פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1797)

מי שיש לו חבר טוב שהוא שמח בראייתו ולא ראה אותו חודש, כשרואה אותו צריך לברך שהחיינו

וראיתי בפוסקים שאין לברך כן על אשה (שאיננה אשתך) כי אסור לאהוב אותה!!!

אבל ברור שהכוונה שאסור לאהוב אותה ברמה ל חבירות כזאת, אלא לאהוב אותה כחלק מעם ישראל.

צדיק (כל ישראל צדיקים!), קוף בלי חולם.

לגבי היו"ד, בדרך כלל יוצא משהו רפוי, בין יו"ד לבין אל"ף. אבל בגדול ממש מעצבן אותי שאומרים עם אל"ף.

אפשר לענות גם על החלק הראשון?

אז כן, יש לי ח' וע' (אבל לא ג' וצ'...)

ח,ע,ק,ט

לא מצליח לומר ג

צ,ו הרב בן ציון אבא שאול אומר לא לומר.

לגבי כל השאר - אצל רוב הקוראים המדקדקים לא מצינו שמקפידים.

ואשכנזי כמוני יכול להסתפק בחי"ת ועי"ן כהלכתן

(למרות שהיו זמנים ששקלתי לקרוא באשכנזי אותנטי - חולם Oy, קמץ O, תי"ו S...)

(תשאל גם - האם קוראים את קריאת שמע בטעמים? )

צד"י, קוֹ"ף.

(מלבד ה"היו זמנים"...)

צדיק, קוף בלי חולם.

אישראל.

מהלעשות,

אני מדברת איך שנוח. לא איך שחייבים ><

[אבל מה שכן- לפעמים יוצא לי ח' וע' למרות שאני אשכנזיה ואבאשלי גם מדבר הרבה עם ח' וע'.. קטע משפחתי דפוק ]

לא מדברת או מתפללת בח'\ ע' גרונית 

(מלבד מילת "שמע") 

צדי , קוף (חולם), יוד (חולם) 

לק"י

סתם..זה הדיבור הרגיל שלי.

ואומרת צדי וקוּף.

בתפילות, ולרוב גם בלימוד (ע"פ שו"ע ס"ס סא) - מקפיד על ח' וע'.

צדי (כמו שצריך לומר. ו'צדיק' השתבש בגלל האות ק' העוקבת לה).

גימל - לפי המצב רוח. בד"כ לא. למעט "לא ניגע לריק".

קוף בשורוק.

ישראל - גם הלכה פסוקה שם.

ומשתדל להדגיש ח' וע', וכן קמץ גדול ושוע נע.

לפעמים ההרגל הורס לי

אנשים כלבבי (כל עוד הם לא על חשבוני). 
אבל ברצינות, אולי הם פשוט התחילו חלש, וזה ישתפר לאורך היום, והם יעשו עבודה מקצועית וטובה.  
אם לא, אז זו בעיה, כנראה כזו שתצטרכי להכיל, ולהיזהר להבא.  
איך שמעת עליהם? הומלצו? לכל הפחות, תדעי לתת להם המלצה שלילית. 
בכל מקרה, תנסי לא לקחת ללב. 
יום מוצלח!

לא אני שמעתי עליהם, לא אני הזמנתי את השיפוצים, ולא עלי להיזהר להבא.

אני רק הבת שאפשר לבקש ממנה להישאר יום אחד בבית ולהשגיח...

עכשיו אחד מהם ביקש אופטלגין וכוס תה.

אז מסתבר שהוא חולה, אולי לכן ההפסקות התכופות והארוכות.

ואני לא לוקחת ללב סתם רוצה לסיים את העסק הזה.

הלוואי וכל השיפוצניקים היו כך!!! 

בהצלחה!!

יא ארצ'י יא ארצ' אלג'דוד
פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י
יא שעבי, יא שעב אלח'לוד
בעזמי ונארי וברכאן ת'ארי

אני מעדיף כאלה שאוכל להשאיר את מטאליקה ברקע כשהם עובדים,

והם ייהנו יחד איתי (אבל לא יותר מדי )

בעקרון גיליתי שפועלים שונאים שאני משגיחה עליהם

(בד"כ זה תפקיד של אחרים בבית,

אבל פעם אחת לקחתי פיקוד)

והאם חסרים לו עובדים?

למצוא הוצאה לאור שהוציאה אותם,  (לא וילנא או ונציה, אלא משהו שעדיין קיים...), ולפנות אליהם.

אפשר לחפש את הספרים באוצר החכמה, או בספריה תורנית גדולה, כדי לבדוק בהם באיזו הוצאה הם יצאו.

איפה אפשר להשיג בארץ, או שהם ישלחו בדואר. (לא יודע בכמה זה ייקר את הספר).

בית אריאל זה המוסד של הרב שאר ישוב להוצאת כתבי אביו.

מחשב,אבל רוצה לקנות..

יותר מדי דברים גורמים לי להתלהבות שקשה לפרט,

רמת ההתלהבות לרוב גבוהה מהתגובה של רוב האנשים לעניין.

למשל- ילדים, עננים, שקיעה (שמיים בכללי), חיפושית שבדיוק נחתה על פרח, צורה מעניינת על החול, פתרון יפה של תרגיל במתמטיקה או בתכנות (אל תעשו קולות של הקאה! כן, אתם!)....

מספרת לרוב לאחותי (שלפעמים מסכימה איתי) או לבעלי שמחויב להקשיב גם אם לא ממש מבין על מה ההתרגשות

מוזר זה ה-דבר, bizzare is what we are 

חתונה-לידה-הקמת משפחה 10

שמישו שולח לי סמסים מעצמו - 10 ביני לבין עצמי.8 לחברות שלי

שאחותי הקטנה עושה משהו שהיא עוד לא עשתה (כגון, מצליחה להגיד ר') וכשהיא אומרת משפטים שנונים למוות. 8

כשטוב לי 10

אני בד"כ משתפת חברה או עוד מישו ספציפי

גם אז הוא לא עמוס לעייפה...

שמחת בית השואבה אצל הרבי, כשחברה טובה נהיית כלה, ציון גבוה במבחן, ירושלים שלי המדהימה וכו וכו...

ואם אפרט זה יהיה חתיכת אאוטינג (אם מישהו עוד לא עלה עלי )

והסביבה צוחקת עלי רבות, על התלהבותי המוחצנת |ילדה קטנה|

למשל התלהבתי עד הגג כשקיבלתי את תלוש המשכורת הראשון שלי,

התלהבתי כשהורדתי לראשונה אפליקציה לנקסוס

אני מתלהבת כשאני פוגשת חברות,

אני מתלהבת כשאני עושה שטויות

אני מתלהבת מהים...

10

כמעט ולא. כי אין לי מי שיתלהב מזה

בפני שלושה אנשים כאשר ידוע שהם לא שומרי סוד, החפץ חיים אומר שהוא לא ויודע מה המקור של הרמבם ומומלץ מאוד שלא לסמוך על זה.

כותב שעדיף לא לסמוך על זה. אבל נראה לי שזה חומרא שאין הציבור יכול לעמוד בה.

אבל אתה מוכן להביא ציטוט ומיקום מדויק יותר מהגמרא בערכין?

לדבר דיבורים שליליים, ולכן לא טוב להגיד בכלל לשון הרע (אלא אם כן זה באמת לתועלת)

והוא מביא את הסיפור בגמרא על התלמיד שאמר על נבלת הכלב שהיא מסריחה, והרב תיקן אותו (אני לא זוכרת את הציטוט המדוייק ומאיפה זה)

מופיע בספר חובת הלבבות (שער ו פרק ו):

ונאמר על אחד מן החסידים, שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת. אמר להם: כמה לבנים שניה. ונתחרטו על מה שספרו בגנותה. וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כ"ש באדם חי, וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה, כ"ש שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין. והיתה כוונתו להוכיחם, שלא ילמדו לשונם לדבר רע, וישוב להם טבע. וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב, ישוב להם טבע קבוע.

וכן הוא בספר אורחות צדיקים (שער כ"ה) ובספר שערי תשובה לר"י מגירונדי (ש"ג אות ריז).

כמו הרמב"ם, לדוגמא, שרוב האסמכתאות שהוא מביא

הם דווקא מהתנ"ך.

היום המצב התהפך. ראייה מדברי חז"ל בד"כ נחשבת כראייה

יותר חותכת ומשכנעת ממובאה תנ"כית. יש לזה לדעתי כמה

סיבות, ומהעיקריות שבהן: א. מעמד התנ"ך במשך הדורות.

ב. ריבוי וגיוון הפרשנות שנכתבה במרוצת הדורות על ספר התנ"ך

הביאו, שלא במודע כמובן, ליצירת תדמית גולמית של הטקסט בספר.

העושר הגדול בסגנון הפירושים נתן תחושה שהטקסט יכול לסבול

כמעט כל פירוש אפשרי.

היום התקשורת כל הזמן מנסה למצוא דברים מעניינים ולכן לפעמים היא מפרסמת גם אם זה רק שמועה או שרק מישהו אחד אישר את העובדה (וזה לא תופס, כי צריך שני עדים, ויש עוד הלכות- בנים, צריכים להיות אמינים וכו')

יכול להיות שההיתר על משהו שהתפרסם בעיר רלוונטי רק לאז- שאם משהו התפרסם זה אומר שבאמת יש לו בסיס.

היום זה שונה כי התקשורת מעוותת עובדות ומשנה דברים 

קיצר, אל תסמכו על ההיתר הזה..

רק רציתי להראות שאפילו אין כאן (בוודאות) שני אנשים ששמעו את המקרה.

ויש משהו בשני עדים- לא להלכות לשון הרע, אבל יש הלכה שאומרת שאם יש רק עד אחד למקרה מסויים אסור לו להעיד, כי ממילא אין אפשרות להוכיח שזה היה (כי חייבים שני עדים) ולכן זה לשון הרע להגיד (כי זה לא לתועלת, אין הרי מה לעשות עם זה בכלל)

מזה הסקתי (בקל וחומר..) שאסור לדבר על שמועה מהתקשורת, כי לא ברור שמקורה אפילו בשני עדים, ולכן אין שום וודאות שהיא אמיתית וזה לשון הרע יותר חמור (הוצאת שם רע)

והחפץ חיים לא ממליץ לסמוך על המתירים

אבל בנתיב חיים כתב שזה רק כשרק ידוע בפני שלושה אבל אם זה ממש מפורסם כמו בטלויזיה,  יהיה מותר לכו"ע

(ולכן מותר לומר שיגאל עמיר ניסה לרצוח את רבין...)

אבל אבל, כתב החפף חיים שגם כשמותר זה רק כשאתה מספר את הדברים לתומך, ולא כשאתה מתכוין לגנות.

להתכוין לגנות זה איסור נפרד גם אם אין נזק בזה, ואפילו אם שני אנשים ראו את המעשה, אסור לאחד להזכיר לחבירו את הסיפור אם כוונתו לגנות.

לגבי על מי מותר לדבר, זה קשור לשירשור השינאה שנחסם

מותר לדבר לשה"ר על רשע שעושה עבירות ולא חזר בתשובה, אם כוונתך לתועלת  - להכפיש את הרשע בעולם, ולהגביר כבוד שמים. אבל יש לזה את כל התנאים ש לשה"ר לתועלת...

מותר לדבר לשה"ר גם בלי תועלת על אדם שיצא מכלל עמיתך (מחלל שבת בפרהסיא, כופר באחד מעיקרי הדת, וכו') אלא אם כן הוא תינוק שנשבה.

(האמת היא שראיתי הרבה אנשים שחושבים שכל החילונים בימינו הם תינוקות שנישבו, ויש בהם פנימיות טובה וכו', ואעפ"כ לא מקפידים לא לומר לשה"ר על פוליטיקאים. אבל לצערינו לשה"ר זה עבירה נפוצה מאד, שקשה ללמוד עליה מהמנהג)

מה זאת שואלת זה בעצם האם מותר לדבר לשון הרע על איש תקשורת, (ח"כ למשל) שמפרסם את דבריו ברבים, ואף כותב אותם שחור על גבי לבן?

|לוקחת לתשומת לבי|

כי טיש זה נפרד 

ושירה בציבור זה מעורב בדכ

אני הולכת לשניהם....

בשניהם בקושי שומעים אותי. אבל כמובן שבשירה בציבור אני יותר משתדלת שלא ישמעו אותי....(אבל זה לא בגלל שאני צדיקה מידי אלא כי זה קל לי תודה לה׳)

אל אצלך.... אההם, גיליתי כל מיני דברים יהיה מעניין ללכת איתך לטיש או לשירה בציבור!!

ו.... הזכרת לי שירשור שרציתי לפתוח, מרשה לי לנצלש??

אם כן, אנצלש. זהו.

מקום להתיר את זה בפומבי, כלומר, שכל אחד ישאל את הרב שלו. אישית הייתי בכזה פעם. 

אינני מכיר את המציאות.

אם שומעים אותך, אפילו גבר אחד {שלא קרוב משפחה שמותר לו לשמוע לפי ההלכה}, אז זה אסור, גם אם הקול שלך נבלע בתוך המולת הקולות.

אם את שרה לעצמך בשקט, אז זה מותר. {אלא אם כן יש שם עוד דברים הלכתיים שיכולים למנוע את הגעתך לשם.}

יש דעות הלכתיים אחרים, אבל כתבתי את מה שנראה לפי דעתי, וכך רוב הפוסקים כותבים.

ליישב את חיבוטי נפשייך אין בידי, כי אני לא במציאות של האיסור של "קול באשה ערווה"..

כבר על שרה אמנו רואים שהיה לה עוצמה מיוחדת בקול, "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". יש לקול של האשה היהודית כוח ועוצמה מיוחדת. לפעמים דוקא הקול השקט והצנוע, הוא הקול העוצמתי.

כשהיה אכפת לי ממה שציינת- הייתי עונה לעצמי בדיוק את מה שאמרת (שכולם שם זקנים, מי שם עלי בכלל, לא שומעים וכו')

לטישים אני לא הולכת, אבל גם  ככה זה נפרד ואת כאילו לא קיימת שם. אז שירי!

[למשל אירועי זמרשת. זה ממש מצחיק, כמעט על כל צעד שלי שם עוצרים אותי ושואלים בתדהמה: "מה את עושה כאן?"  מומלץ לחובבי זמר עברי עתיק!  ]

אא"כ חיים כמו אנדרוגינוס שזה כבר משהו אחר.

עוד לפני שנכנסים לגדרי וחשבונות ההלכה היבשים,

יש לשים לב לאווירה הקיימת שם. וכמו לגבי שבת שיש

את דין 'זילותא דשבתא'. וכן בדיני ממונות יש את מושג

'דין מרומה' וכן הרבה דוגמאות. והצד השווה שבכולם,

שמבחינה פורמלית פרטנית הכל נקי, אך משהו בו מסריח.

כך גם כאן. עצם זה שנשים וגברים מתכנסים לשם שירה

לא מריח טוב. פורום עם אופי כזה הוא אנטיתטי למגמת

התורה בכלל ורוח ההלכה בפרט.

ובאופן ממוקד יותר:

טענת זקנת בציבור או העובדה שהם נשואים - אינה מחזיקה

מים מבחינה הלכתית. לא מצאנו חילוק בהלכה באיסור קריבה

בין צעיר לבין זקן או בין נשוי לבין רווק (למעט מקרים בודדים כמו

בסוף  קידושין וכד', אך וודאי שלא כאן).

לגבי הטענה של ריבוי קולות - לדעת רוב הפוסקים לא שייך

ההיתר מצד תרי קלי לא משתמעי, שהרי סייגה הגמרא דבחביבא

ליה יהיב דעתיה (כמו במגילה וכד'), וקול אשה חביבא ליה

(עי' בנדה ל: ובברכות נו: ע"ש ברש"י). ועי' שו"ת שרידי אש

בח"א (סי' קכא).

נמצא א"כ שהכינוס הוא כנסייה שלא לשם שמיים מבחינת ההלכה,

וא"כ יש איסור אף בעצם השהייה שם, וכמו שהוכיח בשו"ת אגרות

משה (חיו"ד ח"א סי' קנו) מיומא (ע.) ע"ש.

ויש לציין שכבר מרנא החת"ס (חחו"מ סי' קצ) כינה מעשה הרבה

יותר מתון ועדין מזה בשם: "תועבה". ודין בזה למבין.

וקיצרתי מאוד.

יש גמ' מפורשת בסוטה שזמרי גברי ועני נשי - פריצותא

ומפורש שגם מקהלה נפרדת, שיש גברים בנפרד ונשים בנפרד - אסור כיון שהגברים שומעים.

ולשון הגמ' "נשי" שהוא לשון רבים!

א. לגבי לשיר, מה זאת אומרת הוא לא מקפיד? ואם הוא לא מקפיד לא לחלל שבת, גם אז תכשילי אותו?

שירת נשים זה לא מח', זה גמרא מפורשת, שו"ע מפורש, וכל הפוסקים צועקים על זה. (במקרה למדתי את הנושא)

ב. עצם המציאות של להיות במקום המוני מעורב, זה לא צנוע. ראיתי הרבה רבנים שצועקים על הנושא.

חסר ערבים לנשים בלבד?

טוב, אין לי כוח  לכתוב

ואין לי כוח לפרט או להביא מקורות

או להילחם מול עגבניות 

תדעי שיש דעה אחרת 

גם מבוססת הלכתית, גם להם יש צניעות יהודית טבעית, וכולי

אבל פורום זה לא מקום ל"שוק דעות הלכתיות"

עשי לך רב! (או רבנית) 

אומנם שאלתי בסוגריים [מותר...?] והסוגריים היו כי לא באתי לשאול שאלה הלכתית..

(אלא יותר רציתי לחדד אצלי קודם את השאלות הקטנות...)

את זקוקה לחברותא 

לגלגל איתה מילים, ושאלות, ותהיות על העולם בכלל והעולם הדתי שלך בפרט ... 

עד שתביני - מה בעצם את רוצה לשאול את הרב שלך 

אף פעם לא חשבתי שיש בזה בעיה.. אבל אולי זה בגלל שלא שומעים אותי

היה מעניין לקרוא את הדיון

אך בשרי ההיפך?

מספיק קרדיו להיום.

הכתב שלי נהיה רשמית כתב של רופאים.

רבי יצחק (אבא שלו)? המלמד שלו?

(או המלאך..)

התתכוונתי לאבא שלו (למרות שגם המלמד שלו יכול להיות..)

חידה נחמדה

(הצעת חוק: לא לרשום תשובות לחידות בכותרת)

והאמת תהיתי אם זה לא זועק מה שכתבתי בסוגריים...

אקח לתשומת ליבי..

דיברתי על מי שענה על החידה בכותרת תגובתו.

לא הבנתי מה מפריעות הסוגריים?

סליחה-הסוגריים מגלים

מתוך דיקדוק ביינישי בשאלה, "מי הראשון שלמד חומש עם רש"י - כלומר, אם נדקדק, עם ר-ב-י שלמה יצחקי. כשהו היה קטן הוא לא היה רב. אז אני מניח שהראשון שלמד איתו תורה בזמן שכבר נחשב רב, היה החברותא שלו באותה עת... ..

כן, זה דיקדוק ופילפול רב, מקווה שלא הרסתי לכם יותר מידי את הבדיחידה...

כתב רש"י הכוונה "כתב של הערות" כדי להבדילו מגוף הטקסט

רש"י הוא ההערה הראשונה על הגמרא והחומש, אז קראו את זה על שמו

מי היה הכי מפורסם לנו שלמד חומש עם רש"י? 

ישר כוח.

ואני חושב גם על המשפחה האומללה, שבאים ואמרים להם הבן שלכם רוצח.. גם לא פשוט בכלל.

לגמרי

לחשוב שדבר כזה יכול לקרות לנו בליל שבת,מתחת לאף,פה בישראל

כמה שהרציחות הופכות למחזה שכיח-אסור לנו לשבור את התמימות

והדברים האלה מזעזעים בכל פעם מחדש

אתה מדבר על הרב/הנדיב הזה שמצאו אותו מת, נכון?

סיפור עצוב לא ברור בכלל מה קרה..לפחות לפי מה שאני בנתיים יודע חושדים שאולי זה קשור לאנשים שהיה חייב להם כסף - אבל לא ברור - אם חטפו אותו כדי להשיג את הכסף, לסחוט את המשפחה וזה - אז למה רצחו אותו לאחר מכן?

לא מובן ומזעזע, אבל ישנו הבדל בכל זאת - כנראה שהרוצחים שם לא היו יהודים - ורוצח יהודי זה מזעזע אותי הרבה יותר, כי רוצח לא יהודי - אני לא מצפה מהגויים האלו ליותר מידי, כאשר פשוט ביום ראשון הם הולכים לכומר, מתוודים, נותנים קצת צדקה וסגרו את החטא שלהם כלפי אלוקים - לצערי, היהדות זה הדת השפויה היחידה בעולם כיום - וכאשר אפילו יהודי הורג את חברו סתם, בגלל כלום - זה מזעזע ביותר!!!

גם הרוצח ממשפחה דתית?

מישהו יודע?

שיעור כל-כך משעמם?

מה מוכיחים? (אם זה לא אאוטינג מדיי רציני)

(דווקא מעניין...)

אבל אני לא הכרתי את שם ספרו לפני שהסתכלתי באינטרנט.

ז"א, אולי הרבה מהידע שלנו עליו מגיע ממה שהוא כתב, אבל הספר עצמו לא נורא מפורסם. הממ.

כתב פירוש על התלמוד? פסקי הלכה?

הוא ידוע בגלל דברים אחרים

והוא לא מפורסם בעיקר בגלל שהיה רב...

(חוזרת גם על מה שכתבתי בהודעה הראשונה - מקווה שמכירים..)

ברוך הבא

הידוע בכינוי רבי יוסלמן.

ומוכר היטב למי שקרא את ספרי הרב להמן

יפה!

תודה לכם.

קישור לויקיפדיה

אבל תודה!

החכמתנו!

בהתחלה, ובתוך השרשור...

תודה לך!