תהיות
מחשבות
דמיונות
רצונות
חלומות
תקוות
אכזבות
כשלונות
פחדנויות
שמחות
הצלחות
בום! פוף!
הכל מתנפץ על סלעי המציאות
ואין להם סוף...
אין להן סוף....
אין סוף.../אינסוףפרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
זה עמום ומסתורי.
אהבתי את זה... זה חד
אהבתי את זה... זה חד
תודה רבה 
פרצוף כרית
..שושומושו.אחרונה
יואו אני מרגישה את זה גם לפעמים.
הבעת מהמם,
הבעת מהמם,
חחחתילי חורבות
גיליתי עכשיו שיש מקום שקרוי על שם שיר של אבא שלי...
אז שלחתי להם הודעה, והם אמרו שאקבל הנחה שווה
חחח
חחח איזה מגניב ;) אבא שלך מפורסם כזה?ה' אור לי.
באמת מגניברחל יהודייה בדם
שיר הפריצה של ירדנה ארזיתילי חורבות
ועדיין חשבת צורך עז לכתוב זאת בפורום ציבורי?...תילי חורבות
"מוטב לו לאדם שיזרוק עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים-
מהאין? מתמר שהייתה מוכנה להישרף ובלבד שלא לבייש את יהודה בן יעקב..."
אממ... האמת שנפלט לי.ה' אור לי.
כי היא כתבה שיר על התאבדות מתישהו, וקשה לי עם זה.
אבל אבא שלך כתב את המילים?
זה שיא המגניייבבבבה' אור לי.
ואני מרגישה שיא הרעה עכשיו
גם הגדול מכולם כתב שיר על התאבדות, אז מה?...תילי חורבות
וואו. קשה לי עם האמירה הזאת.ה' אור לי.
כי זה משפיע.
בסוף, כשיש שדר של "תתאבד, וכל הכבוד לא שהוא התאבד" - ובוא נתאבד וכו', זה גורם לאנשים לחשוב על זה בתור פתרון כשזה לא, וחוץ מזה, ברור שזה משפיע על ילדים, ואנשים!
עכשיו שולדר התאבד אז גם שפרה התאבדה - זה קשור!
ואולי עוד אלפי ילדים, קטנים, בני 10+-, שמציקים להם בבית ספר, חושבים עכשיו על להתאבד- כי הם שמעו שיש אופצייה כזאת ואין להם פרופרציות!
ולדעתי, מי שכותב שירים על התאבדות הוא לא פחות ממושחת, כי יותר מכולם - כותבים של שירים ואלו ששרים אותנו יודעים יותר מכולם מה ההשפעה של זה...
ואם הם מעיזים לשיר את זה- כשהם יודעים איזו השפעה יש לזה, הם לא פחות מ-------------------------- (מצונזר...)
בכל מקרה, זה גם גורם לנו להיות אדישים למוות, לדעתי.
ולחשוב שזה לגיטימי.
סליחה אם יצאתי מזלזלת או לא מכבדת, ממש לא התכוונתי.
נשמע שאת ילדה שצריכה עוד ללמוד דבר או שנים על החיים...תילי חורבות
אבל איך את כותבת זה לצד זאת ומשווה בין השרץ שר"י
לשפרה- נשגב מבחינתי...
לשפרה- נשגב מבחינתי...
---ה' אור לי.
מרגיש לי כאילו פגעתי בך, סליחה, ממש לא התכונתי.
אולי באמת אני צריכה ללמוד עוד דבר או שנים על החיים, כולם צריכים.
בכל מקרה, ההשוואה של ולדר לשפרה באה לומר שבגלל שולדר התאבד שפרה התאבדה...
(הוא פגע בה, ואחרי שהיא ראתה מה היחס להתאבדות שלו היא התאבדה... זה מה שאני יודעת) אז כן, יש אופצייה שאם הוא לא היה מתאבד אז היא הייתה נשארת חיה.
ואם קראת את "קורבנות התרבות" של הרב ראובן פיירמן, הוא מביא שם המון הוכחות לזה.
מציע לך בחום לא לדבר על נושאים שאין לך שמץ של הבנה בהםתילי חורבות
עבר עריכה על ידי תילי חורבות בתאריך כ"ה בשבט תשפ"ב 23:03
יעשה לך המון טוב, וימנע ממך לרמוס אנשים
בדברים שאת כותבת מבלי משים.
והייתי עדין.
לא פגעתי בי, פגעת בזכרה של שפרה ובזכרם של כל אותם שמתמודדים עם הדיכאון-
*וזה* הרבה יותר חמור בעיני.
נעצור כאן.
אני ממש חושבתה' אור לי.
שלא הבנת למה התכוונתי.
כי אני חושבת על זה שוב, ונראה לי שאין בזה שום פסול.
...
אולי אני באמת סתם לא מודעת לעצמי, אבל פשוט נראה לי שלא הבנת נכון.
כשכתבתי עכשיו שולדר התאבד אז גם שפרה התאבדה - זה קשור! התכוונתי שתכלס היא התאבדה כתוצאה מההתאבדות שלו.
בכל צורה שתראה את זה.
והשורות אחר כך היו קשורות לולדר ולא לה.
מה שתרצה.
בכל מקרה קשה לי אם זה שמרגיש לי שגם אתה קצת פחות שם לב אלי, למה שאני משדרת מאחורי הדברים שאני כותבת. אני בן אדם ומרגיש לי שמה שאתה כותב קצת מנוסח בצורה פוגעת.
אולי אני נעלבת מהר מדי, אבל ככה נראה לי.
[אבל הכל בסדר, תכלס אתה לא מכיר אותי אז לא אמור להיות לך אכפת ממני...]
לא אוהב את השיח הזהנקדימוןאחרונה
זה לא משנה אם מכירים או לא, כל זמן שמביעים דעות וכותבים בצורה מכובדת - אין שום מקום לתגובות מזלזלות ומקטינות.
את לא צריכה להתנצל כל הזמן.
את לא צריכה להתנצל כל הזמן.
תראה...פשוט אני..
אחרי שאמרת כאן למישהו שאתה מבין למה בנו העדיף למות מאשר לחיות איתו...
אני חושב שפחות מתאים שתכתוב את האמרה הזאת לאנשים אחרים.
אני חושב שפחות מתאים שתכתוב את האמרה הזאת לאנשים אחרים.
מציע לך לא לתחוב את אפך לדברים שאין לך שמץ של הבנה בהם.תילי חורבות
עם נבל תתנבל
ועם רשע תתרשע
שיר שכתבה אורי אנסבכר הי"דנקדימון
פורסם בדף הפייסבוק של ישראל שלי.
"עשי
שיהא עולמך עולם של שלום.
שלום עולמים, שלום עלומים.
זכרי,
את העלמה שאת
את הדבש שהיה
לפי שרדו בך.
נכסי לעצמך
מחדש
את המתיקות הזו
שהייתה
שלך.
החיי את העלמה
ובראי לך עולם
עולם של שלום
לפני המשא ומתן שלך עם עצמך
ועם אהובך
לפני ההסכמים
וההפרות
והמלחמות
עשי לך שלום
בתוכך".
יהי זכרה ברוך.
אעעעקדוישה
היום כתבתי "עשי לך שלום בתוכך" יפה כזה והדבקתי על השולחן...
פחד
הי"דרחל יהודייה בדם
כמה שזה טהור יפה ונוגע.
וואו.שמש בחורף
זה שיר שאני לא גומרת לשמוע-
יש שיר על זה, ביוטיוב.ה' אור לי.אחרונה
התרמה לעזר מציון ;) מי מצטרף?ה' אור לי.
מישהי ביקשה ממני להעביר ;)
היי אנשים!
על ארגון עזר מציון כבר שמעתם? על ההגרלה המיוחדת שלו גם שמעתם?
אז ככה.
ארגון עזר מציון מסייע לחולי סרטן, לילדים בעלי תסמונת דאון, למשפחות של פגועי נפש ועוד ועוד. הוא נותן להם את הכלים שהם צריכים, עוטף אותם באהבה ומקל עליהם ועל משפחותיהם את כל תקופת המחלה.
בתקופה זאת הארגון עורך התרמה. ההתרמה הזאת מחזיקה אותו במהלך השנה וממנה בעצם היכולת שלו לפעול כל השנה.
חושבים על לתרום?
זה יכול להיות טוב יותר!
כדי לעודד אנשים לתרום ולצ'פר את התורמים הארגון עורך הגרלה. את הכרטיסים אתם קונים, ובעצם כך אתם תורמים!
רצית לתרום 50 שקל? קיבלת גם כרטיס הגרלה!
את כרטיסי ההגרלה ניתן לקנות מ75% כספי מעשר, ככה יוצא שגם אתם תורמים, וגם יש מצב שתזכו (לשם הדוגמא) ב100,000$ במזומן!
ניתן לתרום/ לקבל פרטים נוספים בקישור - https://www.ami.org.il/
גם אם אתם לא יכולים או מעוניינים לתרום, נשמח מאד אם תעבירו את ההודעה הזאת הלאה - זאת עזרה גדולה, כפשוטו!
החבל שלי ..פרצוף כרית
החבל שלי ארוך
וקשורים אליו הרבה חבלים
השייכים
לאנשים אחרים
ולעולם לא אדע,
אם קשרנו יחד החבלים -
מספיק חזק
מספיק טוב
מספיק איכותי
ורק בבוא סערה חזקה
או
מישהו שמושך לי פתאום את החבל לכיוון השני
רק אז אדע
בוודאות
לאמוד את
חוזק ואיכות הקשר
אם הקשר בין החבלים עדיין נשמר -
או אז אדע
שקשרנו באיכות, בחוזק, ברמה
ואם הקשר ניתק בקלי קלות - - - -
או אז
למפרע
ניווכח
לעובדה המצערת,
כי הקשר היה רופף
על אף שהיה נראה חזק ויציב,
עובדה שניתק כה בקלות
אז אל נא תצטערי בתי,
אם הקשר מאחד החבלים ניתק בקלילות שכזו,
הן הצד השני - את החבל לא מצא לנכון
לקשור באיכות גבוהה ובחוזקה מספקת
הן הדבר,
לא תלוי רק בך,
הוא תלוי גם בחבל השני,
ובכמות הזמן, בערך ובחשיבות - שמצא לנכון להחשיב ולתת לאורך-זמן ההשקעה בקשירה......
אל תצטערי בתי,
בסוף הימים -
תדעי בוודאות מי היה קשור אליך חזק
ומי פחות
וזו ידיעה חשובה ביותר,
ושמעתי סיפור
על אישה
(לא אני, דוקא אחת מפורסמת)
שאימה היתה
קצת לא מתפקדת
אולי קצת לא הכי נורמלית
אולי בוכה הרבה
אולי לא הכי מכינה ארוחות
אולי קצת עצובה ובודדה
אולי חד הורית ומסכנה,
אך כשנפטרה -
אליה, מכל המפורסמים והמקובלים בחברה -
היא הכי התגעגעה
כי הקשר היה חזק
וזה ממש לא משנה,
כמה הבנאדם מוצלח או מקובל,
אלא בעיקר -
רמת הקשר,
האהבה,
וההבנה....
שם , אצל אימה המעט חולנית,
היא הרגישה הכי בבית,
והכי בנוח,
וכמה התרגשתי מהסיפור הזה,
עד כמה,
המון,
המון ,
המון .....
...רחל יהודייה בדם
הבעת רעיון בצורה מקורית .
תודה רבה!פרצוף כרית
יפה ממשביישן נ
תודה רבה!פרצוף כריתאחרונה
בלי מיליםפרצוף כרית
בלי מילים
להבין
בלי מילים
להרגיש
בלי מילים
לקלוט
בלי מילים
לאהוב
בלי מילים
לחייך
בלי מילים .. בלי מילים....
הן זוהי,
חוכמת
החיים
כמה נוגערחל יהודייה בדם
תודה רבה רחל היקרה!פרצוף כריתאחרונה
..רחל יהודייה בדם
סכינים. להבות. החתכים העמוקים בגב
כמה שהוא התגעגע לזה.
כן, הוא חשב שהוא לא אוהב את זה יותר
אבל אז הוא נעלם .או נכון יותר לומר שאז הוא פתאום הרגיש נעלם
הסכינים. הלהבות. האש. הצלקות בגב
הוא אוהב את זה.
זה גורם לו להרגיש חי. גם כאב זה משהו.
כאב זה חיים. כאב זה להרגיש קיים.
בצלקת הזו בגב יש את כל המילים שהוא לא מצליח לומר. את כל הכאבים הוא חרט שם. אדום אדום.
הצלקת הזו. הדם. הוא לא יודע איזה גב נושא אותה.
את האדום אדום הזה.
גבו או גב אחר.
אבל מה שברור, הוא אוהב את זה.
כמה שהוא התגעגע לזה.
כן, הוא חשב שהוא לא אוהב את זה יותר
אבל אז הוא נעלם .או נכון יותר לומר שאז הוא פתאום הרגיש נעלם
הסכינים. הלהבות. האש. הצלקות בגב
הוא אוהב את זה.
זה גורם לו להרגיש חי. גם כאב זה משהו.
כאב זה חיים. כאב זה להרגיש קיים.
בצלקת הזו בגב יש את כל המילים שהוא לא מצליח לומר. את כל הכאבים הוא חרט שם. אדום אדום.
הצלקת הזו. הדם. הוא לא יודע איזה גב נושא אותה.
את האדום אדום הזה.
גבו או גב אחר.
אבל מה שברור, הוא אוהב את זה.
וואופרצוף כרית
יש אנשים כאלו , ש"אוהבים לסבול"
כתיבה יפה, כתבת חד, אולי זה קים בחיים של חלק מאיתנו כמובן לא בכזו עוצמה, אבל חידדת בשביל המסר
כואב ויפה
תודה..רחל יהודייה בדם
נשמע מאוד עוצמתי וכואבTsurie
מישהו שמשלים או אפילו מתמכר לכאב, והכאב הזה עובר לעיתים לאחרים.
כתוב בצורה יפה, ונוגע בנושא קשה.
תודה לך ..רחל יהודייה בדם
כתיבה יפהאנה.
(כואב)
תודה..רחל יהודייה בדם
..בברסלב בוער אש!
אבאלה ילדה התכווץ לי הבטן לקרוא את זה
הכתיבה שלך כואבת וחזקה,תיאורים שממש מרגישים אותם..
וזה כואב,הכי כואב שכאב זה חיים שאנחנו אוהבים אותו
ממ חיבוק❤
הכתיבה שלך כואבת וחזקה,תיאורים שממש מרגישים אותם..
וזה כואב,הכי כואב שכאב זה חיים שאנחנו אוהבים אותו
ממ חיבוק❤
תודה..רחל יהודייה בדםאחרונה
תראו איזה יפה.תילי חורבות
מעניין..רחל יהודייה בדם
אהבתימגובלת-
מדגיש מעולהנקדימון
את ההבדל בין זוגיות של אהבה לזוגיות של תאווה.
לא חושב...🤔תילי חורבות
אני כן חושבנקדימוןאחרונה
אם אתה מתגעגע למישהו אבל לא למי שהוא, אז מה מושא הגעגוע?
בהכרח benefit כלשהו. ובהקשר זוגי לא עולה לי אפשרות להבדל אחר.
נ.ב.
למפרע במקום המילה "מדגיש" הייתי צריך לכתוב "מתאים", ובמקום "את" לכתוב "ל".
אבל ניסחתי קודם ברגע. עכשיו זה הנוסח המתוקן
אמת כי אתה הוא יוצרםרץ-הולך
העורך דין אמר לי תגיד
ממש נכנס לי לווריד
מה לך אכפת?
חסר לך פת!
יש פה מיגו נגד עדים,
איך תפרנס את הילדים?
אבל אני תקוע בלי
כי בלי אמת, מה נשאר לי?
..רחל יהודייה בדם
מעניין מאוד.. כואב משהו
שיהיה רק טוב
שיהיה רק טוב
מעניין שזה מה שתפסת מהשיר הזהרץ-הולך
אני כתבתי אותו כאשר כמה מילים מהשיעור בעיון שימשו לי השראה, לא ממש היה לי כיוון בראש.
מעניין..רחל יהודייה בדםאחרונה
שלום. כתבתי שיר באחת בלילה פתאום. ורציתי לשתף אתכם אחים שלירחל שלהבתיה
אנחנו
הלבבות
צריכים אהבה.
אנשים צריכים
כל הזמן
אהבה
שתזרום אליהם
שתציף אותם
שתאיר נשמתם
תמיד
אהבה.
שתנצנץ אליהם
כיהלומים זוהרים
עם המון מילים
טובות
ואוהבות
ואהבה,
כל הזמן אהבה.
ולהיות מלאים ממנה
עד כלות הנפש,
עד שמרגישים
שהנפש
עפה בעננים
מרוב אושר.
אושר האהבה.
שאוהבים אותם כל כך.
הם רוצים להיות
כמו כלי
שכל הזמן
נותנים לו, שופכים אליו-
אהבה ועוד אהבה,
עד אינסוף.
כל היום.
אנשים
רוצים
בכל רגע
ליטוף
ללב
ליטוף
לנשמה
ועיניים שמסתכלות עליהם
באהבה,
עיניים שקורנות אליהם
אהבה.
הם רוצים שיראו להם ממש חזק,
שישימו מולם מראה-
שהם חשובים וטובים
ומיוחדים,
שהם נותנים משהו טוב
ומתוק כל כך
לעולם,
לנפשות האחרים.
לבבות
רוצים
שיראו להם
שהם נותנים
משהו עצום
למישהו.
שהם
אור גדול
למישהו.
ולעולם.
לבבות צריכים
כל הזמן
חיבוק.
להיות תמיד
בגן עדן
של חיבוק האהבה.
נשמות רוצות גם
לתת
חיבוק.
לתת את הטוב
והאהבה
שלהן.
שבתוכן.
ושיראו להן
שצריכים
את הטוב שלהן,
שיראו להן
שהוא כל כך טוב
ונפלא,
שהוא עושה
כל כך הרבה טוב.
אנשים רוצים
להרגיש
שרוצים אותם.
ושיראו להם
שצריכים אותם.
בתוך תוך תוך
כל האנשים
יש לבבות רכים
לבבות-ילדים
שפשוט
צריכים
המון
אהבה.
וחיבוק.
...רחל יהודייה בדם
זה נעים,מלא ברגש שעובר היטב כשקוראים.
נהניתי לקרוא.
נהניתי לקרוא.
תודה יקרהרחל שלהבתיהאחרונה
ריגשת ושימחת את ליבי
חודש אדר בפתח, ואתם יודעים מה זה אומר...תילי חורבות
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
עִם רְסִיסֵי חַיִּים
אַל תְּפוֹצְצוּ לוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה
וְתַשְׁאִירוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מִקּוֹלוֹת הַפְּצוּעִים, הַצְּעָקוֹת,
וְהַמֵּתִים בַּתְּעָלוֹת
אַל תַּחְזִירוּ אוֹתָנוּ לְשָׁם
לָמוּת שׁוּב בְּיַחַד אִתָּם
תִּהְיוּ חֲכָמִים וְתַקְשִׁיבוּ גַּם לָנוּ
הַפְּצוּעִים שֶׁקּוֹלָם נָדַם
כִּי אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם
בְּסֻגְ'עִיָּה אוֹ לְבָנוֹן
וְנִשְׁמָתֵנוּ לָעַד תְּדַמֵּם
אֶת מַשְׁבְּרֵי הַשִּׁגָּעוֹן
אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ הַכֹּל
שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בְּשַׁלְוָה
אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ
לִצְרֹחַ אֶל הַדְּמָמָה
בְּבַקָּשָׁה תִּהְיוּ רְגִישִׁים
בְּבַקָּשָׁה תַּרְגִּישׁוּ גַּם אוֹתָנוּ
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ מֵתִים
נוֹשְׂאִים אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ
אַל תַּהַרְסוּ לָנוּ אֶת שִׂמְחַת הַחַג
אַל תִּפְתְּחוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת וְהַפְּצָעִים
תְּנוּ לוֹ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
לְלֹא רַעֲמֵי הַנַּפָּצִים
...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע ללב.
הלוואי שלכולנו תמיד תהיה הכרת הטוב כלפי הגיבורים שנלחמים כל יום כדי שנוכל לחיות בארץ הזו..
הלוואי שלכולנו תמיד תהיה הכרת הטוב כלפי הגיבורים שנלחמים כל יום כדי שנוכל לחיות בארץ הזו..
מה אומרים-לחייך
אולי ננסה לכתוב פרוזה באיזה נושא?
נגיד- שמחה
נגיד- שמחה
עוד מעטTsurie
עולה האור,
עדין וזך.
פני זעם חולפים,
כל הכעס נשכח.
למטה קשה,
כי הגשם התחיל,
אך לא הגיע לארץ,
האדמה יבשה ותוחיל.
הודע אותם,
אהבתי וחמלתי.
וגברה היא,
על כל אנחתי.
ואותך אודה,
ביום שמחתי,
ואבין בכל פגע,
איך הייתה איתי.
והכל היה,
לטובה, אחזה.
ומה מתוק יהיה,
הרגע הזה.
...רחל יהודייה בדם
כתיבה נעימה ועשירה.
אהבתי ..
אהבתי ..
תודה רבה!!Tsurieאחרונה
אמא דיברה ברווזיתנקדימון
כשהייתי קטנטן
אמא דיברה ברווזית,
וגם תרנגולית,
וגם קצת חתולית.
כשהייתי קטנטן
יצאנו לטיול בחורשה,
אל פינת חי ישישה,
ידי בתוך ידה חמושה.
כשהייתי קטנטן
התקרבנו עד הגדר,
וגם הברווזים באו מהר
לפטפט עם אמא שלי, לדבר.
כשהייתי קטנטן
אמא אף פעם לא הכזיבה,
לכל הקולות כולם הקשיבה,
ומול עיניי הגאות לכל ברווז השיבה.
כשהייתי קטנטן
קסמים נולדו מצחוק,
ושום דבר לא היה בכלל רחוק,
וכל הפלא הזה הוא כעת זיכרון מתוק.
אמא דיברה ברווזית,
וגם תרנגולית,
וגם קצת חתולית.
כשהייתי קטנטן
יצאנו לטיול בחורשה,
אל פינת חי ישישה,
ידי בתוך ידה חמושה.
כשהייתי קטנטן
התקרבנו עד הגדר,
וגם הברווזים באו מהר
לפטפט עם אמא שלי, לדבר.
כשהייתי קטנטן
אמא אף פעם לא הכזיבה,
לכל הקולות כולם הקשיבה,
ומול עיניי הגאות לכל ברווז השיבה.
כשהייתי קטנטן
קסמים נולדו מצחוק,
ושום דבר לא היה בכלל רחוק,
וכל הפלא הזה הוא כעת זיכרון מתוק.
...רחל יהודייה בדם
מתוק ומיוחד.
מרגישים כאן כמיהה כזו..
החריזה ממש ממש לא הפריעה לי,
האמת, אפילו שהיא הייתה אמורה להפריע.
איכותי
מרגישים כאן כמיהה כזו..
החריזה ממש ממש לא הפריעה לי,
האמת, אפילו שהיא הייתה אמורה להפריע.
איכותי
חח..נקדימון
הקטע עם החריזה כל הזמן מצחיק אותי.
בשבילי בלי זה כמעט ואין שיר, ואילו אצלך זה כמעט תמיד עצם בגרון.
תודה תמיד
בשבילי בלי זה כמעט ואין שיר, ואילו אצלך זה כמעט תמיד עצם בגרון.
תודה תמיד
חמוד!!!!פרצוף כרית
אהבתי מאוד!!! זכרונות ילדות מתוקים!!!
תודה תודהנקדימוןאחרונה
אומהרץ-הולך
אור האורות - טל חיים,
בסיני קיבלו עם אצילים./
סגולה נוראה את המציאות מאחדת,
מופיעה האומה מעבדות נגאלת./
להזרים דם של חיים בגוף האנושות,
לצחצח ולזכך, להבהיר כל כהות./
באהבת עולם בה' דבקים,
להזריח אורו עד תחתיות תחתונים.
תיוג: @אני הנני כאינני
בסיני קיבלו עם אצילים./
סגולה נוראה את המציאות מאחדת,
מופיעה האומה מעבדות נגאלת./
להזרים דם של חיים בגוף האנושות,
לצחצח ולזכך, להבהיר כל כהות./
באהבת עולם בה' דבקים,
להזריח אורו עד תחתיות תחתונים.
תיוג: @אני הנני כאינני
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה..
טהור כזה
טהור כזה
הרב קוק בטח רווה נחת בשמייםנקדימון
😁רץ-הולך
נכתב תוך כדי שיעור של תלמידי תלמידיו בספריו
------רב שמואל
ירסק אותך אלוהים כפי שאתה ראוי
שאתה שונא אותו, ושונא את האמת, ושונא את הטוב, ואת התורה, ואת הדת, ואת הצדק, ואת החוכמה, ואת כל דבר אנושי.
וכך ירסק אותך אלוהים, בהזרמה לתוכך של מלוא הנזק האפשרי, עד תכלית ריסוק והרס האפשרי
שאתה שונא אותו, ושונא את האמת, ושונא את הטוב, ואת התורה, ואת הדת, ואת הצדק, ואת החוכמה, ואת כל דבר אנושי.
וכך ירסק אותך אלוהים, בהזרמה לתוכך של מלוא הנזק האפשרי, עד תכלית ריסוק והרס האפשרי
יפיפה ואמיתי.אני הנני כאינניאחרונה
תודה על התיוג
נשבעהחיים תותים????
אם אסתכל על חיי ברצינות
אמצא אותם חסרי משמעות
ככה זה כשהמציאות
מנופפת מול עיני בתמידות
אתה רוצה שאבוא להודות
וכמה פעמים שמעת את התפילות
חיכית לי בסוף המסלול עם חיבוק
אבל מצטער אני מדי שחוק
הלב רצה להתפרק, להתרפק
ולא היה לנשמה גינה לשחק
כי.. איבדתי את זה
נשבע, לא ידע מה אתה רוצה
אני רק מנסה להבין
אין לי מושג מה אתה מצפה
נותר לי רק להאמין
ואני יודע שזה אסור
סתכל עלי, אני שבור
וזה לא תירוץ
אבל תביט אני רצוץ
מה שאהבתי הלך
הוא היה לי כמו אח
והחלום שלי שנרדם
ומה שביקשתי אל תלכי לשם
ומרדפי הכשלונות
בימים ובלילות
כי... איבדתי את זה
נשבע, לא ידע מה אתה רוצה
אני רק מנסה להבין
אין לי מושג מה אתה מצפה
נותר לי רק להאמין
רק רציתי לעבור את היום
עכשיו מוקף אויבים שלא רוצים שלום
עברתי את הקו שאין לעבור
התפללתי יום יבוא ואחזור
וכמה שחיכיתי זה לא קורה
מה אני עושה?
כי.. איבדתי את זה
נשבע, לא ידע מה אתה רוצה
אני רק מנסה להבין
אין לי מושג מה אתה מצפה
נותר לי רק להאמין
..רחל יהודייה בדם
כמה יופי. זה יפה נוגע ומרתק
------רב שמואל
נכון. מאוד נוגע. מאוד נוגע, כשאדם ששונא אותך, מספר לך כביכול את הסיפור שלך - כשכל כוונתו להדגיש לך כמה לכאורה רע לך (ובינינו, כמה פעמים את חיפשת, וביקשתם ממנו לספר את הסיפור אחרת,והוא הסביר לך שהטוב ביותר זה להתבונן על הרע ביותר שבמציאות, כי ככה את לא תשגי בפנטזיות (ככה את תשגי רק בפנטזיות בבחינת @תורם דם מלא דם איש דם צמא דם בעל דם, ו@תילי חרבות)) ובפרט, כשמאחורי הקלעים, בלי שאת רואה - הוא מושך בחוטים כדי שהמצב הזה ימשיך - זה מה שמספק לו את היכולת להמשיך לתפקד עם ה"עבודת ה'" המזוייפת, שבאמצעותה הוא מסנג'ר אותך להיות בחברה אחת איתו. זה בהחלט "נוגע". אם זה לא "יגיע" עד אלייך - הוא לא היה יכול להמשיך. לכן, הוא חייב שזה יגיע, שזה יהיה נוגע. זה נשמת הדבר שהוא צריך כדי להצליח ברשע.
התחברתי ממש, השיר זורם ומושלםפרצוף כרית
לרוב השורות התחברתי ממש!!!! השיר רץ ממש והכל מובן וכזה זורםםםםםםםם יישר כח, אהבתי מאוד
תודה רבה.החיים תותים????
לאיזה שורות פחות? אני אשמח לשמוע.
אוליפרצוף כרית
"ואני יודע שזה אסור"
אבל לרוב ממש הרגשתי חיבור עמוק! כתיבה מהממתתתתת תודה רבה רבה .....
אוקיהחיים תותים????אחרונה
תודה לך.
מזמן לא כתבתי. אין השראה ואין דעת.little prince
וזה כואב לי
...רחל יהודייה בדם
אני מבינה..
אולי לנסות לכתוב על זה שאין השראה.
או לעורר השראה בדרכים אחרות
אולי לנסות לכתוב על זה שאין השראה.
או לעורר השראה בדרכים אחרות
הכל מתחיל בד"כאני הנני כאינני
מחוסר מוטיבציה. ניתן לך אחת, יש לי חבר טוב שחווה עכשיו נפילה גדולה וקריאת שירים זה אחד הדברים שמרימים אותו, יש מצב לעזור לו?
אני לא ככ כותב שירים שמרימים😅little prince
לכן עדיף שיקרא מישהו אחר כשהוא עצוב
נו נו.. צריך לנסות. זה יפתח לך שער חדש.אני הנני כאינני
תופסים מילהלחייך
וכותבים עליה. את יושבת בחדר ומישהו אומר משהו- וזה המילה שאת מתחילה ממנה. כל דבר אפשרי לקישור.
גם אני.תילי חורבות
אז מה?
לא חייבים בכוח...
לא חייבים בכוח...
מזדהה, איכשהו.ה' אור לי.
אני כותב בנאגלותנקדימון
בדר"כ מתהווה איזה כוח יוצר שמשתחרר במכה.
אני לא כותב באופן סדיר, אלא פתאום נכנס למצב כזה,
ואז יש לי כמה ימים של כתיבה או כמה שירים של כתיבה.
אם הכאב הוא הוא הדבר שאתה רוצה להוציא בכתיבה,
אז ייתכן שזה יצליח לך בקרוב. הסף צריך להתמלא אולי..
שיר קטן לימים חסומיםנקדימון
אין השראה, אין גם דעת,
מוחין שלי הפכו מרדעת.
מזמן לא נכתב, גם לא ממקום,
והכאב הזה רוצה קצת לנקום.
איה היוצר ואיה היצירה
כמה אתענה בשביל פרק שירה?
מוחין שלי הפכו מרדעת.
מזמן לא נכתב, גם לא ממקום,
והכאב הזה רוצה קצת לנקום.
איה היוצר ואיה היצירה
כמה אתענה בשביל פרק שירה?
בהמשך לנקדימוןלחייך
אולי
מילה אחת
טיפה בים האצור
מכאן
כקצהו של חבל
לא קשור
אבל
שומר אותנו
לבל יתפרץ
מילה אחת
טיפה בים האצור
מכאן
כקצהו של חבל
לא קשור
אבל
שומר אותנו
לבל יתפרץ
---רב שמואלאחרונה
חסר מוח
כ
מוך
כ
מוך
הגדר דעת.בין הבור למים
אולי זה מה שמעורר השראה?
אולי להפך?
אם יצאת מנקודת הנחה שהכתיבה מתעוררת בעקבות דעת והשראה. אולי צריך לחפש אותם ולא את המילים?
נטו לעצמי כתבתי את הדברים..
(כאב הוא מנת חלקנו בכל אופן. הלא כן?)
אולי להפך?
אם יצאת מנקודת הנחה שהכתיבה מתעוררת בעקבות דעת והשראה. אולי צריך לחפש אותם ולא את המילים?
נטו לעצמי כתבתי את הדברים..
(כאב הוא מנת חלקנו בכל אופן. הלא כן?)
נכוןlittle prince
אני צריך לחפש באמת את האיזון שלי, את השקט הפנימי שיאפשר לי לראות סערות נעימות וגם פחות. היומיום שלי ככ עמוס לאחרונה שאני פשוט נשכח, חולף עם הרוח.
תודה על העידוד חברים.little prince
אתם אנשים טובים.
מזדהה:/אנה.
\\שירה גודלב
רציתי להיות ילדת התפילות שלך.
יום ועוד יום.
חודש ועוד חודש.
שנה ועוד שנה.
להיות מהודקת בך.
לסיים את ימיי
בידיעה שהיינו.
היינו יחד אהוב.
והלב שלי רותח מבכי,
כי רציתי קרבתך.
ואני יודעת שיום חודש ושנה לא יחזרו,
והשעות הריקות שלא הגעתי חקוקות בתוכך ובתוכי.
והם, שבאו אליך כל יום,
אם הביאו את ליבם הזך
הרי עשירים הם,
קרובים אליך יותר ממני החלושה
האם יודעים הם זאת.
מלכי.
ליבי הוא תפילה.
מחשבותיי הינם כלי נגינה להתרומם עוד ועוד אליך.
לרצות להתפלל אני רוצה.
להיות אך ורק שלך.
אנא.
...רחל יהודייה בדם
יפה..
מבנה מעניין
מבנה מעניין
------רב שמואל
הטרול המטריל במקומינו, חזר באוזניי כמה פעמים על הסיפור - שהוא סיפר אותו כביכול בשם הסטייפלר - אם כי ברור שהצורה שבה הוא סיפר לא יכלה להיות אמיתית - ובודאי לא כהוראה שהסטייפלר היה מסכים למה שהוא אמר - הטרול המורה מיל ייר,
הוא היה אומר "בחור אחד בא לסטייפלר, אמר לו אני לא יודע איך להניח תפילין <וכו' וכו', כאן נכנסים הסברים שהטרול מנסה לתאר - לפי דעתו של הטרול - ocd> הסטייפלר אמר לו - <כך מצטט הטרול> - "שבועיים אל תניח תפילין!"-". ע"כ לשונו הטמא
הוא היה אומר "בחור אחד בא לסטייפלר, אמר לו אני לא יודע איך להניח תפילין <וכו' וכו', כאן נכנסים הסברים שהטרול מנסה לתאר - לפי דעתו של הטרול - ocd> הסטייפלר אמר לו - <כך מצטט הטרול> - "שבועיים אל תניח תפילין!"-". ע"כ לשונו הטמא
------רב שמואל
הוא אמר לי את זה בפעם הראשונה כשאני הייתי בי"ב בישיבת בני עקיבא, כמדומני שהוא אמר את זה בסביבות חודש ניסן, ולאורך השנים הוא חזר על זה כמה פעמים
יפה רוחניפרצוף כרית
תודה לכן. (והשיר נכתב בעקבות התחושות שלי מהתפילה לקב"ה)שירה גודלב
(אם זה לא היה ברור)
מדהיםאנה.אחרונה
עד בוא ימי האהבההחיים תותים????
לך לך
מכל מה שידעת
מכל מה שהכרת
להתחיל מהתחלה
היום הזה
אהפוך הכל פסה
מה שהיה ויהיה לא משנה
להקשיב לעצמך
מחפש את אלוהים
מעיז להאמין שהוא גדול מהמילים
מרחיק לכת עד המרחקים
לשמוע לנשמה
ודרשת וחקרת
ומצאת
את השם
לדבר דיבור אחד של אמת
ונחכה לסערה עד שתשקט
ניתן לאלוהים להחליט מה טוב ומה רע
אמת ושקר לבד לא נדע
עד בוא ימי האהבה
המסע בין שדות ופרדסים
בין דשא לעצים
הסתובבתי בין השבילים
מתאפק שלא לבכות
בין דיבור מבוגרים
לצחוק מתגלגל של ילדים
לא ידעתי מילים
עוצר את הדמעות
בין פסיעת הקודש לחול
הבחנתי בין לעלות לליפול
להתחמק בין הטיפות
נשמתי את אויר האמונה
וחיכיתי שאענה לכל שאלה תשובה
ודרשת וחקרת
ומצאת
את השם
לדבר דיבור אחד של אמת
ונחכה לסערה עד שתשקט
ניתן לאלוהים להחליט מה טוב ומה רע
אמת ושקר לבד לא נדע
עד בוא ימי האהבה
וכמה אנשים נפלו, זה לא נספר
על האמת, יותר כבר אי אפשר
זרקתי מאחורה את כל החברים
חשבתי האמת גדולה מהחיים
עד מתי אנחנו נלחמים
תגיד לי עד מתי, אלוהים!
...רחל יהודייה בדם
יש בזה עומק.
יש בזה משהו מדהים בעיניי.
אהבתי מאוד
יש בזה משהו מדהים בעיניי.
אהבתי מאוד
תודה ממש.החיים תותים????
--- ---רב שמואל
כגודל ההמתנה, כן גודל השכר לנאמן, כשם שכגודל תאוות החשדנות, כן גודל העונש לבוגד.
ההבדל בין המאמין לכופר, שהמאמין יודע ששכר ההמתנה הוא דבר עצמיותי ועיקרי - הכופר חושב, ששכר ההמתנה הוא שכר אסיפת דברים 'על הדרך'. המאמין מאמין גם כן בשכר 'אסיפת דברים' - אבל כדבר נוסף. עיקר שכר ההמתנה - הוא בעצם ההמתנה.
לכן, למשל, הטרול - אם הוא נתקל בקשיים בעבודת ה' - הפיתרון שלו אינו לעולם לסמוך על כללים של עבודת ה'. מצד שני, הוא מרגיש מבוזה, אם הוא רק יסמוך על עצמו. הרי הוא, לדעתו עכ"פ 'חכם' אמיתי, שמכיר בערך הלימוד על פי חכמים.
את יכולה לראות - למשל - ברוב הדורות - כמו שידוע בספרים - הלימוד של רוב העם היה לא ב'גמרא' כולה, אלא בספר הלכות הרי"ף. שהוא מביא את עיקרי הדברים מהגמרא ומוסיף דברים בסיסיים הנחוצים לפסיקת הלכה או להבנה נוספת בקיצור גדול. גם המפרשים שעל הרי"ף - הר"ן, הנימוקי יוסף - בדרך כלל מבוססים על דבריהם של רש"י והרמב"ם. כלומר, דרכים של הבנת פשט, הבנת הנושא ואיך לעיין בדרך הנדרשת על פי ההלכה, הדרך שההלכה מתווה לפעול. זו הרי הסיבה - שהמהר"ל - ועוד רבנים לאורך הדורות - כתבו לא להתחיל מלימוד גמרא עם תוספות - לא בגלל שהם לא הקפידו שילמדו הרבה, אלא בגלל שהם רצו שתחילת הלימוד יהיה להבין את הבסיס. - ניתן לומר, שללמוד רי"ף - זה כמו ללמוד 'משניות קהתי' - זה להבין, איך בכלל ניגשים להבנת המשנה - או במקרה של הרי"ף - הגמרא. פסקי הרא"ש - רבינו אשר - בדרך כלל מבוסס יותר על דבריהם של רבינו יעקב תם והתוספות - המהר"ל שממליץ ללמוד את זה במקום את התוספות - זה פשוט כדי 'לקצר את הדרך' - לא לעבור בהרבה פלפולים, לפני שלומדים מהגמרא איך מגיעים לפסק. בכל מקרה - כל אדם שלומד - בדיוק כמו שלומדים ב'תלמוד תורה' - מתחילים מהבמה של 'איך לומדים' ובהתאם ובשיטת כפי הדרך המקובלת בלימוד, שמי שאינו נמצא או אינו מגיע מתוך הלומדים שקיבלו דרכי הסתכלות המקובלות - לא תהיה לו דרך לפרש נכון את הדברים - כך זה, בדרך כלל - בכל דבר, בכל מקום, בכל נושא. גם בתורה - וגם בדברים אחרים.
את יכולה לראות, שגם, למשל, פרשנים מקצרים על המשנה - כמו ה'עיקר תוספות יום טוב' - מצטטים בדרך כלל בראש ובראשונה בעיקר את הפרשנים של הרי"ף - הר"ן או נימוקי יוסף. ה'תוספות יום טוב' השלם - בדרך כלל מביא גם את התוספות - כפי שהוא גם כתב פירוש לפסקי הרא"ש,
אולי אפשר לדקדק בדברי המהר"ל, שכותב שבפירושי הרמב"ם והרב ברטנורא 'בזה מתוקן הכל', ואפשר ללמוד את זה כדי להכיר את עיקרי הדברים לפני ההרחבה. - שדבריהם - שוב, בדרך כלל מבוססים על הגמרא עצמה - ובברטנורא גם מוסיף הסברים מרש"י או מפרשים אחרים.
מי שנמצא פה - ואומר - שאם יש לו בעיה - נניח, הוא מגלה שבעבודת השם כתוב שצריך לבדוק את הציציות כל בוקר - והוא מתנצל, כנראה, לעשות את זה - הוא לא יפנה ללימוד מסודר על עבודת השם (כמו שכתב ה'חובת הלבבות' בפירוש - מי שילמד קודם את עיקרי ההלכות ויתרגל לחזור לשנן ולהכיר אותם - אז יוכל בשאר הזמן לעיין בנושאים של 'חובת הלבבות' עניינים של דברים רוחניים מובהקים.) - אבל הטרול נוהג אחרת - הוא קופץ ישר ללמדנות והתעמקות על דעת עצמו, ברמת ה'תוספות', אבל דברים שמבוססים לא כמקובל (הפתילים של הציציות פעם היו חלשים???) וזה פשוט, נועד, מבחינתו ל'פיתרון בעיות', 'סתימת חורים' שהוא לא רוצה להשלים כמו עובד ה' כראוי, אלא לפי דעתו העצמית - ומי שיגיד לו - למה בשאר הזמן אתה לא מתעמק להכיר את ההלכות, אלא רק מידי פעם? אז הוא יצטט בהתלהבות את המהר"ל, שאמר לא ללמוד תוספות.
הוא מנסה, פשוט 'לאסוף רווחים' תוך כדי המתנה - המתנה, שכוללת בתוכה עיון מסודר בעבודת ה' - זה לא לרוחו ולא לרצונו - הוא אינו רואה בזה דרך 'מועילה' שתשיג בשבילו את הרווחים שהוא מקווה להם. במקום זה, הוא ממלא - אחרי הנושאים הרוחניים - שהוא מעיין בהם להנאתו ועל דעת עצמו - ואחרי ההתעמקות בהלכה לסתימת חורים - את החלק הבסיס שנקרא 'עבודת ה'' - הוא ממלא על ידי כל מיני 'צרכים נפשיים' - ומה לעשות, שרוב הציבור מאמין ב'עבודת ה''. ולכן, לטרולנו יש 'צורך נפשי' להתעסק גם בענייני עבודת ה' אמיתיים - כדי לא להרגיש בודד!!! וזו הסיבה היחידה שלו. כי הוא כופר בכל אמון אמיתי בנושאים של עבודת ה' אם לא הוכח לו הדברים לפי רצונו לדעתו ושיטת עצמו.
ההבדל בין המאמין לכופר, שהמאמין יודע ששכר ההמתנה הוא דבר עצמיותי ועיקרי - הכופר חושב, ששכר ההמתנה הוא שכר אסיפת דברים 'על הדרך'. המאמין מאמין גם כן בשכר 'אסיפת דברים' - אבל כדבר נוסף. עיקר שכר ההמתנה - הוא בעצם ההמתנה.
לכן, למשל, הטרול - אם הוא נתקל בקשיים בעבודת ה' - הפיתרון שלו אינו לעולם לסמוך על כללים של עבודת ה'. מצד שני, הוא מרגיש מבוזה, אם הוא רק יסמוך על עצמו. הרי הוא, לדעתו עכ"פ 'חכם' אמיתי, שמכיר בערך הלימוד על פי חכמים.
את יכולה לראות - למשל - ברוב הדורות - כמו שידוע בספרים - הלימוד של רוב העם היה לא ב'גמרא' כולה, אלא בספר הלכות הרי"ף. שהוא מביא את עיקרי הדברים מהגמרא ומוסיף דברים בסיסיים הנחוצים לפסיקת הלכה או להבנה נוספת בקיצור גדול. גם המפרשים שעל הרי"ף - הר"ן, הנימוקי יוסף - בדרך כלל מבוססים על דבריהם של רש"י והרמב"ם. כלומר, דרכים של הבנת פשט, הבנת הנושא ואיך לעיין בדרך הנדרשת על פי ההלכה, הדרך שההלכה מתווה לפעול. זו הרי הסיבה - שהמהר"ל - ועוד רבנים לאורך הדורות - כתבו לא להתחיל מלימוד גמרא עם תוספות - לא בגלל שהם לא הקפידו שילמדו הרבה, אלא בגלל שהם רצו שתחילת הלימוד יהיה להבין את הבסיס. - ניתן לומר, שללמוד רי"ף - זה כמו ללמוד 'משניות קהתי' - זה להבין, איך בכלל ניגשים להבנת המשנה - או במקרה של הרי"ף - הגמרא. פסקי הרא"ש - רבינו אשר - בדרך כלל מבוסס יותר על דבריהם של רבינו יעקב תם והתוספות - המהר"ל שממליץ ללמוד את זה במקום את התוספות - זה פשוט כדי 'לקצר את הדרך' - לא לעבור בהרבה פלפולים, לפני שלומדים מהגמרא איך מגיעים לפסק. בכל מקרה - כל אדם שלומד - בדיוק כמו שלומדים ב'תלמוד תורה' - מתחילים מהבמה של 'איך לומדים' ובהתאם ובשיטת כפי הדרך המקובלת בלימוד, שמי שאינו נמצא או אינו מגיע מתוך הלומדים שקיבלו דרכי הסתכלות המקובלות - לא תהיה לו דרך לפרש נכון את הדברים - כך זה, בדרך כלל - בכל דבר, בכל מקום, בכל נושא. גם בתורה - וגם בדברים אחרים.
את יכולה לראות, שגם, למשל, פרשנים מקצרים על המשנה - כמו ה'עיקר תוספות יום טוב' - מצטטים בדרך כלל בראש ובראשונה בעיקר את הפרשנים של הרי"ף - הר"ן או נימוקי יוסף. ה'תוספות יום טוב' השלם - בדרך כלל מביא גם את התוספות - כפי שהוא גם כתב פירוש לפסקי הרא"ש,
אולי אפשר לדקדק בדברי המהר"ל, שכותב שבפירושי הרמב"ם והרב ברטנורא 'בזה מתוקן הכל', ואפשר ללמוד את זה כדי להכיר את עיקרי הדברים לפני ההרחבה. - שדבריהם - שוב, בדרך כלל מבוססים על הגמרא עצמה - ובברטנורא גם מוסיף הסברים מרש"י או מפרשים אחרים.
מי שנמצא פה - ואומר - שאם יש לו בעיה - נניח, הוא מגלה שבעבודת השם כתוב שצריך לבדוק את הציציות כל בוקר - והוא מתנצל, כנראה, לעשות את זה - הוא לא יפנה ללימוד מסודר על עבודת השם (כמו שכתב ה'חובת הלבבות' בפירוש - מי שילמד קודם את עיקרי ההלכות ויתרגל לחזור לשנן ולהכיר אותם - אז יוכל בשאר הזמן לעיין בנושאים של 'חובת הלבבות' עניינים של דברים רוחניים מובהקים.) - אבל הטרול נוהג אחרת - הוא קופץ ישר ללמדנות והתעמקות על דעת עצמו, ברמת ה'תוספות', אבל דברים שמבוססים לא כמקובל (הפתילים של הציציות פעם היו חלשים???) וזה פשוט, נועד, מבחינתו ל'פיתרון בעיות', 'סתימת חורים' שהוא לא רוצה להשלים כמו עובד ה' כראוי, אלא לפי דעתו העצמית - ומי שיגיד לו - למה בשאר הזמן אתה לא מתעמק להכיר את ההלכות, אלא רק מידי פעם? אז הוא יצטט בהתלהבות את המהר"ל, שאמר לא ללמוד תוספות.
הוא מנסה, פשוט 'לאסוף רווחים' תוך כדי המתנה - המתנה, שכוללת בתוכה עיון מסודר בעבודת ה' - זה לא לרוחו ולא לרצונו - הוא אינו רואה בזה דרך 'מועילה' שתשיג בשבילו את הרווחים שהוא מקווה להם. במקום זה, הוא ממלא - אחרי הנושאים הרוחניים - שהוא מעיין בהם להנאתו ועל דעת עצמו - ואחרי ההתעמקות בהלכה לסתימת חורים - את החלק הבסיס שנקרא 'עבודת ה'' - הוא ממלא על ידי כל מיני 'צרכים נפשיים' - ומה לעשות, שרוב הציבור מאמין ב'עבודת ה''. ולכן, לטרולנו יש 'צורך נפשי' להתעסק גם בענייני עבודת ה' אמיתיים - כדי לא להרגיש בודד!!! וזו הסיבה היחידה שלו. כי הוא כופר בכל אמון אמיתי בנושאים של עבודת ה' אם לא הוכח לו הדברים לפי רצונו לדעתו ושיטת עצמו.
--- ---רב שמואל
מה שכתבתי על הטרול - כמובן אינו דומה לדברים בתוכחה שכתבתי בהקשר של בני בית המדרש - כי אלו מגינים על חברתם, ועל מפעלם של בית המדרש - מה שאין כן הטרול - שעיקר שיטתו היא לבנות דבר משלו, שנוגד לכל דרך מקובלת - ולזה מטרתו ועל זה הוא שומר - לא על שום דבר שנוגע לדרך מקובלת או מותרת או בעלת אישור מאיזשהוא סוג. - ולכל היותר - כפי שאני יודע בפירוש - בהכרת המציאות - הוא מגן על דברים שאני יצרתי - והוא מונע ממני להשתמש בהם בעצמי - מה שמהווה תכלית השקר והגזל ושנה ונשתרש בחטא עד סופו.
--- ---רב שמואלאחרונה
וכמובן דרכו של הטרול גם למנוע דרך לקיום דברים בבית המדרש - במכוון במודע ובזדון - כידוע שכן דרכם של רשעים שונאי דרך ה', שונאי הציבור, ושונאי כלל הדרכים הרצויות והמוסכמות כדבר ראוי.
בין לעצמו, לנפגעיו הקרובים, או לאחרים - קרובים כרחוקים.
בין לעצמו, לנפגעיו הקרובים, או לאחרים - קרובים כרחוקים.
אצליאני הנני כאינני
אצלי לראות זה לא רק לראות
אצלי לראות זה גם לגעת
כי מה כבר יכול לקרות
קירות עדים ואת יודעת
חטא עץ הלהט
הולך שולל אחר יצרי
אין מעצור ואין מרדעת
לכוף אותי לרצון יוצרי
לכוף עצמי להיות אני.
צריך המשך..
...רחל יהודייה בדם
זה אמיתי ועצוב משהו.
כתיבה יפה ומעניינת..
כתיבה יפה ומעניינת..
קשוחנקדימון
פעם שאלתי את עצמי אם לא עדיף שנתפלל קודם כל 'וכוף את יצרנו להשתעבד לנו'? הרי זה הדבר הראשון לכאורה, להפך את השלטון. ורק על גבי זה לכוף להשתעבד לריבונו של עולם. האם לא חייבים לעבור דרך המתווך קודם?
פחד הנושא, הכתיבה יפהפרצוף כרית
לא זה לא פחדרב שמואל
זה בן אדם מטורף שכותב את זה, זה הכל
אבל אתם לא מעוניינים להפסיק להקשיב לבן אדם מטורףרב שמואלאחרונה
כי אין לכם הוכחה שהטירוף שלו רע עבורכם.
להיפך, זה מרגיע, עבורכם.
אתם מתערסלים היטב בטימטום שהוא מציע. לא רצים אחוזי תזזית מתוך אי-נוחות-משוועת. מה פתאום. להקשיב לשטויות, זה בעיניכם הרבה יותר רציני.
להאמין בעולם? להאמין בשפיות? בחוכמה? בטוב? בנורמליות? בטבע? באדם? באנוש? בשכל? בסבירות? באיזה דבר בעל ערך סביר? מה פתאום. יותר נוח לכם, להירגע עם הסברים מטומטמים. רעיונות מטומטמים. והרבה הרבה בלגן שיזכיר לכם, כמה האמת בודאי מפחידה, כי אם מישהו יגיד לכם שהאמת היא הדבר הנכון ביותר לאדם - וכי למה? מה אתה נעשית גם כן "מאמין באלוהים"? איזה "צדיק" (במלעיל) כזה? איזה מין רעיון זה להגיד שאנחנו צריכים להתייחס לדברים ברצינות? להתייחס ברצינות בעיניכם זה מתפרש רק כ"רצינות תהומית". וגם את התנהגותם האנושית ביותר של בני אדם - אתם תפרשו בהתאם. ורצינות תמימה וטבעית - אתם תפרשו כדבר רע - הרי היא בהכרח "תהומית"! רצינות מתוחכמת ומתחכמת ולוליינית מאוד - תיראה לכם תמיד כפיתרון נפלא, לכל הרע שמזמנים לכם החיים - בפרט הרצינים התמימים, שמראים לכם דרך טובה הגיונית הוגנת וכולי. זה לא, זה לא מוצא חן בעיניכם. וכמה טוב שיש רצינים לוליינים שפותרים לכם את הבעיות, עונים לכם על הספיקות - איזה ספיקות אי אפשר לפתור באמצעות לוליינות? וזה בעיקר נראה לכם כמגן מפני מחלות נפש - מחלות נפש, בעיניכם, זה או פשטות ריקה. או רצינות - שהיא בעיניכם הדבר הטבעי הקשור לפשטות ריקה. אתם לא חושבים שרצינות קשורה למילוי אנושי. ליתר דיוק, אתם חושבים שרצינות פירושה שיטת ריקון פנימי. אם כן - רצינות לוליינית - נתפסת בעיניכם כ"תרופה מעין המחלה" - וזה נראה לכם האחלה האמיתי ביותר! אשרי מי, לדעתכם, שהגיע למדרגה כזאת. שהוא מסוגל לבלבל במוח מספיק, לעצמו או לאחרים - או גם וגם. והוא ניצול מכל ריקנות, כביכול, לעולם.
(בהצלחה?)
להיפך, זה מרגיע, עבורכם.
אתם מתערסלים היטב בטימטום שהוא מציע. לא רצים אחוזי תזזית מתוך אי-נוחות-משוועת. מה פתאום. להקשיב לשטויות, זה בעיניכם הרבה יותר רציני.
להאמין בעולם? להאמין בשפיות? בחוכמה? בטוב? בנורמליות? בטבע? באדם? באנוש? בשכל? בסבירות? באיזה דבר בעל ערך סביר? מה פתאום. יותר נוח לכם, להירגע עם הסברים מטומטמים. רעיונות מטומטמים. והרבה הרבה בלגן שיזכיר לכם, כמה האמת בודאי מפחידה, כי אם מישהו יגיד לכם שהאמת היא הדבר הנכון ביותר לאדם - וכי למה? מה אתה נעשית גם כן "מאמין באלוהים"? איזה "צדיק" (במלעיל) כזה? איזה מין רעיון זה להגיד שאנחנו צריכים להתייחס לדברים ברצינות? להתייחס ברצינות בעיניכם זה מתפרש רק כ"רצינות תהומית". וגם את התנהגותם האנושית ביותר של בני אדם - אתם תפרשו בהתאם. ורצינות תמימה וטבעית - אתם תפרשו כדבר רע - הרי היא בהכרח "תהומית"! רצינות מתוחכמת ומתחכמת ולוליינית מאוד - תיראה לכם תמיד כפיתרון נפלא, לכל הרע שמזמנים לכם החיים - בפרט הרצינים התמימים, שמראים לכם דרך טובה הגיונית הוגנת וכולי. זה לא, זה לא מוצא חן בעיניכם. וכמה טוב שיש רצינים לוליינים שפותרים לכם את הבעיות, עונים לכם על הספיקות - איזה ספיקות אי אפשר לפתור באמצעות לוליינות? וזה בעיקר נראה לכם כמגן מפני מחלות נפש - מחלות נפש, בעיניכם, זה או פשטות ריקה. או רצינות - שהיא בעיניכם הדבר הטבעי הקשור לפשטות ריקה. אתם לא חושבים שרצינות קשורה למילוי אנושי. ליתר דיוק, אתם חושבים שרצינות פירושה שיטת ריקון פנימי. אם כן - רצינות לוליינית - נתפסת בעיניכם כ"תרופה מעין המחלה" - וזה נראה לכם האחלה האמיתי ביותר! אשרי מי, לדעתכם, שהגיע למדרגה כזאת. שהוא מסוגל לבלבל במוח מספיק, לעצמו או לאחרים - או גם וגם. והוא ניצול מכל ריקנות, כביכול, לעולם.
(בהצלחה?)
ללא כותרת, כח שבטנקדימון
אִם כָּתַבְתִּי מִלִּים
עַל חַיִּים וּדְרָכִים,
וּפְרָחִים וּפִנּוֹת וּלְקָחִים
אִם הִלְחַנְתִּי מִלִּים
עַל בָּתִּים רְחוֹקִים,
וּפָנִים וּגְלוּיוֹת וּבְרָקִים
אִם עָשִׂיתִי שְׁנֵי אֵלֶּה
בַּיָּד, בַּפֶּה, וּבְלֵב מְדַבֵּר
עֲדַיִן אִם זֶמֶר יוּשַׁר
הַלְוַאי רַק בְּפִיו שֶׁל אַחֵר.
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ועשירה
כל השיר יפהפרצוף כרית
והשורה האחרונה לא היתה מובנת לי - למה לא לשיר בעצמך?
תודהנקדימון
השיר מדבר על החיים.
הבית הראשון עוסק במהלך של החיים, במסע וכל מה שכרוך בו (פרחים, אבל גם פינות [חשוכות]). והרבה לקחים שהדרך מחכימה לנו.
הבית השני עוסק יותר במקומות היציבים של החיים, במקומות הקבועים שגם כשהם רחוקים הם עדיין הבתים. הבית הוא סמל כביר. "בית רחוק וגלויה" יכולים להיות הקשר לבית ממנו יצאתי, או הקשר אל הבית שאני בדרך אליו. הגלויות הן העיסוק בזיכרון העבר, במסורת, בילדות - אבל גם כתיבה אל העתיד, הפנים שמחכות ליד החלון לראות את הבעל/האבא.
הברקים מחברים את הבית הזה של השיר אל הבית הראשון שלו.
הבית האחרון עוסק במכלול. אף אדם לא יודע אם חייו ימלאו את ייעודם, את יוסיפו ברכה לעולם או שמא לא, הסך של כל החלקים אמור להתברר רק בסוף. אם החיים יוצרים זמר, בדר"כ שומעים אותו בהספדים ואחרי חייו של אדם. וזו תקווה גדולה מאוד שלאחר סיום תפקידנו כאן יהיה זמר שיושר על ידי אחרים. אמנם, גם יש פה איזו הערה לאדם שלו עצמו לא טוב להתעסק ו"לשיר" כלומר להלל את עצמו. הערה בשבח הענווה. להתמקד במה שמוטל עלינו ולא באיך אחרים ישמעו עלינו. ענווה.
וואו גדולפרצוף כרית
יפה מאוד
היטבת להסביר ואכן נאים הדברים,
לגבי הסוף -
התכוונת ל"אין הנחתום מעיד על עיסתו"
וכן -ענווה...
2 נקודות נכונות וחזקות
☺️נקדימוןאחרונה
יותר מאשר 'אין נחתום' יש פה 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שימש 80 שנה ולבסוף נעשה צדוקי'.