שרשור חדש
התקווהדוד.ב
התקווה.
אומרים שהתקווה להיות עם חופשי הינה בת אלפיים, אך התקווה הינה מאז פרוץ האדם לעולם.
התקווה שמחזיקה את כולם בעיתות משבר, צרה ומצוקה.
אוי, כמה אור היא מכניסה לנפש.
אני בתחושה טובה עכשיו, ואני פשוט מפחד מהתחושות הכואבות יותר שיבואו.
אותם תחושות שהיו כאן כבר שלושה חודשים.
לפעמים מנחמת אותי המחשבה שככל שאחווה יותר קשיים ותחושות קשות יהיה לי את הsay לדבר עם אחרים על כאב וקשיים.
אני קצת לא מסכים לעצמי להיות בטוב.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מחשבות מעניינות נוגעות
ומעוררות מחשבה..
לרגעבין הבור למים

 

ממתינים
למילים שיפרצו את גבולות הסאבטקסט
מבינים ללא שתיקות, מה שלא נאמר מעולם.

 

ממתינים
לרגע מוחלט בתחומי השטח האפור.
לצרוב בזיכרון את משמעות הזמן המצטמק

 

ממתינים
לטוב שלא יבוא. לסופו של האינסוף.
לרגע מתקהה, ורגש מתחדד.

 

ממתינים.
עוצמים עינים, אוטמים אוזניים ולב.
וחיים. 
לרגע.

 

 

...רחל יהודייה בדם
עמוק נוגע ויפה
❤️
מזה השיר המהמם הזה?(^-^)

וואו!

יפהפה 

את גאון כתיבתי.מזמור לאל ידי
את יודעת?...
תודה לכם...בין הבור למיםאחרונה

(:

מוזמנים/ות מזמור לאל ידי
היי, לכאן נכנסים לסדנת " עטים מהבתים" הערב ב19:00 . *שימו לב- לאחר 45 דקות יש להכנס לאותו הקישור להמשך הפגישה*
מחכה לראותכם, שלומית.
שלומית כץ is inviting you to a scheduled Zoom meeting.

Topic: שלומית כץ's Zoom Meeting
Time: Feb 11, 2021 06:55 PM Jerusalem

Join Zoom Meeting
Join our Cloud HD Video Meeting

Meeting ID: 727 1251 4045
Passcode: chcB2M
אני גם אהיה שם😇מזמור לאל ידיאחרונה
הם אמרו לומזמור לאל ידי
הם אמרו לו תבוא
הם אמרו לו תלך
אחד כמוך- לא רוצים פה
כאן יש מקום רק ללב
הם אמרו לו- אתה שונה
לא פה ולא שם
אם תרצה או לא תרצה
אתה כבר לא חלק מכאן
הם אמרו לו - עכשיו
אין מקום למחר
אם תחיה או תמות
זאת רק שאלה של זמן
הם היו נחושים
אכזרים עד כאב
הם לקחו ממנו הכל
עד שלא נשאר מה לתת

אבל אי שם
הוא עוד בחר להאמין
בבוקר חדש שיגיע
ויניס את הצללים
הוא היה - נחוש ללא היסוס
לא לעצור רגע, רק לרוץ ולרוץ

והם אמרו לו - משוגע
לאחד כמוך אין מקום
או אי של מבוכה
נבחרת לשרוד
נבחרת להתנגח
לא לרקוד חצוצרות
בין אופק לקרח
אם אמרו לו תלך
ולעולם לא תחזור
הם אמרו לו תראה
אין מפלט מהקור
הם היו שם תמיד
כאילו שם בשבילו
אך עמוק בפנים הוא ידע
הם מעולם לא איתו

אז הוא לחם ולחם
עד שלא נשאר כבר דבר
רק כאב וצללים
רק שדים מן העבר
הוא הלך לאיטו
רדוף זמן, רדוף תהום
שקוראת לו אליה
כמו צל של שיגעון

בין חולות הזמן
הוא נדד
בין הרים ובקעים
נחוש להעז
נחוש להרדים
ובכל מקום בו פגש
עדר אנשים עיורים
הוא פקח את עינהם
מעתיד של מתים

בין דמיון לשיגעון
בין כנפי מלאכים נושקים
את ליבו הגס לא ההין לשכוח
לא עזב את המתים
הוא הלך חרש חרש
בין סיוט לביעותים
בין חשיכת שדה קרח
לעמק של פרחים

ויום אחד עוד תדעו
את שירתו האחרונה
עייף, חיוור, נטוש
הוא יזמר עוד בדממה
בתוך עמק ערפילי
ומצבור של לחשים
את שירתו האחרונה ישא
כמו ים מלא צלילים.


21/06/20
21:19
...רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד ומלא בעומק
יפהבין הבור למים

כאב ואופטימיות משחקים בהרמוניה 

 

עם נגיעות של פוליקר ;)
(או שזו רק אני?)

חחח... אני ופוליקר?מזמור לאל ידי
איזו מחמאה... ואו!!
תודה🙏
מדהיםאפילו
ממש.
תודה לך🙏מזמור לאל ידי
מרגש לשמוע.
מקסיםאלפיניסטית

קצת עצוב קצת בודד קצת מקווה

והרבה נוגע ללב

 

ריגשת.

תודה ממש🙏מזמור לאל ידי
מרגש לשמוע
הו וואו(^-^)

מדהים. יש לך דימויים ממש יפים

והבית האחרון מטורף.

ואוו איזו תגובה!מזמור לאל ידיאחרונה
המון תודה לך!!🙏🙏
בעת לחישות *לזכרה של דיאנה רז הי"ד*מזמור לאל ידי
בעת לחישות
תשסע הנפש
בעת מעגלי
רמיה

ובעת מקלט
תבכה הרפש
שחדר בלילה
בנהימה

ובעת אתבונן
ממרחק זעקה
ואשמע יללות
מעוקה

ולבבי שבכה
על ילדה שאבדה
יתפרק בנשימה
בוכיה

ואזי לחישות
מילמולי הרגעה
אלחש לך בחן
בחיבה

דם ליבך
שנדם באחת
בעודך מדממת
מדקירה

וגופך שנשזר
בגופה אפלה
עטוף תכריך
מדומע

רציתי ללחוש לך
מילים של רוח
שיביאו מרגוע
לנפשך ששצפה
אך במקום זאת
רק בכיתי
כי נשאר לחבק
רק גופה.

*דיאנה רז הי"ד*

הָיִיתָאלפיניסטית

הָיִיתָ.

 

הָיִיתָ שְׁבִיל – נָתַתָּ לִי דֶּרֶךְ
הָיִיתָ לִי שְׂמִיכָה
לקּוֹר שֶׁל סְתָיו


אָחַזְתָּ בְּיָדִי - נָטַעְתָּ בִּי עֵרֶךְ
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם הִיכָּה
וְהָרוּחַ נָשַׁב

 

חֲזוֹר בְּבַקָּשָׁה . בּוֹא אֵלַי עַכְשָׁיו.

יפה ממשהרמוניה

באמת פשוט ונוגע

 

רק תשימי לב שהניקוד לא מדוייק... במילים "ערך" ,"לקור" ו "נשב"...

חח כןאלפיניסטית

תודה על התגובה 

(תיקנתי)

(מנפלאות הנקדן האוטומטי- בן דוד של גוגל טרנסלייט)

מעולה👍הרמוניה


...רחל יהודייה בדם
מאוד יפה,איכותי..
ואי מהמםבין הבור למים

אהבתי ממש

את כותבת מקסים ❤️

היי תודה לכןאלפיניסטיתאחרונה

איזה כיף, תודה 

יש לכם עצותשלג.

מה עושים כשכותבים משהו, ומשפצים אותו ומשפצים ומשפצים.. עד שמאבדים את זה לגמרי?

אבודה במילים של עצמי🙄

חחח🤦‍♀️הרמוניה

לדעתי תתרכזי ברעיון של השיר שאת רוצה להעביר

כןבין הבור למים

תעזבי את השיר כמה שעות/ימים/כמה שצריך

תני לו להישכח ממך

 

אחכ תחזרי אליו תראי איך המבט עליו יהיה שונה

 

ככה אני עושה  

זה ממש עוזר לי 🤷‍♀️

 

 

 

 

" " "אלפיניסטית

כשאין השראה (בכלאופן אצלי) משפצים את הטקסט

וכשיש השראה הטקסט פשוט זורם

אני אישית לא כותבת כשאין לי השראה , אני לא אושיב את עצמי לכתוב.

אני מסכימה עם "בין הבור" פשוט תחכי לזמנים עם השראה

לא בדיוק מה שהתכוונתיבין הבור למים

ואני דווקא חולקת עלייך בקטע הזה

 

[דעה אישית, מוזמנת לחלוק עליי כמובן]

 

לא מסכימה עם הרעיון של "לחכות להשראה"

אלא, לכתוב כל הזמן, "להושיב את עצמך בכוח"

ובזמנים של השראה אפשר גם לחזור לעבור על השירים ולחזק אותם 

 

האמתחלילוש
אצלי דווקא חשובה התשוקה לכתוב, מרגיש לי לא אמיתי אם זה בכוח..מזוייף. אא''כ זה איזה קטע שכלי שצריך לכתוב ואז לא צריך השראה.
מה שכן, לא טוב לחסום אפילו רצון קטן לכתוב, זה מדכא אותו.
בטח חשוב, לא טענתי אחרתבין הבור למים

ולא אמרתי מזויף, אמרתי בכוח. אלו דברים שונים

 

הרעיון הוא לא לכתוב רק מתוך איזו הארה, אלא ממקום שגם בא לפתח את הכתיבה

אם תכתוב רק כשנוחתת עליך איזה מוזה, זה לא בהכרח מעיד על רמת הכתיבה שלך באופן כללי

אלא על רמת ההארות שלך

 

 

בכל אופן, אלו סתם השערות חסרות ביסוס שלי #

 

 

מגיבה פה לכולכם..שלג.אחרונה

תודה על העצות

העניין הוא שכתבתי משהו ממש מהשראה, אבל אני לא רוצה להשאיר אותו ככה. באלי לשפץ הכי הכי עד שאני ארגיש שהכל יושב טוב.

רק הבעיה זה שאני מפחדת שעם כל השיפוצים זה כבר יצא לא אמיתי. ואז זה לא שווה כלום..

מקווה שהצלחתי להסביר..😅

 

מפגש מפגש מפגש מזמור לאל ידי
בשעה טובה ומוצלחת אני שמח לבשר
על מפגש כתיבה פיזי שיתקיים ב... (רמקולים)
יום שני הבא, ה15.2 בירושלים.
מפגש בסגנון פורימי, מגוון סדנאות והפתעות
פרטים נוספים, והרשמה- בפרטי

בואו בשמחה!!!!
כמו כן ביום רביעי השבוע ה11.2 יתקיים מפגש זום.מזמור לאל ידי
מוזמנות/ים:

המפגש זום מחר!! מומזנים/ות בשמחה😇😇מזמור לאל ידי
מתייג:מזמור לאל ידי
עבר עריכה על ידי מזמור לאל ידי בתאריך כ"ו בשבט תשפ"א 14:14
@חופים חופים
תודה על הכבודחופים חופים
להיכלל ברשימת המוזמנים
אך נשגב מבינתי מצב העניינים
תוהה לעצמי מה הסיפור?
הרי ברור שלפורום אינני קשור
גם אם פה ושם יוצא לי חרוז
להזכריני היה פזיז וחפוז
אני טרול רק בצמ"ע!
- אז על מה זה? ולמה?
ישלך חריזה נפלאה.מזמור לאל ידי
לא ידעתי שאתה פה על תקן טרול,
ובטח שלא ידעתי שאתה רק בפורום אחד.
>>חופים חופים
עבר עריכה על ידי חופים חופים בתאריך כ"ו בשבט תשפ"א 15:21
עבר עריכה על ידי חופים חופים בתאריך כ"ו בשבט תשפ"א 15:20
איני על תקן טרול?!
בו זמנית אינך יודע ואינך יכול לסבול!
הרי מולך הצהרתי במפורש
החריזה מסתירה את הפצל"ש
הפרסום הרשמי עלה😇😇😇😇 מזמור לאל ידי
בס''ד

מצלמים? 📷 כותבים? ✏ משוררים? ✍🏻 מציירים? 🎨

בעזרת השם הנכם מוזמנים למפגש אומנותי וסדנאי בסגנון פורימי! 🥳

*מה בתכנית?*
⚜️סדנת כתיבה בהנחיית המשוררת והסופרת הדר
⚜️סדנת צילום בהנחיית הצלמת איילת
⚜️וסדנת ציור בהנחיית הציירת הדס

נכיר אחד את השניה
ונלמד על טכניקות של כתיבה,
איך להניע את הרגש לכדי יצירה,
איך לצלם מהסמארטפון כמו במצלמה מקצועית,
ואיך לצייר גם בלי ידע מוקדם בתחום.

*תאריך:* יום שני ג' אדר ה15.2.21
*שעה:* 15:30
*מקום:* ירושלים
*עלות:* 15 ש"ח עבור כיבוד.

*מה להביא?*
מחברת/ דפים+ כלי כתיבה

*ההגעה למפגש בהרשמה מראש בלבד*
מוזמנים/ות לפנות בפרטי

בואו בשמחה, מצפים לראותכם

עדכון: המפגש הוקדם ליום ראשון מזמור לאל ידיאחרונה
פרטים בפרטי
משפט עמוק שיצרתידוד.ב
משפט שיצרתי לאחר עבודה פנימית עמוקה וארוכה:

"איזון הוא המוכנות לצאת מאיזון"

מעניין אם מישהו יתחבר לכוונתי.
...רחל יהודייה בדם
זה מעניין..
..דוד.ב
תודה.
מעניין למה התכוונתחלילוש
תרצה להסביר?
יפה 🙂בין הבור למים

הזכיר לי "כל אדם זקוק למקום שפוי בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה"

לא אותה אמירה, אבל מאוד קרוב

 

אהבתי (:

 

..דוד.ב
יואו איזה משפט יפה. וואו.
כוונתי.דוד.ב
"איזון הוא המוכנות לצאת מאיזון".

כוונתי,

איזון במילים אחרות הוא סדר.

ובאמת, בשביל להיות בסדר, צריך להיות בסדר עם זה שגם לא יהיה בסדר.

לא מרגיש שהצלחתי להסביר.

אבל בסדר
...רחל יהודייה בדם
הצלחת להסביר טוב מאוד לדעתי
..דוד.ב
וואלה. איזה יופי
מדהיםחלילוש
..דוד.ב
איזה יופי. תודה.
לדעתי זה מפתח גדול לחיים מאושרים יותר.
זה עלה לי אחרי מאמצים ארוכים התובנה הזאת.
וואו אהבתי ממש.רק הפעם.
..דוד.באחרונה
איזה כיף. תודה.
סיסמא קלישאתיתחלילוש
כל כך מתגעגעות הן
זה זמן שלא נשאו חן.
מעולם מכוסות, עוד לא גאולות
מקוות לפרוש כנפיהן, מעבר לגבולות

קלישאות קלישאות
אותנו מקיפות
אינספור סיסמאות
אפס תובנות

מרפרף על השורות
לא חוזה בנצורות
פוגש מילים, תבניות
נשארות הן ריקות. חיצוניות.

-למה בתמונה שבחדרו לא יביט?
הרעיון פשוט, הרעיון קליט
אבל לדרך הוא יוצא, כך החליט

יוצא ר' יהודי מן הכפר
מתחת לגשר הוא חפר
גילה שאין, הבין שיש
רק בתוך התנור, בין שערי הלב

רבות דש האדם בעקביו
מראשית, עד אחרית חייו

לו רק יאזין, לו רק יסכין
להטות אוזן.
לו רק יקשיב, לו רק ירהיב
להבין מהגיוני חייו.

הקלישאות.
תודה לךחלילוש
...רחל יהודייה בדם
נעים, יפה ומעורר מחשבה

אהבתי מאוד
איזה כיףחלילוש
תודה!
אתה כותב יפה...אפילו
לא ירדתי לסוף דעתך...
אתה נגד קלישאות?
תודהחלילוש
ח''ו
באתי לומר שבתוך כל המשפטים הנדושים מסתתר עומק, הרבה אור יש דווקא במה שנראה לנו שגרתי ואפילו רדוד.
אוקיי, פשוט לא הבנתי את הסוף...אפילואחרונה
תודה על ההסבר.
צרחה..שרה את חייה
הצרחה הזאת
שכל כך רוצה לצאת
הכאב המפלח,
הפחד שלא יקשיבו
שלא יבינו, שלא ירגישו-
שיש פה הרבה יותר.

הצרחה הזאת
היא האמת שלי
האני שלי-
שאולי כשיכירו אותו
רק ירצו ללכת
אף אחד לא ירצה להישאר.

הצרחה הזאת-
שתגלה את הפצעים
שתחשוף את אותם צדדים מכוערים
שתורם על נס,
לעיני כל רואה
זה מה שרציתי שיקרה?

הצרחה הזאת
שנועדה להשתחרר בקול
נלחשת לה בסודי סודות
בקולי החלוש, הרועד
שלא משנה מה
הוא עדיין מפחד.
...שלג.

וואו, ממש ממש נגעת בי..

 

מדהים איך שכתבת את זה, ככה פשוט ואמיתי..

 

 

 

 

תודה רבה לך!😊שרה את חייה


..דוד.ב
נדהמתי.
המילים הכניסו אותי לעצמי.
הרצון לצרוח (אצלי זה לצעוק) את מי ומה שאני, בלי פחד.
יפה מאוד.
תודההשרה את חייהאחרונה
הזהו אדר?!מזמור לאל ידי

הזהו אדר
כך שאלתי
עת החודש
הוריק פניו

הזהו אדר
כך הוספתי
ונבוך החודש
נבוך הסתיו

הן אדר-
ענות צחוק
וקול שמחה
אזי נשמע

ואילו עתה
רק כהד הוא
קול עצבות
נהי-בכייה

על אורי
וגם אדל
עם-בני
במר יבכו

ועל סבי
אשר מאל
חייו נהיו
וגם הלכו

ועוד דקירה
ועוד שיברון
זאב רצוץ
ממשיך לנהום

כאב דמים
זועק-לוחש
וכיסופים
נהיים פתאום

ועד מתי
המן יצהל
מוטט צהלתו ורינתו

ולקול עמך
פנה עתה
ובא גואל
להיכלו.






*כ6 שנים להסתלקותם של:
אורי אורבך ז"ל
של סבי זצ"ל
ושל אדל ביטון הי"ד*
לא כל מה שרואים נכוןבננה8

תחזיקי אותי שלא אפול העולם גדול

צריך רחמים על הלב כדי להישאר שליו

מהשריטות שלך צריך טפרים עוברים עליי ימים מרים

תסתכל מאחורי העניים תבין פתאום כפליים

האמת יכולה להיות מכוערת אבל לפעמים גם שוברת

 

תסתכל טוב טוב ותתחיל לחשוב 

כי לא כל מה שרואים נכון תוריד קצת את הפאסון

לא הכל כמו שנשמע ההסתכלות כבר מזמן שקעה 

החיים זורמים כמו מים כוכבים נופלים מהשמיים 

אהבה שנאה התרגשות אלה רגשות רגישות

 

תסתכל עמוק בפנים תבחן את הפנים

סתכל לי בעניים ויפתחו השמיים

הפה אומר המון ויכול לבנות ארמון

אל תסתכל מסביב פורח כמו אביב 

חיוך שיניים בורקות ואתה שבור עם דמעות

 

פזמון: לא מה שאתה רואה קובע העולם כולו שוקע 

תקשיב למילים היפות ותוציא את הרגשות 

אל תעשה טעות חמורה כי זה יבוא אליך בחזרה 

תקשיב לעצמך כלום לא ישבור אותך.

תודה רבהבננה8

אני כזה בהתחלה ממש של כתיבת ספר את אומרת אולי לפרסם חלקים פה?

אם בא לךהרמוניה

איזה סגנון?

מיתולוגיה יוונית כזהבננה8


וואללה מה זאת אומרת? עם אלים כמו נגיד פרסי ג'קסון?הרמוניה


פרסי ג'קסון זה אל?בננה8

וזה מתחיל ברגיל ואז מסתבך

לא זה שם של ספרהרמוניה

שהוא הגיבור שם והוא מגלה שהוא "חצי אל" הבן של האל כביכול פוסידון ואמא שלו בת אדם

אה נכוןבננה8אחרונה

זה לא כל כך הכיוון אני יעלה חלקים ותראי

...רחל יהודייה בדם
נוגע מעורר מחשבה ונוסך אופטימיות נוגעת
תודה רבה לךבננה8


התובנהדוד.ב
פתאום ברגע אחד,
העולם השתתק ונעמד.
כולם הפסיקו ממלאכתם,
עוקבים אחריה במבטם.
היא המשיכה בתעופתה,
יודעת בדיוק את כיוונה.
שנים חיכתה לפקודה,
שתבוא לגאול את המצוקה.
ובה בעת במקום אחר,
נער מדוכא ישב ולא שם לב.
לא ראה שכולם נדהמים,
בראותם אותה נכנסת לפיו.
וברגע היכנסה דרך פה הנער,
זעקה את עצמה ללא פחד.
"אתה טוב, אתה ראוי, אתה זכאי,
אהוב את עצמך אלוף עולם".
ובו ברגע כבמטה קסמים,
קם הנער מדיכאון השנים.
הביט על עצמו באור אחר,
ראה כמה הוא טוב,
ורק לא שם לב.
אלוקים הסתכל מטה בהנאה,
על התובנה ששלח לנשמה.
אשר הוציאה אותה ממצוקתה,
גם אם באיחור מה.

וואו....

אלוקים. שלח לי את התובנה הזו. אנא. די.

אשמח לתגובותיכם המחזקות והמרפאות.
...רחל יהודייה בדם
כתבת את זה ממש מרתק
עם מימד מוחשי וקסום..

אמן.
הכתיבה מוכיחה
עליך
שיש בך עומק,
וייחודיות.

אני רואה כאן מחשבה מקורית ומעניינת
בדרך בה הבעת את המסר
..דוד.ב
אהלן.
לא למדתי כתיבה,
אבל באמת הרגשתי שזה קטע ברמה גבוהה,
להביא סיפור בתוך שפת השירה.
תודה רבה.
אמן אמן אמן. עייפתי.
וואוהרמוניה

וואו... מדהים. 

..דוד.ב
תודה רבה
יפיפה ממש.מזמור לאל ידי
ואו
..דוד.ב
תודה רבה
...שלג.

וואו זה ממש יפה.

כתבת בצורה שממש מכניסה לסיטואציה

...דוד.באחרונה
איזה כיף לשמוע. זה מה שניסיתי. שמח שהצליח.
נגינתיילד טבע

אזכרה נגינתי
בלילה
על סך דלתי עולם דופק
הייתי חרפה לשכניי
אנקתי ופצעי
בל רופא
שרופה באש
וכסוחה
לבלי חוטר
ולא שמעו לקולי

קומה אלוקים שפטה הארץ
אל תחרש
ואל תשקוט
א-ל

נסים מקול גערת
אביהם
אל מחוזות
יורדי בור תחתיות
לנים בסתר בצל
השטן
שבעי שקרים ולשון רמיות
יראים מחץ יום
פחד לילה
ומדבר באופל הולך

קומה אלוקים שפטה הארץ
אל תחרש
ואל תשקוט
א-ל


(נכתב בעקבות הספר שירה גאולה)
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ואמיתית.
שאלהילד טבע
בזמנו מישהי אמרה לי שלא מקובל להחליף דובר במהלך השיר (החלק הראשון בגוף ראשון והשני בגוף שלישי)
מה דעתכם?
...רחל יהודייה בדם
אני יכולה להבין את ההיגיון מאחורי ההארה
כתיבה יפהחלילוש
אוצר מילים מרשים, שנזכה!
לא הבנתי עד העומק, אבל האיר לי הביטוי 'נסים מקול גערת אביהם'. תודה.
ותמשיך לכתוב, זה יפה.
בקשר לגופים, יש משהו מסיח את הדעת בזה שעוברים גופים מבית לבית, אם כי אתה מתאר ככה את הפרט והכלל יחד. יש בזה יופי בעיניי.
סגנון מעניין...מזמור לאל ידי
אהבתי מאוד את ההתחלה.
...שלג.אחרונה

וואו

כמה כואב

תודה שכתבת שזה משירה גאולה כי פתאום קראתי את זה אחרת.

מאוד עוצמתי השילוב מתהילים..

"אל תחרש ואל תשקוט אל"...אמאלה איזה צמרמורת.

 

הבית השלישי כתוב מטורף..

"לנים בסתר בצל
השטן"

 

 

היי חברהדור שפייזמן

עים מאוד קוראים לי דור שפייזמן

הקמתי אתר בלוג חדש שבוא אני מפרסם מאמרים בנושאי נדלן יצא ותיירות

למי שרוצה להרחיב את הידע

דור שפייזמן

 

תזכורת!!! מפגש!!! מזמור לאל ידי

פוינג- אפשר גם לפנות אלי בפרטימזמור לאל ידי
מקפיץ מוזמנים/ות לשתף😇מזמור לאל ידי
בחמישי הזה מזמור לאל ידיאחרונה
הפורום מתרענן!!חולות
בעז''ה ובשעה מוצלחת מצטרף לניהול @חותם-צורי בכוחות משותפים נפרסם אתגרים ונגיב על היצירות שלכם.
לבקשות רעיונות ויוזמות מוזמנים לפנות אלינו תמיד.
חורף נעים!
לגמרי חברים!חותם-צורי
מוזמנים לשלוח הצעות לאתגרים, תרגילים משותפים ופרויקטים.
המון השראה טובה לכולנו ( :
שיהיה בהצלחה.מזמור לאל ידיאחרונה
מוזמן לארגן מפגש אם באלך.
יש אחד בזום השבוע ביום רביעי שפירסמתי,
ובעז"ה בשבועות הקרובים יתקיים גם מפגש פיזי.

אגב לדעתי כדאי להוסיף גם צלע נשית לניהול.
בין הבור למים

אין לי משהו חכם לומר

אבל שמחה לשמוע (:

וואי נחמד!!חלילוש
געגועימח שם עראפת
געגועים. געגועים עזים בתוכי צפים
2,000 שנה אני שרוי באבל כבד.
בלילה במיטה, עוד חולם איך עד למעלה, כולנו עפים!
לפתע עלינו, ערבי זרק אבן, בחלומי אני נופל,
כל גופי מלא זיעה קרה, גרוני ניחר בצעקה
אם אני כבר ער, מתחיל לדמיין בקול,
מסביבי הכהנים, רצים לשם לפה בין הכתלים
כולי מתמלא שמחה, ממש אושר גדול!!!

בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מתמלא געגועים עזים אל ה'.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
כולי מתמלא צער, מתאמץ לטפס לה'.

כשעליתי להר, בפעם הראשונה, ילד קטן ונרגש
כל גופי עיקצוצים, משמאלי שוטרים, מימיני ערבים,
כל כולי מתמלא פחד, עמוק בלב, מתחיל לקונן החשש
רגליי רועדות, אזכור את הרגע הזה לנצח.
השוטר מוטי מעביר לנו תדרוך,
הוא חבר של אבא, מכניס אותנו ראשונים!
רגליי נטועות, בקושי מתהלך, מכניס רגל ראשונה-
ולפתע, מסביבי הכל קרה! הכהנים, הם פה, בכל מקום רצים!

בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מתמלא געגועים עזים לאבא.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
מפחד ליפול לתוך תהום רבה.

אני כבר בהר ה', וכולי הוזה לחלוטין
אני רואה כהנים, רואה את ההיכל את הכיור הגדול.
מתחיל להתהלך לכיוון הכהן, לא מסתכל בשילוטין.
כהן אחר עוצריני, אתה טמא מת, תסתכל בשלט,
אסור לך להיכנס, אני מתעורר, בידי אוחז השוטר,
אומר לי שאסור, ושלא אעשה זאת שוב.
ההזיה נעלמת, כך גם הכהן וההיכל,
מחפש את הכהן שנעלם, רציתי משהו חשוב!

בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מלא כיסופים אל הבית.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
כולי כוסף, מסתכל מהר הזית

כל הזמן מתווכח, עם כל מיני אנשים,
לא מצליח להבין למה רק אני, כל כולי מתמלא-
געגועים. הלא כולכם גם אתם יהודים,
מדוע רק לי יש רצון כה עז וכל כך הרבה געגועים???
יש מי שהמציא תירוצים, מי שאומר לא מעניין אותי,
יש גם את זה עם שיקולים כספיים,
מי שאומר זה יראה לאל אחר, יש גם כאלה,
אומרים זה מסוכן, תחשוב מה יקרה, נהפוך לשלוליות של דם!

בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
לא מצליח להבין את האנשים.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
למה רק אני מתגעגע, כולי מתמלא בכיסופים???

...רחל יהודייה בדם
מלא ברגש.

הכנסת אותי מעט לאווירה המיוחדת זו

כתבת מאוד יפה
תודהימח שם עראפת
הגיע הזמן שחוץ מחווית ההזיות שלי תחווי גם את קצת הזיות, מתי את בהר הבית?
...רחל יהודייה בדם
לא נוהגים לעלות אצלנו..

אבל כל אחד ודרכו
כל עם ישראל צריך לעלותימח שם עראפת
אין כאן ענייני מנהגים, פשוט צריך
..רחל יהודייה בדם
לא רוצה להיכנס לזה,
יש בעניין מחלוקת.

נכון, מחלוקת מעניינתימח שם עראפת
מחד, אנו הטוענים שיש לבנות בית לה' כפי שציוונו בתורה,

ומאידך, רבנים הטוענים כי איננו יכולים להיטהר, איננו יודעים את מקום המקדש, ואנו דוחים את הקץ ועוד לא הגיעה הגאולה.

אכן מחלוקת קשה ביותר.
...רחל יהודייה בדם
לא הכל כך פשוט
כמו שאתה חושב..

ויהיה יפה שתלמד לכבד דעות שונות משלך..
מכבד, זו באמת מחלוקת מעניינתימח שם עראפתאחרונה
רק שאני לא כל כך מקבל תשובות מאוסריי עלייה, לכן אני קצת מעוצבן עליהם, באמת, אם יש לכם תשובה הגיונית לומר, תגידו
איך הכרנו שאלתם?חותם-צורי
כאן נפגשנו לראשונה, אחורי ענני הפיח העירוניים ברחוב קינג גורג, היא הייתה עם סקיני ספורט, שעון לחץ דם, אדידס ואוזניות-תחב,
אני הייתי עם בלנדסטון פתוח מקדימה זנב שווארמה ועיניים פוזלות בחינניות.
השיחה שלנו הייתה קצרה, תמציתית, חייכנו בפה מלא, החלפנו פרטים עכשווים, תהינו בינינו לבין עצמינו על פרטים שאין מין הנימוס, והמשכנו בדרכנו.
זה היה כל כך פשוט ושגרתי.
והנה היום
אני ממש אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה!!בננה8

מישהו מסתכל שם למעלה אנחנו ממשיכים ללכת יאללה

ישבנו בים מול שקיעות הדמעות התחילו לחיות

בלילות היינו מחזיקים ידיים וישר קופצים למים

חלמנו על הכל רק שלא ניפול

האושר נופל בטיפות ואנחנו קופצים בשלוליות

כולם מסתכלים עלינו ואושר פשוט יוצא ממנו

ישבנו וחלמנו על העתיד שלנו

 

היית באה ושוברת הולכת לחדר ורוצה שקט

שלוש בלילה אנחנו בחוץ ממשיכים לרוץ

החלומות מתנפצים דברים פשוט עפים

לא נרדם בלילות הראש מפוצץ מחשבות

לא מדברת פשוט שותקת אין לך ברירה ללכת

הגעגוע אליך חונק פשוט שותק

עוד להיט מתנגן ברדיו הריבים ממשיכים בנינו

 

משחקת לי ברגשות קשה לשתות

את מרגישה אליי תחזרי אולי 

תסתכלי לי בעניים ותראי שניים

השארת צלקת וכל זה בשקט

דמעות יורדות לא נרטב בפנים שרב

משוגע על החיים בוא נרים לחיים

תמיד בסוף יהיה טוב צריך קצת לחשוב

 

פזמון: לא זוכר רגעים מושלמים יותר לא אתפרק עד שניגמר

שימי ראש על הכתף לא אמשיך ללטף

הלבבות נעוצים בתוך שדה קוצים 

בלילות היינו מסתכלים על השמיים הכוכבים נפלו כמו מים

היינו מסתכלים על הירח תגידי שיהיה שמח

אסור ובפנים הלב שבור

האודם מרוח על הכוס אנחנו ממשיכים לכעוס.

...רחל יהודייה בדם
זה יפה ונוגע.

מרגיש כמו שיר,עם מנגינה
באמת?בננה8

יש לך אולי מנגינה?

 

באמת..רחל יהודייה בדם
ולא, פחות מבינה במנגינות
אבל לדעתי זה שיר שתפור למנגינה🙂
תודה רבה רבהבננה8אחרונה

נתת לי חומר למחשבה אני ינסה לעשות