בלי ניקוד!
תודה רבה מראש!!!
חג גאולה שמח!!!אנונימי (פותח)
של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כמו"כ זה יום ההולדת שלו. יום התוועדות והחלטות טובות
העתקתי מאתר, שני סיפורים על האדמורד הזקן,כדאי לקראאנונימי (פותח)

2 סיפורים על האדמו"ר הזקן. חסידות


   

 
 
                                סיפורים  על  כ"ק  האדמו"ר  הזקן -  רבי  שניאור  זלמן  מליאדי.
                                              
                                              
 
             1.      ש ר ת                     ה ת י א ט ר ו ן                          ה מ י ס ת ו ר י .                             
 
הסיפור  הבא  התרחש  בימים  שבהם  התגורר  רבי  שניאור - זלמן   בעיר  ליאזנא.  לא  הרחק  מעיר  זו  חי  אחד  מחסידיו  שהיה  מלמד  ב'חדר'.  הוא  לימד  קבוצה  של  ילדים  בליאזנא  והתפרנס  מכך  בקושי  רב.
אשתו  של  המלמד  סייעה  גם  היא  לפרנסת  בני  הבית  ע"י  אפיית  כעכים,  בייגעלך  גדולים  ומכירתם  בין  שכניה.
 
היה  זה  בלילה  של  חורף  סוער...   דפיקות  חלשות  נשמעו  מכיוון  דלת  ביתו  של  המלמד.  הוא  ניגש  לפתוח  את  הדלת  וראה  מולו  איש  קופא  מקור  קרוב  לעילפון.     מיהר  המלמד  להכניס  את  האיש  פנימה.
הגיש  לו  כוס  תה  חם  וכמה  כעכים  טריים,  מעשה  ידי  אשתו,  כדי  להשיב  את  רוחו.  
 
                                                                     
 
לאחר  מכן  הציע  לאורח  לעלות  ולשכב  על  תקרת  תנור  האבן  הגדול,  כדי  לחמם  את  גופו  ולישון שם  את  שנת 
הלילה.   את  ילדיו  ששכבו  לישון  שם  עד  בוא  האורח,  שלח  המלמד  לישון  בפינה  אחרת  של  הבית,  חמה  קצת  פחות.  המלמד  חינך  את  ילדיו  כך  שבשביל  מצוות  הכנסת -  אורחים  כדאי  למארחים  לוותר  מעט  על  נוחותם.
עם  עלות  השחר,  קם  האורח  ממשכבו  על  גג  התנור  ויצא  מהבית  להמשך  דרכו.   מיהרו  הילדים  הקטנים  לשוב  ולטפס  על  גג  התנור  החם  והנעים.    להפתעתם  הם  גילו  שם  שק  קטן  מלא  במטבעות  כסף  וזהב.
נרגשים  וצוהלים  רצו  הילדים  לספר  להוריהם  על  המציאה  שמצאו.
 
אך  ההורים  הסבירו  לילדיהם  כי  השק  שייך  לאורח.  "בודאי  ישוב  בעוד  זמן  קצר  לקחתו"  הביעו  את  ביטחונם.
המלמד  ואשתו  הצפינו  את  השק  במקום  סתר  וציפו  לשובו  של  האורח,  לקבל  את  כספו.
אולם  חלפו  ימים  ועברו  שבועות,  חלפו  חודשים  והאורח  האלמוני  לא  בא  לקחת  את  כספו.
 
 המלמד  נהג  לשאול  את  פי  הרבי  בכל  פעם  שהתעוררו  בחייו  שאלות  וספקות.     כך  עשה  גם  הפעם.
" מה  עליי  לעשות  בשק  המטבעות  שהותיר  אחריו  האורח  המסתורי  ?"    שאל  המלמד  את  רבי  שניאור - זלמן.
 
" הקב"ה  ראה  במצוקתך  והחליט  לשלוח  לך  מטמון." ענה  לו  הרבי  לאחר  מחשבה  קצרה.  "שלך  הוא  הכסף.  האורח  האלמוני  לא  ישוב  לקחתו,  משום  שלא  היה  זה  סתם  עובר - דרכים  אלא  שליח  מיוחד  של  ההשגחה  העליונה."    עם  זאת,  יעץ  הרבי  למלמד,  להסתיר  ולא  לגלות  בשלב  זה  לכולם  את  דבר  התעשרותו  הפתאומית.
" בחודשים  הבאים  המשך  בעבודתך  כמלמד  והוסף  לחיות  חיי  צניעות  ופשטות.  בדיוק  כפי  שחיית  עד  היום".
 
לאחר  תקופה  חזר  המלמד  אל  הרבי  לשאול  כיצד  עליו  לנהוג  מכאן  ואילך.  " לך  ושכור  דירה  וחנות  בעיר.  קנה  בדים  אצל  ספק  הבדים  הראשי  ומכור  אותם.   ובעוד  שנה  כאשר  בעזרת  ה'  תצליח  ותראה  ברכה  בעסקיך,  שוב  אליי  ואז  אורה  לך  מה  לעשות  הלאה ". השיב  לו  הרבי.
 
המלמד  עשה  כמצוות  הרבי  וחנות  הבדים  שפתח  הצליחה  מאוד  . כעבור  שנה  בדיוק  שב  והתייצב  לפני  הרבי.
" בשנה  הקרובה  לא  תקנה  עוד  בדים  מן  הספק  המקומי,  אלא  תיסע  לעיר  הגדולה,  ויטבסק   כדי  לבחור  ולקנות  בדים  בעצמך.  לאחר  מכן  תמכור  את  הבדים  לסוחרי  הבדים  בליאזנא.  כך  תוכל  להרוויח  יותר,  מבלי  לשלם  דמי  תיווך  לספק  שממנו  קנית  בדים  עד  היום. "  יעץ  לו  הרבי.
 
חלפה  שנה  נוספת  והמלמד  שהפך  בינתיים  לסוחר  בדים  מבוסס  וידוע  בא  פעם  נוספת  לרבי,  לשאול  בעצתו.
הרבי  הירהר  קלות  ואמר : " הלא  סוחרי  הבדים  של  ויטבסק  קונים  את  סחורתם  בעיר  מוסקבה.  ובכן,  סע  בעצמך  למוסקבה  וקנה  שם  מלאי  גדול  של  בדים.  בשובך  ממוסקבה  תוכל  להפיץ  את  סחורתך  בין  סוחרי  הבדים  של  ויטבסק  וליאזנא  גם  יחד."
לאחר  שציית  לכל  דברי  הרבי,  נעשה  החסיד  לאחד  מסוחרי  הבדים  הגדולים  והעשירים  בכל  האזור  כולו.
 
כעבור  תקופה  שב  החסיד  הסוחר  אל  הרבי  שניאור  זלמן  וסיפר  לו  על  הצלחתו  המסחרית.  תוך  שהוא  מודה  לו  על  כל  הברכות  והעצות  שהעניק  לו  עד  כה.  " למעשה  עדיין  נותרו   בידי  לא  מעט  מטבעות  כסף  וזהב  מהמטמון
שעדיין  לא  באו  לידי  שימוש." אמר.
 
הרבי  הביט  בסוחר  בעיניים  טובות  ואמר : " אם  כן  הקשב  היטב.  סוחרי  מוסקבה  קונים  את  בדיהם  בעיר  קניגסברג  שהיא  כידוע  מרכז  גדול  של  ייצור  בדים.  סע  אפוא,  גם  אתה  לקניגסברג  וקנה  סחורה  היישר  מהמקור  הראשון.
לאחר  מכן  תמכור  אותה  לסוחרי  מוסקבה  ולסוחרי  ויטבסק  וליאזנא. "
הסוחר  פעל  כעצת  הרבי  והצלחתו  המסחרית  פרחה  ועלתה  מיום  ליום.   מאותו  יום  והלאה  נהג  הסוחר  לבוא  אל  הרבי  ולהתברך  מפיו  לפני  כל  נסיעה  ונסיעה  לקניגסברג.
 
באחת  הפעמים  לפני  צאתו  למסע  קניות  אמר  לו  הרבי : " נוסע  אתה  כל כך  הרבה  פעמים  לקניגסברג  ואף  פעם  עוד  לא  הבאת  לי  משם  אף  מתנה  ! ????....."
 
הסוחר  פירש  את  דברי  הרבי  בפשטות  וחש  מבוכה  רבה  " באמת,  באמת  איך  ייתכן  שעד  היום  לא  מצאתי  שום  הזדמנות  להביע  את  תודתי  העמוקה  לרבי  על  כל  ברכותיו  הקדושות  ועצותיו  הטובות  ?
ייסרה  אותו  המחשבה  ובושה  גדולה  מילאה  אותו.  בליבו  החליט  כי  בשובו  מנסיעתו  זאת  ,  יביא  עימו  לרבי  מתנה  יקרת - ערך.
ואמנם,  בהגיע  הסוחר  לקניגסברג  מיהר  לחנות  תכשיטים  ומתנות  גדולה  וקנה  לרבי  שי  יקר -  קופסת  טבק  מרהיבה  עשויה  מזהב  טהור.
 
בחזרתו  לביתו  עבר  הסוחר  דרך  ליאזנא  והגיש  לרבי  את  המתנה.  "יישר  כח,  יישר  כח !  אמר  לו  הרבי  בפנים  מאירות.  " אכן  מתנה  יפה  הבאת  לי.  אך  לא  זו  היתה  כוונתי."
 
הסוחר  חש  אכזבה  עמוקה,  הרבי  הביט  ממושכות  בקופסת  הטבק  המרהיבה  ,אח"כ  נשא  את  עיניו   לחסידו  ושאל:
" אמור  נא  לי  בבקשה  כשאתה  שוהה  בקניגסברג  האם  אתה  נוהג  לבקר  מדי  פעם  בתיאטרון ?"
 
שאלת  הרבי  הפתיעה  את  הסוחר.  תיאטרון  הוא  מקום  שבו  שחקנים  מעלים  לפני  קהל  הצגות  שונות  ומשונות.
כחסיד  ירא  שמים  מעולם  לא  דרכה  רגלו  בתיאטרון  ואף  פעם  אחת  הדבר  אפילו  לא  עלה  על  דעתו.
אך  הוא  גם  ידע  כי  הרבי  איננו  שואל  סתם  שאלות  וכל  מילה  היוצאת  מפיו  -  קודש  היא.  שתק  אפוא  החסיד  ולא  ענה.
 בנסיעתו  הבאה  לקניגסברג   החליט  הסוחר  החסיד  ללכת  לתיאטרון,  מתוך  מחשבה  שאולי  שם  יזכה להבין  את  כוונת  דבריו  של  הרבי.  הוא  רכש  את  הכרטיס  היקר  ביותר  להצגה  הקרובה.  בזמן  הנכון  נכנס  לאולם  ותפס  את  מקומו.  הכסא  היה מרופד  היטב  והסוחר  שהיה  עייף  מעמל  הדרך  שקע  עד  מהירה  בתרדמה  עמוקה.
 
בגמר  ההצגה  נותר  ישן  על  כסאו  ,עד  ששרת  התיאטרון,  האחראי  לנקיון  המקום  ולפתיחה  ולנעילה  של  דלתותיו,
ניגש  אליו  והעירו.
השרת  נעץ  בו  מבטים.  "מהיכן  אתה ?" שאלו.    "מרוסיה"  השיב  הסוחר.     " ומהיכן  ברוסיה ?" חקר  השרת.
"מליאזנא"  ענה  החסיד.       " המכיר  אתה  את  רבינו  זלמינא ?"  שאל  השרת.
"כן"  ענה  הסוחר  שהיה  מופתע  מעצם  השאלה  כמו  גם  מסיגנונה.  אך  הוא  הבין  מיד  שכוונת  השרת  היא  לר'  שניאור - זלמן.
" אם  כן,  מסור  לו  דרישת  שלום  ממני " ביקש  השרת.  " ומה  שמך "?  התעניין  הסוחר.  " קארל "  היתה  התשובה.
 
כששב  החסיד  הסוחר  לליאזנא  סיפר  לרבי  על  הפגישה  המוזרה  עם  קארל,  שרת  התיאטרון  . פניו  של  הרבי  זרחו
" אכן  זו  המתנה  שחפצתי  בה "  אמר  בשמחה.
 
לא  חלף  זמן  והסוחר  בא  פעם  נוספת  על  מנת  לקבל  את  ברכת  הרבי,  בטרם  צאתו  למסע  קניות  בקניגסברג.  הרבי  ברכו  בברכת  הצלחה.     רגע  לפני  צאתו  מהחדר  פתח  הרבי  את  מגירת  שולחנו  והוציא  ממנה  חבילה  סגורה.      הוא  הושיט  את  החבילה  לסוחר  ואמר : "כשתגיע  לקניגסברג  אנא  מסור  חבילה  זו  כמות  שהיא  לידי  שרת  התיאטרון.  וכשתסיים  את  ענייניך  בעיר  ותרצה  לשוב  לביתך  חזור  אליו  וטול  מידיו  את  החבילה."
 
אכן  כך  עשה  הסוחר.  מיד  בבואו  לקניגסברג  ניגש  אל  אולם  התיאטרון  ומסר  לידי  קארל  את  החבילה  הסגורה  ששלח  עימו  הרבי.  כעבור  ימים  אחדים  בטרם  שובו  לביתו  חזר  אל  השרת  כדי  לקבל  מידיו  את  החבילה.
על  פניו  של  השרת  נראתה  אכזבה  " האומנם  בטוח  אתה  כי  רבך  ביקשך  לקחתה  ממני ?"  שאל.  " כך  במפורש  הורה  לי."   אמר  החסיד  בנימת  התנצלות.
 
כל  העניין  כולו  היה  תמוה  ומסתורי.  אך  מה  שבמיוחד  היה  מוזר  בעיני  החסיד  זו  העובדה  שהחבילה  נראתה  סגורה  וחתומה  כאילו  מעולם  לא  נפתחה.
ואמנם,  רק  בעמדו  להחזיר  את  החבילה  לידי  החסיד,  הסיר  השרת  מעליה  את  עטיפתה  ופתחה.  החבילה  הכילה  דפים  רבים  ועליהם  ספר  "התניא"   בכתב  ידו  הקדוש  של  רבי  שניאור - זלמן.
'תניא'  הוא  ספר  היסוד  של  תורת  חסידות  חב"ד  כולה.    אך  באותו  זמן  עדיין  לא  הופיע  הספר  בדפוס  ועוד  לא  התפרסם  ברבים. 
השרת  החל  לעלעל  בספר  דף  אחרי  דף  'אה'!   'אה'!   'אה'!   קרא  בהתרגשות.  "איזו  רוח  הקודש" !  הוסיף  בהתפעלות  בשעה  שהמשיך  לדפדף  בין  הדפים  "רוח  הקודש  ממש "!!!
 
שרת  התיאטרון  הידק  את  הדפים  בחזרה,  קירבם  ברעד  אל  פיו,  ונשק  להם  בחום.  אח"כ  הרים  את  עיניו  אל  החסיד  ואמר : " כעת  לאחר  שעיינתי  בכתביו  של  רבינו  זלמינא,  ומצאתי  בהם  גילויים  כה  נפלאים  של  סודות  התורה  אינני  יודע  איזה  חידושים  נותרו  עוד  למשיח  צידקנו  לחדש  !!?"
השרת  השיב  את  הדפים  לאריזתם  ומסר  את  החבילה  לידי  החסיד.
 
מי  היה  זה  שרת  התיאטרון  המיסתורי ?    האומנם  'קארל'  היה  שמו  האמיתי ?  מדוע  שלח  אליו  רבינו  הזקן  את  כתב  ידו  לספר  ה'תניא' ?
 
חסידים  גדולים  בדורות  קודמים   שסיפרו  את  הסיפור,  הביעו  את  הערכתם  כי  השרת  היה  אחד  מ- ל"ו  הצדיקים  הנסתרים  שהקב"ה  מעמיד  לעם  ישראל  בכל  דור  ודור.
השם  'קארל'  היה  רק  שם - כיסוי  לדמותו  ושמו  האמיתיים.
רבינו  הזקן  שלח  אליו  את  כתב  ידו  על  מנת  לקבל  ממנו  את  הסכמתו  ל'תניא'.  ורק  לאחר  שעיין  'קארל'  הצדיק  הנסתר  בדפים  ושיבח  בהתפעלות  את  הכתוב  בהם,  החליט  רבינו  הזקן  להדפיס  את  ספר  ה'תניא'  ולפרסמו  בעולם.
                                                 
             
  2.    ז כ ר ו נ ו ת            מ ן          ה ע ב ר.
 
בעיירה  לא  הרחק  מהעיר  פטרבורג  בירת  רוסיה  התגוררו  פריץ  ישיש  ובנו  היחיד.  אותו  יום  התנהל  בין  השניים  וויכוח  חריף.  העניין  החל  כאשר  חבריו  של  הבן  תיכננו  לצאת  יחדיו  לטיול  ארוך  שבמהלכו  יקיימו  מסע  ציד  באחד  מיערות  העד  שבאזור  העיר  ליאדי.         
 
            
 הטיול  כולו  ובמיוחד  מסע  הציד   המתוכנן  טמנו  בחובם  לא  מעט  סכנות.   היער  שרץ  חיות  טרף.  הציידים  ירו  ברובים,  וביערות  נהגו  להימצא  חבורות  שודדים  אכזריות.  אלה  היו  רק  חלק  מהסכנות  שנשקפו  להם.  למרות  כל  זאת  השתוקק  מאוד  בן  הפריץ   להצטרף  לחבריו.  אך  האב  חרד  לחיי  בנו  ולא  היה  מוכן  להסכים  לכך.
 
כל  טענות  הבן  וכל  נסיונות  השכנוע  שלו,  לא  הועילו  לו   ולא  היה  בהם  כדי  להפיג  את  חששות  אביו.
" לא  אניח  לבני  היחיד  לסכן  את  חייו  בהרפתקה  מיותרת " אמר  הפריץ.   כשראה  הבן  שבדרך  רגילה  אין  הוא  מצליח  לשכנע  את  אביו,  כרע  לפניו  על  שתי  ברכיו  והתחנן  בדמעות  שיתיר  לו  לצאת  למסע  הנחשק.  אך  גם  זה  לא  הועיל.   האב  עמד  על  דעתו  ולא  הסכים.
 
לפתע  עצם  הפריץ  את  עיניו.  הוא  הניח  את  ראשו  עטור  השיבה  בין  שתי  כפות  ידיו  ושקע  במחשבות.  מצחו  הגבוה  נחרש  קמטים  וזימזום  חרישי  בקע  מתחת  לשפמו  העבה  . נראה  כי  היה  הפריץ  מפליג  במחשבותיו  הרחק -  הרחק.    בחלוף  כמה  רגעים  כמו  התעורר  הפריץ  ממחשבותיו.
הוא  פקח  את  עיניו  והביט  היישר  אל  תוך  עיני  בנו.  " ובכן  יקירי"  אמר  וחיוך דק  בצבץ  מבין  שפתיו.  " ארשה  לך  לצאת  עם  חבריך".  עיני  הבן  זרחו  מאושר  וקריאת  'הידד'  נלהבת  פרצה  מגרונו.
 
" אך  זאת  בתנאי  אחד "  המשיך  הפריץ  ואמר.  הבן  נדרך  כמו  קפיץ  לקראת  המשך  דבריו  של  אביו.
התנאי  שהציב  הפריץ  לבנו  היה  מפתיע  ומוזר  כאחד.  " לא  הרחק  מהיער  שבו  מתכוונים  אתה  וחבריך  לקיים  את  הציד,  שוכנת  העיר  ליאדי.  בעיר  זו  חי  ומתגורר  רב  יהודי  צדיק  וחכם.  רב  זה  משמש  כמנהיגם  של  כל  יהודי  האזור.  וכל  מילה  היוצאת  מפיו  קדושה  היא  להם.
לפני  שנים  רבות  פגשתי  אותו  והוקסמתי  מאוד  מאישיותו.  בכל  ליבי  שמח  הייתי  לפוגשו  פעם  נוספת.  אלא  שכוחותיי  הדלים  אינם  מאפשרים  לי  לשאת  את  טילטולי  הדרך  הארוכה  עד  לשם.  על  כן  אבקשך  כי  בתום  ימי  הציד  תסור  אתה  לביתו  של  הרב  המכובד  ותמסור לו  דרישת - שלום  ממני.  אם  תבטיח  לי  למלא  אחר  תנאי  זה,  אתיר  לך  לצאת  עם  חבריך  למסע  הציד."
 
הבן  שהתקשה  מאוד  להסתיר  את  פליאתו  על  התנאי  המוזר  שהציב  לו  אביו,  לא  התקשה  כלל  להבטיח  לקיים  את  התנאי.  לבקר  את  הרב  היהודי  מהעיר  ליאדי.  שסיבה  לא  ידועה  גרמה  לאביו  להעריצו  כ"כ.   עוד  באותו  היום  יצא  בן  הפריץ  למסעו.
 
בשקט  שהשתרר  בבית  לאחר  צאת  הבן  לדרך,  יכול  היה  הפריץ  לשוב  ולשקוע  במחשבותיו,  לחזור  שנים  רבות  לאחור  אל  הימים  שבהם  שימש  שופט  בבית  הדין  שבעיר  פטרבורג.   במהלך  חייו  השתתף  במאות  ואלפי  דיונים  משפטיים  אך  את  אותו  משפט  שארע  לפני  חמש - עשרה  שנה  בערך,  לא  ישכח  לעולם.
 
הוא  נזכר  כיצד  התרשם  עמוקות  מהרב  היהודי  שהואשם  בהאשמה  מגוחכת  של  חתירה  נגד  הצאר  הרוסי. " איי  איי  אייי"  לחש  הפריץ  לעצמו  כשצייר  מולו  את  דמות  הרב  היהודי  " איזו  הדרת  פנים  אילו  עיניים  חודרות  איזו  אצילות  נפש ".
הוא  זכר  הכל  ממש  כאילו  היה  זה  אתמול.  את  התשובות  המלומדות  שהשיב  הרב  היהודי  על  שאלות  השופטים  את  החוכמה  הרבה  שעלתה  מכל  משפט  שהשמיע  הרב  ואת  האמת  שניכרה  בכל  מילה  שאמר.
למעשה  לא  מעט  בזכותו  הוא  זוכה  אותו  רב  יהודי  מכל  אשם  ושוחרר  מן  הכלא.  הפריץ  הישיש  חייך  לעצמו  בסיפוק  וחשב  "הנה  לפחות  דבר  אחד  טוב  שעשיתי  בחיי "........
 
הרב  היהודי  שהפריץ  דיבר  עליו,  לא  היה  אלא  רבי  שניאור - זלמן  מליאדי,  אשר  נכלא  ונשפט  באשמת  מרידה  במלכות  רוסיה.  את  ההאשמה  השיקרית  והמשונה  הזו  טפלו  עליו  כמה  ממתנגדי  תנועת  החסידות  .
חמישים  ושלושה  ימים  ישב  הרבי  במבצר  פטרופבלי  שבפטרבורג.   מדי  פעם  נלקח  ע"י  הסוהרים  לחקירות  ארוכות  ומייגעות  שנערכו  בבניין  'המועצה  החשאית'  של  השלטון  הרוסי.  ששכן  מעברו  השני  של  הנהר,  נהר  הנייבה.
את  הדרך  מהמבצר  לחדר  החקירות  ובחזרה  משם,  עשה  הרבי  בסירה  מיוחדת  לאסירים.
 
ביום  ג'  י"ט  בכסלו,  שנת  תקנ"ט   זוכה  הרבי  מכל  אשמה  ושוחרר  ממאסרו.  שם  בבניין  זה  פגש  בו  הפריץ - השופט  שכעת  נזכר  בכל  הפרטים.
הוא  זכר  היטב  כיצד  לכל  אורך  המשפט  היתה  לו  ולחבריו  השופטים  הרגשה  ברורה  כי  לפניהם  איש  אלוקים  קדוש  שכל  דבריו  אמת.  היום  כשביקש  בנו  לצאת  למסע  הציד  עם  חבריו,  החליט  שאם  אמנם  יזכה  בנו  לפגוש  את  אותו  רב  קדוש  ולראותו  במו  עיניו  יצדיק  הדבר  במידה  מסויימת  את  מסעו  המסוכן.
זו  היתה  הסיבה  היחידה  שניאות  לבסוף  להתיר  לבנו  לצאת.
 
חששותיו  של  הפריץ  ממסע  בנו  התבררו  כמוצדקים.  לאחר  כמה  ימים  שבהם  בילה  הבן  עם  חבריו  במסע  ציד
סוער  רב - הרפתקאות  פרצה  לה  לפתע  סערה  עזה  של  גשמים  ורוחות.
הבן  שעסק  באותה  שעה  במרדף  אחר  חיה  נמלטת,  מצא  את  עצמו  בליבה  של  הסערה.  כשהוא  מנותק  לגמרי  מחבריו.  הוא  נאלץ  להסתתר  תחת  ענפיו  הסוככים  של  אחד  העצים,  עד  לשוך  הסערה.
אלא  שבינתיים  הסופה  רק  התגברה  והגשם  והרוח  נעשו  עזים  יותר  מרגע  לרגע.   כל  מחשבה  על  יציאה  מהמסתור  בניסיון  למצוא  את  הדרך  חזרה  היתה  בלתי  הגיונית  ונועדה  מראש  לכישלון.
גם  המחסה  שנתנו  לו  העצים  היה  חלקי  בלבד  אך  באין  אפשרות  טובה  יותר  בחר  בן  הפריץ  להישאר  על  מקומו  ולהמתין.
יומיים  תמימים  נמשכה  הסערה  עד  שפסקה.  בסופם  היה  בן  הפריץ  תשוש  מורעב  ורטוב  עד  לשד - עצמותיו.
                                             
  
 
 
 
פחד  נורא  קינן  בו  שמא  לא  יעמדו  לו  כוחותיו  לצאת  בשלום  מן  היער  והוא  ייאלץ  לסיים  בו  את  חייו  הצעירים.
כואב  בכל  גופו  וקודח  מחום  הצליח  איכשהוא  למצוא  את  דרכו  אל  מחוץ  ליער.  משם  גרר  את  רגליו  אל  האכסניה  הראשונה  שפגש  בפאתי  העיר  הקרובה - ליאדי.  
 
למחרת  התעורר  בן  הפריץ  במיטתו  שבאכסניה  ,כל  גופו  כאב  עדיין  וחומו  הוסיף  להיות  גבוה  מאוד. לפתע  נזכר  בהבטחתו  לאביו  קודם  צאתו  מהבית. כי  יילך  לפגוש  את  הרב  היהודי  המתגורר  בליאדי.  העיר  שבה  הוא  נמצא  עתה.    דווקא  מחלתו  והחשש  לחייו  הם  שחיזקו  בו  את  הרצון  למלא  את  בקשת  אביו.  הוא  אזר  את  כוחותיו  המעטים  ויצא  לעיר,  לתור  אחר  הרב  החכם  שכל  יהודי  האזור  נשמעים  למוצא  פיו.
 
" הרב  שאתה  מתכוון  אליו  הצדיק  ר'  שניאור  זלמן,  נסתלק  מן  העולם  לפני  כמה  חודשים"  נדו  לו  אנשי  העיר  בעצב.  לשמע  הדברים  חש  בן  הפריץ  צביטה  בליבו.  עתה  לא  יוכל  למלא  את  בקשת  אביו.
" אבל  בנו  אף  הוא  צדיק  וקדוש,  יושב  עתה  על  כסא  אביו  וממלא  את  מקומו".  הוסיפו  האנשים  ואמרו  לו  כראותם  את  האכזבה  שעל  פניו.  ' אולי  יוכל  גם  הוא  לעזור  לך'  ."והיכן  אוכל  לפגוש  את  בנו  של  הרב"?
"הוא  איננו  גר  כאן  עוד  ומקום  מושבו  בעיירה  ליובאויטש"  ענו  אנשי  ליאדי.
 
בן  הפריץ  חש  דחף  פנימי  עז  להגיע  לליובאויטש  ויהי - מה.   "אם  לא  פגשתי  את  הרב  שאבי  כה  העריץ  אוכל  לפחות  לספר  לו  כי  פגשתי  את  בנו" חשב  בליבו.  למרות  חולשתו  הרבה  עלה  על  הכרכרה  הראשונה  שהזדמנה  לו  ויצא  עימה  לליובאויטש.
 
כשהגיע  לעיירה  ליובאויטש  כבר  היתה  השעה  שעת  ערב  מאוחרת.  ראשו  התפוצץ  מכאב  והוא  בקושי  הצליח  להחזיק  את  גופו  במצב  של  ישיבה.  אך  הוא  היה  נחוש  בכוונתו  לפגוש  את  הרב.  "היכן  כאן  מתגורר  הרב  היהודי  בנו  של  הצדיק  מליאדי"?   שאל  את  בני  המקום  והוסיף  "אני  חייב  לפגוש  אותו  חייב !".
 
"הרב  שאתה  מחפש  אכן  גר  פה.  אך  הערב  הוא  מתוועד  עם  חסידיו  ונושא  באוזניהם  דברי  תורה.  הלילה  לא  תוכל  להיכנס  אליו  ולראותו  ביחידות."  ענו  לו  תושבי  העיירה.  בן  הפריץ  לא  וויתר  הוא  ביקש  לדעת  היכן  בדיוק  נועדים  הרב  וחסידיו  והלך  לשם.
 
בית  המדרש  בעיר  ליובאויטש  היה  מלא  וגדוש  בחסידים.  בראש  השולחן  שבמרכז  ישב  רבי  דובער { האדמו"ר  האמצעי }  ונשא  באוזני  החסידים  מאמר  עמוק  בתורת  החסידות.
הקהל  היה  מרותק  לדברי  הקודש  שקלחו  מפי  הרב.  איש  לא  הבחין  בבן  הפריץ  בשעה  שגרר  את  רגליו  פנימה  ונדחק  אל  בין  החסידים.  נשימתו  של  בן  הפריץ  כמו  נעצרה  לנוכח  המראה  שנגלה  לעיניו.  
 
 מעולם  לא  ראה  מחזה  שכזה  -  המוני  בני  אדם  ניצבים  על  מקומם  בצפיפות  רבה  ללא  תנועה  ומקשיבים  בריכוז  עצום  לדברי  רבם.  אף  שלא  הבין  מילה  וחצי  מילה,  מדברי  הרבי  עצם  המחזה  הקסימו  והוא  נותר  לעמוד  על  מקומו  שעה  ארוכה.  לבסוף  יצא  בן  הפריץ  מבית  המדרש  לשאוף  אויר  צח.
רק  אז  שם  לפתע  לב  לכך  שבמשך  כל  השעה  האחרונה  הצליח  לעמוד  באופן  יציב  על  רגליו  ולהביט  בדעה  צלולה  על  הנעשה  סביבו.  פתאום  הרגיש  כי  חולשתו  נעלמה  כלא  היתה.  וכי  באורח  פלא  שבו  אליו  כל  כוחותיו.
 
הוא  צבט  את  עצמו  כדי  להיות  בטוח  שאיננו  חולם.  הלא  רק  לפני  שעה  חש  קרוב  יותר  אל  המתים  מאשר  אל  החיים.  והנה  כעת  ראשו  לא  קדח  עוד,  גופו  לא  כאב  והוא  הרגיש  בריא  ורענן  כפי  שהיה  בתחילת  מסעו.
לא  היה  בליבו  שום  ספק  כי  הנס  הרפואי  שארע  לו  התחולל  בזכות  הצדיק  מליאדי  שאביו  כה  העריץ  ובזכות  בנו  שזה  עתה  זכה  לראותו.
בלב  מלא  אושר  ושמחה  חזר  בן  הפריץ  לביתו  וסיפר  לאביו  את  כל  מה  שעבר  עליו.  הפריץ  הישיש  הקשיב  מרותק  לסיפורי  בנו.  התרגשותו  גברה  כשהחל  בנו  לתאר  באוזניו  את  שעבר  עליו  מן  הרגע  שבו  איבד  את  חבריו  בעובי  היער.
רעד  עבר  בגופו  של  הפריץ  כשסיפר  הבן  איך  שוטט  באפיסת  כוחות  ברחובות  ליאדי  וכיצד  נודע  לו  שהרב  הצדיק  מליאדי  כבר  לא  בין  החיים.  וכשתיאר  לו  את  המחזה  המופלא  שראה  בבית  המדרש  בליובאויטש,  התמלאו  עיני  הפריץ  דמעות.
הפריץ  סימן  לבנו  לגשת  אליו.  הוא  חיבק  אותו  חיבוק  עז  "יפה  עשית  בני"  אמר  והוסיף  "הנה  כי  כן,  אני  זכיתי  לראות  את  הצדיק  מליאדי  ובני  זכה  לראות  את  בנו"...
 
שנים  רבות  לאחר  מכן,  כשהפריץ  היה  כבר  זקן  מופלג  גולל  פעם  את  המעשה  הזה  לפרטיו  באוזניו  של  אחד  מחסידי  חב"ד  שהכיר.  חסיד  זה  הוא  שסיפר  לחבריו  את  הסיפור  המופלא  אשר  המשיך  להתגלגל  עד  שהגיע  גם  אלינו.
                                        
                               
                              
 
 
3.           ת ש ו  ב ה                ב ח ג              ה ג א ו ל ה.
 
 שמואל'קה  היה  בן  למשפחה  חסידית  מכובדת.  ילד  נבון  ופיקח  ,תלמיד  מצטיין  הוריו  ומוריו  צפו  לו  עתיד  מזהיר  כשיגדל.   כשהיה  בן  ארבע - עשרה  נסע  פעם  אחת  לעיר  פטרבורג  בירתה  של  רוסיה  בימים  ההם.
העיר  הגדולה  והנוצצת  הקסימה  אותו  כבר  מהרגע  הראשון.
הבניינים  היפים  והגבוהים  החנויות  הגדולות  הרחובות  העמוסים  בבני  אדם.  הגנים  הפורחים  והמטופחים  ואנדרטות  הזיכרון  הענקיות  שפיארו  אותם  -  כל  אלה  שבו  מיד  את  ליבו  ועוררו  בו  את  סקרנותו  הטבעית.                             
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתר חדש של מרכז דעת!אנונימי (פותח)
עלה לרשת: האתר החדש של מרכז דעת ברחובות - ללימודי יהדות באור החסידות
 
באתר מגוון מדורים:
שיעורים והרצאות נבחרות של הרב יצחק ערד להאזנה, מאמרים לקריאה ועיון, מבזקים וחדשות מהנעשה במרכז דעת, מידע על הרצאות ושיעורים, קטלוג להזמנה, הרשמה לסמינרים, שאלות ותשובות
מושגי יסוד בקבלה ובחסידות ועוד.
האתר מושקע מבחינה מקצועית בעיצוב מרהיב וחדשני ומתאים לכלל הציבור.
לכניסה לכתובת:: .daat.org.il
 
אתר מקסיםדובלה
בנוי יפה מאוד.
באמת מומלץאנונימי (פותח)אחרונה
מותר להעתיק דיסקים ותוכנות? מסקנות מעניינותאנונימי (פותח)

http://www.daat.org.il/?page=audio&id=101

 בעיקר על פי שיטת הצ"צ

 

כי...אנונימי (פותח)

לפי התגובות כולם או משיחיסטים או לא חבדניקים..

כי זה לא צודק שהוא שואל ( חוזב"ש) שאלה שיש לה תשובות גם מהאנטים , ואין לאנטים הזדמנות לענות!

ולהוכיח את צידקתם. כי זה תשובות ממש סותרות ויכול מאוד להיות שהאנטים צודקים,

עכשיו גם מובן (אחרי שקראתי את כל ויכוח) למה רוב החוזבש"ים הם משיחסטים.. כי רק הם ממהרים להוכיח להם הוכחות ואין הזדמנות לצד השני!

אבל....חסיד של הרבי
אני לא חושב שהתגובות של דובל'ה באשכול המדובר מעידות על משיחיסטיות. אני חושב שאלו הם בדיוק התשובות שהאנטים עונים או אמורים לענות - רובם המוחלט באמת לא יודעים מה לענות.
ואם אתה חושב שיש מה להוסיף, אדרבא, אתה מוזמן בחום. אני בעד כל דיון ענייני בנושאי משיח וגאולה, אם הוא מוביל לתוספת לימוד והעמקה בשיחותיו של הרבי מלך המשיח.
לחסיד של הרביאנונימי (פותח)
דובלה חושב שהרבי חי בגוף גשמי, נכון?
ואת זה אף אנטי לא יענה לך...
אז ברור שהתגובות משיחיסטיות.

וזה נכון שרובם של האנטים לא יודעים לענות בגלל שהם לא כ"כ להוטים להוכיח... (כי אין להם דבר לא הגיוני שצריך להוכיח.. בד"כ דברים הגיוניים לא צריכים להוכיח,כמו שאני לא יוכיח לך שהעץ הוא עץ) אם יש יותר מידי תירוצים סימן שמשהו פה לא נכון...

ואם יש לי מה להוסיף אז כן בהחלט: למי שלא יודע , בג' תמוז תשנ"ד הרבי הסתלק.
אכפת לכם לכתוב מילון מושגים לכל האורחים כאן? אלעד
כןאנונימי (פותח)
אנטים - כאילו נגד הדעות של המשיחיסטים ,כינוי לאנשים שלא מאמינים שהרבי חי בגוף גשמי.

משיחיסטים - בדיוק ההיפך (המושג המקורי - אלא שרוצים משיח, אבל אל זה אף אחד כבר לא מתייחס).

חוזב"ש - חוזר בתשובה ..סתאאם......


בהצלחה רבה


המשך:אנונימי (פותח)
זה שהרבי הסתלק זה לאאומר שהוא לא נמצא איתנו - ומי שהוא לא מוכן להפנים את זה וטוען בעקשנות שהרבי עדיין חי בגוף הוא פשוט ילדותי.

והמשפט המפורסם שטוענים שנשיא הדור חייב לחיות בגוף גשמי.(הרבי אמר את זה, הרמב"ם אמר את זה) אז הרבי גם ברך והבטיח שיהיו ילדים ולא נולדו והרבי ברך שיהיה שלום בית והזוג התגרש - מה זה אומר??? (ד"א היו כאלה מקרים ואני מכיר אותם אישית) . אז אף אחד לא יעיז ויאמר שאפילו שאנחנו לא רואים את הילדים הם נולדו וחיים בגוף גשמי ורק ההורים המסכנים עדיין לא זכו לראות אותם בעיני בשר..אבל הרבי אמר! אז מה ההבדל פה בדיוק?? זה שהרמב"ם אמר? אז הרמב"ם אמר גם דברים אחרים שסותרים כביכול את גישת המשיחיסטים.. ויש הוכחות רק שזה מצחיק להתווכח על זה אפילו.. אז אני לא מתווחכ עם המשיחיסטים אלא כותב את התגובה לאלו שלא יודעים. שלא חבדניקים... שיבינו את האבסורד. אם בכ"ז מישהו כאן מאוד יתעקש להבין את ההוכחות למציאות שהייתה הסתלקות יכול לפנות אליי ואני יראה לו את דברי הרמב"ם.

בהצלחה לכם!!!
תכתוב את ההוכחות זה חשוב....אנונימי (פותח)
אני אנטית רק שאני לא כ"כ מבקרת בפורום הזה
תמשיך בדרכך....אל תושפע מה.......




לדובדבן היקרמושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך ט"ז סיון תשס"ח 11:37

כולם ישמחו אם תביא הוכחות מתורתו של הרבי מלך המשיח לכל מה שאתה אומר - כמו שכל הדיונים הקודמים היו על בסיס זה.
אחרת זה סתם ויכוח עקר שכל אחד אומר מה שנראה לו....

ועוד משהו בקשר לתגובה האחרונה,כתוב ויאמינו שה' ובמשה עבדו, שהאמונה בה' קשורה באמונה במשה ומי שיש לו חיסרון באמונה במשה אז ....

בכל אופן עמלק תפקידו לקרר.....

אז צפסיק להיות עמלק

 

לדובדבן!אנונימי (פותח)
ניראה לי שהוא החליף שם!
למושיקואנונימי (פותח)
1. אני ממש ממש מקווה שלא הבנתי נכון- אתה מכנה אדם שדעותיו שונות מדיעותיך "עמלק"??????
2. לקרר מה ? - לקרר את האמונה בזה שהרבי הוא המלך המשיח, או לפחות לקרר את האמונה בכך שהרבי חי בגוף גשמי. - זה לא קירור של האמונה בקב"ה. ובזה אנחנו אמורים להאמין.
3. לא ברורה ההוכחה לגבי משה רבינו - "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - נכון, אנו מאמינים שמשה רבינו נתן את התורה, והוא ממשיך להיות דמות הנביא שנתן לנו את התורה, אבל, איש לא טוען שמשה רבינו חי היום בגוף. להיפך בתורה מזכירים את מותו וקבורתו, וזה לא עושה אותו פחות חשוב,ולא אותנו פחות מאמינים.
4.אפשר גם להאמין שהרבי היה אדם חשוב, ושהוא משפיע גם היום על המציאות בלי לחשוב חלילה שהוא חי בגוף.
5. והרבי עצמו התנגד בכל תוקף כשהיה בריא לזה שניסו לעשות ממנו משיח.
6. וגם אפשר לצפות למשיח ולעשות מעשים טובים בלי קשר לשאלה מי הוא המשיח.
אז זהו שאת טועהאנונימי (פותח)
בשנת תשנ"א הרבי אמר שאם יהיו שלושה רבנים מא"י שיסכימו לחתום על זה שהוא משיח הוא יקבל זאת, ואכן שלושה רבנים חתמו אחד מהם היה הר' אשכנזי מכפ"ח ואנלא זוכרת את השניים הנוספים דוד נחשון חיכה לרבי כשיצא לאוהל והביא לחרבי את הפסק דין הנ"ל והרבי אמר אזכיר על הציון זאת לאחר שבפעמים הקודמות לכך הרבי אמר על ענין זה מופרח בהחלט באותה שבת הרבי אמר שיחה ב770 מופיע בדבר מלכות תזריע מצורע על ההכרזה שתהדהד בכל העולמות, זאת לאחר שהרבי דיבר ארוכות במהלך השיחה על משיח והתגלותו. באותו רגע שהרבי אמר זאת שמריה הראל הכריז בקולו האדיר את הכרזת הקודש יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. והרבי עודד זאת וחייך אח"כ הצטרפו אליו דוד נחשון ואבי טאוב והרבי התחיל לעודד, וכל האנשים הנמצאים בהתוועדות התחילו לשיר ולרקוד אנו רוצים משיח עכשיו ויחי אדוננו שמחה כזאת לא ידעה קראון הייטס שנים רבות, אח"כ כשהרבי חילק כוס של ברכה הוא עודד את שירת היחי ששרו ברקע, במוצא"ש כבר ניתלו שלטים בכל רחבי 770 שהרבי קיבל עליו את המלכות וכו'' וכו'' ומיד רצו לר' גרונר ואמרו לו ראית מה כתבו על הרבי שם למטה? אז הר' גרונר אמר שזה באישור הרבי אגב מאותה שבת התחילו לקום כל הוועדות למען ה גאולה וכו...

בקשר למה שכתבת על משה- יש קונרס של הרבי שנקרא "משה רבינו חי".....
וללא כל קשר הרבי הוא משה רבינו של הדור וברגע שאדם קצת לא מאמין בעניין של אלפית המילימטר זוהי כפירה עייני בפרשת השבוע פר' קורח
כנראה שגם את/אתה טועהחסיד של הרבי
הרבי לא אמר שאם יהיו שלושה רבנים מא"י וכו', אלא הרבנים חתמו מצד עצמם והרבי קיבל את זה. (לכאורה, כמו כל פסק דין. וידועה התייחסותו של הרבי מלך המשיח לפסקי דין וכוחם לפעול בעולם).
השניים הנוספים היו הרב ביסטריצקי מצפת, וכמדומני הרב אקסלרוד מחיפה. אפשר לברר את זה בקלות. גם הרב מארלוו מארה"ב והרב גרליק מאיטליה הצטרפו לחתימות הראשוניות בשביל שתהיה נציגות של רבנים ,כביכול, מכל העולם.
שמריה ממש לא הכריז את זה באותו רגע, ובעצם בכלל לא. מי שהכריז היה דוד נחשון וגם זה היה בחלוקת המשקה שאחרי ההתוועדות כשהוא עלה לקחת את הבקבוק שהכניס ביום שישי "לקבלת פני משיח צדקנו".
השירה והריקודים לא היו בשבת עצמה (מאיפה לקחת את זה שהיו ריקודים בפארבריינגען?) אלא אחרי שבת. הרבי גם לא חילק כוס של ברכה בשבת (מלבד פעם אחת בנשא נ"א). עידוד שירת היחי היה לפני מעריב בזאל הקטן.
לגבי מוצ"ש, אני לא יודע מהסיפור.
אין קונטרס של הרבי שנקרא משה רבינו חי, ישנה שיחה בחלק כ"ו שבה הרבי מסביר את הענין. ישנם חסידים שהדפיסו את השיחה הזאת עם הכותרת הזאת (שהיא נכונה לפי השיחה) אולם יש להזהר ולדייק ולא לאמר בשם הרבי מלך המשיח דברים שלא הוא אמר/עשה.

נ.ב. "ועד חיילי בית דוד" הוציא בזמנו קונטרס שנקרא "פסק דין מסיני" ובו מסופרת כל השתלשלות העניינים. אפשר לקרוא את הכל שם.
יכול להיות שאתה צודקאנונימי (פותח)
אני שמעתי את הסיפור בהתוועדות לםני איזה שנה וחצי ויכול להיות שטעיתי בפרטים מצטערת.
ב. בקשר לקונטרס משה רבינו חי- פשוט כשהייתי ב770 הביאו לנו לילמוד את זה וזה היה מעין חוברת שנראית כמו קונטרס- סורי שאני לא מבדילה בניהם, ומכאן נבעה הטעות.

יישכוח
לדובדבןטודרוס!
חבל שאתה לא מדגיש את העיקר...

מושיקו - דווקא ההיפך, לך אין אמונה. כי הרבי אמר וכו' וזה לא התקיים אז אתה לא מסוגל להמשיך להאמין ברבי בלי להוכיח לעצמך בראש שהרבי לא הסתלק, דובדבן לעומת זאת, מאמין (אני חברה שלה), ואף על פי שאנו לא רואים שהתקיים מה שהרבי אמר אז אנחנו ממשיכים להאמין בו! זאת כל החוכמה.. אין קטע לשנות את כל המציותכדי שזה יסתדר לך עם האמונה, החוכמה היא להאמין אע"פי שלא הכול מסתדר....

אז מה זה אמונה?חסיד של הרבי
הטקסט שהיה אמור להיות בהודעה הקודמתחסיד של הרבי
מה זה אמונה? סתם דבר אבסטרקטי שאנחנו מאמינים ברבי בלי שום קשר למה שיתקיים או לא?
מספרים שזושא הפרטיזן אמר פעם שבשביל חב"דניק מסירות נפש זה לא לקפוץ מגג של חמש קומות כי הרבי אומר, המסירות נפש היא לעמוד על הרצפה ולקפוץ לגובה של חמש קומות כי הרבי אמר, ולהצליח. כי אם הרבי אמר, זה אפשרי.
אבל את לא היית קופצת אפילו מקומה אחת, כי אולי הרבי אמר וזה לא יתקיים, והרי הרבי ...
רחמנא לצלן, תחשבי על מה שאמרת.

ועוד, אני אמנם מעדיף את הגישה שלך (שהרבי אמנם אמר ואנחנו לא מבינים מה קרה) על פני הגישה של אלו שמכניסים כל מיני סברות קרס בדבריו הקדושים של הרבי מלך המשיח, אבל גם הגישה הזאת נובעת ממקום אחד: אני רוצה לעשות מה שבא לי, ובשביל זה אני אמציא את כל הסברות שבעולם, איך גם להיות מקושר ומאמין ברבי וגם לא להאמין במה שהוא אמר.
אם הרבי אמר שנשיא הדור הוא "עצומ"ה אזוי ווי ארינגעשטעלט זיך אין א גוף גשמי", זהו בדיוק מה שנשיא הדור הוא. "אין א גוף גשמי!".
אפשר בבקשה תרגום?טודרוס!
יש סיפור ידוע עם חסיד של הרבי הרש"בדובלה
שישבו פעם ביחד כמה חסידים, כל אחד מחסידות אחרת. כל אחד מהם סיפר איזה "מופת" מהאדמו"ר שלו, כדי להראות כמה האדמו"ר שלו גדול יותר. כשהגיע תורו של החסיד-חב"ד, החסיד של הרבי הרש"ב, הוא סיפר להם בערך כך (בקיצור נמרץ):
לפני כשנה הזדמן לי הצעה לעיסקה גדולה במסחר העצים, לקנות מחסן גדול של עצים. זה יכול להיות פונטציאל לרווח עצום, אבל כרוך בסיכון לא קטן להפסיד הכל. החלטתי להתייעץ עם הרבי הרש"ב, והרבי אמר לי לבצע את העיסקה. באמת נכנסתי לזה, וכבר בהתחלה ראיתי שהעצים לא איכותיים כ"כ ורוב הסיכויים שמדובר בהפסד. שאלתי שוב את הרבי, ושוב אמר לי להמשיך בעיסקה. עשיתי את העיסקה ובסוף הכל כשל והפסדתי את כל הכסף שהושקע.

"נו", שואלים שאר החסידים בציפייה, "ומה הסוף הטוב?"
לא, זהו סוף הסיפור. ענה החסיד.
אז מה המופת כאן? הרי הפסדת את כל כספך! תמהו החסידים.
"המופת הוא" - ענה החסיד - "שנשארתי חסיד נאמן לרבי הרש"ב למרות זאת".

כלומר, חסיד אמיתי לא צריך להתנות את אמונתו ברבי במופתים שלו, בכך שכל דבריו מתקיימים כפי שנראה לי שאמורים היו להתקיים. צריך להאמין שהרבי יודע טוב יותר ממני מה טוב ומה צריך לקרות, גם אם לי נראה שהיה אמור להיות אחרת. "אהבה שאינה תלויה בדבר".

טודרוס צודק בכך שהאמונה בצדיק אינה צריכה להיות תלויה במקרה כזה או אחר. בדיוק כשם שהרבי בירך מישהו שיתרפא ובסוף קרה אחרת, ואנו מאמינים שכך היה צריך להיות, כך גם כשהרבי הביע ביטחון מוחלט שניכנס כולנו לדור הגאולה מתוך חיים גשמיים בגוף, אך בפועל קרה דבר שאינו מובן לנו, צריך לקבל את זה ולהבין שהרבי יודע טוב יותר מאיתנו. אין טעם להתעלם ממה שקרה בגלל זה, בדיוק כפי שאינך מתעלם מהמציאות במקרים האחרים שהובאו. ואינך מתעלם מפטירתם של כל שאר אנשי הדור שהיו אמורים להיכנס חיים לדור הגאולה. לא זכינו, ועלינו לעשות הכל כדי להיות זכאים לכך ברגע זה ממש, אמן כן יהי רצון. וכפי המוסר השכל דלעיל מהסיפור.
יפה מאוד!טודרוס!
לזה התכוונתי...


משיח נאו!!
דובלה, כמה תיקוני טעויות והוספות נצרכותחסיד של הרבי
דובל'ה, שים לב שאין קשר בין הדוגמאות שהבאת למה שאתה רוצה ללמוד מהם.

כשהרבי המהר"ש (תיקון טעות ראשון) אמר לר' שמואל גורארי' (הוספה ראשונה) שייכנס למסחר הוא לא הבטיח לו שייצא לו מזה כסף. הוא רק אמר לו שהוא צריך לעשות את זה, והוא באמת היה צריך לעשות את זה, והתוצאות - על רבש"ע. ברור לשנינו שאם הרבי היה אומר לו עוד פעם או פעמיים או מאה לעשות את אותו דבר הוא היה עושה למרות שהוא היה מפסיד ומפסיד, נכון? החילוק בין הדוגמא הזאת לנמשל, ברור?
כשהרבי מברך מישהו, אז ישנם כללים שכתובים בתורה לגבי ברכות. (כלי לברכה, שמא יגרום החטא וכו') אבל אם התורה עצמה קובעת כלל, ולא משאירה שום מקום לשינוי בו?
הרבי לא הבטיח שניכנס כולנו חיים לדור הגאולה. זה עיוות ידוע של השיחה בבא נ"ב, שמגיע מכך שאנשים לא רוצים לקבל את מה שנאמר בה וכולם הבינו טוב מאד עד ג' תמוז. אם אתה מעוניין, תפתח שרשור חדש ונתדיין על השיחה.

ואפילו נאמר שאתה צודק. אם הרבי מבטיח וזה לא התקיים זה לא סותר את האמונה שלנו בו. אבל כל עוד וזה לא קרה? אנחנו מחוייבים להאמין שיקרה טוב. (תחשוב טוב יהיה טוב)
זה בלי קשר לנושא הדיון, אבל רק הערת אגב, למנוע ח"ו כפירה בדברי הרבי שיכולה לצאת מפה.

הו, בוודאי! להאמין שיקרה טוב אנו צריכיםדובלה
אנו מאמינים באמונה שלימה שזה יקרה ברגע זה ממש. אבל, כל עוד זה לא קרה, אז זה לא קרה. אנחנו אמנם לא יודעים למה זה לא קרה, אבל העובדה שאיננו יודעים את הסיבה לא אומרת שצריך להחליט שזה כן קרה... זה מה שאמרתי.

בנוגע לפרטים בסיפור, תודה רבה על התיקונים. באמת לא זכרתי מי היו הדמויות בסיפור.
אתה נתפס לפרט במקום לנקודהחסיד של הרבי
כתבתי בסופה של התגובה פרט מסויים שאין לו שייכות לנושא הנדון ורק בשביל למנוע מחשבות לא נכונות שיכולות להיגרם לאנשים כתוצאה מתגובה כמו שלך. אבל הפרט הזה הוא ממש לא הנקודה שעליה כתבתי.

הנקודה שאני התכוונתי לכתוב היא: כשהרבי אומר משהו, זה יקרה. נקודה. אלא אם כן, הרבי מראש אמר את זה בצורה כזאת שעל פי תורה זה לא מחייב שזה יקרה. וזה כלל פשוט שאין לו שום סתירה מהדוגמאות שאתה הבאת. לא מברכה, לא מהשיחה שקבלה פירוש חדש אחרי ג' תמוז, ובטח לא משמואל גורארי' שאפילו ברכה לא היתה לו.
וזה סתם ככה, בכל דבר וענין בחיים. קל וחומר במקרה שאתה מדבר עליו שהרבי מראש הכין אותנו ואמר לנו ש"המאורע שאירע אינו אלא נסיון" וכו'.
[ ורק אל תחזור לי עם השאלה שהרי על הרבי הקודם (חוץ מלומר עליו שליט"א) הרבי כתב את תארי ההסתלקות - כי אחרי הרבי הקודם היה שינוי בנשיאות ואצל הרבי לא. וכמו שמבואר בבא נ"ב, שבדור הקודם משיח לא הגיע כי היתה הסתלקות, משא"כ בדורנו שלא תהיה הסתלקות. וממילא, אפשר ללמוד מהדברים שהרבי אמר על הרבי הקודם כפשוטם לגבי הרבי מלך המשיח.]
חזק ונכוןאנונימי (פותח)
וכמו שאומרת המשנה: " חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותיגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וישתו ונמצא שם שמים מתחלל"
למען ה'. אני נואש.מ.מ.י.ר
אני לא שייך לחסידות, ולא לחב"ד. ניסיתי לקרוא את השרשור ולהבין, לא הצלחתי.
מי שיכול, שיענה ויפרט במילים ברורות -

א') הרבי הוא מלך המשיח - למה?? מה זה בעצם "מלך המשיח"? ומה זה אומר? כלומר אם הוא מלך המשיח, מה הנפקא מינה בשבילי?

ב') מי שסובר שהוא חי - אני לא חסיד, בבקשה תסבירו לי. הייתה לו הלוויה, נכון?? זה אומר שהוא נפטר! אולי צדיקים במיתתם קרויים חיים אבל כמו כל הצדיקים.. איך יכול להיות שהוא חי אם הוא לא חי?!

תודה רבה! תעשו קצת מאמץ בשביל להסביר. זה חשוב לי להבין.
לינק עם תשובות בסיסיותחסיד של הרביאחרונה
www.mnow.co.il

אם אתה רוצה תשובות יותר ברצינות, פנה אלי באישי.
יחסו של הרבי על היהדות של העולים מאתיופיהאנונימי (פותח)
ארבע בבותהביצה שהתחפשה

בס"ד

אנשים יקרים וצדיקים ((:

יש לי שאלה,

האם מותר לשיר ארבע בבות?

כולי מבולבלת מרוב תשובות..

יש אנשים שאמורים שאסור בכל מצב, יש שאומרים שמותר בכל מצב, יש כאלה שאומרים לשמוע בלי לשיר, יש כאלה שאומרים ההפך...

 

אז מה? מותר לשיר? אסור? אני יודעת שנהוג לשיר את זה בחופה, אבל בהתועדוית, לדוגמא? זה מותר?

כנ"ל לגבי ניגון ה"הסתלקות".

אשמח לשמוע דעות רציניות,

תודה

...חב"דניקית
לא בכל התוועדות מותר...
בתאריכים מיוחדים כן <כמו י"ט כסלו וכד'>
לשמוע סתם ככה מותר..
אני בטוחה שיש כאן מישהו שיותר יפרט לך
מה זה בבות??(סליחה על הבורות...)S.C2
אם את שואלת על קול אישה אז אני אוכל לענות לך...אבל משום מה זה נראה לי קצת יותר...
ניגון ארבע בבות זה ניגון של האדמו"ר הזקן...אנונימי (פותח)
הרבי הראשון של חב"ד הוא חיבר אותו, ויש בו ארבע חלקים כל חלק נק' בבא בשפת הנגינה, והניגון הזה מכוון לארבע עולמות רוחניים, והוא מאוד קדוש ולא מנגנים אותו אצל חסידים רק בזמנים מיוחדים, למשל בחופותץ
שרים רק בזמנים מיוחדים כמו...אנונימי (פותח)
בהתוועדויות של חגים, בי"ט בכסלו ובחתונות.
מה זה ניגון ה"הסתלקות" אולי את מתכוונת לניגון ה"השטתחות"?
איך אני יכולה לשמוע אותו?S.C2
בבקשה........!חב"דניקית
http://www.chabad.info/index.php?url=songs_he

תיבת נגידה של חב"ד אינפו...יש שם הרבה ניגונים...תטיילי שם..
תהני!

<תלחצי על פתח רשימה של "ניגוני חב"ד -ברוצקי" ואז על "הניגונים המכוונים"
ואז על ד' בבות אדמוה"ז..>
תודה...S.C2
חבדניקת זה מרגש,כמה מילים על הרבי מלך המשיח !אנונימי (פותח)
זמן הגאולה /מילים עלה נידף ברוח,וגםלחן

זמן הגאולה הגיע

התעוררו אחים להודיע

זמן גאולתינו כבר רואים

יותר תהילים יותר ניסים

פיזמון / יחי אדונינו ,מורינו ורבינו

מלך המשיח , לעולם ועד

הוא יתווה דרכינו , ויושיעינו

ושכינת ה' , תשרה עלינו
תודה על התגובות, ובכ"זהביצה שהתחפשה
בס"ד
יש למישהו תשובה מפורטת יותר? [דובלה? (הוא פה בכלל?)]

האם מותר?
אני יודעת שזה ניגון קדוש, אבל האם מותר, אסור, לשיר.. [בלי קשר ל"קול אישה ערווה". אז זה, ב"ה, אני יודעת..]

אגב, ניגון ה"הסתלקות" זה ניגון של הבעש"ט אם אני לא טועה. הם שרו את זה ובכל פעם קלפו עוד קליפות, הגיעו לעולמות גובהים יותר. עד שנשמתו של הבעש"ט יצאה.. [לכן קוראים לזה "ההסתלקות"]

תודה, ושב"ש!
אסור לשיר אותו סתםאנונימי (פותח)
על ניגון ההסתלקות לא שמעתי אף פעם
שמעתי מרבי הרב סטבסקי...אנונימי (פותח)
בכל סעודה שלישית היה הרבי הבעש"ט הקדוש יושב עם החסידים שלו והיו שרים את השיר הזה... לבעש"ט היה תלמיד שמאוד פעל במידת הדין ואהב מאוד תניגון הזה. בניגון הזה יש 5 תיבות שעולים לחמש עולמות עליונים, תמיד כהבעש"ט הקדוש היה שר ניגון הפנים שלו היו הופכות ללבנות, אבל כשהיה שר תניגון הזה בעולם החמישי הם היו הופכות לשקופות ואז היה לו תלמיד קבוע שהיה מנער אותו ומחזיר את נשמתו לארץ. כשהבעש"ט הסתלק מהעולם. תלמידו (לא זוכרת תשם- זה שפעל במידת הדין) היה מרוב צער יושב ואוכל סעודה שלישית לבד והיה שר הרבה תשיר הזה. היה לו בן שהיה גם אצל הבעש"ט ולכן היה בקי בגווני פנים וכשנהיה מסוכן מדי היה מנער את אביו. שבת אחת בנו לא היה בבית והבן השני שלא היה בקי בגווני פנים לא ניער אותו ואז נשמתו נסתלקה...

הרב סטבסקי שר את הניגון הזה... אז מותר... לא מכירה את ניגון ארבע הבבות. זה עוד אחד מ16 הניגונים שבאו במשלחת של חיליק?
אני לא מבין מה ההגדרה של "אסור-מותר" שייכת פה..אלעד
זה לא עניין של אסור-מותר..דובלה
לגבי מה שכתבה מיכל, אני לא יודע למה היא התכוונה. אולי לניגון ג' תנועות, שמיוחס גם לבעש"ט (וגם למגיד ממעזריטש ולאדמו"ר הזקן). ניגון ארבע בבות מיוחס לאדמו"ר הזקן, ולא לבעש"ט, עד כמה שידוע לי.

הניגון שנקרא "ארבע בבות" הוא פשוט ניגון מאוד קדוש, והוא מכוון כנגד עולמות רוחניים וכו'. מכיון שכך, נהוג שלא שרים אותו סתם, ביום רגיל. רק בזמנים מיוחדים, כמו שכתבו כבר למעלה - בחופה, בי"ט כסלו, ראש השנה ותאריכים מיוחדים.
זה לא איסור הלכתי לשיר אותו... אבל לא עושים את זה. אני מקווה שאתה מבין את כוונתי.
הבנתי!!אלעד
מעכשיו אני הולך לשיר אותו רק ב3 בלילה..מתחת המיטה..שאף אחד חלילה לא ישמע!!
סתם. אכן הבנתי..
שמעתיחסיד של הרביאחרונה
שהסיבה ללמה לא שרים אותו בגלל שניגון זה מוריד את נשמתו של אדה"ז, ולכן שרים אותו בחופה כהזמנה להשתתף בה, או בהתוועדויות מיוחדות בלבד.
אין לי מקור לנושא ואשמח אם מישהו יודע על כך יותר.
לוח "היום יום" לשבוע פרשת בלקדובלה
יום ראשון, ג' תמוז
אאזמו"ר [המהר"ש] אמר: אנחה יהודית בעקבות גשמיות לא טובה, ח"ו - גם היא תשובה גדולה, בפרט אנחה בעקבות רוחניות לא טובה - בודאי ובודאי שזו תשובה מעליתא [מעולה]. האנחה עוקרת מעומק רע, ומציבה במעמד טוב.
 
יום שני, ד' תמוז
חסיד אחד או תלמיד אחד כאשר נותן לבו דעתו ונפשו על התורה וחיזוקה, פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר, והוא בדרך מלמעלה מדרך הטבע בזכות אבות העולם.
 
יום שלישי, ה' תמוז
רבינו הזקן שאל את אחד החסידים הגדולים המקורבים ביותר, בהיותו אצלו ביחידות, למצבו. ויתאונן החסיד כי ירד מנכסיו וכו'. ויענהו רבינו: זקוקים לך שתאיר סביבתך בתורה ועבודה שבלב; פרנסה ושאר צרכיך - זה מוטל על הקב"ה לתת לך. עשה את המוטל עליך, ויעשה השי"ת את המוטל עליו.
 
יום רביעי, ו' תמוז
המצוות נמשכות ע"י המקיף שבמצוות עצמם. מצות צדקה, על-דרך-משל, היא מצוה כוללת, אשר כל המצוות נקראות בשם צדקה. ומהאי טעמא [=ומטעם זה] נכון במאוד לתת קודם כל מצוה פרוטה לצדקה, שהוא המשכת המקיף בפנימי. וכל-מקום הוא מקיף הקרוב, מה-שאין-כן תורה שהיא מקיף הרחוק ופעולתו נעלה יותר.
 
יום חמישי, ז' תמוז
אאמו"ר [הרש"ב] אמר: חסידות נעוצה תחלתן בסופן וסופן בתחילתן; דרגת העיגולים, מבלי אשר ימצא ראש וסוף - אך למרות הכל העיקר הוא סדר.
הבעש"ט היה מסודר, המגיד ממעזריטש דקדק על סדר, ואבי-סבי - רבינו הזקן - לימד את החסידים להיות מסודרים. רואים זאת במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לביאתם לליאזנא - אח"כ לליאדי - לא היה ברשותם לשנות את הזמן לא רשיון מהרבי, כדי לקבל רשיון היה צריך לנמק הסיבה.
אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת סדר החסידים, ובראשו מהרי"ל [יהודה לייב] אחי רבינו; ועד מיוחד להנהגת האברכים החסידיים, ובראשו אדמו"ר האמצעי.
 
יום שישי, ח' תמוז
מצינו דעיקר חיבתו של הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה היה "למען אשר יצווה - כפירושו יחבר - את בניו ואת ביתו". היינו דכל גודל עבודתו בהנסיונות אינו בערך לגבי הא [הענין] דיצווה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים.
 
שבת, ט' תמוז
ההורים בישראל שזקוקים לישועה והצלה מיוחדת לילדיהם - האמצעי הבטוח לכך, תמיכת לומדי תורה.
אחד שמתעסק עם צפנים תנכייםkobi36
יש מישהו שדיברתי איתו שמתעסק עם צפנים תנכיים וקוראים לו גיל הטלפון שלו הוא 052-8540490
הוא אומר שיהיה רעש אדמה חס ושלום לא עלינו בחודשים אוגוסט ספטמבר ביקשתי ממנו את התאריך המדויק של הצופן כי אני יש לי פחד מרעידות אדמה
אז הוא לא נתן לי את התאריך המדויק .
יש לי שני שאלות בבקשה אליכם :1.מתי זה יקרה ?
2.ואיך מונעים את הרעידה המדוברת
אני מפחד פחד מוות , אני אדם צעיר רווק לא ראיתי עולם עדיין אנא בבקשה ממכם אני מתחננן לפניכם תעזרו לי .
המסנגר שלי הוא :kobi-roz@bezeqint.net
בתודה קובי
הקב"ה מנהל את העולם. שום דבר לא קורה מעצמודובלה
אין מה לפחד. הקב"ה יעשה בעולמו בדיוק מה שטוב בשביל עם ישראל. רק בשורה אחת טובה חשובה יש לי לבשר לך: ביאת המשיח קרובה יותר מאשר רעידת האדמה הזו. משיח צריך לבוא כל רגע, ועם ישראל יחזור להיות בנים הסמוכים על שולחן אביהם, כך שאתה יכול להסיר לחלוטין דאגה מליבך.

כשיש אמונה שהכל מנוהל מלמעלה והכל לטובתינו, אין ממה לפחד.
ובכלל אני לא חושב שאפשר לקבוע עובדותדובלה
לפי "צפנים תנכיים". מתעסק, שיתעסק בתור תחביב אולי, גם זה אני לא בעד. אף אחד לא מוסמך ולא יכול לנסות לנהל את העולם לפי מה שנדמה לו שמצא מוצפן בדילוגי אותיות בתנ"ך.
תתקשרו אליוkobi36
קוראים לו גיל אני חושב 052-8540490
אני מעדיף להתקשר לרבש"עאלעדאחרונה
התשובות לא תמיד ברורות אבל לפחות אני נפגש עם האמת, תוך ידיעה ברורה שאם לא מגיע לי לדעת לא אדע. וזה מספק אותי.
ר' גיל עקביוב מספר: כיצד הגיב הרב אליהו. וידאו.דובלה
בהתוועדות שהיה בג' תמוז ב"בית מנחם" בכפר חב"ד, גיל עקביוב היה שם בתור מנגן (יחד עם הכנר ברוצקי). הוא סיפר סיפור מדהים, איך שהרב אליהו הגיב כשניגנו אצלו ניגון חב"ד, כשהוא מחובר עם כל הצינורות במחלקת טיפול נמרץ.
 
אפשר לשמוע את הסיפור מפיו כאן בוידאו. רק שכדאי להגביה את הווליום במחשב, כי הסאונד שם חלש.
לא שמעתי את הרב אליהו אצלךאנונימי (פותח)
אתה שמעת את הרב החי?
לא אמורים לשמוע את הרב אליהו...דובלהאחרונה
שומעים את ר' גיל עקביוב מספר את זה. אבל מה שנכון, נראלי שצריך להגביר את הווליום כדי לשמוע את גיל. זה פשוט חלש.
ממש מרגש...תודהeinyeush
אולי יש כאן מישהו שיש לו תמונה של הרבי אם הרב אליהו?
האם יש סיפורים על הרבי ור' שלמה קרליבך??פועה