פורום חסידות חב"ד (עמוד 70)

ב"ה

... ובוודאי שזה דבר חשוב לא רק לחסידי חב"ד, לא רק לעולם החרדי, זה דבר חשוב לכל עם ישראל, והבעיה העיקרית היא מי קבע את יום זה כיום לזכר הנספים בשואה. צריכים לזכור אותם כל יום במיוחד לאחר הצווי: "זכור אל תשכח את אשר עשה לך עמלק", שמזכירים מדי יום ביומו לאחר תפילת שחרית.

ואני אשאל שאלה אחרת (ומראש סליחה על הבוטות, אם מי שהוא יראה בכך ח"ו זלזול בשואה):

אם עשרה אנשים יקבעו את ה-1.4 כל שנה כיום זכרון לטביעת הטיטאניק או למותו של אלויס פרסלי, זה מחייב אותי במשהוא?

ואם לא עשרה אלה מאה או אלף או מיליון אנשים יחליטו את הנ"ל זה מחייב אותי???

מדינת ישראל מקבל הרבה אחלטות, לטוב ולרע. האם אני חייב, לא כחב"דניק אלה כאזרח, להתייס לכך, במקרא של השואה זה דבר חיובי, בנוסף לבעיה שהיום נקבע בחודש ניסן, חודש שבו אסור בכולו לבקר בבתי העלמין, וגם לגבי יום הזיכרון לחללי צה"ל, זה דבר חיובי, אבל ראשי השלטון הערמומיים, קשרו את כל הנ"ל בקשר הדוק אם יום אידם (ה' באייר), וכל עוד שהקשר הזה קיים, לא ניתן לבוא בטענות למי שיום זה הוא יום רגיל לחלוטין למה הוא נמנע מלהשתתף בטקסים.

בעיני ה"ציונים" יש קשר הדוק בין הקמת המדינה שבאה כביכול למנוע שואה חדשה.

וכל הנ"ל בלי להתייחס לפרשיה, שראשי הישות היהודי שהיו אז בארץ יכלו למנוע רציחתם של רבים וטובים אם היו מסכימים להחליף את הקורבנות נגד משאיות שהיו ברשותם, כדרישת הרייך השלישי, שר"י.

יום אידם זה אומר יום האסון .

 איזה אסון יש כאן " שהערבים לא הצליחו להשמיד את היהודיםם שבארץ ישראל ?

 העארבים קוראים לזה יום הנכבר - יום האסון. כי הם רואים  אסון בזה שלא הצליחו להשמיד את היהודים .

 בדרך כלל משתמשים ביום אידם בשביל יום עבודה זרה של גויים בייחוד הנוצרים . איפה יש עבודה זרה בלשמוח ולהגיד הלל לה' ?

 בקשר למשאיות. לא נכון שהיו אז ליהודים משאיות כמו שהגרמנים ביקשו.  ממש לא נכון.

 ומה היינו אומרים אם מישהו היה בא בטענות לחב"ד על זה שחב"ד לא  נתנו לגרמנים את המשאיות שהיו ברשותם  כדילהציל מליון יהודיים?  או לקנות משאיות ולתת? היינו אומרים שזה ממש לא נכון להאשים ככה .

ב"ה

יש ברשותי, איפה שהוא בבוידן, סידרה של ספרים היסטוריים שנערכה ע"י הסופר אלי ויזל, היסטוריון ניצול שואה, שאיננו חשוד בסילוף היסטורית השואה ושם זה כתוב בצרפתית שחור על גבי לבן, זה שה"ציונים" מסלפים לטובתם ומשכתבים את ההיסטוריה כפי שנוח להם, פרשת המשיאות, פרשת האלטלנה, פרשת ילדי תימן ועוד היד נטויה.

מי שהוא יכול להסביר לאן נעלמו הממצאים הארכאולוגים מבית שערים??? כן, בן גוריון.

על מה להגיד הלל לה', על זה שבן גוריון ומי שהוא מטעמו גניו נכסים ששייכים לכל עם ישראל לדורותיו? על זה שמנסים בכל דרך להפריד בין עם ישראל (גיורים פקטיביים), תורת ישראל (גיוס בני הישיבות) וארץ ישראל (התנתקות) בשם האליל החדש קריא הציונות והציונות הדתית. תחלמו לבד את החלום של הרצל, אני לא אתכם, ומיכוון שיש אליל חדש יש חשש גובר של עבודה זרה והביטוי "יום אידם" לא נבחר בכדי !!!

ב"ה

... עובדה שהצליחו להציל כמה אדמו"רים, בניהם למרבה האירוניה האדמ"ור מסטמאר, הידוע כאנטי ציוני מובהק !!!

שאלתי מיזרוחניקי על זה. אז קודם כל הוא אמר שיש כאלה שאומרים הלל סתם ככה בגלל שכול האחרים אומרים.  ושהרוב שמחים על זה שהערבים לא גמרו עלינו , וזה אומר על כל יהודי  בלי הבדל אם הוא ציוני או לא . ושעכשיו שיש מדינה זה יכול להתחיל דברים חשובים לעם ישראל.

 שאלתי על גיורים פיקטיבים , ובעצם מלכלכים עליהם בזה והם נגד. ושהם בעצמם בישיבות  כמו כרם יבניאל , מרכז רב, ועוד הרבה ככה שלהגיד שהם נגד תורה זה  לא צריך להגיד. ושהרצל לא מעניין ציונים דתיים  ושהם לא בגלל הרצל. 

 והאצץ שהם היו נגד מה שעשו לתימנים ואחרים והם היו היחידים בשטח ששמרו שתימנים וספרדים שבאו הנה יהיו דתיים. ולמה לקרןא להם עבודה זרה    ואליל וכל מיני שמות?

ב"ה

אין כזה שד שידע לשלב בן ציונות ליהדות !!!

הם יכולים להגיד שהם נגד גיורים פקטיבים אבל הנציגים שלהם בכנסת הראשונים שיתנו לכך יד, וזה לא מהיום, הצדיק בסדום, ח"כ אבנר שאקי זצ"ל, הוצרך להיתפטר כי הצביע בענין מי הוא יהודי נגד דעת המפלגה (ציונית - "דתית" להזכירכם !).

ראינו היטב מה יצא מאבי אבות הטומאה ח"כ בורג האבא, הבן המוצלח מאוד שמכר את יהדותו העיקר להיכנס לכנסת.

נו אז מספיק אם האמנון הזה של הציונות הדתית, זה פסה.

היחידים ששמרו על התימנים, כאן אני צוחק בצחוק גדול, מה איכפת להם מיהדות תימן, הרי להם עדיף שיגזזו להם את הפיאות העיקר שיגידו הלל ביום העצמות.

בחיית זומזום, תתעורר, כי אתה בחושך גדול !!!! מאכילים לך לוקשים שעבר עליהם הפסח !!!

ישראל...
נו, שוין.מצטרפת לההערה שמעליי. 
מציעה לך שתלמד קצת לפני שאתה כותב דברים.

1. אין כזה דבר "המיזרוחניקים שמחים שלא גמרו עלינו ולכן אומרים הלל. אלה שלא רוצים- אומרים גם כן, כי 'כולם אומרים ואני לא פורש מהציבור אז אני אומר גם' "- מחילה, אבל זה לא כך  לפחות לא בהכללה!!.

אמנם נכון שהציבור הדת"ל שאמון על דברי הרב קוק זצ"ל שאמר ש"מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם" מתייחס בממלכתיות [שיש מקום לעמוד על טיבה ואופייה] לטקסים ממלכתיים שונים של המדינה.

כיון שהמדינה היא יסוד כסא ה'  בעולם, [הכוונה שדרך מה שהוקם פה, על אף שלא בידי אנשים המוגדרים כ'דוסים'] - אזי דרכה  מתגלית יד ה' וחזון הנביאים [במובן הפשוט של המושגים הנ"ל] בהחלט יש עניין להודות ולהלל לה' על הפלא ועל המתנה שקיבלנו!!
וברור שהחזון [ויש לעיין בעומק הדברים] הוא לכונן ולהעמיד בראש המדינה אנשי אמת יראי אלוקים כדי שיוכלו להנהיג את המדינה כראוי בדרך התורה ולהראות לכלל  האומות את גודלו וטובו של ממ"ה הקב"ה אלינו.

להיות למעיישה "אור לגויים" כפשוטו. וששם שמיים יהי מתאהב על ידינו ונזכה לקדש אותו ית' פה בעולם.

לעשות לו ית' דירה פה בעולם התחתון כדברי הרבי. ושה' ישמח בנו "ישמח ישראל בעושיו- פירוש ש כל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים" .

א"א להתעלם כי רק עיוור יכול לומר שהפלא הגדול, של עם שהצליח לקום מאפרו שלוש שנים בלבד לאחר השואה האיומה , להתנער מגלותו, ולכונן מדינה עצמאית, הגם שאינה עומדת ב "סטנדרטים " הרצויים. רק עיוור יכול לומר שזה מקרה וטבע ולהתעלם ממסובב הסיבות.

על מנת שהאידיאל הגדול הזה יקרום עור וגידים ותתחיל ההנהגה האידיאלית כנ"ל, אנחנו עדיין צריכים את מה שמכונה "ממשלה" "שלטון" אפילו אם כיום הוא לא כל כך רצוי... ככה מתחילים.

[ במאמר מוסגר- יש קשת רחבה של דיעות ויחס לממשלה ולמדינה- וגם אלו המתנגדים ונראים כקיצוניים, אינם מזלזלים בפלא הזה, ומודים לרבש"ע על הזכות לחיות בדור זה, שהוא אחרון לגלות וראשון לגאולה]

הריקבון המתגלה כעת, רק מוכיח לנו שעם ישראל - או הממשל מואס ב 'קליפה' הקיימת כיום, וזה עניין של זמן בלבד עד לגילוי הפרי הטוב והמתוק, ואיתו גואל צדק שיעזור ה' וייתגלה במהרה  ממש,  כדי שיוכל להשפיע טובה וברכה על כלל האנושות.
ואז נזכה ויקויים "ונהרו אליו כל גויים" ונראה עין בעין "רם על כל גויים, ה' על השמיים כבודו" במהרה אמן.

יש עו ד מה  להרחיב- ואין ברשותי כזה כרגע.
ההתייחסות המתנשאת כלפי הציבור הד"ל צורמת עד למאד. וכך אי אפשר להתנהל!

האם "באהבת ישראל נביא את הגואל"?  איפה היא האהבה הזו? קדימה, תוכיחו!

2. הישיבה היא "כרם ביבנה" ולא כפי שנכתב.

שמחים שלא גמרו עלינו זה אומר שמחים על זה שהערבים לא הצליחו  בתש"ח להשמיד את כל היהודים שבארץ . ועל זה אומרים הלל , כלומר בדיוק כמו שמודיעם שלא הושמדנו בפורים. זה בהחלט הגיוני . ולא מבין מה לא מובן בהסבר הזה.

 ענין הרב קוק לא כל כך רלונטי לציונות הדתית . הקשר לזה הור די חדש. תיבדוק ותיראה שרןב רוןב הציונים הדתיים בכלל לא משנה להם מה הרב קוק אמר.

 כנראה שלאבסדר שהשתמשתי במלה מזקוחניק.

 זאתי באמת מלה שבה משתמשים אצלינו בשביל  ללעוג להם ולבטל אותם כאילו התורה שהם בהחלט הולכים לפיה זה לא שוה כלום אם הם לא משתמשים במבטא אשכנזי .

אז אני מקבל לגמרי את מה שכתבת :

ההתייחסות המתנשאת כלפי הציבור הד"ל צורמת עד למאד. וכך אי אפשר להתנהל!

1. אני חושבת שהסיבה שציינת אותה כהזדמנות לומר הלל [לא הצליחו להשמיד אותנו- ]

היא לא הסיבה הראשית בגינה ההלל נאמר. זה בפירוש  קטנות להודות ולשמוח על הקמת המדינה רק כי "זה המקום  שהציויינים הקימו, ובזכות זה הגויים לא גמרו אותנו. הלל כאות תודה הוא נהדר! הרי אומרים הלל- גם בפסח- על יצ"מ ... מודים על ההצלה שלנו ממ"ט שערי טומאה.
 ומה השוני פה?
לענ"ד-
מלבד ההכרה ש" בכל דור עומדים לכלותינו והק"ה מצילנו מידם" פה ההלל נאמר על עצם הנס , על עצם גילוי שכינה מטורף הקיים פה , במדינה ממש. שזכינו ויש לנו צבא וממשל משלנו, שאנחנו ישות עצמאית שכמעט לא תלויה בגוף זה או אחר. זה להודות ולהלל למי שהרים אותנו מאשפתות השואנ והקים אותנו מעפרות מיידאנק. זה לההודות על יד ה' שנראית בגאולה המוחשית שרואים אותה פה. הקטנות היא להיצמד לשמד הפיזי שניצלנו ממנו, ולא לראות את התהליך המופלא של שיבת ציון בכללותו.
 

ומה זאת אומרת "הרב קוק לא רלוונטי לציונות הדתית?" - מי שלא מכיר ולא יודע את מהלכי הציבור ואת הלך מחשבתו, באמת אולי חושב כך. וזו טעות! יש מה להרחיב  בנושא, אבל יש לדעת- כל מה שאנו משפיעים ומובילים, הרי זה מכוחו הגדול של הרב קוק זצ"ל , זה שמכוחו אנו הולכים ופועלים במישורים שונים [כולל זה המדיני!- ולראיה, ראה את הכנסת הנוכחית.] ולא מדוייק ש "לא משנה לרוב הציונים מה הר ב אמר". אלא שיש כל מיני אלו ה "מפרשים" את דבריו ומוציאים אותם מהקשרם האמיתי. ואולי מסלפים ויוצרים תמונה מעוותת לחלוטין של כוונתו ולא כך היא!!!
 

ב"ה

.... חוזר לאותה נקודה !!!

הדיון התחיל על יום השואה ונגמר בציונות הדתית ויחסה ל"מדינה".

חב"ד איננה ולא תהיה לעולם חלק מהציונות הדתית.

ואני הקטן שואל:

איך אחרי 65 שנים שקיומה של המדינה שהוכיח את ההפיך מרצונה המקורי של הציונות הדתית, הציונות הדתית, אני מדבר על רבניה דאז, דגלו להצטרף למהלכים המדיניים כדי לשמור לפחות על זיק ליהדות במדינה החדשה, ומה התקבל?

1. בורות ושנאה לדת: רק לפני כמה ימים התפרסם ב"ynet" כתבה על ישראלית נאורה שיצא לטיול במרוקו, נתקלה שם בסיפורה של סוליקה הצדיקה שמסרה את נפשה כדי לא להתחתן אם מוסלמי, והגברת הנכבדה, מודה ש"אין לה את הכלים" להבין איך על מעשה פעות כזה לחתחתן אם גוי, ניתן למסור את הנפש, בעבורה אין כל פסול להתחתן אם מוסלמי, ועאכו"כ שאין שום הגיון למות עבור זה !!!!
2. הסטוס-קו: שבמקורו היה התנאי של הצטרפות של הציונות הדתית לחגיגות, נרמס וכלל אינו קיים. אנשים שמטבעם היו אם זיקה לדת או לפחות לשמור על גחלת מסויימת, כגון אנשי הליכוד של פעם, מזמן הפכו את עורם.

אין כאן שום סיבה להלל ולחגיגות, התוצאה אפילו יותר גרוע מחורבן המקדש, אם כבר צריך לציין משהוא ביום זה, זה להגיד קינות על החורבן, יהדות מרוקו, שהייתה שומרת תו"מ בחו"ל, הפכה בעידוד המדיניות של השלטון, כולל הציונות הדתית, מתלמידי חכמים לחבורה של עברינים. ומי יתן על זה את הדין????

אז יכולים להתחבה מאחורי סיס מאות שזה תהליך שלוקח זמן, ושהכוונות היו טובות, בנתיים, תכליס, קיבלנו הפוך מהמטרה, ולדעתי, הגיעה הזמן לעשות חושבים ולהגיד טעינו, טעינו שהאמננו שיהיה ניתן לשלב בין ציונות ודת, בין אהבת הארץ לאהבת התורה. בנתיים הנציגים של הציונות הדתית מעדיפים לוותר על הדת במקום לקום ולהגיד אנחנו לא חלק מהטקסים הממלכתיים כל עוד שדת ישראל נרמסת. ואם זה היה אך ורק דת ישראל, ניחה, אבל גם הציונות וההתיישבות נרמסת באותו מידה, התנתקות ופינויים.

המלך הוא ערום ואין מי ילחש לו את זה באוזן !!!!

ב"ה

לפני שתווכחים, לפחות צריך לדעת על מה ולמה מתווכחים.

ובכן אם ציונות הגדרתו הוא אהבת ארץ ישראל אז הרבי מליובאויטש ואפילו האדמו"ר מסטמאר (בעל ויואל משה) הם הציונים הכי גדולים עלי אדמות, שניהם שלחו לכאן יהודים רבים, ואפילו אחד מראשי ה"ציונות הקונוציונלית" התבטא שהרבי מחב"ד העלה יותר יהודים לארץ מכל שלוחי הסוכנות ביחד.

ואם מדובר על מלחמה על שלימות הארץ, מי נלחם יותר, חסידי חב"ד בשליחות הרבי או ראשי ה"מפלגות הציוניות", מנתניהו עד בנט ועד בכלל, דרך זהבה גלון ואמיר פרץ? הרב יעקב יוסף זצ"ל, שהיה מאוד מקורב לרבי, נלחם גם כנגד דעת אביו, דבר שלא קל כלל וכלל, בהתחשב שהוא חייב בכבודו, יותר ממועצת יש"ע !!!

בקשר לטקסים ממלכתיים או מלאכותיים, חב"ד לא בקטע, הרבי הוריד את נשיאותו מהמוסד הכי גדול לבנות, בית רבקה בכפר חב"ד, שהוא הקים, אך ורק בגלל שהניפו דגל ביום העצמאות.

אז לסיכום, חסידי חב"ד אוהבים את הארץ ואת היושבים עליה, אהבת נפש, אבל אינם מוכנים להשתתף שום טקסים, שהם לרוב מהשפה ולחוץ, היום, סליחה מחרתיים מניפים את הדגל , ואוי וואוי למי שלא יעמוד דום בצפירה, אבל מסוגלים לרקוד את ריקוד הגרביים (הנציגים הכי חשובים של הרבנות הצבאית) כשמפנים את קברי האחים בגוש קטיף, איזה צביעות (לא ציוניות) יש כאן !!!

ורוצים שאני בטור חסיד חב"ד, ישתתף בחגיגות על ידי אמירת הלל, כמו שאמרתי כבר במצב של היום צריכים להגיד קינות לא הלל !!!

כל מי שחשב שצריכים להגיד הלל, צריך לבוא היום ולהגיד טעינו, מדינת ישראל איננה מה שציפינו ולעולם לא תהיה להיפך, המצב הולך ומתדרדר, היינו שוטפים לחלום של הרצל בתקווה שע"י אהבת הארץ, העם יתלכד ואתבדנו, במקום מדינת הלכה קיבלנו הלכה המדינה, וצודק האדמו"ר מצאנז בנאומו של חג הפסח, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שיהודי מפחד ללכת בה בצורה חופשית. ומי שבכל זאת רוצה לטייל באום אל פחם, נחשב כאזוי, הלזה יקרא עצמאות?

תתעוררו, לוקחים כסף ששיך לעם ישראל ע"י מיסוי מופרז כדי להעבירו לרשות בגלל שהגוי אובמה וחביריו האירופאים החליטו כך. אין טעם אפילו להדליק מנגל אז עאכו"כ שאין סיבה להגיד הלל !!!

תבדוק מה הריי"צ אמר על התנועה הציונית ועל מקימי המדינה.. 

ב"ה

.... לכן הוא כתב מה שהוא כתב בהקדמה לקונטרס ומעיין.

השאלה אינה על הריי"צ, השאלה היא על האנשים שחיים בבועה !!!

וחושבים שניתן להיות גם חסיד חב"ד וגם להגיד הלל ביום העצמאות, מן שילוב מוזר של דורנו.

מיטיבם חסידי חב"ד פונים לכלל האוכלוסיה, ובתכם יש גם כאלה שמגיעים מהציונות הדתית וקשה להם להפרד מ"הפולקלאור" ומהטקסים.

אבל מצד שני זה לא מנע מהריי"צ מלהפגש אם הרב קוק, בעת ביקורו בארץ.

מי שרוצה להיות חב"ד, שיהיה. מי שרוצה להיות ברסלב, אותו כנ"ל. דת"ל, אותו כנ"ל.
נראה שדווקא מי שיוצא בהכרזות וכמו "מחרים" את הציבור הנ"ל, ודואג להסביר היטב מה הקלקול שרואה בדרך שלו [באמת מה הקלקול?- אולי עצם ההתנגדות , היא היא הכוכחה שיש פה משהו אמיתי וגדול יותר?!] לא רואה את הנשקף מול עיניו, כי עסוק בלבקר ולהראות חולשות יריבו.

לא באתי להתווכח ולעורר מחלוקות שגם ככה קיימות בשפע.

זה ששני גדולים נפגשים, על אף מחלוקות- זה יפה מאוד. באמת!

למה להם הייתה היכולת לגשר מעל לפערים ולראות ולדבר אחד עם השני, ופה אין את היכולת הזו?!
למה הלל ושמאי [שלמרות המחלוקות לא נמנעו מלישא נשים אלו מאלו] נתפסים כמשהו שלא שייך אלינו?

חבל לראות יריבויות מיותרות, ועוד יותר חבל שחבר'ה שמוציאים ממקלדתם עובדות או סיפורים, לא בודקים אותם קודם.

את בהחלט צודקת שצריך להדגיש את הדבר הגדול ולא את הדבר הקטן.

 אבל נראה לי שאת טועה בלקבוע מה זה הדבר הגדול ומה זה הדבר הקטן.

 אז ככה . על מה אומרים ברכת-גומל  על כל מיני דברים של הצלת החיים משל  מי שהיה נורא חולה והיבריא.  אבל לא על מי שכמעט עזב את חב"ד אבל בסוף לא.  או כל מיני דברים כאלה.

 וכלל אומרים שלא קובעים הלכה אם יש מחלוקת בגמרא אם לחשוב ככה או ככה. אבל כן קובעים הלכה על אם לעשות ככה או ככה. זה אומר שהרמה הגבוהה זה  החיים ומה עושים , ומחשבות ככה או ככה אני לא אומר שזה לא חשוב אבל זה הרמה הנמוכה.

 איך כתוב בתורה " אתם שדבקים בה' חיים כלכם היום  , לא כתוב שמה שאתם שדבקים בה'  מבינים כל מיני רעיונות מסובכים. 

 אז ככה גם עם הלל .  תמיד ( עד כמה ששמעתי )  אם אמרו הלל זה היה רק על הצלה ממש של החיים. ואף פעם ( אם יש יוצא מהכלל בבקשה תכתבו)  לא על משהו רוחני.

 אז בסיכום אני חושה שיותר נכון להגיד :

. הקטנות היא להיצמד לזה שרואים  בשיבת ציון בכללותו תהליך מופלא  . והגדלות זה להודות לה' על השמד הפיזי שניצלנו ממנו.

http://2.inn.co.il/leads/view/615?z=100&b=16864

דווקא על המצבה שלו עצמו לא מופיעות המילים "משיח" "יחי אדונינו" או לפחות "נשיא הדור" וכד', הביטויים שכיום כולם מנפנפים בהם?

ב"ה

המשיח נמצא בפיתחה דרומי לא על פתחה דמונטיפיורי !!!!

עד כדי כך שאפילו לא הבנתי את החידוד שלך..

ב"ה

בדיחה שצריך להסביר מעבדת את כל האיפקט !

שכבר הגעתי לגיל שאף אחד בעולם לא יעז לומר לי "כשתגדל תבין"

ובשביל לעורר פרובוקציות יש את פורום ארץ מולדת.

נסה שם.

נמצא בבית קברות מונטיפיורי...

תסבירי לי?   

ב"ה

מאחד מידידי, תלמיד חכם, על מקום אחר שבו מוזכר פתחה דרומי, אחד מהתנאים ישב אם תלמידיו בסמוך לקברו של רשב"י במירון, ותלמידיו שאלו אותו מתי יבוא המשיח והוא ענה להם שהוא לא רוצה לגלות שמה יבקשו ממנו אות. התלמידים התעקשו ואז ענה להם כשהפתח דרומי יפול ויבנהו ויפול שנית ולא יספיקו לבנותו. וכמובן וכמתבקש התלמידים ביקשו אות, אחל ויכוח בניהם ואז התנה ענה להם מה שענה. כל המפרשים מסבירים שהפתח דרומי הוא פתחו של העיר רומי, וידידי אומר, במקום שהם ישבו, בבית הכנסת העתיק של מירון יש שני פתחים האחד מרכזי וגדול ועוד שער יותר קטן שנמצא בצד דרום, וידיד שואל למה לפרש שהפתח דרומי איננו הפתח הדרומי שנמצא בקרבת מקום למה ללכת לחפש את השער של העיר רומי כמה אלפי קילומטרים משם.

ב"ה

... מאז היותי בחב"ד יותר משלושים שנה, ידוע לי שמותר לשמוע מוזיקה חסידית, וההדגש על חסידית, ניגונים שמעוררים את הנפש לעבודת הבורא, כמו ניגוני התוועדות, להבדיל מכל מיני מקסים וטרנדים חדשים.

אני שאלתי רב חב"די שקיבל תואר ד"ר בהלכה, והוא אמר במפורש ש מ ו ת ר , תקשיבו טוב, לשמוע באזניות כל סוג כלשהו של מוזיקה. (כמובן מוזיקה טהורה וכו') הבעיה היא על השמעה בציבור, או על ריקוד לצלילי מוזיקה. כל עוד שומעים סתם תוך כדי נסיעה או משו זה מותר. איך הייתי מ א ו ש ר תתתתתת

את יכולה עוד לצייר עד שיצא ממש ממש הוא...

באמת זה מהמם!! היה לך תמונה שלו מולך?

ויש לך כישרון..!! חבל"ז...

לאלער, כל הכבוד על העידוד

על פי רוב תמונה של הרבי מושלמת מאוד קשה לצייר, ובתמונה הזו רואים את ההשקעה.

נשמח שתעלי עוד ציורים שקשורים לחב"ד לכאן (אלעד סומכים עליך שתייעך  )

האף באמת לא פרפקט..

אבל אני דווקא חשבתי שלא ממש קלעתי במבט בעיניים..העיניים של הרבי יותר טובות. מבט יותר רך ממה שציירתי.

העיקר שבסופו של דבר מזהים שזה הוא...

וכך יותר יזהו שזה הרבע...המון הצלחות..ותעלי עוד..את ממש מיוחדת

.

וואי רואים שאת!!ציירת אותו

האף...והפה.....ואפילו העיניים

(ואני בכלל לא אוהבת שמציריים את הרבי, אבל זה אינדיבידואלי

בהצלחה רבה!

אבל בשביל לעזור לך אז , תסתכלי טוב ואת עושה את העין הימנית קצת פתוחה יותר מהשמאלית , וגם הנחיר השמאלי קצת גדול. אני לא אומר שזה לא מדוייק כמו שהיה. רק שאם מציירים את הרבי צריך לעשות שהכל יהיה פיקס. ושמי שתולה את זה בחדר בשביל תפילה וברכת מזון יהיה לו תפילה לגמרי לגמרי.

 אבל בתור ציירת את משו משו .

זו תמונה של הרבי,

וכאן לא פרויקט השטו"ת.

אומרים שזה שאנחנו לא עוברים על לא תעשה לך פסל וכל תמונה זה בגלל שכולנו יודעים שהתמונה בעצמה זה  רק מזכיר. אם תמונה של הרבי התקלקלה אף אחד חושב לגנוז את זה. זורקים חופשי חופשי כמו קליפה של בננה . למה לא שמענו בגמרא שתולים תמונות של צדיקים ?  בגלל שפעם היתה סכנה שיתיחסו לתמונה כזותי כאילו זה קצת קדוש.

ב"ה

... טכנאי מזגנים הגיע לצורך תיקון כל שהוא, לביתו של הרבי ברחוב פרזידנט, בלי לדעת שזה ביתו של הרבי, לאחר סיום עבודתו, כשהרבנית הגיע לשלם לו את שכרו הוא שאל אם הם חב"דניקים?

הרבנית ענתה שכן ושאלה למה הוא חושב שלו והוא ענה, כי אין לכם תמונה של הרבי על הקיר !!!!

אגב, תמונה של הרבי גונזים לא זורקים !!!

ואז יש בעיה  כאילו שזה חס וחלילה נגד לא תעשה תמונה.

ב"ה

יהיה כבוד רבך כמורה שמים. זה דבר למדי פשוט ואינני מבין למה קושרים את הנ"ל אם ולא תעשה לך כל תמונה? התמונה של סבך לאחר 120, הייתה תולה בשירותים??? גם אם היא בלתה תמצא לה מקום מכובד כי זה סבך.

באחלט בחב"ד, וכן בחסידויות אחרות, רבי זה דבר קדוש (הפירוש של המילה קדוש זה מובדל), והכן הרבי מרומם מעם ומי שיש לא בעיה אם זה אינני רוצה להתוכיח אימו שיהיה לו את אשר יהיה לו.

זה היה לי בסידורים לפסח . ראיתי צילום של עצמי שהתקלקלו . לא שמתי ביחד עם ניירות לגניזה  רק עם הניירות למיחזור נייר.

 קראתי על זה שעשו ניסיון וביקשו מאנשים לעשות חור בעיניים בצילום של עצמם בשביל  תגמול וראו  עד כמה צריך לעלות בשביל שיסכימו . וזה היה קשה וזה היה נכון גם לאנשים אקדמיים.

 אז כאן ככה נדמה לי  הבעיה . לשים במיחזור ניירות   או בגניזה?

 מעניין אם הדתיים הלאומיים שמיםבגניזה  דגל מדינה שנהיה סמרטוט או שמשתמשים בו  לניקיונות ?

ב"ה

אצל החסידים, הרבי יותר חשוב מהם עצמם.

זהו כל תורת חב"ד על רגל אחד.

שליח היה יכול במקום ללכת למקום נדח בלי כלום, (ואני מדגיש בלי כלום, את האימפריה של חב"ד הם בנו במו ידיהם יש מאין), היה יכול לחיות חיי שלוה ליד ההורים המבוססים. אבל לו באהבתו לרבי הוא עוזב את החממה המשפחתית והולך למלא את שליחותו.

הערכה שיש לחסידים לרבי אין לה אח ורעה בכל העולם למעט אהבתו של הרבי לחסידיו.

ב"ה

... ושתי אחיו הצטרפו לחב"ד לאחר מלחמלת העולם נדמה לי במחנה פוקעינג.

עוד אח הלך לעולמו לפני כשנה, הוא היה בעל החנות "טמבור" בכפר אם העט המיתולוגי.

ומי שנשאר לאיוש"ט זה היצרן של היין.

הוא זה שהתעקש לקיים את הלווין ביו"ד שבט נ"ג והצליח בכך.

יהיה זכרו ברוך.

ב"ה

בנוסף להבטחת תורתנו הקדושה ויראו כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.

בליובאוויטש מקובל שהבעל-שם-טוב הקדוש תיקן מנהג לקיים ביום האחרון של פסח סעודה מיוחדת, לאחר תפילת מנחה, משום שביום הזה מאיר גילוי הארת משיח. נוטלים ידים ואוכלים מצות ומאכל נוסף. 

בשנת תרס"ו הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר שלום דובער-בער (הרש"ב) נ"ע, הנשיא החמישי בשושלת נשיאי חב"ד, לשתות 'ארבע כוסות'. 

הרבי מליובאוויטש הנהיג זאת בקביעות בדורנו, וקישר זאת עם מאמר חז"ל, שלעתיד לבוא עתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם ארבע כוסות של פורענות וכנגדן לישראל ארבע כוסות של נחמה. ארבע הכוסות שבסעודה זו הן כנגד ארבע כוסות הנחמה של הגאולה. 
  
הרבי הסביר שעצם העובדה, שבזמן הגלות אנו עורכים 'סעודת משיח' ומראים שישראל אינם 'מכירים' בגלות - מזרזים בכך את הגאולה השלמה. 

הרבי הי' נוטל ידיו בסוף היום כבכל חג, וכל הנאספים הביאו יין ומצות ושתו הארבע כוסות כתקנת אדמו"ר הרש

לפני מאתים שנה לא היה מכוניות כמעט ולא היו פלפונים גם - יש דברים שהתחדשו לקדושה ולהפך ממנה.

 אז איך אני יסביר שזה לא רק  שהיום מקובל להגיד שהבעל שם טוב עשה את זה , אלא שזה באמת הבעל שם טוב עשה את זה ?

שזה יום שקשור במשיח.

הרבי הרש"ב תיקן ארבע כוסות וקרא לזה באופן רשמי סעודת משיח

ב"ה

הוא זה שסיפר לנו את מה שהרבי הרש"ב הנהיג בתומכי תמימים בשם הבעש"ט, וכמובן את התוספת של ארבעת הכוסות.

בקשר לשאלה השניה:

עיקר הנס של יציאת מצריים היה ביום הראשון והמשכו כל שבעת הימים, ושיאו היה בקריעת ים סוף, שע"י טביעת המצרים, חלפה לגמרי הסכנה מצד אחד ומצד שני גם גדול הנביאים לא ראה מה שראתה שפחה על הים. והחמים האלה אינם "זכר" ליציאת מצריים, הם היציאת מצריים בעצם. איזה יציאת מצרים היתה אם המצרים היו טופסים את היהודים ומחזירים אותם לגלות מצרים?

הקשר בן אחרון של פסח למשיח הוא אינו דבר חדש, ויוכיח קריאת ההפטרה בחו"ל בשמיני של פסח "ויצא חוטר מגזע אישי וגו'". ולמה נגרע? בגלל שיש לנו רק שבע ימים? לכן בני חו"ל נוהגים בכך באחרון של פסח ואנו נוהגים בכך באחרון של פסח שלנו שהוא יום השביעי.

ישנם אנשים שעצם המילה "משיח" מפחידה אותם, ולכן הם רואים באכילת מצה ושתיית ארבע כוסות הוספה של מצוה. איזה מן "מצוה חדשה" יש באכילת מצוה ושתיית ארבע כוסות? אם הרבי היה קורא לזה סעודת הבעש"ט לבטח שלא היתה שום שאלה גם במוח הכי אוויל, ומה שמפריע הוא שהרבי קרא לזה בעקבות הבעש"ט, סעודת משיח.

גם אחינו המרוקאים (ובעקבותם הפוליטיקאים למיניהם) מקיימים בסיום חג הפסח סעודת מאימונה (מימונה בלע"ז), בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכעבור כל החג, ועדיין בעונותינו עוד לא בא, מחזקים את אמונתינו ע"י סעודה שמשקפת את אימונתינו למרות שעדיין לא בא. כי ביום זה יש גילוי יתר של מלך המשיח והוא זמן סגולה.

מתברר שבגלל צניעות הרבי נתן קרדיט לסעודת משיח לרבי הרש"ב ולבעש"ט  כשבעצם הוא חידש את המנהג היפה הזה . אני חושב שמתאים שאנחנו ניתן לו את הכבוד ונקרא  לסעודה: סעודת הרבי  מלך המשיח .

 שרק ישוב ויתגלה לנו במהרה ממש.

לא בכדי רק חב"ד נוהגים בסעודה זו.

אבל אני לא מבין מדוע זה מפריע לך לערוך את הסעודה הזו? היא למטרה טובה ואינה פוגמת בחג? היא מעוררת ציפיה לביאת גואל? אז למה לא? זו הסיבה שאשתי ואשתי ערכנו גם אנו סעודה כזו שלשום לכל המשפחה, עם 4 כוסות מיץ ענבים

ב"ה

סעודה זו אינה נוהגת רק בחב"ד, משנה לשנה מצטרפים, כמו בלימוד הרמב"ם היומי עוד ועוד יהודים מחוגים שונים.

אולי הם עושים את הנ"ל, כדי לא לפגוע בחבר החב"די שהפציר בהם לעשות זאת, או ברב השליח שהגיע לבית הכנסת עם מצות ויין, אבל אי אפשר כבר לאומר שזה מנהג ששייך אך ורק לחב"ד.

ישנו סיפור ידוע על יהודי ממרוקו שגדל והתחנך במוסדות חב"ד. באחד הביקורים בצרפת פגש ידיד נעורים והחליפו חוויות מאז שנפרדו עד אותו יום, תוך כדי שיחה האיש אמר לחברו שב"ה מבחינה כלכלית הוא מסודר והדבר היחיד שמעיק עליו ועל בת זוגו הוא שהם עדיין למרות כמה שנות נישאוין ללא פרי בטן.

חבירו אמר לא למה שלא תעשה הכמו בני שכתב לרבי וכיום יש לנו נכדים לרוב.

אוי, שכחתי שיש לנו רבי, אמר ועשה ולאחר שנה אחזיק בבת חמודה.

כשהבת הגיעה לגיל שלוש, הוא ראה שקשה לגדלה במרוקו, חיסל את עסקיו ועלה לארץ.

כשהבת הגיע לגיל שש, היא קיבלה מחלה נדירה, והמוחים בהדסה הציעו שתעבור ניתוח בארצה"ב.

הוא שלח את כל הממצאים לרופא ידיד בצרפת וגם הוא המליץ בחום על הבית רפואה בארצ"ה.

כמו שאמרנו האיש היה מסודר מאוד כלכלית, הכינו מסוודות, הזמינו מלון והיידי.

אישתו אמרה לבעלה שהבת היא בעצם בת ששייכת לרבי וכדאי להתייץ איתו לגבי הניתוח.

נקבע לאבא יחידות וכנהוג רשם האם לעשות ניתוח.

הרבי הסתכל על הפתק ואמר אנו עכשיו בחודש אדר שזה ונהפוך הוא ועשה תנועה מעגלית אם שתי הידיים.

הנ"ל כל כך התרגש שלא הבין למה הרבי מתכוון ורצה להכנס שוב ליחדות, דבר שכמובן לא היה אפשרי, והרב גרונר הציע לשאול שוב את הרבי ע"י פתק.

על הפתק הרבי אמר עניתי שיהיה ונהפוך הוא והרבי חזר על תנועת הידיים.

האיש לא נרגע וביקש תשובה מפורשת ואז הרבי ענה שאם הוא מתעקש שיעשו ניתוח.

בתאריך המיועד הילדה נכנסה לניתוח שב"ה עבר בשלום, רק שמה הרדמה, כושר הדיבור נעלם מהילדה.

לאחר שעברה שיקום בר"ח ניסן השתחרר והרופאים שבדקו אותה וטיפלו בה אמרו ששום דבר לא נפגע במיתרי הקול והם לא רואים סיבה הגיונית לשתיקה והוסיפו שבמשך הזמן הקול יחזור כקדמה דנה.

מיועדנו נזכר שבאחרון של פסח עורכים בחב"ד סעודת משיח והלך ברגל מקווינס עד ברוקלין (כמה שעות טובות של הליכה).

הרבי בהתוועדות שלח לו שתי חתיכות מצה באומרו שהמצה היא לחם אמונה ולחם רפואה, ושרפאת ביתו תלויה באמונתו.

בכוס של ברכה, הנ"ל סיפר לרבי את כל ההשתלשלות, והרבי אמר שהסדר הנכון הוא חודש ניסן אמונה ואח"כ זה חודש אייר (ר"ת אני יי רופאך), אבל מה אשמה הבת שלאב אין אמונה שיהיה כמו בחודש אדר ונהפוך הוא, והרבי חזר על התנועה אם שתי הידיים, שקודם יהיה רפואה לבת ואח"כ אמונה לאב.

האב יצא מיד להתקשר והתברר שהדיבור חזר בדיוק כשהרבי אמר ונהפוך הוא.

מסכנה, אנחנו קטנים מדי לדעת מה מחוללת סעודת משיח, וצריכים להתחזק באמונה על מנת שיקוים היעוד כל המחלה אשר שמתי במצריים לא עשים עליך, ואם אין לנו מספיק אמונה שיהיה והפוך הוא. אין סיבה שעם ישראל יסבול כי אנחנו קטני אמונה.

אבל רק בחסידות חב"ד נוהגים בסעודה זו.

אני מניח שכמוני ישנם עוד בודדים שעורכים סעודת משיח, אבל גם הם נסמכים על הרבי, ולא מתוך מסורת אישית שלהם או של החצר שלהם. אם תשאל אותם מה המקור לכך שהבעש"ט הנהיג סעודה זו, הם יענו לך שחב"ד טוענים כך, ולא שהוא עצמו שמע כך מאביו או רבותיו או קרא על כך באיזה ספר.

וסיפור יפה אגב. תודה.

בלי ה4 כוסות - אבל נוהגים בזה

ב"ה

הרי אלעד, אתה סופר או מתענין בספרות סת"ם ומי כמוך יודע שהכתב שמכונה היום כתב האר"י ו/או ב"י אין לא שום קשר אם הכתבים שנכתבו לפני השואה, והאם יקום אדם ויגיד שיפסיק להניח תפילין כי הכתב שכותבים היום אינו הכתב המקורי?

וזה מנהג חדש שלא שיערום אבותינו?

עם ישראל עבר הרבה תלאות, ויש המון דברים שנעלמו כליל וחלק אחר שנתחדשו ע"י גדולי הדור.

בכל ליל פסח יש לי את אותה התלבטות:

במשפחתי, בבית סבא היה נהוג כמנהג טוניס שהילד הקטן היה לוקח את קערת המצות ובורח בריצה בין קוטלי הבית כשכל המסובין זועקים "שרק, שרק" (גנב בלועזית), דבר המסמל שבני ישראל יצאו באישון לילה כמו גנבים ממצרים. ולאחר שיחת הרבי שאין כדי לחנך את הילדים ל"גנוב" את האפיקומן. אני בהתלבטות גדולה, מצד אחד יש את דברי הרבי על חינוך השולל דוגמאות שליליות ומצד שני ילדי אינם מכירים מנהג זה כלל.

האם ביום מן הימים, כשאחד מצאצאי אולי יקרא על מנהג זה ויחליט לחדשו, יקום איזה מאן דהוא ויגיד שמחדשים משהוא בתורה?

המסר הוא ברור, אין לשלול מנהגים של עדות בגלל שאין לכך מסורת ברורה.

ראה ערך מנהג הכפרות, שהאר"י טוען שמקורו בשמי מרום והב"י טוען שזה מנהג האמורי, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

כנ"ל לגבי פתיל תכלת, אישית איני נוהג בכך, כי המהר"ש שלל את הנ"ל, (אומרים שאמר שהיה לוקח אתרוגי קורפו, קושר אותם בפתיל תכלת וזורק את הכל ביחד בשריפת החמץ) אבל מכך עד להגיד שמי שנוהג בכך מחדש דברים ומוסיף מצות, הדרך ארוכה וארוכה מאוד.

רק שלא קרא לזה סעודת משיח..

לשם סעודת משיח. זה ברור מכאן.

לפחות על המשפט הבא שלו אני מוכן לחתום

"ובמוצאי יו"ט היה משתדל לטעום חמץ"

זו חיבת מצוות מצה , שהגרא כמו הרמבם מחשיב למצוה כל ימי החג , כמו ישיבה בסוכה שחייבים בלילה הראשון ובכל יום אחר אם עושים זו מצוה אפילו שלא חייבים לעשות.

ומה חשבתם שסעודת משיח ? הרעיון הוא אחד, להפרד מהחג באכילת מצה סמוך לצאת החג. בדומה לפרידה מהסוכה. תקרא לסעודה זו באיזה שם שתרצה, מבחינת מהות הסעודה זה אותו דבר.

לא נורא, גם אני

ששייך ממילא יותר בשביעי של פסח, לא משנה את מהות הסעודה שבזה שווים הבעש"ט והגר"א.

יבחו"ל כשחוגגים את אחרון של פסח אז מודגש בו ענין הגאולה והמשיח בהפטרות וכו' ולכן יו"ט זה נקרא גם היו"ט של משיח והסעודה היא סעודת משיח.

אבל באה"ק שדוחסים שני יו"ט ביו"ט אחד הכול מתבלבל

זה לא שיש שני ימים טובים, ובארץ הקדש "דוחסים" אותם יחד כך שלא ניתן להבחין ביניהם,

מלכתחילא נקבע יו"ט אחד בלבד, ובחו"ל הרחיבו ופיצלו אותו לשניים.

הבדל של שמים וארץ.

שם הבאתי צילום מסך מחיפוש בגוגל

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2608895&whichpage=2&forum_id=19616

יש לדפדף מעט..

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127

ייתכן שחלק מהמקורות שם יסייעו לך. איני יודע האם המשמעות של סעודה זו בחב"ד ובמקומות האחרים שבהם היא נהוגה דומה.

הוא פעם האמין שהוא עכשיויודע במה א להאמין? או שהוא פשוט סתם מתוסבך שלא יודע מימינו או משמאלו?

אחרי שמסבירים לו את זה כנקודת מוצא,אין על מה להתווכח.

בשביל לא להאמין צריך לדעת במי לא להאמין - ושום אתאיסט לא עשה את זה.

אם אתה סבור שיש לך סיכוי מולם.

הם מה שנקרא "עגלה מלאה" כי הם שנו ופרשו. הם לא סתם תינוקות שנשבו או בורים ביהדות.

ולרוב הם נבונים ופיקחים מאוד..

כל מיני סוגיות שונות וקשות בגמרא, זה לא בהכרח אומר שהוא יודע היטב ונכון 

את תורת החיים.

ובאמת איתם הכי צריך להזהר, הם מסוגלים לתת הרגשה שהאמת איתם.. למרות שאנחנו יודעים

שלא- הדברים מחלחלים מהר וחזק מאוד.

זה מסוכן

עדיף לוותר עליהם, הם בדרך כלל לא באים כדי להקשיב באמת.

ובכלל.. זהירות מוויכוחים מהסוג הזה כי הם מזיקים לנפש.

צריך לדעת איך למה עם מי ומה עושים אותם.

צריך לזה הרבה הרבה הרבה ביסוס ושנים של לימוד תורה ועוד כמה עוגנים..

ב"הצלחה!

מה זאת אומרת אתאיסט ?

 צריך לראות לפי כל מקרה ומה המצב.  אם מדוברבמקרה שאתה יודע שעם הסברה לענין , שאתה יכול וברמה לתת, זה ישנה אותו - אז קדימה.

 אם מדובר במקרה שמה שיצא זה רק לא טוב , אז תתרחק מזה.

 ובכלל לא תמיד שלך נדמה שאתה הכי משכנע בעולם, זה בכלל ככה.

 המון פעמים כאלה, למשל כמו אני ,שאין להם מספיק ידיעה בכל מיני דברים  מנסים לשכנע זה רק מקלקל .

לדעתי אם הוא "הפסיק להאמין ולא סתם שאין לו כח לשמור מצוות זה אומר שמשהוא קודם היה לא ברור ואמיתי באמונה שלו. גם אם אז הוא חשב שהוא מאמין, אם בן אדם מאמין באמת באמת זה לא משהוא שיכול פתאום להיפסק

כשאתה בא להתווכח ממקום של סבלנות, הקשבה. ולא התלהמות.

כשיש לך מספיק ידע ומספיק בסיס.

ומישהו שיתמוך בך, ויוכל לגבות, ולעזור לך במקרה ותתקל בקשיים.

במה דברים אמורים?

יש אתאיסט, כופר. הוא משמיע טענות מבישות. מקוממות. שאתה רואה בהן אפילו פגיעה אישית.

השאלה מה אתה בא לומר לו. מה המניע?

לצרוח עליו שהוא לא צודק? אוקיי. זה לא יועיל, זה סוחט אנרגיות. ותיפגע עוד יותר.

אכפת לך שיהודי חושב ככה. הוא מסכן בעיניך ואתה מוכן לבטל מזמנך כדי לעזור לו?

אוקיי, נקודת התחלה טובה. רק שלא כל אחד כשיר לזה.

צריך המון ידע. צריך להיות בטוח בעצמך, צריך לא להתבייש לספר לדמות מוסמכת על זה שיש מישהו שמתווכח איתך.

דמות שתוכל להעשיר לך את הידע, ולסתור את הספקות שאותו אתאיסט הביא.

צריך לראות האם מי שעומד מולך בא במטה לשמוע או להשמיע, אם נוכחת לדעת שהוא מהמשמיעים.

מעדיפה לעזוב את הזירה.

ובכלל, אני חושבת שהכי טוב זה להפנות את אותו אדם לאנשים מקצוע טובים. לא חסרים סמינריונים מדהימים.

יש הוכחות מדעיות, ועוד... מי שמחפש את האמת באמת, ימצא אותה.

מי שלא, גם אם הדברים יעברו ממש לידו, הם יעברו מעליו ולא יחדרו.

הכל עניין של רצון.

המון ב"הצלחה וסייעתא דשמייא.

ב"ה

שהיה רבה של ירושלים אתנסה בכמה ויכוחים כאלה.

באחד מהם, הוא דרש ממי שישב מולו כדי להסכים להיפגש תנאי אחד והוא שאם ישוכנע על ידי בעל שיחו הוא יהפוך לאפיקורוס ואם להפך הנ"ל יצטרך לקבל עליו עול המצוות במלואם.

באחד אחר הוא ענה שיש לו תשובות לכל השאלות, אבל הוא מצטער אין לו תשובות לתשובות: אם להנ"ל היה שאלות ביהדות הוא מוכן לתת עליהם תשובות גם אם השאלות נוקבות, אבל הוא ידע שהשאלות אינן נובעות מרצון להעמיק ולברר, הם היו פשוט תירוץ למה הנ"ל עזב את הדרך של תורה ומצוות. רוב האנשים שמגדירים את עצמם כאטיאיסטים אינם עושה זאת מאידאולוגיה אלה הם מנסים להצדיק את התנהגותם השלילית ע"י שאלות למיניהם.

שיר למורה סיגל  שלנו!!!   (המנגינה של השיר יש אמונה...)

1. כמו אור בוקע ועולה

מאיר בחשכה

כמו טל תחיה מרענן

מצמיח הברכה

מורתינו היקרה מחממת מאירה

מורה לדרך ישרה

לדרך התורה.

פיזמון: נביע תודה לבטח נדע

עימנו נקח הצידה

צניעות אמיתית

ותפילה איכותית

רק איתך נהיה עידית שבעידית

דרך חיים

חיים נצחיים

נצליח למרות הקשיים

לחוש אמונה להיות איתנה

מה שכאן הפנמנו לנו מתנה.

1. מידות מצוות וערכים

את בנו משרישה

שעורים ולקחים

לחיי קדושה

מורתינו הטובה

במסירות באהבה

לכולנו קשובה

אותנו מלוה.                      

זה מה שקורה לחסידים של ויז'ניץ  שנהיים למוכרי דגלים  ברחובות ?